Treasury of Awe (Oatzar HaYeerah) — Volume I
Treasury of Awe (Oatzar HaYeerah) — Volume I
Source: https://ajew.org/reader/otzar-hayirah/1/28

Segment 1
HE:
עִנְיַן מַה שֶּׁמִּצְוַת הַפְרָשַׁת חַלָּה מְרַמֶּזֶת וּמְסֻגֶּלֶת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, וְשֶׁעַל־כֵּן נִקְרֵאת "חַלָּה" מִלְּשׁוֹן תּוֹחֶלֶת וְתִקְוָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת בְּרָצוֹן חָזָק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ - עַיֵּן "רָצוֹן", אוֹת כב.

EN:
Through the wholeness of holy eating — through which one merits to receive the hearas ha-ratzon [illumination of the Will] — through this the Holy One, blessed be He, is appeased toward Israel and forgives their sins — the aspect of: "the priests eat and the owners are atoned" [ ha-kohanim ochlin u-ve'alim miskapperin ] [Pesachim 59b]. (Likutay Halachos, Halachos of the Redemption of the Firstborn, Law 5, section 22)

Segment 2
HE:
כָּל הַדְּבָרִים הַמֻּתָּרִים בַּאֲכִילָה הֵם בִּבְחִינַת תַּרְגּוּם, שֶׁמְּעֹרָב טוֹב וָרַע, וְעַל־יְדֵי אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִים אוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה לִבְחִינַת לְשׁוֹן־קֹדֶשׁ; וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּנָם וּבֵרוּרָם הוּא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִים קֹדֶם שֶׁנֶּהֱנִין, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה וְנִתְבָּרֵר הַטּוֹב שֶׁבַּדָּבָר הַנֶּאֱכָל, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַטּוֹב שֶׁבְּתַרְגּוּם, וְנִכְלָל בִּבְחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ וְזֶה תִּקּוּנוֹ (הל' בכור בהמה טהורה, הל' א).

EN:
The matter of how the mitzvah of separating challah [dough-portion] hints at and is a segulah [propitious act] for the hearas ha-ratzon — and why therefore it is called challah , from the language of hope [ tocheiles ], expectation [ tikvah ], and yearning [ hishtokekus ] with intense desire toward Him, blessed be He — see [the section on] Ratzon [Will/Desire], entry 22 of this volume. Cross-reference to the Oatzar HaYeerah section on Ratzon , entry 22. (Likutay Halachos)

Segment 3
HE:
עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילַת הַצַּדִּיק שֶׁאוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לִדְלוֹת וּלְגַלּוֹת הַמַּיִם שֶׁעַל־יָדָם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה, עַל־כֵּן עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ נִתְכַּפְּרִין כָּל הָעֲו?ֹנוֹת, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מִפְּגַם הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁנִּקְרָא אֵל אַחֵר, כְּפִירוֹת. וְזֶה בְּחִינַת: הַכֹּהֲנִים אוֹכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִים, וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת: מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע וְכו', מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן, כִּי עַל־יְדֵי אֲכִילַת הַצַּדִּיקִים וְהַכֹּהֲנִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֶּנֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְרִיאַת־ שְׁמַע (שם הל' ג, אות יא).

EN:
All permitted foods are in the aspect of Targum — in which good and evil are intermingled. And through Israel's eating — through this they elevate them to holiness: to the aspect of the Holy Tongue. And therefore their essential rectification and refinement is through the holy speech of the blessing recited before deriving benefit from them — for through this the good within the thing being eaten rises and is refined, which is the aspect of the good within Targum , and is included in the aspect of the wholeness of the Holy Tongue. And this is its rectification. (Likutay Halachos, Halachos of the Firstborn of a Pure Animal, Law 1)

Segment 4
HE:
עַל־יְדֵי נְטִילַת־יָדַיִם בְּמַיִם קֹדֶם הָאֲכִילָה, עַל־יְדֵי־זֶה חוֹתְרִין וּמַמְשִׁיכִין הַמַּיִם הַנַּ"ל שֶׁעֲלֵיהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת יָדַיִם, וְאָז זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתוֹ בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ וּלְגַלּוֹת הַמַּיִם הַלָּלוּ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת (שם אות טז).

EN:
Through holy eating — which is the aspect of the Tzadik's eating to the satisfaction of his soul — to the point where through this one merits to draw out and reveal the waters upon which faith grows — therefore through his eating all sins are atoned. For all sins flow from the blemish of faith — which is the aspect of the Evil Inclination, called el acher [another god], heresy. And this is the aspect of: "the priests eat and the owners are atoned." And this is also the aspect of: "from when does one recite the Shema? From the time the priests enter to eat their terumah " [Berachos 2a] — for through the eating of the Tzadikim and the priests, holy faith is rectified. And this is the aspect of the recitation of Shema . (Likutay Halachos, Halachos of the Firstborn of a Pure Animal, Law 3, section 11)

Segment 5
HE:
עַל־יְדֵי אֲכִילָה פְגוּמָה, בִּפְרָט עַל־יְדֵי אֲכִילָה שֶׁל אִסּוּר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־ יְדֵי־זֶה נִפְגְּמָה הַיִּרְאָה מְאֹד וּמִתְגַּבְּרִין יְרָאוֹת הַנְּפוּלוֹת, יְרָאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת קְלִפַּת עֲמָלֵק יִמַּח שְׁמוֹ (שם הל' ד, אותיות ו ז).

EN:
Through washing the hands [ netilat yadayim ] in water before eating — through this one draws and extends the aforementioned waters upon which faith grows — which is the aspect of hands. And then one subsequently merits that one's eating should be in the aspect of "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" — through which one merits to draw and reveal these waters — through which faith is revealed in its wholeness. (Likutay Halachos, Halachos of the Firstborn of a Pure Animal, Law 3, section 16)

Segment 6
HE:
הַיַּיִן הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, בְּחִינַת יִרְאָה, וְעַל־כֵּן יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי בְּחִינוֹת, כִּי יֵשׁ יְרָאוֹת נְפוּלוֹת וְיִרְאָה עִלָּאָה, יִרְאַת הָרוֹמְמוּת (שם אות כב; ע' פורים אות נט).

EN:
Through blemished eating — and especially through eating something forbidden, G-d forbid — through this yirah [awe] is greatly blemished and the fallen yiraos [awe-forces] and external yiraos prevail — which are the aspect of the kelipah of Amalek, may his name be blotted out. (Likutay Halachos, Halachos of the Firstborn of a Pure Animal, Law 4, sections 6, 7)

Segment 7
HE:
עַל־יְדֵי הַפְרָשַׁת חַלָּה מֵהָעִסָּה, עַל־ יְדֵי־זֶה נִבְדָּל הָרַע שֶׁבְּעֵץ־הַדַּעַת הַנֶּאֱחָז בְּהָעִסָּה וּבְהַלֶּחֶם, וְעוֹלֶה הַטּוֹב שֶׁבּוֹ וְנִכְלָל בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, וַאֲזַי יְכוֹלִין אַחַר־כָּךְ לֶאֱכֹל הַלֶּחֶם, לְבָרְרוֹ וּלְתַקְּנוֹ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה לִשְׁלֵמוּת הַדָּעַת. וְאָז כְּשֶׁנִּשְׁלָם בְּחִינַת לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ עַל־יְדֵי מִצְוַת הַפְרָשַׁת חַלָּה, אָז טוֹב וְיָפֶה לְהִתְפַּלֵּל, כִּי אָז הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן־ הַקֹּדֶשׁ. וְזֶה בְּחִינַת חַלָּה, שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן תְּפִלָּה כְּמוֹ "וַיְחַל משֶׁה", וְעַל־כֵּן נוֹהֲגוֹת הַנָּשִׁים לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁעַת הַפְרָשַׁת חַלָּה (הל' חלה, הל' א).

EN:
Wine is the aspect of gevuros [powers of severity] — the aspect of yirah [awe]. Therefore it has two aspects — for there are fallen yiraos and there is the supernal yirah : yiras ha-romemut [awe of the Exalted One]. See the section on Purim , entry 59 of this volume. (Likutay Halachos, Halachos of the Firstborn of a Pure Animal, Law 4, section 22)

Segment 8
HE:
כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם נִתְפַּגְּמוּ וְנִתְקַלְקְלוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַחֲרָפוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֲהָבוֹת רָעוֹת הַשּׁוֹרִין עַל הַלֵּב וּמְשַׁבְּרִין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם, וְעַל־כֵּן הַכֹּל צָרִיךְ תִּקּוּן, בִּפְרָט הַלֶּחֶם שֶׁהוּא סַעְדְּתָא דְּלִבָּא, שֶׁשָּׁם צְרִיכִין עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִזֶּה, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת שִׁבְרוֹן־לֵב. וְהַתִּקּוּן הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּאִירָה הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה אַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין הַחֲרָפוֹת וּשְׁבִירַת לֵב כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת חַלָּה שֶׁמַּפְרִישִׁין מִן הַלֶּחֶם, וְהוּא בְּחִינַת רֵאשִׁית, בְּחִינַת קֹדֶשׁ, בְּחִינַת נְקֻדָּה הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלֶּה אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ הַלֶּחֶם, עַל־ יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הַשְּׁבִירוֹת הַשּׁוֹרִין שָׁם וְנִתְקַן הַלֶּחֶם וְהֻתַּר לַאֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, כִּי כְבָר יָצְאוּ מִבְּחִינַת אֲהָבוֹת הַנְּפוּלוֹת וְהַשְּׁבוּרוֹת עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלָּה אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה הָאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן נוֹתְנִין הַחַלָּה לַכֹּהֵן, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת אַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁשּׁוֹרָה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל. וְזֶה שֶׁמְּהַדְּרִין לְהַפְרִישׁ חַלָּה לִכְבוֹד שַׁבָּת, כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי מִצְוַת הַפְרָשַׁת חַלָּה נִמְשָׁךְ בְּרָכָה, כִּי נִתְבַּטְּלִין כָּל הַקְּלָלוֹת שֶׁבָּאִין מִן הַשְּׁבִירוֹת וְנִמְשָׁךְ בְּרָכָה עַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה וְאוֹר אַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה הַשּׁוֹרֶה שָׁם (שם הלכה ב).

EN:
Through separating the challah portion from the dough — through this the evil of the Tree of Knowledge that clings to the dough and the bread is separated out, and the good within it rises and is included in the Holy Tongue. And then one can afterward eat the bread — refining it and rectifying it — until through the eating one merits the wholeness of da'as . And when the aspect of the Holy Tongue is completed through the mitzvah of separating challah — then it is good and fitting to pray — for then the prayer is complete: in the aspect of the wholeness of the Holy Tongue. And this is the aspect of challah — which is from the language of prayer, like "va-yechal Mosheh" [Mosheh implored] [Shemos 32:11]. And therefore women customarily pray at the time of separating the challah . (Likutay Halachos, Halachos of Challah, Law 1)

Segment 9
HE:
כְּשֶׁזּוֹכִין לַאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁמְּרַמֶּזֶת לְמֹחִין גְּדוֹלִים, אָז עַל־יְדֵי אֲכִילָה כָּזוֹ זוֹכִין לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁתִּהְיֶה הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת רְעָמִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִפְשָׁט עַקְמִימִיּוּת שֶׁבְּלִבּוֹ וְאָז זוֹכִין לְשִׂמְחָה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, שֶׁהוּא רַק כְּשֶׁמְּקַיֵּם אוֹתָם בְּשִׂמְחָה כַּמּוּבָא. וְזֶה בְּחִינַת "לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ" (קהלת ח), כִּי עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה בָּא לְשִׂמְחָה אֲמִתִּית דִּקְדֻשָּׁה, וַאֲכִילָה כָּזוֹ הִיא בְּחִינַת אֲכִילַת מָן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן, כִּי בָזֶה תָּלוּי כָּל הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל קִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ צְרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתָם תָּמִיד בְּכָל הַשָּׁנָה בִּבְחִינַת מַצָּה, בְּחִינַת מָן כַּנַּ"ל, רַק שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ אוֹכְלִין מַצָּה בְּפֶסַח, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ בְּכָל הַשָּׁנָה לְהַמְתִּיק גַּם הֶחָמֵץ שֶׁיִהְיֶה בִּבְחִינַת מַצָּה, הַיְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה חַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹחִין קְדוֹשִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: קְנֵה חֵת תִּשָּׁבֵר, וְתֵעָשֶׂה מִמֶּנָּה הֵא. וְעַל־כֵּן מְדַקְדְּקִין לְהַדְגִּישׁ הֵא דְּ"הַמּוֹצִיא" - זֶה בְּחִינַת כָּל הַמִּצְו?ֹת הַנּוֹהֲגוֹת בַּפַּת, כִּי צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ אֶת הַלֶּחֶם מְאֹד כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַצָּה, בְּחִינַת מֹחִין דִּקְדֻשָּׁה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת סַעְדְּתָא דְּלִבָּא, הַיְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְהַפְשִׁיט עַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב וְנִזְכֶּה לְיַשְׁרוּת־לֵב, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיּוּת וְהַתַּעֲנוּג שֶׁל הַלֵּב, כְּשֶׁזּוֹכֶה לְיַשְׁרוּת־לֵב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְשִׂמְחָה שֶׁהוּא בִּבְחִינַת "וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ". וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת הַפְרָשַׁת חַלָּה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַמֹּחִין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְקַדְּשִׁין הָאֲכִילָה שֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת מַצָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה כָּל־כָּךְ עַד שֶׁלֹּא יִרְצֶה כְּלָל שׁוּם שָׂכָר בְּעַד הַמִּצְוָה, רַק יַרְגִּישׁ הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא שְׂכַר הַמִּצְוָה, בְּחִינַת שַׁבָּת, יַרְגִּישׁ זֹאת בְּהַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן מְהַדְּרִין בְּיוֹתֵר לְהַפְרִישׁ חַלָּה מִלֶּחֶם שֶׁל שַׁבָּת, כַּמּוּבָא בְּשֻׁלְחָן־עָרוּךְ אֹרַח־חַיִּים, סִימָן רמב, וּבִמְדִינָתֵנוּ קוֹרִין לְלֶחֶם שֶׁל שַׁבָּת חַלָּה, כִּי עִקַּר הַפְרָשַׁת חַלָּה הוּא כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁהוּא שִׂמְחַת הַמִּצְוָה שֶׁל בְּחִינַת שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה, בִּשְׁעַת קִיּוּם הַמִּצְוָה, בִּבְחִינַת 'זָכְרֵהוּ מֵאֶחָד בְּשַׁבָּת' (שם הל' ג, אותיות ב ג ד).

EN:
All things in the world were blemished and ruined through the aspect of the breaking of vessels [ shevirat ha-keilim ]. And from there all shames [ charafos ] flow — which are the aspect of evil loves that rest upon the heart and break a person's heart. Therefore everything requires rectification — especially bread, which is the support of the heart [ sa'adta d'libba ]. There especially one needs the essential rectification — that this should not cause, G-d forbid, the aspect of brokenness of heart [ shivron lev ]. And the rectification is through the illumination of the holy point [ nekudah kedoshah ] where holy love resides — through which the shames and brokenness of heart are nullified, as explained within. And this is the aspect of the challah that is separated from the bread — which is the aspect of reishis [firstness], the aspect of kodesh [holiness], the aspect of the aforementioned point. And through the light of the holy point within the bread being revealed — through this all the breakings that rest there are nullified and the bread is rectified and permitted for Israel's eating. For they have already left the aspect of fallen and broken loves — through the light of the holy point being revealed where holy love resides. And therefore the challah is given to the Kohen — who is the aspect of lovingkindness [ chesed ] — the aspect of the holy love that resides near the aforementioned point. And this is why people are particular to separate challah in honor of Shabbos — for Shabbos is the aspect of the holy point. And therefore through the mitzvah of separating challah , blessing is drawn — for all the curses that come from the breakings are nullified, and blessing is drawn through the light of the holy point and the light of holy love that rests there. (Likutay Halachos, Halachos of Challah, Law 2)

Segment 10
HE:
מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר פִּזּוּר הַנִּיצוֹצוֹת בֵּין הַקְּלִפּוֹת הָיָה עַל־יְדֵי חֵטְא אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, עַל־כֵּן רֹב הַנִּיצוֹצוֹת נָפְלוּ בְּיוֹתֵר לִדְבָרִים שֶׁל מַאֲכָל, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת קֹדֶם שֶׁמְּבָרְרִין הַמַּאֲכָל מִפְּסֹלֶת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת. וְעַל־ כֵּן יֵשׁ כַּמָּה מְלָאכוֹת בַּפַּת וְכֵן יֵשׁ כַּמָּה מִצְו?ֹת בַּפַּת, כִּי הַלֶּחֶם הוּא עִקַּר הַמַּאֲכָל הַמַּשְׂבִּיעַ, וְעִקַּר הַבֵּרוּר הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ, וּצְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק בֶּאֱמוּנָה מְאֹד, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, שֶׁיִּשְׁתּוֹקֵק וְיִכְסֹף לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן מֻפְלָג וְכוּ' עַד אֵין סוֹף, כִּי עִקַּר הָאֲכִילָה וְהַשְּׂבִיעָה הוּא מֵהָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, בִּבְחִינַת "וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן", וּמִשָּׁם עִקַּר הַתַּעֲנוּג וְהַטַּעַם שֶׁל כָּל דְּבַר מַאֲכָל. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד שֶׁיִּתְגַּבֵּר בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ שֶׁיַּעֲלֶה הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה דַּיְקָא לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַבֵּרוּר וְהָעֲלִיָּה שֶׁל כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבַּמַּאֲכָל, כְּשֶׁעוֹלִין לָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא שָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן כַּיָּדוּעַ. וְזֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמֵּאִיר בּוֹ הֶאָרַת בֵּן וְתַלְמִיד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְאִירִין גַּם בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הַנְּמוֹכִים וְהַנְּפוּלִים, שֶׁיֵּדְעוּ כִּי עֲדַיִן הַשֵּׁם עִמָּם, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרְרִין וְעוֹלִין כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבַּמַּאֲכָל גַּם־כֵּן לְשָׁרְשָׁן בִּשְׁלֵמוּת (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים). וְזֶה בְּחִינַת מַתְּנוֹת־כְּהֻנָּה, שֶׁצְּרִיכִין לִתֵּן מִדִּבְרֵי מַאֲכָל, וּבְיוֹתֵר מִן הַתְּבוּאָה וְהַלֶּחֶם, שֶׁהֵם תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, וְסָמוּךְ לִגְמַר הַלֶּחֶם צְרִיכִין לִתֵּן חַלָּה מִן הָעִסָּה - כָּל זֶה בִּכְדֵי לְהַמְשִׁיךְ הַדַּעַת שֶׁל כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה לֵידַע כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה עִקַּר בֵּרוּר הַמַּאֲכָלִים עַד שֶׁעוֹלִין אֶל בְּחִינַת הָרָצוֹן, עַד שֶׁזּוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דַּיְקָא (שם הל' ד, אות ג).

EN:
When one merits to holy eating — the aspect of eating matzah , which hints at the great mochin — then through such eating one merits to pray in wholeness: that the prayer should be in the aspect of thunder [ re'amim ]. And through this the crookedness [ akmimuiyus ] of the heart is stripped away — and then one merits joy. And this is the essential wholeness of fulfilling Torah and commandments — which is only when one fulfills them with joy, as is stated. And this is the aspect of: "to eat and drink and be joyful" [Koheles 8:15] — for through holy eating one comes to true holy joy. And such eating is the aspect of eating the man [manna] — the aspect of: "the Torah was given only to those who eat the man " [Mechilta, Beshalach 3]. For upon this depends the entire wholeness of fulfilling the entire Torah, as above. And therefore Israel — a holy people — must always have their eating throughout the year in the aspect of matzah , the aspect of man as above. Only through our eating matzah on Pesach — through this we have the power throughout the year to sweeten even the chametz [leavened bread] so that it should be in the aspect of matzah : namely that we merit to receive holy vitality through eating — which is the aspect of holy mochin . This is the aspect of: "the letter Kuf of Ches will be broken and a Heh will be made from it" [a Kabbalistic teaching: the extra curve of Ches over Heh = the chametz's extra fermentation over matzah] . And therefore one is particular to pronounce the Heh of ha-Motzi with a dagesh — this is the aspect of all the mitzvos that apply to bread. For one must sanctify the bread greatly so that it should be in the aspect of matzah — the aspect of holy mochin — so that it should be in the aspect of sa'adta d'libba [support of the heart]: namely that through this one merits to strip away the crookedness of the heart and merit to uprightness of heart [ yashrut lev ] — which is the essential vitality and delight of the heart. When one merits to uprightness of heart — through this one merits joy — the aspect of: "and he ate and drank and his heart was glad" . And this is the aspect of the mitzvah of separating challah — for through this one draws the aspect of the wholeness of the rectification of the mochin . Through this one sanctifies the eating so that it should be in the aspect of matzah — through which one merits to perform the mitzvah with such joy that one does not want any reward at all for the mitzvah — but rather feels the World to Come, which is the reward of the mitzvah, in the aspect of Shabbos — and feels this in the mitzvah itself, as explained within. And therefore people are especially particular to separate challah from Shabbos bread — as stated in Shulchan Aruch Orach Chayyim , section 242. And in our lands the Shabbos bread is called challah — for the essential purpose of separating challah is to merit to draw the holiness of Shabbos — which is the joy of the mitzvah in the aspect of the reward of the World to Come — in this world, at the time of performing the mitzvah. This is the aspect of: "remember it [Shabbos] from the first day of the week" [ zachreihu mei-echad b'Shabbat ] [Mechilta, Beshalach]. (Likutay Halachos, Halachos of Challah, Law 3, sections 2, 3, 4)

Segment 11
HE:
רֹב הַנְּפִילוֹת שֶׁל רֹב הָעוֹלָם הֵם עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתָּם מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁאֵינָם זוֹכִים לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי לְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי. וּבֶאֱמֶת אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ מִשּׁוּם דָּבָר כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, אַדְּרַבָּא צְרִיכִין לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם וְלֵידַע וּלְהַאֲמִין כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וַעֲדַיִן הַשֵּׁם עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ וְסָמוּךְ לוֹ; בִּפְרָט בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת אָז אִישׁ־חַיִל לֶאֱכֹל בְּשִׂמְחָה וְהִתְחַזְּקוּת, מֵאַחַר שֶׁאֲכִילָתוֹ בְּהֶתֵּר וּבְכַשְׁרוּת עַל־פִּי הַתּוֹרָה, וּמְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר תְּחִלָּה וָסוֹף, בְּוַדַּאי אֲכִילָתוֹ יְקָרָה מְאֹד, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מְבָרֵר בֵּרוּרִים הַרְבֵּה עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק אָז מְאֹד וְלֵידַע כִּי ה' עִמּוֹ כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה דַּיְקָא בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁיִּשְׁתּוֹקֵק אָז דַּיְקָא לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן מֻפְלָג מְאֹד, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלִים כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבַּמַּאֲכָל לְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל (שם; ע' התחזקות אות כח).

EN:
Since the essential dispersal of the sparks among the kelipos came through the sin of eating from the Tree of Knowledge of Good and Evil — therefore most of the sparks fell more deeply into matters of food. And therefore great efforts are required before refining the food from its waste — physically and spiritually. And therefore there are many labors involved in bread and likewise many commandments in bread — for bread is the essential food that satisfies, and the essential refinement is through faith, as is known. And one must be very strong in faith — until one merits the hearas ha-ratzon at the time of eating: that one yearns and longs for Hashem, blessed be He, with intense desire — without limit. For the essential eating and satiation comes from the Supernal Will — the aspect of: "and Who satisfies every living being with favor [ ratzon ]" — and from there the essential delight and taste of every food. And every person must strengthen himself at the time of his eating to elevate everything to its root — to merit through the eating specifically to the hearas ha-ratzon : which is the essential wholeness of the refinement and elevation of all the holy sparks within the food — when they ascend to the Supernal Will which is their supernal root, as is known. And this every person can merit through the power of the true Tzadik in whom the hearas of son and student [ ben ve-talmid ] shines — through which light is given even in the lowest and most fallen places — that they should know that Hashem is still with them: for the whole earth is full of His glory. The aspect of: "Awake and sing, O dwellers in dust" [Yeshayahu 26:19]. And through this all the sparks within the food are also awakened and ascend completely to their root. And this is the aspect of matanos kehunah [priestly gifts] — which one must give from food — and especially from grain and bread: the terumos and ma'asros [tithes], and close to the completion of the bread one must give challah from the dough. All of this is in order to draw the da'as of the totality of son and student — from which comes the essential wholeness of holy faith to know that "Hashem is the G-d" [ Hashem hu ha-Elokim ]. And through this comes the essential refinement of foods until they ascend to the aspect of the Will — until one merits the hearas ha-ratzon at the time of eating specifically. (Likutay Halachos, Halachos of Challah, Law 4, section 3)

Segment 12
HE:
הָאֲכִילָה מֵבִיא חֲמִימוּת וְחִזּוּק לְהַלֵּב, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאֵין הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה עַל־פִּי הַתּוֹרָה, אֲזַי מִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם תַּבְעֵרַת הַלֵּב לְתַאֲווֹת רָעוֹת עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט"; וְלִפְעָמִים יָכוֹל לִבְעֹר בְּיוֹתֵר חוּץ מֵהַמִּדָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְגַם זֶה אֵינוֹ טוֹב כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְזֶה בְּחִינַת "וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ" - מִכְּלָל שֶׁהָיוּ רְאוּיִים לְהִשְׁתַּלֵּחַ בָּהֶם יָד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי "וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹקִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ", שֶׁהִסְתַּכְּלוּ בְּמַה שֶּׁאֵין לָהֶם רְשׁוּת עַל־יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. וְזֶה בְּחִינַת הַפְּגָם שֶׁל נָדָב וַאֲבִיהוּא, שֶׁנִּתְלַהֲבוּ חוּץ מֵהַמִּדָּה, בְּחִינַת "בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמוּתוּ", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: שְׁתוּיֵי יַיִן נִכְנְסוּ. וְזֶה בְּחִינַת "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ... וְרָם לְבָבֶךָ וְכוּ'", כִּי אֲפִלּוּ הַהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה חוּץ מֵהַמִּדָּה הוּא בְּחִינַת רוּםשׂ לֵבָב וְגַסּוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לְהִכָּשֵׁל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ וְכוּ'" כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ הָאֲכִילָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּכַמָּה קְדֻשּׁוֹת וְכַמָּה מִצְו?ֹת עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבְעַר הַלֵּב עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה חוּץ מֵהַמִּדָּה, חַס וְשָׁלוֹם, לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, כִּי שְׁנֵיהֶם אֵינָם טוֹבִים כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת נְטִילַת־יָדַיִם לִסְעוּדָה, כִּי צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ אֶת הַיָּדַיִם (שֶׁהֵם בִּמְקוֹם הַכְּנָפַיִם כַּיָּדוּעַ) בְּמַיִם, שֶׁשָּׁם רוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ שֶׁבְּכַנְפֵי רֵאָה שֶׁמְּקָרֵר חֲמִימוּת הַלֵּב שֶׁיִּהְיֶה בְּמִדָּה וּבְהַדְרָגָה, וְשָׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הָרוּחַ אֱלֹקִים הַמְרַחֶפֶת עַל מֵימֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל־ יְדֵי הַתּוֹרָה מְקָרְרִין בְּחִינַת הַשְּׁנֵי הַחֲמִימוּת הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה שֶׁצְּרִיכִין לִתֵּן מֵהַתְּבוּאָה וְהַלֶּחֶם, וְכָל זֶה בִּכְדֵי לְקַדֵּשׁ אֶת הָאֲכִילָה בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה חֲמִימוּת הַלֵּב בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כַּנַּ"ל (הל' תרומות ומעשרות, הל' ג, אותיות ב ד ה).

EN:
Most of the spiritual falls [ nefilos ] of most people come through eating — for they fall in their da'as because they know they do not merit to eat in holiness as befits an Israelite. But in truth it is forbidden to fall in one's da'as [to despair] over any matter, as stated elsewhere. On the contrary — one must strengthen oneself each time and know and believe that the whole earth is full of His glory, and that Hashem is still with him, near him, and close to him. Especially at the time of eating — one must then be a man of valor [ ish chayil ] to eat with joy and strength of spirit. Since one's eating is with permission and with kashrus according to the Torah — and one recites a blessing over everything before and after — certainly one's eating is very precious. And every single Israelite performs many refinements [ birurim ] through his eating. Therefore one must greatly strengthen oneself then and know that Hashem is with him — for the whole earth is full of His glory — until through this one merits specifically at the time of eating to the hearas ha-ratzon : that one yearns then specifically for Hashem, blessed be He, with very great desire. And this is the essential wholeness of the holiness of eating — for through this all the sparks within the food ascend to their supernal root in wholeness, as above. See the section on Hischazekus [Strengthening Oneself], entry 28 of this volume. (Likutay Halachos, Halachos of Challah, Law 4; and see Hischazekus entry 28)

Segment 13
HE:
בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁמְּבָרְכִין אַחַר הָאֲכִילָה זֶה בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דַּיְקָא, כִּי הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִמַּזָּל הָעֶלְיוֹן, בְּחִינַת 'בְּמַזְּלָא תָּלְיָא', שֶׁהוּא בְּחִינַת עַתִּיקָא, בְּחִינַת הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת הָאֲמִתִּי, שֶׁעוֹסֵק הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְהָאִיר בְּבָנָיו וְתַלְמִידָיו, שֶׁזֶּה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת שֶׁצְּרִיכִין לְרַחֵם עַל הָאָדָם - לְהָאִיר בּוֹ דַּעַת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן מַאֲרִיכִין אַחַר בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן בִּתְפִלּוֹת "הָרַחֲמָן הוּא וְכוּ'", וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְהַשְׁאִיר מֵאֲכִילָתוֹ בִּשְׁבִיל לְבָרֵךְ בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן, שֶׁתָּחוּל הַבְּרָכָה עָלָיו, כִּי מַה שֶּׁמּוֹתִירִין מֵאֲכִילָתוֹ זֶה בְּחִינַת "וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר" הַנֶּאֱמָר אֵצֶל רוּת, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "וַתֹּתַר" - לִתְחִיַּת־ הַמֵּתִים וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁאָז יִזְכּוּ בִּשְׁלֵמוּת לִבְחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, בִּבְחִינַת "כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל וְכוּ'"; וְעַל־כֵּן מוֹתִירִין מֵאֲכִילָתוֹ כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ גַּם עַכְשָׁו הֶאָרָה מִבְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, וְלִזְכּוֹת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן עַל־יְדֵי בִּרְכַּת־ הַמָּזוֹן, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַבְּרָכָה וְהַפַּרְנָסָה (הל' ראשית הגז, הל' ג, אות יח).

EN:
Eating brings warmth and strength to the heart. And therefore when eating is not in holiness according to the Torah — the heart's burning toward evil desires is strengthened through eating, G-d forbid — as it is written: "and Yeshurun became fat and kicked" [ va-yishman Yeshurun va-yivat ] [Devarim 32:15]. And sometimes one can burn excessively and beyond measure toward Hashem, blessed be He, through eating and drinking — and this too is not good, as explained within. And this is the aspect of: "and to the nobles of Israel He did not send His hand" [Shemos 24:11] — which implies they deserved to have His hand sent against them, as our Rabbis stated — for: "they beheld the G-d and they ate and drank" [Shemos 24:11] — they gazed at what they had no permission to gaze at through eating and drinking. And this is the aspect of the blemish of Nadav and Avihu — who were aflame beyond measure — the aspect of: "in their drawing close before Hashem they died" [Vayikra 16:1]. And our Rabbis stated: they entered wine-intoxicated [ shesuai yayin nichnesu ] [Vayikra Rabbah 20:8]. And this is the aspect of: "lest you eat and be satisfied…and your heart will be lifted up etc." — for even holy ardor beyond measure is an aspect of haughtiness of heart and arrogance — through which one can completely stumble, G-d forbid: the aspect of "and your heart will be lifted up and you will forget etc." as explained within. And therefore Israel's eating must be sanctified with many sanctities and many mitzvos according to the Torah — so that the heart should not burn through eating beyond measure, G-d forbid, to the right or to the left — for both are not good, as above. And this is the aspect of netilat yadayim for the meal — for one must sanctify the hands (which are in the place of wings, as is known) in water — where the divine spirit hovers over the face of the waters. This is the aspect of the spirit within the wings of the lung that cools the heat of the heart — so that it should be in measure and in gradation. And its root is drawn from the aspect of the divine spirit that hovers over the waters of the holy Torah — through which Torah the two aforementioned heats are cooled. And this is the aspect of the priestly and Levitical gifts [ matanos kehunah u-leviyah ] that must be given from grain and bread — all of this in order to sanctify the eating of Israel so that the heat of the heart should be in proper holiness — in gradation and measure, as above. (Likutay Halachos, Halachos of Tithes and Separations, Law 3, sections 2, 4, 5)

Segment 14
HE:
אֲכִילַת בָּשָׂר הִיא בִּבְחִינַת בֵּרוּר וַעֲלִיַּת הַהֲלָכוֹת, שֶׁמַּעֲלֶה הַצַּדִּיק כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו עַל־יְדֵי שֶׁלָּמְדוּ הַהֲלָכוֹת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וְהַצַּדִּיק מַעֲלֶה אוֹתָם וְחוֹזֵר וְעוֹשֶׂה מֵהֶם הֲלָכוֹת; וְהַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת "וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה", וְתַרְגּוּמוֹ: "לְרוּחַ מְמַלְלָא". וְזֶה שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַעֲלוֹת כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁנָּפְלוּ לְמַטָּה וְלַחֲזֹר וְלַעֲשׂוֹת מֵהֶם הֲלָכוֹת (וְכֵן כָּל הַמְקֻשָּׁרִים וְנִלְוִים אֵלָיו וְנִכְלָלִין בּוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְתַקֵּן וּמֵרִים אוֹתָם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), הֵם יְכוֹלִים לֶאֱכֹל בָּשָׂר, לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ הַמְגֻלְגָּל בַּחַי לְהַחֲזִירוֹ לִמְדַבֵּר; אֲבָל עַם־ הָאָרֶץ, שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד הֲלָכוֹת, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁאָסוּר לוֹ לֶאֱכֹל בָּשָׂר, כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ הַמְגֻלְגָּל בּוֹ (שם הלכה ה, אות כ).

EN:
Birchas ha-Mazon [Grace After Meals] recited after eating is the aspect of the hearas ha-ratzon that one merits to receive at the time of eating specifically — for sustenance is drawn from the supernal mazal [constellation/channel], the aspect of "it depends on the mazal" [ b'mazla talya ] [Moed Katan 28a] — which is the aspect of Atika [the Ancient One — the highest divine level] — the aspect of the Supernal Will. And since the essential hearas ha-ratzon that one merits to receive at the time of eating comes through the true da'as — through which the true Tzadik works to illuminate in his sons and students — which is the essential compassion one must have for a person: to illuminate within him da'as — as explained within. Therefore one extends after Birchas ha-Mazon with prayers of "ha-Rachaman hu etc." [the Merciful One may He etc.]. And this is the aspect of the teaching to leave some food from one's eating for Birchas ha-Mazon — so that the blessing should rest upon it. For what one leaves over from one's eating is the aspect of: "and she ate and was satisfied and had left over" [ va-tochal va-tisba va-tosar ] [Rus 2:14] — and our Rabbis expounded: "and she had left over" — for the resurrection of the dead. This is the aspect of the World to Come — when one will merit in wholeness to the aspect of the hearas ha-ratzon . And therefore one leaves some from one's eating — in order to draw even now an illumination from the aspect of the World to Come — and to merit to the hearas ha-ratzon through Birchas ha-Mazon . For from there comes the essential blessing and sustenance. (Likutay Halachos, Halachos of Reshis ha-Gez [First Shearing], Law 3, section 18)

Segment 15
HE:
הָרוּחַ־חַיִּים נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מֵרוּחַ פִּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ בִּבְחִינַת "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים", וּמָאן דְּנָפַח, מִתּוֹכוֹ נָפַח; וְעִקַּר הַחַיּוּת שֶׁנִּמְשָׁךְ לְהָאָדָם עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה הוּא בִּבְחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' וְכוּ'", הַיְנוּ בְּחִינַת הָרוּחַ־חַיִּים הַנַּ"ל, וְזֶה הָרוּחַ־חַיִּים הוּא עִקַּר שְׁלֵמוּת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־כֵּן הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת, כִּי זֶה עִקַּר הָאֲכִילָה לְהַשְׁלִים הַחִסָּרוֹן מֵהַלֵחוֹת וְהַשַּׁמְנוּנִית שֶׁנֶּחְסָר לְהָאָדָם בְּכָל עֵת עַל־יְדֵי הָאֵשׁ הַבּוֹעֵר בּוֹ כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּחִינַת "ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר", וְכֵן בְּבִרְכַּת־ הַמָּזוֹן אָנוּ אוֹמְרִים: "וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ וְכוּ'". וְעַל־כֵּן, עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים, שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁךְ הָרוּחַ־ חַיִּים, וְאָז זוֹכֶה לִשְׂבִיעָה, בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", כִּי הַשֶּׁפַע שֶׁל הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת אוֹר מָלֵא בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן; אֲבָל הָרְשָׁעִים, כָּל מַה שֶּׁאוֹכְלִים יוֹתֵר - נֶחְסָר לָהֶם בְּיוֹתֵר, בִּבְחִינַת "וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסַר", כִּי הֵם בִּבְחִינַת "מְאֹרֹת" חָסֵר. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהָעַכּוּ"ם מִתְגַּבְּרִין, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי אֲרִיכַת הָרוּחַ שֶׁלָּהֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ הַטֻּמְאָה הַנִּמְשָׁךְ מִפְּגַם הָאֲכִילָה, וְגוֹזְרִין גְּזֵירוֹת עַל יִשְׂרָאֵל - אֲזַי גּוֹזְרִין יִשְׂרָאֵל תַּעֲנִית לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה, בִּכְדֵי לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר הָרוּחַ־חַיִּים שֶׁל הָעַכּוּ"ם שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל (הלכות העושה שליח לגבות חובו, הל' ג, אות טו).

EN:
The eating of meat is the aspect of the refinement and elevation of the halachos [legal decisions] — for the Tzadik elevates all the words that oppose him: words that came from studying halachos not for their own sake. And the Tzadik elevates them and turns them back into halachos . And these words are the aspect of the soul [ nefesh ] — the aspect of: "and the human being became a living soul" [ va-yehi ha-adam l'nefesh chayyah ] [Bereishis 2:7] — and its Targum : "a speaking spirit" [ l'ruach memallela ]. And one who knows how to elevate all the words that fell below and turn them back into halachos — and likewise all those bound to him and associated with him, who are included in him and whom through this he rectifies and elevates, as explained within — they can eat meat: to refine and elevate the soul transmigrated in the animal and return it to the speaking being [ medaber ]. But an am ha-aretz [ignorant person] who does not study halachos — our Rabbis stated it is forbidden for him to eat meat [Pesachim 49b] — for he does not know how to elevate the soul transmigrated within it. (Likutay Halachos, Halachos of Reshis ha-Gez [First Shearing], Law 5, section 20)

Segment 16
HE:
הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת אֲכִילָה, וּתְפִלּוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת הֵם בְּחִינַת שְׁתִיָּה (שם אות לא).

EN:
The spirit of life [ ruach chayyim ] is drawn at its root from the breath of the mouth of the Holy One, blessed be He, Himself — the aspect of: "and He blew into his nostrils the breath of life" [ va-yipach b'apav nishmas chayyim ] [Bereishis 2:7] — and one who blows, blows from within himself. And the essential vitality drawn to the person through eating is in the aspect of the aforementioned ruach chayyim — this is the aspect of: "man does not live by bread alone, but by every utterance from the mouth of G-d" — namely the aforementioned ruach chayyim . And this ruach chayyim is the essential wholeness of all deficiencies, as explained within. Therefore holy eating is the aspect of the wholeness of deficiencies — for the essential purpose of eating is to make whole the deficiency from the moisture and fat that is constantly diminished in the person through the fire burning within him, as is known. And this is the aspect of: "Hashem is my shepherd — I shall not lack" [ Hashem ro'i lo echsar ] [Tehillim 23:1]. And likewise in Birchas ha-Mazon we say: "and in His great goodness we have never lacked and may we never lack." Therefore the essential rectification of holy eating is through connecting to Tzadikim — from whom the ruach chayyim is drawn. And then one merits satiation — the aspect of: "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul." For the Tzadik's abundance is the aspect of light filled without any deficiency. But the wicked — the more they eat, the more they lack — the aspect of: "the belly of the wicked shall lack" — for they are in the aspect of "luminaries" [ meorot ] spelled deficiently [without the vav ]. And therefore when the nations prevail, G-d forbid, through their expansive spirit [ arichas ruach ] — which is the aspect of the spirit of impurity drawn from the blemish of eating — and they decree decrees against Israel — then Israel decrees a fast to subdue and break the desire for food — in order to subdue and break the spirit of life of the nations so that they should not be able to prevail against Israel. (Likutay Halachos, Halachos of One Who Sends an Agent to Collect a Debt, Law 3, section 15)

Segment 17
HE:
הַיַּיִן יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי כֹּחוֹת: זָכָה וְכוּ', לֹא זָכָה וְכוּ', כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. הַיְנוּ, מִי שֶׁתִּקֵּן מַעֲשָׂיו וּכְבָר בֵּרֵר כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת עַד שֶׁהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים (עַיֵּן פְּנִים), אָז עַל־יְדֵי שְׁתִיָּתוֹ נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, כִּי זֶה הַיַּיִן הוּא בְּחִינַת יַיִן הַמְשַׂמֵּחַ, בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁנִּשְׁלָם עַל־יְדֵי הָרוּחַ־חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׂמְחָה. 'לֹא זָכָה נַעֲשֶׂה רָשׁ' - כִּי אָז הַיַּיִן הוּא בִּבְחִינַת רוּחַ סְעָרָה, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הָעֲנִיּוּת וְהַחֶסְרוֹנוֹת (שם אות ל).

EN:
Torah is the aspect of eating — and prayers, songs and praises are the aspect of drinking. (Likutay Halachos, Halachos of One Who Sends an Agent to Collect a Debt, Law 3, section 31)

Segment 18
HE:
עַל־יְדֵי הַיַּיִן דִּקְדֻשָּׁה, כְּגוֹן בְּשַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב, בִּפְרָט בְּפוּרִים - עַל־יָדוֹ דַּיְקָא מַמְתִּיקִין הַדִּינִין בְּשָׁרְשָׁן וּמְבַטְּלִין הָרַב דִּקְלִפָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֵשָׂו וְאַלּוּפָיו, נֶגֶד הָרַב דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת "וְרַב חֶסֶד" (שם אות כא).

EN:
Wine has two forces: "if he merited etc., if he did not merit etc." — as our Rabbis stated. Namely: one who has rectified his deeds and has already refined all four elements until they became four heads [ arba'ah rashim ] [see within] — through his drinking he becomes head [ rosh ]. For this wine is the aspect of the wine that gladdens — the aspect of the wholeness of deficiencies that is made whole through the holy ruach chayyim : which is the aspect of joy. "Did not merit — becomes impoverished" — for then the wine is in the aspect of a stormy spirit [ ruach se'arah ] — from which come the essential poverty and deficiencies. (Likutay Halachos, Halachos of One Who Sends an Agent to Collect a Debt, Law 3, section 30)

Segment 19
HE:
הַיַּיִן יֵשׁ בּוֹ שְׁתֵּי בְחִינוֹת, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל כַּמָּה פְּעָמִים, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. כִּי כְּשֶׁאֵין זוֹכִין לִשְׁתּוֹתוֹ בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, אֲזַי עַל־יְדֵי חֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הַיַּיִן, הוּא בָּא לְכַעַס וּמְדָנִים וָרִיב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַפְסִיד הָעֲשִׁירוּת וּבָא לַעֲנִיּוּת, בִּבְחִינַת 'לֹא זָכָה נַעֲשֶׂה רָשׁ'; וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי שִׁכְרוּת בָּאִים עַל־פִּי־רֹב לְכַעַס וָרִיב וּמַחֲלֹקֶת. אֲבָל אִם זוֹכֶה לִשְׁתּוֹת הַיַּיִן בִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי 'זָכָה - נַעֲשֶׂה רֹאשׁ', בְּחִינַת רֹאשׁ וּמֹחִין, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט, וְאָז הִתְלַהֲבוּת וַחֲמִימוּת הַלֵּב שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הַיַּיִן, הוּא בְּחִינַת הָאֵשׁ הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּתְעוֹרֵר עַל־יְדֵי הַמִּשְׁפָּט, וְהָאֵשׁ הַזֶּה הוּא בְּחִינַת "מַלְאֲכֵי־אֵשׁ", בְּחִינַת "וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת־אֵשׁ", וְעַל־יְדֵי הָאֵשׁ הַזֶּה נִשְׂרָף וּמִתְבַּטֵּל כָּל הָרַע הַנֶּאֱחָז בְּהַנְּפָשׁוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעוֹסֵק לְבָרְרָם וּלְהַעֲלוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְאָז כְּשֶׁנִּתְבַּטֵּל הָרַע וְנִתְקָרְבִין הַנְּפָשׁוֹת אֶל הַקְּדֻשָּׁה, אֲזַי נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה שִׂמְחָה גְדוֹלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, מֵעֵין הַשִּׂמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא כְּשֶׁיִּתְבָּרְרוּ כָּל הַנִּיצוֹצוֹת לְגַמְרֵי. וְזֶה בְּחִינַת 'זָכָה - מְשַׂמְּחוֹ', בְּחִינַת "וְיַיִן יְשַׂמַּח וְכוּ'" (הלכות הרשאה, הל' ד, אות יד).

EN:
Through holy wine — such as on Shabbos and Yom Tov, especially on Purim — through it specifically one sweetens judgments at their root and nullifies the rav d'kelipah [the great one of the shell], which is the aspect of Esav and his generals, against the rav d'kedushah [the great one of holiness] — which is the aspect of "and abundant in lovingkindness" [ ve-rav chesed ] [Shemos 34:6]. (Likutay Halachos, Halachos of One Who Sends an Agent to Collect a Debt, Law 3, section 21)

Segment 20
HE:
הִתְקַשְּׁרוּת וְחִבּוּר הַנֶּפֶשׁ עִם הַגּוּף הוּא עַל־יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר צָרְכֵי הַגּוּף, וְכָל זֶה מֵחֲמַת הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַמְלֻבָּשִׁים בָּהֶם, שֶׁהֵם בְּחִינַת רְצוֹנוֹת עֶלְיוֹנִים הַמְלֻבָּשִׁים בְּכָל צָרְכֵי הָאָדָם, בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכַיּוֹצֵא, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מִתְקַיֶּמֶת הַנֶּפֶשׁ בַּגּוּף בְּזֶה הָעוֹלָם, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת הַמְלֻבָּשִׁין בְּזֶה הָעוֹלַם־הַמַּעֲשֶׂה וְלַהֲשִׁיבָן לְשָׁרְשָׁן, לִמְקוֹר הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ לִכְלֹל עֲשִׂיָּה בְּרָצוֹן, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ וּשְׁאָר צְרָכָיו בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה, שֶׁיִּהְיֶה כָּל כַּוָּנָתוֹ רַק בִּשְׁבִיל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ", הַיְנוּ כְּדֵי לִכְלֹל הַכֹּל בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, אֲשֶׁר רַק בִּשְׁבִיל זֶה יָרַד לְזֶה הָעוֹלָם, לְהַגְבִּיר הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה עַל הָעֲשִׂיָּה וְלִכְלֹל עֲשִׂיָּה בְּרָצוֹן. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט מְאֹד בְּכָל צְרָכָיו הַגַּשְׁמִיִּים, וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ כִּי־אִם בְּהֶכְרֵחִיּוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִלְכָּד, חַס וְשָׁלוֹם, בִּרְצוֹנוֹת הַנְּפוּלִין וְהַפְּגוּמִין הַמְלֻבָּשִׁין בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁהֵם פּוֹגְמִין, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה, וּצְרִיכִין לְהִתְרַחֵק מֵהֶם מְאֹד, כִּי־אִם מַה שֶּׁמֻּכְרָח מְאֹד עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי מִצְו?ֹת הַתּוֹרָה מְקַדְּשִׁין וּמְטַהֲרִין כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם וְנִכְלָלִין כֻּלָּם בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הל' ערב, הל' ג, אות מג).

EN:
Wine has two aspects — as mentioned above many times — and as our Rabbis stated. For when one does not merit to drink it in holiness properly — then through the warmth and ardor of the heart that comes through wine, one comes to anger, strife, and quarrel. Through this one loses wealth and comes to poverty — the aspect of "did not merit — becomes impoverished." As is plainly observable: through drunkenness one most often comes to anger, quarrel, and dispute. But if one merits to drink wine in holiness — then "merited — becomes head" : the aspect of head and mochin . And through this one merits to the rectification of judgment [ tikun ha-mishpat ]. And then the ardor and warmth of the heart that comes through wine is the aspect of the holy fire awakened through judgment. And this fire is the aspect of "angels of fire" [ malach'ei eish ] — the aspect of: "and the angel of Hashem appeared to him in a flame of fire" [ va-yeira malach Hashem elav b'labas eish ] [Shemos 3:2]. And through this fire all the evil clinging to the souls and holy sparks that one is engaged in refining and elevating to holiness is burned and nullified. And when the evil is nullified and the souls draw close to holiness — then great joy is made through this in all the worlds: a foretaste of the future joy when all the sparks will be completely refined. And this is the aspect of "merited — gladdens him" — the aspect of: "and wine gladdens etc." (Likutay Halachos, Halachos of Authorization [ Harshaah ], Law 4, section 14)

Segment 21
HE:
עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה נִמְשָׁךְ חַיּוּת הָאָדָם. וְעִקַּר הַחַיּוּת הוּא חִבּוּר הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי הֲפָכִים. כִּי הַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, כִּי הִיא נִמְשֶׁכֶת תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וּמוֹשֶׁכֶת גַּם הַגּוּף עִמָּהּ לְהִדַּבֵּק בֵּאלֹקִים חַיִּים; אֲבָל הַגּוּף הוּא בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, כִּי הוּא נוֹטֶה בְּיוֹתֵר אַחַר תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, וְהַגּוּף רוֹצֶה לְהַכְרִיחַ גַּם אֶת הַנֶּפֶשׁ לְהַפְסִיקָהּ וּלְהַרְחִיקָהּ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּצְרִיכִין לְהַגְבִּיר הַנֶּפֶשׁ עַל הַגּוּף, כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ עַל כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, עַד שֶׁגַּם הַגּוּף יִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, הַיְנוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וַאֲזַי הַגּוּף הוּא טוֹבָה גְדוֹלָה לְהַנֶּפֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה תּוּכַל לְקַבֵּל הָאוֹר בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת רִבּוּי הָאוֹר, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא רַק בִּשְׁבִיל הַנֶּפֶשׁ, בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ". נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ תָּמִיד אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ וְצַדִּיקָיו, שֶׁהֵם עִקַּר הַחַיִּים. אֲבָל הָרְשָׁעִים, עִקַּר אֲכִילָתָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַגּוּף לְבַד, וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר הַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ עַל הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, וְנִפְסָק וְנֶחְסָר לָהֶם הַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי אֲכִילָתָם, בִּבְחִינַת "וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסַר". וְעַל־כֵּן בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הוּא בִּבְחִינַת גַּאֲוָה וְגַסּוּת־הָרוּחַ - הֵפֶךְ בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת - עַל־כֵּן הִזְהִיר הַכָּתוּב: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְכוּ', וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ וְכוּ'"; כִּי נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה אַחַר כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה מִתְגַּבֵּר כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת: "לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹקַי חָפָצְתִּי, וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: כָּל מַאֲכָלִי עַל פִּיךָ, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַדְּשִׁים אֲכִילָתָם עַל־פִּי הַתּוֹרָה, עַל־יְדֵי־ זֶה זוֹכִין לַהֲפֹךְ גַּם כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ לְכֹחַ הַמּוֹשֵׁךְ, עַד שֶׁהֵם נִמְשָׁכִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּגוּף וָנֶפֶשׁ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ תָּמִיד (הל' חזקת מטלטלין, הל' ד, אותיות ז יא יג יד).

EN:
The bonding and connection of the soul with the body is through eating, drinking, and other bodily needs. And all of this is because of the holy sparks garbed within them — which are the aspect of Supernal Wills [ retzonos elyonim ] garbed in all the person's needs: in eating, drinking, and the like. And for this reason the soul remains in the body in this world — in order to elevate these Wills garbed in this world of action [ olam ha-ma'aseh ] and return them to their root — to the source of the Will. And this is the essential delight and pleasure of Him, blessed be He: to include action within Will [ lichlol asiyah b'ratzon ], as explained within. And therefore one must be very careful that all of one's eating and drinking and other needs should be in great holiness — that all one's intention should be only for His Will, blessed be He — as it is written: "in all your ways know Him" [ b'chol derachecha da'eihu ] [Mishlei 3:6]. Namely in order to include everything in the Supernal Holy Will — which is the only reason one descended to this world: to strengthen the holy Will over the deed and to include action within Will. And therefore one must be content with very little in all one's physical needs — and use only what is truly necessary — so as not to be trapped, G-d forbid, in the fallen and blemished wills garbed in this world, which blemish the holy Will, G-d forbid. And one must distance oneself greatly from them — except what is absolutely necessary according to the Torah. For through the mitzvos of the Torah one sanctifies and purifies all things in the world and they are all included in the Supernal Holy Will — which is the totality of the Torah, as explained within. (Likutay Halachos, Halachos of Evening Prayer [ Arvis ], Law 3, section 43)

Segment 22
HE:
חַיּוּת הָאָדָם הוּא מֵחִבּוּר הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ. וְהַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ, וְהַגּוּף הוּא בְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, וְעַל־יְדֵי הָאֲכִילָה מִתְקַשְּׁרִים יַחַד הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁנִּכְלָלִים כָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת בְּאַחְדוּת הַפָּשׁוּט, כִּי עִקַּר הַחַיּוּת הוּא מֵהַנֶּפֶשׁ. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל בְּכַוָּנָה זוֹ, בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", שֶׁעִקַּר הָאֲכִילָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּשְׁבִיל הַנֶּפֶשׁ דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּתְגַּלֶּה אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת עַל־יְדֵי חַיּוּת הָאָדָם. כִּי בֶּאֱמֶת חַיּוּת הָאָדָם הוּא דָּבָר נִפְלָא, שֶׁמְּקַשֵּׁר רוּחָנִי בְּגַשְׁמִי, הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט הוּא עִקַּר הַחַיּוּת שֶׁל בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַגּוּף שֶׁכָּלוּל מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת וּמִפְּעֻלּוֹת מְשֻׁנּוֹת הַרְבֵּה. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאוֹכֵל, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה, רַק בִּשְׁבִיל הֲנָאַת הַגּוּף, אֲזַי, חַס וְשָׁלוֹם, מִתְגַּבֵּר הַגּוּף עַל הַנֶּפֶשׁ, וַאֲזַי מִתְגַּבְּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת שֶׁבָּהֶם נֶאֱחָזִים הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, עַד שֶׁנִּתְעַלֵּם, חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט, בְּחִינַת: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְכוּ', וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ". וַאֲכִילָה כָּזוֹ הוּא בְּחִינַת אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת", כִּי עִקַּר אֲחִיזַת טוֹב וָרַע הוּא מִבְּחִינַת פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת. וְזֶה בְּחִינַת מִיתָה, כִּי עִקַּר הַחַיּוּת עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט שֶׁהוּא חַי־הַחַיִּים יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן צְרִיכִים לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר, כְּדֵי שֶׁיֻּכְלַל הַמַּאֲכָל בְּאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה, שֶׁהוּא רַק בִּשְׁבִיל זֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָל הַזֶּה בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן", כִּי כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה הוּא בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת אַחְדוּתוֹ הַפָּשׁוּט, וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֲכִילַת מָן, שֶׁהָיָה מִין אֶחָד וּמִשְׁתַּנֶּה לְכַמָּה טְעָמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת מְשֻׁנּוֹת נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ (הלכות שותפים בקרקע, הל' ב, אותיות ד ה).

EN:
Through eating, a person's vitality is drawn. And the essential vitality is the joining of the soul and the body — which are the aspect of two opposites. For the soul is the aspect of the drawing force [ koach ha-moshech ] — for it is always drawn toward Hashem, blessed be He, and His holy Torah — and draws the body with it to cleave to the living G-d. But the body is in the aspect of the compelling force [ koach ha-machria'ach ] — for it tends more toward the desires of this world and its vanities — which are the aspect of the compelling force. And the body wants to compel even the soul — to interrupt it and distance it from Hashem, blessed be He. One must strengthen the soul over the body — the drawing force over the compelling force — until even the body is drawn after the drawing force: toward Hashem, blessed be He, and His holy Torah. And then the body is a great benefit to the soul — for through this the soul can receive the light in gradation and in measure — so that it should not be in the aspect of excess light, G-d forbid. And this one merits through holy eating — which is only for the sake of the soul — the aspect of: "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul." It turns out that through holy eating one merits to be always drawn after Hashem, blessed be He, and His Torah and His Tzadikim — which are the essential life. But the wicked — the essential purpose of their eating is only for the body. And through this the compelling force prevails even more over the drawing force — and the holy vitality is severed and lacking for them through their eating — the aspect of: "the belly of the wicked shall lack." Therefore they are called dead in their lifetimes. And since the essential compelling force is the aspect of pride and arrogance [ ga'avah v'gasut ha-ruach ] — the opposite of the drawing force, which is the aspect of humility and lowliness [ anavah v'shiflus ] — therefore the verse warned: "lest you eat and be satisfied…and your heart will be lifted up and you will forget etc." For through eating one is drawn after the compelling force — unlike through holy eating where the drawing force prevails even more, as above. And this is the aspect of: "to do Your Will, my G-d, I desired — and Your Torah is within my innards" [ la'asos retzoncha Elokai chafatzti, v'sorasecha b'soch mei'ai ] [Tehillim 40:9]. And Rashi explains: "all my food is according to Your word" — for through Israel sanctifying their eating according to the Torah, through this they merit to convert even the compelling force into the drawing force — until they are drawn to Hashem, blessed be He, in body and soul to do His Will always. (Likutay Halachos, Halachos of Presumption of Movable Property [ Chazkas Metaltelin ], Law 4, sections 7, 11, 13, 14)

Segment 23
HE:
עִקַּר שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הָאֲכִילָה הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין לְבָרֵר מִבְּחִינַת שֶׁפַע בְּהֵמָה לְשֶׁפַע אָדָם, וְאָז הָאֲכִילָה שֶׁלּוֹ נָקִי וָזַךְ וְצַח בְּלִי שׁוּם פְּסֹלֶת כְּלָל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מוֹץ וָתֶבֶן, בְּחִינַת שֶׁפַע בְּהֵמָה, וְנִזּוֹן רַק מִשֶּׁפַע אָדָם. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאָסוּר לָאָדָם לֶאֱכֹל קֹדֶם שֶׁיַּאֲכִיל לִבְהֶמְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ", וַהֲדַר "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כִּי צְרִיכִין לְהַאֲכִיל לִבְהֶמְתּוֹ תְּחִלָּה קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל הוּא, כְּדֵי שֶׁיַּחֲזִיר וְיִתֵּן הַמְּזוֹנוֹת וְהַשֶּׁפַע שֶׁל בְּהֵמָה לִבְהֵמָה, לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין לוֹ אֲחִיזָה, חַס וְשָׁלוֹם, בְּהַשֶּׁפַע שֶׁל בְּהֵמוֹת, וְהוּא נִזּוֹן רַק מִבְּחִינַת שֶׁפַע שֶׁל אָדָם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת כַּנַּ"ל (הלכות מקח וממכר, הל' ד, אות ב).

EN:
The person's vitality comes from the joining of the body and the soul. And the soul is the aspect of a portion of G-d from above — the aspect of the simple unity [ achdus ha-pashut ] of Him, blessed be He. And the body is the aspect of changing actions [ pe'ulos mishtanos ]. And through eating, the body and soul are bound together — which is the aspect of all the changing actions being included in the simple unity. For the essential vitality comes from the soul. And therefore one must eat with this intention — the aspect of: "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" — that the essential eating must be for the soul specifically: namely that the simple unity of Him, blessed be He, should be revealed through the changing actions through the person's vitality. For truly the vitality of a person is a wondrous thing — binding the spiritual within the physical: the revelation of the simple unity is the essential vitality of the soul from within changing actions — which is the aspect of the body, comprised of four elements and many different actions. And therefore when one eats, G-d forbid, without holiness — only for the pleasure of the body — then the body, G-d forbid, prevails over the soul, and then the changing actions prevail, G-d forbid — within which the Sitra Achra clings — until the aspect of simple unity is concealed, G-d forbid: the aspect of "lest you eat and be satisfied…and you forget Hashem your G-d." And such eating is the aspect of eating from the Tree of Knowledge of Good and Evil — concerning which it says: "for on the day you eat from it you shall surely die." For the essential grip of good and evil comes from the aspect of changing actions. And this is the aspect of death — for the essential vitality comes through the revelation of His simple unity — the Chai ha-Chayyim , blessed be He. And therefore one must recite a blessing over every thing — so that the food should be included in the simple One, blessed be He, through the blessing. For this is the only reason: that the simple unity of Him, blessed be He, should be revealed through this food from within changing actions. And therefore our Rabbis stated: "the Torah was given only to those who eat the man " — for the entire Torah is for the purpose of revealing His simple unity. And this one merits through holy eating as above — which is the aspect of eating the man , which was one kind and changed into many flavors. This is the aspect that all changing actions are drawn from the simple One, blessed be He. (Likutay Halachos, Halachos of Partners in Land [ Shutafim b'Karka ], Law 2, sections 4, 5)

Segment 24
HE:
הָאֲכִילָה הִיא בְּחִינָה גְבוֹהָה מְאֹד כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה. כִּי הָאֲכִילָה הוּא חִבּוּר הַגּוּף עִם הַנֶּפֶשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹן וְתַחְתּוֹן, שֶׁהֵם בְּחִינַת גּוּף וָנֶפֶשׁ. וְשֹׁרֶשׁ הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ גַּם־כֵּן מִבְּחִינַת הַמַּקִּיפִים הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת הָעוֹלָמוֹת, בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד. וְעַל־כֵּן דַּיְקָא בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּקִּיפִים הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל (הלכות נחלות, הלכה ב, אות ג).

EN:
The essential wholeness of the rectification of eating is when one merits to refine from the aspect of animal abundance [ shefa behaimah ] to the aspect of human abundance [ shefa adam ]. And then one's eating is clean, pure, and clear without any waste whatsoever — which is the aspect of chaff and straw [ motz va-teven ] — the aspect of animal abundance. And one is nourished only from human abundance. And therefore our Rabbis stated that it is forbidden for a person to eat before feeding his animal — as it says: "and I will give grass in your field for your animal" — and then "and you shall eat and be satisfied" [Devarim 11:15] — for one must first feed one's animal before one eats — in order to return and give the food and abundance of the animal to the animal — to show that one has no hold, G-d forbid, on the animal's abundance. And one is nourished only from the aspect of human abundance — which is the essential wholeness, as above. (Likutay Halachos, Halachos of Purchase and Sale [ Mekach u-Memkar ], Law 4, section 2)

Segment 25
HE:
מִי שֶׁאוֹכֵל בְּתַאֲוָה גַשְׁמִית בְּלִי כִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי אֵינוֹ מְקַשֵּׁר נַפְשׁוֹ לְגוּפוֹ, וְאָז כְּשֶׁיּוֹצֵאת נִשְׁמָתוֹ הוּא מֵת מַמָּשׁ, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכֶה לְכִסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשֶׂה נְקֻדּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת נְפָשׁוֹת, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וַאֲזַי כָּל אֲכִילָתוֹ בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים עַל־יְדֵי־זֶה נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּגוּפוֹ תָּמִיד אֲפִלּוּ לְאַחַר מוֹתוֹ, בִּבְחִינַת "צַדִּיקִים בְּמִיתָתָן קְרוּיִין חַיִּים" (שם הל' ג, אות ב).

EN:
Eating is a very elevated aspect when one merits to eat in holiness. For eating is the joining of the body with the soul — which is the aspect of the connection of the upper and lower worlds — which are the aspects of body and soul. And the root of eating and sustenance is also drawn from the aspect of the supernal encompassing lights [ makifim elyonim ] — which are the aspect of the connection of the worlds: the aspect of the totality of son and student [ ben ve-talmid ]. And therefore specifically at the time of holy eating one merits the hearas ha-ratzon — which is the aspect of the aforementioned holy encompassing lights. (Likutay Halachos, Halachos of Inheritance [ Nachalos ], Law 2, section 3)

Segment 26
HE:
אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה הִיא בְּחִינַת צְדָקָה וָחֶסֶד, בְּחִינַת "גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד", וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל הִלֵּל שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אֵזֵיל וְאֶגְמֹל חֶסֶד עִם נַפְשִׁי! וְעַל־ יְדֵי צְדָקָה זוֹכִין לְתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט, שֶׁזֶּה גַּם־כֵּן בְּחִינַת שְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה, כִּי צְרִיכִין לֶאֱכֹל בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל, בִּבְחִינַת "יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט". וְזֶה בְּחִינַת: "אָבִיךָ הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה אָז טוֹב לוֹ" (ירמיה כב), כִּי תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט עַל־יְדֵי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה. וְעַל־כֵּן הָעוֹסְקִים בְּמִשְׁפָּט צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לֶאֱכֹל בָּעֵת וּבַזְּמַן וּבְיִשּׁוּב־הַדַּעַת, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלְקְלוּ הַמִּשְׁפָּט עַל־יְדֵי פְּגַם תַּאֲוַת אֲכִילָה. וְזֶה בְּחִינַת: "וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ וְכוּ'" - מֵחֲמַת שֶׁהֵם הָעוֹסְקִים בַּמִּשְׁפָּט. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה תָּלוּי בְּתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן אָסוּר לֶאֱכֹל קֹדֶם הַתְּפִלָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְגֹּם בַּמִּשְׁפָּט עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִפְגָּם הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט (שם הל' ד, אות טו).

EN:
One who eats with physical desire without holy yearning [ kisufin d'kedushah ] — does not connect his soul to his body. And then when his soul departs he is truly dead, may the Merciful One save us. But when one merits to holy yearnings — through which one makes points [ nekudos ] that are the aspect of souls, as explained within — then all of one's eating is in the aspect of the showbread [ lechem ha-panim ]. Through this his soul is always bound to his body — even after his death — the aspect of: "the Tzadikim in their death are called alive" [Berachos 18a]. (Likutay Halachos, Halachos of Inheritance [ Nachalos ], Law 3, section 2)

Segment 27
HE:
גּוּף וּנְשָׁמָה הֵם בְּחִינַת פְּנִימִי וּמַקִּיף. כִּי הַגּוּף רוֹאִין אוֹתוֹ וְאֶפְשָׁר לַהֲבִינוֹ בְּשֵׂכֶל, וְעַל־כֵּן הוּא בְּחִינַת פְּנִימִי, בְּחִינַת עוֹלָם הַזֶּה, כִּי מְבִינִין אוֹתוֹ בִּפְנִימִיּוּת הַשֵּׂכֶל גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה; אֲבָל הַנְּשָׁמָה, אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָהּ, וְהִיא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת מַקִּיפִין. וְעִקַּר חִבּוּר הַנְּשָׁמָה עִם הַגּוּף בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה נִשְׁלָם הַדַּעַת, וְזֶה עִקַּר כַּוָּנַת אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה כְּדֵי לְהַשְׁלִים הַדַּעַת וְהַמֹּחַ עַל־יָדָהּ, בִּבְחִינַת "צַדִּיק אֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ", בְּחִינַת "וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ", הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹרוֹת הַצַּחְצָחוֹת, וְאָז הָאֲכִילָה בִּבְחִינַת מָן, שֶׁהוּא מַאֲכָל שֶׁל הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד (הלכות אפוטרופוס, הל' ב, אותיות ט י יא).

EN:
Holy eating is the aspect of tzedakah and lovingkindness — the aspect of: "a man of lovingkindness does good to his own soul" [Mishlei 11:17]. And as our Rabbis stated of Hillel who said: "Go — I shall perform lovingkindness for my soul!" And through tzedakah one merits to the rectification of judgment [ tikun ha-mishpat ] — which is also the aspect of the wholeness of the holiness of eating. For one must eat in measure and in weight — the aspect of: "He shall sustain his words with judgment" [ yechalkel devarav b'mishpat ] [Tehillim 112:5]. And this is the aspect of: "Did not your father eat and drink and do justice and righteousness — and then it was well with him?" [Yirmiyahu 22:15] — for the rectification of judgment comes through holy eating. And therefore those engaged in judgment must be especially careful to eat at the proper time and with settled da'as — in holiness and purity — so that they should not corrupt the judgment through the blemish of the desire for food. And this is the aspect of: "and your officers eat at the proper time" [ v'sarayich ba-eis yochelu ] [Koheles 10:17] — because they are those engaged in judgment. And since the essential rectification of prayer depends on the rectification of judgment, as explained within — therefore it is forbidden to eat before prayer — so as not to blemish judgment through eating — through which prayer would be blemished. For the essential rectification of prayer is through the rectification of judgment. (Likutay Halachos, Halachos of Inheritance [ Nachalos ], Law 4, section 15)

Segment 28
HE:
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל הַמָּן, שֶׁהָיָה נִבְלָע בָּאֵיבָרִים. וְעַכְשָׁיו, אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּהֶכְרֵחַ יֵשׁ בְּהָאֲכִילָה פְּסֹלֶת וּמוֹתָרוֹת שֶׁמֻּכְרָח לָצֵאת לַחוּץ, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת אוֹכְלִים בִּקְדֻשָּׁה בְּטָהֳרָה כָּל־ כָּךְ עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁאֵין עוֹלִים שׁוּם עֲשָׁנִים סְרוּחִים מִמּוֹתְרוֹת הָאֲכִילָה אֶל הַמֹּחַ, רַק מְבָרְרִים הַטּוֹב הַזַּךְ בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּבְלָע בָּאֵיבָרִים, וּשְׁאָר הַפְּסֹלֶת נִדְחֶה לַחוּץ לְגַמְרֵי וְאֵינוֹ עוֹלֶה אֶל הַמֹּחַ כְּלָל; וְעַל־כֵּן אֲכִילָתָם בִּבְחִינַת אֲכִילַת מָן מַמָּשׁ, אַדְּרַבָּא עַתָּה אֲכִילַת הַצַּדִּיקִים הַגְּבוֹהִים נִפְלָאָה בְּיוֹתֵר, שֶׁאוֹכְלִים מַאֲכָלִים גַּשְׁמִיִּים כָּאֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מוֹתָרוֹת כָּזֶה, וְאַף־עַל־פִּי־ כֵן אוֹכְלִים בִּקְדֻשָּׁה כָּזֹאת, עַד שֶׁאֵין עוֹלִים שׁוּם עֲשָׁנִים סְרוּחִים אֶל מֹחָם, עַד שֶׁאֲכִילָתָם בִּבְחִינַת מָן מַמָּשׁ. וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם זוֹכִים לְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן (הל' פקדון, ה"ה, אות י).

EN:
Body and soul are the aspects of inner [ penimi ] and encompassing [ makif ]. For the body is visible and it is possible to understand it with intellect — and therefore it is the aspect of the inner — the aspect of this world, for it is understood with the inner intellect even in this world. But the soul — it is impossible to apprehend it, and it is the aspect of the World to Come — the aspect of the encompassing lights [ makifin ]. And the essential joining of the soul with the body in this world is through eating — for through holy eating da'as is completed. And this is the essential intention of holy eating: to complete the da'as and the moach [mind] through it — the aspect of: "the Tzadik eats to the satisfaction of his soul" — the aspect of: "and He shall satisfy your soul in tzachtzachos ." Namely that through holy eating one merits to draw the aforementioned encompassing lights — which are the aspect of the lights of tzachtzachos . And then the eating is in the aspect of man — which is the food of the Tzadikim in the future — the aspect of the attainment of the holy encompassing lights that will be revealed in the future. (Likutay Halachos, Halachos of Guardian [ Apotropos ], Law 2, sections 9, 10, 11)

Segment 29
HE:
כָּל הַמִּצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאֲכִילָה, כְּגוֹן תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וְחַלָּה, וְכָל הָעֶשֶׂר מִצְו?ֹת הַתְּלוּיוֹת בַּפַּת, וְאִסּוּר נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וּמִינִים טְמֵאִים וְכוּ' - הַכֹּל כְּדֵי לְקַדֵּשׁ אֲכִילַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיֶה מַאֲכָלָם זַךְ בְּלִי מוֹתָרוֹת, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה (שם אות יא).

EN:
Our Rabbis stated of the man : that it was absorbed into the limbs [ nikhla ba-eivarim ] [Yoma 75b]. And now — even though by necessity there is waste and residue in the food that must exit outward — nevertheless the true Tzadikim eat in such holiness and purity according to the holy Torah that no foul vapors from the food's waste rise to the brain at all. Rather they refine the pure good itself that is absorbed into the limbs — and the rest of the waste is entirely expelled outward and does not rise to the brain at all. And therefore their eating is in the very aspect of man . On the contrary — now the eating of the great Tzadikim is even more wondrous: that they eat such physical foods that have such waste in them — and yet they eat in such holiness that no foul vapors rise to their brain at all. Until their eating is literally in the aspect of man . And through this they merit to the attainment of the Torah in its wholeness — the aspect of what our Rabbis stated: "the Torah was given only to those who eat the man ." (Likutay Halachos, Halachos of Deposit [ Pikadon ], Law 5, section 10)

Segment 30
HE:
כְּשֶׁהַמַּאֲכָל אֵינוֹ מְבֹרָר וְהָעֲשָׁנִים סְרוּחִים עוֹלִים אֶל הַמֹּחַ, אֲזַי הַמֹּחַ מְבֻלְבָּל וְאֵין לוֹ חַיּוּת כָּרָאוּי, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁפִּיעַ חַיּוּת וּשְׂבִיעָה לְכָל הָאֵיבָרִים; וּמִשָּׁם בָּא בְּחִינַת רְעָבוֹן, מֵחֲמַת שֶׁאֵין הַמַּאֲכָל מַשְׂבִּיעַ כָּרָאוּי אֶת הַנֶּפֶשׁ. אֲבָל כְּשֶׁהַמַּאֲכָל מְבֹרָר וְאֵין עוֹלֶה מִמֶּנּוּ שׁוּם פְּסֹלֶת אֶל הַמֹּחַ, רַק זַכּוּת וְצַחוּת רוּחָנִיּוּת הַמַּאֲכָל שֶׁעוֹלֶה אֶל הַמֹּחַ אַחַר כַּמָּה בֵּרוּרִים, אָז הַמֹּחַ מְקַבֵּל חַיּוּת בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַמַּאֲכָל, וְאָז נִשְׁפָּע מֵהַמֹּחַ חַיּוּת וָשֶׁפַע לְכָל הָאֵיבָרִים, שֶׁהִיא בְּחִינַת שְׂבִיעָה. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת. וְזֶה בְּחִינַת: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְכוּ', וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשׂבַע", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות יג).

EN:
All the commandments dependent upon eating — such as terumos and ma'asros [priestly portions and tithes] and challah , and all the ten commandments applicable to bread, and the prohibition of neveilos [unkosher slaughter] and treifos [fatally injured animals] and impure species etc. — all of these are in order to sanctify Israel's eating — so that their food should be pure without waste — in order that they should be able to derive true judgments from the holy Torah. (Likutay Halachos, Halachos of Deposit [ Pikadon ], Law 5, section 11)

Segment 31
HE:
עַל־יְדֵי מִצְוַת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת מַמְשִׁיכִין הַחַיּוּת מִבְּחִינַת כַּסֵּדֶר לִבְחִינַת מַלְכוּת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, וְאָז חוֹזֵר וְנַעֲשֶׂה הַכֹּל כַּסֵּדֶר, בְּחִינַת פָּנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַקְּבִיעוּת לְמַעַשְׂרוֹת הוּא מִשֶּׁיִּרְאֶה פְּנֵי הַבַּיִת דַּיְקָא (הלכות חכירות, הלכה ב).

EN:
When the food is not refined and foul vapors rise to the brain — then the brain is confused and has no proper vitality, and cannot channel vitality and satiation to all the limbs. And from this comes an aspect of hunger — because the food does not properly satisfy the soul. But when the food is refined and no waste at all rises to the brain from it — only the pure clarity and spiritual refinement of the food that rises to the brain after many refinements — then the brain receives complete vitality through the food, and then vitality and abundance flow from the brain to all the limbs — which is the aspect of satiation. And all of this one merits through complete faith in the Sages [ emunás chachamim ]. And this is the aspect of: "if you walk in My statutes…and you shall eat your bread to satiety" [Vayikra 26:3–5] — as explained within. (Likutay Halachos, Halachos of Deposit [ Pikadon ], Law 5, section 13)

Segment 32
HE:
עַל־יְדֵי הַכְנָסַת אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַמִּזְבֵּחַ, וְנִתְתַקֵּן הָאֲכִילָה, עַד שֶׁזּוֹכִין עַל־יָדָהּ לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַשְׁרִין לְהַצַּדִּיק שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַבְּרָכוֹת וְזוֹכִין לְיִרְאָה וְאַהֲבָה (ליקוטי הלכות, הל' ברכת המזון, הלכה א); וְעַיֵּן "טִלְטוּל וּנְסִיעָה", אוֹת ג, מַעֲלַת הַמַּכְנִיס אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לְתוֹךְ בֵּיתוֹ.

EN:
Through the mitzvah of terumos u-ma'asros [priestly portions and tithes] one draws the vitality from the aspect of k'seder [in proper order] to the aspect of malchus she-lo k'seder [kingship not in proper order] — and then it returns and everything becomes k'seder : the aspect of panim [face/inward-facing]. And therefore the essential fixing point for tithes is specifically when one sees p'nei ha-bayis [the face of the house] specifically. (Likutay Halachos, Halachos of Tenant Farming [ Chakirus ], Law 2)