Segment 3
הלכה ב אות א וביום ראשון של סוכות מתחילין ליטול הלולב עם הד' מינים שהם בחינת תיקון הברית (כמובא בספרים) שזה בחינת ח"י נענועין שבלולב בחינת צדיק ח"י עלמין בחינת צדיק כתמר יפרח. ועל כן מתחילין ליטול אותן ביום ראשון של סכות כדי לקיים את הסוכה שלא תפול ח"ו בבחינת סוכת דוד הנופל. שזה נעשה ח"ו על ידי שמתיזין הדמים של השס"ה גידין שהם השס"ה לא תעשה לתוך המוח שמזה בא ח"ו חולי נופל בחינת סוכת דוד וכו' וכל זה על ידי העדר תיקון הברית עיין כל זה במאמר הנ"ל המתחיל האי מאן דבעי למנסב וכו' (בסימן כ"ט). על כן נוטלין הד' מנים שבלולב שהם בחינת תיקון הברית שהוא זורק תיקונים ולבנונית לכל השס"ה גידין ועל ידי זה אנו סומכין וסועדין ומרימין את הסוכה הנ"ל שלא תפול ח"ו כנ"ל. ועל כן הם ד' מינים כנגד ד' בגדי לבן שנמשכין על ידיהם על ידי שמרימין את המוחין ומקיימין את הסוכה הנ"ל שמשם נמשך לבנונית בבחינת דם נעכר ונעשה חלב (כמובא שם כנ"ל) שזה בחינת הסוכה שהיא בחינת אם לבינה תקרא בבחינת תסוכני בבטן אמי ששם בחינת בבחינת אם לבינה בחינת סוכה שם הדס נעכר ונעשה חלב שמזה נעשין בגדים לבנים. וכנגד זה נוטלין ד' מינים שבלולב כנגד ד' בגדי לבן שנעשין על ידם כנ"ל ועל כן מתחילין ליטול הלולב ביום ראשון של סוכות כי בנין הסוכה והקמתה נעשה על ידי הכח התלבנות העוונות שנעשה ביום הכפורים על ידי תיקון הברית על ידי זה יש לנו כח לבנות הסוכה כנ"ל. ועל כן תיכף במוצאי יום הכפורים מתחילין לעסוק בסוכה מיד וכל הד' ימים שבין יום הכפורים לסוכות עוסקים בבנינה. כי בכל אלו הד' מים אין מחשברין בהם העוונות ועל כן הם ד' ימים כנגד ד' בגדי לבן שנמשכין ביום הכפורים שעל ידיהם נמשכך הלבנוניות לכל אלו הד' ימים ועל כן אין מוחשבים בהם העווונת. ומחמת זה עוסקים בכל אלו הד' ימים בנין הסוכה כי אז יש לנו כח לבנות הסוכה ולהקימה על ידי הלבננות העוונות והדמים כנ"ל. ועל כן ביום ראשון של סוכות שאז הוא ראשון לחשבון עוונות על כן אנו יריאים שלא יתגברו העוונות בחינת הדמים להפיל בחינת הסוכה ח"ו כנ"ל על כן נוטלין הד' מינים שעל ידם סומכמין סוכת דוד שלא תפול ח"ו כנ"ל. ובשביל זה אומרים הלל עם הלולב כי הלל הוא בחינת תיקון הכללי של הדיבור בבחינת ברכו ה' מלכיו וכו' דהיינו על ידי שבח צדיקו של עולם והילולו על ידי זה נתתקן הדיבור (כמו שכתוב שם במארמ הנ"ל). ועל כן נוטלין אז הללולב שהוא גם כן בחינת תיקון הכללי של הגידין כי כל בחינת תיקונים הכללים המבוארים שם במאמר הנל תלוים זה בזה (כדמשמע שם במאמר הנ"ל).והעיקר תלוי בתיקון הברית שהוא כלליות הגידין שהוא עיקר כלל כל התיקונים. וזה ברכו ה' מלאכינו גבורי כח עושי דברו לשמוע וכו' שפירשו רבינו נ"י על תיקון הכללי של הדיבור על ידי ברכו ה' עיין שם. וזה שכתוב בפסוק מלאכיו גבורי כח שהם בחינת שומרי הברית אינון דמתגברין על יצריהון דדמיין למלאכים ממש ואותן דייקא יכולים לתקן הדיבור על ידי שבח צדיקו של עולם כי זה תלוי בזה כנ"ל. וזה בחינת נטילת הלולב שהוא בחינת תיקון ברית כלליות הגידין בעת אמירת ההלל שהוא שבח השם יתברך שהוא תיקון הדיבור כגי שניהם בחינתיקון הכלצלי ותלוי זה בזה כנ"ל ועל כן הנענועים שהם עיקר המצוה הם בהודו תחילה וסוף כי הודו לה' שהוא עיקר שבח צדיקו של עולם על כן אז עיקר מצות לולב שהם הנענועים כי הנענועים הם עיקר תיקון הברית. ועל כן הם שה לכל הו' קצוות שזה בחינתיקון הברית שהוא בחינת וא"ו. ובכל קצה ג' נענועים שבין כולם ח"י נענועים בחינת צדיק ח"י עלמין וכמובא. כי הלולב הוא בחינת כלי המלחמה לנצח ולהתגבר על השבעים אומות (כמו שכתוב בזוהר הקדוש), היינו שעל ידו מנצחין ומתגברין על הרע כולל של השבעים אומות שהוא תאוות ניאוף וזוכין לתיקון הברית שהוא תיקון הכללי כנ"ל שהוא בחינת שד"י שדי ויורה כחץ תיקונים לכל מקומות הצרים והדקים (כמובא במאמר הנ"ל). וזה בחינת הנענועים ושמנענעין וזוריקם כלי המלחמה לכל צד וצד ובצידי צדדים לכווין כל י המלחמה להיות קולע אל השערה כדי לנצחם ולהכניעם בכל מקום שהם ועל ידי זה בעצמו נזרקין תיקונים לכל הצדדים לכל מקומות הצרים והדקים כנ"ל שזה גם כן בחינת הנענועים שמנענעין וזורקין תיקונים לכל צידי צדדיים בבחינת שד"י כנ"ל. כי זה תלי בזה על ידי התגברות ונצחון המלחמה שזהו עיקרה תיקון שהוא בחינת תשובת המשקל ממש על ידי זה נזרקים תיקונים לכל מקומות הדקים כנ"ל. וזה בחינת הלולב שהוא עולה ומשופע והולך עד שבראשי הוא דק מאד הורות שהוא מנענע וזורק תיקונים לכל מקומות הצרים והדקים כנ"ל גם בהלל נזכר הכנעת הר הכולל שם השבעים אומות. בחינת סבוני וכו' בשם ה' כי אמילם מ"ל בגיטריא שבעים אומות שזה בחינת מילה (כמובא בשערי אורה) ומילה הוא בחינת הכנעת הרע הכולל היינו התאווה הכלליות הנ"ל כמובא במאמר התפילה לחבקוק (סימן י"ט) על כן נוטלין אז הלולב כנ"ל כי הוא כלי המלחמה כנגדם כנ"ל:
And likewise the path of Ayeh mentioned above is also an aspect of aleph . For Ayeh is the aspect of B’raishis , the aspect of the hidden and concealed utterance — this is the aspect of aleph , the aspect of the supreme peleh (wonder), the aspect of Keser , of which it is said, “Into what is wondrous beyond you, do not inquire.” Of which it is said, “He tells from the beginning the end,” etc. (Yeshayahu 46:10) . For all of this is the aspect of aleph , which has the same letters as peleh , as is known — and it is the first of all the letters. For all of this is the aspect of Ayeh , which is hidden and concealed exceedingly in the aspect of peleh . And through this specifically they have sustenance from there, from the greatness of the concealment, etc. And on Shabbos this light shines in a wondrous and awesome way, and from there is the perception of the Tzaddik who ascends there. And through this he is able to implant in Yisrael that even one who falls, chas v’shalom, to the very distant places mentioned above — even there they should search for Hashem Yisbarach in the aspect of Ayeh , etc., as above, and through this they will ascend to the ultimate ascent, to the aspect of Ayeh , etc., as above. Thus we find that the aspect of Ayeh is also an aspect of aleph that shines on Shabbos.
Segment 5
אות ב וזה בחינת ניסוך המים בחגכי על כל הקרבנות היו מנסכין יין. כי הקרבנות הם תיקון הברית כי הם מכניעים רוח בההמיות שהוא פגם הברית כנ"ל. וזה שכתוב ולא תשבית מלך ברית אלקיך מעל קרבניך ועל כן היו מנסכין אז יין כי על ידי תיקון הברית נמתק היין. ואזי אדרבא על ידי היין ניתוסף התיקון ביותר כי נתרומם המוח על ידו בבחינת זכה נעשה ראש (כמובא במאמר הנ"ל). וזהו שאומרים שירה על היין היינו שירות ותשבחות להשם יתברך שהוא גם כן תיקון הכללי על ידי הרמת הדעת שנעשה על ידי שבח צדיקו של עולם. וזה בחינת השירה של נסכים של הקרבנות כנ"ל. ומחמת שבסוכות אז הוא בחינת תיקון הברית ביותר כנ"ל ואז נתלבנין ונזדככין הדמים מאד על כן מנסכין אז מים ויין ביחד (כמו שכתוב בהמשנה להורות שנמתק היין מאד בהמתקה יתירה עד שנמתק בבחינת מים כי המים הם בחינת חסדים והם המזגת והמתקת היין. וזה שנרמז נסמוך המים בין נסכי היין כמו שדרשו רז"ל (תענית) נאמר בשני ונסכיהם וכו'. כי ניסוך המים הוא מתיק את היין כנ"ל ועל כן שמחים מאד בשמחת בית השואבה. כי כשנמתק היין אז הוא בבחינת יין המשמח ומשם גם כן שמחת כל החג על ידי שזוכין לסוכה שהוא בחינת אם לבינה ששם יין המשמח. ואז בשמחת בית השואבה זוכין להשגת החכמה מאד כמו שכתוב ושאבתם מים בששון ותרגומו ותקבלון אולפן חדת כי אז נתרומם המוח מאד בבחינת זכה נעשה ראש (כמו שכתוב שם). ועל כן שמחים בשאיבת המים. כי הם בחינת המתקתו כנ"ל ונעה יין המשמח שהוא בחינת השגת החכמה כמובא:
And these two alafin are the aspect of tchum Shabbos . For specifically through these two holy teachings one merits to remain standing, to not leave the boundary and border of holiness, as above. And this is the aspect of the two thousand amos of tchum Shabbos , as above, which we learn from the cities of the Levi’im , as our Sages of blessed memory said — that they had one thousand amos of open land and one thousand amos of fields and vineyards. For the Kohanim and Levi’im are the aspect of the Tzaddikim of the generation and their students. For the Tzaddik and the true Rav is the aspect of a Kohen , as is written, “For the lips of a Kohen shall guard knowledge” (Malachi 2:7) , and our Sages of blessed memory expounded: “If the Rav resembles,” etc. And the Levi’im are the aspect of their students who are joined to them to serve them, in the aspect of “They shall be joined to you and they shall serve you” (Bamidbar 18:2) , and they receive from them the halachos to teach Bnei Yisrael the path they should walk in, etc. And these Kohanim and Levi’im had forty-eight cities to dwell in — six cities of refuge and upon them another forty-two cities — which allude to the totality of the emunah of Yisrael, which are the aspect of the six words of “Shma Yisrael” and upon them the forty-two words of the passage “V’ahavta.” These are the totality of the emunah of Yisrael. For the Tzaddikim and their students, who are the aspect of the Kohanim and the Levi’im , are occupied only with drawing and illuminating the completeness of emunah in Yisrael, for the entire Torah is encompassed in emunah , as is known. And these forty-eight holy cities of theirs, in which they dwell and are occupied with drawing and illuminating the emunah in Yisrael, which is the totality of the Torah — each city had two thousand amos of open land, etc., from which we learn tchum Shabbos . For they are occupied with drawing these holy paths mentioned above upon Yisrael — “Azamra,” etc., and Ayeh , etc. — which are the aspects of alafin — so that no member of Yisrael should leave the boundary, through extending and illuminating within them the two aforementioned paths, which are the aspect of tchum Shabbos , as above.
Segment 7
אות ג ועל כן מרבין בשירות ותשבחות בשמחת בית השואבה. שזה בחינת תיקון הדיבור כנ"ל. ועל כן היו מתפארין אז שזכו להיות נקיים מעוונות (כמו שכתוב שם) זקנים מה היו אומרים אשרי זקנותינו שכפרה וכו' כי העיקר שמחת בית השואבה שנעשה בסוכות הוא רק על ידי שזכו להזדככות הדמים שעל ידי זה נמתק היין ונמזג במים כנ"ל. וזה שהיו אומרים אנו לי"ה ולי"ה עיניו שזה בחינת המוחין בחינת קנה חכמה קנה בינה שהם י"ה:
And this is the aspect of one thousand amos of open land and one thousand amos of fields and vineyards. One thousand amos of open land, which was empty of everything, as Rashi explains there — this is the aspect of the teaching of “V’ayeh” mentioned above, which is the aspect of aleph , as above. For it is the aspect of migrash (open land) that is completely empty. For the aspect of Ayeh mentioned above, which revives and sustains even those who have fallen to the aspect of the most distant places, as above — this is the aspect of the chalal hapanui (the Empty Space), where, as it were, it is empty of His Divinity, as is understood from his words that he spoke with me then, as is printed there at the end — that it is alluded to in the statement of our Sages of blessed memory, “All the empty spaces of the world,” etc. — see there. But in truth, in the ultimate reality, even in the chalal hapanui , His Divinity, Yisbarach, is concealed. And this is the aspect of how they receive vitality from Ayeh , etc. And this is the aspect of one thousand amos of open land that was empty of everything — to rectify through this the aspect of the chalal hapanui , to revive even those who have fallen there, to illuminate within them the aspect of the aleph , which is the aspect of Ayeh , as above. And the second thousand is one thousand amos of fields and vineyards — this is the aspect of the holy teaching of “Azamra” mentioned above, which is also the aspect of aleph , as above. For when one finds the good points in Yisrael and returns them to Hashem Yisbarach through this — from this, fields are sown and vineyards are planted, in the aspect of “And they sowed fields and they planted vineyards and they produced a fruitful harvest” (Tehillim 107:37) . For the good in Yisrael that the Tzaddikim reveal produces fruits in the Supernal Field, where all its labor is to sow it and to plant it, as is known and understood from his words, of blessed memory.
Segment 9
אות ד וזה בחנית הקפות שהיו מקיפין את הערבה בכל יום פעם אחת. ובהושנא רבא ז' פעמים עם הד' מינים כי הערבה הוא בחינת מלכות פה בחינת אמונה כמובא. ועל כן היו מקיפים אותה עם הלולב וד' מינים כדי להשלים בחינת הדיבור בחינת המלכות בחינת האמונה על ידי בחינת המקיפין שממשיכין אליה לבנונית ותיקון על ידם להלבישה בד' בגדי לבן הנמשכין משם על ידי ד' מינים שבלולב כנ"ל ועל כן בהושענא רבא היו מקיפין ז' פעמם כנגד ז' גלדי דעינא. שהם בחינת שערות בחינת מוחין במקיפין לבת עין (כנזכר שם בסוף המאמר). שהם מתקנים את הדם נדות כנזכר שם. כי כל עסקינו בכל ז' ימי הסוכות בסוכה ולולב ושאר תיקונים הכללים הנ"ל. הכל הוא כדי לזכות בהושענא רבא לחתום חותם החיצון שהיא בחינת אמונה שהיא נתתקנת על ידי תיקון הכללי של הדיבור כנ"ל כי אמונה תולה בפה של אדם כמו שכתב רבינו ז"ל (בסימן מ"ד בלקוטי תנינא) והכל תלוי בתיקון הברית כמובא בדברי רבינו בכמה מקומות שאמונה תלוי בתיקון הברית. ועל כן מצות הד' מינים הם תלוים בידים כי הם ניטלין בידים מחמת שהם באין לתקן חותם הידים שהוא חותם האמונה כנ"ל. והכלל שתיקון הברית ואמונה שהוא בחינת דיבור פה תלויים זה בזה והם בחינת חותם הפנימי וחותם החיצון שהם חותם הרגלין וחותם הידין בחינת חותם ברית הלשון וחותם ברית המעור שהם בבחינת כרת לו בין עשר אצבעות ידיו והוא ברית הלשון וכרת לו וכו'. והם בבחינת מה שאמר רבינו נ"י ששמירת הברית ושלימות לשון הקודש הם תלוים זה בזה כי הם בחינת ב' החותמות הנ"ל. שהם חותם בתוך חותם. וכל אחד תלוי בחבירו. ועל כן נעורים בליל הושענא רבא כדי לזכות לשלימות לשון הקדש שהוא בחינת מלכות פה וכו' שעיקר שלימותה על ידי לשון תרגום שהוא בחינת תרדמה ועל כן נעורים כדי להכניע בחינת השינה בחינת תרדימה (כמובא לעיל). וזה שאומרים אז משנה תורה שהוא בחינת משנה תורה בבחינת אלה הדברים אשר דיבר משה בעבר הירדן בבר הירדן דיקיא כי עבר הירדן הוא בחינת לשון תרגום המשלים את הלשון הקודש. כי לשון תרגום שהוא לשון ארמי הוא בעבר הירדן. ועל כן נטלו שם גם כן שבטי ישראל חלק ונחלה. כי ארץ ישראל הוא בחינת לשון הקדש כי לשון הקדש נבחר מכל לשונות העמים וכן ארץ ישראל נבחר מארצות שבעים עממין וישראל שנבחרו משבעים אומות זכו לשניהם. כי ארץ ישראל הוא גם כן בחינת קדושת הברית בחינת צדיקים ירשו ארץ והוא בחינת אמונה שהוא בחינת מלכות פה בחינת שלימות לשון הקדש כמו שכתוב שכן ארץ ורעה אמונ (כמו שכתב רבינו) וישראל זכו לחלקם ונחלתם את ארץ ישראל כי הוא שייך לעם ישראל כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ. ומאחר שעיקר שלימות לשון הקדש על ידי לשון תרגום הוא בחינת עבר הירדן בחינת לשון ארמי כנ"ל על כן הוכרחו ישראל ליטול שם חלקם גם כן כדי להשלים בחינ לשון הקדש על ידי לשון תרגום שהוא בחינת ער הירדן כ"ל. וזה שבתחיל קצף משה מאד על בני ראובן ובני גד על שבחרו בערב הירדן כי סבר שהם רוצים לישאר שם. על כן קצף עליהם מאד. כי בחינת לשון תרגום אין לו שום שלימות וקדושה בעצמו כי אם כשמשלים את לשון הקדש. ועיקר המלחמה על ידו ועל כן כשהשיבו לו שהם יעברו חלוצים לפני אחיהם כי עיקר המלחמה על ידם. ועל כן הם צריכים דייקא לעבור חלוצם לפני המלחמה כי עיקר המלחמה והנצחון הוא בבחינת לשון תרגום (כמובא לעיל בהלכות חול המועד). ואחר כך כשינצחו המלחמה ישובו אז לשבת שם כי אז כשמכניעין לגמרי הרע של השבעי אומות. ואזי התרגום משלים את הלשון הקדש. אז התרגום גם כן קדש ועל כן יכולין אחר כך לשבת בעבר הירדן שהו בחינת תרגום כנ"ל. ועל כן אחר כך נתרצה להם משה רבינו עליו השלום וזה שאמרו רז"ל לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפילו עטרות ודיבון שהם ערי עבר הירדן והוא תמוה למה תסו זה הפסוק הלא גם על זה הפסוק יש תרגום עכשיו ואפילו אם נאמר בדוחק שבימיהם לא היה תרגום על זה הפסוק אף על פי כן קשה היו להם לתפוס פסוק ראובן ושמעון שאין עליו שום תרגום אפילו עכשיו והוא מוקדם בתורה. אך הרבותא שפאילו עטרות ודיבון שהם עבר הירדן שהם עצמן בחינת תרגום אף על פי כן צריך לקרותם שמו"ת. כי שבעים פנים לתורה ומקרא אחד מתחלק לכמה טעמים ועל כן נאמר משנה תורה בעבר הירדן שהוא בחינת שלימות לשון הקדש על ידי תרגום כנ"ל. ועל כן קורין אותה בליל הושענא רבא. כי אז צריכין לזה כנ"ל. וזה שגומרים אז כל תהלים כי אמירת תהלים הוא תיקון למקרה לילה (כמו שכתב רבינו ז"ל) ומקרה בא על ידי בחינת תרדמה בחינת תרגום (כמבוא שם במאמר תפלה לחבקוק) ועל כן בליל הושענא רבא שאז צריכין לתיקון בחינת פה כנ"ל שהוא בחינת ערבה כנ"ל. על כן נעורים כל הלילה ומשברין השינה וקוראין משנה תורה ותהלים כדי לזכות לשלימות לשון הקדש על ידי לשון תרגום כנ"ל).
And therefore we say this song upon the entrance of Shabbos — the song of “Hodu” (Give thanks) (Tehillim 107) , which speaks of all the various troubles of Yisrael, which are the troubles of the soul that they endure throughout the weekdays, which are the aspect of “They wandered in the wilderness,” etc., “and they cried out to Hashem,” etc., and likewise “Those who dwell in darkness and the shadow of death,” etc., “and they cried out,” etc., “Let them give thanks to Hashem for His kindness and His wonders,” etc. For all these miracles and wonders that Hashem Yisbarach does with us, to rescue us from all evil and to remain standing — it is all accomplished through the power of the true Tzaddikim, who strengthen us through the aforementioned holy paths whose essence is drawn through the holiness of tosfos Shabbos , as above. Therefore we say this upon the entrance of Shabbos, and we conclude: “He turns the wilderness into a pool of water,” etc., as above, “and they sowed fields and they planted vineyards” — this is as above.
Segment 11
אות ה ואחר כך על ידי כל התיקונים האלה שזכו לבחינת מקיפים שהוא שלימו הדעת. על כן אחר כך שמחת תורה. כי אז אנו זוכין להשגת תורה הסתומה בחינת אורייתא דעיקא סתימאה דעתידא לאתגליא לעתיד לבא. כי שמחת תורה הוא בחינת התכלית האחרון (כמובא בספרים) ועל כן מסיימין אז התורה ומתחילין תיכף להורות שזוכין לבחינת אורייתא דעתיקא שהוא כלא ימינא. ואין בה ראש וסוף. רק כולה אחדות פשוט. וזה בחינת ההקפות שמקיפים עם התורה בבחינת כולא ימינא. כי המקיף מקיף דרך ימין כמו שכתוב במשנה. נמצא שבבחינת ההקפות אין שם ראש וסוף וצדדים והם בחינת כולא ימינא כנ"ל ששזה בחינת התורה הסתימה הנ"ל שזוכין אז כנ"ל.כי עיקר השגת אירייתא סתימאה הנ"ל הוא על ידי הכנעת הרע כמו שכתב רבינו ז"ל במאמר מי האיש החפץ חיים (בסימן ל"ג) שעל ידי שמתגבר על יצרו על ידי זה מכניע ומבטל הרע ששוכן על הטוב ועל ידי זה נתגלה התורה המוכסה ונעלמת בין לשונות העמים ואז על ידי זה זוכה כנ"ל לאורייתא דעתיקא סתימאה הנ"ל (עיין שם היטב). וזהו בחינת ניסוך המים המרומז בין נסכי הפרים שהם כנגד שבעים אומות שמתמעטין והולכין כמו שאמרו רז"ל להורות שם בין האומות הנ"ל מלובש שם התורה הנעלמת ביניהם. ועל כן כשמכניעין אותן שיהיו מתמעטין והולכין אז נתגלה התרוה שביניהם שהיתה מכוסה עד עכשיו כי המים הם בבחינת התורה הסתומה הנ"ל כמו שכתוב ושאבתם מים בששון ותרגומו ומקלבון אולפן חדת ועל כן נעשה זה בסוכות שאז הוא הכנעת הרע של כל השבעים אומות על ידי התיקונים שעושין אז כנ"ל. וזה בחינת שמחת בית השואבה. וזה בחינת שמח תורה שמחים מאד שזכו להשיג אורייתא סתימאה על ידי נצחון המלחמה והתיקונים של ימי הסוכות כנ"ל ברוך ה' לעולם אמן ואמן.
Oas 8