Segment 2
אות א ענין ראש חדש. על פי המאמר תקעו בחודש שופר עיין שם(בלקוטי תנינא סימן א') כל המאמר היטבעד סופו.
And this is the aspect of: "I shall acknowledge Your Name, for You have done a wonder — etzos mei'rachok emunah omen " — a double expression: emunah omen . That is, one who still has in him some point of emunah — he can go back and repair and raise the emunah through the exceedingly wondrous strategies that are the aspect of "strategies from afar," that come from a very distant, lofty, and awesome place — the aspect of "from afar she brings her bread" (Proverbs 31:14) . For the strategies of the great Tzadikim — especially the strategies regarding the holy emunah — come from very far away, from exceedingly lofty and immense supernal intellects drawn from very lofty worlds far removed from this world. And this is "etzos mei'rachok emunah omen" — that through the point of emunah that still remains with him, through which he exerts himself to fulfill their strategy, through this he merits complete emunah , the aspect of emunah omen , as mentioned above.
Segment 3
וקיצור הדברים. שיש ג' מדות שהם מפסידין היראה שהיא בחינת ירושלם.והם תאוות אכילה ומשגל וממון. והם בחינת ג' משמורת הוי הלילה. ותיקונם על ידי ימים טובים שהם שלש רגלים. ואז זוכין לנבואה על ידי המלאכך הנעשה על ידי יראה. ועל ידי נבואה זוכין לתפלה. ואזי אין צריכין לרפואות כי נתרפאין על ידי דבר ה' שהוא המלוה הגדול. כי כל כוכביא לוין דא מן דא סיהרא לוי מן שמשא וכו'. ומשם מקבלין כח כל העסקים אבל כשאוחזין בחינת תפלה בחינת דבר ה' שהוא המלוה הגדול אז נתרפאין על ידי דבר ה' ואין צריכין לעשבים כי נמשך כח הרפואה בלחם ומים. כי כל העשבים חוזרים כחם לשרשם שהוא דבר ה' ואז נמשך כח הרפואה ללחם ומים וכו'. וזה בחינת התנוצצות משיח וכו'. ואז יכולין לעשות ראש השנה כי ראש השנה הוא חסד גדול שנתן לנו ראש השנה יום הדין בראש חדש שאז השם יתברך בעצמו כביכול מתחרט ואומר הביאו עלי כפרה עלי שמיעטתי את הירח. ועל ידי זה יש לנו פתחון פה להתחרט ולבקש כפרה וכו' עיין שם כל זה היטב.
But one who has fallen into alien wisdoms to the point that he does not believe at all, and moreover he mocks those who hold fast to Emunas Chachamim — certainly it is difficult to repair the breakage of his emunah . And therefore they immediately asked: "Who can pull threads from a millstone?" — how is it possible to draw threads from stone? That is, how is it possible to draw the holy emunah , which is the scarlet thread, from a piece of stone of the millstone? For they have no emunah in the strategy itself, as mentioned above. He answered them: "And who can sew a millstone?" — for truly, it is impossible to repair the broken emunah for such people. For one who cannot pull threads from a piece of stone of the millstone — that is, to fulfill the strategies of the Tzadikim even though their emunah has been broken within him, as mentioned above — he certainly cannot sew the broken millstone, cannot repair the fallen emunah , since he does not believe in the strategy itself, as mentioned above.
Segment 5
אות ב והנרא שכולו קשור זה בזה ונעוץ סופו בתחלתו. כי כל זה הוא בחינת ראש חדש בבחינת מיעוט הירח ומילואה. כי אלו הג' מדות שהם מפסידי היראה שהיא בחינת ירושלים. הם בחינת מיעוט הירח. שמשם יניקת הסטרא אחרא שממנה כל התאוות רעות בפרט אלו הג' תאוות הנ"ל שהם כלם מבחינת מיעוט הלבנה. כי תאוות משגל נמשכת מהקליפה הידועה שהיא באה מחסרון המאורות כמו שכתוב יהי מארת חסר דא לילית שיניקתה ממארת חסד דהיינו מיעוט הירח. וגם אתוות ממון תלוי בתאוות משגל ויניקתו גם כן משם כמבואר בדברי רבינו במאמר צוית צדק (סימן כ"ג) עיין מה שהביא שם מאמר התיקונים שקרא תאוות העשירות אסכרא לרביי מחייכת בהו בעותרא בהאי עלמא וכו' וזה בא ממארת חסד כידוע. וכן תאוות אכילה עיקר התאוה היא בבחינת ובטן רשעים תחסר. כי מה שהוא מוכרח לקיום הגוף אין זה נקרא תאוה. רק מה שהוא מותרות בחינת בטן רשעים תחסר. שזה בחינת מארת חסדר היפך צדיק אוכל לשובע נפשו שהוא בחינת אור מלא (כמבואר במאמר ויהי מקץ סימן נ"ד) נמצא שכל אלו הג' תאוות הם בבחינת חסרון הלבנה בחינת מארת חסר. ועל כן ה נרמזין בדברי רז"ל בג' משמורת של הלילה כי משם יניקתם מבחינת חסרון הלבנה שהיא המאור הקטן לממשלת הלילה. ועל כן הם מפסידים את היראה שהיא ירושלים. כי ירושלים היא בחינת מלכות בחינת מאור הקטן וכן יראה היא גם כן בחינת מלכות כמובא ועל כן אלו הג' מדות שהם יוקים מחסרון הלבנה שהיא בחינת מיעוט המלכות על כן הם מפסידי היראה שהיא בחינת ירושלים בחינת מלכו. כי כל מה שמתגברים ח"ו אלו היונקים ממיעוט הלבנה. נתמעט הלבנה ביותר ותיקונה על ידי יום טוב כי יום טוב הוא בחינת תיקון למיעט הירח בחינת מילוי הלבנה כי המים טובים מונין ללבנה והם תיקונמה כמובא ועל כן כל השלש רגלים הם בעת מילוי הלבנה כי הם בחינת תיקונה ומילואה ועלכן נקרא יום טוב בחינת וירא אלקים את האור כי טוב שהוא בחינת אור מלא היפך מארת חסר. ועל כן אלו הג' יום טוב שהם בחינת מילוי הלבנה הם מתקנים ג' תאוות הנ"ל שהם בחינת חסרון הלבנה. ועל ידי זה זוכין לנבואה ועל ידי נבואה זוכים לתפלה. כיכל זה נעשה על ידי תיקון ומילוי הלבנה שהיא בחינת שלימות המלכות כידוע ומשם בא נבואה כי נבואה נמשכתמן המלאך הנעשה על ידי היראה. והמלאך הוא בחינת השכינה בחינת הנני שולח לפניך מלאך כמו שביאר רבינו נ"י והיא משפיע נבואה בעת שעולה למעלה ממקום הנבואה דהיינו למעלה מנה"י וזה נעיעשה ביום טוב כידוע והבן, עיין במאמר הנ"ל בסוף. ואזי זוכים לתלה שהיא בחינת מלכות גם כן. ואזי אין צריכיחם לרפםטואות כי יכולין להתרפאות על ידי דבר ה' שמשם מקבלין ולווין כולם כי כל כוכבאי לווין דא מן דא סיהרא לווה מן שמשא. והנה נדקדק למה תפס מכל הלוואת הכוכבים מה שסיהרא לווי מן שמשא הלא כול לווין זה מן זה. ולמה פרט סיהרא לוי וכו'. אך לפי הנראה. כי כל הלוואת הכוכבים שלווים זה מזה ועל פי זה מתנהג סדר מערכת השמים כל זה תלוי בהלוואת סיהרא מן שמשא דהיינו מיעוט הירח שהיא בחינת מיעוט המלכות וכשאין נתגלה מלכותו יתברך בחינת דבר ה' אז שייך ההלואה שכולם לווין זה מזה. שכי מתנהג הכל כסדר שזה מקבל מזה וזה מזה וכו'. אבל כנשתגלה בחינת דבר ה' אז נתבטלין כל ההלוואות. כי אז נתגה שאין שום סדר חיות הטבע ומערכת השמים כלל. רק הכל כאשר לכל כולם כאחד מקבלין מהמלוה הגדול דהיינו דבר ה'. כי מלכותו בכל משלה וכמו שהגלגל העליון מקבל מדבר ה' כן העששב הפחות מקבל מדבר ה'. כי זה הבעל תפלה ממשיך ומגלה בחינת מלכות בחינת דבבר ה' למטה בעולם השפל הזה וממשיך אלקותו יתברך למטה נמצא שעל ידי שנתגלה דבר ה' שהוא בחינת מלכות שזה בחינתתיקון הלבנה ומילואה אז נתבטל כל ההלואת מה שלוין זה מזה כי כולם לווין רק מהמלוה הגדול הוא דבר ה'. נמצא שכל ההלואות של הכוכבים הם רק על ידי מיעוט הירח דהיינו בחינת מיעוט המלכות. ועל כן דקדש כל כוכבאי לווין דא מן דא סיהרא מן שמשא. כי הכל תלוי בזה כנ"ל. ואז כל העשבים חוזרין כחם לשרשם שהוא דבר ה'. וזהו שלימות בחינת מילוי הלבנה כשחוזרין אל המלכות דקדושה כל הניצוצות המלובשין בכל הדברים שבעולם שהם באים ממיעוט הירח שהוא מיעוט המלכות שמשם באין כל הניצוצות שהם הכחות המלובשים בכל העשבים. ועתה על ידי בחינת תיקון מילוי הלבנה שהיא בחינת מלכות חזורים כל הכחות והניצוצות לשרשם וזהו בעצמו מילוי הלבנה ותיקונה כנ"ל. וזהו בחינת התנוצצות משיח כי מילוי הלבנה היא בחינת מלכות משי שאז עתידים ישראל להתחדש כמותה. ואז יתקיים והיה אור הלבנה כאור החמה ולא יהיה בה שום מיעוט.
For in truth, emunah is called a stone — the aspect of "the stone that the builders rejected has become the chief cornerstone" (Tehillim 118:22) . But even though it is called a stone — because one must be strong in emunah like a strong stone, in the aspect of "I am a wall" (Song of Songs 8:10) , where Yisrael boast that they are strong in their emunah like a wall of stones — nevertheless, it is not a truly hard stone without any moisture, G-d forbid. On the contrary — it is the aspect of a precious stone, the aspect of "avna tava dich'lila mikol g'vanin" [a good stone comprised of all colors], and all types of bounty and blessings are drawn from this precious stone. For it is the aspect of a well of living water, etc. For emunah is the source of blessings and bounty. And therefore, through a piece of stone from the broken millstone — that is, through some strategy from the holy words of the true Sages — one can draw threads from it to repair the emunah , as mentioned above. But for them — the opponents — it is like a truly hard stone. Therefore they asked: "Who can pull threads from a millstone?" — as mentioned above. And therefore he answered them in truth: "Who can sew a millstone?" — for certainly for such people it is impossible to repair and reconnect the emunah , as mentioned above.
Segment 7
אות ג ועל כן אז יכולים לעשות ראש השנה. כי ראש השנה הוא בראש חדש. וזהו חסד גדול מאתו יתברך כי ברא חדש אמר השם יתברך הביאו עלי כפרה ועל כן יש לנו פתחון פה לבקש כפרה. נמצא שעיקר ראש השנה הוא על ידי בחינת מילוי הלבנה ותיקונה כי זה שאמר השם יתברך הביאו עלי כפרה על שמיעטתי את הירח זהו בעצמו תיקונה ומילואה. כי אזי מתחלת להתמלאות מאחר שהשם יתברך מתחרט על מיעוטה. ועל כן על ידי כל הבחינות הנ"ל שהם בחינת מילוי הלבנה על ידי זה יכולים לעשות ראש השנה שהוא ברא ידחש דיקיא שאז מתחיל תיקון הלבנה ומילואה בחינת הביאו עליי כפרה כנ"ל.
And this is the aspect of "which you broke — and place them in the Ark" (Deuteronomy 10:2) . And our Sages of blessed memory said: "The Tablets and the broken Tablets rest in the Ark." That is, through the aspect of the broken Tablets themselves — the aspect of the broken emunah — through this itself the emunah is repaired anew. These are the aspect of the second Tablets — the aspect of "he took a piece and threw it to them" etc. For through the point of the broken emunah that still remains in him, through this he fulfills the strategy of the Sages — whose emunah has been broken within him — and returns and repairs the emunah , which is the aspect of receiving the second Tablets. For the entire receiving of the Torah stands upon emunah , as it is written: "all Your commandments are emunah " (Tehillim 119:86) . And as it is written: "Chavakuk came and established them on emunah " (Makkos 24a) etc. — that is, as mentioned above.
Segment 9
אות ד וזה שאומרים הלל בראש חדש. כי הלל היפך הקליפה שהיא בחינת יללה כמובא בדברי רבינו נ"י. כי יניקתה ממארת חסר כנ"ל ובראש חדש מתחיל התיקון על כן אומרים אז הלל שהוא ההיך ממנה. ואין אומרים רק חצי הלל כי אז הוא רק התחלת המילוי והתיקון. ועיקר שלימות התיקון הוא ביום טוב ואז אומרים הלל שלם. גם ראש חדש הוא בחינת התחלת התשובה. כי אז אמר השם יתברך הביאו עלי כפרה. ומזה נשתלשלה תשובה בכל הנבראים שלכולם בא הרהור תשובה ברא חדש כמו שכתב רבינו נ"י. ועל זה מרמז מה שאומרין חצי הלל דהיינו הלל בדילוג. כי כן הבעל תשובה שאין יכול לילך כסדר מדרגא לדרגא רק בדילוג. כי צריך לדלג ולקפוץ על כמה מדריגות כמבוא על פסוק מלאכי צבאות ידודון ידודון וכמובא בזוהר הקדוש גם בקריאת התורה ברא חדש אי אפשר לקרות כסדר וצריך לדלג למפרע. ואפשר לרמז גם כן על בחינת תשובה שהיא ברא חדש. כי הבעל תפילה אין הילוכו כסדר ודרך הבעל תפילה שצריך לחזור לפעמים למפרע כמובא בשם הבעל שם על פי והוא ינהגינו עלמות שבתחילה מסייעין אותו מלמעלה לילך ולרוץ בדרכי ה' ואחר כך מניחין אותו. ואז חוזר לאחור וחוזר לילך כסדר. גם בהלל מרומז מלכות דוד ומשי כמבוא. גם מרומז בהלל בחינת הנ"ל דהיינו מה שכתוב לעיל שיש לנו פ"פ לב אולהתחרט ולעשות תשובה מאחר שהוא יתברך בעצמו מתחרט ואומר הביאו עלי כפרה. וזהו אבן מאסו הבנוים היתה לראש פינה. מאת ה' היתה זאת. היינו כי אם יפלא על הבעל תשובה איך זכה שיתקבל. וזה אבן מאסו הבונים היתה וכו' היינו הבעל תשובה שפגם במה שפגם וזהו אבן מאסו הבונים שמאסו אותו על ידי פגמיו המרובים ועכשיו זכה להיות לראש פינה והדבר תמוה לכאורה. אך באמת מאת ה' היתה זאת. היינו שמאת ה' בעצמו כביכול היתה זאת שיועיל תשובה כי זה נשתלשל מאתו יתברך מאחר הוא בעצמו יתברך אמר היאו עלי כפרה. על כן גם אנו יש נו פ"פ להתחרט ולעשות תשובה. וזה מאת ה' היתה זאת שמאת ה' בעצמו כביכול נתהוה זאת שיועיל תשובה מאחר שהוא בעצמו מתחרט כנ"ל. אבל באמת היא נפלאת בעינינו. כי אצלינו היא פלא באמת איך יועיל תשובה ואיך יהי לנו פ"פ לבא לפניו בחטאינו ולהתחרט. אך מאת ה' היתה זאת כנ"ל.
And the essential thing is, as mentioned above, that anyone who has within himself some point of holy emunah , even if it has been broken — he can repair it. And this is the aspect of: "Gavra d'ozif v'tarif" [the man who lends and demands repayment]. For Rabbeinu of blessed memory already explained a great part of the riddles in this Aggadah, in his lofty and wondrous manner, and the interpretations are already printed in his holy book. And the essence of the matter regarding "the man who lends" is that it refers to the Tzadik who arouses the good in a person and inspires him to pray and perform good deeds — and then the evil forces prevail and make the person forget everything, as if there was no good at all. And then the good returns again and the person is inspired again — and then the evil prevails again, and so on. And this is the question: "What did he see that he goes back and lends again?" — seeing that each time the evil prevails and takes everything! And the answer is, "until a man comes who lifts him up" — meaning the true Tzadik who knows how to arrange and bring to perfection all the scattered good points that were gathered amidst all these ascents and descents. And ultimately, nothing is lost — every prayer, every good point is collected by the Tzadik and constructed into a complete structure. And this is the aspect of the aforementioned riddle — that the good that has been swallowed is never truly lost, for the true Tzadik arranges and elevates everything.