Segment 1
וזה בחינת שבת הגדולשהוא שבת שלפני פסח.
Therefore certainly it is fitting for him to give thanks and praise to Hashem, blessed be He, all the days of his life, that He bestowed such kindnesses upon him — to draw him near to eternal life, which is the true Tzadikim who are called "life." And this is: "upon me, O G-d, are Your vows" (Tehillim 56:13) — through the neder , through which Emunas Chachamim is rectified — through this: "I will pay thanksgiving offerings to You" — i.e. Hallel and thanksgiving, as mentioned above. "For You have rescued my soul from death; surely my feet from stumbling, to walk before G-d in the light of the living" (Tehillim 56:14) — for all of this one merits only through the true Tzadikim, as mentioned above. And this is: "with a free-will offering I will sacrifice to You; I will thank Your Name" (Tehillim 54:8) etc. — through the aspect of a free-will offering and neder , which is the tikun of Emunas Chachamim , through this: "I will thank Your Name, Hashem, for it is good, for from all distress He has delivered me" — for through this one is saved from all suffering, as mentioned above. And this is: "and upon my enemies my eye has gazed" — the aspect of "to silence enemy and avenger," which one merits through this, as mentioned above.
Segment 3
אות א כי יציאת מצרים שהוא בחינת התגלות ההסתרה תלוי בשבת כנ"ל. כי פסח מצרים מקחו מבעשור והיה טעון ד' ימים ביקור כדי שיהיו ישראל עוסקין במצות ד' ימים. ד' ימים דייקא. כדי שיוכלו לגלות ההסתרה להעלות המלכות שהיא בחינת ד' מחנות כנ"ל. ועל כן בשעת פסח הראשון כשיצאו ממצרים היה ההתחלה בשבת כי בשבת דייקא מתחיל גאולת מצרים כי משם מקבלין הדעת לגלות המלכות שהיא בחינת ד' מתוך ההסתרה כנ"ל ועל כן נקבע לדורות רק שבת שלפני פסח ולא בעשור לחודש. כי עיקר הנס תלוי בשבת שקודם פסח כנ"ל וזה שקורין אותו שבת הגדול היינוש שבת הוא גדול מכל הימים והזמנים שכולם מקבלים קדושתם ממנו כנ"לך. ומחמת שזה השבת מגלה זאת על ידי שראינו גאולת מצרים שהיתה על ידו על כן קורין אותו שבת הגדול כנ"ל. ועל כן בניסן שבו היתה גאולת מצרים שזהו בחינת קידוש החדוש בחיתנ ראש חדש. על כן נקרא ראש חדשים כמו שכתוב החודש הזה יהי לכם ראש חדשים. היינו שניסן כל החודש כלו הוא בבחינת ראש חדש כי בו היה גאולת מצרים שזהו בחינת ראש חדש כנ"ל. ועל כן הקריבו בו י"ב נשיאים של שנים עשר שבטי יה שהם כנגד י"ב חדשי השנה שהם בחינת שלימות מלכות דקדושה שעומדת על שנים עשר בקר כנ"ל. כי ניסן כלול מכולם. כי בו נתתגלה מלכות דקדושה בבחינת יציאת מצרים שזה בחינת קדושת ראש חדש ועל כן כולם תלום בו וכלול מכולם. ועל כן נוהגין בו יום טוב בכולו ואין אומרים בו תחנון. כי כל החודש כולו הוא בבחינת ראש חדש כי בו נתגלה בחינת קדושת ראש חדש כנ"ל.
And this is also the aspect of: "to You I will slaughter a thanksgiving offering" etc. "my vows to Hashem I will fulfill" (Tehillim 116:17–18) etc. And this is why Modim is placed adjacent to Retzei [in the Amidah ]. For Retzei is the prayer for the acceptance of the Temple service, the service of offerings — which is the aspect of the neder , as mentioned above. Through which Emunas Chachamim is rectified, which is the essential thing. Therefore we say immediately afterward: "We thank You" etc. — "We will thank You and recount Your praise for our lives" etc. "and for Your miracles that are with us every day" etc. "and for Your wonders and goodness at all times" etc. For all the miracles and wonders that Hashem, blessed be He, does with a person every day and at every time — all of it is that He thinks thoughts concerning him so that he will not be cast away, G-d forbid, that he should merit the ultimate good. This is the essential aspect of the miracles and wonders that Hashem, blessed be He, arranges for a person every day. And all these miracles and wonders one merits only through the true Tzadikim who give life to the entire world with eternal life. And each person, according to his closeness to them — so does Hashem, blessed be He, increase His kindness toward him and multiply His wonders and miracles and awesome deeds with him. And upon this is the essential thanksgiving of Modim . And therefore Modim is placed adjacent to Retzei , which is the blessing of the Temple service — the aspect of the neder . For through the neder one merits Emunas Chachamim , as mentioned above. And therefore the blessing of Sim Shalom [Grant Peace] is placed afterward, for through the complete tikun of Emunas Chachamim one merits peace, as written in the aforementioned Torah. And this is the aspect of: "Torah scholars increase peace in the world." And this is the aspect of Modim d'Rabbanan — d'Rabbanan specifically. For the essential aspect of Modim — to thank and praise Hashem, blessed be He — is through Rabbanan , the true Torah scholars — that is, through Emunas Chachamim , as mentioned above.
Segment 5
אות ב וזה כשיצאו ישראל ממצרים ונתגלה ההסתרה כנץל. זכו למצה. שהיא בחינת דעת גדול מאד בבחינת מחלקות לשם שמים (כמובא שם במאמר וביום הביכורים הנ"ל) שעל ידי שנתגלה ההסתרה נמשך דעת גדול מאד בבחינת מצה שהיא בחינת מחלוקת לשם שמים כנ"ל. וזה בחינת התהפכות מחמץ למצה שיצאו מבחינת חמץ וזכו למצה כי אין בין חמץ למצה אלא משהו דהיינו בין חי"ת לה"א כדאיתא בזוהר הקדוש קנה חי"ת תשבר ותעשה ממנה ה"א על פסוק גער חית קנה היינו לשבר קנה החי"ת של חמץ ואז נעששה מחמץ מצה עיין שם. וזהו בחינת שבירת ההסתרה שמשברין את הסתרה ופותחין בה פתח ומגלין הדעת ואזי נעשה מן ההסתרה דעת מחמץ מצה. כי חמץ הוא תוקפא דדינא בחינת הסתרת פנים בחינת פרעה שהוא העורף בחינת מלכות הרשעה שהוא קנה החי"ת של חמץ בבחינת חית קנה עדת אבירים שמרמז על חי"ת של חמץ כנ"ל. וצריך לשבר קנה של חי"ת הנ"ל בבחינת שבירת ההסתרה ולפתוח בה פתח לגלות ולהראות הדעת המלבוש שם שכביכול גם שם נמצא שאלקותו יתברך ומלכותו בכל משלה ואזי נתהפך חמץ למצה כי נעשה מן ההסתרה דעת כנ"ל.
And through the tikun of Emunas Chachamim in all its aspects, through this one subjugates the gate of Aram , which falls in fall after fall, and one raises up the gate of holiness — until ben David comes. And this is the aspect of: the Chanukah lamp is placed near the entrance — to raise up the gate and entrance of holiness, in the aspect of "lift up your heads, O gates, and be uplifted, O everlasting doors" (Tehillim 24:7) , as mentioned above. And this is the aspect of: "this is the gate of Hashem; the Tzadikim" (Tehillim 118:20) etc. — for the essential gate of holiness is built through the Tzadikim. And this is: "I will thank You, for You have answered me" (Tehillim 118:21) — for this is the essential thanksgiving: that one merited to draw close to the Tzadikim, who take him out of all the gates of impurity and bring him into all the gates of holiness. And this is the aspect of: "the voice of song and salvation is in the tents of the Tzadikim" (Tehillim 118:15) , as mentioned above.
Segment 7
אות ג וזה שלוקחין ג' מצות ומשברין האמצעית לשנים ואזי נעשים ד' היינו שגם בהמצה בעצמה שהיא סטרא דקדושה מרמזין בחינת שבירת ההסתרה כי עיקר יניקת בחינת הסתרה היא מבחינת רגלין מבחינת מחנה הד' שהוא מחנה דן כנ"ל. ועל כן מתחלה היא רק בחינת ג' מצות זה בחינת קודם התגלות ההסתרה שאזי היא רק בבחינת ג' מחנות כנ"ל. ואחר כך משברין האמצעית לשנים שזה בחינת רמז על שבירת הסתרה ואז נעשין מג' ד' כי עתה נשלמה בחינת המלכות בבחינת ד' מחנות כנ"ל. ועל כן משברין האמצעית שהוא הלוי דמינה דינין מתערין כידוע. ומשם משתלשל ויורד יניקת ההסתרה. וצריך להמתיק הדין בשרשו. ואז ממילא הם נשברין ונופלים למטה. וזה בחינת שבירת מצה האמצעית שהוא הלוי לשבר ולהמתיק כח הדינים שבקדוה. שזה בחינת יציאת מצרים מצרים העליונה מיצר הגרון שזהו סטרא דלוי כידוע. ועל ידי זה ממילא נשבר ההסתרה והסטרא אחרא למהט ואזי נתגלה הדעת ואזי נשלם המלכות בבחינת ד' מחנות. ועל כן עכשיו נעשין מג' מצות ד' כנ"ל.
And this is the aspect of the Shabbos lamp . Through this one draws upon oneself the holiness of Shabbos, for it is the first holiness of Shabbos. For the beginning of drawing the holiness of Shabbos is through the lighting of the Shabbos candles, which precedes all the mitzvos and holinesses of Shabbos. For the essential holiness of Shabbos one merits through Emunas Chachamim , which one merits through the neder , as mentioned above. And this is the aspect of the Shabbos lamp, which is the aspect of drawing the light of the Tzadik through the aspect of the neder , as mentioned above regarding the Chanukah lamp. Through this the holiness of Shabbos is drawn, as mentioned above. For it is explained in the Kavanos that the Chanukah lamp and the Shabbos lamp are of one aspect: that one draws the totality of all three unifications that together equal the numerical value of ner [lamp] — see there. Only the difference is that on Chanukah there is no ascent of the Shechinah ; rather, one draws down to her the great light, which is the aspect of ner , through lighting below in her place. But on Shabbos, she ascends above, and there the great light that is the aspect of ner shines upon her — see there.
Segment 9
אות ד ועל כן עיקר מצות מצה היא רק בזו שנשברה שבה מקיימין אכילת מצה ואפיקומן. והיא הנקראת לחם עוני שהיא עיקר המצה כמבוא. כי דייקא על ידי בחינת שבירת המצה האמצעית נעשה בינת מצה. כי היא בעצמה בחינת שבירת חמץ למצה דהיינו בחינת התגלות ההסתרה שנעשה על ידי שבירת בחינת הלוי כנ"ל. ועל כן נקראת יחץ בבחינת חצות בחינת כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים בחינת התגלות הסתרה כנ"ל. וזה עושין אחר הקידוש. כי הקידוש הו בחינת מקרא קודש דהיינו שקורין את הקודש דהיינו חכמה ודעת שהוא החיות כנ"ל ועל ידי זה נתקדש היום ועל כן אזי על ידי זה הדעת יכולין לגלות ההסתרה כנ"ל שזה בחינת יחץ כנ"ל.
And therefore on Shabbos one must light the Chanukah lamp first and afterward the Shabbos lamp, for it is fitting to raise her gradually from below to above, from level to level. But if one lit the Shabbos lamp first, she has already ascended above to the very top — then how can one light the Chanukah lamp? See there. And all the great lights that are the totality of the unifications — which are the aspect of kindling the lamp of mitzvah drawn on Chanukah and Shabbos — all are drawn from the light of the great Tzadik, who is the light of all lights, as mentioned above. That is, the aspect of Emunas Chachamim , through which the light of the Tzadik shines within him, which one merits through the neder , which is the oil of the lamp, as mentioned above.
Segment 11
אות ה וכאן הבן שואל אחר ששברו האצעית דהיינו הלוי ונתגלה הדעת מן ההסתרה שמזה בעצמו נעשה בחינת מצה כנ"ל על כן אזי הבן שואל שאלות וקשיות מה נשתנה וכו' היינו בחינת מחלוקת שהוא שאלות וקשיות שמתעוררין בחינת מחלוקת לשם שמים שהוא שלימות הדעת מאד בחינת מצה שהוא לשון מצה ומריבה כמו שכתוב שם. ועל כן כאן הבן שואל. הבן שואל דייקא. דהיינו שאלות וקשיות בחינת מחלוקת שנתעורר בין הבן והאב שהוא בחינת מחלוקת שבקדושה מחלוקת שמאי והלל שהוא דעת גדול מאד וקיום העולם. כי עיקר בריאת העולם וקיומו הוא בבחינת מחלוקת שבקדושה דהיינו בחינת תחלת הצמצום שכביכול נתצמצם ונחלק האור לצדדין. שבלא זה לא היה מקום לבריאה כנודע. והבריאה וקודם הבריאה הם בחינת אב ובן (כמו שאמר רבינו נ"י) ובהכרח שיהיה ביניהם מחלקות כביכול שיהיה אחר הבריאה נחלק קצת מקודם הבריאה כי אם לא כן יתבטל הבריאה כנ"ל. ואף על פי כן באמת שם הוא תכלית האחדות ובחינת המחלוקת הזאת שבאמת הוא תכלית השלום שזה אי אפשר להשיג כי שם בתחלת הצמצום אין שום השגה ואסור לעיין שם כי הוא דרכי ד' ובמופלא ממך אל תדרוש. וזהו בעצמו בחינת המחלוקת לשם שמים שבין הצדיקים והחכמים האמתים דהיינו בחינת מחלקות שמאי והלל שהוא קיום העום דהיינו כדי שיהיה מקום לבריטאה. היינו שמחלקותם הוא בחינת התחלקות האור לצדדין כדי שיהיה בחינת חלל הפנוי שיהיה מקום לבריאה (כמו שכתב רבינו נ"י במאמר בא אל פרעה סימן ס"ד על מ שנה כל ימי גדלתי בין החכמים עיין שם היטב). וזהו בחינת מחלוקת ושאלת הבן לאב. בחינת מחלוקת שמאי והלל שהוא קיום העולם כנ"ל. וזה צריכין עתה בליל פסח. שאז הוא בחינת חידוש העולם כמובא. היינ כי עיקר בחינת ההסתרה שהוא יניקת הסטרא אחרא הוא מבחינת שבירת כלים שנעשין מריבוי אור כנ"ל ואזי במצרים הגיעו לכלית הירידה שכמעט חזר העולם ח"ו לתוהו ובוהו ועל כן הוצרכו לחזור ולתקן העולם מחדש על ידי בחינת מחלקות לשם שמים שהוא בחינת תחלת הצמצום שבקדושה להמשיך האור במדה שזהו עיקר קיום העולם כנ"ל וזה עיקר שלימות הקדושה והתגלות מלכות בגין דישמתמודעין ליה כי אין מלך בלא עם. וכשאין מחלוקת שבקדושה שהוא בחינת תחלת הצמצום אין מקום לבריאה. ואין מי שידע ממלכותו יתברך כביכול. ועל כן עיקר שלימות מלכות שבקדושה היא על ידי בחינת מחלוקת שבקדושה כנ"ל ועלכ ן עושין שינוי בליל פסח כדי שיאל הבן מה נשתנה לעורר מחלוקת שבקדשוה כנ"ל. ואזי מספרין ההגדה כי לזכות למחלות לשם שמים הוא על ידי אנחה שעל ידי זה נכנע עצבות רוח זוהמת הנחש עיין שם. הינו שצריכין לתשובה ואנחה אחר כך לתקן ולהכניע הסטרא אחרא זוהמת הנחש שלא יתאחזהו בבחינת המחלוקת דקדושה הנ"ל. שזה בחינת מה שכתב רבינו שם שצריך לזכך ולטרה השמים דהיינו המחלוקת שבקדושה שהיא אשומים שלא יהיה בבחינת לבשו שמים קדשות. היינו שהם לא יתאחזו שם ח"ו. כי המחלוקת אף שהיא בקדושה והיא דעת עליון מאד שלימות הקדושה. על כל זה משם משתלשל ויורד עד שמגיע להם אחיזה משם כידוע. כי הסטרא אחרא ביא בחינת מחלוקת ויניקתה מבחינת מחלוקת שבקדושה. על כן צריך לשמור לזכך השמים דהיינו בחינת המחלוקת שבקדושה. וזה על ידי אנחה ותשוב כנ"ל. וזה בחינת סיפור ההגדה שמזכירין האנחות והצעקות שהיה לנו אז. כמו שכתוב ונצעק אל ה' ויאנחו בני ישראל וכו'. וכן זה נעשה בכל דור ודור כידוע. ועל ידי זה נזדככין השמים דהיינו הידים ואזי זוכין לקבל דיבורים מן הידים שהיא בחינת מחלוקת לשם שמים כמו שכתו עיין שם היטב. וזהו בחינת פסח מצה ומרור שאוכלין אחר כך מצה ומרור זה בחינת אש ומם חסד וגבורה יד ימין ויד שמאל הלל ושמאי בחינת מחלוקת לשם שמי כנ"ל. ואחר כך היו אוכלין את הפסח כמו שכתוב על מצות ומרורים יאכלוהו. פסח הוא בחינת פה סח בחינת הדיבורים שמקבלים מן הידים הנ"ל בבחינת מחלוקת לשם שמים כנ"ל. ועל כן הלל היה כורכן ביחד. להורות שבאמת אלו ואלו דברי אלהים חיים והוא מחלוקת שבקדושה שהוא שלום גדול ודעת גדול כנ"ל. ועל כן הלל דייקא היה עושה זאת כי הוא בעל המחלוקת שבקדושה בחינת מחלוקת שמאי והלל כנ"ל. ובאמת שלום גדול ביניהם. כמו שאמרו רז"ל לא נמנעו זה מזה וכו' להודיע שאהבה ואחוה היה ביניהם. ועל כן זאת המחלוקת שבקדשוה יש לה הכרעה כידוע וההכרעה מצד הלל מסטרא דחסד כנודע. ועל כן הלל דייקא היה כורכן כנ"ל. ועל כן עושין הכרירה עם הישראל שהיא מצה הג' כי שם ההכרעה כידוע.
And the matter is according to what is explained (in Torah 38, Likutay Moharan II) — that sometimes the Tzadik goes and travels to the students to illuminate within them, and sometimes the students come to him. And it is explained there that when the Tzadik travels to the students, it is due to the greatness of the Tzadik, whose light is so great that it is impossible for the students to receive from him in his place due to the abundance of light, etc. Therefore the Tzadik must lower and humble himself to go to them, so that the light is diminished enough for the student to receive it, etc. — see there all this well. And it is explained there at the end that regarding this matter there are many distinctions — see there. And it is understood from this that just as there are distinctions from the side of the greatness of the Rav who is very great and must go and lower himself to the student, etc. — so too there are many distinctions from the side of the smallness of the recipients. That sometimes, because the students who receive are very small in their level, they cannot ascend to the Rav to receive his great light in his place. Therefore the Rav must lower himself to them, to their place, through various strategies, so that he can enliven them and illuminate within them in their place — see there and understand.
Segment 13
אות ו ואחר כך אוכלין האפיקומן. והוא נקרא צפון בסדר ההגדה. היינו בחינת עוגה שהוציאו מצרים טעמו בה טעם מן. שהוציאו דייקא. כי אחר שיצאו ונתגלה הדעת שהוא בחינת מצה. אז טעמו בה טעם מן היינו בחינת מחלוקת לשם שמים שבאמת הוא שלום ודעת גדול בחינת מן כמו שכתוב שם עיין שם היטב. וזהו בחינת אפיקומן. אפיקו מן בחינת מצה שהוציאו מצרים טעמו בה טעם מן כנ"ל כי עתה אחר כל הנ"ל כבר זכו לבחינת מחלוקת לשם שמים כנ"ל ועתה המצה כתיקונו בשלימות בבחינת מן. וזהו אפיקו מן כנ"ל ועל כן עד עתה היה טמון וצפון ונסתר בבחינת הסתרה כי אף שכבר נתעורר התגלות ההסתרה בתחלהעל כל זה עדיין היה צריכים להצפינו ולהטמינו שלא יתאחזו ח"ו בבחינת המחלוקת דקדושה כנ"ל. כי עדיין לא נתגלה הדעת בשלימות כנ"ל ועתה שנשלם ונתגלה בחינת המחלוקת לשם שמים כנ"ל. אזי מוציאין האפיקומן שהוא בחינת עוגה שהוציאו ממצרים וכו' כנ"ל.
And this is the aforementioned distinction between the Shabbos lamp and the Chanukah lamp . For the Chanukah lamp is lit during the weekdays, when there is no ascent and the world is in great smallness. Only through the intensity of the miracles at that time, they established this tikun that we can draw down the light of the Tzadik to below, below — which is the aspect of the Tzadik traveling and going to the world, lowering and humbling himself in such a way that he can illuminate within them in their place. But on Shabbos, when all the worlds ascend, as is known — then they can ascend due to the holiness of Shabbos and receive the light of the Tzadik in his place, as mentioned above. But now, in our exile, we would not have been able to ascend to the holiness of Shabbos to receive the light of the Tzadik in his place, were it not for Hashem who was with us — who performed miracles and wonders for us in the days of Mattisyahu, etc. — and they established for us the lighting of the Chanukah lamp. For then the wicked kingdom of Greece arose — the aspect of the damage to Emunas Chachamim — and wished to abolish the holiness of Shabbos, which is the totality of the Torah, from Yisrael, for they decreed that Shabbos should be desecrated, etc. — as mentioned above. For when there is damage to Emunas Chachamim , G-d forbid, it is impossible to receive the holiness of Oneg Shabbos , as is explained in the aforementioned Torah — that the essential holiness of Shabbos, the aspect of Oneg Shabbos , is merited through the tikun of Emunas Chachamim — see there.
Segment 15
אות ז וזהו בחינת הרחציות שרוחצין ידיהם שתי פעמים. כי מחלוקת שבקדושה שמבקלין מן היהים צריך לטהר את הידים שהם בחינת שמים. וזהו בחינת נטילת ידים שנוטלין קודם אכילת לחם דייקא כדי לטהר הידים כדי לזכות שיהיה הלחם בבחינת לחם מן השמים שהוא בחינת מחלוקת לשם שמים כמו שכתוב שם עיין שם. (ועין כל זה בהלכות נטילת ידים) וזהו בחינת נטילת ידים אחר ההגדה שהיא בחינת צעקה ואנחה שעל ידי זה מטהרין הידים כמו שכתוב שם ועל כן אזי תיכף רחצה שנוטלין ומטהרין הידים ואזי זוכין לבחינת מצה ומרור ואפיקומן בחינת מחלוקת לשם שמים כנ"ל. ועל כן גם בתחלה קודם ששוברין האמצעית שאז הוא תחלת התגלות בחינת מצה בחינת מחלוקת לשם שמם כנ"ל רוחצין ידיהם גם כן בבחינת טהרת הידים כנ"ל ושתי הרחיצות הם בחינת שני מיני טהרות בחינת שני מיני מקואות אחת בתחילת התגלות הדעת שהוא תחלת התשובה ואחת כשזוכין להתגלות הדעת בשלימות והתשובה בשלימות ונתתקנין שהם בבחינת פסח ושבועות כנ"ל כי בתחלה כשיצאו ישראל ממצרים זכו למקוה דהיינו דעת כי כולם טבלו אז. ואחר כך על ידי הספירה שהם ימי תשובה שחוזרים ומתקנים כל הפגמים אחר כך זוכין לתיקון גדול בשלימות שזה בחינת שבועות בחינת מקוה של שבועות כנ"ל. וזה בחינת ב' הרחיצות הנ"ל. כי נטילת ידים הוא בבחינת טהרה בחינת מקוה.היינו הנטילה והטרההרה בתחלת התגלות הדעת בחינת מחלוקת בחינת מצה. ואחר כך בעת שזוכין להדעת כנ"ל ועיקר הטרהה בידים כדי לזכך בחינת השמים כנ"ל. ועל כן אין מברכין על נטילה הראשונה כי היא עדיין אינה בשלימות רק תחלת הטהרה תחלת השובה על ידי ההתעוררות כנ"ל עד אחר כך שאז הטהרה והנטילה כראוי בברכה כנ"ל.
But Mattisyahu and his sons, who were awesome Tzadikim, in the greatness of their power subjugated and toppled the wicked kingdom of Greece — the aspect of the damage to Emunas Chachamim — and drew down the tikun of Emunas Chachamim through the neder , which is the tikun of the lighting of the Chanukah lamp that they established for us, as mentioned above. That is, they established for us for generations that even in the intensity of this bitter exile, when we are in very great weakness, we can draw the light of the Tzadik down to our place — through the lighting of the Chanukah lamp. This is the aspect of the Tzadik lowering himself to us through the many paths of his wonders, in such a way that he can illuminate within us even now, in the aspect of weekdays, in our lowliness. This is the aspect of the Tzadik traveling and going and diminishing himself to illuminate within the recipients, as above. And through this we have the power to then ascend to the light of Shabbos, which one merits through the tikun of Emunas Chachamim , as mentioned above.
Segment 17
אות ח וזה בחינת כרפס שהוא מוחין דקטנות שמשם יניקת הדינים שהם בחינת הסתרת פנים ועל ידי הקידוש שהוא בחינת מקרא קודש שקורין הקודש דהיינו החיות והדעת כנ"ל יכולין להמשיך חסד ודעת להמתיק בחינת הסתרה ולגלותה וזהו בחינת הטיבול שמטבילין הכרפס במי מלח שהוא בחינת המתקה שממתיקין בחינת ההסתרה כנ"ל ועל כן נוטלין מין ירקות לכרפס בבחינת אסתר ירקרקות היתה וחוט של חסד משוך עליה. כי אסתר היא בחינת המלכות כשהיא בהסתרה בבחינת הסתר אסתיר כמו שכתב רבינו נ"י שם. ועל זה מרמז הטיבול של הירק בבחינת חוט של חסד שממשיכין לתוך בחינת ההסתרה שהיא בחינת אסתר ירקרקות וכו' כנ"ל ועל ידי זה נתגלה הסתרה ונעשה ממנה דעת בחינת מצה כנ"ל וזה בחינת כרפס יחץ שעל ידי הטיבול וההמתקה של הכרפס כנ"ל. על ידי זה מגלין ההסתרה ונתגלה בחינת מצה שזה בחינת יחץ כנ"ל. וכשנתגלה ההסתרה ונתהפכה לדעת אזי אורייתא מכרזת קמייהו וחוזרין בתשובה. נמצא שמן ההסתרה בעצמה נעשה התעוררות התשובה כנ"ל ועל זה מרמז הירק שנוטלין מכרפס שמרמז לתשובה (כמו שכתב רבינו נ"י במאמר אני ד' הוא שמי סימן י"א). על המדרש ששאלו יוחני וממרא למשה תבן אתה מכניס לעפריים והשיב משה למתא ירקא ירקא שקול עיין שם במאמר הנ"ל. שהירקא מרמז תשובה בבחינת וירק את חניכיו שהוריקן בתשובה כמובא במדרש וכו' עיין שם ולרמז תשובת משה הנ"ל נוטלין ירק לכרפס. כי על ידי התגלות ההסתרה נעשה ממנה התעוררות התשובה בחינת וירק את חניכיו כ"ל כי על ידי הכרפס דהיינו הטיבול של הירק נעשה מזה דעת גדול בחינת מחלוקת לשם שמים. כי הטיבול הוא כדי שיראו התינוקת וישאלו מה נשתנה כמו שאמרו רז"ל ושאל הבן היא בחינת מחלוקת לשם שמים שהוא בחינת דעת גדול כנ"ל. נמצא שעל ידי הכרפס דהיינו הירק נתגלה דעת גדול בחינת מחלוקת לשם שמים בחינת מצה כנ"ל שזה בחינת תשובה שנעשה על די התגלות הדעת כנ"ל. והיא בחינת תשובת המשקל. כי בחינת המחלות לשם שמים הוא דעת גדול ועליון מאד והוא נתגלה מתוך תכלית ההסתרה דייקא. כי שם דייקא מלובש דעת גדול מאד כנ"ל. ועל כן כשמגלין ההסתרה נעשה מזה דייקא דעת גדול והוא בחינת מחלוקת לשם שמים כנל. וזה בחינת תשובת משההנ"ל כי הם שאלו אותו תבן אתה מכניס לעפריים כי ישראל כשהם במדריגה פחותה נמשלין לעפר ושאלו אותו על מכניס תבונות התורה לתוך ישראל במדריגה פחותה בבחינת עפר והשיב להם משה אמרי אינשי היינו על ידי שמדברין דיבורי התורה בפה על ידי זה מאיר להם לעשות תשובת המשקל. וזהו למתא ירקא ירקא שקול בחינת תשובת המשקל עיין שם (כל זה פירש רבינו נ"י עיין שם) היינו כי הם שאלו אותו כי מאחר שהם במדריגה פחותה כמו בתכלית הירידה וההסתרה שהיא אז במצרים די להעלותם מירידתם להרימם מעפר. אבל אין ראוי להביאם לתבונות התורה שהוא מהיפל אל היפך. והשיב להם כי על ידי התורה זוכין לתשובת השקל. ועל כן אדרבא הם צריכים דייקא לבא לתבונות התורה לעומקא לזכות לדעת גדול מאד. כדי שיהיה תשובתם תשובת המקל ממש. ובמה שפגמו יתקנו. כי כשהיו בתכלית הירידה היה שם דיקיא מלבוש דעת גדול מאד כנ"ל. על כן צריכין דוקא להעלות ולגלות הסעת הזה. על כן צריכין דייקא לבא לדעת גדול מאד שזה בחינת תשובת המשקל ובמה שפגמו יתקנו כנ"ל.
For through the Tzadik lowering himself and illuminating within us his great light below, in our place — which is the aspect of the lighting of the Chanukah lamp — through this we have the power afterward to ascend to the light of the Tzadik, to receive the light in his place — which is the aspect of the lighting of the Shabbos lamp, the aspect of going and ascending to the light of the Tzadik, as above. And this is the aspect of the special quality of Shabbos Chanukah , when one fulfills both holy lamplight commandments — the Chanukah lamp and the Shabbos lamp. And seemingly, the Shabbos lamp alone should suffice, since it is greater — for one ascends above, as mentioned above. But in truth, one must first light the Chanukah lamp, in order to draw the light of the Tzadik below to our place through various garments and strategies. This is the tikun that Mattisyahu and the Tzadikim of that generation drew into us for all generations, through the intensity of the miracle of Chanukah, as above. And afterward we are able to light the Shabbos lamp, for afterward we can ascend to the light of the Tzadik to receive the light in his place.
Segment 19
אות ט גם כרפס הוא לשון כלי מילת כמו שכתוב חור כרפס ותכלת והוא רמז לכתונת פסים שעשה יעקב ליוסף שעל ידי זה נתגלגל וירדו אבותינו למצרים (וכמדומה שמובא בספרים) היינו כי כתונת פסים הוא בחינת חלוקא דרנן בחינת תורה שבעל פה שהיא בחינת מחלוקת לשם שמים. ועל שם זה נקרא חלוקא לשון חילוקי דיעות. ועל כן על ידי הכותנת והחוקה הזאת נתעורר מזה מחלוקת יוסף ואחיו כי על ידי זה וישנאו אותו וחלקו עליו. וזה המחלוקת שבין יוסף ואחיו היה ראוי שיהיה בבחינת מחלוקת שבקדושה מחלוקת לשם שים שהוא קיום העולם. ובודאי כוונתם כך היה כי בודאי כוונת מחלוקתם היה לשם שמים. אך אף על פי כן לא נמלטו מפגם ונפגם אותו המחלוקת שבקדושה עד שינקו מזה הסטרא אחרא כי עיקר יניקתם ממחלוקת שבקדושה כנ"ל ועל ידי זה נתגלגל וירדו אבותינו למצרים. ועל כן עתה בפסח בעת יציאת מצרים נוטלין כרפס רמז לכתונת פסים כנ"ל. שעל ידי זה התינוק שואל מה נשתנה שזה בחינת מחלוקת לשם שמים מחלוקת שבקדושה. ומתקנין מה שנפגם המחלוקת שבקדושה שהוא בינת כתונת פסים על ידי אחי יוסף כנ"ל. (ועיין במאמר תהלה לדוד סימן י"ב מה שכתוב על פסוק וירק את חניכיו בחינת קו הירוק המקיף את העולם).
And so the true Tzadikim conduct themselves with us: when they see the weakness of the world to receive their great light, then they diminish themselves in many ways of diminishment and in many aspects, and they travel and go to the world in order to enliven them and arouse them. And afterward the world has the power to go and travel to them, to receive their light in their place. And this is the aspect of: "I shall go down with you to Egypt, and I shall also surely bring you up" (Genesis 46:4) — that at first Hashem, blessed be He, lowers Himself to Yisrael, as above, and afterward He raises them up through this with ascent after ascent, in the aspect of "bring you up, also ascending." And this is the aspect of what is written regarding Shmuel: "and he went about Beis El and Gilgal and Mitzpah, and his return was to Ramah, for there was his house" (I Samuel 7:16) — that at first he went around the land, Beis El and Gilgal etc., going and traveling and lowering himself to illuminate within Yisrael. And afterward, "his return was to Ramah, for there was his house" — he returned to his home, to his place, and the entire world went to him, for afterward they were able to ascend to him to receive the light in his place, as mentioned above.
Segment 21
אות י וזה בחינת אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר. אור לארבעה עשר שאזי הוא בחינת התגלות הדעת מאחר ככבר נמשך הארת הי"ג ימים מראש חדש עד עתה שהם בחינת דעת גדול ורחמים גדולים בבחינת זקן בישוב הדעת היינו בחינת י"ג ת"ד. ועל ידי זה הדעת יכוין לגלות ההסתרה כנ"ל שזה בחינת ביעור חמץ לבער החמץ וההסתרה ולגלות הדעת בבחינת מצה כנ"ל, על כן אור לארבעה עשר דייקא בודקין את החמץ כי על ידי שלימות הדעת של בחינת י"ג כנ"ל יכולין לבדוק החמץ ולבער ולגלות ההסתרה כנל. וזהו בחינת לאור הנר. ולמדו רז"ל שאור הנר יפה לבדיקה מפסוק ר ד' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן. היינו שעל ידי אור הנר דהיינו הדעת שהוא בחינת נר ד' נשמת אדם כמו שכתוב ונשמת שדי תבינם. על ידי זה יפה לבדוק החמץ לגלות ההתרה ולבער הרשעת והסטרא אחרא להחזיק רשעים בתשובה כנ"ל וזהו בחינת בדיקת החמץ בחורין ובסדקין ובכל המקומות שאין נראין יפה לעין ועל ידי אור הנר נבדקין כי על ידי בחינת אור הנר דהיינו הדעת יכולין להוכיח ולהזהיר ולהחזיר רשעים בתשובה כנ"ל. וזהו בחינת בדיקת החמץ בחורין ובסדקין ובכל המקומות שאין נראין יפה לעין ועל ידי אור הנר נבדקין כי על ידי בחינת אור הנר דהיינו הדעת יכולין להוכיח ולהזהיר ולהחזיר בתשובה אפילו מי שכבר נשקע החמץ והרשת אצלו עד שאין נראה כלל בבחינת עבר ושנה נעשה לו כהיתר. ויותר מזה ח"ו בבחינת הסתרה שבתוך הסתרה כמבואר שם במאמר ובים הביכורים כנ"ל.ועל ידי הדעת שהוא בחינת אור הנר יכולין לבדוק ולבער הרשעת אפילו ממקומות אלו. כי יכולין להחזיר בתשובה אפילו מי שהוא בבחינת הסתרה שבתוך הסתרה על ידי הדעת כנ"ל. ועל כן נקרא אור לארבעה עשר ואמרו רז"ל שהלילה נקרא אור עיין שם הללווהו כל כוכבי אור. היינו בחינת ומצדיקי הרבים ככוכבים שהם המחזירים בני אדם בתשובה שהם נקראים מצדיקי הרבים. ומחמת שהם מאירים בבחינת לילה דייקא. כי בתוך החושך והלילה בחינת ההסתרה. ששם דייקא הם מאירים אור דעתם כנ"ל כדי להאיר את הלילה לגלות את ההסתרה כנ"ל כי שם דייקא מלובש אור גדול כנ"ל ועל שם זה נקרא הלילה אור בחינת אור לארבעה עשר בודקין וכו' בחינת התגלות ההסתרה להחזיר הרשעים בתשובה בחינת מצדיקי הרבים ככוכבים בחינת כוכבי אור. ועל שם זה נקראו זאת הלילה דייקא אור כנ"ל. ועל כן בודקין את החמץ בלילה דוקא כי דוקא בבחינת לילה בבחינת חושך ההתרה ביותר. אז דייקא מגלין אותה על ידי אור הדעת שהוא בחינת אור הנר.
And every person must know this: that all the hints and thoughts of teshuvah that come to him every day — all of this is drawn from the light of Hashem, blessed be He, and the true Tzadikim, who lower themselves to him to illuminate within him in his place. And if he will arouse himself with some awakening, he can afterward ascend to the light of the Tzadik, to his place. In the aspect of: "I shall go down with you to Egypt, and I shall also surely bring you up" — and this applies to every person and at every time. Understand this well. And this is the aspect of what is written in Yechezkel (6): "and your survivors shall remember Me" etc. "when I have broken their adulterous heart" — see Rashi's commentary there, whose meaning is that, as it were, Hashem, blessed be He, humbled Himself to arouse them to teshuvah , etc. — i.e. as above, that the prophet rebukes them in the Name of Hashem, blessed be He, who humbled and lowered Himself so much in order to arouse them and raise them to Himself — and they did not take it to heart, etc.
Segment 23
אות יא בחינת ספירת העומר. שהמצוה לספור הימים כדי לטהרנו מטומאתינו לספור דייקא. כדי שיהיו הימים מנוים וספורים שיהיו חלוקם ומדודים כל אחד לעצמו כדי שיהיה בחינת כלים ימים ומדות לקבל האור במדה בבחינת ומדת ימי מה הוא שלא יהיה ריבוי אור גורם וכו' כמובן שם במאמר וביום הביכורים שזה עיקר בחינת התורה שהיא שמא דקודשא בריך הוא שהיא בחינת כלים ומדות לקבל האור שלא יהיה ריבוי השמן גורם כיבוי הנר. ועל ידי זה דייקא מגלין הסתרה כי ההסתרה היא בחינת אחיזת מלכות הרשעה שיניקתם משבירת כלים שהם באים על ידי ריבוי אור כנץל נמצא שעיקר התיקון הוא לעשות כלים ומדות לקבל האור במדה שזו מעלת התורה כנ"ל שהיא בחינת ומדת ימי מה היא כנ"ל ועל כן צריכים לספור ספירת העומר לספור הימים דייקגא. כדי שיהיו מנויים ומדודים בחינת ומדת ימי וכו' כנ"ל כדי לקבל האור במדה שזהו עיקר התיקון. ועל כן הספירה מטהרת אותנו מטומאתינו כי עיקר אחיזת הטומאה היא מבחינת שבירת כלים שבא על ידי ריבוי אור כנ"ל. ועל כן עיקר הטהרה והתיקון הוא על ידי הכלים והמדות שזה בחינת הספירה בחינת ומדת ימי שסופרים הימים שיהיו סורים ומדודים שלא יכנס אחד בגבול חבירו שלא יתערבב שלא יהיה בבחינת שבירת כלים שהוא שבירת הימים ואזי הם מעורבים יחד רק יהיו בבחינת התיקון שכל אחד ואחד כלי ומדה בפ"ע וכל אחד נמנה לעצמו כדי לקבל האור במדה. וזהו בחינת הספירה כנ"ל. כי הספירה הוא בשביל קבלת התורה. כי יציאת מצרים בפסח אף על פי שהיה בחינת התגלות ההסתרה כנל. על כל זה עדיין לא היה בשלימות גמור. מחמת שעדיין לא קיבלו התורה כמבוא. כי עיקר התגלות ההסתרה על ידי התורה כנ"ל ועיקר שלימות התגלות מלכות דקדושה הוא בשבועות על ידי התורה. היינו שסופרים ומודדים הימים בבחינת ומדת ימי מה הוא כדי לקבל האור במדה שזהו עיקר מעלת התורה שמבלין בשבועות שהיא בחינת שמא דקודשא בריך הוא בחינתימים ומדות בחינת ומדת ימי מה הוא כנל. ועל כן סופרין שבעה שבועות כנגד שבעה הימים כדי לתקן כל ז' הימים שיהיה בבחינת כלים ומדות כנ"ל כי גם בתחלת הבריאה. עיקר תיקון הבריאה על ידי בחינה זו שנמדד ונמנה כל יום לעצמו וזה שכתוב במעשה בראשית ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד וכן בכל יום ויום וזה בחינת ספירה שנמנה כל יום לעצמו כדי שיהיה בבחינת מדות וכלים כנ"ל וכל הבריאה היתה תלויה עד יום מתן תורה שהוא ששי בסיון כמו שאמרו רז"ל. על כן קודם מתן תורה צריכין גם כן לספור הימים שהוא תיקון הבריאה כנ"ל. וצריכין לספר שבה שבועות דייקא כי יש בהם שבע שבתות ועיקר תיקון הספירה שהיא בחינת תיקון התגלות ההסתרה היא על ידי שבת שהוא הדעת כנ"ל. על כן צריכין שבע שבתות כדי לתקן כל הז' היים על ידי שבע שבתים וזה שכתוב שבע שבתות תמימות תהיינה. כי עיקר התיקון על ידי שבע שבתים כנ"ל. וזה שכתוב וספרתם לכם ממחרת השבת ואמרו רז"ל שיום טוב גם כן נקרא שבת. כי יום טוב נקרא שבצת מחמת שכל קדושת יום טוב נמשך על ידי שבת כנ"ל. ומחמת זה בעצמו נזכר השעת אצל ספירה כי גם תיקון הספירה דהיינו כדי לגלות ההסתרה נמשך משבת כנ"ל. שזהו בעצמו מה שמקבל יום טוב משבת שהיא התגלות ההסתרה גם כן כנ"ל. (שייך לעל) גם ארבעה כוסות של יין הם גם כן בחינת עליית המלכות דקדושה מתוך בחינת ההסתרה. כמו שכתבו רבינו נ"י שד' כוסות הם בחינת ד' מצות הנוהגות בכל יום טוב כנגד בחינת המלכות שהיא ד' שעולה ביום טוב מד' מלכיות ועל כן הם ד' כוסות של יין בחינת נכנס יין יצא סוד דהיינו שנתגלה הסתרה שהיה שם הקדושה מלובשת בסוד ובהעלם גדול כנ"ל. גם כי שם בתוך ההסתרות מלובש קדושה גבוה דייקא בחינת סודות התורה כנ"ל. ועל ידי היין נתגלה זאת בחינת נכנס יין יצא סוד ועל ידי זה עולה המלכות שהוא בחינת ד' כנ"ל. וזה בחינת ד' כוסות של יין. (שייך לספירה) וזה שמובא בכתבי האר"י ז"ל לעומ"ר בגימטריא ש"ם. כי על ידי בחינת ספירת העומר שסופרין היום יום אחד לעומר וכו' על ידי זה עוש שם שהוא בחינת מדות וימים כנ"ל שהוא עיקר התיקון של הקדושה כנ"ל ועל כן מדותיו של השם יבתרך כביכול נקראן ספירות כי זה עיקר התיקו מה שהם בבחינת ספירות דהיינו בחינת מדות דהיינו שהם כביכול מנויים וספורים ומדודים בבחינת כלים בחינת מדה ומשקל ומנין שזה עיקר התיקון כנל וכמובא. וזה בחינת עומר שעורים שמשם מתחילין לספור ימי הספירה. עונמר הוא מדה בחינת מדות וכלים כנ"ל. וזה עומר שעורים בחינת שיעורים בחינת המדות שם בחינת שיעורין דלבא שעל ידם משיגין אותו יתברך ביכול בבחינת נודע בשערים בעלה כל חד לפום מה דמשער בליביה שהם בחינת המדות והספירות שהם נכללין בלב כנודע כי הלב הוא הצייר של המדות כמו שכתב רבינו נ"י והם בחינת שיעורין דליבא שעיקר שלימות הדעת על ידם דייקא כי על ידי זה משיגין אותו יתברך כביכול. וזהו בחינת עומר שעורים בחינת נודע בשערים בעלה כנ"ל שזה עיקר התיקון בבחינת שיעורים וכלים ומדות ועל כן אז מתחיל הספירה שהיא בחינת תיקון הכלים והמדות כנ"ל וכל זה הוא תיקון הדעת כמו שכתוב שם במאמר וביום הביכורים הנ"ל שעל ידי התורה שהיא בחינת שמו יתברך דהיינו בחינת כלים ומדות על ידי זה קורין אותו יתברך וממשיכין חיות מחי החיים דהיינו דעת. וזה בחינת נודע בשערים בעלה הנ"ל שזוכין לדעת אותו יתברך על ידי שיעורין דלבא שהוא בחינת עומר שעורים בחינת כלים ומדות בחינת שם בחינת ספירת העומר כנ"ל. וזה שנוהגין להניח לגדל השערות בימי הספירה כי השערות הם בחינת צמצומים ושיעורים שנתצמצם בהן אור המוח והדעת כדי שיהיה אפשר להשיגו יתברך (כמובא במאמר מישרא דסכינא סימן ל'). ועל כן בימי הספירה מגדלין השערות כי אז התיקון הוא בבחינת שערות בבחינת עומר שעורים כנ"ל. ועל כן ביום ראשון של הספירה דהיינו ביום הקרבת העומר שעורים. היה מפלת המן. כי על ידי בחינת השם בחינת תיקון הכלים והמדות שהוא תיקון הדעת כנ"ל על ידי זה מגלין ההסתרה ונתגלה מלכות דקדושה בחינת אסתר שהיתה מתחילה בהסתרה בחינת הסתר אסתיר וזה נעשה על ידי בחינת מרדכי שהוא בחינת תיקון מלכות דקדושה. שזה בחינת עומר שעורים שהוא בחינת מרדכי ואסתר (כמו שכתב רבינו נ"י במאמר ואלה המשפטים בלועי דקרח עיין שם סימן יוד). ועל כן אז הוא הכנעת מכלות הרשעה שהוא מפלת המן עמלק שנכנע על ידי בחינת תיקון השם על ידי בחינת עומר שעורים כנל וכמו שכתוב שם במאמר וביום הביכורים עיין שם. כי מפלת עמלק הוא תלוי בבחינת תיקון ושלימות שמו יתברך כמו שכתוב אין שמו שלם וכו' עד שימחה זכרו כי זה תלוי בזה כנל. ועל כן אז ביום הנפת העומר היה גם מפלת כמה אומות גדולות שהם כולם בחינת מלכות הרשעה שנכנע על ידי תיקון מלכות דקדושה על ידי בחינת עומר שעורים כנ"ל. וזה שהעומר מתיר חדש. כי אז זוכין לאכול לחם בחינת מן בחינת לחם מן השמים שזוכין על ידי התגלות הדעת על ידי התגלות הסתרה על ידי הכנעת מלכות המן עמלק שה נעשה על ידי תיקון העומר שעורים שהוא בחינת כלליות התורה בחינת שמא דקודשא בריך הוא כנ"ל ועיין כל זה במאמר וביום הביכורים הנ"ל. כי אכילת ישראל קודש ובפרט הלחם דהיינו ה' מיני דגן שהם עיקר המזון והשביעה והם עיקר החיות כי בהם מלובש הדעת שהוא החיות. ועל כן הם ה' בחינות ה' הדעת וכמובא כל זה לעיל בהלכות נטילת ידים. ועל כן צריכין תיקון כי בכל מקום שיש חיות וקדושה יתירה יש קליפה הקודמת לפרי ועל כן הלחם מה' מיני דגן וצריך כמה תיקונים שהם עשר מצות הנאמרים בפת. ועל כן צריכין לתקן התבואה החדשה על ידי העומר כי על ידי תיקון עומר שעורים כנ"ל נתגלה הדעת ואזי זוכין לבחינת מץן בחינת לחם מן השמים היינו שלחם ותבואה של שראל נעשה בבחינת מן וכוף כי נתגלה הדעת והחיות כי נכנע מלכות הרשעה קליפה הקודמת פרי על ידי תיקון העומר שעורים כנ"ל. ואזי ראויין לקבלת התורה כי לא נתנה התורה אלא לאוכלי המן. ועל כן צריך לתקן לחם ישראל בבחינת מן על ידי העומר כנ"ל ואזי זוכין לקבלת התורה בשבועות כי כל תיקון העומר והספירה הוא בשביל קבלת התורה כי מזה בעצמו נעשה התורה. היינו כי מבואר שם במאמר וביום הביכורים הנ"ל שעל ידי שגלין ההסתרה שבתוך הסתרה על ידי זה נתגלה תורה גבור מאד כי שם דייקא היה מלובש תורה גבוה מאד בסתרי תורה וזה בחינת חיל בלא ויקיאנו שמוציאין ממלכות הרשעה הוא מלוכת עמלק כל הניצוצות ועושין מזה תורה שהיא בחינת אשת חיל וכו' עיין שם. וזה בחינת התורה שמקבלין בשבועות שהוא יום החמשים לעומר. הינו שעל ידי עומר והספירה שעל ידם נכנע מלכות עמלק כנ"ל. אזי נתגלה התורה שהיתה מוסתרת שם בבחינת הסתרה שבתוך הסתרה וזוכין להשיג אותה בשבועות שזהו בחינת מנחה החדשה שתי הלחם של חטים שמקריבין בשבועות מחה חדשה זה בחינת תורה החדשה שנעשה על ידי התגלות ההסתרה וכו' כנ"ל. וכמו שפירש רבינו נ"י שם פסוק וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיהם עיין שם. וכן איתא בר"מ שהעומר הוא בחינת תורה שבנגלה ושתי הלחם הם בחינת סתרי תורה היינו שהעומר הוא בחינת תורה שבנגלה שעלשעל ידה מגלין ההתסרה וכו' ואזי נתגלה תורה גבוה מאד סתרי תורה בחינת מנחה חדשה בחינת התורה שמקבלין בשבועות שהוא יום החמשים בחינת שער העליון שהוא שער הנון כמו שכתוב שם ועל כן היה מלחמת עמלק קודם מתן תרוה. וכן נסמכה פרשת עמלק לפרשת יתרו שהוא קבלת התורה. כי עיקר התורה נתגלה על ידי מפלת עמלק כנ"ל. וזה בחינת שבעה שבועות שסופרין. כי יש ב' הסתרות הסתרה והסתרה בתוך הסתרה כמבואר שם. והם כנגד ב' בחינות התורה שהם נגלה ונסתר רזין ורזין דרזין כי בתוך ההסתרה שבתוך הסתרה שם דייקא מלובש סתרי תורה כנ"ל. ול כן צריכין לתקן ולגלות ב' ההסתרות לגלות ב' בחינות התורה ותיקונם על ידי תיקון הימים והמדות כנ"ל שהם ז' ימים כידוע. וידוע שיש ז' ימים עליונים שהם ז' שבתות כמו שכתוב בזוהר הקדוש והם בבינה שהיא בחינת סתרי תורה שהיא בחינת שבועות שהוא יום החמשים שהוא בחינת נון שערי בינה ועל כן צריכין לספור שבע שבתות כדי לתקן ז' ימים העליונים כדי לגלות ההסתרה שבתוך הסתרה שעל ידי זהזוכין לסתרי תה בחינת חמשים שערי בינה בחינת שבועות בחינת מן כל וכמבואר שם עיין שם היטב כל המאמר ובים הביכורים הנ"ל. וזה שאמרו רזל שאמר המן אתי עומר דידכו ונצח עשרת אלפים ככר כסף. כסף דייקא. כי עיקר התגברות המן היה על ידי ערת אלפים ככר כסף. דהיינו שליקט וקיבץ עשירות גדול ששם כל הניצוצות דקדושה כמו שכתוב שם. וזה שכתוב ועשרת אלפים ככר כסף אשקול גו' אל גנזי המלך ביהודיים וגו' היינו שרצה ליתן כח במלכות הרשעה על די הכסף שקיבץ כנ"ל אבל על ידי העומר שהיא בחינת התורה בחינת שמא דקודשא בריך הוא שעל ידי זה מגלין ההתרה על ידי זה נכנע מלכות הרשעה ואזי נכנע כח העשירות כי מוציאין כל הניצוצות ממנו בבחינת חיל בלע ויקיאנו כנל וזה שאמר שהעומר נצח עשרת אלפים ככר כסף. היינו כח העשירות כנ"ל. וזה שמקריבין העומר בי"ו בניסון שהוא בגימטריא השם היוצא מראשי תיבות של הפסוק הנ"ל ח"יל ב"לע ו"יקיאנו כנ"ל. וכמו שכתוב בר"מ ובקרבנא דעומר ערקא הסטרא אחרא מאשת חיל כי על ידי העומר מוציאין ניצוצות הקדושה של מלכות הרשעה שהיא המן עמלק בבחינת חיל בלע ויקיאנו ועושין מזה תורה שהיא אשת חיל כנ"ל שהיא התורה שמקבלין בשבועות בחינת מנחה חדשה כנ"ל. ועייןו בר"מ שם. וכן בקריעת ים סוף שבזזו ישראל את המצרים הון גדול. איא שזכו אז ישראל להשגה גדולה מאד. כי הא בהא תליא. שעל ידי שהוציאו העשירות ממלכות הרשעה על ידי זה זכו לתורה גבוה כיע אזי נעשה מזה בחינת אשת חיל כנ"ל. וכן בגאולה אחרונה נאמר והיה סחרה ואתננה קודש לה' וכו' כי ליושבים לפני ה' יהיה סחרהולמכסה עתיק אלו דברים שכיסם וכו'. היינו שעל ידי העישות של מלכות הרשעה שישוב לישראל על ידי זה בעצמו יזכו לסתרי תורה כנ"ל שהוא בחית מכסה עתיק אלו דברים שכיסם וכו' בחינתאורייתא דעתיקא שיתגלה לעתיד לבא במהרה בימינו אמן. הפוסקים נתנו סימן פל"ג שביום שחל פורים חל ל"ג בעומר כמו שכתוב בשלחם ערוך כי פורים וספירת העומר הם בחינה אחת. והשגת התורה שביום החמשים שהוא שבועות הוא על ידי בחינת פורים דהיינו על ידי מפלת המן עמלק כנ"ל ול"ג בעומר היא גם כן יום השגת התורה של ימי הספירה כי הוא יום הילולא רבא דרבי שמעון בר יוחאי שהשיג אז מה שהשיג. ועל כן הוא חל ביום שחל פורים כי השגת הספירה הוא על ידי בחינת פורים כנ"ל. וזה ל"ג בעומר בחינת גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך בחינת השגה שמשיגין אז כנ"ל. ועל כן המן מרומז בפרשת המן כמו שכתוב את המן אכלו היינו כי המן נעשה מבחינת הכנעת מלכות המן עמלק כנ"ל. ועל כן אתוון דדין כאתוון דדין כאתוון דדין כי נעה מהמן המן כנ"ל. שייך להלכות ראש חדש הנ"לומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל שהם היו בקיאים בסוד העיבור כמו שאמרו רז"ל על זה הפסוק. וזהו יודעי בינה לעתים. שהיו יודעין להמשיך הבינה והחכמה לתוך בחינת העתים דהיינו הימים והמדות כנ"ל. וזהו לדעת מה יעשה ישראל שהיו יודעין לעשות מה דהיינו תורה בבחינת ומה יעשה בה כנ"ל. וכמבואר במאמר הנ"ל. דהיינו לגלות הדעת והתורה שבתוך ההסתרה לעשות מן ההסתרה תורה שהוא בחינת מה. וכל זה על ידי בחינת ידועי בינה לעתים דההיינו על ידי המשכת החכמהמחי החיים לתוך העתים והימים שעל ידי זה מגלין ההסתרה כנ"ל. ועל כן דרשו רז"ל מזה שהיו בקיאים בסוד העיבור. כי קידוש החודש נעשה על ידי בחינה זו דהיינו על ידי התגלות ההסתרה כנ"ל.
This is the aspect of what is written in the Kavanos of Chanukah : that there are three unifications that all together equal the numerical value of ner [lamp] — namely, the unification of Hashem- Ekyeh , the unification of Hashem- Adnus , and the unification of Hashem- Elokim . And all of them together equal ner , which is the kavanah of lighting the holy lamp of Chanukah and of Shabbos — only there is a distinction, as mentioned above. And according to the above, the Kavanos are well explained. For through lighting the aforementioned holy lamp, one draws the aspect of the tikun of the neder — the aspect of "with My holy oil I have anointed him" , as above. Through which one is included in the light of the Avos , and through this one merits shalom .