Segment 1
הלכות תפלה
For it is explained at the end of the teaching, on the verse " l'yom chageinu " — "on the day of our festival" — that all the descriptions and praises with which we praise and glorify Him are in the aspect of the medameh . For in the inner depth of the intellect, He is exalted and elevated beyond all descriptions and praises. The essential descriptions and praises are only in the aspect of the medameh . All the descriptions and praises, which are in the aspect of the medameh , are all in the aspect of levushin d'malka [garments of the King] — in the aspect of: " Hod v'hadar lavashta " — "You have clothed Yourself in splendor and majesty" (Tehillim 104:1) . For Rabbi Yochanan called his garments mechabdusa [honor] (Shabbos 113a) . It follows that the garments are the aspect of kavod — the honor, splendor, and praise with which we honor and praise Him. All of this is in the aspect of the medameh — the aspect of garments, which are called kavod .
Segment 4
הלכה א אות א בקי אומרים מוריד הטל ובחורף מוריד הגשם ואם לא אמר גשם מחזירין ~ אותו ובטל אין מחזירין ~ אותו. כי טל וגשם נעשין על ידי לימוד התורה בבחינת (דברים ל"ב) יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתיט. והעיקר תלוי בהתפלה. כי כל לימוד התורה תלוי בהתפלה כמו שאמר רבינו (סימן ח') בבחינת (יואל ד') ומעין מבית ה' יצא עיין שם. וזה יערוף כמטר וכו' כי שם ה' אקרא היינו בחינת תפלה שעל ידי זה זוכין לשכל ללמוד תורה שעל ידי זה נעשה טל ומטר כנ"ל. כי איתא בדברי רבינו (בסימן קנ"ט) שעל ידי לימוד התורה אזי כשזוכה שתורתו עולה להשכינה נעשה מזה שפע רוחניות ושפע גשמיות וזה ימין ושמאל שיש בהתורה עיין שם. אבל מי שאין תורתו עולה להשכינה ומטבע התורה להתעלות ובתוך כך נעשה לילה ומכין עליו הגרדיני נימוסין ונעשה מזה ט"ל תורה או להיפך עיין שם וזה בחינת ימין ושמאל וכו' עיין שם היטב. וזה בחינת טל וגשם כי שפע גשמיות הוא בחינת גשם כי כל ההשפעות מכונין בשם גשם. כי כשהלימוד עולה להשכינה והשכינה היא בחינת אמונה על כן נעשה מזה בחינת גשמים שהם בחינת אמונה כמו שאמר רבינו במקום אחר (לקוטי תנינא סימן ה'). ועל כן בורף שעיקר לימוד התורה בלילה כי אז נאמר לא איברי ליליא אלא לגירסא והלילה הוא בחינת אמונה כמו שכתוב (תהלים צ"ב) ואמונתך בלילות ועל כן הלימדו שלומדין אז היא עולה להשכינה שהיא בחינת אמונה. כי הלימדו שלומדין בלילה הוא קרוב יותר לעלות אל השכינה הן מצד האדם הן מצד השכינה כביכול. כי האדם יכול לבטל עצמו ולדבק עצמו בו יתברך יותר בלילה מביום מחמת שאז נחים העולם מרדיפת העולם הזה כמו שאמר רבינו (סימן נ"ב) וגם השכינה היא סמוכה להאדם הלומד בלילה ומקשבת לקולו כמו שכתוב (איכה ב') קומי רוני בלילה לראש אשמורות שפכי כמים לבך נוכח פני ה'. נוכח פני ה' דייקא כי השכינה קרובה אליו והוא נוכח פני ה' ממש. כי בלילה השכינה היא בעולמות התחתונים. ואז כביכול ולא מצאה היונה מנוח וכו'. ועיקר מנוחתה אצל האדם הלומד אז בבחינת גם צפור מצאה בית כמו שכתוב בתיקונים. ועל כן בחורף שהלימוד בלילה והיא עולה להשכינה שהיא בחינת אמונה כנ"ל על כן נעשה מזה בחינת גשמים כנ"ל ועל כן אומרים אז בתפלה מוריד הגשם. אבל בקיץ שעיקר הלימוד ביום כי אז נאמר לא איברי ליליא אלא לשינתא. ובייום לאו כל אדם זוכה שיהיה לימודו עולה להשכינה. כי אז אין האדם יכול לבטל עצמו כל כך מחמתצ טרדת העולם. וגם השכינה אז בעולמות העליונים על כן רוב הלימוד של הימים נעשה מהם בחינת טל כנ"ל שזה נעשה מהלימוד של יום דייקא על ידי שמכין עליו ~ אותן הידועים היוצאין בלילה כנ"ל. ועל כן אומרים בקיץ מוריד הטל וכנ"ל. ועל כן אם לא אמר טל אין מחזירין ~ אותו כי טףל אינו נעצר כי זה נעשה על כל פנים. כי מכל הלימודים נעשה על כל פנים טל כנ"ל. אבל אם לא אמר גשם מחזירין ~ אותו. כי הגשמים יכולין להיות נעצרין ח"ו כשאין הלימדו כהוגן ואינו בבחינת אמונה שיעלה להשכינה כנ"ל. ועל כן מחמת שהוא נעצר לפעמים ואינו נעשה על כל פנים על כן צריך להזכירו כדי לעוררו כמו שפירשו רז"ל. ועל כן אומרים טל וגשם בברכה שניה. כי אז נעשה הימין והשמאל של השכינה כמובא ואז יכולין להמשיך טל וגשם שנעשה מהלימוד התורה שיש בהם גם כן ימים ושמאל כנ"ל. ועל כן מתחילין לומר גשם בשמיני עצרת כי אז מתוועדין יחד עם השכינה. כמו שכתוב (עיין מדרש רבה שיר השירים פרק ז') בבקשה מכם עכבו עמי עוד יום אחד קשה עלי פרידתכם וכמובא בספרים. ובמוסף של יום טוב הראשון של פסח מתחילין לומר טל. כי בליל הראשון של פסח הוא מוחין דגדלות ואחר כך חוזקין לקטנות המוחין בחינת ספירה שמתחילין למנות וליטהר. כי מתחלה הרימן שלא כסדר ואחר כך חזרו לילך כסדר כמובא בספרים. ועל כן במנחה של יום טוב הראשון שאז מתחיל להתעורר בחינת הלילה השניה של פסח שאז הוא בחינת התרחקות ועל כן מתחילין אז טל כנ"ל. כי כן נפסק הדין בשמיני עצרת ואין פוסקין גשם עד המנחה רק שבמוסף מודיע השליח צבור בתפלתו שבקול רם שלא לומר גשם עוד כי אם טל. וזה שאמרו רז"ל (עירובין ס"ה) לא איברי ליליא אלא לשינתא. וזה קאי על הקיץ. ואז עיקר לימוד התורה ביום. על כן צריך בלילה דייקא לישן כדי לקבל ולשאוב מהאויר לקבל התורות שנתפזרו לשם:
Therefore, through the light of tzitzis — drawn from the true tzaddik who is a great ba'al koach , whose prayer in the aspect of din clarifies the medameh and merits the song of Chesed (the root of tzitzis ) — through these tzitzis , we rectify the garments drawn from the medameh , so that we too may merit to clarify our medameh . Thus we merit complete emunah — believing fully in His unity and oneness and in the renewal of the world — the foundation of everything. As explained elsewhere in the words of our Rebbe (Siman 7) : tzitzis are conducive to emunah . And as written in the Tikkunim (Tikkun 10): "five knots corresponding to ' Shema Yisrael ,' corresponding to the five strings of the harp of David."
Segment 5
הלכות תפלה הלכה ב' נכלל בהלכות קריאת שמע הלכה ב'
Therefore parshas tzitzis was established in Krias Shema (see Berachos 12b) , and therefore one takes the tzitzis during Krias Shema (Shulchan Aruch, Siman 24:2) . For tzitzis — the rectification of garments, the rectification of the medameh — are the aspect of emunah , since the essential completeness of emunah comes through clarifying the medameh . Therefore the entire Torah depends upon tzitzis , as written: " Ur'isem oso uz'chartem es kol mitzvos Hashem " — for the entire Torah depends upon emunah , the foundation of everything, as it says: " Kol mitzvosecha emunah " — "All Your commandments are emunah " (Tehillim 119:86) . And as our Sages said (Makkos 24a) : Chavakuk came and established them upon one — " V'tzaddik be'emunaso yichyeh " — "And the righteous one shall live by his emunah ."