Chapter 8
פרק ח
Source: https://ajew.org/reader/yimay-shmuel/1/8

Segment 1
HE:
ונכנסנו להתפלל מנחה בבית הכנסת ר׳ ברוך הנ״ל ושם חיכינו וזמרנו ורקדנו וכו׳, ואני הרגשתי עצמי בשפלות אבל החייתי עצמי יחד עם חברי ר׳ יום טוב הנ״ל ושאר מקורבים משערי חסד, ודברנו הרבה מענין רבינו ז״ל ומהתקרבות לעבודת הי, ובילינו הרבה באהבה וידידות נאמנה והתעוררות והתחזקות.

EN:
We entered Rabbi Baruch's synagogue to pray Minchah. We waited there, sang, and danced, etc. I felt myself in a state of lowliness, but revived myself together with my friend Rabbi Yom Tov mentioned above and the other newly drawn adherents from Shaarei Chesed. We spoke at length about Rabbainu, of blessed memory, and about drawing close to the service of Hashem, and we spent much time together in love, faithful friendship, spiritual arousal, and strengthening.

Segment 2
HE:
וגם היה שם על החתונה אברך אחד מפולין שבא זה קרוב מפולין, והוא גר בתל אביב, והוא כנראה בדחן נפלא, כי הפליא לעשות בבדחנותו, שאמר בדחנות בחרוזים על כל דבר ודבר, על גרמניה ורוסיה וכו׳ ועל היטלר בגנותו ועל קדושת ישראל ועקידת יצחק ומכירת יוסף וכו׳ וכו׳, וכן זמרנו ורקדנו הרבה.

EN:
There was also at the wedding a young married man from Poland who had only recently arrived from Poland and now lived in Tel Aviv. He was evidently an extraordinary badchan, for he performed wonderfully in his badchanus, composing rhymed pieces upon every subject: upon Germany and Russia, etc.; in denunciation of Hitler; upon the sanctity of Israel, the Binding of Yitzchak, and the sale of Yosef, etc., etc. We likewise sang and danced a great deal.

Segment 3
HE:
ואחר כך אמרו לנו שנלך להתפלל ערבית, והרבה יצאו להתפלל בבית הכנסת ר׳ ברוך שהוא בחצר זה כנ״ל, ואנחנו לא רצינו לדחוף את עצמינו בין הנשים והתפללנו שם בבית עם החתן ביחד במנין, וישבנו שם איזה זמן ואחר כך ציוו עלינו לכנוס לחדר אחר כי בחדרינו ישבו הנשים, ואנחנו יצאנו לחדר אחר ושם ערכו שולחן עבור הקהל, וישבתי בין אנ״ש וקרוב לחתן, וגם חברי יום טוב בא מעבודתו וישב אצלי ואכלנו יחד סעודת החתונה.

EN:
Afterward they told us to go pray Maariv. Many went out to pray in Rabbi Baruch's synagogue, which was in that courtyard, as stated above. We did not wish to press ourselves in among the women, however, and therefore prayed there in the house with the groom, in a minyan. We remained there for some time. They then ordered us to enter another room, because the women would be seated in the room we occupied. We went into the other room, where a table had been set for the assembled public. I sat among the members of our fellowship, near the groom. My friend Yom Tov also came from his work, sat beside me, and we ate the wedding meal together.

Segment 4
HE:
והנה בשעת הסעודה דיבר כל אחד עם חברו מהזמן הזה ומיסורי היהודים אשר בפולין האיומים ונוראים, וכל לב נמס כמים שכל אחד יש לו שם משפחה וקרובים ומי יודע הנעשה עמהם שאין שום ידיעה מהם, ובוודאי רחוקים על ידי זה משמחה אמיתיית(, אין עס גיט זיך ניט צום הארץ קיין שמחה), ועל כן ישבנו כך בלי השמחה כנהוג אצלינו תמיד בפרט על החתונה, אבל כעת היה ניכר מאד האבל מצרות ישראל על מניעת השמחה.

EN:
During the meal each man spoke with his companion about the present time and the dreadful and terrible sufferings of the Jews in Poland. Every heart melted like water: each man had family and relatives there, and who knew what was happening to them, since there was no news whatever. This certainly kept us far from genuine joy (“joy simply would not enter the heart”). We therefore sat without the joy customary among us at all times, and especially at a wedding. At present, however, the mourning over the sufferings of Israel could be plainly seen in the obstruction of our joy.

Segment 5
HE:
אבל זה הבדחן הנ״ל היה העיקר לשמח קצת בבדחנותו, כי הפליא מאד לבדוח בבדחנותו כמה וכמה שעות, ואיך שיהיה כשיבא משיח צדקינו שהיטלר יהא המנקה בתי כסאות וכו׳, ואיך שהכל יתנהג על ידינו ובחסידות עם פאות גדולות וכו׳, והיה נפלא מאד לשמוע הכל בדרך חרוזי וכו׳.

EN:
The badchan mentioned above was therefore the principal means of bringing us some joy through his badchanus. For many hours he performed with extraordinary skill, describing how matters would be when Mashiach Tzidkeinu came: Hitler would clean the privies, etc.; everything would be conducted by us and in a Chassidic manner, with large peyos, etc. It was exceedingly wondrous to hear all of it in rhyme, etc.

Segment 6
HE:
וכן אמרו עוד איזה אנשים מאנ״ש, ואחד מהמקורבים החדשים שבא מכבר מרוסיה אמר בדרך שיר חרוזי על מתן תורה, איך שהש״י רצה ליתן התורה לאדם הראשון וכבר היה מוכן ומפני שחטא בעץ הדעת הפסיד וכו׳ ואחר כך לנח וכו׳, ואחר כך לאברהם וכו׳, ואחר כך ליצחק וכו׳, ואחר כך ליעקב, ובכולם נולד חדשות שהפסידו מליתן להם התורה וכו׳ עד שבא משה רבינו ע״ה ובו לא מצא מום וחסרן, ואיך שסבב הקב״ה עם התורה לאומות: עשיו וישמעאל וכו׳, וכולם לא רצו מפני שכתוב בהם": לא תנאף" "לא תרצח, ׳ "לא תגנוב׳, וכו׳, ואחר כך איך שנתן להם לישראל, והכל בדרך חרוזי נפלא ויפה מאד.

EN:
Several other members of our fellowship likewise recited pieces. One of the newer adherents, who had arrived from Russia some time earlier, recited a rhymed song about the Giving of the Torah - how Hashem wished to give the Torah to Adam HaRishon, and it was already prepared, but through his sin with the Tree of Knowledge he forfeited it, etc.; afterward to Noach, etc.; afterward to Avraham, etc.; afterward to Yitzchak, etc.; and afterward to Yaakov. In each case some new occurrence arose through which they forfeited receiving the Torah, etc., until Moshe Rabbainu, peace be upon him, came, in whom no blemish or deficiency was found. It also described how the Holy One, blessed be He, carried the Torah among the nations - Esav, Yishmael, etc. - and how they all refused it because it contained “You shall not commit adultery,” “You shall not murder,” “You shall not steal,” etc.; and afterward how He gave it to Israel. All of this was in rhyme, exceedingly wondrous and beautiful.

Segment 7
HE:
והכלל שהיה לי התעוררת מאד מכל הצדדים הן מחמת שפלותי וחלישות דעתי מקודם(, שעל ידי זה נתקיים בי": ופרעה הקריב" כמו שמביא רבינו ז״ל בליקוטי מוהר״ן שיסורים והחלישות דעת ושפלות מקרבין את האדם להשי״ת, כי כשרואים שאין למי להתקרב ולקבל חיות ועם מי לעסוק, חוזרין להשי״ת ועוסקין עמו בתורה ותפלה והתבודדות וכו׳), והן מיסורי הכלל שעל ידי זה נתעוררתי מחדש לעבודת השי״ת, והן מראיית אנ״ש בכלל וחברי הנ״ל בפרט והבדחנות.

EN:
In sum, I was greatly awakened from every side: first, through the lowliness and weakness of spirit I had felt beforehand (through which there was fulfilled in me, “And Pharaoh drew near,” as Rabbainu explains in Likutay Moharan: sufferings, weakness of spirit, and lowliness draw a person near to Hashem; for when one sees that there is no one to whom one can draw close and from whom one can receive vitality, and no one with whom one can occupy oneself, one returns to Hashem and occupies oneself with Him in Torah, prayer, and hisbodedus, etc.); second, through the sufferings of the community, by which I was newly awakened to the service of Hashem; and third, through seeing the members of our fellowship generally, and my friend mentioned above and the badchanus in particular.

Segment 8
HE:
וגם קניתי אז שני תמונות, תמונה אחת מציור הבית קדשי קדשים עם תמונת אבן שתיה (שראיתיו בפעם הראשון ויקר בעיני לראות זאת), ותמונה אחת מבית הכנסת וקבר רבי מאיר בעל הנס וכו׳.

EN:
I also purchased two pictures: one depicting the Holy of Holies together with the Foundation Stone (I saw this for the first time, and the sight was precious to me), and another depicting the synagogue and the tomb of Rabbi Meir Baal HaNes, etc.

Segment 9
HE:
והנה כן בילינו על החתונה זמן רב עד קרוב לחצות לילה, והמחותנים לא רצו לברך עדיין ברכת המזון מפני שהם רצו לאכול אז דייקא, אבל אנחנו טענו כי אנחנו צריכים לילך להעיר העתיקה וכבר מאוחר כל כך וגם גשם וכו׳, ועל כן ברכנו ברכת המזון ורקדנו מעט ריקודים, ואחר כך עסקנו עם המחותן שיתן לנו טקסי לנסוע העירה עד שפעלנו אצלו זאת, וישבנו ששה אנשים (כי אחדים הלכו מכבר רגלי ואחדים נשארו ללון מחוץ לעיר) על הטקסי ונסענו העירה עד סמוך לשוק ישראל.

EN:
We continued at the wedding for a long time, until near midnight. The members of the wedding families did not yet wish to recite Bircas HaMazon, because they specifically wished to eat at that time. We argued, however, that we had to return to the Old City, that it was already so late, and that it was raining, etc. We therefore recited Bircas HaMazon and danced a few dances. Afterward we negotiated with the mechutan until he agreed to provide us with a taxi to travel back into the city. Six men sat in the taxi (for some had already gone on foot, while others remained to lodge outside the city), and we traveled into the city as far as the vicinity of Shuk Yisrael.

Segment 10
HE:
ושם נתיישבנו לילך ביחד להכותל המערבי לומר חצות כי כבר הגיע זמן חצות וכו׳, והלכנו כולנו ביחד ואמרנו חצות, ואני אמרתי בבכיה והתעוררות מכל הנ״ל, ובילינו שם איזה זמן ואחר כך שבנו הביתה, והקיצותי את בני נ״י לומר חצות, ואחר כך למדנו השיעורים שיש לנו, ואחר כך הנחתי מעט לישן וקמתי להתפלל תפלת הוותיקין, ועדיין היה לי התעוררות מהלילה הנ״ל, וגם הכינותי ספר ליקוטי מוהר׳ין עם שיחות והתעוררות ליתן להחתן מתנה, מתנת דרשה שקורין (דרשה גשאנק) כנהוג ליתן דרשה גשאנק וכו׳.

EN:
There we resolved to go together to the Western Wall to recite Chatzos, since the time of midnight had already arrived, etc. We all went together and recited Chatzos. I recited it with weeping and with the arousal produced by everything described above. We remained there for some time and afterward returned home. I awakened my son, may his lamp shine, to recite Chatzos; afterward we studied our fixed lessons. I then lay down to sleep for a short while and arose to pray vasikin. The arousal of the preceding night was still with me. I also prepared a copy of Likutay Moharan together with Sichos and Hisorerus [Conversations and Arousal] to give the groom as a gift - the discourse-gift called a derashah geshank, as it is customary to give such a gift, etc.