בית הכנסת ד
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
הלכה ד
This is the aspect of the Kedushah said within Bircas Yotzer Or — for this is the essential kedushah: when one publicizes that everything is through His will, the aspect of Mikra Kodesh explained there — "Kadesh" means ratzon, for this is His essential kedushah. Through the Kedushah mentioned then, a person draws upon himself additional kedushah each day. Through Bircas HaMe'oros, we are included among the elders of kedushah who add light, kedushah, and da'as each day.
אות א
At the end of the berachah — in "l'Ail baruch n'imos" [the concluding section of Yotzer Or] — we again mention "oseh chadashos" [He makes new things] and conclude: "Ham'chadesh b'tuvo b'chol yom tamid ma'aseh V'raishis" — "He who renews in His goodness each day always the work of Creation." This is the essential praise of the berachah: to believe that He renews the work of Creation each day literally — in wondrous wisdom, in a way that reveals that everything is through His will, for whoever wishes to be included in His will. For free choice remains, and Hashem makes wondrous new things every day, every moment, in a way that should awaken a person to gaze upon the truth. He does not reveal everything completely — so that free choice remains — but in His wondrous wisdom and goodness He renews Creation each day, so that the measure of good is greater, that the illumination of His will is revealed more each time. Each day more and more are awakened to return to His will — until in the end, all will return to Him and the Ratzon will be revealed to the eyes of all.
על פי התורה המתחלת יברכנו אלהים ויראו ~ אותו כל אפסי ארץ (בסימן ע"ה ליקוטי חלק א') עיין שם כל התורה. והכלל שדיבורי תורה ותפלה הם בחינת העלמת מסירות נפש שעל ידי זה נעשה שלום. דהיינו שמעלין כל הנצוצות שנפלו ומחברין ~ אותם יחד שזהו בחינת שלום. ובוראין מהם עולמות חדשים. וקודם שמעלין הנצוצות אזי הנצוצות הם בחינת דמים, אזי הם בבחינת צולע על יריכו בחינת פגם הרגלים ששם עיקר אחיזת הקליפות שנאחזין בהנצוצות שנפלו. על כן צריכין להעלות הנצוצות להכניסם בתוך הדבור, שיהיה נעשה מהדמים דיבור דקדושה של תורה ותפלה ואז מעלין בחינת העלאת מסירות נפש שעל ידי זה עולין ומתחברין הנצוצות ונעשה שלו וחיבור ביניהם ואז נתתקן פגם הרגלין בבחינת (בראשית ב') ויבן את הצלע וכו' וצריכין לדבר בתורה ותפלה עד שיבטל הגוף לגמרי שיהיה הגוף בטל ואפס ואז נתבטלין כל הארציות וזוכין לשלום. כי עיקר המחלוקת והנצחון הוא מהדמים שעדיין לא עבד בהם את שם יתברך. כי צריך האדם לעסוק כל כך בעבודתו ~ אותו יתברך עד שיזכה שיעבור את השם יתברך בכל טפי דמים שיש בו ולא יהיה נשאר בו טפת דם אלא עבד בה את השם יתברך היינו בחינת הנ"ל שצריכין לדבר בתורה ותפלה כל כך עד שיתבטל הגוף לגמרי. כי חיות הגוף הם הם הדמים. וצריכין להכניס כל החיות של כל הדמים לתוך דיבורי התורה ותפלה עד שיהיו נכללין כל הדמים עם החיות שבהם בתוך תורה ותפלה עד שיתבטל הגוף לגמרי כנ"ל ואז זוכה לשלום כנ"ל, ולבטל הגוף לגמרי זוכין על ידי יראה וכו', וזהו בחינת ויראו ~ אותו כל אפסי ארץ שעל ידי היראה נתבטלין כל הארציות כאין וכאפס ואז זוכה לשלום בחינת יברכנו אלהים. כי לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה אלא השלום עיין שם. כי כל הנ"ל מבואר שם מתוך התורה הנ"ל אף על פי שיש דברים שכתבתי כאן שאינם מבוארים שם כך בפירוש. בל באמת כל דברי נכללין שם:
For this reason, after "Ham'chadesh b'tuvo..." we ask: "Or chadash al Tziyon ta'ir..." — "Shine a new light upon Tziyon..." — for then the truth of the Ratzon will be revealed to the eyes of all, as it is written: "Ki chulam yaid'u osi..." — "For they will all know Me..." Meaning: since You renew Creation each day with wondrous new things, and Your entire intention is for the eternal good — to illuminate the illumination of the Ratzon in people's hearts — therefore we ask: hasten to complete this! Shine a new light upon Tziyon — the light of emunas haRatzon that will then shine. This is the essential thing, and may we all merit its light, for this is our essential purpose and hope forever.
אות ב
It follows: through this berachah we draw upon ourselves additional light, kedushah, and da'as — through which we are included among the elders of kedushah, etc. — through which the Ratzon is revealed. Afterward we say Bircas Ahavas Olam — the aspect of receiving the Torah anew each day, as we ask: "V'sain b'libainu binah... lilmod u'l'lamaid lishmor v'la'asos u'l'kayem..." — "Place in our hearts understanding... to learn and to teach, to observe and to do and to fulfill..." For now we must bind all the retzonos to the root of the Ratzon — as written in the Torah . This is done through the Torah we received through Moshe Rabbeinu, who is engaged in binding all the retzonos to the root of the Ratzon, to the Metzach HaRatzon — as explained there.
וזה בחינת קדושת בית הכנסת. כי בבית הכנסת מגדלין תורה ותפלה ועל ידי דיבורים הקדושים שעוסקין שם תמיד בתפלה וקריאת התורה וכו', על ידי זה מעלין בחינת העלאת מסירות נפש ועל ידי זה נתבטלין כל הארציות ומעלין כל הנצוצות ועושין שלום כנ"ל. ומשם עיקר קדושת הבית הכנסת. כי עיקר הקדושה הוא כשמבטלין הארציות והגשמיות ומעלין ומבררין הנצוצות ומחברין ~ אותם ובונין מהם עולמות קדושים שאז נתקדש זה המקום, כי נתבטל משם אחיזת הקליפות שהיו נאחזין באלו הנצוצות שהם עיקר הטומאה. כי על ידי דיבורי התורה ותפלה מבטלין הקליפות ומקדשין המקום. כי נתגלה בו התגלות אלקות שהם בחינת הנצוצות שעולין משם תמיד. וע כן צריכין לנהוג מורא גדול בבית הכנסת ובבית המדרש השזהו בחינת מורא מקדש. כי בית הכנסת ובית המקדש הם בחינת מקדש מעט. כי עיקר הקדושה על ידי היראה. כי על ידי היראה נתבטל הארציות כנ"ל. ועל כן צריכין לנהוג מורא גדול בבית הכנסת ובבית המדרש כדי לזכות לבטל כל הארציות שזהו עיקר בחינת קדושת בית הכנסת שהמקום ההוא קודש מחמת ששם נתבטל הארציות על ידי דיבורי תורה ותפלה שמדברים שם הרבה תמיד עד שנתהפך המקום למקום קדוש. כי נכלל בקדושתו יבתרך. כי הארציות והגשמיות ששם אחיזת בחינת החול והטומאה שהוא היפך הקדושה נתבטול שם על ידי ריבוי דיבורי התורה ותפלה שמדברים שם תמיד. אבל עיקר הביטול הוא על ידי היראה כנ"ל. על כן צריכין לנהוג שם מורא גדול כנ"ל. וזהו בחינת האזהרה על מורא מקדש כמו שכתוב (ויקרא י"ט) ומקדשי תיראו וכו' וכמו שכתוב (בראשית כ"ח) מה נורא המקום הזה וכו'. ובכלל זה מורא בית הכנסת ובית המדרש שהם מקדש מעט כנ"ל. כי עיקר ביטול הארציות להפכו לקדושה גמורה הוא על ידי היראה כנ"ל. כי כשזוכין ליראה אז דייקא יכולין לבטל הגוף וכל בחינת הארציות על ידי דיבורי תורה ותפלה כנ"ל. ועל כן אסור לדבר בבית הכנסת ובית המדרש שום שיחה בטלה. כי צריכין לדבר שם רק דיבורי תורה ותפלה שעל ידי זה מעלין מסירות נפש ועושין שלום ומתקנין כל העולמות וממשיכין לשם קדושת השם יבתרך. אבל על ידי שיחה בטיחלה במקום קדושה כזה ח"ו פוגמין שם מאד כאלו רוצה להחזיר הקלקול למקומו ח"ו, כאלו מחזיר העולם לתהו ובהו ח"ו שהם בחינת שבירת כלים. כי חוזר ומגביר ח"ו בחינת שבירת כלים על ידי שיחה בטילה במקום קדוט כזה שעוסקים שם תמיד בדיבורים קדושים של תורה ותפלה ויראת שמים שעל ידי זה מעלין כל הנצוצות משבירת כלים. והוא על ידי דברים בטלים שלו מקלקל ח"ו תיקון כזה. כי צריכין לדבר שם רק דיבורים קדושים תמיד, עד שיתהפך המקום לקדושה גמורה. דהיינו שיתבטל כל הארציות וכנ"ל. ותכף כשמדבר שיחה בטלה ח"ו הוא פוגם בזה, וחוזר ומגביר הארציות והקליפות הנאחזין בהם ח"ו. ועל כן פגם שיחה בטלה בבתי כנסיות ובתי מדרשות גדול מאד כמבואר בזוהר הקדוש ובכל הספרים (ובפרט בהקונטרס מורא מקדש מהרב החסיד המפורסם מוה' יוסף זצוק"ל מ"מ מאוסטרא בעל המחבר ספר רב ייב"י עיין שם).:
In His compassion He had mercy on us and gave us His holy Torah — through which each person has the power to engage in binding all retzonos to the root of the Ratzon. For all the Torah and mitzvos are His will — as our Sages said: "Nachas ruach l'fanai she'amarti v'na'asah r'tzoni" — "It is a satisfaction before Me that I spoke and My will was fulfilled." Through fulfilling the mitzvos of the Torah, one binds all the retzonos to the root of the Ratzon — His will — in the aspect of : "Batail r'tzoncha mipnai r'tzono..." — "Nullify your will before His will..." This is the sum of all the Torah's mitzvos that Yisrael fulfill daily: for example, a person's will is to eat immediately in the morning — but he nullifies his ratzon before the ratzon of Hashem and waits until after tefillah. Many go further and fast for words of Torah, studying and saying Tehillim after tefillah. After tefillah he does not eat what the Torah forbids and waits until he washes his hands, etc. So too with all the mitzvos of the Torah — and the God-fearing add further, sanctifying themselves even in what is permitted to them.
אות ג
Thus the sum of the Torah is to bind all the retzonos in the world to the root of the Ratzon. This is the aspect of Bircas Ahavas Olam — where we ask for the fulfillment of Torah: "La'asos r'tzoncha b'laivav shalaim..." — "to do Your will with a complete heart..." — as above.
ובשביל זה נקרא בית הכנסת. כי שם כונסין ומחברין יחד כל הנצוצות הקדושים ועושין שלום ביניהם על ידי ההעלאת מסירות נפש שעולה שם תמיד על ידי דיבורי תורה ותפלה כנ"ל. וזה בחינת בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס. ירושלים הוא בחינת קדושת הבית כנסת. כי כל הבתי כנסיות מקבלין קדושתם מירושלים ששם מקום הבית המקדש שמשם עיקר קדושת הבית הכנסת שנקרא מקדש מעט כמו שאמרו רז"ל (מגילה כ"ט). ועל שם זה נקרא ירושלים על שם יראה שלום כמו שאמרו רז"ל (בראשית רבה פרק נ"ו) כי זה עיקר הקדושה של הבית המקדש ובית הכנסת. כי על ידי היראה נתבטלין הארציות ועולין כל הנצוצות ועושין שלום ביניהם וחוזרים לקדושתם. נמצא שעיקר הקדושה הוא בבחינת יראה שלום כנ"ל. ועל כן מקום שהבית המקדש עומד שם שהוא תכלית הקדושה של כל הקדושות נקרא על שם זה ירושלים עיין שם יראה שלום שמשם עיקר הקדושה כנ"ל. כי עיקר קדושת כל הדברים הוא כפי עליית ובירור הנצוצות שמבררין שם דהיינו שמבטלין שם כל הקליפות שהם בחינת ארציות ומגלין הקדושה שיש שם שהם הנצוצות שהיו מפוזרין שם על ידי הקליפות הנאחזין בהם. ועכשיו כשנתבטלין הקליפה והארציות הם מתחברין יחד בבחינת שלום ומתגלה קדושתם. כי הנצוצות הם קדש כי ממקום קדושה יהלכו. נמצא שעיקר קדושת כל הברים הוא בבחית ירושלם בחינת יראה שלו. כי על ידי היראה עיקר הביטול הארציות שעל ידי זה נעשה שלום בין הנצוצות שזה עיקר הקדושה של הבית המקדש ובית הכנסת ושל כל הדברים שבקדושה וכנ"ל. וזהו בחינת בונה ירושלם ה' נדחי ישראל יכנס. יכנס זה בחינת בית הכנסת שהוא בחינת בית המקדש כנ"ל, שם מתכנסין כל הנצוצות שהם בחינת נדחי ישראל כידוע ומתברים יחד בבחינת שלום שזהו בחינת ירושלים שזהו עיקר קדושת הבית הכנסת וכו' כנ"ל. וזה שכתוב (ביחזקאל י"א) כי הרחקתים בגוים וכי הפצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט ודרשו רז"ל (מגילה כ"ט) אלו בתי כנסיות וכו' ועתה מחובר הפסוק היטב היטב סופו לראשו. היינו כי הרחקתים בגויםוטכי הפצותים בארצות שזהו בחנית פיזור הנצוצות שנתפזרו לשם כידוע. ועל כן סיים הפסוק ואהי להם למקדש מעט אלו בתי כנסיות וכו'. כי על ידי בתי כנסיות ובתי מדרשות שעוסקין שם בתורה ותפלה, על ידי זה מתכנסין ומתחברין שם הנצוצות כנ"ל בבחינת נדחי ישראל יכנס כנ"ל. נמצא שהמקדש מעט דהיינו בית הכנסת וכו', הוא התיקון והרפואה של הפיזור של ישראל שהפיצם בגוים וכו' ובזה מקושר ומחובר יפה הפסוק כי הפיצותים הנ"ל מראשו לסופו כנ"ל:
Afterward we say Kri'as Shma — the ultimate bittul and inclusion in the upper Ratzon, as above — for then one is included completely in the root of the Ratzon, in the aspect of the histalkus of Moshe who departed in Ra'ava d'Ra'avin. Then we say Baruch Shaim Kevod Malchuso L'Olam Va'ed (twenty-four letters) — to sweeten the twenty-four batei din and to draw the illumination of the Ratzon to all the fallen, descended, and far-removed souls who fell through the force of the dinim. Their entire rectification is through the illumination of the Ratzon drawn to them from above to below — through the aspect of Moshe who stands between sh'mad and ratzon. In his compassion he illuminates even in them the illumination of the Ratzon — that their ratzon should be strong each time to be included in His will. All of this is the aspect of Baruch Shaim... the aspect of the fragrance of the spiced pudding, etc., as above.
אות ד
After Kri'as Shma we say the berachah of geulah — the berachah of Emes V'Yatziv. There we mention the geulah of Mitzrayim and ask for the future geulah, as it says: "U'f'dai chin'umecha Yehudah v'Yisrael Go'alainu Hashem Tzevakos Sh'mo..." — "Redeem as You have promised; Yehudah and Yisrael — our Redeemer, Hashem of Hosts is His Name..." — and it concludes: "Ga'al Yisrael" — "He redeemed Yisrael."
ועל כן חששו רז"ל ביותר על השלום בבית הכנסת כמו שאמרו רז"ל (גיטין נ"ט) שתיקנו בבית הכנסת כהן קורא ראשון וכו' מפעני דרכי שלום כי היכי דלא ליתי לאיצנויי.כי עיקר קדושת הבית הכנסת הוא בבחינת שלום שזהו עיקר בחינת עליית הנצוצות שעולין משם על ידי דיבורי תפלה ותורה שעיקר תיקונם כשמתחברים יחד בבחינת שלום כמבואר היטב בהתורה הנ"ל עיין שם. שעיקר הוא השלום, ומחמת שבבית הכנסת עוסקין ביותר להעלות הנצוצות על ידי שדוברים שם תמיד דיבורים קדושים, על כן צריכין ליזהר שם ביותר ויותר מחחלוקת ח"ו. כי המחלוקת בבית הכנסת ובבית המדרש פוגם מאד מאד. כי באמת בכל מקום שנאוי המחלוקת מאד כאשר הפליגו רז"ל בגודל איסור המחלוקת רחמנא ליצלתן. אבל ביותר ויותר צריכין ליזהר ממחלוקת ח"ו בבית הכנסת ששם עוסקין תמיד לתקן הנצוצות שעיקר תיקונם כשיש שלום, שאז יכולין הנצוצות להתחבר בבחינת שלום שזהו עיקר תקונם כנ"ל. אבל כשמעוררין מחלוקת שם ח"ו מקלקלין מאד מאד. כי יכולין לקלקל ח"ו כל התקונים והקדושות הנעשין בבית הכנסת ובבית המדרש. כי עיקר תקונם בבחינת שלום דייקא כנ"ל:
All of this is the aspect of the upper pidyon. Through the illumination of the Ratzon in the Birchos Kri'as Shma and in Kri'as Shma itself — through this the pidyon is drawn, which sweetens all the dinim. Through this is the geulah: He redeems and saves us at all times, as it says there: "Podainu u'matzilaynu mai'olam Sh'mecha..." — "Our Redeemer and Rescuer — from of old this is Your Name..." Through this we are confident that He will redeem us with a complete geulah through Mashiach Tzidkeinu — for the essential completion of the geulah is from there, from the upper Ratzon, the aspect of "V'ad Atik Yomin meta..." — "He reached unto the Ancient of Days..." — as above.
אות ה
Based on LM I:215 — The Twenty-Four Types of Pidyonos (continued)
וזה בחינת ספירה ול"ג בעומר שאז פסקו למות תלמידי ר' עקיבא כי הם מתו על ידי פגם השלום, על ידי שלא נהגו כבוד זה בזה. ועל כן מתו בימי הספירה שאז עוסקין על ידי מצות ספירה לתקן הדמים לטהר עצמינו מטומאת מצרים כאשה המטהרת לבעלה. כי עיקר טומאת מצרים הוא בחינת פגם הדמים כידוע בבחינת (יחזקאל ט"ז) ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וכו' וכמבואר בפרי עץ חיים שכל כוונת הספירה לזכך ולטהר בחינת הדמים כידוע. ועל כן צריכין לספור הימים בפה מלא דוקא. כי הימים הם המדות שהם כלליות העולמות שקודם התקון הם בבחינת פגם הדמים שהם בחינת החיות של העולמות. כי הדם הוא הנפש והחיות ועל כן צריכין לספור הימים בפה כדי להכניס הדמים לתוך הדיבור הקדוש שיהיה נעשה מהם בחינת הדיבור של הספירה שעל ידי זה עולה מסירות נפש וזוכין לחבר הנצוצות בבחינת שלום כנ"ל, נמצא שעיקר התיקון שאנו עוסקין בימי הספירה הוא לעשות שלום שזהו עיקר בחינת עליית הנצוצות בחינת תיקון כל העולמות שאנו עוסקים לתקנם ולקדשם שיהיו כולם מוכנים לקבלת התורה בשבועות. כי עיקר קבלת התורה הוא על ידי השלום כמו שכתוב ויסעו מרפידים וכו' ויחן ישראל נגה ההר ודרשו רז"ל ומובא בפירוש רש"י שם כולם כאחד בלב אחד. מה שאין כן שארי החניות שהיו במחלוקת וכו'. נמצא שעיקר קבלת התורה היה על ידי השלום. וזה אנו עוסקין בימי הספירה שזהו בחינת תיקון הדמים כנ"ל. ועל כן תלמידי ר' עקיבא שפגמו בשלום ולא נהגו כבוד זה בזה על כן היה עונשם בימי הספירה דייקא כי נאחז בהם הדין של ימי הספירה. שעיקר הדין הוא מפגם הדמים של מצריםש הם בחינת דינים שאנו עוסקים לתקנם ולהמתיקם על ידי הספירה שעל ידי זה עושין שלום כנ"ל, ומחמת שהם פגמו בשלום והיו ביניהם מחלוקת על כן לא היו יכולים להמתיק דין של ספירה. על כן נאחז בהם הדין אז דייקא ונענשו אז דייקא כנ"ל. ור' שמעון וחביריו היו התיקון של הם על כן אמר אנן בחביבותא תליא שהוא שלום וכמבואר בדברי רבינו ז"ל בהתורה חדי ר' שמעון בסימן ס"א. וזהו בחינת ל"ג בעומר שאז פסקו למות תלמידי ר' עקיבא ואז הוא הלולא רבא דרבי שמעון בר יוחאי שהוא התיקון שלהם. כי עיקר תיקון הדמים והנצוצות הוא כנשתתקנין בחינת הרגלין שזה התיוקן יהיה נגמר בשלימות כשיבא משיח שאז יתקיים (זכריה י"ד) ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים שזהו בחינת עד דמטו רגלין ברגלין הנאמר בזוהר הקדוש כמובא בכתבים. ועל כן עיקר ההמתקה של ימי הספירה הוא בל"ג בעומר, כי אז כבר הגיע התיקון עד בחינת הוד שבהוד שהוא בחינת רגלין דרגלין. כי נצח והוד הם בחינת רגלין כידוע. ועיקר אחיזת הקליפות הוא בבחינת הוד בבחינת (איכה א') כל היום דוה כמובא ושם עיקר התיקון כשזוכין לתקן בחינת הוד זה עיקר שלימות התיקון. ועל כן תיכף כשמגיע יום ל"ג בעומר שאז זוכין לתקן בחינת הוד שבהוד שהוא עיק התיקון בחינת רגלין שברגלין, על כן אז נתתקן בחינת צולע על יריכו, ואז עיקר ההמתקה עיקר עליית הנצוצות ונעשה שלום ביניהם. ועל כן אז נתתקן פגם תלמידי ר' עקיבא שפגמו בשלום. ועל כן אז הוא הילולא רבא דרבי שמעון בר יוחאי שהוא בחינת שחם שלום כי הוא היה התיקון שלהם. כי עיקר בחינת השלום שהוא בחינת תיקון הנצוצות הוא כשנתתקנין בחינת הרגלין שזה זוכין בל"ג בעומר כנ"ל. ועיקר ההילולא הוא שאז נסתלק רבי שמעון בר יוחאי. כי בעשת הסתלקות נשמת הצדי אז הוא מעלה מסירות נפש ביותר ויותר. כי אז עיקר ההתפארות שהשכינה מתפארת חזי במה ברא קאתינא לגבך שזה עיקר בחינת העלאת מסירות נפש ועל ידי זה עיקר עליות הנצוצות עיקר תיקון השלום כנ"ל. ועל כן בל"ג בעומר שאז צריכין לתקן הרגלין שלזה צריכין העלאת מסירות נפש מנשמה גדולה מאד בפרט שהיו צריכין לתקן הפגם של תלמידי ר' עקיבא שפגמו בשלום כנ"ל על כן זהכ התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי ללתקן תיקון זה. כי נסתלק בשלום ביום ל"ג בעומר וזכ ה להעלות נשמתו בסוד העלאמת מסירות נפש בשעת הסתלקותו למעלה למעלה כמובן באדר"ז הקדושה על פסוק (תהלים ל"ג) כי שם צוה ה' את הברכה חיים וכ' עיין שם שאז נסתלק נשמתו הקדושה, ועל ידי זה זכה להמשיך שלום ולתקן הפגם של תלמידי ר' עקיבא שזהו בחינת המתקת הדין של ימי הספירה שעיקר ההמתקה על ידי השלום כנ"ל, כי בשעת הסתלקות הצדיק נתרבה השלום מאד בבחינת (ישעיה נ"ז) יבא שלום ינוחו וכו' הנאמר על סילוק הצדיק כמו שדרשו רז"ל וכן מבואר באדר"ז שם בפירוש על הסתלקות רבי שמעון בר יוחאי ששמעו קול שאמר יבא שלום היינו כנ"ל. אשרי לו:
Therefore at Ma'ariv one blesses two berachos after Kri'as Shma, adding Bircas HaHashkivah v'HaKimah [the berachah of Lying Down and Rising] — "Hashkivainu..." — "Lay us down [in peace]..." — and "V'ha'amidainu l'chaim tovim u'l'shalom" — "Raise us up to good life and peace" — concluding: "Shomer Amo Yisrael La'ad" — "Guardian of His people Yisrael forever." For the essential strengthening of emunah is needed in the aspect of night and darkness — the aspect of galus, which resembles night. For the roots of day and night are drawn from holy da'as and holy emunah, as is known. Whoever merits complete emunah — then for him, night shines like day, darkness like light, as it is written : "Gam choshech lo yachshich mimeka..." — "Even darkness does not darken before You..." — and : "Ki aishaiv bachoshech Hashem or li..." — "Though I sit in darkness, Hashem is a light unto me..."
אות ו
This is the aspect of needing to include the quality of night within day and day within night — for it is all one. Emunah and holy da'as are one, as it is written : "V'airastich li be'emunah v'yada'at es Hashem" — "I will betroth you to Me with faithfulness, and you shall know Hashem." Therefore at night, the order of Kedushah is not mentioned in Bircas Ma'ariv Aravim — for kodesh is the aspect of mochin and da'as, which illuminates only by day. But at night one strengthens oneself only through emunah — the aspect of : "Ve'emunascha balailos" — "And Your faithfulness in the nights."
ובשביל זה התחיל שלמה המלך עליו השלום לבנות יסוד בית המקדש בחודש אייר. שכל החודש הזה הוא כולו בימי הספירה, ועל ידי הספירה מתקנין הדמים וזוכין לשלום, ועל כן אז התחיל בנין בית המקדש שמשם קדושת הבית כנסת ובית המדרש שכל קדושתם הוא בבחינת שלום כנ"ל. ובשביל זה נקרא הביתה מקדש סוכת שלם כי עיקר קדושתו בבחינת שלום כנ"ל:
Then one binds all retzonos to the root of the Ratzon through Bircas Ahavas Olam, etc. — as above. Then Kri'as Shma, etc. Then Bircas Emes Ve'Emunah — for in the morning we say "Emes V'Yatziv v'Nachon v'Kayam..." — "True, and firm, and correct, and enduring..." — because then is the aspect of the revelation of the light of truth that will be revealed at the time of geulah (the aspect of day). But at night — the aspect of the darkness of galus — the essential strengthening is only through emunah. This is the berachah of Emes Ve'Emunah at Ma'ariv — which is also a berachah of geulah, the aspect of the pidyon, as it concludes: "Ki fadah Hashem es Yaakov u'g'alo miyad chazak mimenu..." — "For Hashem has redeemed Yaakov and rescued him from a hand stronger than his..." — concluding: "Ga'al Yisrael" — "He redeemed Yisrael."
אות ז
Afterward we add Bircas Hashkiveinu. This is the aspect of what is explained in the Torah : even when the Ratzon is revealed through tzedakah, the metzach of the nachash returns and overpowers — casting doubt upon the ratzon, etc. Then one must strengthen oneself and give tzedakah again, etc.; see there.
ועל כן אמרו רז"ל (עיין מגיהל כ"ט) עתידין כל בתי כנסיות שיעלו לירושלים כי על ידי קדושת הבית כנסת והיראה שנוהגין בו על ידי זה נתבטל כל הארציות משם לגמרי. ועל כן מאחר ששם נתבטל הארציות בודאי יוכל לעלות ממקומו לירושלים. כי עיקר ההפסק והריחוק שבין מקום למקום הוא מחמת הארציות. כי הארציות נותן גבול והפסק והבדל בין מקום למקום. אבל כשנתבטל הארציות ועושין שלום אזי הכל אחד. כי אין נפסק וגבול בין ירושלים להבית הכנסת מאחר שנתבטל כל הארציות. ועל כן בודאי יעלו כל המקומות הקדושים שהם בית הכנסת לירושלים. כי רוחנית אינו תופס מקום. אבל זה יהיה לעתיד כשיושלם הבירור בשלימות. כי אין הקדושה נשלם בשלימות עד לעתיד לבא כשיתקיים ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים, ואז יהיה נשלם קדושת הבית הכנסת בשלימות עד שיעלו כולם לירושלים כי הארציות יתבטל מהם לגמרי אז וכנ"ל. וכן מבואר שם בפסוק זה גופי' ועמדו רגליו ביום הוא על הר הזיתים ונבקע חצי ההר וכו'. נמצא שמבואר שם שיהיו אז נסים גדולים בענין בקיעת ההר שיגיעו ההרים זה לזה כמו שכתוב שם כי יגיע גי הרים אל אצל עיין שם בפירוש רש"י. וכל זה יהיה מחמת גודל שלימות הקדושה שיהיה אז כשיושלם בירור הרגלין שזהו בחינת ועמדו רגליו וכו' כנ"ל שמחמת זה בעצמו יתברטל הארציות עד שיוכלו ההרים להתקרב זה לזה. ועל כן אז יעלו כל הבתי כנסיות לירושלים. כי כשנתבטלים הארציות יכולין כל המקומות הרחוקים להתקרב ולהתחבר יחד כנ"ל.וזהו בחינת גודל השלום שיהיה אז. כי שלום הוא בחינת אחדות והתחברות כי יתבטל הארציות שהוא מסך המבדיל ויעלו ויתחברו כל הקדושות יחד בבחינת שלום וכנ"ל:
Upon this depends the entire essential battle of every Yid throughout all the times that pass over him all the days of his life — especially those beginning to approach holiness, to draw close to Hashem and to the true tzaddikim. There are many who have already merited the aspect of geulah — the illumination of the Ratzon, whose ratzon and longing and yearning for Hashem is already strong and who draw close to Him, etc. — but afterward they fall from this.
אות ח
This is a general rule: all distancings and falls at their root are drawn from the blemish of emunas haRatzon — from which all the desires stem. The essential source is the above: the ratzon is not yet strong enough, and the Sitra Achra — the metzach of the nachash, which draws from the elder of the Sitra Achra — tunnels and overpowers to cast doubt upon the ratzon. Certainly it cannot deny the Ratzon completely — for the true tzaddikim, Moshe Rabbeinu and those after him, already fought and defeated it, and revealed the Ratzon in the world through all the awesome signs and wonders that Moshe performed before all Yisrael, and through the holy pleasant Torah given to us in writing and orally, and through all the prophets, elders, and holy tzaddikim who came after him and revealed wondrous and awesome Torah novellae, etc.
וזה בחינת (מגילה ט') מעלין בקודש ולא מורידין. ועיקר תכלית הקושה הוא קדושת ספר תורה כמבואר במשנה (מגילה כ"ה) ובשלחן ערוך, בני העיר שמכרו וכו'. מכרו בית הכנסת לוקחין וכו'. עד מכרו ספרים יקנו ספר תורה שמעלין בקדש וכו'. כי עיקר הקדושה הוא כשנתבטלין הארציות לגמרי שזהו בחינת קדושת ספר תורה שעור הקלף מחובר ל~ אותיות הכתב בחיבור חזק לעולם. ועל ידי זה נתהפך הקלף לקדושה גמורה של ה~ אותיות הקדושים שבספר תורה. כי עיקר עליית הקדושה הוא על ידי הדיבור כנ"ל שזהו בחינת ה~ אותיות שבספר תורה שהם ~ אותיות הדיבור. ומאחר שהקלף דבוק באלו ה~ אותיות בקשר חזק ובאחדות גדול כל כך על כן נתבטל הקלף לגמרי לגבי ~ אותיות הכתב וקונים קדושה גמורה. ועל כן הסספר תורה וספרים הם מצות שיש בגופן קדושה. כי גופן קדושים מחמת שמקושרין לה~ אותיות, על כן הגשמיות שלהם נתבטל לגמרי לגבי הקדושה עד שאי אפשר לשנות הקדושה עוד לעולם. כמבואר בפוסקים שדבר שיש בגופו קדושה אינו משתנה מקדושתו לעולם. כי תשמישי קדושה שבלו צריכין גניזה, אבל הבית הכנסת אף על פי שמדברים בו דיבורים קדושים של תורה ותפלה, עדיין הוא נקרא תשמישי ממצוה שכמבואר בפוסקים ויכולין לשנות קדושתו זט"ה במא"ה כמבואר בשלחן ערוך. כי אין הבית הכנסת מקושר כל כך להדיבור הקדוש כמו הקלף בה~ אותיות. ועל כן צריך האדם שיקדש עצמו כל כך בדיבורי התורה ותפלה עד שיתבטל לגבי הדיבור לגמרי כנ"ל דהיינו שיהיה גופו מחובר וכלול בהדיבור כמו הקלף המחובר הבה~ אותיות עד שהקלף עם ה~ אותיות הם דבר אחד ממש. כי שניהם יחד הם ספר תורה. כמו כן ממש יהיה הגוף מחובר ונכלל בהדיבור עד שיהיה כתוב ונחקק בו היטב. ולא יהיה נכתב ונחקק בגופו שום אותאחר רק ~ אותיות ודיבורי התורה כמו קלף של הספר תורה שאין נכתב בו שום דבר רק ~ אותיות התורה, ואזי זה האדם הוא קדוש בקדושת הספר תורה ויותר. ועליו נאמר זאת התורה אדם. דהינו שהאדם הזה בעצמו הוא התורה כמובא זה בדברי רבינו ז"ל. ועל תלמיד חכם כזה אמרו רז"ל (מכות כ"ב) כמה טפשאי שאר אינשי דקיימו מקמי ספר תורה ולא קיימו מקמי צורבא מרבנן וכו'. וזה בחינת (משלי ג') כתבם על לוח לבך. היינו שיהיו דיבורים התורה כתובים בו ממש כמו ה~ אותיות הנכתבים בספר תורה ממש כנ"ל. וזה שנסמך מצות לימוד והדיבור בדברי תורה למצות כתיבת תפילין (שהוא בחינה אחת עם כתיבת ספר תורה כי דיניהם אחד). כמו שכתוב בפרשת קריאת שמע ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך וקשרתם ל~ אות על ידך וכו' וכתבתם וכו'. היינו שהתורה מזהיר את האדם שידבר דברי תורה תמיד ולא ידבר דברים בטלים כמו שדרשו רז"ל (יומא י"ט) על פסוק זה ודברת בם ולא בדברים בטלים. היינו שידבר כל כך דברי תורה בשבתו בביתו ובלכתו בדרך ובשכבו ובקומו עד שיתבטל הגוף לגבי הדיבור לגמרי אעד שיהיה הגוף מקושר ונכלל בהדיבור כמו הקלף של ספר תורה ותפילין ומזוזות. וזהו ודברת בם וכו' וקשרתם וכתבתם וכו'. היינו שתדבר כל כך בתורה עד שיתבטל הגוף לגמרי לגבי הדיבור עד שיהיה בבחינת תפילין ומזוזות הנכתבים על הקלף שה~ אותיות והקלף שניהם אחד ממש כן יהיה הגוף מקושר ונכלל בהדיבורים הקדושים של התורה עד שיתבטל אצלם לגמרי כנ"ל. ובשביל זה מעלין בקדש ולא מורידין כי צריכין להעלות הנצוצות אל הקדושה מעלה מעלה. כי צריכין בירור אחר בירור עד שיעלו תכלית הקדושה שהוא קדושת ספר תורה ששם הקלף מקושר ובטל לגברי ~ אותיות התורה שזהו עיקר שלימות עליית הקדושה בחינת שלום ואחדות. וכנ"ל:
But its remaining power against the weak among Yisrael is only through casting doubt upon the ratzon. There is much to say about this.
Loading comments…