Segment 4
הלכות פורים הלכה א אות א ענין פורים וקריאת המגילה. על פי מה שכתב רבינו במאמרוביום הביכורים (בסימן נ"ו)עיין שם היטב כל המאמר.
But it appears that all the borrowings of the stars — that they borrow one from another, and according to this the order of the celestial system is conducted — all of this depends on the borrowing of the moon from the sun. That is, the diminishing of the moon, which is the aspect of the diminishing of Malchus . And when His Malchus , Yisbarach — the aspect of the word of Hashem — is not revealed, then the borrowing is relevant, that they all borrow one from another. For everything is conducted in the order where this one receives from that one, and that one from that one, etc. But when the aspect of the word of Hashem is revealed, then all the borrowings are nullified. For then it is revealed that there is no compulsory order of nature or celestial system at all — rather, all of them as one receive from the great Lender, that is, the word of Hashem, for "His sovereignty rules over all" (Tehillim 103:19) . And just as the highest sphere receives from the word of Hashem, so too the lowliest herb receives from the word of Hashem. For this master of prayer draws and reveals the aspect of Malchus , the aspect of the word of Hashem, below in this world of abundance, and draws His G-dliness, Yisbarach, below. Thus, through the revelation of the word of Hashem, which is the aspect of Malchus — which is the aspect of the tikkun of the moon and its filling — then all the borrowings, whereby they borrow one from another, are nullified. For they all borrow only from the great Lender, which is the word of Hashem. Thus all the borrowings of the stars are only through the diminishing of the moon — that is, the aspect of the diminishing of Malchus . And therefore he was precise: "all the stars borrow one from another — the moon from the sun" — for everything depends on this, as above.
Segment 5
והנה עיקר התגברות מלכות הרשעה שהוא המן עמלק הוא כשהמלכות דקדושה היא בהסתר בחינת הסתא אסתיר כמו שכתוב ולאום מלאום יאמץ. ועל כן התגבר המלכות אחשורוש על ידי פגם וחטא האכיה שגרם להם ליהנות מסעודה של אותו רשע על ידי זה התגבר עליה. כי על ידי פגם האכילה הוא הסתרת פנים בחינת והסתרתי פני והיה לאכול כמו שכתב רבינו ז"ל במקום אחר (בסימן מ"ז) כי על ידי פגם האכיל כשאינה בכשרות יכולים ליפול ח"ו מהע' פנים של ת ורה לבחינת שינה שהיא בחינת הסתרת פנים כמו שכתב רבינו מזה במאמר פתח ר' שמעון ואמר עת לעשות להף הפרו תורתך (בסימן ס') עיין שם. ועל כן נתיעץ לעשות הסעודה בסוף גלות בל דהינו בסוף השבעים שנה של גלות בבל כי שבעים שנה של גלות בבל הוא בחינת שינה בחינת מי איכא דניים שבעים שנין שכתוב במאמר הנ"ל בחינת ימי שנותינו בהם שבעים שנה זרמתםש ינה יהיו בחינת בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים שזה קאי שעלש בעים שנה של גלות בבל כמו שפירש רש"י ז"ל. ועל כן בסוף השבעים שנה שאז הוא התגברות השינה בחינת ההסתרה הנ"ל על כן כשראו המן ואחשורוש שעדיין לא נגאלו ישראל ולא נתעוררו משינתם על כן סבר שלא יגאלו ויתעורר עוד כי עד השבעים שנה יש תקוה להתעורר משינה מאחר שעדין לא נפלו מכל השבעים פנים ועל כן היה ראוי שיהיה הגאולה תיכף ומיד בסוף השבעים שנה ולא תאחר אפילו רגע כי כשיתעכב יותר משבעים שנה ונופלים ח"ו מכל השבעים פנים אזי קשה מאד להתעורר מהשינה כי אם על ידי בחינת הדרת פנים שזה אי אפשר להיות כי אם על ידי משיח שיבא במהרה בימינו שהוא בחינת הדרת פנים בבחינת ועד עתיק יומין מטא וכו' עתיד יומין זה בחינת הדרת פנים (כמו שכתוב שם במאמר פתח ר' שמעון הנ"ל עין שם היטב) ועל כן כשראו שלא נגאלו בסוף השבעים שנה כי טעו בחשבון כמו שאמרו רז"ל על כן נתיעצו. להגביר השינה עליהם ולהפילם מכל השבעים פנים שהם בחינת ע' שנה על ידי האכיל שעל ידי זה נופלים לבחינת שינה כנ"ל ועל כן עשו סעודה בסוף השבעים שנה כדי שיהנו ישראל מהם. כי זה ידוע שכל סעודתו של אותו רשע היה כדי להכשיל ישראל באכילת איסור וכנ"ל וזה שאמרו רז"ל בימי הה כשבת המלך על כסא מלכותו וכו' כשנתישבה מלכותו כי חשב וטעה וכו' כי על ידי טעותו שסבר שכבר כלו השבעים שנה ולא נגאלו על כן לא יגאלו עוד כי יפלו ח"ו לשינה יותר משבעים שנה כנ"ל ועל כן שה משתה דייקא כדי להכשיל ישראל כדי להגביר עליהם השינה ולהפילם ח"ו מכל בחינת שבעים שנה שהם בחינת שבעים פנים של תורה כדי שעל ידי זה תתקיים מלכותו כנ"ל ועל כן באותו סעודה יעץ המן הרשע להרוג את ושתי המלכה שכל זה היה עצת הסטרא אחרא וכוונה היה כדי שעל ידי זה יתגלגל הדבר ותלקח סתר אל בית המלך כדי להביא בחינת מלכות ההסתרה יתירה ביניהם אבל באמת היה כח המרדכי לגלות הסתרות (כמו שכתב רבינו שם) וגם יש לו כח לעוררם ולהקימם מהשינה והנפילה מכל השעי פנים על ידי פגם האכילה הנ"ל כי מרדכי הוא בחינת רב חסד בחינת הדרת פנים בחינת עתיק יומין בחינת סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות שעל ידי זה יכולןלעור מהשינה של השבעים פנים הנ"ל כי מרדכי בגימטריא רב חסד (כמובא במאמר הנ"ל) וזה שמצינו שכל עיקר הגאולה ההוא הביא מרדכי על ידי סיפור מעשה בחינת ויגד מרדכי לאסתר המלכה שסיפר הממעשה שהיה. לאסתר שהיא בחינת הסתרה בחינת שינה כדי לעורר מהשינה ולגלות הסתרה על ידי זה כנ"ל. וכן היה בסוף שעל ידי זה באה הגאולה אז כמו שכתוב בלילה הוא נדדה שנת המלך שנת מלכו של עולם כמו שאמרו רז"ל וזה היה על ידי סיפורי מעשיות של בחינת מרדכי כמו שכתוב ויאמר להביא את ספר הזכרונות דברי הימים וכו' וימצא כתור אר הגיד מרדכי שמצאו סיפורי מעשיות של מרדכי בחינת רב חסד כנ"ל כי על ידי ספורי מעשיות של מרדכי שסיפר לאסתר שהיא בחינת כנסת ישראל שבאו בהסתרת פנים בבחינת שינה כנ"ל ועל ידי זה הקיצם ועוררם מהשינה והחזירם בתשובה. על ידי זה גרם בחינת התעורות השינה לעילא בחינת נדה שנת המלך הנ"ל כי על ידי אתערותא דלתתא הבוא אתערואת דלעילא. וזה בחינת ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי שבחינת אסתר דהיינו כנסת ישראל היה להם פתחון פה להמליץ טוב על ישראל כי סיפרה למלכו של עולם והביא למעלה סיפורי מעשיות של מרדכי שעל ידי זה היה התעוררות השינה כנ"ל. וזהו בחינת קריאת המגיהל שבעו לדורות לקרות המגילה בכל שנה ושנה.והיא עיקר המצוה של פורים כדי לעורר את ישראל בכל שנה מבחינת שינה על ידי סיפר מעשה של שנים קדמוניות שזה בחינת המגילה שהיא דבר יקר מאד וכל עיקרה הוא בחינת סיפור מעשה שמתחלת ויהי בימי אחשורוש וכן עד סוף המגילה כל הולך על דרך סיפור מעשה והוא מעשה של מרדכי ואסתר שהוא בחינת מעשה של שנים קדמוניות שעל ידי זה מעוררין מהשינה בכל שנה ושנה בחינת והימים האלה נזכרים ונעשים בכל שנה ושנה. שהמעשה של הימים האלה מביאים לבחינת זכרון בכל שנה וכו' שהיא בחינת התעורורת השינה שהוא בחינת שכחה כי השינה הוא הסתלקות המוחין שזה בחינ שכחה שרצה המן הגביר עיהם בבחינת הפיל פור שהיא בחינת שכחה כמובא וכן בכל שנה נעשה זאת (כמבוא בספרים) ועל ידי קריאת המגילה כנ"ל מבטלין השכחה בחינת שינה כ"ל וכן מהאי טעמא אמרו רז"ל צריך לפושטה כאיגרת כי היא כמו סיפור מעשה שמספרין מאיגרת מעשה שהיה בימי מרדכי ואסתר בחינת מעשה של שנים קדמוניות כנ"ל.
And then all the herbs return their power to their root, which is the word of Hashem. And this is the completeness of the aspect of the filling of the moon — when all the sparks that are clothed in all the things of the world, which come from the diminishing of the moon (which is the diminishing of Malchus , from which come all the sparks that are the powers clothed in all the herbs) — return to the holy Malchus . And now, through the aspect of the tikkun and filling of the moon, which is the aspect of Malchus , all the powers and sparks return to their root. And this itself is the filling of the moon and its rectification, as above. And this is the aspect of the glimmering of Moshiach. For the filling of the moon is the aspect of the Malchus of Moshiach, when Yisrael are destined to be renewed like it. And then will be fulfilled, "And the light of the moon shall be as the light of the sun" (Yeshayahu 30:26) , and there shall be no diminishing in it at all.
Segment 7
אות ב והנה עיקר התגברוהמן היה בחודש אדר שאז רצה להתגבר על ידי שראה שאז מת משה שהוא היה עיקר וכלל קבלת התורה שעל ידי התורה מגלין ההסתרות כמו שכתוב במאמר וביום הביכורים הנל וסבר שמאחר שמת משה אז נתבטל כח עסק התורה ואי אפשר לגלות הסתר העוד. ומחמת זה התגבר אז כי הוא כנגד מלכות דקדושה וכשהמלכות דקדושה בבחינת ההסתרה על די שאין עוסקין בתורה זי מתגבר בחינת המן עמלק וזה בחינת הקול קול יעקב והידים ידי עשו בזמן שהקול קול יעקב אין הידים וכו' כי על ידי קול יעקב שהוא עסק התורה שעל ידי זה מגלין ההסתרות. ואזי אין כח למלכות הראשע שהיא בחינת ידי עשו שהיא מלכות המן עמלק שהוא מזרע עשו וזה בחני הפיל פור הוא הגורל כי למעלה כולו טוב ושם בשורשם אפילו הסטרא אחרא בשורשה הוא טוב ולמטה נתפרדין לימין ושמאל שהם סטרא דקדושא וסטרא אחרא ולמעלה נשפע שפע החיים תמיד שהוא כולו טבו וצריך לעלות כלים לקבל החיות שזה נעשה על ידי עסק התורה שהוא בחינת ימים ומדות שעל ידה מקבלין החיות לתוך הכלים והמדות (כמו שכתוב שם) וכשאין עסק התורה ח"ו אזי נכנסת ח"ו הסטרא אחרא ומקבלת החיות הנשפע מלמעלה בבחינת תחת עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש וכו' והגורל הוא בחינת עלמא דאתי. כמו שכתוב ותנוח ותעמוד לגורליך לקץ הימין כמרומז בדברי רבינו ז"ל במקום אחר ושם בבחינת עלמא דאתי הוא גורל אחד כולו טוב כי שם הוא בחינת כולו טוב כולו אחד ואין שום רע כלל ולמטה משם מתפרדין לשני גורלות גורל אחד לה' וגורל אחד וכו' שה בחינ כח הבחירה שיש כח ביד כל אחד לבחור לעצמו גורלו וחלקו. על כן צריכים לשמור מאד את זכרון היא לאדבקא מחשבתיה בעלמא דאתי. כי למטה בחינת הימים בחינת עולם הזה קשה מאד וכבד על האדם לבחור בגורל הטוב מחמ שני הדרכים נתונים לפניו וגם אפשר לטעות לפעמי ח"ו להמיר טוב ברע או רע בטוב אבל כשמדבר מחשבותיו בעלמא דאתי ששם כולו טוב גורל אחד כולו לה' אזי בוודאי לא תמעד אשוריו כי משם יוכל להמשיך דרך הטוב שילך בה בעולם הזה ויוכל לבחור לו דרך החיים והטוב אפילו בתוך הימים בעולם הזה. על ידי שמחשבתו דבוקה תמדי בעלמא דאתי שמשם יוצאים כל הדרכים כנ"ל. וזה בחינת ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וכו'. ובחרת בחיים בפתח הבית מרוה על החיים הידועים שהיא עלמא דאתי שהיא מקור החיים. היינו מחמת ששני הדרכים נתונים לפניך על כן העצה שתדבק מחשבתך בעמלא דאתי ותבחור בחיים הידועים חיים הנצחים שמשם תוכל להמשיך לך דרך נכונה דרך החיים שתלך בו בעולם הזה. וזה שהתפאר דוד המלך עליו השלום על שנפל לו גורל הטוב מלמעלה דהיינו שזכה שנשפע לו מגורל העליו בחינת עלמא דאתי שוא כולו לד' כנל נמשך לו גם למטה שיהיה גורלו טוב בעולם הזה להיות בחלקו של הקדוש ברוך הוא וזהו ה' מנת חלקי וכוסי שזכה להיות בחלקו של השם יתברך כי אתה תומיך גורלי תומיך לשון השפלה וירידה כמו שפירש רש"י שם היינ שבחינת את בחינת עלמא דאתי שמשם ירד ונשפע לי גורלי הטוב להיות ה' מנת חלקי כנ"ל. וכל זהה הוא על ידי התורה שעל ידה ממשיכין החיים לתוך הימים והמדות דהיינו שממשיכין החים ממקור החיים מעלמא דאתי לתוך הימים והמדות לזכות לגורל הטוב כנ"ל. וזהו חבלים נפלו לי בנעימים שזכיתי לחלק הנעים על ידי אף נחלת שפרה עלי על ידי בחינת התורה שהיא נחלת שפרה בחינת אמרי שפר כי התרוה היא בחינת תפארת כמובא. וזה בחינת ונתן אהרן על שני השעירים גורלות וכו' כי כדי להמשיך גורל של שם בימין וגורל של שמאל בשמאל על כן הוצרך להגביה ולנשא שני הגורלות הם ימין ושמאל שניהם לה' שם בשורשם כולו טוב. ואזי יוכל להמשיך משם כרצונו ליתן לכל אחד חלקו וגורלו כראוי. ולא יחליף ולא ימיר ח"ו שיהיה ח"ו של שם בשמאל שזה היה כשלא היה הכהן גדול הגון ולא היה יכולל לאדבקא מחשבתו בעלמא דאתי.ועל כן המן הרשע הפיל פור הוא הגורל שרצה להפיל גורל. להיל ממש שרצה להפיל הגורל שהוא מקור החיים להמשיך לעצמו לחלקו וגורלו ח"ו להמשיך הגורל והחים לסטרא אחר אח"ו כנל וזה בחינת הפיל פור שהוא בחינת שכחה כמובא וכנ"ל שהוא סטרא דמואת בחינת נשכחתי כמת מלב שרצה להפיל הגורל הנ"ל לחלקו ח"ו למטה שהוא בחינת שכחה סטרא דמותא בחינת הפיל פור יפך הגורל בחינת עלמא דאתי שהוא מקור החיים בחינת זכרון כנ"ל כי רצה להמשיך הגורל למטה לחלקו לבחינת פור בחינת שכחה כנ"ל ולא עלה בידו טעותו כי אם בחודש אדר זאז מת משה וסבר שנתבטל כח התורה כנ"ל שאזי יכול להמשיך לעצמו הגורל ח"ו כנ"ל. וזהו הפיל פור הוא הגורל וכו' מחודש לחודש שנים ער הוא חודש אדר כמבוא במאמר ואלה המשפטים (בסימן יוד) אבל באמת מרדכי שהיה גם כן בחינת התורה היה לו כח לגלות הסתרות ולהכניעו ולהוצאי ממנו כל יניקתו שינק מהקדושה ולעשות מזה תורה חדשה בבחינת חיל בלע ויקיאנו (כמו שכתב רבינו שם) דהיינו שהי הלו כח להכניע הרע ולהגביה החיות כי שם עד שורש יניקתם מקור החים ואזי שוב ויתהפך החיות ויהיה אצלו בגלות ויהיה נעשה מזה תורה חדשה כנ"ל. וזה בחינת מה שכתב רבינו שם שעל ידי שמכניעין העצבות רוח שהוא זוהמת הנחש שהוא בחינת עמלק שעל ידי זה בחינת עצבון ידים בחינת וידי משה כבדים וכו' על ידי זה שמכניעין אותו אזי יכולין לשאת את הידים בחינת אשא אל שמים ידי. ומשם מקבלים דיבורים בחינת אלו ואלו דברי אלקים חיים עיין שם היינו על ידי שמכניעין הרע הנ"ל על ידי זה מנשאין את הידים שה יד ימין ויד שמאל שמשם אחיזת הסטר אאחר אמנשאין שניהם למעלה לבחינת עלמא דאתי שזה בחינת שמים אש ומים ביחד בחינת אלו ואלו דברי אלקים חיים כולו טוב וכולו אחד בחינת כונן שמים בתבונה שזה בחינ תורעם גבורותיו מי יתבונן. מי יתבונן דייקא בחינת בינה עלמא דאתי שםש כולו אח אלו ואלו וכו' כנ"ל ועד שם צריך להגביה הידים הנ"ל ואזי נמשך משם דעת גדול מאד שהוא בחינת תורה חדשה שנעשה מההסתרה הנ"ל בבחינת חיל בלע ויקיאנו כנ"ל כי זאת התורה היא תוה גבוה ועליונה מאד (כמו שכתוב שם). וזה בחינת המגילה שהיא נעשית מבחינת הזאת כי על ידי שהתגבר המן והיה אז הסתרה גדולה מאד בחינת הסתר אסתיר על ידי זה אחר כך כשזכו לנצחו על ידי זה נשה מבחינת הסתרה הזאת תורה חדשה שהוא בחינת המגילה שהיא תורה חדשה שנעשה מזה כנ"ל (וכמו שכתוב לעיל מזה בהלכות קריאת התורה עיין שם) ועל שם זה נקראת מגילה עיין שם שהיא נעשית מהתגלות ההסתרה כנ"ל.
Oas 3
Segment 9
אות ג וזה הדבר נעשה בכל דור ודור ואצל כל אחד ואחד מישראל כשעושה תושבה באמת כראי כי זה בחינת תשובה שמי שנוטה מדרך הטוב ובחר לעצמו חלק וגורל הע ח"ו אזי אי אפשר לו שיתתקן וישוב לדרך הטוב כי אם על ידי שתובה הוא בחינת שבת בחינת עלמא דאתי כמובא דהיינו שהוא וכרח להצטרף ולהבחין בדרך ההוא שהלך בו בחינת תשובת המשקל כמבוא לעיל דהיינו שהוא מוכרח לשוב ולילך ולהיות בכל אותן הדרכים הרעים שהיה בהם מקודם. לשבר תאוותו ויטה מהם ויסור מהם צריך לילך דרך כל הרכים ההם עד אשר ישוב למקומו אל אם הדרך שורש שני הדרכים ששם כולו טוב ומשם והלאה מתפצלין ומתפרדין שני הדרכים כנ"ל וזה בחינת הציבו לך ציונים שימי לך תמרורים שיתי בך למסילה דרך הלכת שזה קאי על תשובה כמו שפירשו רז"ל שצריך לשום לבו למסילה ודרך שהלך בה מקודם לשוב ולחזור דרך להשם יתברך לבחינת תשובה כנ"ל ועל כן צריך להציב לו ציונים וסימנים לבל יכשל ויתער בהם ח"ו ממאחר שכבר תעה בהם כי הם דרכים תועים ונבוכים מאד. וצריך לשמור עצמו מאד ולעשות לעצמו סימנים וצינוים לבל ילכד בהם ח"ו עוד וזהו שימשיך תמרורים דהיינו מרירות הלב שסובל בעת ששב והולך דרך הדרכים המרים מאד לשוב בדרך אותן הדרכים אל אם הדרך כנ"ל וצריך לסבול מרירות גדול וקשה מאד עד אשר יעבור כל אותן הדכים מרים לשוב לדרכו לשלום אם הדרך הנ"ל היא בחינת בינה עלמא דאתי שהיא בחינת תשובה כנ"ל. ועל שם זה נקראת תשובה עיין שם ששם שבים וחוזירם כל הדברים לשרשם כי שם הוא כול וטוב כנ"ל. והכלל שעיקר בחינת התשובה שצריך להשיב ולהחזיר ולהעלות גם הדרך השמאל אל שורשו כנ"ל. וזה נעשה על ידי ששב והולך ועובר באותן הרים הנ"ל כי על ידי זה מעלה החיות משם דהיינו ניצוצות הקדושים שנפלו לשם על ידי עוונותיו משיב אותן לשורשם שהוא בחינת תשובה כנ"ל. ואזי כשבים כל הדרכים המקולקים לשרשם לבחינת תשובה הנ"ל אזי שם חוזרים ונעשים מכל העוונות והדרכים ההם תורה חדשה בבחינת חיל בלע ויקיאנו כנ"ל. שנעשה מזה את חיל תורה חדשה כנ"ל. וכן כתב רבינו במוקם אחר שמעוונות ישראל שיזכו לעתיד לבחינת תשובה האמתית אזי יהיה נעשה מהם תורה חדשה.
And therefore then one can make Rosh HaShanah. For Rosh HaShanah is on Rosh Chodesh. And this is a great chesed from Him Yisbarach, for on Rosh Chodesh Hashem Yisbarach said, "Bring upon Me an atonement" — and therefore we have an opening of the mouth to seek atonement. Thus the essential Rosh HaShanah is through the aspect of the filling of the moon and its rectification. For Hashem Yisbarach's saying, "Bring upon Me an atonement for having diminished the moon" — this itself is its rectification and filling. For then it begins to become full, since Hashem Yisbarach has regret over its diminishing. And therefore, through all the aforementioned aspects, which are the aspect of the filling of the moon, through this one can make Rosh HaShanah, which is specifically on Rosh Chodesh — when the tikkun of the moon and its filling begins, the aspect of "Bring upon Me an atonement," as above.
Segment 11
אות ד וזה מצוות זכירת עמלק. כמו שכתוב זכור את אשר עשה לך עמלק וכו' שכל מעשה עמלק דהיינו התגברות הסטרא אחרא על החלושי כח שבישראל שהענן פולטן והוא מכשיל אותם על כן צריכין להגביה אותם ולהחזירם למקומם לבחית תשובה שהיא בחינת ענני כבוד. בחינת סוכה בחינת אימא דמסככא על בנין וה בחינת זכור את את אשר עשה לך וכו' זכור דייקא כי צריך לזחהיר מעשה עמלק לבחינת זכרון שהיא בחינת עלמא דאתי בחינת תשובה כנ"ל וזה נעשה בכל שנה ושנה בבחינת והימים האלה נזכרים ונעשים בכל שנה ושנה משפחה ומשפחה ומדינה ומדינה ועיר ועיר שכל אחד ואחד כשזוכה לנצח מלחמת עמקל וזוכה לשוב בתשובה אזי חוזרים הימי שהם בחינת המדות ששם הבחירה כי יש ימי טוב וימי רע וחוזרם כולם אל קומם שהוא התשובה שהוא בחינת זכרון כנץל שהוא למעלה מהימים בחינת כולו טוב כנ"ל ושם נתחדשים ונעשים מחדש ונעשה מהם ימי טוב דהיינו תורה כנ"ל וזהו בחינת השיבינו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדשם כשזוכין לשוב אליו בבחינת תשובה כנ"ל. שם נתחדשים הימים כמקדם כנ"ל. וזה בחינת קריאת המילה בכל שנה ושנה. כי בכל שנה ושנה נעשה הנס של מפםלת המן עמלק כידוע. ואז עושין פורים וקורין המגילה שנעשית מזה כנ"ל.
Oas 4
Segment 13
אות ה ועל כן צריך לכותבה דווקא. ואם קראה על פה לא יצא. אף שעיקרה משום פרסומי ניסא והיה די לפרסם הנס בעל פה. אך על פי מה שכתוב לעיל שעיקר המגיהל נעשה על ידי התגלות הסתרה כנ"ל. יותר דהיינו על ידי שמחזירין ומשיבין גם בחינת הסתרה דהיינו הסטרא אחרא אל מקומה ושורשה כנ"ל. וזה בחינת הרמת והתנשאות הידים שעל ידם נעשה ההתגלות כנ"ל. דהיינו על ידי שמחזירין ושמיבין גם בחינת ההסתרה דהיינו הסטרא אחרא אל מקומה ושורשה כנ"ל. וזה בחינת הרמת והתנשאות הידים שעל ידם נעשה התגלות כנ"ל. (וכמבואר במאמר הנ"ל). כי עיקר אחיזת הסטרא אחרא הוא בהידים בחינת עצבון ידים (כמו שכתוב שם). ועל ידי האנחה שמתאנח ומתחרט ושב על דרכו הרעה. ועל ידי זה מגביה את הידים עד השמים לבחינת תשובה כנ"ל. וזה בחינת כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעולם. חי אנכי זה בחינת עלמא דאתי מקר החיים בחינת אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. כי עד שם צריך להגביה את הידים דהיינו יד ימין יד שמאל שמשם אחיזת הסטרא אחרא כנ"ל ואזי נעשה שם על יד זה דיבורים חדשים ממשיך משם תורה גבוה מאד כנ"ל. ואזי מקבלים הדיבורים מהידים כנ"ל (וכמו שכתוב שם עיין שם). נמצא שבחינת המגיהל שהיא נעשית מהדיבורים שמקבלין מהידים על ידי שמרימין אותם לבחינת תשובה עלמא דאתי ששם שורש הידים שעל ידי זה מקבלין דיבורים מהידים. דהיינו התורה החדשה שנעשית על ידי העווונת והסטרא אחרא שנתהכה לטוב כנ"ל. שזה בחינת המגיהל שנעשית מזה כנ"ל. ועל כן צריכין לכותבה דוקא כדי להביא הדיבורים אל הידים לקבלם מהידים ממש כנ"ל. וזה חבינת כתור זאת זכרון בספר דהיינו מלחמת עמלק ומרמז על הגאולה כמו שאמרו רז"ל. כתוב דייקא. זכרון דייקא. כי מלחמת עמלק ונצחוה שב ונעה מזה בחינת זכרון כנ"ל צריך להביא זאת לתוך הכתב להמשיך הדיבורים אל הידים ולקבלם משם כנ"ל. כדי להפך הדבר מהיפך אל היפך. כי עיקר אחיזתו ויניקתו מהידים בחינת וידי משה כבדים שכתוב במלחמת עמלק. וזה בחינת הקול קול יעקב והידים והידים ידי עשו. והידים דייקא. כי עיקר אחיזתו כנ"ל בזמן שאין הקול קול יעקב כנ"ל. ועל כן צרי לחזור ולשוב תשובת המשקל ממש ולחזור להרים הידים כנ"ל. ולקבל משם הדיבורים שזה בחינת כתב כנ"ל. וזה בחינת כתיבת המגילה דייקא כנ"ל. נמצא שהתשובה ההגונה כשזוכה לבחינת כתב שימשיך דביורים על ידי הרמת הידים ויקבלם מן הידים בבינת כתב כנ"ל. וזה בחינת (ישעיה.מ"ד) יכתוב ידו לה' אלו בעלי תשבה יכתוב ידו דייקא. שזה עיקר בחינת תשובת המשקל כנ"ל:
And this is why we say Hallel on Rosh Chodesh. For Hallel is the opposite of the klipah , which is the aspect of y'lalah (wailing), as is brought in the words of our rebbe, whose light should shine. For its sustenance comes from "luminaries" written deficiently, as above. And on Rosh Chodesh the tikkun begins; therefore we then say Hallel, which is the opposite of it. And we say only half-Hallel, for then it is only the beginning of the filling and rectification. The essential completeness of the tikkun is on Yom Tov, and then we say the complete Hallel.
Segment 15
אות ו וזה בחינת חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. כי צריך לעלות אז אל בחינת זכרון בבחינת זכור את אשר עשה לך עמלק כנ"ל. אל הגורל העליון שורש הגורלות ששם כולו טוב. ואין שם שום רע כלל. רק משם ולמטה מתפצלין שני הגורלות שהם בחינת ארור המן וברוך מרדכי כנ"ל:
Also, Rosh Chodesh is the aspect of the beginning of teshuvah . For then Hashem Yisbarach said, "Bring upon Me an atonement." And from this, teshuvah was drawn down into all created beings, so that all of them receive a stirring of teshuvah on Rosh Chodesh, as our rebbe, whose light should shine, wrote. And this is alluded to by the saying of half-Hallel — that is, Hallel with skipping — for so too the ba'al teshuvah cannot go in order from level to level; rather, he must skip and leap over many levels, as is brought on the verse, "The angels of hosts flee, they flee" (Tehillim 68:13) . And as is brought in the holy Zohar. Also in the Torah reading on Rosh Chodesh, it is impossible to read in order, and one must skip backward. And it is possible to allude this also to the aspect of teshuvah that is on Rosh Chodesh. For the ba'al teshuvah does not proceed in order, and the way of the ba'al teshuvah is that he sometimes needs to go back in reverse, as is brought in the name of the Ba'al Shem on the verse, "And He will lead us beyond death" (Tehillim 48:15) — that at first they assist him from Above to go and run in the ways of Hashem, and afterward they leave him, and then he goes backward, and then he returns to go in order.
Segment 17
אות ז וזה ענין סעודת פורים. כי מעתה שנתתקן הדעת וזוכין לבחינת מחלוקת לשם שמים שהם בחינת הדיבורים שמקבלים מן הידים (כמו שכתוב שם). שזה בחינת מפלת המן עמלק ומקרא מגילה שהיא בחינת דעת של התגלות ההסתרה כנ"ל. על כן זוכין עלה לבחינת לחם מן השמים. בחינת אכילת מן בחינת מצה שם). ועל כן דייקא מצוה לאכול ולהרבות בסעודה. כי אכילת זה היום היא בחינת דעת בחינת לחם מן השמים בחינת מחלוקת לשם שמים שהיא שלימות הדעת (כמבואר שם). ועל ידי אכילת סעודה זו של פורים נתתקן פגפ האכילה שנהנו מסעודה של אותו רשע. שעל ידי זה היה פגם הדעת מאד וגברה הסתרה כנ"ל. אבל אכיל זו הוא היפך מזה. כי הוא בחינת שלימות הדעת כנ"ל. וזה שאמרו רז"ל (מגילה י"ו ע"ב) ליהודים היתה אורה זו תורה. כי על ידי עסק התורה נתגלו ההסתרות שזהו הנס של פורים כנ"ל. וזה בחינת מתנות לאביונים כי לפי גודל הדעת כן גודל הרחמנות (כמו שכתוב שם). וזה בחינת הצדקה של מתנות לאביונים שזוכין לרחמנות על ידי הדעת. גם צדקה הוא בחינת שלם בחינת מרבה צדקה מרבה שלום. וכל זה תלוי בשלימות הדעת. שעל ידי זה נתרבה הרחמנות והשלום (כמו שכתוב שם עיין שם). ועל כן שולחין אפילו לעשירים משלוח מנות. הכל בשביל כדי להבות השלום מאד. מאחר שזכו לדעת גדול מאד כנ"ל. גם על ידי צ דקה מכניעין מלכות המן העמלק שהוא כנגד מלכות דקדושה ומתגבר בתאוות עשירות (כמו שכתוב שם במאמר הנ"ל) ועל ידי הצדקה מכניעין התאוות העשירות כמו שכתוב במאמר אשרי העם (בסימן י"ג):
Also, in Hallel the Malchus of Dovid and Moshiach are alluded to, as is brought. Also alluded to in Hallel is the aforementioned aspect — that is, what is explained above, that we have an opening of the mouth to come and have regret and do teshuvah , since He Yisbarach Himself has regret and says, "Bring upon Me an atonement." And this is: "The stone that the builders rejected has become the cornerstone. From Hashem this came about" (Tehillim 118:22-23) . That is, if one wonders about the ba'al teshuvah — how did he merit to be accepted? And this is "the stone that the builders rejected became," etc. — that is, the ba'al teshuvah who blemished with whatever he blemished. And this is "the stone that the builders rejected" — they rejected him on account of his many blemishes, and now he merited to become the cornerstone. And the matter seems astonishing. But in truth, "from Hashem this came about" — that is, from Hashem Himself, as it were, this came about, that teshuvah should be effective. For this was drawn down from Him Yisbarach, since He Himself, Yisbarach, said, "Bring upon Me an atonement." Therefore we too have an opening of the mouth to have regret and to do teshuvah . And this is "from Hashem this came about" — that from Hashem Himself, as it were, this came about, that teshuvah should be effective, since He Himself has regret, as above. But in truth, "it is wondrous in our eyes" (Tehillim 118:23) — for in our eyes it is truly a wonder how teshuvah can be effective and how we can have the audacity to come before Him with our sins and have regret. But "from Hashem this came about," as above.