תפלה א
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
הלכות תפלה
This is what our Sages expounded (Tanchuma Vayailech 1), cited by Rashi: "uch'masm'ros n'tu'im" — "like well-fastened nails" — hints at the twenty-four books of the Torah [i.e. Tanach] and the twenty-four priestly and Levite watches. For the abundance of holy sefarim of the Oral Torah that clarify the doubts in the Written Torah (which is contained in the twenty-four books) — all of which is the aspect of the strengthening of the ratzon for all generations forever — all this is the aspect of the tikkun of the upper all-encompassing pidyon that sweetens the din of the twenty-four courts. These correspond to the twenty-four books of the Torah: when one blemishes them through retzonos of the Sitra Achra (from which come all the blemishes) — until some overturn the words of the living God and interpret the Torah improperly, interpreting all the verses of Torah, Nevi'im, and Kesuvim according to their evil and bitter path of the wise men of nature, who are the aspect of the metzach of the nachash. Their evil ways are well known — those who follow the path of the philosophers in the wisdom of nature, especially in these generations. May Hashem have mercy. 2
הלכה א
This is (brachos 2a): "Mai'aimasai korin es Shma ba'arvis? Misha'ah shehakohanim nichnasim le'echol bisr'umasan" — "From when does one recite Shma in the evening? From the time the kohanim enter to eat their terumah." They fixed the time of Kri'as Shma to the eating of the terumah by the kohanim. For it has been explained that the essential Kri'as Shma is the aspect of bittul to the upper Ratzon, etc. — through which one merits the aspect of Kohain, a man of chesed, the aspect of (Yeshayahu 61): "V'atem kohanai Hashem tikaraiu" — "You shall be called priests of Hashem," as above. 5
אות א
The essential fixing of the time of Kri'as Shma explained in the Mishnah is: from the time that kohanim who were tamei [ritually impure] and immersed — who are not permitted to eat terumah until the setting of their sun (the beginning of the following night), as it is written (Vayikra 22): "U'va hashemesh v'taher, v'achar yochal min hakodashim" — "The sun shall set and he shall be purified, and afterward he may eat of the holy things" — as explained in the Gemara and in Rashi. 9
בקי אומרים מוריד הטל ובחורף מוריד הגשם ואם לא אמר גשם מחזירין ~ אותו ובטל אין מחזירין ~ אותו. כי טל וגשם נעשין על ידי לימוד התורה בבחינת (דברים ל"ב) יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתיט. והעיקר תלוי בהתפלה. כי כל לימוד התורה תלוי בהתפלה כמו שאמר רבינו (סימן ח') בבחינת (יואל ד') ומעין מבית ה' יצא עיין שם. וזה יערוף כמטר וכו' כי שם ה' אקרא היינו בחינת תפלה שעל ידי זה זוכין לשכל ללמוד תורה שעל ידי זה נעשה טל ומטר כנ"ל. כי איתא בדברי רבינו (בסימן קנ"ט) שעל ידי לימוד התורה אזי כשזוכה שתורתו עולה להשכינה נעשה מזה שפע רוחניות ושפע גשמיות וזה ימין ושמאל שיש בהתורה עיין שם. אבל מי שאין תורתו עולה להשכינה ומטבע התורה להתעלות ובתוך כך נעשה לילה ומכין עליו הגרדיני נימוסין ונעשה מזה ט"ל תורה או להיפך עיין שם וזה בחינת ימין ושמאל וכו' עיין שם היטב. וזה בחינת טל וגשם כי שפע גשמיות הוא בחינת גשם כי כל ההשפעות מכונין בשם גשם. כי כשהלימוד עולה להשכינה והשכינה היא בחינת אמונה על כן נעשה מזה בחינת גשמים שהם בחינת אמונה כמו שאמר רבינו במקום אחר (לקוטי תנינא סימן ה'). ועל כן בורף שעיקר לימוד התורה בלילה כי אז נאמר לא איברי ליליא אלא לגירסא והלילה הוא בחינת אמונה כמו שכתוב (תהלים צ"ב) ואמונתך בלילות ועל כן הלימדו שלומדין אז היא עולה להשכינה שהיא בחינת אמונה. כי הלימדו שלומדין בלילה הוא קרוב יותר לעלות אל השכינה הן מצד האדם הן מצד השכינה כביכול. כי האדם יכול לבטל עצמו ולדבק עצמו בו יתברך יותר בלילה מביום מחמת שאז נחים העולם מרדיפת העולם הזה כמו שאמר רבינו (סימן נ"ב) וגם השכינה היא סמוכה להאדם הלומד בלילה ומקשבת לקולו כמו שכתוב (איכה ב') קומי רוני בלילה לראש אשמורות שפכי כמים לבך נוכח פני ה'. נוכח פני ה' דייקא כי השכינה קרובה אליו והוא נוכח פני ה' ממש. כי בלילה השכינה היא בעולמות התחתונים. ואז כביכול ולא מצאה היונה מנוח וכו'. ועיקר מנוחתה אצל האדם הלומד אז בבחינת גם צפור מצאה בית כמו שכתוב בתיקונים. ועל כן בחורף שהלימוד בלילה והיא עולה להשכינה שהיא בחינת אמונה כנ"ל על כן נעשה מזה בחינת גשמים כנ"ל ועל כן אומרים אז בתפלה מוריד הגשם. אבל בקיץ שעיקר הלימוד ביום כי אז נאמר לא איברי ליליא אלא לשינתא. ובייום לאו כל אדם זוכה שיהיה לימודו עולה להשכינה. כי אז אין האדם יכול לבטל עצמו כל כך מחמתצ טרדת העולם. וגם השכינה אז בעולמות העליונים על כן רוב הלימוד של הימים נעשה מהם בחינת טל כנ"ל שזה נעשה מהלימוד של יום דייקא על ידי שמכין עליו ~ אותן הידועים היוצאין בלילה כנ"ל. ועל כן אומרים בקיץ מוריד הטל וכנ"ל. ועל כן אם לא אמר טל אין מחזירין ~ אותו כי טףל אינו נעצר כי זה נעשה על כל פנים. כי מכל הלימודים נעשה על כל פנים טל כנ"ל. אבל אם לא אמר גשם מחזירין ~ אותו. כי הגשמים יכולין להיות נעצרין ח"ו כשאין הלימדו כהוגן ואינו בבחינת אמונה שיעלה להשכינה כנ"ל. ועל כן מחמת שהוא נעצר לפעמים ואינו נעשה על כל פנים על כן צריך להזכירו כדי לעוררו כמו שפירשו רז"ל. ועל כן אומרים טל וגשם בברכה שניה. כי אז נעשה הימין והשמאל של השכינה כמובא ואז יכולין להמשיך טל וגשם שנעשה מהלימוד התורה שיש בהם גם כן ימים ושמאל כנ"ל. ועל כן מתחילין לומר גשם בשמיני עצרת כי אז מתוועדין יחד עם השכינה. כמו שכתוב (עיין מדרש רבה שיר השירים פרק ז') בבקשה מכם עכבו עמי עוד יום אחד קשה עלי פרידתכם וכמובא בספרים. ובמוסף של יום טוב הראשון של פסח מתחילין לומר טל. כי בליל הראשון של פסח הוא מוחין דגדלות ואחר כך חוזקין לקטנות המוחין בחינת ספירה שמתחילין למנות וליטהר. כי מתחלה הרימן שלא כסדר ואחר כך חזרו לילך כסדר כמובא בספרים. ועל כן במנחה של יום טוב הראשון שאז מתחיל להתעורר בחינת הלילה השניה של פסח שאז הוא בחינת התרחקות ועל כן מתחילין אז טל כנ"ל. כי כן נפסק הדין בשמיני עצרת ואין פוסקין גשם עד המנחה רק שבמוסף מודיע השליח צבור בתפלתו שבקול רם שלא לומר גשם עוד כי אם טל. וזה שאמרו רז"ל (עירובין ס"ה) לא איברי ליליא אלא לשינתא. וזה קאי על הקיץ. ואז עיקר לימוד התורה ביום. על כן צריך בלילה דייקא לישן כדי לקבל ולשאוב מהאויר לקבל התורות שנתפזרו לשם:
It is also easy for the understanding person to see that this verse — "U'va hashemesh v'taher, v'achar yochal min hakodashim" — "The sun shall set and he shall be purified, and afterward he may eat of the holy things" — hints at the setting of one's sun on one's final day, at the time of one's passing. This is the aspect of the setting of the sun of all the days of one's life. For some, the completion of purification is merited only after the final setting of one's sun. As our Sages said (Yoma Ch. 6): there are many cases where, even though a person did teshuvah and suffered — still, teshuvah and Yom Kippur and suffering only hold matters in abeyance until the day of death, which atones. 19
הלכות תפלה הלכה ב' נכלל בהלכות קריאת שמע הלכה ב'
This is the aspect of the three parshiyos of Kri'as Shma: "Shma," "V'hayah im shamo'a," and "Vayomer" — the parshah of tzitzis that was established in Kri'as Shma. These three parshiyos correspond to the three regalim — the Mikra'ai Kodesh — in which the Ratzon is revealed, as explained there in the Torah "V'es ha'orvim" [LM I:215]. 24
Loading comments…