Segment 2
אות א והזרתם את בני ישראל מטומאתם וכו' מכאן שצריכין לפרוש סמוך לוסתה. כתיב ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב וכו'. ע"פ המאמר ר' יוחנן משתעי (בסי' ט"ו). כי א"א לצדיק להיות מחשבתו משוטט תמיד בחכמות עליונות וכו' כי פעמים ביטולה של תורה זו היא קיומה וכו'. ומבואר שם שעיקר מה שצריך הצדיק לבטל לפעצים מדביקותו הוא מחמת העניין דמכסין על עיינין שהם עשו וישמעאל כדי שלא יתגברו הענניןהנ"ל חס ושלום על עיניו ויתבטל חכמתו לגמרי חס ושלום. ואז כשמבטל מדביקותו אז עיינו מאירות כירח וכו'. אבל ע"י תרין משיחין שיפוצו מעיינותיהם חוצה ויהפך לכולם שפה ברורה אז יתקיים והי' אור הלבנה כאור החמה ואז לא יצטרך לבטל מדביקותו ע"כ כ"ז היטב:
For it seemed that there is no light of wisdom there — yet in truth even in the vacated space itself there is His light Yisborach, which is wisdom and intellect — only that this intellect, concealed and hidden in the contraction of the vacated space, cannot be attained now, until the Future to Come when it will be revealed that the vacated space is like the silkworm whose garment is from itself and within itself — the aspect of "And my righteousness will answer for me on the morrow" ( וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר ). The aspect of "I clothed myself in righteousness" ( צֶדֶק לָבַשְׁתִּי ) — as explained in the Torah Bo el Paroh (Torah 64), see there.
Segment 3
כי באמת בודאי היה ראוי להיות דבוק תמיד בהש"י בלי הפסק רגע כלל הוא חיינו ואורך ימינו. אך בהכרח צריכין להתבטל לפעמים וזהו עיקר קיום של הדעת. כי פעמים ביטולה של תורה זו היא קיומה וכו'. כי א"א להתדבק ולהתקרב להש"י באמת כי אם ע"י אמונה שהיא יסוד כל התורה כולה כמ"ש (מכות כ"ד) בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחי' וכ"ש (תהלים קי"ט) כל מצותיך אמונה. וכל העולמות כל הנאצלים והנבראים והונצרים והנעשים כולם עומדים רק על אמונה כמ"ש (תהלים ל"ג) וכל מעשהו באמונה. כי כשעלה ברצונו ית' לברוא את העולם לא היה מקום לבוראו מחמת שהיה הכל א"ס. והוכרח כביכול לצמצם ולפנות אלקותו עד שנעשה חלל הפנוי וכו'. ולשם המשיך כל האורות וכל המדות עד שברא שם כל העולמות כולם וכו'. ובתחלה לא היו הכלים יכולים לסבול האור מחמת ריבוי אור. ומחמת זה הי' שבירת כלים שמשם אחיזת הקליפות והסט"א, ובכל דור ודור אנו עוסקין לברר ולתקן זאת וכו' כמבואר כל זה בעץ חים בתחילתו:
Therefore fish, whose root is from the World of Rectification that will be revealed in the Future — they do not require slaughter. Therefore the Tzaddikim are compared to fish — they are the aspect of Mashiach, drawing forth in each generation wondrous rectifications from the aspect of the rectification to be revealed in the Future — the aspect of the ten walls of water. And the primary maintenance of these walls of water is through the merit and power of the mitzvah of צְדָקָה (charity), as explained in the tale. Therefore the signs of fish are fin and scale — the scale ( קַשְׂקֶשֶׂת ) corresponding to tzedakah, the aspect of "He clothed himself in righteousness as armor, a coat of scale-mail" ( שִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׁים ), as explained above in the laws of Fish, see there.
Segment 5
אות ב וזה ידוע שתחילת הצמצום הוא בחינת מלכות. כי אע"פ שמלכות היא מדה האחרונה אעפ"כ למעלה בתכלית המעלה עיקר ההתחלה היא מבחי' מלכות הנעלם בא"ס כידוע למבינים, שמשם התחלת הצמצום בשביל בריאת העולם. כי סוף מעשה במחשבה תחילה. בבחי' אני ראשון ואני אחרון וכו' אני הוא בחי' מלכות כידוע וכ"ש שם במקרא הנ"ל. כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו אני ראשון ואני אחרון. היינו בחי' מלכות בחי' מלך ישראל שנקרא אני הוא בראש ובסוף וכו':
For tzedakah is the aspect of the intellect of the vacated space that will be revealed in the Future — for it is like the silkworm whose garment is from itself — the aspect of "my righteousness will answer for me," etc. Therefore tzedakah is the aspect of the ten walls of water — the aspect of the World of Rectification, the intellect of the vacated space that will be revealed in the Future — which is the aspect of tzedakah.
Segment 6
והכלל שתחיחלת הצמצום הוא בחי' מלכות ומלכות היא בחי' אמוננ כידוע. היינו כי כשהש"י רצה לברוא את העולם. הסתכל בחכמתו הקדומה שא"א להשיגו יתברך בשום חכמה ובשום שכל ובשום תבונה בעולם. וע"כ א"א להיות קיום להעולמות ע"י שום מדה. כי עיקר קיומם הוא ע"י שיודעין ממנו יתברך שהוא רב ושליט עקרא ושרשא דכל עלמין שזהו עיקר התכלית של כל העולמות כ"ש בזוה"ק בגין דישתמודעין לי'. ובאמת א"א להכירו ולידע ממנו ית' ע"י שום מדה ושום ספירה כי אם ע"י אמונה לבד. וגם א"א שיתגלה שום מדה ושום ספירה כי אם ע"י האמונה שהיא בחי' מלכות שהיא תחלת הצמצום שעל ידה עיקר התגלות כל המדות וכל העולמות. כי הש"י ראה שא"א להשיגו בשום אופן ע"י שום שכל שבעולם כי לית מחשבה תפיסא בי' כלל, ע"כ לא הי' אפשר לברוא את העולם עד אשר צמצם ופינה אלקותו יתברך כביכול. היינו שבחכמתו הנפלאה צמצם חכמתו כל כך עד אשר סילק החכמה והשכל לגמרי עד שנשאר המקום כביכול פנוי מכל השכליות והחכמו' שהם עצמות אלקותו ית'. ולא נשאר מן השכל כי אם כח האמונה שברא כח בהעולמות והנבראים שיהי' להם שכל ודעת להאמין בו ית' בלי שום שכל. ובאמת זה הצמצום הוא פלא גדול כמובא במ"א. כי אמונה הוא פלא גדול כ"ש (ישעי' כ"ה) אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אומן. כי אמונה היא נפלאות תמים דעים, כי בדבר שמבינים בהשכל אין צריכין להאמין ואינו נקרא אמונה. ועיקר האמונה הוא במה שאין מבינים בהשכל, ואם כן מהיכן יבא לדעת שיאמין בזה. אך באמת היא נפלאות תמים דעים שברא בחכמתו הגדולה כח בשכל האדם שיהי' לו כח לצמצם ולסלק דעתו ולהאמין באמונהלבד ע"י כח הרשימו שנשאר בהדעת אפי' לאחר הסתלקות הדעת. כי אע"פ דאיהו לא חזי מזלי' חזי כי אע"פ שאינו מבין הדבר בשכלו אעפ"כ מבין מרחוק שראוי לו להאמין. כי כשרוצה להסתכל על האמת הוא מבין בבירור שצריכין להאמין כי הוא מבין זה בעצמו שא,אל להבין הדבר בשום שכל רק צריכין להאמין באמונה לבד. וזהו בחי' צדק כד אתחברת באמת אתעבידת אמונה היינו שעיקר האמונה תלוי באמת. היינו אע"פ שאינו מבין הדבר בשכלו כל, אעפ"כ כשירצה להסתכל על האמת יבין מרחוק שראוי לו להאמין בהש"י ובהצדיקים וכיוצא:
Likewise locusts are equated with fish and exempt from slaughter — for locusts too are from the aspect of the Rectification that will be revealed in the Future, the aspect of the vacated space like the silkworm דִּלְבוּשֵׁיהּ מִנֵּיהּ וּבֵיהּ , as explained in the Torah Bo — this is the aspect of "Behold I am bringing locusts tomorrow into your borders." Therefore locusts are equated with fish and exempt from slaughter — for their root is from the Rectification that will be revealed in the Future. Therefore they certainly do not require slaughter — for the essence of slaughter is the sweetening of judgments at their root, to draw the rectification from the intellect that will be revealed in the Future at the beginning of the contraction, etc. And since fish and locusts themselves were drawn from that aspect — they certainly do not require slaughter.
Segment 8
אות ג והכלל שאמונה הוא יסוד כל העולמות כולם ויסוד כל התורה כולה. כי הש"י כביכול לא הי' יכול להתחיל לברוא שום עולם עד שברא תחלה את מדת האמונה. דהיינו שיהי' כח בהשכל להאמין בהאמת אע"פ שאטינו מבינו כלל. וזהו עיקר בחי' תחילת הצמצום שנשאר החלל הפנוי דהיינו שצמצם אלקותו כביכול שהוא השכל. כי הש"י הוא עצם החכמה כביכול כידוע, וכשפפינ' השכל משם נשאר המקום פנוי בלי שכל ולא נשאר שם כ"א בחי' אמונה. דהיינו שמאמינין באמונה לבד בהאמת בלי שום שכל וחכמה. ותיכף כשנעשה הצמצום של חלל הפנוי דהיינו בחי' אמונה שיהיה כח להאמין בו יתל' בלי שום שכל, תיכף המשיך אלקותו ית'לתוך אותו החלל הפנוי שהם כלל המדות וכל העולמות מראשית נקודת הבריאה שהוא תחילת האצלילות עד סוף נקודת המרכז של עולם הגשמי הזה. וכל מעשהו באמונה כנ"ל, כי אח"כ כשנתהוה מדת האמונה שהיא תחילת הצמצום אז יש בכח לגלות אלקותו ית' ע"י צמצומים של השכל שהם כלל כל המדו' והספירות שנתגלו בתוך הצמצום של החלל הפנוי היינו בתום האמונה הקדושה. כי זה כלל שע"י אמונה זוכין אח"כ להבין הדבר בשכל כמבואר בהא"ב וכ"ש רבינו ז"ל ע"פ ויהי ידיו אמונה עד בא השמש (בסי' צ"א) היינו כנ"ל. כי בתחלה א"א להבין בהשכל כי עדיין הכל בחי' א"ס. כי כל מה שאין האדם מבין הוא בחי' א"ס כמבואר בדברי רבינו ז"ל במאמר חותם בתוך חותם (בסימן כ"ב) ע"ש. כי אע"פ שבעולם העליון ובמדריגה העליונ' הוא בחי' צמצום אבל בעולם התחתון הוא בחי' א"ס. כי מלכות דיצירה הוא בחי' א"ס כנגד כתר דעשי' כידוע ומובן. ועל כן בתחילה א"א להאדם שיבין שום דבר ושום השגה כי הכל אצלו בבחי' א"ס. וצריך שיהיה לו בתחילה אמונה שלימה בלי שום שכל וזהו בחי' הצמצום כנ"ל. ואז כשהוא חזק באמונתו אז הש"י מאיר עיניו ומבין אח"כ הדבר בשכלו שזהו בחי' המשכת האורות והמדות לתוך החלל הפנוי לתוך הצמצום שהיא בחי' האמונה כנ"ל. כי האמונה היא הצמצום והכלי והמדה של כל המדות שהם כולם בחי' צמצומי השכל מעילה לעלול משכל עליון לשכל תחתון להשיג על ידם אותו ית'. וכולם אין להם כח לגלות ולהוליד שום דעת ושום השגה בו ית' כ"א ע"י האמונה לבד. כי האמונההיא הכלי והצמצום של כולם. וזוה בחי' דלית רשו לשום ספירה וכו' לארקא ברכאן בר מינה, דהיינו חוץ ממדת המלכות שהוא בחינת האמונה שעל ידה דייקא עיקר התגלות הדעת ששל השגת אלקותו ית'. כי מתחלה צריכין להקדים את האמונ' שהיא תחלת הצמצום כנ"ל. וגם אפילו אח"כ כשזוכין שיהיה נמשך איזה דעת והשגה א"א לקבל הדעת כ"א דרך האמונה הקדושה. כי אסור לסמוך על השכל לבד ואין קיום להשכל בלא האמונה כי במופלא ממך אל תדרוש. וכו' כי א,אל קבל השכל כ"א דרך כמה צמצומים, וכל הצמצומים הם ע"י האמונה שהוא שורש כל הצמצומים כנ"ל. וע"כ אסור לחקור למעלה ממדריגתו בחי' מופלא ממך אל תדרוש וכו'. שלא יהיה חס ושלום בחי' ריבוי האור גורם שבירת כלים. כי כשרודף שכלו להסתכל במה שאין לו רשות ואינו רוצה לסמוך על האמונה לבד נמצמא שפוגם באמונה. ואזי מחמת ריבוי אור השכל נשבר כלי האמונה ואז נפגם ונופל האמונה. ואז נתבטל הדעת לגמרי אפילו מה שהיה אפשר להבין מתחילה כי חזר הכל אל בחי' א"ס מאחר שנשבר הכלי והצמצום שהוא האמונה כנ"ל:
Sections 9 through 11 — The Sweetening of Judgments
Segment 10
אות ד וזה בחי' חטא אדה"ר שאכל מעץ הדעת טו"ר שעל ידי זה חזר וגםר בחי' שבירת כלים כמובא. כי איתא שאדה"ר פגם במה שהיה מסתכל במה שאין לו רשות. היינוכנ"ל כי הי' צריך להתחזק תחלה באמונה שלימה והוא רצה לידע בדעתו דייקא שזהו בחי' עץ הדעת טו"ר שהזהירו הש"י עליו. כי העץ הדעת היה לו כח הזה שמי שיאכל ממנו נכנס בו יצה"ר ויתאוה וירדוף לדעת ולהסתכל במה שאין לו רשות שעל ידי זה גורמין בחי' שבירת כלים חס ושלום. דהיניו שנשבר כלי האמונה מאחר שאינו רוצה לסמוך על אמונה לבד ורוצה לדעת ולהבין דייקא בלי אמונה נמצא שמפשיט את הדעת מן האמונה. וכמפשיט את הדעת מן האמונה זה בחי' שבירת כלים מיתת המלכים כי נשארו הכלים בלי אורות והאורו' בלי כלים. כי האמונההיא בבחי' כלים כנ"ל והדעת הוא בחי' אורות כנ"ל. ומחמת זה נתבטל האור לגמרי כי חוזר אל א"ס מחמת שהוא בלא כלי והכלים נפלו למטה וכו':
All of the Torah and commandments are to clarify the sparks remaining from the Breaking of the Vessels, as is known — through which the arrows are removed from the King's Daughter, as stated. And this is the aspect of slaughter — the sweetening of judgments at their root, as stated — which is the aspect of the power-holder in the tale who shoots arrows and returns them. The entire Torah is this sweetening and clarification.
Segment 12
אות ה וכלל הדבר שעיקר הוא האמונ' בפשיטות להאמין בהש"י בלי שום חקירות ובלי שום חכמות כלל. וכשזוכה להיות חזק באמונתו ימים ושנים ויעבוד הש"י בפשיטות בלי שום חכמות רק באמונה ובתמימות, אזי אם יזכה יחמול עליו השי"ת ויפתח לו שבילי השכל ויוכל להשיג ולהבין מעט בידיעתו ית'. ואפי' אח"כ כשיזכה לאיזה ידיעה והשגה הוא צריך ליתן גבול לדעתו שלא להסתכל למעלה במה שאין לו רשות. כי במופלא ממך אל תדרוש וכו' רק לסמוך על אמונה לבד. כי האמונה שקודם ההשגה היא בחי' תחילת הצמצום של החלל הפנוי שהי' קודם הבריאה, שעל ידי זה נעשין כל הכלים וכל המדות כידוע שהם עיקר המשכת והתגלות של כל המדות והספירות והעולמות. ואפי' כשנמשך האור לתוך הכלים דהיינו שנמשך הדעת לתוך האמונה צריך לתת גבול לקבל האור בהדרגה. דהיינו שלא להסתכל למעלה ממדריגתו. כי כשרוצה להתבונן ולהסתכל יותר ממדריגתו, יותר מכפי מה שיכולה הכלי שלו לסבול, דהיינו יותר מכפי חוזק אמונתו שהיא הכלי שלו כנ"ל. אזי הוא חס ושלום ריבוי אור גורם שבירת כלים ונסתלק הדעת לגמרי ונשברה האמונה לגמרי ויכול לבא לידי כפירות חס ושלום. כי לעולם הוא צריך להתחזק באמונה שהיא היסוד והקיום של כל העולמות. והאמונה הוא בראש ובסוף ובאמצע בבחי' אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים. אני הוא בחי' אמונה שהוא בחי' מלכות כנ"ל שהוא בחי' ראש וסוף ואמצע ובלעדי האמונה א"א לדעת מהש"י בחי' ומבלעדי אין אלקים וכנ"ל:
The essence of sweetening judgments at their root is through drawing illumination from the World of Rectification — from the intellect of the secret of the contraction that will be revealed in the Future. Through this the judgments are sweetened at their root — for the root of all judgments is in the beginning of the contraction, as is known, from which all judgments unfolded. And when one who can enter there knows and grasps that even there, in the beginning of the contraction, Hashem Yisborach is concealed and hidden — and draws illumination from the knowledge and rectification that will be revealed in the Future — through this all judgments that drew sustenance from that contraction and concealment are cancelled and sweetened.
Segment 14
אות ו והנה מי שהוא חזק באמונתו כל כך עד שזוכה אח"כ להבין בשכל וממשיך אור השכל לתוך האמונה זה בחי' יחוד קוב"ה ושכינתי'. כי קוב"ה הוא בחי' החכמה והשכל כביכול והשכינה היא בחי' מלכות אמונה כנ"ל. וכשמתחבר האמונה עם השכל זה בחי' יחוד קוב,ה ושכינתי' שזהו עיקר קיום ושלימות כל העולמות, ועל ידי זה נולדין מוחין חדשים בבחינת עיבור יינקה ומוחין. דהיינו שע"י שמאיר השכל לתוך האמונה על ידי זה זוכין להוליד ולגלות השגות חדשות ביידעת רוממותו ית' ויתעלה. וזה עיקר בחי' הדביקות שישראל צריכין להתדבק בהש"י שהוא בחי' התחברות כנסת ישראל עם דודה. כי כלל ישראל שהם בחינת כנסת ישראל הם מאמינים בני מאמינים כי שורש נשמתם הוא מאמונה. וכשהשי"ת מאיר להם פנים ורואין ומשיגין איזה השגה וידיעה והכרה באלקותו ית"ש. נמצא שנתחבר האמונה עם הדעת הקדוש שזהו בחי' יחוד קובה"ו כי באתערותא דלתתא איתער לעילא עד למעל' למעלה, שבכל העולמות למעלה למעלה מתחבר האמונה' עם הדעת הקדוש כביכול. וזה בחי' דביקות ישראל בהש"י בחי' מצות ובו תדבק. ואע"פ שזה הדביקות יקר מאד אעפ"כ א"א להיות דבוק תמיד. כי א"א שהאמונההקדוש' תקבל תמיד מן הדעת הקדוש כדי שלא יתגברו חס ושלום העננין דמכסיין על עיינין שהם עשו וישמעאל שהם הקליפות הבאים מזוהמת הנחש מחטא אדה"ר משבירת כלים. כי בכל עת שצריכין לעשות איזה יחוד דקדושה שהוא בחי' דביקות כנ"ל צריכין לעורר תחילת הצמצום שמשם המשכת טיפי הדעת הקדוש לגלות השגות אלקותו יתברך. כי א"א להמשיך שום דעת כי אם ע"י התחלת הצמצום. ואע"פ שעל ידי השבירה נשברו הכלים, והאורות חזרו למקומן ונתבטיל הצמצום כביכול. אעפ"כ בודאי לא נתבטל לגמרי כי הרשימו נשאר כידוע. וע"כ בכל עת שצריכין לגלות אלקותו ית' דהיינו להמשיך הדעת לתוך האמונה שזהו בחי' יחוד וזווג כנ"ל. אזי צריכין לעורר תחלת הצמצום. וע"כ צריכין לברר בירורין משברי כלים כי על ידם יכולין לעורר ולחדש הצמצום הראשון. ע, ישחוזרין ומעלין הכלים הנשברים למקומן ששרשם מהצמצום הראשון. ומחמת שבאלו השברי כלים נאחז הס"א והקליפות מאד מאד. ע"כ צריכין להיות איש חיל וגבור גדול מאד מי שרוצה לעסוק בזה ליחד יחודים ולזווג המדות כדי שלא יתגברו בו הכפירות שהם הקליפות שנקראים אלהים אחרים בחי' כפירות שנאחזין בשברי כלים. והם הם בחי' העננין דמכסיין על עיינין הנ"ל. וע"כ צריכין לשמור מהם מאד. ואפי' מי שהוא איש חיל יודע להשמר מהם. אעפ"כ א"א לו להיות דבוק תמיד שלא יתגברו חס ושלום העננין דמכסיין על עיינין שהם הכפירות. דהיינו הקליפות הנאחזין בהשברי כלים שעוסקין לברר אותם על ידי הדביקות והיחוד כנ"ל:
And so it emerges that the essence of slaughter is the sweetening of judgments at their root — drawing and awakening the root of judgment, which is the beginning of the contraction, and knowing that even there Hashem Yisborach is hidden. And since we fulfill Hashem's commandment with this knife and slaughter as He commanded us — we are revealing that even in the full force of judgment, the knife and sword, His wisdom and compassion are hidden there too. For in truth, slaughter is great compassion for the living creature, since it is its ultimate eternal rectification. Therefore through the commandment of slaughter we sweeten the judgments at their root, clarify good from evil, spirit of man from spirit of animal — which is the absence of דַּעַת (knowledge), the aspect of the residue of judgments. We clarify them and sweeten and rectify them through the knife of slaughter — the sweetening of judgments at their root.
Segment 16
אות ז וזה בחי' איסור נדה. כי אפי' בזווג הרוחני וייחודי המדות צריכין להשמר מאד מאחיזת הקליפות והכפירות הבאים משברי כלים מכ"ש בזווג הגשמי כי אע"פ שזווג של ישראל יקר מאד. ונולדין על ידי זה נשמות ישראל והיא מצוה הראשונה בתורה ובאתערותא דלתתא אתער לעילא ומי שזוכה שיהי' זווגו בקדושה כראוי. אזי נעשה על ידי זה יחוד קוב"ה ושכינתיה. וכשרז"ל (סוטה י"ז) איש ואשה זכו שכינה שרויה ביניהם. אעפ"כ אפי' מי שזווגו בקדושה גדולה. אסור להיות רגיל בזה. כשרז"ל שלא יהיו בני ישראל רגילין וכו'. כי אתערותא דזווגא מסטרא דצפונא שמשם אחיזת הס"א כידוע. כי בכל זווג צריכין לעורר תחלת הצמצום ולברר ברורין מכלים הנשברי' שבהם נתאחזו הקליפות. וע"כ איתא בזוה"ק שבהכרח שיהי' התעוררות הזדווג מהיצה"ר שאחיזתו בשבירת כלים וכנ"ל. רק ישראל בתוקף כח גבורתם יש להם כח לכבוש את יצרם ולהפוך הכל אל הקדושה כראוי. אבל אסור להיות רגיל חס ושלום שלא יתגברו העננין דמכסיין על עיינין שהם הקליפות וכו' וכנ"ל. וכ"ז צריכין ליזהר ולפרוש אפי' מן ההיתר וכנ"ל. אבל כשמתעוררים דם נדות שהם זוהמת הנחש שנתקללה חוה בעצב תלדי בנים זה דם נדות כשרז"ל אז הזווג אסור לגמרי כי דם נדות נמשכין משבירת כלים כידוע ושבירת כלים הוא בחי' שבירת ופגם האמונה שהיא כלל כל הכלים שנשברה ונפגמה עד שנעשו כפירות ואמונות כוזביות שהם בחי' דם נדות ואז כשמתעוררים הדם נדות. היינו הכפירות והאמונות כוזביות אז הזווג אסור. כי אז אסור להמשיך השכל לתוך האמונה. כי לא די שלא יתקן את האמונה על ידי זה אדרבא האמונה והשכל יהיו נפגמין ונתקלקלין יותר על ידי זה בבחי' ותהי' נדתה עליו:
And therefore fish and locusts do not require slaughter — for their root is from the Rectification that will be revealed in the Future. Since they themselves were drawn from that aspect, they certainly need no slaughter.
Segment 18
אות ח כי באמת בכל זמן שממשיכין שכל ודעת לתוך האמונה בזה מחיין ומחזקין את האמונה. כי עיקר חיות האמונההוא ע"י השכל כידוע. וזה בחי' וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'. שבתחילה כנס"י מתדבקין להש"י ע"י האמונה לבד ואח"כ וידעת את ה' כי אח"כ נמשך הדעת לתוך האמונה כנ"ל. אבל א"א להמשיך הדעת לתוך האמונה. כ"א כשהאמונה טהורה וקדושה. שאז יש לה כח לקבל אור הדעת ולהוליד ולגלות על ידי זה הולדות והתגלות קדושות. אבל תיכף כשמתעוררים דם נדות בהאשה יראת ה' שהיא בחי' אמונה. דהיינו כשמתחילים לבלבל את אמונתו חס ושלום בקשיות וכפירות. אזי אסור לו אז להשתדל להמשיך דעת לתוך האמונה. כי אז צריך לישב בדד ולברוח מן הדעת לגרמי. דהיינו שלא ישתמש עם הדעת כלל. ולא יחבר אז את הדעת עם האמונה כלל. דהיינו שלא ירצה להמשיך הדעת להבין ולתרץ הקשיות והחקירות והכפירות העולים על מוחו. כי תיכף כשעולים על דעתו קשיות וכפירות חס ושלום. אז יהוא צריך לסמוך על אמונה לבד ולהתחזק באמונה לבד בלי שום הבנת הדעת כי כשירצה להבין בשכל. אזי יתגברו הקשיות והכפירות שהם בחי' דם נדות על השכל מבחי' ותהי נדתה עליו ויתבטל השכל והאמונה לגמרי ויבא לידי כפירות גמורות חס ושלום. וזהו בחי' איסור החמור של נדה שהיא איסור חמור מאד מאד כידוע ומרבה הטומאה מאד. כ"ש בזוה"ק תלת אינון דדחיין שכינתא מן עלמא וכו' וא' מהם הוא איסור נדה כי איש ואשה הם בחי' דעת ואונה כנ"ל. ואע"פ שבכלליות העולמות כלל ישראל הם בבחי' אמונה שהם בחי' כנס"י כנ"ל. אעפ"כ זה ידוע שכל בחי' כלולה מכל הבחינות. וע"כ בכנס"י בעצמם שהם בחי' אמונה יש בהם בחי' שכל ואמונה שהוא בחי' איש ואשה. וכשמתעוררין הדם נדות ח" ושהם הכפירות זוהמת הנחש. אז נאמר ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב וכו' שלא יתגברו הדם נדות חס ושלום על הדעת הקדוש ויתבטל הדעת והאמונהלגמרי ויתגברו הכפירות חס ושלום בבחי' ותהי' נדתה עליו כנ"ל. כי אז כשמתעוררים הדת נדות דהיינו הכפירות אז עיקר התיקון שיהי' פירוד בין הדעת והאמונהו אז צריכין לסלק הדעת לגמרי וצריכין לסמוך על אמונה לבד. וזהו והזרתם את בני ישראל שצריכין לפרוש סמוך לוסתה. כי לא מבעיא בעת נדותה צריכין לפרוש אלא אפי' סמוך לוסתה צריכין לפרוש. היינו תיכף כשיודעין שיתחילו להעלות אל הדעת איזה קשיות וכפירות שהם בחי' דם נדות תיכף אסור להשתמש עם הדעת כלל רק לסמוך על אמונה לבד. והכלל שאסור להשתמש עם דעתו כ"א בעת שהאמונה על מקומה בעת שהאמונהח זקה ונכונה אצלו בתוקף גדול ואין לו שום ספק וקשי' כלל. ואז כשהאמונה חזקה ונכונה אצלו באמת ובתמימו' ובפשיטו' בתוקף גדול, אז יש לו רשות לרדוף ולהשתוקק להשיג ולידע מעט ממנו ית' כפי מדריגתו כי לכך נוצר בגין דישתמודעין לי'. אבל תיכף כשמתחיליחן ליכנוס בו איזה קשיות וחקירות שזהו בחי' דם נדות. אז צריך לברוח מן השכל לגמרי שלא יתגברו הכפירות שהם טומאת נדה. כי ע"ז מטמאה כנדה כשארז"ל. וע"ז הוא כפירות וחקירות שלא יתגברו חס ושלום על השכל ותתקלקל האמונה והשכל לגמרי כנ"ל. ואז צריך לבלי להתשמש עם השכל כלל. רק לסמוך על אמונה לבד:
The walls of water stand through the winds. And the essence of the cure of the King's Daughter comes through the ten types of melody — for he who can create a scale for all ten types of winds merits the ten types of melody. For the walls of water — the intellect of the vacated space — this cannot be grasped except through melody, as explained in the Torah Bo . The essence of the rectification is through melody — this is the aspect of "Then Moshe will sing" — "Come from the head of Amanah" ( תָּבוֹאִי תָשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה ).
Segment 20
אות ט וע"כ עיקר טהרה של הנדה הוא במים. זה בחי' מה שנאמר במאמר הנ"ל. ונופץ מיא מתרי אוסייא והוי כתרי מברי דסורא שע"י מימי הדעת שיתגלו לעתיד. על ידי זה יתבטלו העננין דמכסין על עניין ואז לא יצריך לבטל מדביקתו. וזהו בחי'מימי המקוה שהם בחי' מימי הדעת שיתגלה לעתיד. שעל ידי זה מעבירין העננין דמכסין על עיינין שםה בחי' דם נדות. וע"כ על ידי המים אל ונטהרת הנדה מטומאתה. כי ע"י אלו המים נתבטלין העננין דמכסיין על עיינין שהם הכפירות כנ"ל. ואז נטהרת האמונה ונתחזקה כבתחילה ואז יכולה להתחבר עם דודה לקבל עם השכל לגלות ולהוליד השגות אלקותו יתברך בעולם. ואז יתקים והי' אור הלבנה כאור החמה כי דם נדות הוא בחי' מיעוט הירח כידוע. וע"כ סתם וסת מחדש לחדש כי בכל חדש נתמעטת ונתמלאה כידוע. ואז יתקיים כי כי תמלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. כי כשהאמונה טהורה וקדושה וחזקה וסומך על אמונתו לבד בלי שום שכל ובלי שום ידיעה כלל. אז זוכה לדעת את ה' בבחי' וארשתיך לי באמונה וידעת את ה' או"א:
For in truth all four aspects of the tale — the four aspects of טַנְתָּ״א — are all bound together and ascend and are rectified one through the other, as understood from the tale: she fled from the arrows into the walls of water, and the walls of water themselves stand through the winds, which are the aspect of the pulse and melody — for the spirit of melody animates the spirit of the pulse, as explained in Likutay Tinyana. For the four aspects of טַנְתָּ״א all depend on each other, and the ultimate perfect rectification comes through the aspect of טְעָמִים (cantillation) — the aspect of the melody of the cantillation — for that is the root of all and the rectification of all. And understand all this well.
Segment 22
אות י ועי' במאמר בא אל פרעה (סי' ס"ד) מענין חלל הפנוי ששם צריכין רק אמונה וכו' ע"ש. כי באמת חלל הפנוי בעצמו הוא בחי' אמונה דהיינו שפונה השכל וכו' ולא נשאר רק בחי' אמונה כנ"ל. והבן מאד:
Likutay Halachos
Segment 24
אות יא ומי שמשתמש עם השכל לבד בלי אמונה זה בחי' חטא אדה"ר שאכ למעץ הדעת והוא בחי' מוציא זרע לבטלה חס ושלום. שמוציא טפי הדעת בל יהכל ישל אמונה. כמ וכן הוא משתמש עם דעתו בלי הכלי של אמונה שאז נפגמין טפי הדעת ונתאחזין בהם הקליפות חס ושלום. וזה בחי' אדה"ר משוך בערלתו הי' (סנהדרין ל"ח) וכמובא בכתבים שאדה"ר חטא בחטא זה. כי אדה"ר פגם בזה בגשמיות וברוחניות כי באמת הכל אחד כי מי שפוגם בחטא זה בגשמיות חס ושלום על ידי זה נפגם דעתו ונפשט מן האמונה ויכול לבא לידי כפירות גדולות חס ושלום. ומזה באין כל האפיקורסים והכופרים. וכן כל החולקים על צדיקי אמת כי ע"י כל מיני פגם הברית נפגם הדעת כי הזווג תלוי בדעת. כ"ש והאדם ידע וכו' כי משם נמשכת הטיפה כידוע. ועיקר פגם הדעת שנפגם ע" יפגם הברית הוא מה שמפשיט הדעת מן האמונה כי ע"י זווג דקדושה מתחבר הדעת עם האמונה שזהו עיקר שלימות הדעת. ועל זה אר"ל כיצד לומד תורה בטהרה נושא אשה ואח"כ לומד תורה. כי התורה הוא הדעת שוזכה לזה ע"י זווג דקדושה ולהיפך כשפוגם בברית הוא משפיט הדעת מן האמונה ועל ידי זה בא לידי כפירות. וע"כ עפ"י רוב הנואפים הם האפיקורסים גדולים או שהם חולקים על צדיקים וכשרים אמתיים שזהו ג"כ בחי' כפירות כי באמת הכל אחד כשמאמינים בצדיקים מאמינים בהש"י. כי א"א להאמין בהש"י בלא אמונת הצדיקים. כ"ש ויאמינו בה' ובמשה עבדו כי הא בהא תליא. וכמ ושאמר רבינו ז"ל כמ ושהש"י נמצא בודאי כמ וכן נמצאים צדיקים בודאי בכל דור ודור ומחמת שפגמ ובברית קודש והפשיטו הדעת מן האמונה שזהו בחי' שבירת כלים ונשבר ונתקלקל האמונה והדעת אצלם. ומחמת זה באו לידי כפירות בהש"י ובצדיקים אמתיים ונדמה להם שהם חכמים גדולים ואינם רוצים להשליך שכלם העכור והפגום המלוכלך בזוהמת תאות ניאוף. ומקשים קשיות חס ושלום על הש"י או על צדיקים וכשרים אמתיים וכ"ז מחמת פגם הברית כנ"ל. וז"ש בזוה"ק שעל פגם טפי המוח אין מועיל תשובה ואיתא בכל הספרים שבאמת מועיל תשובה. וכ"ש רבינו ז"ל בפירוש בפה מלא שבאמת מועיל תשובה אפי' על חטא זה. אך הכוונה הוא שקשה לו לשוב מחמת שדעתו נפנם מאד. וכשירצה לשוב בודאי יתגברו עליו הכפירות והבלבולים ומחמת זה לא יוכל לשוב. אבל אם הוא רוצה לחוס באמת על נפשו להציל נפשו מן השאול תחתיות ומתחתיו וישליך ויסלק שכלו לגמרי כאלו אין לו שום שכל ודעת כלל. ויסמוך על אמונה לבד. ויאמין בהש"י ובצדיקים אמתיים בודאי יזכה לשוב אל ה' וירחמהו ואל אלקינו כי ירבה לסלוח אמן ואמן. כי עיקר התשובה על פגם הברית הוא שיתגבר ויתחזק בכל עוז ויעתיר ויפציר להש"י הרבה תפילות ובקשות שיזכה לאמונה שלימה כי עיקר הפגם שלו הוא באמונה. וע"כ עיקר תיקונו ע"י אמונה. והעיקר שישליך שכלו לגמרי כאלו אין לו שום שכל כלל ויתחזק באמונה שלימה לבד בהש"י ובצדיקים בתכלית הפשיטות כדרך ההמון עם שיש להם אמונה שלימה בלי חכמות כלל. ואז יזכה לתקן כל פגמיו בודאי בלי ספק ויזכה לתשובה שלימה אמן:
Section 1
Segment 26
אות יב וזהו בחי' מ"ש רבינו ז"ל בהתורה הנ"ל שא"א להצדיק להיות דבוק תמיד בהש"י. ובהכרח צריך להתבטל לפעמים כי פעמים ביטולה של תורה זהו קיומה. כדי שלא יתגברו חס ושלום העננין דמכסין על עיינין ויתבטל מדביקותו לגמרי וכו' כ"ש שם ע"ש היינו כנ"ל. כי הדביקות בהש"י זהו בחי' יחוד קוב"ה ושכינתיה בחי' חיבור הדעת עם האמונה כנ"ל. וכן כל אדם בכל עת שעוסק בתורה ועבודה הוא מייחד יחודים כ"א כפי מדריגתו כמו שאנו אומרים קודם כל מצוה ועסק התורה לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה וכו'. וכל היחודים הם בבחי' הנ"ל בבחי' התחברו' הדעת הקדוש עם האמונה הקדושה כנ"ל. אבל הבע"ד והקליפות הנאחזים בהנצוצות המתבררים משבירת כלים ע"י היחודים הנעשים ע"י עבודת ישראל. הם מתגברים מאד בזה האיש העוסק לבררם ע"י עבודתו שהוא בחי' יחודים כנ"ל ע"כ כשעוסק איזה שעות בתורה ועבודה מתייגע מוחו ומתבלבל וכל מיני בלבולים שבעולם כולם נמשכין מבחי' העננין דמכסין על עיינין הנ"ל שהם בחי' כפירות פגם אמונה ומהם משתלשלים ונתהווים כל מיני בלבולם הדעת שבעולם. וע"כ כשהאדם רואה שמוחו נתבלבל מעבודתו שעסק איזה שעות בהכרח הוא צריך לתת נייחא להמוחין ולהתבטל מעבודתו ולישן קצת. או לדבר שיחת חולין עם בני אדם וכיוצא בזהשזהו ג"כ בחי' שינה כמ וששמעתי מפי ריבונ ז"ל. ואז בשעת השינה והביטול שהוא ג"כ בחי' שינה. אז מוחו נסתלק ונתבטל ונכלל בתוך האמונה הקדושה בבחי' חדשים לבקרים רבה אמונתך. כ"ש רבינו ז"ל בהתורה אשרי העם המדבר משינה (סי' ל"ה) ע"ש. היינו שאז בשעת השינה והביטול אין משתמש עם מוחו כלל בעבודת ה' ולא נשאר לו רק האמונה לבד. כי האמונה נשאר לו תמיד כי כל ישרא להכשרים אפי' בשעה שמתבטלין ואין עוסקין בעבודת ה'. אעפ"כ אמונתם חזקה תמיד וע"כ הביטול הוא טובה גדולה אליו כי מחמת שרואה שמוחו מתחיל להתבלבל. והבלבול נמשך מבחי' פגם אמונ הוכפירות כנ"ל. ע"כ בהכרח לבטל דעתו לגמרי אז וע"כ בהכרח שיתבטל אז קצת מעבודתו כדי להפסיק ולבטל היחדו העשה ע"י עובדתו. כדי לבטל לפי שעה חיבור האמונה עם הדעת שהוא בחי' יחוד כי בעת הבלבול שנמשך מהעננין הנ"ל שהם בחינת כפירות אז אסור להשתמש עם הדעת כלל ואז בהכרח להתבטל, והביטול הוא בחינת שינה שאז הוא נכלל רק באמונה לבד שהוא בחי' שינה וביטול כנ"ל. ואז נתחדש שכלו ומוחו בתוך האמונה בבחי' חדשים לבקרים רבה אמונתך. וזוכה אח"כ למוח חדש לחזור להתחיל בעבודתו בהתחזקות יותר ובהתלהבות יותר. וכנראה בחוש שהאדם העוסק קצת בתורה ועובדת ה' כשמתבטל קצת ועוסק בשיחת חולין וכיוצא אזי אח"כ חוזר ללימודו ועבודתו בחשק יותר ובחיות יותר. וע"כ צריך האדם לפלס דרכו כשעוסק בעבודת ה' ובתורה שיתבטל לפעמים כשמוחו מתייגע כדי שלא יתבטל מוחו לגמרי חס ושלום. כי הביטול הוא קיום התורה בבחי' ביטולה של תורה זהו קיומה כי הביטול קצת הוא כמ ושינה שהוא נייחא למוחין וכנ"ל: (הלכה ג' מחובר לה' נדרים להכה ב'. הלכה ד בהלכות גילוח ה"ד אות ט"ו. הלכה ה בהלכות גילוח הלכה ה' אות ו') :
It is stated in Likutay Tinyana [Part II, Siman 85], the Torah beginning with the words "Nuts called luzim …" — see there the entire matter. It is explained there that eggs correspond to the luz -nuts, both of which ripen in twenty-one days — corresponding to the twenty-one days of Bein ha-Metzarim [the Three Weeks of mourning] during which we mourn the destruction of the Temple. Through this mourning one merits consolation — the dimension of "Nachamu, nachamu" [Be comforted, be comforted], the dimension of Shabbas Nachamu . For the essential consolation comes through the etzem luz [the luz bone], from which the essential resurrection of the dead springs forth. And so too is this the dimension of the egg, which completes its development in twenty-one days — just as the luz tree does — see there. And it is for this reason that we eat an egg at the seudah hamafsehkes [the final meal before the fast of Tisha b'Av] — see there.