Segment 3
הלכה ד אות א על פי התורה המתחלת יברכנו אלהים ויראו ~ אותו כל אפסי ארץ (בסימן ע"ה ליקוטי חלק א') עיין שם כל התורה. והכלל שדיבורי תורה ותפלה הם בחינת העלמת מסירות נפש שעל ידי זה נעשה שלום. דהיינו שמעלין כל הנצוצות שנפלו ומחברין ~ אותם יחד שזהו בחינת שלום. ובוראין מהם עולמות חדשים. וקודם שמעלין הנצוצות אזי הנצוצות הם בחינת דמים, אזי הם בבחינת צולע על יריכו בחינת פגם הרגלים ששם עיקר אחיזת הקליפות שנאחזין בהנצוצות שנפלו. על כן צריכין להעלות הנצוצות להכניסם בתוך הדבור, שיהיה נעשה מהדמים דיבור דקדושה של תורה ותפלה ואז מעלין בחינת העלאת מסירות נפש שעל ידי זה עולין ומתחברין הנצוצות ונעשה שלו וחיבור ביניהם ואז נתתקן פגם הרגלין בבחינת (בראשית ב') ויבן את הצלע וכו' וצריכין לדבר בתורה ותפלה עד שיבטל הגוף לגמרי שיהיה הגוף בטל ואפס ואז נתבטלין כל הארציות וזוכין לשלום. כי עיקר המחלוקת והנצחון הוא מהדמים שעדיין לא עבד בהם את שם יתברך. כי צריך האדם לעסוק כל כך בעבודתו ~ אותו יתברך עד שיזכה שיעבור את השם יתברך בכל טפי דמים שיש בו ולא יהיה נשאר בו טפת דם אלא עבד בה את השם יתברך היינו בחינת הנ"ל שצריכין לדבר בתורה ותפלה כל כך עד שיתבטל הגוף לגמרי. כי חיות הגוף הם הם הדמים. וצריכין להכניס כל החיות של כל הדמים לתוך דיבורי התורה ותפלה עד שיהיו נכללין כל הדמים עם החיות שבהם בתוך תורה ותפלה עד שיתבטל הגוף לגמרי כנ"ל ואז זוכה לשלום כנ"ל, ולבטל הגוף לגמרי זוכין על ידי יראה וכו', וזהו בחינת ויראו ~ אותו כל אפסי ארץ שעל ידי היראה נתבטלין כל הארציות כאין וכאפס ואז זוכה לשלום בחינת יברכנו אלהים. כי לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה אלא השלום עיין שם. כי כל הנ"ל מבואר שם מתוך התורה הנ"ל אף על פי שיש דברים שכתבתי כאן שאינם מבוארים שם כך בפירוש. בל באמת כל דברי נכללין שם:
Thus there are Tzaddikim so great that even when they reach the highest level imaginable, they still yearn and seek and search and begin anew completely — for who knows what more there is? Even though their current attainment is truly exceedingly lofty, they say: Hashem is Ein Sof — who knows what more can be attained in this world? Therefore they begin anew each time, until they truly arrive at an even higher level — and then again say "Who knows what more there is?" — and begin again. And so forever.
Segment 5
אות ב וזה בחינת קדושת בית הכנסת. כי בבית הכנסת מגדלין תורה ותפלה ועל ידי דיבורים הקדושים שעוסקין שם תמיד בתפלה וקריאת התורה וכו', על ידי זה מעלין בחינת העלאת מסירות נפש ועל ידי זה נתבטלין כל הארציות ומעלין כל הנצוצות ועושין שלום כנ"ל. ומשם עיקר קדושת הבית הכנסת. כי עיקר הקדושה הוא כשמבטלין הארציות והגשמיות ומעלין ומבררין הנצוצות ומחברין ~ אותם ובונין מהם עולמות קדושים שאז נתקדש זה המקום, כי נתבטל משם אחיזת הקליפות שהיו נאחזין באלו הנצוצות שהם עיקר הטומאה. כי על ידי דיבורי התורה ותפלה מבטלין הקליפות ומקדשין המקום. כי נתגלה בו התגלות אלקות שהם בחינת הנצוצות שעולין משם תמיד. וע כן צריכין לנהוג מורא גדול בבית הכנסת ובבית המדרש השזהו בחינת מורא מקדש. כי בית הכנסת ובית המקדש הם בחינת מקדש מעט. כי עיקר הקדושה על ידי היראה. כי על ידי היראה נתבטל הארציות כנ"ל. ועל כן צריכין לנהוג מורא גדול בבית הכנסת ובבית המדרש כדי לזכות לבטל כל הארציות שזהו עיקר בחינת קדושת בית הכנסת שהמקום ההוא קודש מחמת ששם נתבטל הארציות על ידי דיבורי תורה ותפלה שמדברים שם הרבה תמיד עד שנתהפך המקום למקום קדוש. כי נכלל בקדושתו יבתרך. כי הארציות והגשמיות ששם אחיזת בחינת החול והטומאה שהוא היפך הקדושה נתבטול שם על ידי ריבוי דיבורי התורה ותפלה שמדברים שם תמיד. אבל עיקר הביטול הוא על ידי היראה כנ"ל. על כן צריכין לנהוג שם מורא גדול כנ"ל. וזהו בחינת האזהרה על מורא מקדש כמו שכתוב (ויקרא י"ט) ומקדשי תיראו וכו' וכמו שכתוב (בראשית כ"ח) מה נורא המקום הזה וכו'. ובכלל זה מורא בית הכנסת ובית המדרש שהם מקדש מעט כנ"ל. כי עיקר ביטול הארציות להפכו לקדושה גמורה הוא על ידי היראה כנ"ל. כי כשזוכין ליראה אז דייקא יכולין לבטל הגוף וכל בחינת הארציות על ידי דיבורי תורה ותפלה כנ"ל. ועל כן אסור לדבר בבית הכנסת ובית המדרש שום שיחה בטלה. כי צריכין לדבר שם רק דיבורי תורה ותפלה שעל ידי זה מעלין מסירות נפש ועושין שלום ומתקנין כל העולמות וממשיכין לשם קדושת השם יבתרך. אבל על ידי שיחה בטיחלה במקום קדושה כזה ח"ו פוגמין שם מאד כאלו רוצה להחזיר הקלקול למקומו ח"ו, כאלו מחזיר העולם לתהו ובהו ח"ו שהם בחינת שבירת כלים. כי חוזר ומגביר ח"ו בחינת שבירת כלים על ידי שיחה בטילה במקום קדוט כזה שעוסקים שם תמיד בדיבורים קדושים של תורה ותפלה ויראת שמים שעל ידי זה מעלין כל הנצוצות משבירת כלים. והוא על ידי דברים בטלים שלו מקלקל ח"ו תיקון כזה. כי צריכין לדבר שם רק דיבורים קדושים תמיד, עד שיתהפך המקום לקדושה גמורה. דהיינו שיתבטל כל הארציות וכנ"ל. ותכף כשמדבר שיחה בטלה ח"ו הוא פוגם בזה, וחוזר ומגביר הארציות והקליפות הנאחזין בהם ח"ו. ועל כן פגם שיחה בטלה בבתי כנסיות ובתי מדרשות גדול מאד כמבואר בזוהר הקדוש ובכל הספרים (ובפרט בהקונטרס מורא מקדש מהרב החסיד המפורסם מוה' יוסף זצוק"ל מ"מ מאוסטרא בעל המחבר ספר רב ייב"י עיין שם).:
Therefore, through the power of these Tzaddikim, there is hope for all who have fallen, and there is no despair in the world at all . Even if it seems to him that from such a descent it is impossible to rise — nevertheless, who knows the greatness of Hashem's chassadim ? There is such Chesed with Him that even from there one can ascend. Even if, Heaven forbid, one has fallen many, many times beyond count — nevertheless, every movement he makes to lift himself each time from his fall, and every cry he cries — even from the lowest depths — is never, ever lost . As our Rebbe said: even a cry from the lowest abyss is never lost, however things may be afterward. For Hashem and His Torah are Ein Sof — without limit. Just as there is no ceiling to ascent (for there is always higher), so too there is no floor to descent — from any fall, there could be worse. Therefore one must strengthen himself not to fall further, and the essential strength comes from the Tzaddikim described above.
Segment 7
אות ג ובשביל זה נקרא בית הכנסת. כי שם כונסין ומחברין יחד כל הנצוצות הקדושים ועושין שלום ביניהם על ידי ההעלאת מסירות נפש שעולה שם תמיד על ידי דיבורי תורה ותפלה כנ"ל. וזה בחינת בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס. ירושלים הוא בחינת קדושת הבית כנסת. כי כל הבתי כנסיות מקבלין קדושתם מירושלים ששם מקום הבית המקדש שמשם עיקר קדושת הבית הכנסת שנקרא מקדש מעט כמו שאמרו רז"ל (מגילה כ"ט). ועל שם זה נקרא ירושלים על שם יראה שלום כמו שאמרו רז"ל (בראשית רבה פרק נ"ו) כי זה עיקר הקדושה של הבית המקדש ובית הכנסת. כי על ידי היראה נתבטלין הארציות ועולין כל הנצוצות ועושין שלום ביניהם וחוזרים לקדושתם. נמצא שעיקר הקדושה הוא בבחינת יראה שלום כנ"ל. ועל כן מקום שהבית המקדש עומד שם שהוא תכלית הקדושה של כל הקדושות נקרא על שם זה ירושלים עיין שם יראה שלום שמשם עיקר הקדושה כנ"ל. כי עיקר קדושת כל הדברים הוא כפי עליית ובירור הנצוצות שמבררין שם דהיינו שמבטלין שם כל הקליפות שהם בחינת ארציות ומגלין הקדושה שיש שם שהם הנצוצות שהיו מפוזרין שם על ידי הקליפות הנאחזין בהם. ועכשיו כשנתבטלין הקליפה והארציות הם מתחברין יחד בבחינת שלום ומתגלה קדושתם. כי הנצוצות הם קדש כי ממקום קדושה יהלכו. נמצא שעיקר קדושת כל הברים הוא בבחית ירושלם בחינת יראה שלו. כי על ידי היראה עיקר הביטול הארציות שעל ידי זה נעשה שלום בין הנצוצות שזה עיקר הקדושה של הבית המקדש ובית הכנסת ושל כל הדברים שבקדושה וכנ"ל. וזהו בחינת בונה ירושלם ה' נדחי ישראל יכנס. יכנס זה בחינת בית הכנסת שהוא בחינת בית המקדש כנ"ל, שם מתכנסין כל הנצוצות שהם בחינת נדחי ישראל כידוע ומתברים יחד בבחינת שלום שזהו בחינת ירושלים שזהו עיקר קדושת הבית הכנסת וכו' כנ"ל. וזה שכתוב (ביחזקאל י"א) כי הרחקתים בגוים וכי הפצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט ודרשו רז"ל (מגילה כ"ט) אלו בתי כנסיות וכו' ועתה מחובר הפסוק היטב היטב סופו לראשו. היינו כי הרחקתים בגויםוטכי הפצותים בארצות שזהו בחנית פיזור הנצוצות שנתפזרו לשם כידוע. ועל כן סיים הפסוק ואהי להם למקדש מעט אלו בתי כנסיות וכו'. כי על ידי בתי כנסיות ובתי מדרשות שעוסקין שם בתורה ותפלה, על ידי זה מתכנסין ומתחברין שם הנצוצות כנ"ל בבחינת נדחי ישראל יכנס כנ"ל. נמצא שהמקדש מעט דהיינו בית הכנסת וכו', הוא התיקון והרפואה של הפיזור של ישראל שהפיצם בגוים וכו' ובזה מקושר ומחובר יפה הפסוק כי הפיצותים הנ"ל מראשו לסופו כנ"ל:
For they merited to perceive that just as there is no ultimate ascent, likewise there is no descent from which one cannot rise . In truth it is all one: the more the Tzaddik ascends, the more he perceives Hashem's chassadim — which is the essential greatness of Hashem, for the attribute of Chesed is called Gedulah [greatness] : " Lecha Hashem haGedulah " — and Gedulah = Chesed . The more one perceives Hashem's greatness, the more one perceives His chassadim . Therefore, these Tzaddikim who never stand still, ascending ever higher and perceiving ever more of His greatness (His chassadim ) — through this they merit to perceive that there is no fall and no despair in the world at all. For they perceive such chassadim — the essential greatness of the Creator — through which everyone can ascend.
Segment 9
אות ד ועל כן חששו רז"ל ביותר על השלום בבית הכנסת כמו שאמרו רז"ל (גיטין נ"ט) שתיקנו בבית הכנסת כהן קורא ראשון וכו' מפעני דרכי שלום כי היכי דלא ליתי לאיצנויי.כי עיקר קדושת הבית הכנסת הוא בבחינת שלום שזהו עיקר בחינת עליית הנצוצות שעולין משם על ידי דיבורי תפלה ותורה שעיקר תיקונם כשמתחברים יחד בבחינת שלום כמבואר היטב בהתורה הנ"ל עיין שם. שעיקר הוא השלום, ומחמת שבבית הכנסת עוסקין ביותר להעלות הנצוצות על ידי שדוברים שם תמיד דיבורים קדושים, על כן צריכין ליזהר שם ביותר ויותר מחחלוקת ח"ו. כי המחלוקת בבית הכנסת ובבית המדרש פוגם מאד מאד. כי באמת בכל מקום שנאוי המחלוקת מאד כאשר הפליגו רז"ל בגודל איסור המחלוקת רחמנא ליצלתן. אבל ביותר ויותר צריכין ליזהר ממחלוקת ח"ו בבית הכנסת ששם עוסקין תמיד לתקן הנצוצות שעיקר תיקונם כשיש שלום, שאז יכולין הנצוצות להתחבר בבחינת שלום שזהו עיקר תקונם כנ"ל. אבל כשמעוררין מחלוקת שם ח"ו מקלקלין מאד מאד. כי יכולין לקלקל ח"ו כל התקונים והקדושות הנעשין בבית הכנסת ובבית המדרש. כי עיקר תקונם בבחינת שלום דייקא כנ"ל:
This is what our Rebbe said in the Torah " Mishra d'Sakina " (LM I:30) : one specifically needs a Tzaddik exceedingly great in stature, for the greater the illness, the greater the physician and healer needed. The greater the Tzaddik, the more he can raise up even those who have fallen very far — until through the power of the Tzaddikim described above, there is no fall and no descent from which one cannot rise by their power, if he merits to believe in them and draw close to them. All this is the aspect of Arichas Apayim : Erech Apayim for the righteous (who must extend their spirit — not letting their additional spirit and chiyus cease on account of their great ascent and lofty level, but extending their spirit to seek an even higher level and begin anew), and Erech Apayim for the wicked (even those who have fallen to complete wickedness — as long as the neshamah is within him, as long as he can still move even one limb, he must extend his patience and spirit to constantly await Hashem's salvation and to strengthen himself to begin anew in whatever way he can). For no movement of holiness, no sigh, no cry, no holy yearning is ever lost — for Hashem never casts away forever .
Segment 11
אות ה וזה בחינת ספירה ול"ג בעומר שאז פסקו למות תלמידי ר' עקיבא כי הם מתו על ידי פגם השלום, על ידי שלא נהגו כבוד זה בזה. ועל כן מתו בימי הספירה שאז עוסקין על ידי מצות ספירה לתקן הדמים לטהר עצמינו מטומאת מצרים כאשה המטהרת לבעלה. כי עיקר טומאת מצרים הוא בחינת פגם הדמים כידוע בבחינת (יחזקאל ט"ז) ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וכו' וכמבואר בפרי עץ חיים שכל כוונת הספירה לזכך ולטהר בחינת הדמים כידוע. ועל כן צריכין לספור הימים בפה מלא דוקא. כי הימים הם המדות שהם כלליות העולמות שקודם התקון הם בבחינת פגם הדמים שהם בחינת החיות של העולמות. כי הדם הוא הנפש והחיות ועל כן צריכין לספור הימים בפה כדי להכניס הדמים לתוך הדיבור הקדוש שיהיה נעשה מהם בחינת הדיבור של הספירה שעל ידי זה עולה מסירות נפש וזוכין לחבר הנצוצות בבחינת שלום כנ"ל, נמצא שעיקר התיקון שאנו עוסקין בימי הספירה הוא לעשות שלום שזהו עיקר בחינת עליית הנצוצות בחינת תיקון כל העולמות שאנו עוסקים לתקנם ולקדשם שיהיו כולם מוכנים לקבלת התורה בשבועות. כי עיקר קבלת התורה הוא על ידי השלום כמו שכתוב ויסעו מרפידים וכו' ויחן ישראל נגה ההר ודרשו רז"ל ומובא בפירוש רש"י שם כולם כאחד בלב אחד. מה שאין כן שארי החניות שהיו במחלוקת וכו'. נמצא שעיקר קבלת התורה היה על ידי השלום. וזה אנו עוסקין בימי הספירה שזהו בחינת תיקון הדמים כנ"ל. ועל כן תלמידי ר' עקיבא שפגמו בשלום ולא נהגו כבוד זה בזה על כן היה עונשם בימי הספירה דייקא כי נאחז בהם הדין של ימי הספירה. שעיקר הדין הוא מפגם הדמים של מצריםש הם בחינת דינים שאנו עוסקים לתקנם ולהמתיקם על ידי הספירה שעל ידי זה עושין שלום כנ"ל, ומחמת שהם פגמו בשלום והיו ביניהם מחלוקת על כן לא היו יכולים להמתיק דין של ספירה. על כן נאחז בהם הדין אז דייקא ונענשו אז דייקא כנ"ל. ור' שמעון וחביריו היו התיקון של הם על כן אמר אנן בחביבותא תליא שהוא שלום וכמבואר בדברי רבינו ז"ל בהתורה חדי ר' שמעון בסימן ס"א. וזהו בחינת ל"ג בעומר שאז פסקו למות תלמידי ר' עקיבא ואז הוא הלולא רבא דרבי שמעון בר יוחאי שהוא התיקון שלהם. כי עיקר תיקון הדמים והנצוצות הוא כנשתתקנין בחינת הרגלין שזה התיוקן יהיה נגמר בשלימות כשיבא משיח שאז יתקיים (זכריה י"ד) ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים שזהו בחינת עד דמטו רגלין ברגלין הנאמר בזוהר הקדוש כמובא בכתבים. ועל כן עיקר ההמתקה של ימי הספירה הוא בל"ג בעומר, כי אז כבר הגיע התיקון עד בחינת הוד שבהוד שהוא בחינת רגלין דרגלין. כי נצח והוד הם בחינת רגלין כידוע. ועיקר אחיזת הקליפות הוא בבחינת הוד בבחינת (איכה א') כל היום דוה כמובא ושם עיקר התיקון כשזוכין לתקן בחינת הוד זה עיקר שלימות התיקון. ועל כן תיכף כשמגיע יום ל"ג בעומר שאז זוכין לתקן בחינת הוד שבהוד שהוא עיק התיקון בחינת רגלין שברגלין, על כן אז נתתקן בחינת צולע על יריכו, ואז עיקר ההמתקה עיקר עליית הנצוצות ונעשה שלום ביניהם. ועל כן אז נתתקן פגם תלמידי ר' עקיבא שפגמו בשלום. ועל כן אז הוא הילולא רבא דרבי שמעון בר יוחאי שהוא בחינת שחם שלום כי הוא היה התיקון שלהם. כי עיקר בחינת השלום שהוא בחינת תיקון הנצוצות הוא כשנתתקנין בחינת הרגלין שזה זוכין בל"ג בעומר כנ"ל. ועיקר ההילולא הוא שאז נסתלק רבי שמעון בר יוחאי. כי בעשת הסתלקות נשמת הצדי אז הוא מעלה מסירות נפש ביותר ויותר. כי אז עיקר ההתפארות שהשכינה מתפארת חזי במה ברא קאתינא לגבך שזה עיקר בחינת העלאת מסירות נפש ועל ידי זה עיקר עליות הנצוצות עיקר תיקון השלום כנ"ל. ועל כן בל"ג בעומר שאז צריכין לתקן הרגלין שלזה צריכין העלאת מסירות נפש מנשמה גדולה מאד בפרט שהיו צריכין לתקן הפגם של תלמידי ר' עקיבא שפגמו בשלום כנ"ל על כן זהכ התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי ללתקן תיקון זה. כי נסתלק בשלום ביום ל"ג בעומר וזכ ה להעלות נשמתו בסוד העלאמת מסירות נפש בשעת הסתלקותו למעלה למעלה כמובן באדר"ז הקדושה על פסוק (תהלים ל"ג) כי שם צוה ה' את הברכה חיים וכ' עיין שם שאז נסתלק נשמתו הקדושה, ועל ידי זה זכה להמשיך שלום ולתקן הפגם של תלמידי ר' עקיבא שזהו בחינת המתקת הדין של ימי הספירה שעיקר ההמתקה על ידי השלום כנ"ל, כי בשעת הסתלקות הצדיק נתרבה השלום מאד בבחינת (ישעיה נ"ז) יבא שלום ינוחו וכו' הנאמר על סילוק הצדיק כמו שדרשו רז"ל וכן מבואר באדר"ז שם בפירוש על הסתלקות רבי שמעון בר יוחאי ששמעו קול שאמר יבא שלום היינו כנ"ל. אשרי לו:
All this is the aspect of Tefillin , which are the aspect of Arichas Apayim — the new Mochin and life that one draws through the mitzvah of Tefillin , from the holy elders who receive from the uppermost elder, the Blind Beggar.
Segment 13
אות ו ובשביל זה התחיל שלמה המלך עליו השלום לבנות יסוד בית המקדש בחודש אייר. שכל החודש הזה הוא כולו בימי הספירה, ועל ידי הספירה מתקנין הדמים וזוכין לשלום, ועל כן אז התחיל בנין בית המקדש שמשם קדושת הבית כנסת ובית המדרש שכל קדושתם הוא בבחינת שלום כנ"ל. ובשביל זה נקרא הביתה מקדש סוכת שלם כי עיקר קדושתו בבחינת שלום כנ"ל:
This is the aspect of the ma'abarta [housing/passageway] of the Tefillin through which the retzuos [straps] pass, which is the aspect of Ma'avar Yabok [the crossing of the Yabok] , as brought in the Kavanos . For the retzuos are the aspect of the drawing-down of the Mochin of the Tefillin — the light of the countenance — the aspect of the Thirteen Tikkunei D'ikna , the aspect of Erech Apayim . Therefore retzuah [strap] has the numerical value of 370 — the aspect of the 370 lights of the countenance ( shin-ayin nehorin ). The retzuos are long — this is the aspect of Erech Apayim — extending upon oneself the lengthening of spirit.
Segment 15
אות ז ועל כן אמרו רז"ל (עיין מגיהל כ"ט) עתידין כל בתי כנסיות שיעלו לירושלים כי על ידי קדושת הבית כנסת והיראה שנוהגין בו על ידי זה נתבטל כל הארציות משם לגמרי. ועל כן מאחר ששם נתבטל הארציות בודאי יוכל לעלות ממקומו לירושלים. כי עיקר ההפסק והריחוק שבין מקום למקום הוא מחמת הארציות. כי הארציות נותן גבול והפסק והבדל בין מקום למקום. אבל כשנתבטל הארציות ועושין שלום אזי הכל אחד. כי אין נפסק וגבול בין ירושלים להבית הכנסת מאחר שנתבטל כל הארציות. ועל כן בודאי יעלו כל המקומות הקדושים שהם בית הכנסת לירושלים. כי רוחנית אינו תופס מקום. אבל זה יהיה לעתיד כשיושלם הבירור בשלימות. כי אין הקדושה נשלם בשלימות עד לעתיד לבא כשיתקיים ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים, ואז יהיה נשלם קדושת הבית הכנסת בשלימות עד שיעלו כולם לירושלים כי הארציות יתבטל מהם לגמרי אז וכנ"ל. וכן מבואר שם בפסוק זה גופי' ועמדו רגליו ביום הוא על הר הזיתים ונבקע חצי ההר וכו'. נמצא שמבואר שם שיהיו אז נסים גדולים בענין בקיעת ההר שיגיעו ההרים זה לזה כמו שכתוב שם כי יגיע גי הרים אל אצל עיין שם בפירוש רש"י. וכל זה יהיה מחמת גודל שלימות הקדושה שיהיה אז כשיושלם בירור הרגלין שזהו בחינת ועמדו רגליו וכו' כנ"ל שמחמת זה בעצמו יתברטל הארציות עד שיוכלו ההרים להתקרב זה לזה. ועל כן אז יעלו כל הבתי כנסיות לירושלים. כי כשנתבטלים הארציות יכולין כל המקומות הרחוקים להתקרב ולהתחבר יחד כנ"ל.וזהו בחינת גודל השלום שיהיה אז. כי שלום הוא בחינת אחדות והתחברות כי יתבטל הארציות שהוא מסך המבדיל ויעלו ויתחברו כל הקדושות יחד בבחינת שלום וכנ"ל:
Through this, the aspect of retzuah bisha [the evil strap] is sweetened and nullified — the strap for striking the wicked, from which all suffering and harsh judgments originate. Through the aspect of Erech Apayim drawn through the long retzuos drawn from the light of the countenance (the Tefillin - Mochin ), one passes over all sufferings and sweetens them. They lose the power to nullify and prevent one from serving the Creator — for one merits Arichas Apayim : extending his spirit over everything, his spirit never shortened by any suffering or obstacle, simply doing what he must: engaging in Torah and avodah — until he merits to pass over them and nullify them. For by not looking at the obstacles at all, through Arichas Apayim , they are nullified of themselves. All suffering and obstacles come only as a test — and when one is firm in his mind and extends his spirit and pays them no attention, they are nullified of themselves before him.
Segment 17
אות ח וזה בחינת (מגילה ט') מעלין בקודש ולא מורידין. ועיקר תכלית הקושה הוא קדושת ספר תורה כמבואר במשנה (מגילה כ"ה) ובשלחן ערוך, בני העיר שמכרו וכו'. מכרו בית הכנסת לוקחין וכו'. עד מכרו ספרים יקנו ספר תורה שמעלין בקדש וכו'. כי עיקר הקדושה הוא כשנתבטלין הארציות לגמרי שזהו בחינת קדושת ספר תורה שעור הקלף מחובר ל~ אותיות הכתב בחיבור חזק לעולם. ועל ידי זה נתהפך הקלף לקדושה גמורה של ה~ אותיות הקדושים שבספר תורה. כי עיקר עליית הקדושה הוא על ידי הדיבור כנ"ל שזהו בחינת ה~ אותיות שבספר תורה שהם ~ אותיות הדיבור. ומאחר שהקלף דבוק באלו ה~ אותיות בקשר חזק ובאחדות גדול כל כך על כן נתבטל הקלף לגמרי לגבי ~ אותיות הכתב וקונים קדושה גמורה. ועל כן הסספר תורה וספרים הם מצות שיש בגופן קדושה. כי גופן קדושים מחמת שמקושרין לה~ אותיות, על כן הגשמיות שלהם נתבטל לגמרי לגבי הקדושה עד שאי אפשר לשנות הקדושה עוד לעולם. כמבואר בפוסקים שדבר שיש בגופו קדושה אינו משתנה מקדושתו לעולם. כי תשמישי קדושה שבלו צריכין גניזה, אבל הבית הכנסת אף על פי שמדברים בו דיבורים קדושים של תורה ותפלה, עדיין הוא נקרא תשמישי ממצוה שכמבואר בפוסקים ויכולין לשנות קדושתו זט"ה במא"ה כמבואר בשלחן ערוך. כי אין הבית הכנסת מקושר כל כך להדיבור הקדוש כמו הקלף בה~ אותיות. ועל כן צריך האדם שיקדש עצמו כל כך בדיבורי התורה ותפלה עד שיתבטל לגבי הדיבור לגמרי כנ"ל דהיינו שיהיה גופו מחובר וכלול בהדיבור כמו הקלף המחובר הבה~ אותיות עד שהקלף עם ה~ אותיות הם דבר אחד ממש. כי שניהם יחד הם ספר תורה. כמו כן ממש יהיה הגוף מחובר ונכלל בהדיבור עד שיהיה כתוב ונחקק בו היטב. ולא יהיה נכתב ונחקק בגופו שום אותאחר רק ~ אותיות ודיבורי התורה כמו קלף של הספר תורה שאין נכתב בו שום דבר רק ~ אותיות התורה, ואזי זה האדם הוא קדוש בקדושת הספר תורה ויותר. ועליו נאמר זאת התורה אדם. דהינו שהאדם הזה בעצמו הוא התורה כמובא זה בדברי רבינו ז"ל. ועל תלמיד חכם כזה אמרו רז"ל (מכות כ"ב) כמה טפשאי שאר אינשי דקיימו מקמי ספר תורה ולא קיימו מקמי צורבא מרבנן וכו'. וזה בחינת (משלי ג') כתבם על לוח לבך. היינו שיהיו דיבורים התורה כתובים בו ממש כמו ה~ אותיות הנכתבים בספר תורה ממש כנ"ל. וזה שנסמך מצות לימוד והדיבור בדברי תורה למצות כתיבת תפילין (שהוא בחינה אחת עם כתיבת ספר תורה כי דיניהם אחד). כמו שכתוב בפרשת קריאת שמע ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך וקשרתם ל~ אות על ידך וכו' וכתבתם וכו'. היינו שהתורה מזהיר את האדם שידבר דברי תורה תמיד ולא ידבר דברים בטלים כמו שדרשו רז"ל (יומא י"ט) על פסוק זה ודברת בם ולא בדברים בטלים. היינו שידבר כל כך דברי תורה בשבתו בביתו ובלכתו בדרך ובשכבו ובקומו עד שיתבטל הגוף לגבי הדיבור לגמרי אעד שיהיה הגוף מקושר ונכלל בהדיבור כמו הקלף של ספר תורה ותפילין ומזוזות. וזהו ודברת בם וכו' וקשרתם וכתבתם וכו'. היינו שתדבר כל כך בתורה עד שיתבטל הגוף לגמרי לגבי הדיבור עד שיהיה בבחינת תפילין ומזוזות הנכתבים על הקלף שה~ אותיות והקלף שניהם אחד ממש כן יהיה הגוף מקושר ונכלל בהדיבורים הקדושים של התורה עד שיתבטל אצלם לגמרי כנ"ל. ובשביל זה מעלין בקדש ולא מורידין כי צריכין להעלות הנצוצות אל הקדושה מעלה מעלה. כי צריכין בירור אחר בירור עד שיעלו תכלית הקדושה שהוא קדושת ספר תורה ששם הקלף מקושר ובטל לגברי ~ אותיות התורה שזהו עיקר שלימות עליית הקדושה בחינת שלום ואחדות. וכנ"ל:
Therefore the length of the retzuah — which is the drawing-down of the light of the countenance, the aspect of Arichas Apayim — nullifies the retzuah bisha from which all sufferings derive, for everything is sweetened and nullified through Arichas Apayim , which is the sweetening of judgments, the suppression of anger and din .