Plain reader index · Human reader page · TXT · Markdown · Raw JSON

מתנות כהונה ג

מתנות כהונה ג

Segment 2

אות א ע"פ התורה כשתגיעו לאבני שיש טהוא וכו' (בסי' נ"א) ע"ש כל התורה מראשה לסופה. והנה מבואר שם שעיקר אחיזת הטומאה נשתלשלה מבחי' הטהרה שנתהוה תיכף אחר הבריאה מכח אל הפועל. כי קודם הבריאה כשהיה הבריאה בכח וכו' (ע"ש כל זה היטב) :
And therefore, the essential complete ta'anis [fast] is no less than one day — like the fast of Yom HaKipurim and the fasts that our Sages of blessed memory decreed, all of which have their measure as one day. And likewise, all the fasts that people accept upon themselves for teshuvah — all of their measure is no less than one day. For the essential rectification and elevation of the soul is through ta'anis (as explained in the above-mentioned Torah [discourse]) . And therefore, the measure of every fast is at least one day. For the essential rectification is in the aspect of days , for there is the essential place of blemish and rectification. For the days are the aspect of middos [character traits/attributes], in the aspect of: "the measure of my days, what is it?" (Tehillim 39:5) — as Rabbeinu of blessed memory wrote elsewhere.

Segment 3

וזה בחי' איסור אבר מן החי ואיסור בשר שנתעלם מן העין. כי שורש נפשות בהמות וחיות טהורות נמשכין מבחי' הטהרה שהיא בחי' הבחירה שנתהוה לאחר הפעולה כשיצאה הבריאה מכח אל הפועל. כי הטהרה שהיא בחי' הבחירה שמשם משתלשל ונאחז הטומאה היא שורש בחי' נוגה שמשם נפשות בהמות וחיות טהורות (כידוע בספרים). כי נוגה היא עיקר בחי' הבחירה כי נוגה לפעמים נכללת בטוב ולפעמים להיפך. שהיא בחי' הטהרה בחי' הבחירה שנתהוה אחר שיצא הבן ממוח האב דהיינו אחר הפעולה שאז יש כביכול בחי' שני דברים בחי' קודם הבריאה ואחר הבריאה בחי' אב ובן. ואז יש כח הבחירה שהיא בחי' הטהרה כי יש כח לבחור בטוב בבחי' האמת לידע ולהאמין בהאמת שהבן נמשך ממוח האב. דהיינו שכל הבריאה כולה שנקראת בחי' בן כי הכל נברא בשביל ישראל בשביל הצדיק שנקרא בן, הכל נמשך ונברא מהבורא היחיד הקדמון ית' והוא משגיח עדיין בעיני השגחתו תמיד ומנהיג הכל כרצונו לבד בכל עת. וכשמאמינים בזה אז הכל אחד אחר הבריאה כמו קודם הבריאה בחי' אב ובן כחדא כמבואר שם. שע"י אמת נמשכת השגחתו ית' ואז כולא חד וכו' ע"ש. אבל בכח הבחירה לבחור בההיפך דהיינו להטות דעם אל השקר חס ושלום שהוא בחי' כפירות וע"ז. שאז אינו יונק מבחי' השגחה בשלימות. ואז מפריד אחר הבריאה מקודם הבריאה שמשם עיקר אחיזת הטומאה שהוא הרע והשקר בחי נגדיות שנמשכין מחמת הריחוק מאחד (כ"ש שם ע"ש היטב). נמצא שנפשות במהות וחיות ועופות טהורות שנמשכין מבחי' נוגה שרשם מבחי' הטהרה הנ"ל שהיא בחי' הבחירה. שמשם משתשל אחיזת הטומאה שהיא בחי' נפשות בהמות וחיות ועופות טמאות בחי' נפשות העכו"ם כמובא. ומחמת שנפשות בהמות וחיות טמאות שהם בחי' הטומאה נמשכין מבחי' נפשות בהמות וחיות טהורות שהם בחי' הטהרה. כי הטומאה נשתלשל אחיזתה מבחי' הטהרה כנ"ל. ע"כ מחמת שה מסרה לנו התורה סימנים מובהקים לידע ולהבחין להבדיל בין בהמות וחיות טהורות לטמאות. וזה בחי' סימני בהמה וחיה טהורה מפריס פרסה ומעלה גרה וכו'. כי בודאי צריכין סימנים גדולים להבחין ולהבדיל ביניהם בין הטהור ובין הטמא. כי מחמת שהטמאים נמשכין מן הטהורים כי שורש הטומאה נמשכת מן הטהרה ע"כ בקל יכולין לטעות ביניהם ולהחליף רע בטוב טמא בטהור כי הטומאה היא בחי' השקר שדרכו להחליף ולקלקל ולהמיר בשקרו רע בטוב טמא בטהור. ע"כ צוותה התורה להבדיל בין הקודש ובין החול ובין החיה הנאכלת וכו' ומסרה לנו סימנים גדולים להבדיל ביניהם. כי צריכין סימנים מובהקים להבדיל ביניהם כדי שלא ותאחז השקר שהיא הטומאה ויחליף חס ושלום טמא בטהור מחמת ששרשו מן הטהרה כנ"ל:
And there, in the aspect of the middos — which are in the aspect of the days — there is the essential place of all blemishes and rectifications, as is known. And therefore, each and every person, according to his blemishes through his sins, so must he fast for teshuvah (as brought in the holy books; see Sha'ar Ruach HaKoidesh of the Arizal, Tikkunim 16–22) — in order to rectify and clarify the blemishes of his soul, each day in its day. And therefore, the measure of a fast is no less than a day, for the rectification and clarification is in the aspect of a day, as mentioned above.

Segment 5

אות ב וזה בחי' איסור בשר שנתעלם מן העין שנתעלם מן העין דייקא. כי תיקון המאכלים דקדושה הוא ע"י עינים דקדושה דייקא שצריכין להמשיך עיני השגחתו שעל ידי זה נכל אחר הבריאה בקודם הבריאה ואז נכללת הטהרה בקדושה ונתבטל הטומאה שהוא השקר וכנ"ל. וע"כ צריכין לשמור מאד את הבשר הכשר ולשום עינו עליו. עינו דייקא כדי להמשיך עיני השגחתו ית' שעל ידי זה עיקר תיקון נפשות הבהמות וחיות טהורות שהם בחי' הטהרה שנתהוה אחר הבריאה שעיקר תיקונה ע"י עיני ההשגחה שעל ידי זה נכלל הכל באחד כנ"ל. אבל תיכף כשנתעלם הבשר מן העין אסור לנו ישראל לאוכלו. כי זה הבשר של בהמות וחיות טהורות ששרשם מבחי' הטהרה תיכף כשנתעלם מבחי' עיני ההשגחה נאחז בהם הטומאה והשקר חס ושלום שחשוד להחליף ולהמיר. כי הטהרה היא בחי' הבחירה שהיא בחי' מתקלא שעומדת על המשקל ותיכף כשאין שומריך בחי' זאת להמשיך לשם עיני ההשגחה תיכף נאחז בהם חס ושלום הנטומאה והשקר ששורש אחיזתם נשתלשל משם כנ"ל. וע"כ הבשר הכשר של בהמות וחיות טהורות צריך שמירה גדולה שלא יתעלם מן העין. מן העין דייקא כי צריך להמשיך עליו עיני ההשגחה תמיד. שעל ידי זה עיקר תיקון הטהרה שתהיה נכללת בבחי' כולו אחד כולו קודש וכנ"ל:
Section 6

Segment 7

אות ג וזה בחי איסור אבר מן החי ואיסור נהבילה וטריפה. כי אסור לאכול שום בשר של מינים טהורים כשמתו מאליהם בידי שמים. כ"א כשנשחטו כדינם ע"י אדם דייקא כי זאת הטהרה שהיא שורש נפשות מינים הטהורים היא בחי' הבחירה כנ"לץ וע"כ א"א לברר בחי' הטהרה מאחיזת הטומאה ולכוללה בקודש כ"א ע"י הבן אדם הבעל בחירה דייקא. כי רק בשביל זה נתהוה בחי' הטהרה כדי שיהיה להאדם בחירה כנ"ל. וע"כ כל נפשות של המינים טהורים הנמשכין משם מבחי' הטהרה א"א לתקנם ולבררם מאחיזת הטומאה כ"א ע"י הבן אדם הבעל בחירה דייקא. וע"כ א"א לאכול שום בשר של בהמה וחיה ועופות טהורים כ"א ע"י תיקון השחיטה שנעשית ע"י בני אדם בעלי בחירה דייקא. אבל כשמתו בידי שמים הם נבילה ואסורים באכילה לישראל עם קדוש. כי שכלא נתבררו ע"י בני אדם ע"י תיקון השחיטה כדינה אזי נאחז בהם תיכף הטומאה ששורש אחיזתה משם ונתהפכו אל הטומאה. כי הם בבחי' נוגה שלפעמים נכללת בטומאה וע"כ אסורים לישראל. וכן טריפה שאינה חיה שנפגם בה אבר שראויה למות על ידו היא נחשבת כמתה מאליה ואסורה ג"כ לישראל כמו נבילה. כי נאחז בה הטומאה שהיא בחי' נפשות חיות ובהמות טמאות מחמת שיצאה חיותה שלא ע"י בן אדם הבעל בחירה. וע"כ נקראת בשם טריפה כ"ש ובשר בשדה טריפה לא תאכלו וכו' ופרש"י וסבם טריפה היא שדרסה ארי וכל שאר הטריפות נקראים על שמה. ולכאורה תמוה מדוע יקרא חסרונות באברים ע"י חולי או קוץ בשם טריפה שפירושו טריפת ארי כנ"ל. אך ע"פ הנ"ל ניחא היטב כי תיכף כשיש בה חסרון באיזה אבר שעינה ראויה לחיות על ידו נאחז בה הטומאה שהיא בחי' נפשות המינים טמאים שהם הרע והטומאה בחי' נגדיות בחי' מזיקי עלמא שהם בחי' חיות רעות הדורסים והטורפים. וע"כ נקראים כל מיני טריפות בשם טירפה שהוא לשון שנטרפה ע"י ארי או שאר חיות רעות. כי בודאי כבר נטרפה ונאסרה לנו על ידם דייקא כי זה עיקר איסורה מחמת שנאחז בה אחיזת החיות רעות הדורסים וטורפים שהם הרע והטומאה והנגדיות שנתאחזו בה מחמת שיש בה נקב או חסרון באיזה אבר שהחיות תלוי בה. שיצאה חיותה שלא ע"י בן אדם הבעל בחירה שהוא דייקא יכול לתקן אותה ע"י השחיטה. כי א"א לברר ולתקן בחי נוגה שאחיזתה מבחי' הטהרה כ"א ע"י בן אדם הבעל בחירה דייקא כנ"ל:
And this is the aspect of the shekalim [half-shekels] that were commanded in order to atone for the sin of the eigel [golden calf], which includes all sins — for then the zuhama [spiritual contamination] returned, etc. And they were commanded after Yom HaKipurim to give shekalim for atonement, as it is stated: "to atone for your souls" (Shemos 30:16) . This is the aspect of "agra d'sa'anisa tzidkasa" [the reward of the fast is the charity] (Berachos 6b) — that the essential [purpose of the] fast is the tzedakah of Eretz Yisrael, through which one elevates the soul and subdues the body, etc. (as explained in the above-mentioned Torah [discourse]) .

Segment 9

אות ד וזה בחי' ואנשי קודש תהיון לי ובשר בשדה טריפה לא תאכלו. ואנשי קודש דייקא. כי שורש נפשות ישראל נמשכין מבחי' כולו אחד כולו טוב כולו קודש. כי הם נקראים בנים למקום בחי' אב ובן כחדא. וזהו ואנשי קודש תהיון לי. ואנשי קודש דייקא בחי' כולו קודש כולו אחד כולו טוה. וזהו תהיון לי, תהיון לי דייקא. היינו שתהיו נכללין בי ממש בחי' אב ובן כחדא ששם כולו אחד כולו קודש כנ"ל. וע"כ ובשר בשדה טריפה לא תאכלו כדי שלא תאחז הטומאה חס ושלום בהמינים טהורים שהם בחי' הטהרה וכו' כנ"ל. אבל כשנזהרים מטריפה ונבילה אז מבררין הטהרה מאחיזת הטומאה. ואז נכלל הטהרה בבחי' כולו קודש בבחי' כולו אחד כולו טוב בחי' אב ובן כחדא שאחר הבריאה הוא כמו קודם הבריאה בבחי' ואנשי קודש תהיון לי כנ"ל:
And therefore, after Yom HaKipurim, which is the holy fast day, afterward they were commanded regarding the shekalim (in the commentary of Rashi, Shemos 30:16) — which are a free-will donation of the heart, the aspect of tzedakah , the aspect of "agra d'sa'anisa tzidkasa." And all of it is in order to rectify the sin of the eigel , which includes all sins — in order to subdue the material and the body, and to rectify and elevate the soul, in the aspect of "to atone for your souls" — "for your souls" specifically.

Segment 11

אות ה וע"כ עיקר הטריפות תלוי בריאה ביותר מכל האברים. כי הריאה היא בחי' עינים. כשרז"ל (חולין מ"ט) למה נקרא שמה ריאה שמאירת עינים. וע"כ כשיש בה איזה חסרון הוא בחי' פגם העינים. ואין יכולין להמשיך עיני השגחתו על ידי זה שזה עיקר הפגם של בחי' נוגה בחי' הטהרה כשפוגמין בעיני ההשגחה שאז נפרד חס ושלום אחר הבריאה מקודם הבריאה כנ"ל. וע"כ הריאה שהיא בחי' עינים צריכה בדיקה ביותר. בדיקה דייקא, כי הבדיקה הוא בעינים כי ע"י מצוות בדיקת הריאה כדינה, והבדיקה היא בעינים על ידי זה ממשיכין עיני השגחתו ית' ונכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה שעל ידי זה עיקר תיקון המינים טהורים שנמשכין מבחי' הטהרה כנ"ל:
For the shekalim are the aspect of tzedakah of Eretz Yisrael, which is the aspect of the breath of the mouth that has no sin — of the schoolchildren [ tinokos shel bais rabban ] (Shabbos 119b) . For the essential elevation of the soul is through this, as mentioned above. For the shekalim were for the purpose of the donation for the Mishkan [Tabernacle]. And it is known that the Mishkan was in order to draw down and reveal the holiness of Eretz Yisrael — whose essential holiness derives from the Bais HaMikdash [Holy Temple], which is the aspect of the Mishkan . For the Mishkan and the Bais HaMikdash are one and the same aspect, as our Sages of blessed memory said: "We find that the Mikdash is called Mishkan."

Segment 13

אות ו וזה בחי' בדיקת הסכין של שחיטה כי הסכין של שחיטה הוא בחי' חרב לה' חרב דקדושה, שהיא בחי' גבורות קדושות שהיא בחי' הטהרה שהיא סטרא דליואי בחי' שמאל דקדושה כמבואר בהתורה הנ"ל. וע"כ א"א לאכול הבשר כ"א ע"י תיקון השחיטה ע"י החרב של שחיטה שהיא בחי' הטהרה בחי' הבחירה. שעל ידי זה עיקר תיקונו של בחי' נוגה שמשם נפשות המינים טהורים. וע"כ צריך הסכין בדיקה גדולה שלא יהיה בו שום פגם שלא יתאחז בו אחיזת הטומאה בחי' חרבו של עשו בחי' מזיקי עלמא שנשתלשל אחיזתם משם. וע"כ צריכין לבדוק אותו היטב כדי לברר בחי' הטהרה מהטומאה. וא יכולין ע"י החרב הזה דקדושה לתקן הבעל חי להתירו לאכילת ישראל כנ"ל:
And in every place where the Mishkan encamped, there were all the laws of the holiness of the Bais HaMikdash regarding the distancing of non- kohanim and impure people, etc. (see Bamidbar 5:2) . For in the Mishkan there was the holiness of the Bais HaMikdash, which is the aspect of the holiness of Eretz Yisrael, which is the aspect of the holy breath of the schoolchildren — who receive their holy breath from the Mishkan , from the Holy of Holies, where the keruvim [cherubim] stood — which are anpay zutray [small faces], the aspect of children (as brought in the above-mentioned Torah [discourse], and as explained in the Torah [discourse] "Azamrah l'Elokai b'Odi" in Siman 282) — for the children receive their breath from the Mishkan of each and every tzadik , etc.

Segment 15

אות ז וזה בחי' איסור אבר מן החי. כי עיקר כל הבריאה היתה בשביל האדם הבעל בחירה. כי בשביל זה הוציא השי"ת את כל הבריאה מכח אל הפועל כדי שיתהוה בחי' הטהרה כדי שיהיה בחירה. ואז כשהאדם זוכה לבחור בטוב באמת אז זוכה לברר בחי' הטהרה מאחיזת הטומאה ואז נתבטל הטומאה ונכלל הכל באחד. ואז זוכה האדם על ידי זה לרב טוב הצפון וכו' (כ"ש שם בלשון רבינו ז"ל שמצאתי בסמוך מהתורה הנ"ל). ומחמת חטא אדה"ר א"א לשום דבר שיתברר בשלימות בחייו ובשביל זה נגזר מיתה על כל בעלי החיים כי א"אר שיתבררו בחייהם מאחיזת הטומאה עד אחר מותם. וע"כ אפילו הבהמות וחיות ועופות הטהורות כל ימי חייהם הם אסורים באיסור אבר מן החי. כי עדיין נאחז בהם בחי' הטומאה והרע שנאחז בבחי' הטהרה שא"א לבררם כ"א אחר המיתה אך האדם הבעל בחירה זוכה ע"י מעשיו הטובים שעשה בחייו שיזכה לאחר מותו להיות זך וטהור וקדוש ויוכלל באחד שזהו עיקר התכלית. אבל הבעלי חיים הטהורים שאינם בעלי בחירה עיקר בירורם ותיקונם הוא ע"י האדם הבעל בחירה דייקא. דהיינו ע"י תיקון השחיטה כנ"ל אבל בחייהם אין מועיל להם שום תיקון כי א"א לבררם בחיים מאחיזת הטומאה כנ"ל. וע"כ אסור לנו אבר מן החי כנ"ל. וזהו בחי' מה שארז"ל בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת וכו', בחזקת איסור ודאי כי אעפ"י שהיא בהמה טהורה עדיין היא בחזקת איסור כל ימי חייה כי עדיין נאחז בה הרע והטומאה כנ"ל. כי אינה מתבררת מהטומאה עד השחיטה כנ"ל. וע"ש נשחטה הותרה כי אז הוא תיקונה ע"י האדם הבעל בחירה דייקא כנ"ל:
Therefore, through the tzedakah of the shekalim for the Mishkan — which is the aspect of the holiness of Eretz Yisrael, the aspect of the breath of the schoolchildren — through this one merits to subdue the material and the body and to elevate the soul, as mentioned above. And this is the rectification of all sins, as mentioned above, for all sins are drawn from the zuhama of the body that returned through the sin of the eigel , as is known.

Segment 16

הלכות בשר שנתעלם מן העין א נכלל בהלכות אבר מן החי הלכה ג':
Section 7