Likutay Nanach on Psalms — Chapter 36
Source: https://ajew.org/reader/tanach-tehilim/1/36

Segment 1
HE:
אמונתך (וכן מצינו בכמה מקומות, כמו – להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילה), בגמטריא יהו"ה נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 2
HE:
מה יקר חסדך אלקים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון. אדם בצל כנפיך יחסיון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 3
HE:
ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם. דשן בגמטריא נ נח נחמ נחמן, ונחל זה רבינו הקדוש נחל נובע מקור חכמה, וזה עדנך, בלי יוד, עם האותיות בגמטריא נחמן. והיו"ד דרשו חז"ל שכל צדיק וצדיק זוכה לעדן בפני עצמו.

Segment 4
HE:
ונראה שזה גם כן ענין המשך הפסוק, ויד רשעים אל תנדני, כי תנ"ד אותיות נד"ת ומובא בלקוטי מוהר"ן (תנינא תורה ה) שהוא בבחינת ובגמטריא חות"ם שצריכים להעלות מבחינת החתים בשרו לחותם ברית קודש, והחותם דסטרא אחרא נעשה על ידי גאוה ע"ש. וכן עיין בלקוטי מוהר"ן תורה כב שיד – יוד דלת, גמטריא נד"ת, נדת זה טומאת עבודה זרה, כי הידים זה בחי' בחינת אמונה, ע"ש. וכן מבואר בתורה י' על פסוק זה, אל תבואני רגל גאוה, שזה בחי' עבודה זרה, שנתבטל על ידי רוח הצדיק, בחי' רוח שבלב ע"ש.
ובזה נראה לפרש ענין ויבה לבו בדרכי ה', וקיימא לן שת"ח צריך שמינית שבשמינית גאוה. והענין הוא שצריך גבהות הלב דהיינו רוח הצדיק הנ"ל ובפרט ברגל עשית דבר טוב הוא צריך הגבהות להבין שיש עוד הרבה מלאכה ועוד לא פעל כלום, כי בלי הגאוה הזו, הרי כבר יש סכנה שבאמת יחשוב את עבודתו שעשה ובאמת יפול לגאוה פסולה, אלא יגבה לבו להבין ברוח הצדיק שעוד לא התחיל בעבודת השם. ובזה ינצל מיד הרשעים שחותמים את האדם בטומאה.
וע"ע מש"כ בערך גאוה דקדושה.