לא ילבש ב
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
The Maftir reads three p'sukim from the Torah first, out of respect for the Torah, then blesses and reads from the Navi — showing that the essential is the Torah given through Moshe Rabbainu (master of all N'vi'im; no Navi may innovate henceforth). All subsequent N'vi'im came only to strengthen Torah's words and draw birur of emunah in each generation through their ru'ach haKodesh (which is never interrupted). 16
אות א והזרתם את בני ישראל מטומאתם וכו' מכאן שצריכין לפרוש סמוך לוסתה. כתיב ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב וכו'. ע"פ המאמר ר' יוחנן משתעי (בסי' ט"ו). כי א"א לצדיק להיות מחשבתו משוטט תמיד בחכמות עליונות וכו' כי פעמים ביטולה של תורה זו היא קיומה וכו'. ומבואר שם שעיקר מה שצריך הצדיק לבטל לפעצים מדביקותו הוא מחמת העניין דמכסין על עיינין שהם עשו וישמעאל כדי שלא יתגברו הענניןהנ"ל חס ושלום על עיניו ויתבטל חכמתו לגמרי חס ושלום. ואז כשמבטל מדביקותו אז עיינו מאירות כירח וכו'. אבל ע"י תרין משיחין שיפוצו מעיינותיהם חוצה ויהפך לכולם שפה ברורה אז יתקיים והי' אור הלבנה כאור החמה ואז לא יצטרך לבטל מדביקותו ע"כ כ"ז היטב:
Even when the wicked kingdom decreed against Torah reading, wanting to make Yisrael forget, chas v'shalom — holy Yisrael devised a wondrous takanah to read from the N'vi'im: through drawing the N'vi'im, Torah would not be forgotten (N'vi'im clarify emunah = the essential Kabbalas HaTorah). Therefore even now that the decree was annulled, the takanah remains — reading from the N'vi'im for Maftir — showing that even now our entire hope for Torah's endurance is through the N'vi'im of each generation (= true tzadikim, ba'alay ru'ach haKodesh) who clarify emunah. Through them we merit emunas chiddush ha'olam → chiddush ha'olam of the future → the voice of the above shir → all the fragrances and fears grow (= the flashing-forth of Mashi'ach). 17
כי באמת בודאי היה ראוי להיות דבוק תמיד בהש"י בלי הפסק רגע כלל הוא חיינו ואורך ימינו. אך בהכרח צריכין להתבטל לפעמים וזהו עיקר קיום של הדעת. כי פעמים ביטולה של תורה זו היא קיומה וכו'. כי א"א להתדבק ולהתקרב להש"י באמת כי אם ע"י אמונה שהיא יסוד כל התורה כולה כמ"ש (מכות כ"ד) בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחי' וכ"ש (תהלים קי"ט) כל מצותיך אמונה. וכל העולמות כל הנאצלים והנבראים והונצרים והנעשים כולם עומדים רק על אמונה כמ"ש (תהלים ל"ג) וכל מעשהו באמונה. כי כשעלה ברצונו ית' לברוא את העולם לא היה מקום לבוראו מחמת שהיה הכל א"ס. והוכרח כביכול לצמצם ולפנות אלקותו עד שנעשה חלל הפנוי וכו'. ולשם המשיך כל האורות וכל המדות עד שברא שם כל העולמות כולם וכו'. ובתחלה לא היו הכלים יכולים לסבול האור מחמת ריבוי אור. ומחמת זה הי' שבירת כלים שמשם אחיזת הקליפות והסט"א, ובכל דור ודור אנו עוסקין לברר ולתקן זאת וכו' כמבואר כל זה בעץ חים בתחילתו:
Therefore in the berachos after the Haftorah we recount the awesome greatness of Hashem — that He will certainly complete everything as He wills until Mashi'ach comes: "Tzur kol ha'olamim, tzadik b'chol hadoros, haKail haNe'eman, ha'Omair v'ha'Oseh, ham'Dabair v'ham'Kayaim, shekol d'varav emes vatzedek... v'davar echad mid'varecha achor lo yashuv raikam" — "Rock of all worlds, righteous in all generations, the faithful God, Who speaks and does, Who declares and fulfills, all Whose words are truth and justice... not one of Your words returns empty." And: "Al kis'o lo yaishiv zar... ki v'Shaim kodsh'cha nishbata lo shelo yichbeh nairo l'olam va'ed" — "On his throne no stranger shall sit... for by Your holy Name You swore that his light shall never be extinguished." This is "tzadik b'chol hadoros" — Hashem reveals His Elokus and righteousness in all generations through true tzadikim, ba'alay ru'ach haKodesh, through whom the essential birur of emunah and revelation of Elokus occurs in every generation. 18
This is why it is called "Haftorah" and "Maftir" — a term of completion/release. The essential completion and release from all subjugations, debts, and distresses (whose essence is distress of the nefesh) is through the N'vi'im who implant Torah fulfillment in the world (= the true tzadikim, ba'alay ru'ach haKodesh of every generation, through whom Torah and emunah are never forgotten). Therefore it is called "Haftorah" — through them the complete ge'ulah draws near, to redeem us and release us from all distresses in body and soul, speedily in our days, Amain Selah. 19
אות ב וזה ידוע שתחילת הצמצום הוא בחינת מלכות. כי אע"פ שמלכות היא מדה האחרונה אעפ"כ למעלה בתכלית המעלה עיקר ההתחלה היא מבחי' מלכות הנעלם בא"ס כידוע למבינים, שמשם התחלת הצמצום בשביל בריאת העולם. כי סוף מעשה במחשבה תחילה. בבחי' אני ראשון ואני אחרון וכו' אני הוא בחי' מלכות כידוע וכ"ש שם במקרא הנ"ל. כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו אני ראשון ואני אחרון. היינו בחי' מלכות בחי' מלך ישראל שנקרא אני הוא בראש ובסוף וכו':
"Haftorah" is also a term of beginning — as Rashi explains on "peter rechem": a term of opening and beginning (like "potair mayim"). Both are true: Kri'as HaHaftorah hints at both beginning and completion. The essential Haftorah reading from the Navi after Torah = drawing the kedushah of Kabbalas HaTorah in every generation → meriting being aroused to renew oneself every day, to begin anew each day = the language of "Haftorah" as beginning. Through this very thing we merit the completion of the ge'ulah, releasing all distresses and subjugations = the language of "Haftorah" as completion. 20
והכלל שתחיחלת הצמצום הוא בחי' מלכות ומלכות היא בחי' אמוננ כידוע. היינו כי כשהש"י רצה לברוא את העולם. הסתכל בחכמתו הקדומה שא"א להשיגו יתברך בשום חכמה ובשום שכל ובשום תבונה בעולם. וע"כ א"א להיות קיום להעולמות ע"י שום מדה. כי עיקר קיומם הוא ע"י שיודעין ממנו יתברך שהוא רב ושליט עקרא ושרשא דכל עלמין שזהו עיקר התכלית של כל העולמות כ"ש בזוה"ק בגין דישתמודעין לי'. ובאמת א"א להכירו ולידע ממנו ית' ע"י שום מדה ושום ספירה כי אם ע"י אמונה לבד. וגם א"א שיתגלה שום מדה ושום ספירה כי אם ע"י האמונה שהיא בחי' מלכות שהיא תחלת הצמצום שעל ידה עיקר התגלות כל המדות וכל העולמות. כי הש"י ראה שא"א להשיגו בשום אופן ע"י שום שכל שבעולם כי לית מחשבה תפיסא בי' כלל, ע"כ לא הי' אפשר לברוא את העולם עד אשר צמצם ופינה אלקותו יתברך כביכול. היינו שבחכמתו הנפלאה צמצם חכמתו כל כך עד אשר סילק החכמה והשכל לגמרי עד שנשאר המקום כביכול פנוי מכל השכליות והחכמו' שהם עצמות אלקותו ית'. ולא נשאר מן השכל כי אם כח האמונה שברא כח בהעולמות והנבראים שיהי' להם שכל ודעת להאמין בו ית' בלי שום שכל. ובאמת זה הצמצום הוא פלא גדול כמובא במ"א. כי אמונה הוא פלא גדול כ"ש (ישעי' כ"ה) אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אומן. כי אמונה היא נפלאות תמים דעים, כי בדבר שמבינים בהשכל אין צריכין להאמין ואינו נקרא אמונה. ועיקר האמונה הוא במה שאין מבינים בהשכל, ואם כן מהיכן יבא לדעת שיאמין בזה. אך באמת היא נפלאות תמים דעים שברא בחכמתו הגדולה כח בשכל האדם שיהי' לו כח לצמצם ולסלק דעתו ולהאמין באמונהלבד ע"י כח הרשימו שנשאר בהדעת אפי' לאחר הסתלקות הדעת. כי אע"פ דאיהו לא חזי מזלי' חזי כי אע"פ שאינו מבין הדבר בשכלו אעפ"כ מבין מרחוק שראוי לו להאמין. כי כשרוצה להסתכל על האמת הוא מבין בבירור שצריכין להאמין כי הוא מבין זה בעצמו שא,אל להבין הדבר בשום שכל רק צריכין להאמין באמונה לבד. וזהו בחי' צדק כד אתחברת באמת אתעבידת אמונה היינו שעיקר האמונה תלוי באמת. היינו אע"פ שאינו מבין הדבר בשכלו כל, אעפ"כ כשירצה להסתכל על האמת יבין מרחוק שראוי לו להאמין בהש"י ובהצדיקים וכיוצא:
Therefore on Shavu'os (= Kabbalas HaTorah), when the essential thing is to receive Torah anew in a way we merit fulfilling it — the custom is to say the beginning and ending of every sefer. Through beginning anew each time we merit completing — for every year on Shavu'os we must draw anew the illumination of the kedushah of all the tzadikim who began awesome tikkunim and completed them (= their holy sefarim revealed in the world). The essential are the sefarim of Tanach and Sha"s Mishnayos (= the entirety of Torah SheBichsav and SheBe'al Peh). Therefore we say the beginning and end of each sefer — to draw anew their beginning of tikkun → meriting completion in goodness. 21
This is the aspect of (brachos 8): "L'olam yashlim adam parshiyosav im hatzibbur — Shnayim Mikra v'Echad Targum" — "A person should always complete his parashah readings with the tzibbur — twice the text and once the Targum — even Ataros v'Divon." 22
אות ג והכלל שאמונה הוא יסוד כל העולמות כולם ויסוד כל התורה כולה. כי הש"י כביכול לא הי' יכול להתחיל לברוא שום עולם עד שברא תחלה את מדת האמונה. דהיינו שיהי' כח בהשכל להאמין בהאמת אע"פ שאטינו מבינו כלל. וזהו עיקר בחי' תחילת הצמצום שנשאר החלל הפנוי דהיינו שצמצם אלקותו כביכול שהוא השכל. כי הש"י הוא עצם החכמה כביכול כידוע, וכשפפינ' השכל משם נשאר המקום פנוי בלי שכל ולא נשאר שם כ"א בחי' אמונה. דהיינו שמאמינין באמונה לבד בהאמת בלי שום שכל וחכמה. ותיכף כשנעשה הצמצום של חלל הפנוי דהיינו בחי' אמונה שיהיה כח להאמין בו יתל' בלי שום שכל, תיכף המשיך אלקותו ית'לתוך אותו החלל הפנוי שהם כלל המדות וכל העולמות מראשית נקודת הבריאה שהוא תחילת האצלילות עד סוף נקודת המרכז של עולם הגשמי הזה. וכל מעשהו באמונה כנ"ל, כי אח"כ כשנתהוה מדת האמונה שהיא תחילת הצמצום אז יש בכח לגלות אלקותו ית' ע"י צמצומים של השכל שהם כלל כל המדו' והספירות שנתגלו בתוך הצמצום של החלל הפנוי היינו בתום האמונה הקדושה. כי זה כלל שע"י אמונה זוכין אח"כ להבין הדבר בשכל כמבואר בהא"ב וכ"ש רבינו ז"ל ע"פ ויהי ידיו אמונה עד בא השמש (בסי' צ"א) היינו כנ"ל. כי בתחלה א"א להבין בהשכל כי עדיין הכל בחי' א"ס. כי כל מה שאין האדם מבין הוא בחי' א"ס כמבואר בדברי רבינו ז"ל במאמר חותם בתוך חותם (בסימן כ"ב) ע"ש. כי אע"פ שבעולם העליון ובמדריגה העליונ' הוא בחי' צמצום אבל בעולם התחתון הוא בחי' א"ס. כי מלכות דיצירה הוא בחי' א"ס כנגד כתר דעשי' כידוע ומובן. ועל כן בתחילה א"א להאדם שיבין שום דבר ושום השגה כי הכל אצלו בבחי' א"ס. וצריך שיהיה לו בתחילה אמונה שלימה בלי שום שכל וזהו בחי' הצמצום כנ"ל. ואז כשהוא חזק באמונתו אז הש"י מאיר עיניו ומבין אח"כ הדבר בשכלו שזהו בחי' המשכת האורות והמדות לתוך החלל הפנוי לתוך הצמצום שהיא בחי' האמונה כנ"ל. כי האמונה היא הצמצום והכלי והמדה של כל המדות שהם כולם בחי' צמצומי השכל מעילה לעלול משכל עליון לשכל תחתון להשיג על ידם אותו ית'. וכולם אין להם כח לגלות ולהוליד שום דעת ושום השגה בו ית' כ"א ע"י האמונה לבד. כי האמונההיא הכלי והצמצום של כולם. וזוה בחי' דלית רשו לשום ספירה וכו' לארקא ברכאן בר מינה, דהיינו חוץ ממדת המלכות שהוא בחינת האמונה שעל ידה דייקא עיקר התגלות הדעת ששל השגת אלקותו ית'. כי מתחלה צריכין להקדים את האמונ' שהיא תחלת הצמצום כנ"ל. וגם אפילו אח"כ כשזוכין שיהיה נמשך איזה דעת והשגה א"א לקבל הדעת כ"א דרך האמונה הקדושה. כי אסור לסמוך על השכל לבד ואין קיום להשכל בלא האמונה כי במופלא ממך אל תדרוש. וכו' כי א,אל קבל השכל כ"א דרך כמה צמצומים, וכל הצמצומים הם ע"י האמונה שהוא שורש כל הצמצומים כנ"ל. וע"כ אסור לחקור למעלה ממדריגתו בחי' מופלא ממך אל תדרוש וכו'. שלא יהיה חס ושלום בחי' ריבוי האור גורם שבירת כלים. כי כשרודף שכלו להסתכל במה שאין לו רשות ואינו רוצה לסמוך על האמונה לבד נמצמא שפוגם באמונה. ואזי מחמת ריבוי אור השכל נשבר כלי האמונה ואז נפגם ונופל האמונה. ואז נתבטל הדעת לגמרי אפילו מה שהיה אפשר להבין מתחילה כי חזר הכל אל בחי' א"ס מאחר שנשבר הכלי והצמצום שהוא האמונה כנ"ל:
Targum = the aspect of birur of the m'dameh, which is in the aspect of sleep and slumber (= Targum, for Targum in gematria = tardaimah [deep sleep]), as explained in Torah "Tefillah LaChavakuk" (Siman 19, part 1). 23
As already explained: public Kri'as HaTorah = drawing upon every person who inclines his ear well to hear the holy Torah reading the very aspect of Mattan Torah itself anew. Therefore Torah is not read with fewer than ten — it must be read in a tzibbur specifically. The essential Kabbalas HaTorah (= the collective ru'ach of n'vu'ah) is drawn only from a tzibbur (= a gathering of many neshamos of Yisrael together, at minimum ten): "B'chol bay asarah Sh'chintah sharya" — "Wherever ten gather, the Sh'chinah rests." As explained in the above Torah: n'vu'ah is drawn from neshamos of Yisrael (on the pasuk "B'shiv'im nefesh yardu avosecha Mitzrayemah"). The more neshamos gathered to the holy gathering, the greater the power to draw ru'ach n'vu'ah (= Kabbalas HaTorah drawn from the gathering of many neshamos). 24
אות ד וזה בחי' חטא אדה"ר שאכל מעץ הדעת טו"ר שעל ידי זה חזר וגםר בחי' שבירת כלים כמובא. כי איתא שאדה"ר פגם במה שהיה מסתכל במה שאין לו רשות. היינוכנ"ל כי הי' צריך להתחזק תחלה באמונה שלימה והוא רצה לידע בדעתו דייקא שזהו בחי' עץ הדעת טו"ר שהזהירו הש"י עליו. כי העץ הדעת היה לו כח הזה שמי שיאכל ממנו נכנס בו יצה"ר ויתאוה וירדוף לדעת ולהסתכל במה שאין לו רשות שעל ידי זה גורמין בחי' שבירת כלים חס ושלום. דהיניו שנשבר כלי האמונה מאחר שאינו רוצה לסמוך על אמונה לבד ורוצה לדעת ולהבין דייקא בלי אמונה נמצא שמפשיט את הדעת מן האמונה. וכמפשיט את הדעת מן האמונה זה בחי' שבירת כלים מיתת המלכים כי נשארו הכלים בלי אורות והאורו' בלי כלים. כי האמונההיא בבחי' כלים כנ"ל והדעת הוא בחי' אורות כנ"ל. ומחמת זה נתבטל האור לגמרי כי חוזר אל א"ס מחמת שהוא בלא כלי והכלים נפלו למטה וכו':
Yet even though the essential Kri'as HaTorah is in a tzibbur, every individual must also learn and contemplate Torah every day privately: "V'hagisa bo yomam valaylah" — "Contemplate it day and night" (Yehoshua 1). Even one who merits learning in a holy, true yeshivah gathering (a great merit, for Torah study of the rabbim is exceedingly precious (Megillah 3)) — even so, one cannot exempt oneself with this alone; one must also increase Torah study privately. Torah study of the rabbim cannot be constantly all day — only certain hours; one certainly cannot be gathered all night. But privately one is obligated to learn always. Therefore: hold onto both — learn in the rabbim and learn privately. Both are truly needed. The essential Kabbalas HaTorah is through the gathering of many neshamos together (= public Kri'as HaTorah), but one needs great merit to include his nefesh within the neshamos of the holy tzibbur through whom true ru'ach n'vu'ah (= Mattan Torah) is drawn. 25
This = the aspect explained there (in the Torah, §8): one must search and seek greatly for the true tzadik who can draw ru'ach n'vu'ah through the gathering of neshamos of Yisrael. When standing to hear Kri'as HaTorah, one must stand in awe, fear, trembling, and quaking, inclining one's ear well to every word of the holy Torah — as if standing beneath Har Sinai. One should intend to draw upon oneself the kedushah of Kabbalas HaTorah given at Sinai through Moshe Rabbainu through the gathering of neshamos of Yisrael together: "Vayichan sham Yisrael neged hahar" — Rashi: "All together as one man." For one's own neshamah was there too: "Es asher yeshno poh v'es asher ainenu poh" (D'varim 29); all neshamos of Yisrael of all future generations stood at Har Sinai (Tanchuma, P'kudai 3). And in every generation Torah was transmitted through them: "Moshe kibail Torah miSinai ums'sarah liYehoshua, viYehoshua laZ'kainim, uZ'kainim laN'vi'im" (Avos ch. 1) — until this day. In all of them, the essential drawing of Torah was through the gathering of holy yeshivos around their true Rebbe → their neshamos were included together → Kabbalas HaTorah was drawn in every generation. 26
אות ה וכלל הדבר שעיקר הוא האמונ' בפשיטות להאמין בהש"י בלי שום חקירות ובלי שום חכמות כלל. וכשזוכה להיות חזק באמונתו ימים ושנים ויעבוד הש"י בפשיטות בלי שום חכמות רק באמונה ובתמימות, אזי אם יזכה יחמול עליו השי"ת ויפתח לו שבילי השכל ויוכל להשיג ולהבין מעט בידיעתו ית'. ואפי' אח"כ כשיזכה לאיזה ידיעה והשגה הוא צריך ליתן גבול לדעתו שלא להסתכל למעלה במה שאין לו רשות. כי במופלא ממך אל תדרוש וכו' רק לסמוך על אמונה לבד. כי האמונה שקודם ההשגה היא בחי' תחילת הצמצום של החלל הפנוי שהי' קודם הבריאה, שעל ידי זה נעשין כל הכלים וכל המדות כידוע שהם עיקר המשכת והתגלות של כל המדות והספירות והעולמות. ואפי' כשנמשך האור לתוך הכלים דהיינו שנמשך הדעת לתוך האמונה צריך לתת גבול לקבל האור בהדרגה. דהיינו שלא להסתכל למעלה ממדריגתו. כי כשרוצה להתבונן ולהסתכל יותר ממדריגתו, יותר מכפי מה שיכולה הכלי שלו לסבול, דהיינו יותר מכפי חוזק אמונתו שהיא הכלי שלו כנ"ל. אזי הוא חס ושלום ריבוי אור גורם שבירת כלים ונסתלק הדעת לגמרי ונשברה האמונה לגמרי ויכול לבא לידי כפירות חס ושלום. כי לעולם הוא צריך להתחזק באמונה שהיא היסוד והקיום של כל העולמות. והאמונה הוא בראש ובסוף ובאמצע בבחי' אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים. אני הוא בחי' אמונה שהוא בחי' מלכות כנ"ל שהוא בחי' ראש וסוף ואמצע ובלעדי האמונה א"א לדעת מהש"י בחי' ומבלעדי אין אלקים וכנ"ל:
Therefore whenever we come to hear public Kri'as HaTorah, we must intend that our nefesh be included with all neshamos of Yisrael that the true tzadikim of every generation are engaged in gathering and including together (from which Kabbalas HaTorah is drawn in every generation). This is the essential kedushah of the tzibbur: when they are gathered, connected, and their neshamos included together through the true Rebbe of every generation — called "Ro'eh Yisrael" — "Shepherd of Yisrael": "K'ro'eh edro yir'eh, bizro'o y'kabaitz t'la'im, uv'chaiko yisa, alos y'nahail" — "Like a shepherd he tends his flock, with his arm he gathers the lambs, in his bosom he carries them, the nursing ones he leads" (Yeshayahu 40). 27
This is "L'olam yashlim adam parshiyosav im hatzibbur." Every individual, even though he hears Kri'as HaTorah in the tzibbur every Shabbos — cannot fulfill his obligation with this alone. He must read the parashah himself first (as explained in the Shulchan Aruch (Orach Chaim 285:1)). He must prepare himself before Shabbos — Shnayim Mikra v'Echad Targum — so he merits being included with the neshamos of the holy tzibbur during Kri'as HaTorah → drawing upon himself Kabbalas HaTorah anew, as it was given from Sinai, through the gathering of neshamos together. 28
אות ו והנה מי שהוא חזק באמונתו כל כך עד שזוכה אח"כ להבין בשכל וממשיך אור השכל לתוך האמונה זה בחי' יחוד קוב"ה ושכינתי'. כי קוב"ה הוא בחי' החכמה והשכל כביכול והשכינה היא בחי' מלכות אמונה כנ"ל. וכשמתחבר האמונה עם השכל זה בחי' יחוד קוב,ה ושכינתי' שזהו עיקר קיום ושלימות כל העולמות, ועל ידי זה נולדין מוחין חדשים בבחינת עיבור יינקה ומוחין. דהיינו שע"י שמאיר השכל לתוך האמונה על ידי זה זוכין להוליד ולגלות השגות חדשות ביידעת רוממותו ית' ויתעלה. וזה עיקר בחי' הדביקות שישראל צריכין להתדבק בהש"י שהוא בחי' התחברות כנסת ישראל עם דודה. כי כלל ישראל שהם בחינת כנסת ישראל הם מאמינים בני מאמינים כי שורש נשמתם הוא מאמונה. וכשהשי"ת מאיר להם פנים ורואין ומשיגין איזה השגה וידיעה והכרה באלקותו ית"ש. נמצא שנתחבר האמונה עם הדעת הקדוש שזהו בחי' יחוד קובה"ו כי באתערותא דלתתא איתער לעילא עד למעל' למעלה, שבכל העולמות למעלה למעלה מתחבר האמונה' עם הדעת הקדוש כביכול. וזה בחי' דביקות ישראל בהש"י בחי' מצות ובו תדבק. ואע"פ שזה הדביקות יקר מאד אעפ"כ א"א להיות דבוק תמיד. כי א"א שהאמונההקדוש' תקבל תמיד מן הדעת הקדוש כדי שלא יתגברו חס ושלום העננין דמכסיין על עיינין שהם עשו וישמעאל שהם הקליפות הבאים מזוהמת הנחש מחטא אדה"ר משבירת כלים. כי בכל עת שצריכין לעשות איזה יחוד דקדושה שהוא בחי' דביקות כנ"ל צריכין לעורר תחילת הצמצום שמשם המשכת טיפי הדעת הקדוש לגלות השגות אלקותו יתברך. כי א"א להמשיך שום דעת כי אם ע"י התחלת הצמצום. ואע"פ שעל ידי השבירה נשברו הכלים, והאורות חזרו למקומן ונתבטיל הצמצום כביכול. אעפ"כ בודאי לא נתבטל לגמרי כי הרשימו נשאר כידוע. וע"כ בכל עת שצריכין לגלות אלקותו ית' דהיינו להמשיך הדעת לתוך האמונה שזהו בחי' יחוד וזווג כנ"ל. אזי צריכין לעורר תחלת הצמצום. וע"כ צריכין לברר בירורין משברי כלים כי על ידם יכולין לעורר ולחדש הצמצום הראשון. ע, ישחוזרין ומעלין הכלים הנשברים למקומן ששרשם מהצמצום הראשון. ומחמת שבאלו השברי כלים נאחז הס"א והקליפות מאד מאד. ע"כ צריכין להיות איש חיל וגבור גדול מאד מי שרוצה לעסוק בזה ליחד יחודים ולזווג המדות כדי שלא יתגברו בו הכפירות שהם הקליפות שנקראים אלהים אחרים בחי' כפירות שנאחזין בשברי כלים. והם הם בחי' העננין דמכסיין על עיינין הנ"ל. וע"כ צריכין לשמור מהם מאד. ואפי' מי שהוא איש חיל יודע להשמר מהם. אעפ"כ א"א לו להיות דבוק תמיד שלא יתגברו חס ושלום העננין דמכסיין על עיינין שהם הכפירות. דהיינו הקליפות הנאחזין בהשברי כלים שעוסקין לברר אותם על ידי הדביקות והיחוד כנ"ל:
Now the language is precisely explained: "L'olam yashlim adam parshiyosav im hatzibbur" — they did not say "a person should read the parashah first" but precisely "yashlim [complete/include] his parshiyos with the tzibbur." The entire intention of reading the parashah first = so that he completes and includes his parshiyos (= the parashah portions belonging to his nefesh's root in Torah) with the tzibbur — so he is completed and included with them together, having prepared himself beforehand. As at Mattan Torah: "V'hayu n'chonim layom hashleeshee" — "Be prepared for the third day"; "Heyu n'chonim lishloshas yamim" — "Be prepared for three days." Great preparation is needed for Kabbalas HaTorah — to merit being included with the neshamos together. This = the great preparation of Shabbos: "V'hayah bayom hashishi v'haichinu es asher yavi'u v'hayah mishneh" — "On the sixth day they shall prepare what they bring, and it shall be double" — hinting also at Shnayim Mikra. 29
Likutay Halachos — Hilchos Kri'as HaTorahHalacha 6 – Part E (§29–35)
אות ז וזה בחי' איסור נדה. כי אפי' בזווג הרוחני וייחודי המדות צריכין להשמר מאד מאחיזת הקליפות והכפירות הבאים משברי כלים מכ"ש בזווג הגשמי כי אע"פ שזווג של ישראל יקר מאד. ונולדין על ידי זה נשמות ישראל והיא מצוה הראשונה בתורה ובאתערותא דלתתא אתער לעילא ומי שזוכה שיהי' זווגו בקדושה כראוי. אזי נעשה על ידי זה יחוד קוב"ה ושכינתיה. וכשרז"ל (סוטה י"ז) איש ואשה זכו שכינה שרויה ביניהם. אעפ"כ אפי' מי שזווגו בקדושה גדולה. אסור להיות רגיל בזה. כשרז"ל שלא יהיו בני ישראל רגילין וכו'. כי אתערותא דזווגא מסטרא דצפונא שמשם אחיזת הס"א כידוע. כי בכל זווג צריכין לעורר תחלת הצמצום ולברר ברורין מכלים הנשברי' שבהם נתאחזו הקליפות. וע"כ איתא בזוה"ק שבהכרח שיהי' התעוררות הזדווג מהיצה"ר שאחיזתו בשבירת כלים וכנ"ל. רק ישראל בתוקף כח גבורתם יש להם כח לכבוש את יצרם ולהפוך הכל אל הקדושה כראוי. אבל אסור להיות רגיל חס ושלום שלא יתגברו העננין דמכסיין על עיינין שהם הקליפות וכו' וכנ"ל. וכ"ז צריכין ליזהר ולפרוש אפי' מן ההיתר וכנ"ל. אבל כשמתעוררים דם נדות שהם זוהמת הנחש שנתקללה חוה בעצב תלדי בנים זה דם נדות כשרז"ל אז הזווג אסור לגמרי כי דם נדות נמשכין משבירת כלים כידוע ושבירת כלים הוא בחי' שבירת ופגם האמונה שהיא כלל כל הכלים שנשברה ונפגמה עד שנעשו כפירות ואמונות כוזביות שהם בחי' דם נדות ואז כשמתעוררים הדם נדות. היינו הכפירות והאמונות כוזביות אז הזווג אסור. כי אז אסור להמשיך השכל לתוך האמונה. כי לא די שלא יתקן את האמונה על ידי זה אדרבא האמונה והשכל יהיו נפגמין ונתקלקלין יותר על ידי זה בבחי' ותהי' נדתה עליו:
Based on LM II:8 — "Tik'u-Tochachah" (continued)Shnayim Mikra = Two Mochin · Targum = Birur HaM'dameh · Ataros v'Divon · Dovid's Cry for Ge'ulah 1
This is the aspect of Shnayim Mikra v'Echad Targum. The essential drawing of ru'ach n'vu'ah (= Kabbalas HaTorah anew in every generation and every day) is through the tzadik, the Ba'al Ko'ach, who works to rectify the three Mochin through all the tikkunim explained there. Shnayim Mikra v'Echad Targum = the tikkun of the three Mochin (Chochmah, Binah, Da'as). "Shnayim Mikra" = Chochmah and Binah — "t'rain rai'in d'la misparshin" [two companions who never separate]. "Echad Targum" = the third moaach (Da'as), where the essential tikkun is needed — to clarify the Da'as from the grip of the Aitz HaDa'as Tov VaRa, through which Adam HaRishon sinned on the sixth day → the m'dameh was confused through the contamination of the Nachash → all the corruptions, essentially the confusion of emunas chiddush ha'olam, which the tzadikim must clarify and rectify in every generation (as explained in §11-12: the essential tikkun is in the third moaach = Da'as). 2
אות ח כי באמת בכל זמן שממשיכין שכל ודעת לתוך האמונה בזה מחיין ומחזקין את האמונה. כי עיקר חיות האמונההוא ע"י השכל כידוע. וזה בחי' וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'. שבתחילה כנס"י מתדבקין להש"י ע"י האמונה לבד ואח"כ וידעת את ה' כי אח"כ נמשך הדעת לתוך האמונה כנ"ל. אבל א"א להמשיך הדעת לתוך האמונה. כ"א כשהאמונה טהורה וקדושה. שאז יש לה כח לקבל אור הדעת ולהוליד ולגלות על ידי זה הולדות והתגלות קדושות. אבל תיכף כשמתעוררים דם נדות בהאשה יראת ה' שהיא בחי' אמונה. דהיינו כשמתחילים לבלבל את אמונתו חס ושלום בקשיות וכפירות. אזי אסור לו אז להשתדל להמשיך דעת לתוך האמונה. כי אז צריך לישב בדד ולברוח מן הדעת לגרמי. דהיינו שלא ישתמש עם הדעת כלל. ולא יחבר אז את הדעת עם האמונה כלל. דהיינו שלא ירצה להמשיך הדעת להבין ולתרץ הקשיות והחקירות והכפירות העולים על מוחו. כי תיכף כשעולים על דעתו קשיות וכפירות חס ושלום. אז יהוא צריך לסמוך על אמונה לבד ולהתחזק באמונה לבד בלי שום הבנת הדעת כי כשירצה להבין בשכל. אזי יתגברו הקשיות והכפירות שהם בחי' דם נדות על השכל מבחי' ותהי נדתה עליו ויתבטל השכל והאמונה לגמרי ויבא לידי כפירות גמורות חס ושלום. וזהו בחי' איסור החמור של נדה שהיא איסור חמור מאד מאד כידוע ומרבה הטומאה מאד. כ"ש בזוה"ק תלת אינון דדחיין שכינתא מן עלמא וכו' וא' מהם הוא איסור נדה כי איש ואשה הם בחי' דעת ואונה כנ"ל. ואע"פ שבכלליות העולמות כלל ישראל הם בבחי' אמונה שהם בחי' כנס"י כנ"ל. אעפ"כ זה ידוע שכל בחי' כלולה מכל הבחינות. וע"כ בכנס"י בעצמם שהם בחי' אמונה יש בהם בחי' שכל ואמונה שהוא בחי' איש ואשה. וכשמתעוררין הדם נדות ח" ושהם הכפירות זוהמת הנחש. אז נאמר ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב וכו' שלא יתגברו הדם נדות חס ושלום על הדעת הקדוש ויתבטל הדעת והאמונהלגמרי ויתגברו הכפירות חס ושלום בבחי' ותהי' נדתה עליו כנ"ל. כי אז כשמתעוררים הדת נדות דהיינו הכפירות אז עיקר התיקון שיהי' פירוד בין הדעת והאמונהו אז צריכין לסלק הדעת לגמרי וצריכין לסמוך על אמונה לבד. וזהו והזרתם את בני ישראל שצריכין לפרוש סמוך לוסתה. כי לא מבעיא בעת נדותה צריכין לפרוש אלא אפי' סמוך לוסתה צריכין לפרוש. היינו תיכף כשיודעין שיתחילו להעלות אל הדעת איזה קשיות וכפירות שהם בחי' דם נדות תיכף אסור להשתמש עם הדעת כלל רק לסמוך על אמונה לבד. והכלל שאסור להשתמש עם דעתו כ"א בעת שהאמונה על מקומה בעת שהאמונהח זקה ונכונה אצלו בתוקף גדול ואין לו שום ספק וקשי' כלל. ואז כשהאמונה חזקה ונכונה אצלו באמת ובתמימו' ובפשיטו' בתוקף גדול, אז יש לו רשות לרדוף ולהשתוקק להשיג ולידע מעט ממנו ית' כפי מדריגתו כי לכך נוצר בגין דישתמודעין לי'. אבל תיכף כשמתחיליחן ליכנוס בו איזה קשיות וחקירות שזהו בחי' דם נדות. אז צריך לברוח מן השכל לגמרי שלא יתגברו הכפירות שהם טומאת נדה. כי ע"ז מטמאה כנדה כשארז"ל. וע"ז הוא כפירות וחקירות שלא יתגברו חס ושלום על השכל ותתקלקל האמונה והשכל לגמרי כנ"ל. ואז צריך לבלי להתשמש עם השכל כלל. רק לסמוך על אמונה לבד:
This is "v'Echad Targum" — for Targum in gematria = tardaimah [deep sleep] = tikkun of the m'dameh (which is in the aspect of sleep and slumber). Its tikkun is through the Targum said with ru'ach haKodesh by Onk'los HaGair [Onkelos the convert]. Through gairim [converts] all the above is rectified most powerfully — until Kabbalas HaTorah is drawn. The Torah's account of Kabbalas HaTorah is written in Parshas Vayishma Yisro — for Yisro heard and converted after hearing K'ri'as Yam Suf and the war against Amalaik (drawn from the tefillah b'din of the Ba'al Ko'ach) → Hashem's honor was increased → they merited Kabbalas HaTorah → the m'dameh was clarified (= Targum). Therefore the Targum was specifically said through Onk'los the convert. 3
The essential Kabbalas HaTorah = clarifying the m'dameh → complete emunah (= emunas chiddush ha'olam) → chiddush ha'olam of the future → the above shir. All through the tikkun of the Mochin. The two Mochin (Chochmah and Binah) = Y-K [Yud-Hay, first two letters of the Name]. Through them Olam Hazeh and Olam Haba were created: "Ki b'Yah Hashem Tzur Oalamim" — "With Y-H, Hashem formed the worlds" (Yeshayahu 26); as the Sages said (Menachos 29). This = chiddush ha'olam of the initial creation (= the creation of Olam Hazeh) and chiddush ha'olam of the future (= the creation of Olam Haba). Everyone will merit Olam Haba at the time of the future chiddush ha'olam. Through the tikkun of the Mochin one merits both worlds (= emunas chiddush ha'olam of this world and the future chiddush). 4
אות ט וע"כ עיקר טהרה של הנדה הוא במים. זה בחי' מה שנאמר במאמר הנ"ל. ונופץ מיא מתרי אוסייא והוי כתרי מברי דסורא שע"י מימי הדעת שיתגלו לעתיד. על ידי זה יתבטלו העננין דמכסין על עניין ואז לא יצריך לבטל מדביקתו. וזהו בחי'מימי המקוה שהם בחי' מימי הדעת שיתגלה לעתיד. שעל ידי זה מעבירין העננין דמכסין על עיינין שםה בחי' דם נדות. וע"כ על ידי המים אל ונטהרת הנדה מטומאתה. כי ע"י אלו המים נתבטלין העננין דמכסיין על עיינין שהם הכפירות כנ"ל. ואז נטהרת האמונה ונתחזקה כבתחילה ואז יכולה להתחבר עם דודה לקבל עם השכל לגלות ולהוליד השגות אלקותו יתברך בעולם. ואז יתקים והי' אור הלבנה כאור החמה כי דם נדות הוא בחי' מיעוט הירח כידוע. וע"כ סתם וסת מחדש לחדש כי בכל חדש נתמעטת ונתמלאה כידוע. ואז יתקיים כי כי תמלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. כי כשהאמונה טהורה וקדושה וחזקה וסומך על אמונתו לבד בלי שום שכל ובלי שום ידיעה כלל. אז זוכה לדעת את ה' בבחי' וארשתיך לי באמונה וידעת את ה' או"א:
But this is impossible except through the birur of the Aitz HaDa'as Tov VaRa. Man was created on the sixth day so that through him the entire creation would be included in Shabbos. The essential thing depended on guarding against the damage of eating from the Aitz HaDa'as. All of creation during the six days of Ma'aseh (day one through day six) = chiddush ha'olam of this world. Shabbos = Olam Haba = chiddush ha'olam of the future. The essential tikkun: Olam Hazeh included in Olam Haba, the six days of Ma'aseh in Shabbos. One cannot merit yom shekulo Shabbos except through "mi shetarach b'Erev Shabbos" — "whoever toiled on Erev Shabbos" (Avodah Zarah 3). The essential toil on Erev Shabbos (= the totality of Olam Hazeh) = standing in the nisayon [trial] in this world, where all nisyonos derive from the Aitz HaDa'as Tov VaRa. 5
Therefore specifically on the sixth day one must read Shnayim Mikra v'Echad Targum (as brought in the writings of the Ari z"l). On the sixth day man was created; then one must include Olam Hazeh in Olam Haba — through rectifying the two Mochin Y-K through which they were created. The essential tikkun: clarifying the third moaach (Da'as) which joins them together. There lie all the nisyonos (= the grip of the Aitz HaDa'as Tov VaRa), which Adam needed to clarify by refraining from eating. Now all the tzadikim and the God-fearing who accompany them work on this tikkun in every generation. According to the tikkun, they merit joining Olam Hazeh and Olam Haba together (= the two Mochin): through emunas chiddush ha'olam of this world → chiddush ha'olam of the future. All through the tikkun of the Mochin → they are included together. 6
אות י ועי' במאמר בא אל פרעה (סי' ס"ד) מענין חלל הפנוי ששם צריכין רק אמונה וכו' ע"ש. כי באמת חלל הפנוי בעצמו הוא בחי' אמונה דהיינו שפונה השכל וכו' ולא נשאר רק בחי' אמונה כנ"ל. והבן מאד:
Therefore the entire world hung in the balance until the sixth of Sivan — hinted in the Hay of "HaShishi" specifically (Shabbos 88). The essential tikkun = the sixth day specifically, which is the aspect of lechem mishneh [double bread] — for then one must include the two worlds together. Through drawing emunas chiddush ha'olam of now (= Olam Hazeh) → meriting emunas chiddush ha'olam of the future. All depends on Kabbalas HaTorah → the m'dameh is clarified. 7
Through the Hay of "HaSheeshee" the holy Shem Hava'yah is completed — in the rashay taivos [initial letters]: Yom HaShishi Vay'chulu HaShamayim. From there we begin Kiddush on Shabbos — when the six days of Ma'aseh are included in Shabbos (= chiddush ha'olam of the future) → meriting shir pashut, kaful, m'shulash, m'ruba (= the four letters of Hava'yah). 8
אות יא ומי שמשתמש עם השכל לבד בלי אמונה זה בחי' חטא אדה"ר שאכ למעץ הדעת והוא בחי' מוציא זרע לבטלה חס ושלום. שמוציא טפי הדעת בל יהכל ישל אמונה. כמ וכן הוא משתמש עם דעתו בלי הכלי של אמונה שאז נפגמין טפי הדעת ונתאחזין בהם הקליפות חס ושלום. וזה בחי' אדה"ר משוך בערלתו הי' (סנהדרין ל"ח) וכמובא בכתבים שאדה"ר חטא בחטא זה. כי אדה"ר פגם בזה בגשמיות וברוחניות כי באמת הכל אחד כי מי שפוגם בחטא זה בגשמיות חס ושלום על ידי זה נפגם דעתו ונפשט מן האמונה ויכול לבא לידי כפירות גדולות חס ושלום. ומזה באין כל האפיקורסים והכופרים. וכן כל החולקים על צדיקי אמת כי ע"י כל מיני פגם הברית נפגם הדעת כי הזווג תלוי בדעת. כ"ש והאדם ידע וכו' כי משם נמשכת הטיפה כידוע. ועיקר פגם הדעת שנפגם ע" יפגם הברית הוא מה שמפשיט הדעת מן האמונה כי ע"י זווג דקדושה מתחבר הדעת עם האמונה שזהו עיקר שלימות הדעת. ועל זה אר"ל כיצד לומד תורה בטהרה נושא אשה ואח"כ לומד תורה. כי התורה הוא הדעת שוזכה לזה ע"י זווג דקדושה ולהיפך כשפוגם בברית הוא משפיט הדעת מן האמונה ועל ידי זה בא לידי כפירות. וע"כ עפ"י רוב הנואפים הם האפיקורסים גדולים או שהם חולקים על צדיקים וכשרים אמתיים שזהו ג"כ בחי' כפירות כי באמת הכל אחד כשמאמינים בצדיקים מאמינים בהש"י. כי א"א להאמין בהש"י בלא אמונת הצדיקים. כ"ש ויאמינו בה' ובמשה עבדו כי הא בהא תליא. וכמ ושאמר רבינו ז"ל כמ ושהש"י נמצא בודאי כמ וכן נמצאים צדיקים בודאי בכל דור ודור ומחמת שפגמ ובברית קודש והפשיטו הדעת מן האמונה שזהו בחי' שבירת כלים ונשבר ונתקלקל האמונה והדעת אצלם. ומחמת זה באו לידי כפירות בהש"י ובצדיקים אמתיים ונדמה להם שהם חכמים גדולים ואינם רוצים להשליך שכלם העכור והפגום המלוכלך בזוהמת תאות ניאוף. ומקשים קשיות חס ושלום על הש"י או על צדיקים וכשרים אמתיים וכ"ז מחמת פגם הברית כנ"ל. וז"ש בזוה"ק שעל פגם טפי המוח אין מועיל תשובה ואיתא בכל הספרים שבאמת מועיל תשובה. וכ"ש רבינו ז"ל בפירוש בפה מלא שבאמת מועיל תשובה אפי' על חטא זה. אך הכוונה הוא שקשה לו לשוב מחמת שדעתו נפנם מאד. וכשירצה לשוב בודאי יתגברו עליו הכפירות והבלבולים ומחמת זה לא יוכל לשוב. אבל אם הוא רוצה לחוס באמת על נפשו להציל נפשו מן השאול תחתיות ומתחתיו וישליך ויסלק שכלו לגמרי כאלו אין לו שום שכל ודעת כלל. ויסמוך על אמונה לבד. ויאמין בהש"י ובצדיקים אמתיים בודאי יזכה לשוב אל ה' וירחמהו ואל אלקינו כי ירבה לסלוח אמן ואמן. כי עיקר התשובה על פגם הברית הוא שיתגבר ויתחזק בכל עוז ויעתיר ויפציר להש"י הרבה תפילות ובקשות שיזכה לאמונה שלימה כי עיקר הפגם שלו הוא באמונה. וע"כ עיקר תיקונו ע"י אמונה. והעיקר שישליך שכלו לגמרי כאלו אין לו שום שכל כלל ויתחזק באמונה שלימה לבד בהש"י ובצדיקים בתכלית הפשיטות כדרך ההמון עם שיש להם אמונה שלימה בלי חכמות כלל. ואז יזכה לתקן כל פגמיו בודאי בלי ספק ויזכה לתשובה שלימה אמן:
This itself = the 72 words of Kiddush. Shir pashut etc. = 72. Kiddush over wine = the aspect of the above shir: "Ain om'rim shir ela al hayayin" — "Song is said only over wine" (brachos 35) — meaning shir pashut etc. = 72 = the 72 words of Kiddush (including the two words "Yom HaSheeshee"). All included in the Shem Hava'yah hinted in the rashay taivos Yom HaSheeshee Vay'chulu HaShamayim. Also: the word "Vay'chulu" = 72 in gematria. "Vay'chulu" = a term of purpose/completion — at the end of the sixth day, the work of the Creator of B'raishis was completed, whose essential purpose was for Shabbos (the purpose of heaven and earth). The essential purpose = the above shir and niggun (= 72) that will be aroused then. 9
Translation not yet available
אות יב וזהו בחי' מ"ש רבינו ז"ל בהתורה הנ"ל שא"א להצדיק להיות דבוק תמיד בהש"י. ובהכרח צריך להתבטל לפעמים כי פעמים ביטולה של תורה זהו קיומה. כדי שלא יתגברו חס ושלום העננין דמכסין על עיינין ויתבטל מדביקותו לגמרי וכו' כ"ש שם ע"ש היינו כנ"ל. כי הדביקות בהש"י זהו בחי' יחוד קוב"ה ושכינתיה בחי' חיבור הדעת עם האמונה כנ"ל. וכן כל אדם בכל עת שעוסק בתורה ועבודה הוא מייחד יחודים כ"א כפי מדריגתו כמו שאנו אומרים קודם כל מצוה ועסק התורה לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה וכו'. וכל היחודים הם בבחי' הנ"ל בבחי' התחברו' הדעת הקדוש עם האמונה הקדושה כנ"ל. אבל הבע"ד והקליפות הנאחזים בהנצוצות המתבררים משבירת כלים ע"י היחודים הנעשים ע"י עבודת ישראל. הם מתגברים מאד בזה האיש העוסק לבררם ע"י עבודתו שהוא בחי' יחודים כנ"ל ע"כ כשעוסק איזה שעות בתורה ועבודה מתייגע מוחו ומתבלבל וכל מיני בלבולים שבעולם כולם נמשכין מבחי' העננין דמכסין על עיינין הנ"ל שהם בחי' כפירות פגם אמונה ומהם משתלשלים ונתהווים כל מיני בלבולם הדעת שבעולם. וע"כ כשהאדם רואה שמוחו נתבלבל מעבודתו שעסק איזה שעות בהכרח הוא צריך לתת נייחא להמוחין ולהתבטל מעבודתו ולישן קצת. או לדבר שיחת חולין עם בני אדם וכיוצא בזהשזהו ג"כ בחי' שינה כמ וששמעתי מפי ריבונ ז"ל. ואז בשעת השינה והביטול שהוא ג"כ בחי' שינה. אז מוחו נסתלק ונתבטל ונכלל בתוך האמונה הקדושה בבחי' חדשים לבקרים רבה אמונתך. כ"ש רבינו ז"ל בהתורה אשרי העם המדבר משינה (סי' ל"ה) ע"ש. היינו שאז בשעת השינה והביטול אין משתמש עם מוחו כלל בעבודת ה' ולא נשאר לו רק האמונה לבד. כי האמונה נשאר לו תמיד כי כל ישרא להכשרים אפי' בשעה שמתבטלין ואין עוסקין בעבודת ה'. אעפ"כ אמונתם חזקה תמיד וע"כ הביטול הוא טובה גדולה אליו כי מחמת שרואה שמוחו מתחיל להתבלבל. והבלבול נמשך מבחי' פגם אמונ הוכפירות כנ"ל. ע"כ בהכרח לבטל דעתו לגמרי אז וע"כ בהכרח שיתבטל אז קצת מעבודתו כדי להפסיק ולבטל היחדו העשה ע"י עובדתו. כדי לבטל לפי שעה חיבור האמונה עם הדעת שהוא בחי' יחוד כי בעת הבלבול שנמשך מהעננין הנ"ל שהם בחינת כפירות אז אסור להשתמש עם הדעת כלל ואז בהכרח להתבטל, והביטול הוא בחינת שינה שאז הוא נכלל רק באמונה לבד שהוא בחי' שינה וביטול כנ"ל. ואז נתחדש שכלו ומוחו בתוך האמונה בבחי' חדשים לבקרים רבה אמונתך. וזוכה אח"כ למוח חדש לחזור להתחיל בעבודתו בהתחזקות יותר ובהתלהבות יותר. וכנראה בחוש שהאדם העוסק קצת בתורה ועובדת ה' כשמתבטל קצת ועוסק בשיחת חולין וכיוצא אזי אח"כ חוזר ללימודו ועבודתו בחשק יותר ובחיות יותר. וע"כ צריך האדם לפלס דרכו כשעוסק בעבודת ה' ובתורה שיתבטל לפעמים כשמוחו מתייגע כדי שלא יתבטל מוחו לגמרי חס ושלום. כי הביטול הוא קיום התורה בבחי' ביטולה של תורה זהו קיומה כי הביטול קצת הוא כמ ושינה שהוא נייחא למוחין וכנ"ל:
[The following relates to the above, §28:] 10 "Im ain ani li mi li, uch'she'ani l'atzmi mah ani, v'im lo achshav aimasai" — "If I am not for myself, who is for me? When I am for myself alone, what am I? And if not now, when?" (Avos ch. 1). This = the above — that one needs both: reading in the tzibbur and completing one's parshiyos privately — to merit being included with the neshamos of the holy tzibbur (= the essential Kabbalas HaTorah). 11
"Im ain ani li mi li" — if I do not exert myself to learn and contemplate Torah and avodah, who is for me? Every person's obligation — no one can exempt him from it. "Uch'she'ani l'atzmi mah ani" — when I am for myself alone, what am I? My Torah and avodah alone are not considered sufficient — the essential Kabbalas HaTorah that every Yisrael must receive in every generation is only through connecting and being included in the holy tzibbur. But if I say I will not learn or pray until I merit coming and connecting to a worthy tzibbur engaged in Torah and avodah — to this he answers: "V'im lo achshav aimasai" — if not now, when? Chas v'shalom, the days of one's life will end without meriting this — for Torah study of the rabbim is not constant all day (only certain hours). Meanwhile one will lose many days without Torah and avodah. Also: it is not easy to find a worthy tzibbur through which to complete one's avodah. 12
(הלכה ג' מחובר לה' נדרים להכה ב'. הלכה ד בהלכות גילוח ה"ד אות ט"ו. הלכה ה בהלכות גילוח הלכה ה' אות ו') :
The Tanna's entire intention: to show a person who wants to be mindful of his days — that he should not lose his days, chas v'shalom. He must exert himself to search and seek greatly, and pray to Hashem to merit finding a true Rebbe with a worthy tzibbur (= his talmidim who accompany him). He should hold onto this — and also not let go of connecting all his avodah in Torah and tefillah with the worthy tzibbur. And privately too he should engage in Torah and tefillah when he cannot gather with the tzibbur. Even then he should be connected to them in the inner depths of his heart — his entire intention in Torah and tefillah should be that he merit being always included with the holy tzibbur who are included in the true Rebbe who possesses ru'ach haKodesh — through whom the essential tikkun is accomplished. 13
This is why the Sages mentioned, regarding the admonition to complete one's parshiyos with the tzibbur Shnayim Mikra v'Echad Targum: "Va'afilu Ataros v'Divon" — "even Ataros and Divon." Why did they choose specifically Ataros and Divon? There are other p'sukim with no Targum (like "R'uvain v'Shimon")! 14
They hinted a wondrous matter: as written at the end of Torah "Tik'u" — everything there = the aspect of the war against Og Melech HaBashan. Og = the k'lipah that seeks to suck from the Rachamanus and the Da'as. His defeat was through the Ba'al Ko'ach (= Moshe, who received the Torah and slew him through this). Therefore the Sages chose Ataros v'Divon — cities of Aivar HaYardain [the Trans-Jordan] that belonged to Sichon and Og. 15
Loading comments…