Chapter 114
פרק קיד
Source: https://ajew.org/reader/yimay-shmuel/1/114

Segment 1
HE:
ועל כל פנים בילינו כל אחד בבכיותיו וצעקותיו, עד שנכנס ר׳ אברהם נ״י ודפק על הבימה כי צריך לומר זכור ברית, ובכן באו כל האנשים יחד וגם אותם שישנו העירו אותם, והיינו כלנו ביחד בחדר הקטן שאצל הציון הקדוש רשב״י זיע״א והתחלנו לומר סליחות.

EN:
Each of us continued with his own weeping and cries until R. Avraham, may his light shine, entered and knocked upon the bimah, announcing that it was time to recite “Zechor Bris.” Everyone then gathered, and those who were asleep were awakened. We all assembled in the small chamber beside the holy tomb of Rashbi—may his merit protect us—and began reciting Selichos.

Segment 2
HE:
ור׳ אברהם נ״י אמר לפני העמוד בנעימה ובהתעוררות כמו שהיה רגיל לומר באומן, וכולנו אמרנו בהתעוררות גדול ובכיה רבה, והכלל כי הזכור ברית ארך כמה שעות עד איזה זמן על היום, והכל היה בהתעוררות ובכיה ובפרט במקומות המעוררים לבכיה.

EN:
R. Avraham, may his light shine, led the prayers with melody and spiritual awakening, as he had customarily done in Uman. All of us recited them with great awakening and abundant weeping. In sum, “Zechor Bris” lasted several hours, continuing into the daylight. The entire service was marked by awakening and weeping, especially in the passages that stir one to tears.

Segment 3
HE:
ואחר כך התפללנו תפלת שחרית בהתעוררות, וגם עשיתי התרת נדרים כנהוג ונזיפות וקללות וכו׳, והמסירת מודעה המובא בסידור, שהננו מקשרים תפלתינו להצדיקים אמיתים ובפרט להתנא האלקי רשב״י זיע" א וכו׳, בהתעוררות וכונה, ואחר כך לבשתי תפילין דרבינו תם והתחלתי תיכף לעשות התיקון של ערב ראש השנה כמו באומן, שהולכין על ציון רבינו הקדוש ואומרים תיקון הכללי ומתוודים וידוי דברים ומפרשין שיחתם בבכיה והתעוררות כל אחד כפי רצונו וכו׳.

EN:
We afterward prayed Shacharis with spiritual awakening. I also performed the customary annulment of vows, the rebukes and curses, and so forth, and recited with awakening and intent the formal declaration printed in the siddur, stating that we bind our prayer to the true tzadikim, particularly to the divine Tanna Rashbi—may his merit protect us—and so forth. I then put on Rabbainu Tam tefillin and immediately began performing the rectification of the eve of Rosh Hashanah as it is performed in Uman: one goes to Rabbainu’s holy tomb, recites the Tikkun HaKlali, makes verbal confession, and pours out one’s conversation amid weeping and awakening, each person according to his desire, and so forth.

Segment 4
HE:
וכן עשיתי ועמדתי לפני הציון רשב׳יי זיע״א, ובקשתיו שיהיה כמו שליח שיתחבר יחד עם רבינו ז״ל, ויהיה דומה ממש כאלו אני משתטח על ציון רבינו ז״ל באומן וכאילו אני אומר שם העשרה קפיטל תהלים עם התפלה והוודוי דברים ופרוטה לצדקה, ויהיו נעשין התיקונים כאלו הייתי שם ממש. ואמרתי תיקון הכללי בבכיה והתעוררות ובכוונה במחשבה כאלו אני עומד אצל ציון הקדוש של רבינו ז״ל באומן, וכן ארך כמה שעות בפרישת שחתי ולבי וכו׳ ומעט תפלות של ראש השנה ושאר תפלות מלקוטי תפלות.

EN:
I did likewise. Standing before the tomb of Rashbi—may his merit protect us—I asked him to serve as an emissary and join together with Rabbainu, of blessed memory, so that it should be exactly as though I were prostrating myself at Rabbainu’s tomb in Uman and reciting there the ten chapters of Tehillim, together with the prayer, the verbal confession, and the coin for tzedakah, and that the rectifications should be accomplished as though I were actually there. I recited the Tikkun HaKlali with weeping, awakening, and intent, imagining in my mind that I stood beside Rabbainu’s holy tomb in Uman. I remained for several hours pouring out my conversation and my heart, and so forth, and also recited some Rosh Hashanah prayers and other prayers from Likutay Tefillos.

Segment 5
HE:
וחלצתי התפילין עם הטלית ובין כך דברו מהכנת מזונות על יום טוב ושבת, כי ההבטחה שהיה על ר׳ אברהם ברוך היה בשקר וכזב, כי אמר עכשיו כי הוא לא הכין רק עבורו ורק נפט הביא שיהיה די לכולנו, ואנחנו כולנו לא הכננו כלל ומה נעשה מזה, וגם כי אנשי שלומינו סמכנו עליו ואין לנו כסף, ויעצתי להם כי ימכרו מעכשיו העליות של ראש השנה ושבת, ומזה הכסף יקנו על כל פנים לחם ושאר דברים קטנים וכו׳.

EN:
I removed my tefillin and tallis. Meanwhile, the others began discussing the preparation of food for Yom Tov and Shabbos. R. Avraham Baruch’s promise had proven false and deceptive: he now said that he had prepared food only for himself, and had brought only enough kerosene for all of us. None of us had made any preparations at all; what were we to do? The members of our fellowship had relied upon him and possessed no money. I advised them to auction the aliyos for Rosh Hashanah and Shabbos immediately, and with the proceeds at least to purchase bread and a few small things with which to accompany it, and so forth.

Segment 6
HE:
וכן עשו וקראנו כולם ביחד לחדר הקטן הנ״ל, אבל לא היו מרוצים לזה ר׳ אברהם ברוך ור׳ אשר זליג וכו׳, ור׳ אברהם ברוך אמר כי הוא יש לו חזקה מפטיר מיום שני של ראש השנה, ואמרנו לו שנשאיר לו זאת, ור׳ אשר זעליג לא רצה לקנות עליה ואף על פי כן השארנו בשבילו גם כן עליה, ומכרו העליות וקניתי אני במקום כהן (כי לא היה כהן) שני ימים של ראש השנה ויום השבת בבוקר עבור עשרה גרוש, ונתתי תיכף הכסף וכן עוד שאר האנשים שקנו העליות, ומזה הכסף היה בצמצום לקנות לחם ועוד איזה דברים קטנים ללפת בו הלחם.

EN:
They did so and summoned everyone together in the small chamber mentioned above. R. Avraham Baruch and R. Asher Zelig, however, were displeased, and so forth. R. Avraham Baruch said that he possessed an established right to Maftir on the second day of Rosh Hashanah, and we told him that we would reserve it for him. R. Asher Zelig was unwilling to purchase an aliyah; nevertheless, we reserved an aliyah for him as well. The aliyos were auctioned. Since no Kohen was present, I purchased the first aliyah for both days of Rosh Hashanah and for Shabbos morning, for ten grush, and immediately paid the money. The other purchasers likewise paid for their aliyos. With this money there was barely enough to purchase bread and a few small foods with which to eat it.

Segment 7
HE:
ונסע יונה להעיר וקנה שם הלחם, והיה במרחץ וגם על הציון האריז״ל ואחר האוטו, והוכרח לבוא רגלי עם איש אחד מצפת שנשא המשא ושלמנו לו עבור זה, וחלקו לכל אחד מנתו שיהיה אצלו, ואני אמרתי אצל הציון הקדוש תהלים כמנהגי ושאר שיעורים קבועים.

EN:
Yona traveled to the city and bought the bread there. He also visited the bathhouse and the tomb of the Arizal, and then missed the bus. He was compelled to return on foot together with a man from Tzefas who carried the load, and we paid the man for doing so. Each person was allotted his portion to keep with him. Meanwhile, I recited Tehillim beside the holy tomb, as was my custom, and performed my other fixed studies.

Segment 8
HE:
וגם כשבא ר׳ משה סיפר אותנו כמנהג ישראל להסתפר בערב ראש השנה, וגם הלכנו על הקברות כמובא בשלחן ערוך שהולכים על הקברות בערב ראש השנה, והלכנו על ציון ר׳ יוחנן הסנדלר ז״ל ובילינו שם מעט באמירת תיקון הכללי ואיזה תפלה על ראש השנה ופרישת שיחה ובקשותיו כל אחד כפי רצונו, ומשם הלכנו למערת בית הלל ובילינו שם גם כן באמירת כל אחד כרצונו, ואני אמרתי תיקון הכללי ותפלה מראש השנה ופרשת שיחה ובקשותי וכו׳.

EN:
When R. Moshe arrived, he cut our hair in accordance with the Jewish custom to take a haircut on the eve of Rosh Hashanah. We also visited the graves, as the Shulchan Aruch states that one goes to cemeteries on the eve of Rosh Hashanah. We went to the tomb of R. Yochanan HaSandlar, of blessed memory, and remained there briefly, reciting the Tikkun HaKlali, a Rosh Hashanah prayer, and pouring out our conversation and petitions, each person as he desired. From there we went to the cave of Beis Hillel and likewise remained there, each person reciting what he desired. I recited the Tikkun HaKlali, a Rosh Hashanah prayer, and poured out my conversation and petitions, and so forth.

Segment 9
HE:
ומשם הלכנו ישר לקבר בית שמאי, והיינו שם על קבר שמאי הזקן ואשתו, שהעולם קורין זאת המילטרליך של כלתו של שמאי, וזה פלא גדול כי מלמטה אבן גדול מאד ומסביב ומלמעלה ובתוכם חצוב כמו שני מקומות באבן ונדמה כמו עריסה של ילדים, וגם כן בילינו איזה זמן בתפלה וירדנו ונכנסנו במערת תלמידי בית שמאי, ובילינו מעט באמירת תחלים כנ״ל ואיזה תפלה מראש השנה ובקשה וכו׳ כל אחד משאלותיו, ומשם נכנסנו למערת כהנים וגם כן כנ״ל באמירת תהלים ובקשות, ומשם היו אנשים הצעירים הלכו על ההר גבוה להאבן הנקרא כסא של אליהו ז״ל, ועלו שם על הכסא וכו׳.

EN:
From there we went directly to the burial place of Beis Shammai, where we stood at the grave of Shammai the Elder and his wife. People call the place “the little cradles of Shammai’s daughter-in-law.” It is a great wonder: below, around, and above there is an exceedingly large rock, within which two places have been hewn into the stone, resembling children’s cradles. We remained there for a time in prayer. We then descended and entered the cave of the disciples of Beis Shammai, where we spent a short while reciting Tehillim as stated above, a Rosh Hashanah prayer, and petitions, each person according to his requests. From there we entered the Cave of the Kohanim and did likewise, reciting Tehillim and petitions. Some of the younger men then climbed the high mountain to the rock known as the Seat of Eliyahu, of blessed memory, and ascended upon the seat, and so forth.

Segment 10
HE:
אבל אני ועוד אנשים הלכנו משם למגידו וטבלנו שם לכבוד יום טוב, וחזרנו להמדרש של ציון הרשב״י זיע״א, ומצאנו שבאו הררי חיים ברוך ובנו הבחור, וגם ר׳ ישראל דב בא והביא בשבילי העוגות והדגים כנ״ל.

EN:
Several others and I instead went from there to the Magido spring and immersed there in honor of Yom Tov. We returned to the beis midrash at the tomb of Rashbi—may his merit protect us—and found that R. Chaim Baruch and his unmarried son had arrived. R. Yisrael Dov had also arrived and brought the cakes and fish for me, as stated above.