ראש חדש ב
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
אות א ענין ראש חדש. על פי המאמר תקעו בחודש שופר עיין שם(בלקוטי תנינא סימן א') כל המאמר היטבעד סופו.
Likutay Halachos - Hilchos Rosh HaShanah 2
וקיצור הדברים. שיש ג' מדות שהם מפסידין היראה שהיא בחינת ירושלם.והם תאוות אכילה ומשגל וממון. והם בחינת ג' משמורת הוי הלילה. ותיקונם על ידי ימים טובים שהם שלש רגלים. ואז זוכין לנבואה על ידי המלאכך הנעשה על ידי יראה. ועל ידי נבואה זוכין לתפלה. ואזי אין צריכין לרפואות כי נתרפאין על ידי דבר ה' שהוא המלוה הגדול. כי כל כוכביא לוין דא מן דא סיהרא לוי מן שמשא וכו'. ומשם מקבלין כח כל העסקים אבל כשאוחזין בחינת תפלה בחינת דבר ה' שהוא המלוה הגדול אז נתרפאין על ידי דבר ה' ואין צריכין לעשבים כי נמשך כח הרפואה בלחם ומים. כי כל העשבים חוזרים כחם לשרשם שהוא דבר ה' ואז נמשך כח הרפואה ללחם ומים וכו'. וזה בחינת התנוצצות משיח וכו'. ואז יכולין לעשות ראש השנה כי ראש השנה הוא חסד גדול שנתן לנו ראש השנה יום הדין בראש חדש שאז השם יתברך בעצמו כביכול מתחרט ואומר הביאו עלי כפרה עלי שמיעטתי את הירח. ועל ידי זה יש לנו פתחון פה להתחרט ולבקש כפרה וכו' עיין שם כל זה היטב.
But this holy path — its essential illumination is drawn through the holiness of Shabbos, which is the aspect of the holiness of the true Tzaddik, as above. And this is what is found in the Midrash on this verse: “I am black” with my deeds, “but beautiful” with the deeds of my forefathers; “I am black” all the days of the week, “but beautiful” on Shabbos. And there it further enumerates many more: “I am black” in Mitzrayim, “but beautiful” in Mitzrayim; “I am black” in Mitzrayim — “they rebelled against Me,” etc.; “but beautiful” in Mitzrayim — with the blood of the Pesach offering and the blood of circumcision, as is written, “And I passed over you and I saw you wallowing in your bloods, and I said to you: ‘In your blood, live!’” (Yechezkel 16:6) — this is the blood of the Pesach, “and I said to you,” etc. — this is the blood of the circumcision. “I am black” at the Sea, as is said, “They rebelled at the Sea,” etc. (Tehillim 106:7). “But beautiful” at the Sea, as is said, “This is my G-d and I will beautify Him,” etc. (Shemos 15:2). And so it enumerates there many more instances where they sinned greatly, yet in that very place they also merited much good. And all of this is the aspect of the aforementioned holy path of “Azamra l’Elokai b’odi,” as above. But all of this cannot be revealed except through the power of the true Tzaddikim, which is the aspect of the power of the holiness of Shabbos, as above. And this is the aspect of “I am black with my deeds, but beautiful with the deeds of the fathers” — who are the aspect of the power of the Tzaddikim, who are the fathers of the world, as is written, “My father, my father, the chariot of Yisrael and its riders” (Melachim II 2:12). And so it is stated explicitly there in the Midrash: “I am black” with their deeds that are not good, “but beautiful” with the deeds of the Tzaddikim — as it says there: “I am black” with the spies, “but beautiful” with Yehoshua and Kalaiv, etc.; “I am black” at Shittim, etc., “but beautiful,” as is said, “And Pinchas stood and prayed” (Tehillim 106:30); “I am black” with Achan, “but beautiful” with Yehoshua, etc. And this itself is the aspect of “I am black during the weekdays, but beautiful on Shabbos,” for the power of Shabbos and all the Tzaddikim are one aspect, as above. For through this specifically one can reveal the good points that exist even in the most lowly of the lowly, to revive his soul so that he remains standing — and this is the aspect of the holy path of “Azamra” mentioned above, which is the aspect of “I am black but beautiful,” as the Midrash goes on to explain all the good that is found in them in the depths of their lowliness and blackness, as above. For it is impossible to reveal all this good from within the depth of the darkness of the abundance of evil that covers it, except through the power of the true Tzaddikim and through the power of Shabbos Kodesh, as above. And now all the words of the aforementioned Midrash are beautifully connected and joined together — see there well, and you will now see and understand that it all speaks of the matter of the aforementioned holy path of “Azamra l’Elokai b’odi,” which is the aspect of “I am black but beautiful,” as above.
אות ב והנרא שכולו קשור זה בזה ונעוץ סופו בתחלתו. כי כל זה הוא בחינת ראש חדש בבחינת מיעוט הירח ומילואה. כי אלו הג' מדות שהם מפסידי היראה שהיא בחינת ירושלים. הם בחינת מיעוט הירח. שמשם יניקת הסטרא אחרא שממנה כל התאוות רעות בפרט אלו הג' תאוות הנ"ל שהם כלם מבחינת מיעוט הלבנה. כי תאוות משגל נמשכת מהקליפה הידועה שהיא באה מחסרון המאורות כמו שכתוב יהי מארת חסר דא לילית שיניקתה ממארת חסד דהיינו מיעוט הירח. וגם אתוות ממון תלוי בתאוות משגל ויניקתו גם כן משם כמבואר בדברי רבינו במאמר צוית צדק (סימן כ"ג) עיין מה שהביא שם מאמר התיקונים שקרא תאוות העשירות אסכרא לרביי מחייכת בהו בעותרא בהאי עלמא וכו' וזה בא ממארת חסד כידוע. וכן תאוות אכילה עיקר התאוה היא בבחינת ובטן רשעים תחסר. כי מה שהוא מוכרח לקיום הגוף אין זה נקרא תאוה. רק מה שהוא מותרות בחינת בטן רשעים תחסר. שזה בחינת מארת חסדר היפך צדיק אוכל לשובע נפשו שהוא בחינת אור מלא (כמבואר במאמר ויהי מקץ סימן נ"ד) נמצא שכל אלו הג' תאוות הם בבחינת חסרון הלבנה בחינת מארת חסר. ועל כן ה נרמזין בדברי רז"ל בג' משמורת של הלילה כי משם יניקתם מבחינת חסרון הלבנה שהיא המאור הקטן לממשלת הלילה. ועל כן הם מפסידים את היראה שהיא ירושלים. כי ירושלים היא בחינת מלכות בחינת מאור הקטן וכן יראה היא גם כן בחינת מלכות כמובא ועל כן אלו הג' מדות שהם יוקים מחסרון הלבנה שהיא בחינת מיעוט המלכות על כן הם מפסידי היראה שהיא בחינת ירושלים בחינת מלכו. כי כל מה שמתגברים ח"ו אלו היונקים ממיעוט הלבנה. נתמעט הלבנה ביותר ותיקונה על ידי יום טוב כי יום טוב הוא בחינת תיקון למיעט הירח בחינת מילוי הלבנה כי המים טובים מונין ללבנה והם תיקונמה כמובא ועל כן כל השלש רגלים הם בעת מילוי הלבנה כי הם בחינת תיקונה ומילואה ועלכן נקרא יום טוב בחינת וירא אלקים את האור כי טוב שהוא בחינת אור מלא היפך מארת חסר. ועל כן אלו הג' יום טוב שהם בחינת מילוי הלבנה הם מתקנים ג' תאוות הנ"ל שהם בחינת חסרון הלבנה. ועל ידי זה זוכין לנבואה ועל ידי נבואה זוכים לתפלה. כיכל זה נעשה על ידי תיקון ומילוי הלבנה שהיא בחינת שלימות המלכות כידוע ומשם בא נבואה כי נבואה נמשכתמן המלאך הנעשה על ידי היראה. והמלאך הוא בחינת השכינה בחינת הנני שולח לפניך מלאך כמו שביאר רבינו נ"י והיא משפיע נבואה בעת שעולה למעלה ממקום הנבואה דהיינו למעלה מנה"י וזה נעיעשה ביום טוב כידוע והבן, עיין במאמר הנ"ל בסוף. ואזי זוכים לתלה שהיא בחינת מלכות גם כן. ואזי אין צריכיחם לרפםטואות כי יכולין להתרפאות על ידי דבר ה' שמשם מקבלין ולווין כולם כי כל כוכבאי לווין דא מן דא סיהרא לווה מן שמשא. והנה נדקדק למה תפס מכל הלוואת הכוכבים מה שסיהרא לווי מן שמשא הלא כול לווין זה מן זה. ולמה פרט סיהרא לוי וכו'. אך לפי הנראה. כי כל הלוואת הכוכבים שלווים זה מזה ועל פי זה מתנהג סדר מערכת השמים כל זה תלוי בהלוואת סיהרא מן שמשא דהיינו מיעוט הירח שהיא בחינת מיעוט המלכות וכשאין נתגלה מלכותו יתברך בחינת דבר ה' אז שייך ההלואה שכולם לווין זה מזה. שכי מתנהג הכל כסדר שזה מקבל מזה וזה מזה וכו'. אבל כנשתגלה בחינת דבר ה' אז נתבטלין כל ההלוואות. כי אז נתגה שאין שום סדר חיות הטבע ומערכת השמים כלל. רק הכל כאשר לכל כולם כאחד מקבלין מהמלוה הגדול דהיינו דבר ה'. כי מלכותו בכל משלה וכמו שהגלגל העליון מקבל מדבר ה' כן העששב הפחות מקבל מדבר ה'. כי זה הבעל תפלה ממשיך ומגלה בחינת מלכות בחינת דבבר ה' למטה בעולם השפל הזה וממשיך אלקותו יתברך למטה נמצא שעל ידי שנתגלה דבר ה' שהוא בחינת מלכות שזה בחינתתיקון הלבנה ומילואה אז נתבטל כל ההלואת מה שלוין זה מזה כי כולם לווין רק מהמלוה הגדול הוא דבר ה'. נמצא שכל ההלואות של הכוכבים הם רק על ידי מיעוט הירח דהיינו בחינת מיעוט המלכות. ועל כן דקדש כל כוכבאי לווין דא מן דא סיהרא מן שמשא. כי הכל תלוי בזה כנ"ל. ואז כל העשבים חוזרין כחם לשרשם שהוא דבר ה'. וזהו שלימות בחינת מילוי הלבנה כשחוזרין אל המלכות דקדושה כל הניצוצות המלובשין בכל הדברים שבעולם שהם באים ממיעוט הירח שהוא מיעוט המלכות שמשם באין כל הניצוצות שהם הכחות המלובשים בכל העשבים. ועתה על ידי בחינת תיקון מילוי הלבנה שהיא בחינת מלכות חזורים כל הכחות והניצוצות לשרשם וזהו בעצמו מילוי הלבנה ותיקונה כנ"ל. וזהו בחינת התנוצצות משיח כי מילוי הלבנה היא בחינת מלכות משי שאז עתידים ישראל להתחדש כמותה. ואז יתקיים והיה אור הלבנה כאור החמה ולא יהיה בה שום מיעוט.
@import url('https://fonts.googleapis.com/css2?family=Cormorant+Garamond:ital,wght@0,400;0,600;0,700;1,400;1,600&display=swap');
אות ג ועל כן אז יכולים לעשות ראש השנה. כי ראש השנה הוא בראש חדש. וזהו חסד גדול מאתו יתברך כי ברא חדש אמר השם יתברך הביאו עלי כפרה ועל כן יש לנו פתחון פה לבקש כפרה. נמצא שעיקר ראש השנה הוא על ידי בחינת מילוי הלבנה ותיקונה כי זה שאמר השם יתברך הביאו עלי כפרה על שמיעטתי את הירח זהו בעצמו תיקונה ומילואה. כי אזי מתחלת להתמלאות מאחר שהשם יתברך מתחרט על מיעוטה. ועל כן על ידי כל הבחינות הנ"ל שהם בחינת מילוי הלבנה על ידי זה יכולים לעשות ראש השנה שהוא ברא ידחש דיקיא שאז מתחיל תיקון הלבנה ומילואה בחינת הביאו עליי כפרה כנ"ל.
:root{--primary:#2c1810;--accent:#8b4513;--gold:#b8860b;--bg:#faf6f0;--bg-alt:#f0ebe3;--border:#d4c5a9;--text:#2c1810;--text-light:#5a4a3a;--highlight:#fff8dc}
אות ד וזה שאומרים הלל בראש חדש. כי הלל היפך הקליפה שהיא בחינת יללה כמובא בדברי רבינו נ"י. כי יניקתה ממארת חסר כנ"ל ובראש חדש מתחיל התיקון על כן אומרים אז הלל שהוא ההיך ממנה. ואין אומרים רק חצי הלל כי אז הוא רק התחלת המילוי והתיקון. ועיקר שלימות התיקון הוא ביום טוב ואז אומרים הלל שלם. גם ראש חדש הוא בחינת התחלת התשובה. כי אז אמר השם יתברך הביאו עלי כפרה. ומזה נשתלשלה תשובה בכל הנבראים שלכולם בא הרהור תשובה ברא חדש כמו שכתב רבינו נ"י. ועל זה מרמז מה שאומרין חצי הלל דהיינו הלל בדילוג. כי כן הבעל תשובה שאין יכול לילך כסדר מדרגא לדרגא רק בדילוג. כי צריך לדלג ולקפוץ על כמה מדריגות כמבוא על פסוק מלאכי צבאות ידודון ידודון וכמובא בזוהר הקדוש גם בקריאת התורה ברא חדש אי אפשר לקרות כסדר וצריך לדלג למפרע. ואפשר לרמז גם כן על בחינת תשובה שהיא ברא חדש. כי הבעל תפילה אין הילוכו כסדר ודרך הבעל תפילה שצריך לחזור לפעמים למפרע כמובא בשם הבעל שם על פי והוא ינהגינו עלמות שבתחילה מסייעין אותו מלמעלה לילך ולרוץ בדרכי ה' ואחר כך מניחין אותו. ואז חוזר לאחור וחוזר לילך כסדר. גם בהלל מרומז מלכות דוד ומשי כמבוא. גם מרומז בהלל בחינת הנ"ל דהיינו מה שכתוב לעיל שיש לנו פ"פ לב אולהתחרט ולעשות תשובה מאחר שהוא יתברך בעצמו מתחרט ואומר הביאו עלי כפרה. וזהו אבן מאסו הבנוים היתה לראש פינה. מאת ה' היתה זאת. היינו כי אם יפלא על הבעל תשובה איך זכה שיתקבל. וזה אבן מאסו הבונים היתה וכו' היינו הבעל תשובה שפגם במה שפגם וזהו אבן מאסו הבונים שמאסו אותו על ידי פגמיו המרובים ועכשיו זכה להיות לראש פינה והדבר תמוה לכאורה. אך באמת מאת ה' היתה זאת. היינו שמאת ה' בעצמו כביכול היתה זאת שיועיל תשובה כי זה נשתלשל מאתו יתברך מאחר הוא בעצמו יתברך אמר היאו עלי כפרה. על כן גם אנו יש נו פ"פ להתחרט ולעשות תשובה. וזה מאת ה' היתה זאת שמאת ה' בעצמו כביכול נתהוה זאת שיועיל תשובה מאחר שהוא בעצמו מתחרט כנ"ל. אבל באמת היא נפלאת בעינינו. כי אצלינו היא פלא באמת איך יועיל תשובה ואיך יהי לנו פ"פ לבא לפניו בחטאינו ולהתחרט. אך מאת ה' היתה זאת כנ"ל.
*{margin:0;padding:0;box-sizing:border-box}
Loading comments…