מתנות כהונה ג
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
אות א ע"פ התורה כשתגיעו לאבני שיש טהוא וכו' (בסי' נ"א) ע"ש כל התורה מראשה לסופה. והנה מבואר שם שעיקר אחיזת הטומאה נשתלשלה מבחי' הטהרה שנתהוה תיכף אחר הבריאה מכח אל הפועל. כי קודם הבריאה כשהיה הבריאה בכח וכו' (ע"ש כל זה היטב) :
h3 { font-size: 1.15em; margin-top: 1.5em; color: #444; font-style: italic; }
וזה בחי' איסור אבר מן החי ואיסור בשר שנתעלם מן העין. כי שורש נפשות בהמות וחיות טהורות נמשכין מבחי' הטהרה שהיא בחי' הבחירה שנתהוה לאחר הפעולה כשיצאה הבריאה מכח אל הפועל. כי הטהרה שהיא בחי' הבחירה שמשם משתלשל ונאחז הטומאה היא שורש בחי' נוגה שמשם נפשות בהמות וחיות טהורות (כידוע בספרים). כי נוגה היא עיקר בחי' הבחירה כי נוגה לפעמים נכללת בטוב ולפעמים להיפך. שהיא בחי' הטהרה בחי' הבחירה שנתהוה אחר שיצא הבן ממוח האב דהיינו אחר הפעולה שאז יש כביכול בחי' שני דברים בחי' קודם הבריאה ואחר הבריאה בחי' אב ובן. ואז יש כח הבחירה שהיא בחי' הטהרה כי יש כח לבחור בטוב בבחי' האמת לידע ולהאמין בהאמת שהבן נמשך ממוח האב. דהיינו שכל הבריאה כולה שנקראת בחי' בן כי הכל נברא בשביל ישראל בשביל הצדיק שנקרא בן, הכל נמשך ונברא מהבורא היחיד הקדמון ית' והוא משגיח עדיין בעיני השגחתו תמיד ומנהיג הכל כרצונו לבד בכל עת. וכשמאמינים בזה אז הכל אחד אחר הבריאה כמו קודם הבריאה בחי' אב ובן כחדא כמבואר שם. שע"י אמת נמשכת השגחתו ית' ואז כולא חד וכו' ע"ש. אבל בכח הבחירה לבחור בההיפך דהיינו להטות דעם אל השקר חס ושלום שהוא בחי' כפירות וע"ז. שאז אינו יונק מבחי' השגחה בשלימות. ואז מפריד אחר הבריאה מקודם הבריאה שמשם עיקר אחיזת הטומאה שהוא הרע והשקר בחי נגדיות שנמשכין מחמת הריחוק מאחד (כ"ש שם ע"ש היטב). נמצא שנפשות במהות וחיות ועופות טהורות שנמשכין מבחי' נוגה שרשם מבחי' הטהרה הנ"ל שהיא בחי' הבחירה. שמשם משתשל אחיזת הטומאה שהיא בחי' נפשות בהמות וחיות ועופות טמאות בחי' נפשות העכו"ם כמובא. ומחמת שנפשות בהמות וחיות טמאות שהם בחי' הטומאה נמשכין מבחי' נפשות בהמות וחיות טהורות שהם בחי' הטהרה. כי הטומאה נשתלשל אחיזתה מבחי' הטהרה כנ"ל. ע"כ מחמת שה מסרה לנו התורה סימנים מובהקים לידע ולהבחין להבדיל בין בהמות וחיות טהורות לטמאות. וזה בחי' סימני בהמה וחיה טהורה מפריס פרסה ומעלה גרה וכו'. כי בודאי צריכין סימנים גדולים להבחין ולהבדיל ביניהם בין הטהור ובין הטמא. כי מחמת שהטמאים נמשכין מן הטהורים כי שורש הטומאה נמשכת מן הטהרה ע"כ בקל יכולין לטעות ביניהם ולהחליף רע בטוב טמא בטהור כי הטומאה היא בחי' השקר שדרכו להחליף ולקלקל ולהמיר בשקרו רע בטוב טמא בטהור. ע"כ צוותה התורה להבדיל בין הקודש ובין החול ובין החיה הנאכלת וכו' ומסרה לנו סימנים גדולים להבדיל ביניהם. כי צריכין סימנים מובהקים להבדיל ביניהם כדי שלא ותאחז השקר שהיא הטומאה ויחליף חס ושלום טמא בטהור מחמת ששרשו מן הטהרה כנ"ל:
And similarly, our Sages of blessed memory said that the zero'a [foreleg], the lechayayim [cheeks/jaws], and the keivah [stomach/maw] were merited by the Kohanim through Pinchas, who was zealous with the zealotry of Hashem Tzeva'os for the sake of tikkun habris, as is brought. The zero'a corresponds to: "And he took a spear in his hand" (Bamidbar 25:7), etc.; see there. It follows that the gifts are the aspect of tikkun habris, through which the animal is rectified, as mentioned above.
אות ב וזה בחי' איסור בשר שנתעלם מן העין שנתעלם מן העין דייקא. כי תיקון המאכלים דקדושה הוא ע"י עינים דקדושה דייקא שצריכין להמשיך עיני השגחתו שעל ידי זה נכל אחר הבריאה בקודם הבריאה ואז נכללת הטהרה בקדושה ונתבטל הטומאה שהוא השקר וכנ"ל. וע"כ צריכין לשמור מאד את הבשר הכשר ולשום עינו עליו. עינו דייקא כדי להמשיך עיני השגחתו ית' שעל ידי זה עיקר תיקון נפשות הבהמות וחיות טהורות שהם בחי' הטהרה שנתהוה אחר הבריאה שעיקר תיקונה ע"י עיני ההשגחה שעל ידי זה נכלל הכל באחד כנ"ל. אבל תיכף כשנתעלם הבשר מן העין אסור לנו ישראל לאוכלו. כי זה הבשר של בהמות וחיות טהורות ששרשם מבחי' הטהרה תיכף כשנתעלם מבחי' עיני ההשגחה נאחז בהם הטומאה והשקר חס ושלום שחשוד להחליף ולהמיר. כי הטהרה היא בחי' הבחירה שהיא בחי' מתקלא שעומדת על המשקל ותיכף כשאין שומריך בחי' זאת להמשיך לשם עיני ההשגחה תיכף נאחז בהם חס ושלום הנטומאה והשקר ששורש אחיזתם נשתלשל משם כנ"ל. וע"כ הבשר הכשר של בהמות וחיות טהורות צריך שמירה גדולה שלא יתעלם מן העין. מן העין דייקא כי צריך להמשיך עליו עיני ההשגחה תמיד. שעל ידי זה עיקר תיקון הטהרה שתהיה נכללת בבחי' כולו אחד כולו קודש וכנ"ל:
h4 { font-size: 1em; margin-top: 1.2em; color: #555; }
אות ג וזה בחי איסור אבר מן החי ואיסור נהבילה וטריפה. כי אסור לאכול שום בשר של מינים טהורים כשמתו מאליהם בידי שמים. כ"א כשנשחטו כדינם ע"י אדם דייקא כי זאת הטהרה שהיא שורש נפשות מינים הטהורים היא בחי' הבחירה כנ"לץ וע"כ א"א לברר בחי' הטהרה מאחיזת הטומאה ולכוללה בקודש כ"א ע"י הבן אדם הבעל בחירה דייקא. כי רק בשביל זה נתהוה בחי' הטהרה כדי שיהיה להאדם בחירה כנ"ל. וע"כ כל נפשות של המינים טהורים הנמשכין משם מבחי' הטהרה א"א לתקנם ולבררם מאחיזת הטומאה כ"א ע"י הבן אדם הבעל בחירה דייקא. וע"כ א"א לאכול שום בשר של בהמה וחיה ועופות טהורים כ"א ע"י תיקון השחיטה שנעשית ע"י בני אדם בעלי בחירה דייקא. אבל כשמתו בידי שמים הם נבילה ואסורים באכילה לישראל עם קדוש. כי שכלא נתבררו ע"י בני אדם ע"י תיקון השחיטה כדינה אזי נאחז בהם תיכף הטומאה ששורש אחיזתה משם ונתהפכו אל הטומאה. כי הם בבחי' נוגה שלפעמים נכללת בטומאה וע"כ אסורים לישראל. וכן טריפה שאינה חיה שנפגם בה אבר שראויה למות על ידו היא נחשבת כמתה מאליה ואסורה ג"כ לישראל כמו נבילה. כי נאחז בה הטומאה שהיא בחי' נפשות חיות ובהמות טמאות מחמת שיצאה חיותה שלא ע"י בן אדם הבעל בחירה. וע"כ נקראת בשם טריפה כ"ש ובשר בשדה טריפה לא תאכלו וכו' ופרש"י וסבם טריפה היא שדרסה ארי וכל שאר הטריפות נקראים על שמה. ולכאורה תמוה מדוע יקרא חסרונות באברים ע"י חולי או קוץ בשם טריפה שפירושו טריפת ארי כנ"ל. אך ע"פ הנ"ל ניחא היטב כי תיכף כשיש בה חסרון באיזה אבר שעינה ראויה לחיות על ידו נאחז בה הטומאה שהיא בחי' נפשות המינים טמאים שהם הרע והטומאה בחי' נגדיות בחי' מזיקי עלמא שהם בחי' חיות רעות הדורסים והטורפים. וע"כ נקראים כל מיני טריפות בשם טירפה שהוא לשון שנטרפה ע"י ארי או שאר חיות רעות. כי בודאי כבר נטרפה ונאסרה לנו על ידם דייקא כי זה עיקר איסורה מחמת שנאחז בה אחיזת החיות רעות הדורסים וטורפים שהם הרע והטומאה והנגדיות שנתאחזו בה מחמת שיש בה נקב או חסרון באיזה אבר שהחיות תלוי בה. שיצאה חיותה שלא ע"י בן אדם הבעל בחירה שהוא דייקא יכול לתקן אותה ע"י השחיטה. כי א"א לברר ולתקן בחי נוגה שאחיזתה מבחי' הטהרה כ"א ע"י בן אדם הבעל בחירה דייקא כנ"ל:
p { margin: 0.8em 0; text-align: justify; }
אות ד וזה בחי' ואנשי קודש תהיון לי ובשר בשדה טריפה לא תאכלו. ואנשי קודש דייקא. כי שורש נפשות ישראל נמשכין מבחי' כולו אחד כולו טוב כולו קודש. כי הם נקראים בנים למקום בחי' אב ובן כחדא. וזהו ואנשי קודש תהיון לי. ואנשי קודש דייקא בחי' כולו קודש כולו אחד כולו טוה. וזהו תהיון לי, תהיון לי דייקא. היינו שתהיו נכללין בי ממש בחי' אב ובן כחדא ששם כולו אחד כולו קודש כנ"ל. וע"כ ובשר בשדה טריפה לא תאכלו כדי שלא תאחז הטומאה חס ושלום בהמינים טהורים שהם בחי' הטהרה וכו' כנ"ל. אבל כשנזהרים מטריפה ונבילה אז מבררין הטהרה מאחיזת הטומאה. ואז נכלל הטהרה בבחי' כולו קודש בבחי' כולו אחד כולו טוב בחי' אב ובן כחדא שאחר הבריאה הוא כמו קודם הבריאה בבחי' ואנשי קודש תהיון לי כנ"ל:
.source-ref { font-size: 0.9em; color: #666; font-style: italic; margin-bottom: 1.2em; }
אות ה וע"כ עיקר הטריפות תלוי בריאה ביותר מכל האברים. כי הריאה היא בחי' עינים. כשרז"ל (חולין מ"ט) למה נקרא שמה ריאה שמאירת עינים. וע"כ כשיש בה איזה חסרון הוא בחי' פגם העינים. ואין יכולין להמשיך עיני השגחתו על ידי זה שזה עיקר הפגם של בחי' נוגה בחי' הטהרה כשפוגמין בעיני ההשגחה שאז נפרד חס ושלום אחר הבריאה מקודם הבריאה כנ"ל. וע"כ הריאה שהיא בחי' עינים צריכה בדיקה ביותר. בדיקה דייקא, כי הבדיקה הוא בעינים כי ע"י מצוות בדיקת הריאה כדינה, והבדיקה היא בעינים על ידי זה ממשיכין עיני השגחתו ית' ונכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה שעל ידי זה עיקר תיקון המינים טהורים שנמשכין מבחי' הטהרה כנ"ל:
.closing { font-size: 0.9em; color: #555; border-top: 1px solid #ddd; margin-top: 2em; padding-top: 0.5em; }
אות ו וזה בחי' בדיקת הסכין של שחיטה כי הסכין של שחיטה הוא בחי' חרב לה' חרב דקדושה, שהיא בחי' גבורות קדושות שהיא בחי' הטהרה שהיא סטרא דליואי בחי' שמאל דקדושה כמבואר בהתורה הנ"ל. וע"כ א"א לאכול הבשר כ"א ע"י תיקון השחיטה ע"י החרב של שחיטה שהיא בחי' הטהרה בחי' הבחירה. שעל ידי זה עיקר תיקונו של בחי' נוגה שמשם נפשות המינים טהורים. וע"כ צריך הסכין בדיקה גדולה שלא יהיה בו שום פגם שלא יתאחז בו אחיזת הטומאה בחי' חרבו של עשו בחי' מזיקי עלמא שנשתלשל אחיזתם משם. וע"כ צריכין לבדוק אותו היטב כדי לברר בחי' הטהרה מהטומאה. וא יכולין ע"י החרב הזה דקדושה לתקן הבעל חי להתירו לאכילת ישראל כנ"ל:
.section-break { border: none; border-top: 2px solid #aaa; margin: 2.5em 0; }
אות ז וזה בחי' איסור אבר מן החי. כי עיקר כל הבריאה היתה בשביל האדם הבעל בחירה. כי בשביל זה הוציא השי"ת את כל הבריאה מכח אל הפועל כדי שיתהוה בחי' הטהרה כדי שיהיה בחירה. ואז כשהאדם זוכה לבחור בטוב באמת אז זוכה לברר בחי' הטהרה מאחיזת הטומאה ואז נתבטל הטומאה ונכלל הכל באחד. ואז זוכה האדם על ידי זה לרב טוב הצפון וכו' (כ"ש שם בלשון רבינו ז"ל שמצאתי בסמוך מהתורה הנ"ל). ומחמת חטא אדה"ר א"א לשום דבר שיתברר בשלימות בחייו ובשביל זה נגזר מיתה על כל בעלי החיים כי א"אר שיתבררו בחייהם מאחיזת הטומאה עד אחר מותם. וע"כ אפילו הבהמות וחיות ועופות הטהורות כל ימי חייהם הם אסורים באיסור אבר מן החי. כי עדיין נאחז בהם בחי' הטומאה והרע שנאחז בבחי' הטהרה שא"א לבררם כ"א אחר המיתה אך האדם הבעל בחירה זוכה ע"י מעשיו הטובים שעשה בחייו שיזכה לאחר מותו להיות זך וטהור וקדוש ויוכלל באחד שזהו עיקר התכלית. אבל הבעלי חיים הטהורים שאינם בעלי בחירה עיקר בירורם ותיקונם הוא ע"י האדם הבעל בחירה דייקא. דהיינו ע"י תיקון השחיטה כנ"ל אבל בחייהם אין מועיל להם שום תיקון כי א"א לבררם בחיים מאחיזת הטומאה כנ"ל. וע"כ אסור לנו אבר מן החי כנ"ל. וזהו בחי' מה שארז"ל בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת וכו', בחזקת איסור ודאי כי אעפ"י שהיא בהמה טהורה עדיין היא בחזקת איסור כל ימי חייה כי עדיין נאחז בה הרע והטומאה כנ"ל. כי אינה מתבררת מהטומאה עד השחיטה כנ"ל. וע"ש נשחטה הותרה כי אז הוא תיקונה ע"י האדם הבעל בחירה דייקא כנ"ל:
em { font-style: italic; }
הלכות בשר שנתעלם מן העין א נכלל בהלכות אבר מן החי הלכה ג':
And therefore, the gifts apply only to beheimah [domestic animals, as opposed to wild beasts or birds]. For in beheimos the spirit of animality intensifies more, as mentioned above. Therefore, one must give the gifts in order to subdue it, as mentioned above. Also, the Kohen is the aspect of the talmid chacham [Torah scholar] and the Rav who is comprised of many souls of Yisrael, as it is written: "For the lips of the Kohen shall guard da'as, and Torah…" (Malachi 2:7). And as our Sages of blessed memory expounded from this (Mo'ed Katan 17a): "If the Rav is comparable to an angel of Hashem Tzeva'os," etc. And therefore, the essential rectification of eating in a kosher manner is through the tzedakah that is given to the Kohen specifically. For the essential thing depends upon the tzedakah that is given to the tzadik who is comprised of many souls (as is explained there; see there). And therefore, the bris kehunah [the covenant of priesthood] — that is, the gifts that the Kohanim merited — is called "bris shalom" [a covenant of peace], as it is written regarding Pinchas when he merited the kehunah: "Behold, I give him My covenant of peace. And it shall be for him and for his seed after him a covenant of eternal priesthood," etc. (Bamidbar 25:12–13). For they increase peace, for they are the aspect of the tzadikim who are comprised of many souls, through whom peace is increased (as is explained there). And therefore, it is forbidden to give matanos kehunah to a Kohen am ha'aretz [a Kohen who is an ignoramus]. For the essential importance of the Kohanim is through their holiness — for they are in the presumption of greater holiness than the rest of Yisrael. And therefore, the essential tzedakah is fitting to be given to them — to separate for them from the abundance of the food, to give them from it matanos kehunah — in order to rectify the rectification of eating through this. For the essential rectification of eating depends upon giving tzedakah to one who is sanctified with extra holiness, who is comprised of more souls — through which peace is increased — and through this specifically the eating is rectified. This is the aspect of the rectification of the mizbe'ach (as is explained there). And this is what is stated regarding matanos kehunah: "For it is your wage in exchange for your service" (Bamidbar 18:31). That is, because the Kohanim are constantly engaged in the avodah [the Temple service], which is the rectification of the mizbe'ach — therefore it is fitting to give them the tzedakah, that is, the gifts. For through this, the rectification of the mizbe'ach is rectified even more, as mentioned above (and as is explained there). Also, in the discourse "Dirshu Hashem" (Siman 37), based on what is explained there, it is explained that tzedakah is the aspect of the rectification of shechitah. For through this one merits the aspect of hevel she'ain bo cheit [breath that has no sin in it] — which is the essential rectification of shechitah: to elevate the nefesh [soul] from chai [the level of "living creature"] to medaber [the level of "speaking being," i.e. human]; see there. And this is the aspect of the above-mentioned gifts, the aspect of tzedakah, as mentioned above. And therefore, the gifts apply only in Eretz Yisrael. For the essential tzedakah is in Eretz Yisrael — for through the tzedakah of Eretz Yisrael, one becomes subsumed within the avira dakya [the pure air (of the Holy Land)], the aspect of the above-mentioned hevel she'ain bo cheit — which is the rectification of shechitah, as mentioned above. Also, through the tzedakah of Eretz Yisrael, there is the rectification of the mizbe'ach, the rectification of eating, even more. For Eretz Yisrael is avira dakya — which is the aspect of the tranquil and pure air. And when one gives tzedakah there to the above-mentioned Kohen, the air is purified and cleansed even more. And through this is the rectification of the mizbe'ach, the rectification of eating (as is explained there in the discourse "VaYehi Heim Merikim Sakeihem"; see there). Matanos Kehunah 1 is a three-section halachah based on Likutay Moharan I:17 ("VaYehi Heim Merikim Sakeihem"). It explains why the matanos kehunah — the foreleg, cheeks, and stomach — must be given to a Kohen from every slaughtered domestic animal. Section 1: Matanos kehunah = tzedakah = the rectification of eating = tikkun habris. The Kohen = tikkun habris. The gifts were merited through Pinchas's zealotry against Zimri. The gifts apply only to beheimah (domestic animals), where the spirit of animality is strongest. Section 2: The Kohen = the talmid chacham/Rav comprised of many souls. The bris kehunah = bris shalom. One may not give the gifts to a Kohen am ha'aretz. The essential rectification of eating depends on giving tzedakah to one who is sanctified with extra holiness and comprised of many souls, through which peace is increased = the rectification of the mizbe'ach. "It is your wage in exchange for your service" — because the Kohanim constantly do the avodah. Section 3: Based also on Likutay Moharan I:37 ("Dirshu Hashem"): tzedakah = rectification of shechitah = meriting hevel she'ain bo cheit (breath without sin) = elevating the soul from chai to medaber. The gifts apply only in Eretz Yisrael, for there the essential tzedakah takes effect — subsumed within the avira dakya (pure air of the Land). Through giving tzedakah in Eretz Yisrael to the Kohen, the air is purified further, and the mizbe'ach and eating are rectified even more.
Loading comments…