Segment 1
ענין שחיטה ואסור אבר מן החי
And this rectification — which is to elevate and clarify the souls from beheimah to adam , etc. — which is the aspect of shechitah : in this rectification we are engaged all our days, every single day and in every single generation, until Mashiach comes — when the clarification will be completed, as is known (Aytz Chayyim, Sha'ar 39, Chapter 1; and Sha'ar 19, Chapter 3 and end of Chapter 5) . For it is impossible to rectify and clarify everything on one day; rather, every single day and in every single generation, specific clarifications [ beirurim ] are clarified, until the clarification is completed in the days of Mashiach (as is known from the writings of the Arizal there) .
Segment 2
על פי המאמר "כי מרחמם ינהגם", עין שם סימן ז בלקוטי תנינא מענין בן ותלמיד כל המאמר וכו', עין שם:
And the general principle is that no day is like the next, and Hashem, blessed is He, renews in His goodness every day, continuously, the work of creation. And each day, specific clarifications are made that it is impossible to rectify on another day. And similarly in every generation. And because of this, the exile is prolonged so long — until the clarification is completed (as all of this is explained in Sefer HaGilgulim and in the other writings of the Arizal) .
Segment 3
וכלל המאמר בקצור, שצריך לידע איך להתנהג עם הרחמנות, כי על רשעים אסור לרחם וכו'. ועקר הרחמנות הוא לרחם, להוציא את ישראל עם קדוש, ממשאוי הכבד של עוונות חס ושלום, וצריך להשתדל כל אחד להאיר דעת ויראת שמים בחברו ותלמידו, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ב"ב קטז) , "אשר אין חליפות למו", חד אמר, בן, וחד אמר, תלמיד וכו'. וצריך שיהיה להצדיק בחינת כל, בחינת כי כל בשמים ובארץ, להראות לדרי מעלה בחינת מה חמית וכו'. ולדרי מטה בחינת מלא כל הארץ כבודו, בחינת הקיצו ורננו שכני עפר וכו'. ועל ידי זה מאיר בשעת האכילה הארת הרצון וכו'. (עין שם כל זה היטב) :
And therefore there is an obligation on every person to bear children. For it is impossible to complete the clarification except from generation to generation — for each generation must rectify and clarify specific clarifications according to the day and according to the generation. For every single day is the aspect of a specific generation, as our Sages of blessed memory said in the Midrash (Koheles Rabbah 1:5) , on the verse: "a generation goes and a generation comes" (Koheles 1:4) — there is no day in which sixty ribo [ten-thousands, i.e. six hundred thousand] do not die and sixty ribo are not born. It follows that every single day a new generation is renewed, which is six hundred thousand souls — for a generation is no fewer than six hundred thousand. And this is [the meaning of] what is juxtaposed in Koheles: "the sun rises and the sun sets; a generation goes and a generation comes" (Koheles 1:4–5) — for just as the sun rises and the sun sets every single day, so too a new generation is renewed every single day, which is the aspect of "a generation goes and a generation comes" every day, as mentioned above.
Segment 5
אות א והנה השחיטה היא רחמנות גדול.כי זה עיקר הרחמנות להאיל דעת בעולם להודיע כי ה' הוא האלקים בחי' אשרי משכיל אל דל כי על רשעים אסור לרחם. וזהו בעצמו מחמת זה כי עיקר הרחמנות להאיר דעת ולהוציא את ישראל מעוונות. נמצא מי שמרחם על רשעים בגשמיות וממלא בקשתם ותאוותם אין זה רחמנות כלל. אדרבא הוא אכזריות גדול כי כשנותן להם תאוותם ורצונם הם עושים על ידי זה עבירות חס ושלום ואין זה רחמנות כלל כנ"ל. ועיקר הרחמנות הוא לרחם עליהם להחזירם בתשובה להוציאם ממשאוי העוונות כנ"ל. ועל כן צריכין לפעמים לייסרם ולהיות אכזר עליהם כדי שיחזירו בתשובה וזהו עיקר הרחמנות כנ"ל. והנה השחיטה הוא להעלות הנפש החי מחי למדבר. וכשמעלין הנפש אזי מעלין אותה מנפילתה שהיתה תחילה מלובשת בגדר החי שאין להם דעת כלל ולא היתה יודעת כלל בידיעת הש"י. ועכשיו עולה הנפש מגדר החי לגדר אדם ואזי נתגלה לה ונתוודע לה כי יש אלקים שליט בארץ. וזה עיקר עליית הנפש שעולה אל הדעת שזהו גדר האדם ונודע לה מידיעת הש"י וזהו עיקר הרחמנות כנ"ל. וזה בחי' שמוציאין ומעלין אותה מבחי' עוונות כי זה נעשה ע"י השחיטה. ששופכין דם הבהמה ומעלין הנפש משם. ודם הבהמה זה בחי' עוונות כי כל העוונות באים מן הדמים של השס"ה גידין. והעונות הם ע"י רוח הבהמיות כי הם מעשה בהמה נמצא שהעוונות הם בחי' דם הבהמיות. והנפש דקדושה המלובשת שם היא בחי' ניצוצי נפשות בית ישראל. כי כל הניצוצות הקדושים שבעולם כולם באים מנפשות ישראל כי כל הקדושה והטוב הוא רק נפשות ישראל. נמצא שזה הנפש המלובשת בחי' שהוא בחי ניצוץ נפש ישראל כשמוציאין אותה ומעלין אותה מדם החי זה בחי' שמוציאין ומעלין נפש ישראל מן העוונות שהם בחי' דם החי כנ"ל. ששם היתה מלובשת הנפש ועכשיו מעלין אותה משם כנ"ל. וזה עיקר הרחמנות כנ"ל ואזי מעלין הנפש ומודיעין לה כי ה' הוא האלקים כנ"ל כי מכה"כ. וזה בחי' הקיצו ורננו שוכני עפר כי אלו הניצוצות והנפשות המלובשין בחיות ובהמות ועופות הם בחי' שוכני עפר כי מונחים במדריגה נמוכה כזו וצריך לעוררם ולהקיצם בבחי' הקיצו ורננו שוכני עפר כי מכה"כ. היינו כי אפילו בבהמות וחיות שהם בחי' רוח הבהמיות היורדת למטה לארץ גם שם יש ניצוצות הקדושה כי מלא כל הארץ כבודו. וכ"ז נעשה ע"י החליף כי החליף הוא בחי' חרב לה' בחי' הדיבור בחי' וישם פי כחרב חדה בחי' מלכות פה וכמובא. וכמו שעיקר הארת הרב שמאיר בתלמיד הוא ע"י הדיבור כמו כן ע"י החליף שהוא בחי' דיבור בחי' מלכות מאירין בנפש החי בחי' הארת התלמיד דהיינו בחי' מכה"כ. שזהו בחי' מלכות בחי' מלך הכבוד, בחי' ומלכותו בכל משלה. ועש"ז נקרא חליף על שם חליפות שהוא בחי' בן ותלמיד כנ"ל. וכמו שאמרו רז"ל למה נקרא שמו בית החליפות ששם גונזין את הסכינים כי החליף הוא בחי' חליפות כי על ידו מאירין הארת התלמיד בנפש החי כנ"ל. כי מעלין את הנפש ע"י החליף ואזי מודיעין לה מידיעתו ית' ומעוררין ומקיצין אותה בבחי' הקיצו ורננו שוכני עפר כי מכה"כ כנ"ל שזה ממש בחי' הארת התלמיד כנ"ל. וזה בחי' משארז"ל שמהני שחיטה לטהרה מידי נבילה, היינו כנ"ל כי השחיטה הוא בבחי' נבלתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר כנ"ל וע"כ השחיטה מטהר מידי נבילה בחי' נבלתי יקומון וכו' כנ"ל. וזה נעשה ע"י החליף שהוא בחי' "יהושע" שהוא מרומז בר"ת נבלתי "יקומון "הקיצו "ורננו "שוכני "עפר (כ"ש רבינו נ"י). כי יהושע הוא בחי' מלכות בחי' חרב לה'. וע"כ יהושע ממונה ללחום מלחמת עמלק כ"ש צא הלחם בעמלק (וכמובא בזוהר) כי השחיטה הוא בחי' מלחמת עמלק כי מכניעין רוח הבהמיות שהוא בחי' עמלק. כי עמלק היה משנה עצמו לבהמה (כשפרש"י ע"פ משור עד שה וכו'). כי עמלק הוא בחי' שמחליף ומלביש רוח האדם ברוח הבהמה. כי הוא רוצה להגביר רוח הבהמיות חס ושלום. ואנו מכניעין אותו ע"י חרב לה' בחי' יהושע וזהו בחי' שחיטה שמכניעין ע"י החליף שהיא בחי' חרב לה', את רוח הבהמיות שהוא בחי' עמלק ומעלין ומוציאין משם את הנפש דקדושה שזהו עיקר בחי' מלחמת עמלק להוציא בלעו מפיו. וע"כ נקרא חליף שחוזרין ומחליפין נפש החי בנפש האדם כי מעלין את הנפש שבבהמה לבחי' אדם כנ"ל שהוא בבחי' חליפות. כי בחי' אדם יש לו חליפות לעולם ע"י שיודע ומודיע מהש"י שזה החליפות וההשארה שנשאר מן האדם בעולם וכו' כנ"ל:
And this is what is stated in Krias Sh'ma : "and these words that I command you today shall be upon your heart, and you shall teach them to your children" (Devarim 6:6–7) — that "and you shall teach them to your children" is juxtaposed to "that I command you today" . For the two are one. For "that I command you today" — "today" specifically — this is a warning that one must exert oneself every single day with renewed effort to fulfill the Torah and the mitzvos . For every single day a person's yetzer [evil inclination] overpowers him anew — literally — because every single day one must make new clarifications through Torah and divine service. And corresponding to every clarification, there are many klipos [husks] and sitrin achranin [other sides, forces of impurity] that surround them. For the holy sparks have fallen into the deepest depths of the klipos . And because every day one must clarify new clarifications from the depths of the klipos , therefore the Adversary [ ba'al davar ] overpowers and wages war against the person anew every day. And therefore the Torah warns: "that I command you today" — "today" specifically — as our Sages of blessed memory expounded (Sifrei there, 33; brought in the commentary of Rashi; and see there on verse 7; Tanchuma 2, Yisro 13:10; and Rashi on Ki Savo 26:15) : every single day they should be in your eyes as new. For certainly the words of Torah are literally new every single day. For the words of the Torah — which are the aspect of the elevation of the souls, as mentioned above — are renewed every single day, for every single day one must make new clarifications, as mentioned above.
Segment 7
אות ב וזה בחי' שצריך הטבח להראות סכינו לחכם. כי הסכין שהוא בחי' הארת התלמיד בחי' יהושע בחי' חרב לה' כנ"ל בחי' מכה"כ. זאת הבחי' צריכין לקבל מן החכם שהוא הרבי שבדור שממנו מקבלין בחי' מכה"כ. כי החכם הוא בחי' כל. שהוא מאיר בדרי מעלה ודרי מטה והארה שמאיר בדרי מטה הוא בחי' הארת התלמיד בחי' מכה"כ. וע"כ החליף שהוא בחי' הארת התלמיד צריכין לקבלו מן החכם שהוא מאיר בהתלמיד בחי' מכה"כ כנ"ל. וזה בחי' פגימת הסכין. כי הסכין שהוא בחי' מלכות בחי' יהושע בחי' תלמיד בחי' מלא כל הארץ כבודו. הוא צריך שלא יהיה פגום שלא יהיה פגימה וחסרון בחוד הסכין כי חוד הסכין צריך שיהיה מלא ושלם בבחי' מלא כה"כ. והחסרון והפגימה הוא בחי' פכירה. כי החסרון והפגימה הוא ריקות שיש ריקות וחסרון בחוד הסכין. וזה בחי' פכירות חס ושלום כי הכפירות הם בחי' ריקות וחסרון שאין מאמין שמלא כה"כ. רק כופר כאלו חס ושלום העולם חסר וריק מאלקותו ית"ש. וע"כ כשיש פגימה בסכין שהוא בחי' כפירה כנ"ל. אזי הפגימה עוקרת את הנפש המלובשת בדם שבסימנים. כי צריך ע"י החליף להאיר בנפש בחי' מכה"כ. ועל ידי זה מקימין את הנפש מנפילתה בבחי' נבלתי "יקומון "הקיצו "ורננו "שוכני "עפר כנ"ל. אבל כשהחליף פגום שזהו בחי' פכירות היפך מלא כה"כ אזי אדרבא עוקר את הסימנים ומנבלם. כי אינו יכול להעלות הנפש. אדרבא מוריד אותה. ע"י הכפירות שהם בחי' פגימות הסכין כנ"ל:
And therefore, juxtaposed to this is: "and you shall teach them to your children" — that is, one must teach the Torah to his children, in order to reveal His G-dliness, blessed is He, and the holiness of His Torah from generation to generation, in order to complete the clarification of the sparks and the souls in every generation that pertains to them, until Mashiach comes, as mentioned above. And therefore it is juxtaposed to "that I command you today" — for the two are literally one. For the clarification of the sparks and the souls is needed every day specifically — anew — and likewise in every generation — anew. For every day is the aspect of a new generation, in the aspect of "the sun rises and the sun sets; a generation goes and a generation comes," etc., as mentioned above.
Segment 9
אות ג ועיקר שלימות הסכין ובדיקתו הוא ע"י הידים. כי ע"י הידים בודקין את הסכין וממלאין ומשלימין אותו ומתקנין אותו מן הפגימות. כי שלימות החליף שהוא בחי' מכה"כ בחי' הארת התלמיד צריכין לקבל מן החכם שבדור שהוא בחי' מה. שזה החכם מאיר בדרי מעלה הארה של מה בחי' מה חמית וכו'. ובדרי מטה הוא מאיר בחי' מכה"כ. שאלו הב' השגות הם בחי' בן ותלמיד (כמבואר שם). ונראה לפרש שזהו מ"ש רבינו נ"י בתחילת המאמר על מארז"ל ע"פ אשר אין חליפות למו ח"א בן וח"א תלמיד. כי צריך להאיר הדעת בבן ותלמיד כי העיקר הוא הדעת. וזהו חליפות ר"ת "פי "ידבר "חכמות "והגות "לבי "תבונות (כמבואר שם במאמר הנ"ל ע"ש). ונ"ל כי זהו בעצמו מרמז על בחי' בן ותלמיד. פי ידבר חכמות זה בחי' תלמיד שהשגתו בחי' מכה"כ. והשגה זו הוא בחי' דיבור בחי' מלכות שזהו בחי' מכה"כ כנ"ל. וזהו בחי' פי ידבר חכמות בחי' דיבור כי השגה זו של בחי' מכה"כ זאת ההשגה נתגלה ע"י הדיבור שמאיר הרב לתלמידו ע"י דיבוריו שמכה"כ. אבל השגת הבן שהשגתו בחי' מה זאת ההשגה א"א להסביר בפה. כי זהו בחי' נודע בשערים בעלה כל חד לפום מה דמשער בלביה, וזאת ההשגה היא בחי' והגות לבי תבונות כי א"א לדבר מזה בדיבור רק היא בלב כפום שיעורין דלביה כנ"ל. כי מאחר שהשגה זו הוא בחי' מה בחי' מה חמית מה ידעת מזו ההשגה בודאי א"א לדבר. כי הוא בחי' שתיקה רק כל חד כפום מה דמשער בלביה וע"כ נקראת הגות לבי וכו' כנ"ל. ועתה מבואר היטב מה שדרז"ל על פ' אשר אין חליפות למו בן ותלמיד. כי חליפות שהוא ר"ת פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות זהו בעצמו שני הבחי' שהם בן ותלמיד דהיינו מכה"כ ובחי' מה כמ"ל. וזהו בחי' הידים שיש בים החכמה שהם בחי' רמזים (כ"ש רבינו שם). כי השגת הבן שהוא בחי' מה זה בחי' רמזים בחי' ידים הנ"ל כי זאת ההשגה א"א לדבר ממנה כנ"ל. וע"כ צריכין להאיר זאת ההשגה רק ע"י רמזים וזה בחי' מ"ש רבינו שם זה הים גדול ורחב ידים וכו' ע"ש. זה בחי' שני ההשגות הנ"ל של בן ותלמיד. זה הים גדול זה בחי' השגת התלמיד שהשגתו בחי' מכה"כ בחי' מלכות שהוא בחי' ים החכמה כידוע. ורחב ידים דהיינו רמזים זה בחי' השגת הבן שהשגתו בחי' מה שזאת ההשגה צריכין להראות רק ע"י רמזים כנ"ל. וע"כ באלו הידים דייקא נתגלה בחי' הארת הרצון בחי' פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון (כמבואר שם ע"ש). כי הרצון זה בחי' הארת המקיפים בחי' מה. וע"כ נתגלה בידים דייקא שהם בחי' רמזים שזהו בחי' מה כנ"ל:
For the essential clarification of the sparks and souls is for the sake of His honor, blessed is He. For the kavod is the root of everything, for everything was created for the sake of His honor (Yeshayahu 43:7) — in order that they should know Him , as mentioned above. And the knowledge of the honor of His G-dliness and His greatness, blessed is He, is revealed every single day in a new revelation, in the aspect of: "the heavens declare the glory of G-d," etc.; "day after day utters speech," etc. (Tehillim 19:2–3) . And this is the aspect of: "days shall speak" (Iyov 32:7) — for every single day utters and speaks the honor of His G-dliness, blessed is He, according to the clarification of the sparks on that day. And this is the aspect of the renewal of the work of creation that occurs every day, as mentioned above.
Segment 11
אות ד נמצא שידים הם בחי' מה. וע"כ ע"י הידים בודקין את החליף וממלאין ומשלימון אותו. זה בחי' ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו. יהושע זה בחי' תלמיד בחי' מלכות בחי' חרב לה'. דהיינו החליף הוא נתמלא רוח חכמה לדעת כי מלא כל הארץ כבודו. וזהו מלא רוח חכמה מלא דייקא בחי' מכה"כ כנ"ל. כי סמך משה ידיו עליו כי התלמיד בחי' יהושע מקבל הארה זאת ממשה שהוא בחי' הרבי שבדור שיש לו בחי' כל, שהוא מאיר בהתלמיד בחי' מכה"כ. וזה כי סמך משה ידיו. ידיו דייקא שהם בחי' רמזים בחי' מה. כי גם הארת התלמיד שהוא בחי' מכה"כ צריכין לקבל ע"י בחי' מה דייקא. וע"כ צריך שיהיה להרב בחי' מה דייקא ואז דייקא יכול להאיר שני ההארות הנ"ל של בן ותלמיד שהם מה ומכה"כ. כי באמת מכה"כ אך אלו הכפירות צריכין ג"כ לקבל חיות ואיתא בדברי רבינו נ"י (בלק"ת סי' י"ב) שהם מקבלים חיות מבחי' איה דייקא. היינו מבחי' איה מקום כבודו שהוא בחי' מה כי מחמת שזאת הבחי' סתום ונעלם ע"כ מקבלין משם חיות. היינו כי זאת ההשגה של בחי' מה מי שלבו קטן מהכיל זאת ההשגה כשהוא נכנס בהשגה זו יכול ליפול בכפירה לגמרי חס ושלום. וע"כ דרי מטה צריכין לקבל רק ההשגה של בחי' מכה"כ. וכל הכפירות דהיינו שאין מאמינים שמכה"כ הם מקבלים חיות דייקא מבחי' איה בחי' מה כנ"ל. וע"כ א"א להוציא זאת הכפירה שכופרים ואין מאמינים שמכה"כ ולגלות האמת שמכה"כ כ"א ע"י בחי' מה. היינו שזה החכם שזוכה להשגה של מה באמת ואעפ"כ הוא משיג ויודע שמכה"כ. כי זה החכם יש לו בחי' כל שהם שני ההשגות הנ"ל. כי באמת כולו חד. וה' הוא האלקים. ואע"ג דלית מחשבה תפיסא ביה כלל בחי' מה חמית מה ידעת אעפ"כ מכה"כ. כי באמת כותו חד וה' הוא האלקים. ה' זה בחי' מה בחי' הוי' במילוי מ"ה. אלקים זה בחי' מלכות בחי' מכה"כ. ושני הבחינות הוא כולו אחד כי ה' אחד ושמו אחד כי ה' הוא האלקים. וע"כ זה החכם שיש לו השגה זו של מה שכולל הכל כי יש לו בחי' כל כנ"ל. ע"כ הוא יכול לבטל כל הכפירות שיניקתם מבחי' מה לבטלם ולשברם ולגלות כי מכה"כ. כי הוא משיג ב' ההשגות ביחד. כי זהו תכלית האמונה לידע דלית מחשבה תפיסא ביה כלל בחי' מה חמית וכו' ואעפ"כ מכה"כ היפך הכופרים שנפלו לכפירות ע"י בחי' מה כנ"ל. כי אדרבא הוא משיג השגה של מה והשגה של מכה"כ ביחד כי ה' הוא האלקים כנ"ל. וע"כ זה החכם דייקא יכול לגלות השגה של מכה"כ כנ"ל. נמצא שהארת התלמיד דהיינו בחי' התגלות ההשגה שמלא כל הארץ כבודו. זה נתגלה ע"י בחי מה דייקא כי זה שהוא בבחי' ההשגה של מה. הוא יכול לשבר ולבטל הכפירות שיניקתם מבחי' מה בחי' איה ולגלות כי אדרבה מלא כל הארץ כבודו. אע"ג דלית מחשבה תפיסא ביה כלל בחי' מה חמית מה ידעת אעפ"כ מלא כל הארץ כבודו כנ"ל. וע"כ החליף שהוא בחי' יהושע בחי' תלמיד בחי' מכה"כ. הוא נתמלא ונשלם ע"י הידים שהם בחי' רמזים בחי' מה. כי ע"י בחי' מה מאירין ומשלימין וממלאין הארת התלמיד דהיינו בחי' מלא כל הארץ כבודו כנ"ל והבן דברים אלו היטב. כי גם דברים אלו נאמרו ברמז והחכם מבין מדעתו:
Section 4
Segment 13
אות ה וע"כ ע"י השחיטה הותר הסשר לאכילה כי ע"י השחיטה מאיר הארת בן ותלמיד. כי אעפ"י שעיקר הארת החליף הוא בחי' הארת התלמיד אעפ"כ גם התלמיד כלול מבחי' בן (כ"ש שם). וזה נעשה ע"י הידים שבודקין את החליף וגם בשעת שחיטה נתחברים הידים עם החליף. נמצא שנכלל יחד הארת בן ותלמיד וע"י כלליות בן ותלמיד על ידי זה הותר הבשר באכילה כי עיקר האכילה בקדושה הוא ע"י הארת בן ותלמיד. שעל ידי זה מאיר בשעת אכילה הארת הרצון (כ"ש שם) :
And this is the aspect of the prohibition of oso v'es beno — not to slaughter [it and its offspring] on one day. For just as among human beings one must clarify from day to day specifically, and from generation to generation specifically, so too among domesticated animals and wild animals, etc. — one needs new clarifications every day and in every generation. For it is all one, for also the souls that are in the living creature are human souls that were reincarnated in them, as mentioned above. And therefore, Hashem, blessed is He, also decreed upon them: "be fruitful and multiply," etc. — in order to complete the clarification every day and in every generation, as mentioned above.
Segment 15
אות ו וה בחי' מתנות כהונה. כי כהן הוא בחי' כלליות בן ותלמיד (כמבואר שם במאמר הנ"ל). וע"כ צריך ליתן מן הבהמה מתנות כהונה כדי לקשר לבחי' כהן כדי שיאיר בחי' הארת בן ותלמיד שהוא בחי' כהן שעיקר תיקון האכילה הוא על ידי זה כנ"ל:
And the essential clarification of the souls of animals is through the shechitah , as mentioned above. For specifically then, at the time of the shechitah , the soul that is in the living creature departs and ascends to its level — from chai [living creature] to medaber [speaking/human], as mentioned above. Therefore, the Torah commanded not to slaughter it and its offspring on one day. For the clarification of the animal itself through the shechitah and the clarification of its offspring are two specific clarifications, which are the aspect of specific days, as mentioned above — for the change of days and the change of generations are one and the same aspect. And therefore, it is certainly forbidden to slaughter them both on one day, for it is impossible to clarify the clarification of two generations on one day.
Segment 17
אות ז וזה בחי' בדיקות הריאה. כי כל הנ"ל תלוי בריאה כי כשהריאה בשלימות היא כלולה מבחי' בן ותלמיד (כמבואר במאמר הנ"ל בפירוש ע"ש). וע"כ צריכין לבדוק את הריאה אם היא שלימה. כי עיקר תיקון האכילה ע"י בחי' בן ותלמיד וכל זה תלוי בשלימות הריאה כ"ש שם. (עיין שם כל המאמר היטב מתחלתו לסםפו) :
And if, G-d forbid, one wishes to clarify the clarification of two specific generations on one day, the Sitra Achra [the Other Side] will overpower even more than at the beginning — since he wants to clarify out of its proper time. Therefore, since the essential rectification and clarification of the living creature is through the shechitah , therefore it is forbidden to slaughter it and its offspring on one day. For it is impossible to clarify the clarification of two specific generations on one day, for every single day is the aspect of a specific generation, as mentioned above.
Segment 19
אות ח בענין מ"ש שם במאמר הנ"ל. שבשעת אכילה מאיר הארת הרצון ע"ש. וזה בחי' אכילת שבת שהיא מצוה גדולה בפרט שלש סעודות שהוא חיוב גדול כי שבת היא בחי' רצון. כמ"ש באהבה וברצון הנחלתנו ובפרט סעודה שלישית שאז מתגלה רעוא דרעוין רצון שברצונות. וע"כ אז הוא חיוב לאכול כי ע"י האכילה אז יזכה שיאיר בו הארת הרצון. כי מאחר שבשעת אכילה מאיר הרצון ע"כ בשבת שאז הוא התגלות הרצון בפרט בסעודה שלישית ע"כ אז הוא חיוצ ומצוה גדולה לאכול כד' לקבל הארת הרצון שמתגלה אז כנ"ל:
Section 5