Segment 3
הלכה ד אות א ענין קריאת שמע בזמנה דוקא. וזמן קריאת שמע של לילה הוא כל הלילה. וזמן קריאת שמע של שחרית הוא רק עד שלש שעות. וענין מה שקבעו ברכת המאורות בקריאת שמע:
This is Sukkos , the third festival, the aspect of Yaakov. Then one takes the four species and binds three species together — the three Patriarchs, Yaakov — illuminating the esrog , the bas ayin , 50 completing the four species. This is the four tzitzis with chulyos , each chulyah three windings. And 39 windings plus five double knots (ten knots) — all together 49, corresponding to the 49 days of the Omer , the filling of the moon through elevating "place" and "time" upward — the aspect of tzitzis .
Segment 4
על פי התורה בקרוב עלי מרעים וכו' בלקוטי הראשון (בסימן ל"ו). עיין שם כל התורה מרישא לסיפא והובאה לעיל בהלכות ברכות התורה והלכות פסח. והנה בהתורה הנ"ל מבואר ששני הפסוקים של קריאת שמע שם שמע וברוך שם מסוגלים לבטל על ידם הרהורי ניאוף עיין שם. ועל ידי התורה נמשכין נשמות חדשות לכל אחד מהשומעין וכו'. אך כל אחד מקבל את התורה כפי הכלי שלו. כפי תפיסת המוחין שלו. שהוא כפי תיקון הברית. דזה הוא כלל גדול. שאי אפשר לשום אדם להשיג ולתפוס בדיבורו של הצדיק אם לא שתיקן תחלה אותברית קדש כראוי וכו'. ואזי המוחין שלו בשלימות, ויכול להבין דיבורו של הצדיק וכו'. כי מפי עליון לא תצא כי אם אור פשוט. אך לפי בחינת הכלי המקבל את האור כך נצטייר האור בתוכו. אם הכלי היא בשלימות אזי נצטייר האור לברכה ומקבל האור בבחינת מאורות מלא וכו'. ולהיפך להיפך ח"ו וכו'. כי האור הפשוט הבא מלעיל הוא בחינת קמיץ וסתים. אך לפי בחינת הכלי המקבלים הוא בחינת צירי שנצטייר האור לפי בחינת הכלי. ועל כן כתיב בבלעם (במדבר כ"ג) הנה ברך לקחתי בקמץ וברך ולא אשיבנה בצירי. כי אפילו הלקיחה שהוא אז בבחינת קמיץ וסתים הוא בבחינת בירך. ראיה לזה כי הוא היה רוצה להצטייר לפי בחינת הכלי שלו הוא בחינת קללה, ואל היה יכול להשיב ולצרף ולהצטייר כלל לפי בחינתו. וזה וברך ולא אשיבנה. ומפי שהיה בשעת לקיחה בבחינת בירך. ומפי מה לפי שהעיד עליהם הכתוב שבטייה בחינת שמירת הברית וכו'. עיין שם כל זה היטב:
This is tzitzis of linen . Linen is dinim : " V'ha'ish Gavriel lavush badim " — "The man Gavriel was clothed in linen" (Yechezkel 9:2) — which is flax. It is the aspect of Kayin, who brought from the fruit of the earth — flax seed — bringing from the inferior, judging everyone unfavorably. 51 Linen is judging unfavorably — dinim . Through the mitzvah of tzitzis — the thread of wool, the techeiles , the Kisei HaKavod , the "Place of the world" — even linen is sweetened to judge all favorably, knowing the place of each one.
Segment 6
אות ב וזה בחינת קריאת שמע בעונתה שהיא יסוד כל התורה כולה. כי עיקר יסוד כל התורה כולה הי האמונה הקדושה שהיא מצות קריאת שמע כמו שכוב (תהלים קי"ט) כל מצותיך אמונה. וכמו שכתוב (מכות כ"ד) בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמותו יחיה. כי מבואר לעיל בהתורה הנ"ל, שאין לנו שום תפיסה בהתורה הקדושה כיאם כפי תיקון הברית, שהוא תיקון כלי המוחין. שאז מקבל האור בבחינת ברכה, בבחינת סם חיים בבחינת צדיקים ילכו בם. אבל להיפך כשלא תיקן הברית עדיין אז ח"ו אינו יכול לקבל האור בבחינת ברכה, ונצטייר האור להיפך ח"ו. ולכאורה לא שבקת חיי לכל בריה. כי אם כן מה יעשו המון עם שרובם אינם בכל תיקון הברית בשלימות כי זעירין אינון בכל דור שזוכין לתיקון הברית בשלימות. ואם כן זה שלא זה עדיין לתיקון הברית. אם כן ח"ו אפס תקוה כי אינו יכול לקבל שום עצה מהתורה הקדושה, מאחר שהמוחין שלו אינם מתוקנים על ידי פגם הברית שפגם. ואדרבא לא זכה נעשה לו סם מות ח"ו. כי נצטייר אצלו האור בהיפוך לפי פגם הכלים של המוחין שלו. ואם כן מה יפעול בעסק התורה. וכן אפילו כשיבא להצסיק והצדיק יגלה ל תורה ומוסר מה יועיל לו. אדרבא יוכל לקלקל לו יותר ח"ו מחמת שתפיסת המוחין שלו הם פוגמים על ידי פגם הברית ואזי אינו יכול לתפוס דיבורו של הצדיק, רק אדרבא נצטייר אצלו להיפך, בחינת לא זכה וכו' כמבואר שם היטב בהתורה הנ"ל. ואם כן נפל פיתא בבירא ומה הועילו חכמים בתקנתן שעוסקין כל ימיהם לתקן נפשות ישראל על ידי התגלות תורתם הקדושה. ועיקר תיקון נפשות ישראל הוא להוציאם מפגם הברית, שזו יסוד כל התורה כולה כידוע. ואיך אפשר לתקן על ידי התורה את ~ אותן שפגמו בברית קדש, מאחר שאין להם יכולת לתפוס דיבורו של הצדיק וכו'. אדרבא נצטייר אצלם אור התורה של הצדיק להיפך ח"ו בבחינת לא זכה וכו' כ"ל:
Tzitzis come through the three festivals illuminating the aspect of the angel . Tzitzis are the aspect of an angel, the aspect of Yetzirah , as is brought. 52 " Choneh malach Hashem saviv lirei'av vaychaltzeim " — "The angel of Hashem encamps around those who fear Him" (Tehillim 34:8) — the aspect of tzitzis surrounding the person. 53 They are the angel made through the yirah completed through the three festivals — essential prayer completeness.
Segment 8
אות ג אך באמת יש בענין זה דברים גנוזים הרבה. וכאשר הבננו מפיו הקדוש כמבואר בדבריו. שבשביל זה צריך הצדיק לפעמים להלביש תורתו בכמה בחינות. לפעמים מלביש תורתו בסיפורי מעשיות ושיחות חולין. ולפעמים מלביש זאת התורה בתורה אחרת וכו'. הכל באופן כדי שיוכלו גם הפגומים לקבל בדרך נפלא התגלות העצות איך לזכות להתקרב אליו יבתרך ממקום שהם שם:
This is: the beauty of tzitzis — one-third gadil and two-thirds anaf (Shulchan Aruch 11:14) . Three thirds in tzitzis corresponding to the three Patriarchs, the three festivals. One-third gadil , two-thirds anaf — the primary knots and windings ( gadil ) are the aspect of Yaakov, the third Patriarch. The essential holiness knot is three — " anaf eitz avos ."
Segment 10
אות ד ועיקר העצה לכל זה עיקר הוא האמונה הקדושה. שהוא בחינת שמע ישראל וברוך שם. כי על ידי אמירת שמע ישראל וברוך שם זוכין להנצל מהרהורי ניאוף כנ"ל. נמצא ששמע ישראל וכו' הוא בחינת תיקון הברית. שהוא תיקון המוחין שהם הכלים לצייר האור לברכה וכו' כנ"ל (וכ מבואר בכוונותשעיקר המוחין נמשכין על ידי קריאת שמע. היינו כנ"ל כי קריאת שמע הוא תיקון המוחין). ועל כן על ידי האמונה הקדושה שהיא קריאת שמע על ידי זה יכולים לצייר האור לברכה. ואז יכולים לעסוק בתורה ולקבל עצות מתורתו של הצדיק האמת. כי נצטייר האור לטובה ולברכה על ידי האמונה הקדושה שהוא שמע וברוך שם, שהם בחינת תיקון הברית כנ"ל:
" V'hapishtah v'has'orah nukasah, ki has'orah aviv " — " The flax and the barley were stricken , for the barley was in the ear" (Shemos 9:31) . Flax and barley are one aspect — dinim , "place." The essential physical "place" is tzimtzumim and dinim . "The flax and the barley were stricken" — dinim , tzimtzumim , "place." The essential "place" emerges from the striking of lights against each other, as is known. 54 This is nukasah [stricken] — the striking of lights — "place" — the Name הוי״ה in its "striking" equaling makom [place], as is known. 55
Segment 12
אות ה כי עיקר הוא האמונה כ"ל. הן בכלליות התורה והן בפרטיות בכל דור ודור שצריכין להתקרב להצדיק האמת שבכל דור ודור, העיקר הוא האמונה. שצרי לבטל דעתו לגמרי כאלו אין לו שום דעת עצמו כלל ויסתכל רק על האמת לאמתו. וימשך עצמו רק אל האמת שהוא בחינת אמונה ולא יטעה את עצמו. ואז בוודאי יזכה לקבל עצות קדושות ותיקון גדול מהצדירק ותורתו אף על י שלא תיקן בריתו עדיין ואין המוח שלו בשלימות. והעיקר שיכיר את מקומו וידע זאת בעצמו. איך המוח שלו אינו מתוקן כראוי מחמת פגם הברית שלו כפי מה שיודע בנפשו. ועל כן הוא צריך לבטל דעת עצמו לגמרי. וכשבא אל הצדיק יטה דעתו רק על האמת לאמתו וכן כשעוסק בתורה יבטל בכלפעם הערמטמיות שנכנס בתוכו. ויבקש מהשםיתברך שיגלה לו נקודת האמת בכל פעם שידע תמיד בכל עת איך להתנהג באמת לאמתו. ואם יבא על דעתו איזה קשיא על הצדיק או על התרוה או על השם יתברך יבטל דעתו. ויאמר בלבו מי אני ומה דעתי וחכמתי שיהיה קשה לי איזה קשיא על השל בעדעת. כי הלא אני יודע בעצמי שדעתי עכורה ופגומר מאד על ידי פגם הברית שלא זכיתי עדיין לתקן. ויבטל דעתו לגמרי ויסמוך עצמו רק על אמונה. וימסור לבו להשם יתברך ולצדיקי אמת ולתורתם הקדושה שיוליכו ~ אותו בדרך האמת כרצונם. ואז יזכה שי איר לו האמת בכל עת. ויזכה צייר ולקבל אור תורתם בבחינת ברכה. אף על פי שלא זכה עדיין לתיקון הברית. כי אמונה עולה על הכל. כי עלידי האמונה הוא נכלל בהשם יבתרך ובהצדיקים שמאמין בהם ובתורתם ואז הם בעצמם מציירים לו האור לברכה. וממשיכין לו אור מתוקן ומצוייר בבחינת ברכה מלמעלה קודם שיורד אליו. ואז אין הכלים פגומים שלו יכולים לקלקל האור ח"ו לציירו בהיפך. כי כבר נצטייר האור למעלה בבחינת ברכה:
Flax and barley are "place." Through waving the omer of barley and through Sefiras Ha'Omer , one elevates "place" and "time" to their root — "above place," "above time" — and there everything is sweetened, until one merits the fiftieth day, Shavuos , the giving of the Torah. Then Yisrael are above the angels through receiving the Torah — the beloved treasure not given to the angels: " Mah adir shimcha b'chol ha'aretz, asher t'nah hodcha al hashamayim " (Tehillim 8:2) . Then we grasp the Kisei HaKavod , the roots of souls, the "Place of the world" — the fiftieth day, the fifty gates of Binah , Yovel , Alma d'Asei — Eim l'Vinah , and Imma is enthroned upon the Throne . 56
Segment 14
אות ו וזה בחינת מה שכתוב שם בהתור הנ"ל על פסוק הנה ברך לקחת וברך ולא אשיבנה. שבלעם היה רוצה לצייר האור לפי בחינתו לקללה ח"ו (דברים כ"ג) ולא אבא ה' אלקיך לשמוע אל בלעם ויהפוך ה' אלקיך לך את הקלל ה לברכה כי נצטייר האור מלמעלה בשעת הלקיחה בבחינתב רכה כמבואר שם. וכל זה זוכין על ידי אמונה שהיא בחינת קריאת שמע. כי על ידי קריאת שמע אמונה שמאמינים בו יתברך ואומרים שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד וכו' ועל ידי זה נכללים באחדותו יתברך וכשנכלל למעלה בו יתברך אז זוכה לצייר האור למעלה בבחינת ברכה קודם שירד למטה. שזוה בחינת ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שאומרים תיכף אחר קריאת שמע. כדי לצייר האור בבחינת ברוך תיכף ומיד אחר שנכללים באחדותו יתברך. כי אז זוכין לצייר האור למעלה תיכף ומיד. כשנמשך מהשם יתברך בעצמו קודם שיתחיל לירד לכל העולמות, לציירו שם בבחינת ברוך. ואז כשנצטייר למעלה בבחינת ברוך אז אין כלי המוחין שלמטה אף על פי שהם פגומי אין יכולים לקלקל האור לציירו להיפך ח"ו. כי כבר נצטייר למעלה בחינת ברכה כנ"ל. שזהוב חינת מה שבלעם לא היה יכול לשנות לצייר האור מלקללה ח"ו. אף על פי שכליו היו פגומים מאד מאד. כי היה משוקע בתאוות ניאוף מאד מאד. אף על פי כן לא היה יכול לשנות לצייר האור להיפך ח"ו. מחמת שהלקיחה בעצמה היה בבחינת ברך כנ"ל. שזהוב חינת הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה. כי נצטייר האור למעלה במקום הלקיחה בבחינת ברך כנ"ל. וזה היה תוקף הנס שעשה השם יתברך אז בימי בלעם הרשע שהיו אז ישראל בסכנה גדולה מאד כידוע. וכמו כן בכל אדם כשיודע בעצמו שמוחו אינו בשלימות. כי לא זכה לתיקון הברית עדיין. וכל מה שירצה לילך על פי חכמתו יוכל לקלקל יותר ח"ו כנ"ל. עלכ ן עיקר העצה היא האמונה. שעל ידי האמונה עוברים על כל החכמות ונכללים בהאמת בעצם דהיינו בהשם יתברך ובצדיקים אמתיים שמאמין בהם ובתורתם האמתיית. ואז על ידי תוקף האמונה שלו שעל ידי זה נכלל בהם. על ידי זה נצטייר אצלו האור לברכה למעלה עד שאינו יכול להתקלקלן למטה ח"ו על ידי פגם כלי המוחין שלו על ידי פגם הברית כנ"ל. אלא אדרבא על ידי שממשיך האור מצוייר מלמעלה בבחינת ברכה כנ"ל. אז זה האור המצוייר מלמעלה בבחינת ברכה מברר ומתקן ומזכך הכלים שלו דהיינו המוחין. וזוכה על ידי זה לתיקון הברית וזה בעצמו בחינת מה שאמר רבינו ז"ל בהתורה הנ"ל שאמירת שמע וברוך שם הם מסוגלים לתיקון הברית היינו כנ"ל. כי שמע וברוך שם שהוא עיקר באמונה הקדושה. על ידי זה נכללים בו יתברך. ומציירים האור למעלה בבחינת ברוך וכו' כ"ל. ואז על ידי זה נתברך הכלי המוחין שלו ונזדככים וזוכים לקבל עצות קדושות אמתיות ונתתקנים על ידי זה שזהו בחינת תיקון הברית שהוא תיקון המוחין כנ"ל:
On Shavuos one ascends to the Dikna , the aspect of Atik , as is known. 57 Then the 13 Tikkunei Dikna illuminate — the 13 hermeneutical rules of the Torah — from which the light of tzitzis is drawn. Through this we grasp the Kisei HaKavod and stand in dominion over the angels merited on Shavuos through the Torah. Through tzitzis on the four corners — the aspect of hairs: "The hair of His head like pure wool" (Daniel 7:9) — the Kisei HaKavod , the techeiles — the dinim in the garments (linen) are sweetened. They ascend to the "Place of the world," the Kisei HaKavod , where everything is sweetened.
Segment 16
אות ז וזהו בחינת זמן קריאת שמע שצריכין לקרות קריאת שמע בעונתה דייקא. וזמן קריאת שמע של לילה הוא כל הלילה וזמן קריאת שמע של יום הוא רק עד ג' שעות. כי כתיב (ישעיה מ"ה) יוצר אור ובואר חושך עושה שלום וכו'. ואיתא בכוונות שיצירה נקרא אור ובריאה שהוא למעלה יותר הוא בחינת חשך מחמת עומק המושג. מחמת שבריאה גבוה יורת ואין לנו השגה שם על כן נקרא בריאה חשך אצלינו. בחינת ובורא חשך אבל יצירה מושג לנו יותר על כן נקרא אור בחינת יוצר אור. וכשאין יכולין להשיג האור דהיינו בבחינת בריאה שהוא בחינת חשך עדיין האור בבחינת קמץ בחינת קמיץ וסתים. כי אין לנו בו שום תפיסה. ואחר כך כשיורד האור ונצטייר למטה בבחינת צירי. זה בחינת עיקר האור בחינת יוצר אור כנ"ל. כי ענין הנ"ל של בחינת קמץ וצירי דהיינו מה שהאור שלמעלה הוא בבחינת קמיץ וסתים. ולמטה נצטייר האור כנ"ל. זאת הבחינה הוא בכל העולמות ובכל המדריגו. כי אור העולם והמדריגה שלמעלה היא בבחינת קמיץ וסתים לגבי העולם והמריגה שלמטה ממנו. וכשרוצין להמשיך האור מ~ אותו העולם והמדריגה שלמעלה, לעולם ומדקיגה שתחתיו. צריכין לציירו לפי העולם שתחתיו. כי האור שבעולם הגבוה ממנו הוא בבחינת קמיץ וסתים נגדו. אף על פי ששם מקומו בעולם שלמעלה הוא מצוייר בבחינת ציור. ועל כן בריאה נגד יצירה הוא בבחינת חשך מחמת שאין משיגין ~ אותו האור שיש שם, שזהו בחינת קמיץ וסתים נגד יצירה. ועיקר חשכת לילה ממש נמשך מבחינת החשך הזה מבחינת האור שאין יכולין להשיגו שהוא בחינת קמץ וסתים. כי על חשכת לילה אנו מברכין ובורא חשך. כי משם נמשך החשך היינו כי הלילה קדמה ליום בסדר בריאה כמו שכתוב (בראשית א') ויהי ערב ויהי בוקר. על כן בכניסת הלילה אז כשמתחיל האור והשפע השייך ל~ אותו היום לירד ממקום שיורד, אז האור עדיין בלי ציור שצריך להצטייר בזה העולם. ומחמת זה אין יכולין ל קבלו ולר~ אותו ומזה נמשך חשכת לילה. אבל ביום אז הוא עיקר כניסת המוחין, ואז נצטייר האור בבחינת הציור של האור השייך לזה העולם, ומזה מאיר היום. נמצא שחשכת לילה הוא עדיין בבחינת קודם הציור של האור שזה הוא בחינת קמיץ וסתים, ועל כן זמן קריאתש מע של לילה כל הלילה. כי עיקר קרישת שמע הוא לתקן כלי המוחין. לצייר האור לברכה. וזה נמשך כל הלילה. כי כל הלילה צריכין לצייר האור למעלה בבחינת ברכה כי בלילה האור עדיין בלי ציור השייך למטה כנ"ל. אבל ביום אין זמן קריאת שמע רק בתחלת היום בעת שמתחיל להאיר היום. דהיינו עד הנץ החמה לר' יהושע ולחכמים יותר קצת (ברכות ט'). היינו שאין זמן קריףאת שמע של יום כי אם בכניסתו שאז נכנס אור יום ומתחיל להצטייר למטה. אז צריכין לקרות קריאת שמע כדי לצייר האור למעלה בבחינת ברכה קודם שירד למטה כנ"ל. אבל אחר כך כשכבר נשלם אור יום לירד למטה. דהיינו אחר ג' שעות שכבר האיר היום בשלימות. אז אין זמן קריאת שמע כל. כי כבר נצטייר האור למטה ומאי דהוה הוה. ועל כן כבר עבר זמן קריאת שמע. כי עיקר קריאת שמע הוא לצייר האור קודם שנגמר לירד ולהצטייר למטה. שזהו כל הלילה שאז הוא בחינת חשך שנמיחשך מבחינת קמיץ מקודם הציור כנ"ל. וכן בכניסת היו. שאז מתחיל להאיר היום ועדין לא נגמר אור היום בשלימות. כנראה בחוש שאור יום הולך ואור עד איזה שעות על היום. כמו שכתוב (משלי ד') ואורח צדיקים כאור נוגה הול ואור וכו'. וכל אלו השעות דהיינו ג' שעות שהם זמן קריאתש מע אז עדיין האור של יום יורד ומצטייר. על כן אז הוא זמן קריאת שמע עדיין לצייר האור למעלה בבחינת ברכה קודם שנצטייר לגמרי למטה. אבל אחר כך שכבר נגמר להצטייר למטה. כבר עבר זמן קריאת שמע. כי מאי דהוה הוה כנ"ל:
On Shavuos, the omer of barley is fully sweetened, and the primary light of tzitzis — the totality of Torah observance — is drawn. Then flax and barley are sweetened: "the flax and the barley were stricken" — the totality of dinim in time and space. Through Shavuos — receiving the Torah, the aspect of tzitzis — one merits "above place," "above time." The verse alludes to the omer of barley, as our Sages expounded (Menachos 68b) that the omer comes from barley: it says here " aviv , roasted by fire," and there "the barley was aviv ."
Segment 18
אות ח וזהו הקורא מכאן ואליך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה היינו אף על פי שאין לו שכר קריאת שמע בעונותה. על כל פנים שכר עסק התורה אינו מפסיד כמו שאמרו רז"ל (שם). היינו אף על פי שהתיקון של קריאת שמע כבר עבר. דהיינו לצייר האור למעלה קודם שירד למטה כדי שיהיה מובטח שהאור יצויר בבחינת ברכה כנ"ל. זה נעשה על ידי קריאת שמע כנ"ל. אבל על כל פנים כקרוא בתורה לא הפסיד. היינו שאחר זמן קריאת שמע שאז כבר נצטייר האור אז כשקורא את שמע הוא רק כמו קורא בתורה ממש. היינו כמו מי שקורא ועוסק בתורה. שיש בזה שני כחו זכה נעשה סם חיים לא זכה וכו'. כפי מה שזוכה לצייר האור לפי בחינת הכלים שלו כמו כן נעשה עכשיו על ידי קריאת שמע שלא בעונתה שהוא רק כקורא בתורה. שצריך זכיר שיצטייר האור לברכה אבל הקורא קריאת שמע בעונתה מרוויח הרבה מאד שזוכה לצייר אור למעלה קודם שירד למטה. שעל ידי זה נצטייר האור מלמעלה בבחינת ברכה עד שאין הכלים פגומים של זה העולם יכולים לקלקו כנ"ל שזהו יסוד כל התורה כולה. כי על ידי זה זוכה לקבל תמיד אור התוה בבחינת ברכה. על ידי שכבר תיקון כלי המוחין על ידי הקריאת שמע על ידי שירד האור מלמעלה בבחינת ברכה כנ"ל. ועל כן קבעו ברכת יוצר המאורות בקריאת שמע. כי עיקר קריאת שמע הוא בחינת ציור האור שמשם כל המאורות כ"ל:
The filling of the blemish of the moon is rectifying "place" — elevating "place" to "above place." This is what he wrote in the teaching: Hashem, the Place of the world, knowing the place of each one, established in His mercy the judgment of Rosh Hashanah on Rosh Chodesh , the rectification of the moon's blemish. Specifically on Rosh Chodesh , when Hashem expresses regret over diminishing the moon — through this a rectification is drawn every Rosh Chodesh for the moon's blemish. The rectification of the moon is rectifying "place" — ascending to "above place."
Segment 20
אות ט ועל כן זמן קריאת שמע של שחרית נמשך עד שלש שעות. כנגד תלת מוחין שהם בחינת הכלים שבהם נצטייר האור כנ"ל. ועל כן כשנמשך אור יום להצטייר למטה נמשך הציור ג' שעות כנגד ג' מוחין שעל ידים הציור כנ"ל. ועל כן כל ~ אותן ג' שעות אז הוא זמן קריאת שמע של שחרית כדי לזכות על ידי הקריאת שמע לצייר האור למעלה בבחינת ברכה. כדי לתקן על ידי זה כלי המוחין. עד שיהיה האור נמשך ונצטייר תמיד בבחינת ברכה כנ"ל. וזה בחינת קדושה משולשת שאומרים בברכת יוצר יוצר אור. קדושה משולשת היא כנגד תלת מוחין חב"ד כידוע. כי המוח נקרא קדש. ועל ידי קדושה משולת מקדשין התלת מוחין שיהיה בבחינת תיקון הברית שנקרא קדושה. כי כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה (ויקרא רבה פרק כ"ה) ועל ידי זה זוכין לצייר האור לברכה. שזהו בחינת קריאת שמע כנ"ל. וזהו בחינת לעומתם משבחים ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו. מקומו דא כתר כידוע. וכמובא בדברי רבינו ז"ל בהתורה אמצעיתא דעלמא וכו' (בסימן כ"ד). כי אנו ממשיכין האור משרשו העליון ממקום שהוא קמיץ וסתים. ולצירו שם מיד בבחינת ברכה בג' בחינות הציור שצריכין לציירו על ידי השלש מוחין שזהו בחינת שלש קדושות כנ"ל. כי עיקר הציור בג' העולמות שהם בריאה יצירה עשיה. כי אצילות שם עיקר בחינת קמיץ וסתים ושם נאמר לא יגורך רע. כי אין להקליפות אחיזה שם כלל. כי שם כולו אלקות גמור. כי תמן איהו וגרמוי חד בהון וכו' כידוע ועל כן אין שייך שם ציור האור לפי הכלי כלל. רק כשמתחיל האור לירד לבריאה יצירה עשיה שם מצטייר האור כי עיקר התחלת הציור הוא מבריאה שהיא בחינת בינה דמקננא בכרסיא שהיא בריאה כידוע. ובינה היא בחינת נקודת צירי כידוע. אבל אף על פי שהאור הוא בבחינת ציור בעולם הבריאה. אף על פי כן כנגד עולם היצירה הוא בבחינת קמיץ וסתים. בחינת חשך שאין בו שום תפיסה. שזהו בחינת ובורא חשך כנ"ל. וכשיורד לי צירה שם מצטייר יותר בבחינת אור. עד שיורד ובא למטה בעולם העשיה ששם גמר הציור. נמצא שעיקר הציור הוא בגף עולמות בריאה יצירה עשיה. כי הציור הוא בג' בחינת. בחינת אור מים רקיע כידוע. וכנגד כל זה הם בחינת השלש שעות ראשונות של היו שהם זמן קריאת שמע. כי בהם נצטייר האור. כי הם שלש שעות כנגד כל השלש בחינת הנ"ל. וגם למטה צריכין שיצטייר האור בג' בחינות שהם מקום וציור זמן כמבואר בדברי רבינו ז"ל במקום אחר (סימן ס"ו). ועל כן הם שלש שעות כנ"ל. וזהו שאנו מבקשין הושענות. הושענא שלש שעות. שלש שעות דייקא. כי בהם צריכין ישועה גדולה כדי לצייר האור לברכה כנ"ל:
On Rosh Chodesh — the rectification of the moon — Hashem illuminates "above place," the aspect of teshuvah , the rectification of all sins, as above at length. Therefore it is a great Chesed that He established the day of judgment on Rosh Chodesh , at the time of the moon's rectification. Then "above place" illuminates — the primary rectification. Through this, Hashem judges everyone with mercy according to his place: "Do not judge your fellow until you reach his place." He is the Place of the world. The rectification of the moon is also through "above place," as above.
Segment 22
אות י וזה בחינת עסק התורה של השם יתברך. שהוא עוסק בתורה בשלש שעות הראשונות של היום כמו שאמרו רז"ל (בעבודה זרה ד' ד'). ולכאורה תמוה הענין מאד איך שייך אצלו יתברך עסק התורה. הלא כל התורה מאתו תצא. והוא יתברך יודע כל התורה בידיעה אחת ברגע אחת. אך כל זה הוא בחינת הנ"ל כי מצד רחמיו המרובים על ישראל על כן הוא יתברך בעצמו עוסק בתורה ג' שעות כדי להמשיך אור התורה בבחינת ציור לטובה ולברכה מלמעלה קודם שירד למטה. וזהו בחינת עסק בתורה של השם יתברך. כמו שלמטה צריכים לעסוק בתורה. כי לסרר הדין וההלכה. כי מקודם הבירור עדיין האור התורה קמיץ וסתים מנו. וכפי מה שזוכה לברר הדין כן מצייר האור לפי בחינתו. כמו כן השם יתברך בעצמו כביכול עוסק בתורה לטובת ישראל. לברר ולצייר אור העליון מאד. שהוא בחינת קמיץ וסתים מכל העולמו. והקדוש ברוך הוא יושב ועוסק בתרוה ג' שעות ומצייר האור לברכה. ועל כן צריך משך זמן דייקא. כי הציור הוא בזמן דוקא. כי מעלה מהזמן אין משיגין הציור. ועל כן נמשך הזמן ג' שעות ראשונות דייקא. כי אלו הג' שעות ראשונות של היום הם זמן קריאת שמע. שבהם מציירין ישראל האור לברכה למעלה קודם שירד למטה על ידי מצות קריאת שמע בעונתה כנ"ל. ועל כן גם הקדוש ברוך הוא יושב אז ועוסק בתורה. כדי לצייר האור לברכה ולטובה קודם שירד למטה כדי שיהיה בנקל להם לי שראל לצייר האור לברכה גם כשירד למטה. וזה בחינת אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים וכו'. כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה. היינו, אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים שהם מציירין האור שלמעלה להיפך שמשם נמשכין עצות רעות של רשעים והדרך של החטאים וכו'. כי זהו בחינת לא זכה נעשית לו סם מות בחינת (הושע י"ד) ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם. וצריכין לשמור מזה מאד. לבלי לילךם בדרך עצתם שמהפכין האמת. ופוגמין באור התורה על ידי כליהם הרעים והפגומים שעל ידי זה נתהפך להם אור התורה לעצות רעות בחינת עצת רשעים. כי לא זכה וכו' כנ"ל. וזהו כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו וכו'. שצריך האדם שיהיה כל חפצו ומגמת נפשו לזכות לתורת ה'. שיצטייר האור לטובה ולברכה כפי האמת כרצונו יתברך באמת. שזהו בחינת תורת ה' מה שהשם יתברך בעצמו עוסק בתורה ומצייר האור לטובה ולברכה. וזהו ובתורתו יהגה בתחלה היא תורת ה' ואחר כך נעשית תורתו כמו שאמרו רז"ל (קידושין ל"ב). דהיינו שיהיה נעשה תורתו מתורת ה'. דהיינו שאפילו כשנעשית תורתו, דהיינו כשהוא מצייר האור למטה, יהיה תורתו נעשית מתורת ה'. שיהיה הציור של תורתו כמו הציור של תורת ה' שהוא בחינת עסק התורה של הקדוש ברוך הוא בעצמו. שהוא יתברך בעצמו מצייר האור בוודאי לטובה ולברכה כנ"ל. וזהו שסיים והיה כעץ שתול וכו' וכל אשר יעשה יצליח. כי יזכה שיצטייר האור תמיד לברכה. ועל כן כל אשר יעשה יצליח בוודאילא כן הרשעים וכו'. כי הם מציירי האור להיפך וכו' כנ"ל. וזהו כי יודע ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד. דרך דייקא. בחינת ישראים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם. שזהו בחינת ושמתן זכה נעשית לו סם חיים וכו'. שזהו בחינת הנ"ל כפי מה שמצייר האור כפי מה שזוכה לתקן כלי המוחין שלו על ידי אמונה ותיקון הברית כנ"ל. וזה שאנו מבקשין קודם קריאת שמע והאר עיניו בתורתך שנזכה שיאיר עינינו בתורתו. שנזכה לכוון האמת תמיד להוציא מכל לימודי התורה הקדושה עצות ודרכים ישרים לעבודתו יתברך, ולא יצטייר אור התורה אצלינו להיפך ח"ו בבחית לא זכה וכו'. וזהו והאר עיניו, עיניו דייקא. כי העיקר תלוי בתיקון העינים שהם בחינת שבעים פנים לתורה שזוכין כפי מה שמשברין תאוות ניאוף התלוי בעינים שהיא תאוה רעה שכולל הרע של כל השבעים אומין כמבאור בהתורה הנ"ל. ועל כן עיקר הבקשה שנזכה לתיקון העינים לשבר תאוה הנ"ל ולשכות לשבעים פנים של תרוה בחינת והאר עיניו בתורתך כנ"ל. וזה שאומרים קודם קריאת שמע של ערבית ונשמח בדברי תורתך וכו' כי הם חיינו וכו'. חיינו דייקא. בחינת כי היא חייך וכו'. היינו שאנו רוצים לקבל התורה בבחינת חיים, בבחינת זכה נעשית לו סם חיים ולא להיפך ח"ו. כי אנו עוסקים עכשיו לומר קריאת שמע וליחד שמך ולכלול באחדותך, שעל ידי זה נזכה שיצטייר האור למעלה בבחינת ברכה וחיים וכו' כנ"ל עד שנזכה לקבלו גם למטה בבחינת ברכה, בבחינת זה נעשית לתו סם חיים כנ"ל:
Likutay Halachos — Hilchos Tzitzis
Segment 24
אות יא וזה בחינת ותן טל ומטר לברכה. שזה זוכין על ידי אמונה על ידי קריאת שמע. כמו שכתוב בקריאת שמע השמרו לכם וכו' וסרתם ועבדתם אלהים אחרים וכו' ועצר את השמים ולא יהיה מטה וכו' היינו כשפוגמין באמונה אין מציירין האור לברכה, ומשם נמשכין כל הקללות ח"ו שנתקללה האדמה בעבור האדם שפגמה באמונה כמו שאמרו רז"ל. ואז נעצר המטר כי אין הגשמים יורדין אלא בזכות האמונה כמו שאמרו רז"ל (תענית ח') שעל ידי זה נצטייר האור לברכה, בחינת גשמי ברכה, בחינת ותן טל ומטר לברכה. וזה בחינת הזכרת גשמים ושאלת גשמים ובין ההזכרה והשאלה נמשך השמך זמן. כי מתחילין לזכור הגשמים בשמיני עצרת והשאלה היא ס' יום אחר התקופה. כי בתחלה מזכירין הגשמים לבד ואין מבקשין עליהם. ואז ממשיכין אור השפע של בחינת הגשמים בבחינת קמיץ וסתים שזהו בחינת הזכרה שמזכירין רק גבורותיו שהוא יתברך יכול להוריד גשמים. אבל אין מציירין עדיין האור שיוכל לירד למטה. כי אין מבקשין עדיין עליהם שירדו ויצטיירו עד השאלה. שאז מבקשין שירדו הגשמים, דהיינו שיצטייר האור למטה בבחינת גשמי ברכה, בחינת ותן טל ומטר לברכה. ועל כן נמשך זמן בין ההזכרה והשאלה כי ציור האור צריך המשך זמן כנ"ל. וזה בחינת ס' יום אחר התקופה שאז השאלה כנגד ס' ~ אותיות שבברכת כהנים שעל ידי זה נצטייר האור לברכה כדלקמן:
Halacha 4
Segment 26
אות יב וזהו בחינת עשרה בטבת. בחינת הג' צרות שאירעו בטבת שחושב שם בהסליחות שמת עזרא הסופר ונכתבה התורה יוונית בימי תלמי המלך והתחיל חורבן בית המקדש. כי כולם הם בחינה אחת, בחינת פגם הנ"ל. כהיינו שקשה לצייר האור לברכה מחמת הג' צרות הנ"ל. כי מת עזרא הסופר שהיה כותב ספר תורה. והוא הגודל קדושתו היה כותב הספר תורה בקדושה גדולה והיה מצייר האור לברכה בודאי. ועכשיו מי יקום בעדנו. ואיך מוצאין סופר כזה שיכתוב ויצייר לנו ~ אותיות התורה הקדושה בבחינת ברכה. עד שכל העוסקים בספר תורה כזאת יאיר עיניהם בהתורה. ובנקל יציירו האור לברכה. כי כבר נצטייר לטובה על ידי הסופר ההגון. ולא די שאבדנו סופר כזה שהוא עזרא הסופר שהיה מצייר בכתיבתו ה~ אותיות של התורה לברכה, אף גם בעוונותינו הרבים נכתבה התורה יוונית. שהוא ההיפך ממש מכתיבת ספר תורה של עזרא הסופר מהיפך אל היפך. כי הם בודאי מציירים אור התורה להיפך על ידי כתיבתם והעתקתם. שמזה נמשך כל האפיקורסות והכפירות של המחקרים והפללוסופים שמהפכים דברי אלהים חיים. ומהפכים דברי התורה הקדושה לאפיקורסות וכפירות שלהם רחמנא ליצלן. ועל כן הם רוצים לחנך את הבנים בלימוד מקרא לבד. בלי פירוש רז"ל שבגמרא ומדרשים ואגדות. כי הם רוצים לצייר ח"ו אור התורה כפי כליהם הרעות. כפי מוחיהם הפגומים והמקולקלים מאד מאד על ידי ריבוי תאוות ניאוף שהם משוקעים בה מאד כמפורסם וכאשר הם יודעים בעצמם ועל כן אינם רוצים שיעסקו בניהם בגמרא ומדרשים של רז"ל שכבר התחילו לצייר אור התורה קצת ולפרשה לטובה. וזה בחינת חורבן בית המקדש. כי בבית המקדש היו כהנים עוסקים בעבודתם. ועל ידי זה היו ממשיכין כל ההשפעות והברכות. כי היו מציירים האור לברכה. כי הכהנים הם מבחינת קמץ בחינת וקמץ הכהן. ויש להם כח על ידי עבודתם להמשיך האור מבחינת קמץ לצירי לציירו בבחינת ברכה, שזהו בחינת ברכת כהנים שמסרה התורה להם לברך את ישראל. כי הם יכולים להמשיך האור מקמץ לצירי לציירו לברכה כנ"ל. וכמבואר מזה לעיל בהלכות ברכת התורה ובהלכות פסח עיין שם:
According to the teaching " Ra'isi menoras zahav " [I saw a golden menorah] (Likutay Moharan I, Siman 8) .
Segment 28
אות יג וזה בחינת קרבונת שאומרים קודם התפלה. ואז אומרים קריאת שמע. וזה בחינת מה שצריכין לר~ אות ולהשתדל להתקרב לצדיק הגדול ביותר מאד וכל מה שהוא חולה בנפשו ופגום יורת ויותר הוא צריך צדיק גדול יותר שיוכל לתקן גם נפשו הפגומה מאד. כמבואר מזה בהתורה מישרא דסכינא (בסימן ל'). היינו על פי המבואר למעלה כי הצדיק צריך אומנות גדולה וחכמה יתירה לתקן נפשות הפגומים כי אי אפשר לומר להם תורה בפשיטות כפי מה שהם צריכים. מחמת שכליהם פוגמים מאד. וכל מה שיאמר להם יהיה נפגם ונתקלקל אצלם על ידי כליהם הפגומים על ידי פגם הברית שלהם. כי אין יכולין לתפוס דיבורי של הצדיק. כי אם כפי תיקון הברית שהוא תיקון המוחין שהם הכלים לתפוס ולקבל אור התורה והאמת של הצדיק. ומאחר שכליהם פגומים מאד אם כן מאין יבא עזרם. על כן צריך הצדיק לתחבולות רבות מאד להמשיך אור התורה והעצות הקדושות בדרך נפלא ונורא מאד. עד שיגיע לאזנם עד שיבינו פשיטות העצה באמת לאמתוט איך לצאת מאפילה לאורה.וכל זה הוא בחינת הנ"ל היינו שהצדיק בגודל קדושתו ותוקף מעלתו הרמה למעלה למעלה. במקום שאין יד שכל אנושי מגיע לשם. זה הצדיק יכול לצייר האור גם למעלה למעלה במקום שאין יד הקליפות והסטרא אחרא שולטין שם ואזי יכול להמשיך האור מתוקן ומצוייר לטובה למטה עד שלא יוכלו פגם כליהם לקלקל האור ולציירו להיפך. אדרבה זה האור המתוקן והמצוייר לטובה יתקן ויזכך כליהם. כי יזכו על ידי האור הזה לתיקון הברית שהוא בחינת תיקון הכלים של האור שהם בחינת המוחין כנ"ל והעיקר אם יזכו להאמין בו באמונה שלימה שעל ידי זה הם נכללין בו ומקבלים ממנו האור כפי מה שציירו הוא מלמעלה עד למטה למטה לטובה ולברכה. כי כבר מבואר לעיל קצת שמה שהוא בחינת קמיץ וסתים למטה, למעלה במדריגה הגבוה יורת הוא בבחינת צירי בבחינת ציור וכו' כנ"ל. ועל כן הצדיק שהוא גבוה מאד במדריגה גבוה מאד הוא יכול לצייר כל האורות שלמעלה במקומותיהם העליונים שנחשבים אצלינו לבחינת קמיץ וסתים כי מדריגתו גבוה מאד. ועל כן כל מה שהוא פגום יותר הוא צריך צדיק גדול ביותר שיעסוק בתיקון נפשו. היינו שצריך צדיק גדול ביותר שיוכל לצייר האור למעלה למעלה יותר. ולהמשיכו בבחינת ציור ותקון לטובה למטה למטה יותר, ולא יוכלו ליגע בו ידי זרים. כי האדם על ידי חטאו הוא יורד למטה, ופוגם למעלה. שמסלק האור מהעולמות השייכים לשורש נשמתו. והכל כפי הפגם כן יורד למטה למטה וכן פוגם למעלה למעלה. למשל כשח"ו פוגם בעבירה אחת, אזי כפי הפגם כן מסלק האור מאיזה עולם. כגון שיש אינו פוגם בחטאו כי אם בעולם היצירה. ואז גם ירידתו למטה אינו ירידה גדולה כל כך. וכשח"ו פוגם יותר אזי מגיע הפגם ח"וט בעולם גבוה יורת וגורם אחיזת הקליפות וסטרא אחרא גם שם. ואזי ירידתו גם כן עמוקה יותר ח"ו וכן להלן ח"ו. נמצאזה שפגם בעולם היצירה וגרם אחיזת הסטרא אחרא שם. אזי אם יהיה נמשך האור שקמיץוסתים מבריאה ליצירה כדי שיצטייר ביצירה כנהוג תייד. לא היה נשאר לו לקבל שום עצה ולשוב אל ה'. כי כשיצטרך לצייר האור ביצירה יצטייר להיפך ח"ו על ידי הסטרא אחרא והקליפות שגרם להתאחז שם. על כן בהכרח שיתקרב לצדיק גדול כזה שיש לו כח לעלות לעולם הבריאה שגבוה יותר. ולצייר שם האור לטובה ולברכה ולהמשיך זה האור בבחינת ציור לברכה עד מקומו שנפל לשם על ידי חטאו באופן שלא יגעו בו ידי זרים. שהם הקליפות והסטרא אחרא הנאחזין בו כדי שלא יוכלו להפוך דעתו מן האמת. שלא יוכלו לצייר האור להיפך ח"ו. וכן כשפוגם יותר. ופוגם בעולם גבוה יותר. הוא צריך צדיק גדול וגבוה יותר שיוכל לעלות לעולם גבוה עוד יורת ויותר לצייר שם האור לברכה ולהורידו למטה למטה יףותר למקום שנפל לשם ח"ו וכן להלן ח"ו. עד שיש שנפלו כל כך ופגמו כל כך עד שפגמו בכל העולמות שלמעלה עד למעלה למעלה עד אור העליון שהוא בחינת קמיץ וסתים ממש ששם עיקר בחינת קמיץ. כי הוא קמיץ וסתים מכל העולמות שלמעלה. וכשפגמו כל כך. גם ירידתם עמוקה מאד מאד. עד שיש שנפלו לשאול תחתיות ומתחתיו רחמנא ליצלן. ואז אי אפשר לתקנם כי אם על ידי הצדיק הגדול במעלה מאד מאד. שיכול לעלות לעמלה מעלה עד אין סוף ולירד עד אין תכלית. והוא יכול לצייר האור גם למעלה מעלה. כי הוא ממשיך האור מבחינת הקמץ העליון שאין למעלה ממנו. שהוא בחינת כתר עליון. ומשם הוא ממשיך האור ומציירו שם בחינת ברכה. כי בגודל כחוו וחכמתו יש לו כח לצייר האור גם שם. והוא ממשיך האור בגודל כחו דרך הכל העולמות. ומציירו בכל עולם ועולם לטובה ולברכה. עד שממשיך עצות טובות בחינת אור מצוייר לברכה למטה למטה. עד שמגיע הארה ותיקון אפילו לאלו הנפשות שנפלו למטה למטה מאד למקום שהם שם. כי כל מה שהצדיק עולה למעלה יורת ומצייר האור למעלה יותר. הוא יכול המשיכו למטה למטה יותר. כמובן כל זה בדברי רבינו ז"ל. ועל כן כל מה שהוא חולה בנפשו יותר ויותר הוא צריך רבי גדול שהוא צדיק גדול ביותר כנ"ל. וזה בחינת קרבנות וקטורת. כי איתא שסלוקא דקרבנין עד אין סוף. ואף על פי כן אנו אומרים קרבנות לתקן עולם העשיה שהוא עולם התחתון ביותר כידוע. היינו כנ"ל. כי קורבנות יש להם זה הכח לעלות למעלה למעלה ולתקן וצייר האור שם במקום שאין יד הקליפות יכולה להגיע לשם על ידי שום פגם שבעולם יהיה איך שיהיה. כי הקבנות עולין עד אין סוף שהוא למעלה מן הכל והם ממשיכין האור משם ומציירין האור שם למעלה למעלה. ומשברין כח הקליפות עד שמורידין האור למטה למטה. ומבטלין ומשברין כל הקליפות והסטרא אחרא הנאחזין אפילו בעולם העשיה ששם אחיזתם ביותר. גם ~ אותן מבטלין הקרבנות על ידי גודל כחם עלידי עוצם האור שהמשיכו מלמעלה מעלה בבחינת ציור לברכה כנ"ל. וזה בחינת קטרת שהוא המובחר מכל הקרבנות. כי קטרת עולה למעלה מכל הקרבנות עד שמצייר האור לטובה למעלה למעלה עד שמכניע בו ומבטל עמקי עמקי הקליפות ומוציא כל הנפשות וכל נצוצות הקדושה משם שזהו סוד י"א סמני הקטרת. היינו כנ"ל שכל מה שעולין מעלה יותר יכולין לתקן הקדושה שנפלה לעמקי הקליפות ביותר שבשביל זה צריכין להתקרב להצדיק הגדול ביותר כנ"ל. וזהו בחינת יום הכפורים שאז נכנס הכהן גדול לפני ולפנים עם קטרת לכפר על בני ישראל. היינו כנ"ל שכל מה שצריכין להמשיך כפרה ותקון להנצוצות שבעמקי הקליפות יותר צריכין לעלות למעלה יתירה יותר. ועל כן ביום הכפורים שהיה צריך הכהן גדול לכפר על כל בני ישראל על כל החטאים והעונות והפשעים שגרמו לירד לעמקי הקליפות ח"ו. על כן היא צריך לעלות למעלה למעלה יותר שזהו בחינתמה שנכנס לפני ולפנים. שאז נכנס למקום שנכנס לקדושה עליונה וגבוה מאד מאד למעלה מכל העולמות כמו שכתוב (ויקרא ט"ז) וכל אדם לא יהיה באהן מועד בבואו לכפר בקדש וכו' ואמרור "ל (ירושלמי ברכות פרק א') וכל אדם העליון וכו'. והבן היטב להיכן נכנס הכהן גדול. וכל זה כדי לכפר על כל החטאים כדי לתקן ~ אותם שנפלו לעמקי הקליפות כנ"ל. והצדיק האמת הוא גדול יורת אפילו מןה כהן גדול שנכנס לפני ולפנים כמו שאמרו רז"ל (סוטה ד') יקרה היא מפנינים מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים. כי יש עבירות שגם הכהן גדול אינו יכול לכפר עליהם ביום הכפורים כמו שאמרו רז"ל (יומא פרק ו') שיש עבירות שיום הכפורים תולה ומתיה מכפרת אבל התלמיד חכם האמת יכול ליכנוס עוד לפנים יותר ויותר, ולהמשיך כפרה ותיקון גם להם וכנ"ל. וזה (משלי ט"ז) חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה. היינו שיש עוונות שגורמים חמת מלך ח"ו עד שאין מועיל להם אפילו הכפרה של הכהן גדול ביום הכפורים כי אם מלאכי מות. שאין נגמר כפרתו עד המיתה. בחינת יום הכפורים תולה ומיתה מכפרת. אבל ואיש חכם יכפרנה. כי החכם האמת שהוא בחינת הצדיקים אמתים יכולים לתקן הכל אם יזכה להאמין בהם באמת כנ"ל:
The reason we wrap ourselves in the tzitzis in the manner of the Yishmaelim [i.e. the Ishmaelite style of wrapping] — this is according to the teaching "Ra'isi menoras zahav" (Siman 8) , where it is explained that tzitzis are the aspect of the moon, which is drawn through a sigh. And this is the aspect of the " hahu taiya " [that traveling merchant] , who is a Yishmael merchant — the aspect of: " ki shama Hashem el onyech " — "for Hashem has heard your affliction" — from whom emerges the ruach hachaim [living spirit / wind of life] , the aspect of the four tzitzis . And this is the aspect of a "merchant" ( socher ), the aspect of: " Soveiv soveiv holeich haruach " — "The wind goes round and round" (Koheles 1:6) — see there.
Segment 30
אות יד ועלכ ן אומרים קריאת שמע קודם פרשת הקרבנות. כי עיקר התיקון של הקרבנות וקטרת שיש להם כח לעלות למעלה למעלה ולצייר שם האור לברכה וכו'. כל זה זוכין על ידי קריאת שמע שהיא אמונה שזהו העיקר שעל ידי זה נכללין בו יתברך ובצדיקיו האמתיים ובתורתם הקדושה. וזוכין להמשיך האור בבחינת ציור מלמעלה לטובה ולברכה שעל ידי זה זוכין אחר כך שיתתקן הכל. כי זוכין אחר כך לקבל עצות נכונות, עד שיזכה לתשובה שלימה שזהו בחינת קרבנות שמכפרין שאומרין אחר הקריאת שמע. כי הקרבנות הם בחינת תשובה כמו שכתוב (ויקרא ט"ז) והתודה עליו וכו'. כי עיקר בחנית תיקון הקרבנות שהוא בחינת כפרת עוונות שזהו בחינת תקון התשובה. זה זוכין רק על ידי אמונה שהיא בחינת קריאת שמע כנ"ל:
Therefore one must wrap in the tzitzis specifically in the manner of the Yishmaelim, for tzitzis are the aspect of the ruach hachaim , which is the aspect of the Yishmael merchant. And therefore Yosef was sold to the Yishmaelim, for Yosef is the aspect of tzitzis , as brought in the Pri Eitz Chaim on the verse: " Hinei bincha Yosef ba eilecha " — "Behold, your son Yosef comes to you" — which is the secret of tzitzis . See there.
Segment 32
אות טו והנה מבואר בהתורה הנ"ל. שקריאת שמע עם דמעות מכניעין תאוות ניאוף לגמרי. ועל כן זה שרגיל בהרהורים ח"ו צריך לבכות בשעת קריאת שמע וכו' עיין שם. וזה סוד (בראשית מ"ו) ויבך על צואריו עוד הנאמר ביוסף כשבא ליעקב. ואמרו רז"ל שיעקב היה אז קורא את שמע. זה בחינת סוד הנ"ל. בחינת בכיר בשעת קריאת שמע כדי לבטל תאוות ניאוף שהוא רע הכולל מכלל ישראל שהיו תלויים בהם. כי יעקב ויוסף כחדא חשיבי. ועל כן הבכיה של יוסף וקריאת שמע של יעקב נחשב לאחד. וכל זה היה בשעת כניסת יעקב עם השבעים נפשות לגלות מצרים. שעיקר הגלות היה בחינת הנ"ל. מה שצריכים הנפשות של בית יעקב להצטרף ולהתנסות בגלות של שבעים אומות ובתאוותיהן. שהעיקר הוא תאוה הכלליות שהוא רע הכולל כנ"ל. שזהו בחינת גלות מצרים (וכמבואר בהלכות פסח). ועל כן אז בעת כניסתן לשם קרא יעקב את שמע. כי על ידי קריאת שמע מכניעין זאת התאוה. ויוסף הוסיף לבכות על צואריו אז כדי להשלים התיקון הנעשה על ידי הבכיר בשעת קריאת שמע. כי יוסף ידע שהזוהמא של מצרים גדולה כל כך עד שאין די לבטל זוהמת מצרים שהוא רע הכולל הנ"ל על ידי קריאת שמע לבד. רק צריכין גם לבכות בשעת קריאת שמע, וכנ"ל. כי עיקר הבכיר שהוא לגרש המרה שחורה שפחה בישא וכו', שמשם תאוות ניאוף. זה נעשה על ידי יוסף דייקא. כי הוא היה לו הנסיון עם השפחה בישא נשג"ז וכבש יצרו. נמצא שעיקר המלחמה עם השפחה בישא הוא על ידי יוסף הצדיק. ועל כן הוא דייקא בכה. לגרש בחינת השפחה בישא אמא דע"ר שהוא טחול מרה שחורה. לגרשה על ידי הדמעות. ויעקב קיבל אז עול מלכות שמים בקריאת שמע. שבכח הזה מגרש יוסף הצדיק השפחה בישא על ידי הדמעות. כי עיקר בחינת קריאת שמע נמשך מבחינת יעקב ישראל בבחינת שמע ישראל. ישראל סבא. שהוא נכלל באחדותו יתברך. בבחינת ה' אלקינו ה' אחד. ובכחו יש לנו בני ישראל כח לקבל עלינו עול מלכות שמים וליחד שמו יתברך בקריאת שמע בכל יום. כי יעקב ויוסף כחדא חשיבי. ועיקר תיקון נפשות שיראל זכות לעמוד בנסיון בגלות מצרים שהוא בחינת הצירוף של התאוה הנ"ל, הוא על ידי שניהם דייקא. כי למחיה שלחו אלקים לפניהם. כי על ידי שעמד בנסיון על ידי זה הכניע זוהמת מצרים. ועל ידי זה יש כח לישראל לעמוד בנסיון של תאוה זאת. ועיקר כחו לעמוד בנסיון היה על ידי יעקב כמו שאמרו רז"ל (סוטה לו) דמות דיוקנו של יעקב נזדמנה לו. כי שניהם יעקב ויוסף כחדא חשיבי. אך עיקר בחינת המלחמה הוא בבחינת יוסף כנ"ל. ועיקר קבלת עול מלכות שמים שעל ידי זה יש לו כח להלחם הוא בחינת יעקב. ועל כן שניהם נכללו יחד בשעת קריאת שמע. ויוסף בכה אז שעל ידי זה גירש השפחה בישא רע הכולל הנ"ל בכח הקריאת שמע של יעקב שקרא אז. שזהו בחינת בכיה בשעת קריאת שמע הנ"ל. שעל ידי זה מבטלין לגמרי תאוה הנ"ל. וכל זה היה בשביל כלל ישראל כדי שיוכלו לעמוד בנסיון בתאוה זאת. ולזכות לשבעים פנים של תורה. שהוא בחינת קבלת התורה אחר יציאת מצרים. וכמבואר מזה בהלכות פסח:
And therefore one must separate the threads, for the tzitzis are the aspect of the ruach hachaim drawn from the four winds, from which the four elements ( yesodos ) chain down — in which all the character traits take hold, and there all the wicked are grasped in the evil of the character traits. Through the holiness of the mitzvah of tzitzis , one merits the root of the four yesodos in holiness — which are the four letters of the Name הוי״ה — and separates the evil from the four yesodos . Through this one brings the wicked low to the ground, as explained there.
Segment 34
אות טז וזה שמבואר שם בהתורה הנ"ל. שי"ב תיבות שבשמע וברוך שם הם כנגד י"ב שבטי י"ה. כי עיקר קריאת שמע נתגלה על ידי שנים עשר שבטי י"ה עם יעקב אביהם שכלול מכולם. כמו שאמרו רז"ל (בראשית רבה פרק צ"ח) על פסוק (בראשית מ"ט) ויקרא יעקב לבניו וכו' שבקש לגלות את הקץ וכו'. אמר שמא יש בכם וכו'. פתחו ואמרו שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבינו אלא אחד. פתח יעקב ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. נמצא שעיקר קריאת שמע נתגלה על ידי יעקב ובניו שכלול מהם. שהם י"ב שבטי י"ה. היינו כנ"ל. כי י"ב תיבות שבק"ש הם כנגד י"ב שבטי י"ה. כי עיקר הקריאת שמע נתגלה על ידם כנ"ל. ועל ידי זה הכניעו זוהמת מצרים. עד שזכו ישראל לעמוד בנסיון בצירוף בהתאוה הזאת ולצאת משם בשלום. ולקבל את התורה בשבועות. בחינת שבעים פנים לתורה וכנ"ל:
This is the aspect of separating the threads of the tzitzis , so that through this all the doers of iniquity shall be scattered — all the wicked grasping the evil of the four yesodos , who are the aspect of Eisav ish sa'ir [the hairy man] , as written there. And this is what our Sages said (Menachos 42a) : one must separate them, for " tzutzisa d'arma'ei " — and Rashi explains: "like the hairs of the non-Jews." For the tzitzis are the aspect of hairs, and they subdue Eisav ish sa'ir , who was entirely like a hairy mantle, like a tallis , as written there. Therefore, by separating the tzitzis — " tzutzisa d'arma'ei " — one separates the grip of Eisav ish sa'ir , whose hold is in the hairs, from which is the grip of all the wicked. For through the tzitzis , the wicked are separated and fall — in the aspect of: " Ki hinei oyveicha yoveidu yispardu kol po'alei aven " — "For behold, Your enemies shall perish, all doers of iniquity shall be scattered" (Tehillim 92:10) — in the aspect of " mashpil resha'im adei aretz " — "Who brings the wicked low to the ground" — the initial letters spelling arma , etc. — as written there in the teaching, see there.
Segment 36
אות ח כי התגלות האור הוא בחינת נבואה בחינת ואראה את ה' בחינת בשם ה' אלהינו נזכיר ראשי תיבות נבי"א המובא בהא"ב ועיקר הנבואה ביום כמו שדרשור ז"ל על פסוק ביום צוותו וכו'. ועל כן לנביאי אומות העלם אינו נגלה אלא בלילה כמו שאמרו רז"ל (במדרש רבה פרק כ'). כי אצלם מגיע הנבואה בודאי רק בבחינת אתערותא דלעילא כי הם אינם ראויים בודאי על כן באה עליהם הנבואה בלילה דייקא. גם אפילו בנביאי ישראל הצדיקים נמצא שלפעמים שנגלה עיה בלילה. וזה כשקיבלו הנבואה בעת שעדיין לא היו כדאי וראוים להתגלות הזאת. כי בענין אתערותא דלעילא ואתערותא דלתתא יש כמה בחינת. כי אפילו כשמקבל האור על ידי אתערותא דלתתא. אבל אין ההתעוררות ראוי ל~ אותו ההתגלות נחשב בחינת אתערותא דלעילא. וזה היה שלימות משה שזכה לנבואת פנים בפנים יותר מכל הנביאים מחמת שהיה קדוש ופרוש כל כך ויגע כל כך בשביל השם יתברך עד שזכה לקבל התגלות הנבואה רק בבחינת אתערותא דלתתא שזה עיקר שלימות האור כנ"ל. וזה שהוכיח ~ אותם השם יתברך (במדבר י"ב) אם יהיה נביאכם ה'. נביאכם דייקא. שהשם יתברך הוא נביא שלהם דהיינו שממשיך עליהם הנבואה מלמעלה בבחינת אתערותא דלעילא. ועל כן בחלום אדבר בו כנ"ל. לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא וכו' ותמונת ה' יביט. יביט דייקא שהוא בעצמו מביט בתמונת ה' בבחינת אתערותא דלתתא בשלימות שזוכה על ידי קדושתו ופרישותו. כי הם אף על פי שהיו צדיקים נוראים ובודאי קיבלו הנבואה בקדושה על ידי הכנתם בחינת אתערותא דלתתא אבל כנגד משה נחשב קבלת נבואתם בבחינת אתערותא דלעילא בבחינת אם יהיה נביאכם ה' וכנ"לך. ועל כן פירש שם רש"י שוהם צועקים מים מים דהיינו שלא היתה הכנתם בשלימות וכנ"ל:
Halacha 5
Segment 38
אות ט נמצא שעיקר התנוצצות האור בבקר שאז הוא בחינת אתערותא דלתתא שנשלם על ידי התשוקה של כל הלילה. אבל בלילה שהוא בחינת תחלת הבריאה תחלת היום. אז לא נשלם אתערותא דלתתא ואז האור מגיע רק בבחינת אתערותא דלעילא בבחינת (שיר השירים ה') אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק וכו'. בבחינת (שם) דודי שלח ידו מן החור ומעי המו עליו. כי השם יתברך מאיר להאדם שהוא במדריגה התחתונה בבחינ חשכת לילה בבחינת גלות ומאיר עליו התנוצצות גדול בלבו ודעתו והכל כדי שיהיה נמשך אחריו בבחינת (שם א') משכני אחריך נרוצה. ועל כן אחר כך מיד נעלם ועובר ממנו ההתנוצצות וההארה הזאת כי ההתנוצצות היה רק לרמז לו נעימות האור כדי שירדוך אחיו. וזה עיקר בחינת הכרוז שקורין להאדם בכל פעם שישוב אליו יתברך. וזה בחינת פסח שאז מגיע ההארה שלא בהדרגה קודם הקץ אף על פי שאינו כדאי ואחר כך מיד ביום ב' נסתלק כי ההארה לא היתה כי אם לרמז שנררדוך אחריו וכנ"ל וכמובא מזה בספרים בשם הבעל שם טוב ז"ל ובדברינו במקום אחר. ועל כן צריכין אחרק כך לספור מ"ט ימי הספירה כדי לטהרינו וכו' כי אחר כך צריכין להתחיל להכין עצמינו בבחינת אתערותא דלתתא כדי שנזכה לקבל התורה בשבועות שהוא כלל הנבואה שאז זכו כולם להתגלות אלקות באור גדול בבחינת אתערותא דלתתא ועל כן בלילה כל הלילה ראוי לקריאת שמע מחמת שאז הוא רק בבחינת אתערותא דלעילא ברחמיו שלא על ידי הכנתינו בשלימות על כן כל הלילה כשרה לזה מאחר שעיקר הארת הדעת שלא על ידינו. אבל בבקר שנעשה על ידינו בבחינת אתערותא דלתתא על כן אז צריכין זמן קבוע דהיינו בבקר בעת בקיעת האור דייקא שנמשך עד רביע היום שנחשב הארת האור כבוקע ומאיר מחדש. ואז עיקר זמן קריאת שמע על ידינו בבחינת אתערותא דלתתא כי מה שנעשה על ידינו צריך שיהיה בזמן קבוע. כי אנחנו בזמן והשם יתברך למעלה מהזמן. אך זה עיקר השלימות שיעלה ההתעוררות מלמטה על ידי מעשה התחתונים שהם בזמן כידוע:
The matter of tzitzis , according to the teaching " Tik'u 3" in Likutay Tinyana, Siman 8. See there the entire teaching well, from beginning to end.
Segment 40
אות י וזה עיקר התשובה שנזכה אנחנו לשוב אליו יתברך על ידי ההתעוררות שלנו. כי זה הויכוח בין השם יתברך ובין ישראל שהשם יתברך צועק אלינו (מלאכי ג') שובו אלי ואשובה אליכם שאנחנו נשוב תחלה. וישראל אומרים (איכה ה') השיבנו ה' אליך ונשובה וכו' שהוא ישיבנו אליו וכמובא בספרים. ועל ידי תהלים שכולל כל מ"ט שערי תשובה שהם בחינת מץט ~ אותיות השבטים מ"ט ימי הספירה. מ"ט ~ אותיות שבשמע וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד על ידי זה נתתקן הכל. כי תהלים נאמר על ידי דוד מלך ישראל שהוא בחינת משיח שיזכה להשיג שער החמשים שכולל הכל, שהוא שכל נלא שזוכין על ידי זה להכניס בלב ישראל שיצעקו תמיד להשם יתברך שישיבנו אליו. ועל ידי זה בעצמו יהיה נחשב להתעוררות שלנו כאלו אנו שבים אליו מעצנו. כי באמת כל צעקתו יתברך שצועק אלינו שובו אלי וכו'. כוונתו זה בעצמו שאנחנו נצעוק אליו תמיד השבנו ה' אליך וכו'. נמצא שבאמת לאמתו אין מ חלוקת וחילוק כלל בין כנסת ישראל ובין השם יתברך רק שאין כל אחד מבין כוונתו הקדושה. וכל זה מחמ שלא נתגלה עדיין שער הנ". אבל על ידי התהלים נמשך הארת שער הנ' שכולל הכל מתתא לעילא ומעילא לתתא עד שנזכה לצעוק אליו תמיד איך שיהיה ועל ידי זה יתתקן הכל וכנ"ל:
And this is the aspect of tzitzis . For tzitzis are the aspect of the thread of Chesed that is woven and twisted from the 72 strands ( nimin ) upon which the song of Chesed will be played in the future — which is the voice that waters the garden, where all the yiros [awe/fears of Heaven] and all the fragrances grow. Through this voice specifically, the mochiach [one who rebukes] can rebuke Yisrael without damaging through his rebuke; on the contrary, he gives and adds good fragrance to their souls through his rebuke with this voice. This is the aspect of the rebuke of Moshe, who rebuked them over the golden calf, and through his rebuke he added and gave them good fragrance — in the aspect of: " Nirdi nasan reicho " — "My spikenard gave forth its fragrance" — " azav " [abandoned] is not said, but " nasan " [gave] (Shabbos 88a) . See there all this well.
Segment 42
אות יא וזה בחינת עשרה מיני נגינה שבהם נאמר ספר תהלים.כי אתא בדברי אדומו"ר ז"ל בסימן רל"ז שעיקר ההתחברות עלידי נגינה בבחינת (בראשית כ"ט) הפעם ילוה אישי אלי הנאמר כשנולד לוי שעוסקין בשיר על הדוכן וכו' עיין שם. היינו כי שיר וניגון בחינת תהלים על ידי זה עיקר ההתחברות של כנסת ישראל עם דודה כי עיקר הריחוק ח"ו הוא מחמת הויכוח ה"ל. שישראל רוצים שהשם יתברך יעוררם תחלה וישיבם אליו. והוא יתברך רוצה שכנסת ישראל תתעורר תחלה. אבל על ידי אמירת תהלים שכולל כל העשרה מיני נגינה מעילא לתתא ומתתא לעילא בבחינת מזמור לדוד לדוד מזמור. ואמרו רז"ל שלפעמים אומר שירה ואחר כך שורה עליו רוח הקדש ולפעמים להיפך ששורה עליו רוח הקדש ואחר כך אומר שורה היינו כ"ל שמזמורי תהלים כלול משני הבחינות מאתערותא דלתתא קודם ומאתערותא דלעילא קודם כנ"ל. על כן על ידי תהלים עיקר ההתחברות וההתקרבות של ישראל לאביהם שבשמים. מאחר שעל ידי זה נכללין יחד שני ההתעוררות. כי תהלים מעורר לב ישראל להשתוקק להשם יתברך. וזה נחשב להתעוררות שלנוט אף על פי שבאמת הכל מאתו יתברך וכנ"ל. וזה בחינת תכין לבם תקשיב אזניך. שהשם יתברך בעצמו מכין לבבינו להתפלל אליו. ואחר כך הוא מקשיב אזניו לשמוע דיבורינו כאלו הם יוצאים מאתנו בעצמינו. רק שאנו מחויבים על כל פנים להתעורר לזה בעצמו להשתוקק ולהתלל להשם יתברך על זה שיכין לבבינו אליו. שזהו בעצמו בחינת התפלה תכין לבם תקשיב אזניך. וכן מתפלל דוד בספר תהלים הרבה על זה כמו שכתוב (תהלים נא) אדני שפתי תפתחי וכו'. כי תהלים הוא בחינת התבודדות ושיחה בינו לבין קונו על ידי זה יכולין לפרש שיחתו על הכל ולבקש להשם יתברך על זה בעצמו שנוכל לבקשו השיבנו ה' אליך וכו' באמת. נמצא שהכל מאתו יתברך ואף על פי כן נחשב להתעוררות שלנו מאחר שאנו מתעוררים על כל פנים לבקש על זה וכנ"ל והבן היטב. כי בודאי בלי שום התעוררות כלל אי אפשר להתקרב:
And from this thread of Chesed , the light of the holy threads of tzitzis is drawn. For the threads of tzitzis in their totality equal 72, as is brought. For they are 32 threads, each thread doubled from two — for they must be twisted — and twice 32 is 64, plus the eight threads themselves makes 72 — the numerical value of Chesed . [This thread of Chesed ] is woven and twisted from 72 strands, which are the aspect of the strings ( sistrinas ) upon which the song of Chesed of the future will be played, as explained in the teaching.
Segment 44
אות יב וזה מרומז שם בפסוקים (בשמואל ב' סימן כ"ג) שהביא משם אדומו"ר ז"ל בלקוטי תנינא סימן ע"ג לענין מעלת אמירת תהלים שהם ונאום הגבר הוקם על שהוקם עולה של תשובה כמו שדרשו רז"ל (מ"ק ט"ז) על ידי שהוא משיח אלהי יעקב ונעים זמירות ישראל שהוא ספר תהלים שיסד שנמשך מבחינת משיח שמשיג שער החמשים שכוטלל שני ההתעוררות יחד. שעל ידי העיקר ההתקרבות של ישראל לאביהם שבשמים מכל מקום שהם. וזהו (שם) לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלקים. מושל באדם זה בחינת אתערותא דלעילא בחינת והוא ימשל בך וכמו שפירש רש"י שם. צדיק מושל זה אתערותא דלתתא היינו כלליות שני ההתעוררות יחד. וזה זוכין על ידי בחינת יראת אלקים היינו בחינת תהלים בחינת (משלי ל"א) יראת ה' היא תתהלל:
For tzitzis are the aspect of rebuke, admonishing a person to fulfill His mitzvos and not follow the desires of his heart and eyes, as written regarding tzitzis : " Ur'isem oso uz'chartem es kol mitzvos Hashem va'asisem osam v'lo sasuru acharei l'vavchem ," etc. (Bamidbar 15:39) . And as our Sages said (Menachos 43b) : because techeiles resembles the sea, the sea resembles the sky, and the sky resembles the Kisei HaKavod . It follows that tzitzis were given to remind and rebuke a person not to follow his heart and eyes, but to fulfill all the mitzvos of Hashem — namely, as above: the threads of tzitzis are the aspect of the thread of Chesed , the voice of the mochiach , through which one can rebuke and add good fragrance to the souls.
Segment 46
אות יג ועל כן אין אומרים עיקר קריאת שמע ברכותיה בשחרית עד שאומרים תחלה מזמורי תהלים שהם פסוקי דזמרה שתקנו להו לומר קודם קריאת שמע וברכותיה. כי עיקר קבלת היחוד שעל ידי זה כנסת ישראל מתחברין בהשם יתברך אי אפשר כי אם על ידי פסוקי דזמרה שהם מזמורי תהלים שכלולים משזני ההתעוררות שעל ידי זה עיקר היחוד וכנ"ל. ועל כן אומרים המזמורים האחרונים שבסוף תהלים הם העשרה הללויות שאמר בסוף תהלים שכלולים מכל ספר תהלים שנאמר בעשרה מיני נגינה שכנגדם הם הערה הללויות שבסוף תהלים. ומזמור האחרון הוא כלליות דכלליות שכולל בזה המזמור בעצמו כל היוד הילולים וסיים כל הנשמה תהלל י"ק הללויה. כי אמרו רז"ל (פסחים קי"ז) בעשרה לשונות נאמר ספר תהלים וגדול מכולם הללויה שכולל שם ושבח בבת אחת. היינו בחינת הנ"ל. כי הללויה הוא עיקר בחינת כלליות ספר תהלים שכול שם ושבח בבת אחת. היינו בחינת אתערותא דלעילא ואתערותא דלתתא כולל יחד שזהו בחינת הללויה. שההלל שאנו רומאים והשם יתברך בעצמו הם שניהם אחד בבחינת (דברים י') הוא תהלתך והוא אלקיך שזהו עיקר שלימנות התפלה והתהלה כמובא (במקום אחר סימן י"ט בל"ת) וזהו הללויה בראש הללויה בסוף. וכן תקנו לשלשולי הללויה בתר הללויה כי נעוץ ראשו בסופו וסופו בראשו. וכן נעוצים ומחוברים המזמורים זה זה. כי הכל אחד הראש והסוף ההתעוררות עליון והתעוררות תחתון. וזהו בחינת כל הנשמה תהלל י"ק הללויה שהוא סיום ספר תהלים הוא כולל כל תהלים. היינו כמו שדרשור ז"ל (מדרש רבה דברים פרק ב') על כל נשימה ונשימה תהלל י"ק. וזה העיקר לידע שכל נשימה ונשימה מאתו יתברך ולהלל שמו יתברך על כל נשימה ונשימה. ואחר כך צריכין מיד להללו על זה בעצמו שאנו זוכין להלל שמו שזהו בעצמו הנשימה. כי עקר הנשימה שהוא הנשמה הוא להל שמו יתברך כמו שכתוב בזה הפסוק בעצמו כפשוטו כל הנשמה תהלל י"ק וכו'. נמצא שלעולם צריכין להלל שמו יתברך בבחינת ואנחנו נברך "ק מעתה ועד עולם הללויה. כי כל מה שמהללים שמו יתברך צריכין להללו על זה בעצמו שאנו זוכים להל שמו. כי באמת הכל מאתו יתברך בבחינת הוא תהלתך והוא אלהיך וכו'. וזהו בחינת כפילת הפסוק כל הנשמה תהלל י"ק כל הנשמה תהלל י"ק שכופלין בסוף ההללויות להודות על בחינת הנ"ל שאחר כך צריכין לומר כל הנשמה תהלל י"ק להללו על זה בעצמו שאנו אומרים כל הנשמה תהלל י"ק וכן לעולם. כי ההילול שנרא כאלו הוא מאתנו ףושמו יתברך שניהם אחד כ"ל. שזהו בחינת הללויה שסיים בסוף ספר תהלים שכולל שם ושבח ביחד. שהוא בחינת כלליות אתערותא דלעילא ~ אותערותא דלתתא יחד שעל ידי זה עיקר התחברות ישראל לאביהם שבשמים שזהו עיקר בחינת היחדוש זהוב חנית קריאת שמע בחינת ה' אלהינו ה' אחד. היינו ה' אלהינו שהוא בחינת החיות אלקות שלנו המלובש בנו בכל אחד ואחד בכל מקום שהוא, וה' בעצמו כביכול אחד. כי הכל אחד בתכלית האחדות. שזה עיקר שלימות האמונה לחבר וליד חלקי הנפש רוח נשמה שלו שהם חלק אלקי ממעל לחברם ולייחם עמו יתברך בבחינת (תהלים ק') הוא ענשנו ולו אנחונ. כי הכל אחד בתכלית האחדות רק שהשם יתברך כביכול מ סתיר עצמו מאתנו כדי שנתעורר מעצמינו אליו כדי שיהיה אתערותא דלתתא שעיקר הבריאה היתה רק בשביל זה כדי שיהיה אתערותא דלתתא כדי שלא תאכל הנשמה נהמא דכסופא כידוע. אבל מעוצם גשמיות העולם קשה לנו מאד להתעורר מעצמינו כראוי. כי בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו וכו' (קידושין ל'). ומחמת זה הוה מה דהוה שנתרחקנו בעוונותינו מו שנתרחקנו ונחרב בית ראשון ובית ני. ועדיין מרקקד בינן ועל ידי זה מתארך הגלות בעוונותינו הרבים. ועל כן עיקר התיקון על ידי אמירת תהלים בכוונה שכולל שני ההתעוררות יחד וכנ"ל. שעל ידי זה עיקר קבלת אמונת היחוד שאנו מקבלין עליו בכל יום שעל ידי זה נזכה להתקרב אליו יתברך ולהתחבר ולהכלל בו יתברך תמיד מכל המקומות שבעולם עד שנזכה לגאולה שלימה על ידי משיח צדקינו שיזכה להשיג ולגלות השער החמשים שעל ידי זה הכל ילכו בדרך זה לעסוק באמירת תהלים והתבודדות הרבה הרבה עד שנזכה לתקן הכל בחסדו הגדול יתברך:
For tzitzis are the aspect of the harp of David , as brought in the holy Zohar and in the Tikkunim, Tikkun 10. And this is the aspect of: " Mikanaf ha'aretz zemiros shamanu " — "From the wing of the earth we have heard songs" — as brought in the words of our Rebbe, of blessed memory (Siman 8, Likutay I) . " Mikanaf ha'aretz " specifically — these are the aspect of the wings ( kanfei ) of the tzitzis . From there specifically are all the songs and melodies — the aspect of " zemiros shamanu ." For the threads of tzitzis are the aspect of the thread of Chesed upon which the song will be played — from which all songs and melodies are drawn. For all the songs and melodies and niggunim of the present are all drawn from the song of the future, which will be played upon the thread of 72 strands — which is the aspect of the thread of tzitzis .
Segment 48
אות יד וזהו בחינת תהלה לדוד שאומרים מקודם ואמרו רז"ל (ברכות ד') כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא. מ"ט אילימא משום דאית בי' א"ב לימא תמניא אפי אלא משום דאית בי' פרנסה לימא הלל הגדול. אלא משום דאית בי' תרתי. והדברים תמוהים לכאורה מה קול הרש הזה שבשביל שיש בו א"ב על ידי זה מובטח לו שהוא בן עולם הבא. וגם הטעם הב' תמוה ביותר שבשביל שנזכר בו פרנסה יהיה מובטח כל כך. וגם התירוץ קשה לכאורה שמשני משום דאית בי' תרתי. אם כן יתקנו לומר תמניא אפי והלל הגדול. וצריכין לומר שכוונת התרצן הוא שמעלה גדולה מה שכלולים שניהם במזמור א' א"ב ופרנסה. ואם כן יתפלא האד מה קשה יש פרנסה עם הא"ב שבשביל זה תהלה לדוד יקר כל כך משום דאית ביה תרתי יחד עד שכל האומרו מטבטח לו שהוא בן עולם הבא. אך הענין כי על ידי שני הבחינות האלו יחד שהם השבח הגדול של זה המזמו תהלה לדוש שנאמר באלפא ביתא ויש בו הזכרת הפרנסה שהוא מאתו יתברך על ידי אלו השני בחינות נזכה לשוב אליו יתברך בודאי. ועל כן מובטח לו שהוא בן עולם הבא. מאחר שעל ידי זה יזכה בודאי לתשובה. כי עיקר התשובה על ידי הדיבור כמו שכתוב (הושע י"ד) קחו עמכם דברים ושובו אל ה' כמו שאמרו רז"ל (יומא פרק ו') איי מבקש מכם אלא דברים. והוא בחינת הנ"ל שעיקר התשובה זוכין על ידי אמירת תהלים שהוא כולו דיבורים קדושים של צעקות ותחנות ובקשות ושירות ותשבכחות אליו יתברך שעל ידי זה זוכין לתשובה כנ"ל. וזה בחינת מעלת האלפא ביתא שנאמר בו תהלה לדוד. כי הא"ב הם כלל כל הכ"ב אתוון שבהם כלולים כל הדיבורים שבעולם שכולם הם צירופי ~ אותיות מהא"ב. ועיקר כל הפגמים של כל החטאים שבעולם הם בבחינת הכ"ב אתוון שממשיך ח"ו ה~ אותיות שיש ב~ אותו הדבר שעובר עליו למקום שממשיך ח"ו להסטרא אחרא וכו' רחמנא ליצלן. כי עיקר החיות של כל הדברים הם ה~ אותיות שיש ב~ אותו דבר שבו נברא כמו שכתוב תהלים ל"ג) בדברי ה' שמים נעשו וכו'. ועל ידי העבירה ח"ו ממשיך אלו ה~ אותיות למקום שממשיך רחמנא ליצלן. ועל כן עיקר התיקון על ידי הדיבור שעל ידי זה חוזר ומצרף ~ אותיות הדיבור לטוב שעל ידי זה נתקן פגם העון שהיה עיקר הפגם בהדיבור. וכמובן כל זה בדברי אדמו"ר ז"ל בכמה מקומות. ועל כן על ידי תהלה לדוד שיש בו א"ב שהם כלל כל הדיבורים שבעולם שכולם הם צירופים של הא"ב. על ידי זה יכולין לתקן הכל. כי על ידי זה ימשיך על עצמו קדושה שיקדש הדיבור מאד שיאמר תמיד שירות ותשבחות הרבה עם הדיבור שכלול מהא"ב מכ"ב אתוון וימשיך על עצמו רחמנותו וטובו יתברך כנכר בזה המזמור הקדוש גדולת הבורא יתברך עד אין חקר רמיו על כל מעשיות וטובו הרב וחסדו הגדול וכו'. ושהוא קרוב לכל קוראיו וכו'. וסיים תהלת ה' ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד שכל בשר יברך שם קדשו לעולם ועד שעל ידי זה בוודאי יתתקן הכל על ידי שיהפוך כל הצירופים שהם כלל הדיבורים שבעולם יהפוך ~ אותם ויכלול ~ אותם בתוך הא"ב הקדוש שהם דברי התבודדות ושירות ותשבחות להשם יתברך וכנ"ל. ובוודאי היא עצה גדולה וקלה שהכל יכולין לקימה. כי יכולין לזכות לתשובה ולחיי עולם הבא על ידי הדיבור לבד. אך יש על זה מניעה גדולה ועצומה והיא מניעת הפרנסה שכל אדם טרוד בפרנסתו מאד ועל כן אינו עוסק בשלימות אפילו בעצה קלה הזאת לשוב להשם יבתרך על ידי הדיבור הקדוש של הכ"ב ~ אותיות שבאלפא ביא. אבל באמת גם זה אינו מניעה כלל. כי צריכין להזכיר את עצמו האמת שאי אפשר בשום אופן להמשיך לעצמו פרנסתו על ידי יגיעתו וטרחתו. כי הו כפירה ח"וט לומר כחי ועוצם ידי עשה לי וכו' ח"ו רחמנא ליצלן. רק צריכין להאמין בהשם יתברך כי כל הפרנסה הוא מאתו יתברך לבד כמו שכתוב (דברים ח') וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל וכמו שכתוב במזמור זה עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו פותח וכו' ומשביע וכו'. וזהו מעל זה המזמור דאית בי' תרתי יחד שנאמר בא"ב ונזכר בו פרנסה שהיא מאתו יתברך. ועל כן על ידי זה מובטח לו שהוא בן עולם הבא. כי מי שילך בדרך זה בוודאי יזכה לעולם הבא. כי על ידי זה עיקר התשובה וההתקרבות אליו יתברך מכל מקום שהוא. דהיינו אף על פי שאינו זוכה להתייגע ולטרוח בעבודתו יתברך כמו הצדיקים והכשרים והחסידים שלפנינו שאפילו הקטנים שבהם יגעו וטרחו מאד מאד בתעניתים רבים ובסיגופים קשים ועצומים רבים ממאד. ואם אינו זוכה לזה אף על פי שאיודע בנפשו שהיה צריך לזה לפי עוונותיו ופגמיו המרובים. ואפילו אם יודע בעצמו שגם עתה עובר עליו מה שעובר בכל עת וכו'. אף על פי כן אם לא יניח את עצמו ליול לעוטלם ויחזק את עצמו לדבר דיבורים על כל פנים תמיד לפני השם יתברך בצעקות ותחנות ובקשות הרבה להשם יתברך בוודאי סוף כל סוף ישוב להשם יתברך וכנ"ל. ואפילו אם הוא בעל משא ומתן או מלאכה, אף על פי כן ידע האמת כי לא בכח יגבר איש. ואם יעשה מה שיעשה אינו יכול לקבל פרנסתו על ידי יגיעתו וטרחתו לבד כי אם בישועת ה' וחסדו. כאשר יודע כל אחד בעצמו שעיקר הפרנסה כשהשם יתברך מזמין לו איזה ריוח וכיוצא. ומכל שכן הטרדות והדאגות שאינם מועילים כלל אדרבא מזיקים הרבה לפרנסה. על כן אפילו הבעל משא ומתן ומלאכה יכול למצוא לנפשו כמה שעות ביום שיעסוק בהם באמירת תהלים והתבודדות וכו' לקדש הדיבור של הא"ב ועל ידי זה ישוב בוודאי השם יתברך. נמצא שעל ידי האלו תרתי שכלל המזמור מהם שהם הא"ב שהוא כלל הדיבור הקדוש והזכרת שבח פרנסה שהוא מאתו יתברך על ידי זה בוודאי נשוב להשם יתברך. ועל כן זוכין על ידי מזמור זה לחיי עולם הבא. מאחר שעל ידו שבין להשם יתברך וכנ"ל:
This is the aspect of techeiles in the tzitzis . For techeiles is kursaya d'dina [the throne of judgment] , as written in the holy Zohar. For the essential thread of Chesed — the voice of the niggun of the future, the thread of tzitzis — is drawn from the aspect of tefillah in the aspect of din [judgment] of the ba'al koach [the man of great power] , as explained well in the teaching.
Segment 50
אות טו וכל זה זוכין על ידי השכל הקדוש הנמשך משער החמשים שהוא בחינת שבועות בחינת המקוה של שבועות שהוא מקוה של שער החמשים שמטהר מכל הטומ~ אות והגילולים שבעולם ומושיע מכל הצרות. שאז ממשיכין על עצמו קדוש זאת לזכות לילך בזה באמת ולא יטעה את עצמו ולא יאבד את עולמו לנצח בחנם ח"ו. כי עכשיו כל תקוותינו הוא רק על ידי אמתיות העצות הקדושות התמימות הנמשכין מההתנוצצות משיח שהתחיל להצנוצץ מימי האריז"ל. וכל מה שמתקרבין יותר לביאת משיח. אף על פי שהצרות הנפש מתגברין ותר. אבל ברחמיו גם התנוצצות משיח מתנוצץ בכל פעם יותר. וכמו שמספרים ענין זה בשם הרב הקדוש מברדיטשוב זצוק"ל. ועיקר אלו העצות האמתיות נמשכין מבחינת שער החמשים שיגלה משיח צדקינו. וכלל העצות כלולים בספר תהלים שהם חסדי דוד הנאמנים שהם בחינת נו"ה בחינת עצות קדושות ונפל~ אות מאד (כידוע שחסדי דוד הם בחינת נו"ה בחינ עצות) היינו לצעוק תמיד להשם יתברך יהיה איך שיהיה וכנ"ל. כי הגלות של עכשיו נמשך מבחינת שער החמשים של הטומאה רחמנא ליצלן שמשם אי אפשר לצאת כי אם בישועת ה' וחסדו הנפלא. ועל כן זה הגלות האחרון הכביד מאד מאד ומתארך מאד בעוונינו הריבם ועליו נאמר (איכה א') ותרד פלאים אין מנחם לה וכתיב (דניאל י"ב) עד מתי קץ הפל~ אות. ועיקר הוא גלות הנפש מה שאנו רחוקים כל כך כל כך מאבינו ששבשמים ואין לנו שום עצה ותקוה כי אם על ידי הדיבור לדבר ולצעוק הרבה להשם יתברך ולומר תחנות ובקשות וכו' הרבה להשם יתברך בכל יום ויום וללמוד תורה הרבה. אך המניעה הגדולה על זה היא הפרנסה. והוא חסרון אמונה שאינו מתחזק להאמין שהפרנסה רק מאתו יתברך. ועל זה הניח את עצמו הבעל דבר עתה מאד על כל אחד ואחר להטרידו כל ימי חייו בטרדת הפרנסה עד שאינו מניחו אפילו לצעוק להשם יתברך כראוי. וזה נמשך משער החמשים של הטומאה משם הגלות הזה שמשם קשה מאד מאד לצאת. והוא בחינת מה שאמר אדמו"ר ז"ל במעה של הבעל תפלה שמכל התאוות ומדות רעות יכולין לצאת. אבל מתאוות ממון אי אפשר להוציא כי אם על ידי הדרך וכו':
And this is techeiles in tzitzis — kursaya d'dina , the aspect of tefillah in the aspect of din — from which the essential tzitzis (the thread of Chesed ) are drawn. This is: " Oz v'hadar levushah vatischak l'yom acharon " — "Strength and splendor are her garment, and she laughs at the last day" (Mishlei 31:25) . " Oz v'hadar levushah " — this is the aspect of tzitzis , drawn through tefillah in the aspect of din , called the mateh oz [staff of strength] , through which His glory and splendor increase. " Vatischak l'yom acharon " — this alludes to the niggun of the future, the "last day," when "then our mouths will be filled with laughter." This niggun is the aspect of tzitzis — through tzitzis , the aspect of " oz v'hadar levushah ," one merits the song of the future, which is laughter and joy.
Segment 52
אות טז וזה שאמרו רז"ל (ברכות ד') מפני מה לא נאמר נון באשרי מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל שנאמר נפלה וכו'. ואפ"ה חזר דוד וסמכה ברוח הקד שנאמר סומך ה' לכל הנופלים וכו'. והיינו כי לא רצה להזכיר הנון בפירוש שמרמז על שער החמשים של הקדושה שעל ידי זה עיקר התקוה. מפי שיש בה מפלה לכנת ישראל. כי גם עיקר הנפילה של כנסת ישראל הוא על ידי שער החמשים של הטומאה ועל כן אי אפשר להזכיר הנון דקדושה בפירוש. כי יתגבר המתנגד מאד. רק ברמז רמזה בפסוד שאחריו שהוא סומך ה' לכל הנופלים וכו'. וזה על ידי שישליך יהבו על ה' ויבטח שהשם יתברך יפרנסו בוודאי. אפילו אם יעסוק כמה שעות ביום בהדיבור הקדוש של תפלה ותורה ושירות וכו'. וזה על ידי שישליך יהבו על ה' ויבטח שהשם מיתברך יפרנסו בוודאי. אפילו אם יעסוק כמה שעות ביום בדיבור הקדוש של תפלה ותורה ושירות וכו. כי כל הפרנסה אפילו של הבעל משא ומתן ומלאכה מאתו יתברך כמו שכתוב שם יתברך אחר סומך ה' לכל הנופלים וכו' עיני כל אליך ישברו וכו' פותח ומשביע וכו'. ומה שאנו רואים שיש לזה הרבה עשירות מאד ולזה ענית ודחקות גדול וכיוצא צאר השינויים רבים שבפרנסה הכל מאתו יתברך. והוא יודע מה שעושה לפי ענין הבחירה של כל אחד שהבחירה של זה הוא דייקא על ידי עשירות. ושל זה דייקא על ידי עניות וכיוצא בזה שאר השינויים הרבים. כי צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו. שכל מה שעושה עם האדם הכל חסד גדול מאתו יתברך. כי אילו מי שאין לו כי אם לחם צר ומים לחץ הכל הוא חסד גדול מאתו יתברך. ועיקר התקון של האדם הוא לזכות לחיים נצחיים של עולם הבא. כי כל העולם זה הבל וריק כצל עובר כאשר אנו רואים בעיניו. אך על ידי מה זוכים לחיים נצחיים, זה על ידי קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת. לכל אשר יקראוהו דייקא יהיה מי שיהיה. נמצא שמדבר המזמור הקדוש הזה שצריכין לצעוק ולדבר דיבורים קדושים תמיד להשם תברך ושהפרנסה לא תבלבלו מזה כי יבטח שהוא יתברך נותן לכל אחד את אכלו בעתו וכו' ועל כן על ידי זה מובטח שהוא בן עולם הבא. כי על ידי זה יזכה בוודאי לשוב ולהתקרב להש יתברך וכנל. (וקצת מזה מבואר בדברינו בהלכות שלוחין הלכה ד אותה):
And this is: " Hashem malach ge'us laveish, laveish Hashem oz " — "Hashem reigns, He has clothed Himself in majesty; Hashem has clothed Himself in strength" (Tehillim 93:1) . " Levush oz " — this is the aspect of tzitzis , drawn through the mateh oz . The essential light of this garment will be revealed in the future when His kingship is revealed — " Hashem malach ge'us laveish " — for then in His future kingship the song will be aroused, which is the aspect of " levush oz ," the aspect of tzitzis , the thread of Chesed .
Segment 54
אות יז וזה שאומרים רות בשבועות כי עיקר קדושת שבועות שהוא יום החמשים זוכין על ידי מ"ט ימי הספירה שהם בחינת מ"ט ~ אותיות השבטים בחינת מ"ט שערי תשובה בחינת מ"ט ~ אותיות שבקריאת שמע וכו'. שכל זה כולל ספר תהלים כמבואר בהתורה הנ"ל בסימן ע"ג וכנ"ל. ועל כן אומרים רות שמדבר משלשלת היוחסין מתחלת הולדת דוד המלך שהוא משיח שחיבר ספר תהלים שכולל כל הנון שערים שהוא בחינת קדושת שבועות כנ"ל. אשר על שם זה נקראת בשם רות עיין שם שיצא ממנה דוד שחיבר ספר תהלים שריוה להקדוש ברוך הוא בשירות ותשבחות כמו שאמרו רז"ל (ברכות ל"ז). כי עיקר קדושת שבועות שהוא יום החמשים שהוא בחינת קבלת התורה מחדש בכל שנה ושנה הוא על ידי בחינת דוד שהוא חינת משיח שהוא בחינת ספר תהלים שעל ידי זה נזכה לשוב להשם יתברך ולקיים את כל דברי התורה שזהו עיקר קבלת התורה בכל שנה. כי לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה שהוא קיום התורה שזוכין על ידי אמירת תהלים וכנ"ל:
The essential purpose of tzitzis is to rectify the garments . For the root of tzitzis , which is the niggun — the thread of Chesed — is drawn from tefillah in the aspect of din . Through this one merits the spirit of prophecy ( ruach nevuah ), through which one rectifies and clarifies the medameh [the imaginative faculty] . Through this one merits complete emunah , and through emunah the renewal of the world ( chiddush ha'olam ) is revealed — for renewal of the world cannot be understood through intellect but only through emunah . Through emunah , the renewal of the world will come in the future, and then the song will be aroused — a song of wonders — which is the thread of Chesed , the root of tzitzis .
Segment 56
אות יח כלל הדברים שעיקר ההתרחקות מהתשובה הוא מחמת שצריכין אנו נתעורר לשוב אעליו וההתעוררות כראוי קשה מאד. ובפרט למי שכבר נתרחק ועשה מה שעשה. ואף על פי כן הכל חפצים ליראה שמו יתברך אך קשה וכבד להם להתעורר וכולם רוצים שהשם יתברך יעורר ~ אותם ויחזירם למוטב. אבל כשיודעים ומאמינים בהאמת שהשם יתברך בוחר בזה בעצמו שיהיה רצונינו וחפצינו תמיד להתקרב אליו. ושאין אנו צריכין רק ליקח דברים ולשוב אליו כמו שכתוב (הושע י"ד) קחו עמכם דברים ושובו אל ה'. ודרשו רז"ל איני מבקש מכם אלא דברים. ובאמת גם הדיבורים בעצמו ממנו יתברך רק שאנו צריכין להשתדל ליקח ~ אותם עמנו ולדבר בהם לפניו יתברך. וזהו קחו עמכם דברים. קחו דייקא. היינו שהדברים כבר מוכנים מאתו יתברך והשם יבתרך מבקש שניקח ~ אותם עמנו לשוב אליו על ידי זה. וכמו שמפרש ומלמד ~ אותנו שם איך נאמר לפניוכמו שכתוב שם אמרו אליו כל תשא עון וכו'. ומי שידע כל זאת באמת בוודאי בקל י שוב להשם יתברך מכל מקום שהוא אפילו אם יעבור עליו מה. כי תמיד יוכל ליקח דיבורים מאתו יתברך אם ירצה עד אשר סוף כל סוף ישוב אליו וירחמנו. וזהו בחינת גודל אמירת תהלים שגילה הוא ז"ל שעל ידי זה בוודאי נזכה לתשובה. ועל ידי זה תהיה הגאולה שלימה במהרה בימינו כל זמן שנעסוק באמירת תהלים בכוונה להשמיע אזנו ולבו למה אומר, בוודאי ישוב להשם יתברך. כי באמת הכל מאתו יתברך ואין השם יתברך חפץ רק הרצון וההתעוררות וההשתדלות אחר האמת כי בלי שום התעוררות כלל אי אפשר. אבל באמת הכל מאתו יתברך:
Therefore, through this thread — the threads of tzitzis , which are rooted in the clarification of the medameh — one rectifies the garments. For all garments and clothing are drawn from the medameh , which is the garb of the intellect. Just as a person can disguise himself by changing his clothing until others err and do not recognize him, so too through the medameh one can err and change the intellect — turning the intellect from a true reasoning to a false one, until one does not recognize the essential truth of the true intellect. For the medameh , when it is not clarified, clothes and conceals the intellect until one cannot recognize the true intellect.
Segment 58
אות יט וזה בחינת מעשה המנורה שהוא בחינת התורה כמו שכתוב (משלי י') כי נר מצוה ותורה אור וכמובא. וזה בחינת נר המערבי שהוא עדות לכל ישראל. כי ממנו היה מתחיל ובו היה מסיים (מנחו פרק ו'). כי כל בחינת התעוררות שלנו הוא רק כמדליק נר שאינו עושה כלום רק שלוקח נר ומדליק בו נרות אחרים לאלפים ורבבות כמו שירצה ובאמת אם לא היה לו אלו הנרות או הדברים שמדליקין, בוודאי לא היה אפשר לו להדליק אבנים ועפר. וכן אם לא היה לו נר להדליק מנו או איזה דבר להוציא ממנו אש, בוודאי גם כן לא היה אפשר לו להדליק. נמצא שהכל מאתו יתברך האש והנר והשמן והפתילה המדליק והנדלק הכל מאתו יתברך. ואף על פי כן אם לא יעשה האדם המעשה כל שהוא ליקח הנר ולהדליק בו אחרים בוודאי לא יהיו נדלקים מעצמם. כי כך ברא השם יתברך הבריאה שהכין הכל כאשר לכל בחכמתו. ואף על פי כן רוצה דוקא שאנחנו נעשה ונגמור על ידי התעוררותנו מלמטה. אף על פי שבאמת הכל מאתו יתברך כנ"ל כי כל עבודת האדם את השם יתברך הוא בבחינת הדלקת והארת אור הנשמה כמו שכתוב בזוהר הקדוש אעא דלא סליק בי' נורא מבטשין ליה גופא דלא סליק בי' נהורא דנשמתא וכו'. וזה בחינת נר המערבי שהוא עדות שהשכינה שורה בישראל. כי ממנו היה מתחיל ובו היה מסיים היינו שההתחלה והסיום הכל ממנו יתברך לבד. כי נר המערבי היה דולק בנס כמו שאמרו רז"ל (יומא ל"ט). ועל כן בוודאי היה יכול הוא יתברך להדליק בעצמו את כל נרות המנורה. וכמו שאמרו רז"ל (מנחות פרק ו') וכי לאורה הוא צריך וכו'. אך צור לנו והזהיר מאד על הדלקת נרות המנורה להורות שאף על פי שהכל מאתו יברך כנ"ל. אף על פי כן אנו מחויבים על כל פנים להדליק את נרות המנורה. וזה יהיה נחשב להתעוררות שלנו אף על פי שבאמת הכל מאתו יתברך. כי ממנו הוא מתחיל ובו היה מסיים. וזהו בחינת מעשה המנורה שהיה כולה מקשה עד ירכה עד פרחה מקשה היא, דהיינו שכולה נעשית מעשהת אחת מראשה עד סופה עם כל הכפתורים והפרחים וכו', הכל נעשה מחתיכה אחת. עד שנתקשה משה הרבה איך לעשותה ואמר לו השם יתברך הטל את העשת לתוך האש ותצמא המנורה, היינו שכל המנורה שהיא כלל הארת התורה הוא רק מחתיכה אחת מיני' ובי' שבאמת נעשית מאלי'. כי היה בלתי אפשר לאדם לעשותה. כי קשה וכבד להאדם שיתעורר ויאיר מעצמו. ואף על פי כן צריכין לעשות המנורה למטה דייקא. ועל כן באמת נתקשה משה הרבה על זה. כי סוד זה נוגע בשער החמשים כ"ל שבאמת הכל כאשר לכל ממנו יתברך ואף על פי כן צריכין רק התעוררות ורצון ותשוקה אל האמת. וזה נחשב להתעוררות שלנו כנ"ל. ועל כן כל הקרבת הקטרת היה בשעת הדלקת המנורה והטבתה כמו שכתוב כ(שמות ל"ג) בהיטיבו את הנרות יקטירנה. ובהעלות אהרן את הנרות וכו'. כי קטרת שהיא עיקר בחינת תשובה כידוע כי י"א סמני הקטרת מכניעין סטרא דמותא, כל הסטרין אוחרנין ומעלין הקדושה מעמקי עמקי הקליפות כידוע שזהו עיקר בחינתתשובה וכמו שכתוב בכתבי האר"י ז"ל שיזהר לומר קטרת בכוונה גדולה ויועיל לו לחזור בתשובה. נמצא שקטרת בבחינת תשובה. אבל עיקר התשובה זוכין בבחינת המנורה שהוא בחינת אמירת תהלים שכולל יוחד אתערותא דלתתא ואתערותא דלעילא בקשר נפלא מה שאי אפשר להבין ולהשיג כלל וכנ"ל. וזהו בחינת מה שראה זכריה סוד הגאולה שלימה על ידי המנורה שראה כמבואר שם בהפטרת בהעלותך ושבת חנוכה שהוא (זכריה ד') ראיתי מנורת זהב כולה וגולה על ראשה וכו'. וכלל הענין שהשמן היה נמשך מאליו כמו ממעין כמו שכתוב וגולה על ראשה. וכמו שפירש רשץי שם. וסיים שם לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי וכו' היינו כל ענין הנ"לל. שעיקר התשובה שהיא עיקר הגאולה הוא לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי וכו' כי הכל מאתו יתברך. והעיקר תלוי בבחינת ה"ל שנזכה שיהיה נמשך בחינת הארת שער החמשים כנ"ל ששם כלולים יחד בקשר אחד אתערותא דלעילא ואתערותא דלתתא שזה זוכין על ידי אמירת תהלים והתבודדות ושיחה בינו לבין קונו יתברך תמיד יהיה איך שיהיה. ואז אף על פי שיודע בעצמו שבוודאי אינו יוצא י"ח כלל. אף על פי כן באמת זהו סוד נפלא שאי אפשר להשיג כי נמשך משער החמשים שנמשך על שבעה קני המנורה שהם כלולים כל אחד משבעה בחינת שבעה ושבעה מוצקות וכו' שכל זה סוד שבע שבתות תמימות שסופרין קודם יום החמשים שהוא שבועות שכל זה כלול באמירת תהלים שכולל כל החמשים שערי תשובה שם תשובתינו אליו ותשובתו אלינו, כולל כולם יחד כי הכל אחד כנ"ל. ועל ידי זה תהיה הגאולה על ידי משיח צדקנו שהוא דוד וכנל. ועל כן רמז הגאולה במעשה המנורה וכנ"ל:
Therefore one must greatly strive to clarify the medameh , for the essential completeness of holy emunah comes through clarifying the medameh , as explained well in the teaching. Therefore one must strive to seek and beseech Hashem to merit being close to a true tzaddik who has the aspect of ruach hakodesh , in order to merit through him complete emunah — the foundation of everything. For the essential clarification of the medameh , through which one merits complete emunah , comes through ruach hakodesh , the spirit of prophecy, as written there — which all comes from tefillah in the aspect of din of the ba'al koach .
Segment 59
(הלכות קריאת שמע הלכה ו' נכללת בהלכות ברכות השחר הלכה ה'
When one merits clarifying the medameh and thereby merits emunah , one merits the song of Chesed — from which tzitzis are drawn. Therefore, the tzitzis are hung upon the garments to rectify the garments, for the garments are the aspect of the medameh — the garb of the intellect.