המשא אשר חזה חבקוק הנביא:

עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע:

למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא:

על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל:

ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר:

כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו:

אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא:

וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו יעפו כנשר חש לאכול:

כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי:

והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה:

אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו:

הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו:

טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו:

ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא משל בו:

כלה בחכה העלה יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל:

על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה:

העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול: (ס)

על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור ואצפה לראות מה ידבר בי ומה אשיב על תוכחתי:

ויענני יהוה ויאמר כתוב חזון ובאר על הלחות למען ירוץ קורא בו:

כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר:

הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה: (ס)

ואף כי היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים:

הלוא אלה כלם עליו משל ישאו ומליצה חידות לו ויאמר הוי המרבה לא לו עד מתי ומכביד עליו עבטיט:

הלוא פתע יקומו נשכיך ויקצו מזעזעיך והיית למשסות למו:

כי אתה שלות גוים רבים ישלוך כל יתר עמים מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה: (פ)

הוי בצע בצע רע לביתו לשום במרום קנו להנצל מכף רע:

יעצת בשת לביתך קצות עמים רבים וחוטא נפשך:

כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה: (פ)

הוי בנה עיר בדמים וכונן קריה בעולה:

הלוא הנה מאת יהוה צבאות וייגעו עמים בדי אש ולאמים בדי ריק יעפו:

כי תמלא הארץ לדעת את כבוד יהוה כמים יכסו על ים: (פ)

הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על מעוריהם:

שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל תסוב עליך כוס ימין יהוה וקיקלון על כבודך:

כי חמס לבנון יכסך ושד בהמות יחיתן מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה:

מה הועיל פסל כי פסלו יצרו מסכה ומורה שקר כי בטח יצר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים: (ס)

הוי אמר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו:

ויהוה בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ: (ס)

תפלה לחבקוק הנביא על שגינות:

יהוה שמעתי שמעך יראתי יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור:

אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ:

ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה:

לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו:

עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו:

תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין:

הבנהרים חרה יהוה אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה:

עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ:

ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא:

שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך:

בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים:

יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה: (פ)

נקבת במטיו ראש (פרזו) פרזיו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר:

דרכת בים סוסיך חמר מים רבים:

שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו:

כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים:

ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי:

יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי: (פפפ)