Segment 2
אות א עיין מאמר המתחיל דע כשיש מחלוקת וכו' הנאמר על פסוק בקמים עלי מרעים בשמענה אזני צדיק כתמר יפרח וכו' ע"שכל המאמר עד סופו (סי' רע"ז). והוא קשה להבנו לכאורה. כי אין מבואר שם החיבור והסימכות שיש לשבת עם כל הענין הנאמר שם מאכילת שבת שהוא תיקון לחילול שבת. איד הוא מקושר לענין הנאמר שם תחלה מענין המחלוקת דקדושה שמתקן מחלוקת דס"א שהם בחיהת היכלי התמורות ע"ש היטב. כי הדברים סתומים שם כי לאביאר רבינו ז"ל חיבור וקישור העינינים הנ"ל איך הם קשורים זה לזה:
And then, specifically — when the shochet fulfills the mitzvah of shechitah properly — then specifically, the soul is clarified from the animal and elevated from beheimah to adam , from chai to medaber . For only man has this power, for man was created for this purpose: that he should have this battle — to subdue the body, which is the aspect of beheimah , as mentioned above.
Segment 3
והנראה כי מה שנאמר שם שאין הדין נמתק אלאבשורשו. וע"כ עיקר תיקון מחלוקת דס"א שהוא בחינת היכלי התמורות הוא ע"י מחלוקת דקדושה שהוא שורש המחלוקת ע"ש. באמת גם המחלוקת דקדושה בעצמה צריך מהתקה והכרעה ע"י השלום כי כשיש מחלוקת אפילו דקדושה אזי אדרבא הם יכולים לינק משם חס ושלום. אבל עיקר הביקון שבתתקן מחלוקת דס"א ע"י מחלוקת דקדושה שהוא שורשם הוא רק מחמת שמחלוקת דקדושה אינו מחלוקת כלל. ובאמת הוא רק אהבה ושלום גדול. כי מחלוקת דקדושה יש לה הכרעה ושלום וע"כ ע"י מחלוקת דקדושה נמתק מחלוקת דס"א. כי מחלוקת דקדושה נכללת בשלום ונתבטל כל המחלוקת. ועיקר השלום של המחלוקת הוא ע"י שבת בחינת שבת שלום כי השבת עושה שלום בין המחלוקת. כי המחלוקת דקדושה הוא בחינת ששה סדרי משנה בחינת אסור ומותר טמא וטהור כשר ופסול שהם בחינת ששת ימי החול.ועיקר תיקון ששת ימי החול הוא ע"י שבת כי שבת עושה שלום בין המחלוקת דקדושה שהוא בחינת ששה סדרי משנה בחינת אסור ומותר וכו'. ועל ידי זה נתתקן ששת ימי החול שמהם יונקים מחלוקת דס"א נמצא שעיקר תיקון המחלוקת דסט"א שיונקיםמששת ימי החול שנתתקנים ע"י מחלוקת דקדושה שהוא בחינת ששה סדרי משנה, עיקר תיקון זה הוא רק ע"י שבת שלום כנ"ל. ועיקר כבוד שבת הוא האכילה(כמבואר שם בדברי רבינו נ"י). בשביל כזה עיקר הקדושה שצריכין להמשיך קדושת שבת על ששת ימי החול העיקר הוא בעניני אכילה. כשרז"ל על שמאי הזקן שכל ימיו היה אוכל לכבוד שבת מצא בהמה נאה אומר זו לכבוד שבת וכו' כמ"שזכור את יום השבת לקדשו זכרהו מחד בשבת וכו' כשפרש"י בחומש. נמצא שעיקר הקדושה שצריכין לקדש ששת ימי החול להמשיך עליהם קדושת שבת הוא בענין אכילה כי העיקר מה שצריכין להמשיך קדושת שבת לששת ימי החול הוא רק בשביל לבקן מחלוקת דסט"א בחינת היכלי התמורות שהתתקנין ע"י קדושת שבת כנ"ל. ואלו ההיכלי התמורות הם בחינת ניצוצות שנפלו ע"י שבירת כלים שמשם יניקתם כידוע. ואלו הניצוצות נפלו בכל מיני מאכל. ועיקר כוונת האכילה לתקן ניצוצת אלו שנפלו ע"י חטא אדה"רשאכל מעץ הדעת טו"ר שהוא בחינת מחלוקת. כי ע"י חטאו עירב טו"ראיבור והיתר וכו'. שמשם באים כל מני מחלוקת. וע"כ עיקר התיקון ע"י האכילה בקדושה שעל ידי זה מתקנין ומעלין ניצוצות הקדושה שנפלו ע"י פגם האכילה של אדה"ר שאכל מעץ הדעת טו"ר כנ"ל. ועיקר התיקון הוא ע"י שבת שהוא בחינת שלום שעל ידי זה נתתקן המחלוקת כנ"ל. שעל ידי זה נתתקנין בחינת היכלי התמורות שהם בחינת הניצוצות הנ"ל שנפלו לשם כנ"ל. כי עיקר ביקון חטא אדה"ר הוא ע"י שבת כשרז"ל ששבת אגין עליו וכו'. וע"כ צריך להמשיך קדושת שבת לששת ימי החול על ידי האכילה דייקא כנ"ל כדי לתקן הניצוצות שנפלו בהמאכלים ונתערב טו"ר שזה בחינת היכלי התמורות שנתערב ונתחלף טוב ברע ורעבטוב שזה בחינת מחלוקת כנ"ל לתקנם ע"י קדושת שבת שלום שהוא מתקן המחלוקת כנ"ל. וזה בחינת מ"ש רבינו נ"י שאכילת הוא תיקון לחילול שבת כי חילול השבת הוא שמעורר מבחינת ששת ימי החול בשבת ע"י שעושה איזה מלאכה מל"ט מלאכות שהם בחינת ששת ימי החול בשבת. נמצא שפגם חילול שבת הוא שמעורר בחינת מחלוקת בחינת ששת ימי החול בשבת. ע"כ התיקון הוא ע"י אכילת שבת. כי ע"י אכילת שבת על ידי זה מתקנין בחינת היכלי התמורות בחינת מחלוקת כי אכילת שבת מעלה ומתקן כל האכילות של כל ששת ימי החול שאוכלין לכבוד שבת שעל ידי זה מתקנין ומעלין הניצוצות מהיכלי התמורות כנ"ל. נמצא שאכילת שבת מתקן ששת ימי החול. ע"כ הוא תיקון לחילול שבת שהוא בחינת פגם ששת ימי החול שמעורר בשבת חס ושלום ע"י איזה מלאכה מל"ט מלאכות שהם בחינת ששת ימי החול כנ"ל. נמצא שמקושר היטב ענין אכילת שבת שמכפר על חילול שבת שכתב רבינו שם לענין הנאמר מתחלה ע"פ בקמים עלי מרעים בשמענהאזני. שמחלוקת דקדושה מתקר מחלוקת דס"א בחינת היכלי התמורות וכו' ע"ש כי כולו חד. כי גם תיקון זה עיקרו ע"י שבת שלום כנ"ל
And this is the aspect of the knife of shechitah — this is the aspect of ta'anis . For the essential subduing of the body, the aspect of beheimah , is through ta'anis , as mentioned above — through which one ascends from beheimah to adam . And the essential boundary of man is dibbur [speech], for man has speech (see Targum on Bereishis 2:7) , and an animal has no speech — in the aspect of: "he is likened to the silenced animals" (Tehillim 49:13) . And through the ta'anis one merits to emerge from beheimah to adam , as mentioned above — that is, one merits the aspect of dibbur , which is the boundary of man.
Segment 5
אות ב וזה ענין בשר שנתעלם מן העין, כי בשר שנתעלם מן העין ואז חיישינן שנתחלף ונימר ההיתר באיסור. וע"כ אסור לאכלו. היינו שיש לנו חשש ששלטו בו חס ושלום בחינת היכלי התמורות שהם חשודים להחליף ולהמיר היתר באיסור טוב ברע וכו'. כי מחמת שעיקר תיקון בשר זה הכשר הוא שאנו מוציאין אותו מהיכלי התמורות ע"י התיקונין שאנו עושין דהיינו שחיטה וכיוצא. כי הכל הוא כדי לתקן לולהעלות הניצוצות שנפלו בזה החי להוציאם מהיחלי התמורות. כי זהו כוונת כל המצות והתיקונים שעושין הכל כדי לברר ולהעלות הניצוצות מהיכלי התמלורות. ובשביל זה סכין השחיטה נקרא חליף לשון חילוף כי ע"י השחיטה מעלין ומוציאין הנפש החי מן החילוף והתמולרה שהיה עד הנה בהיכלי הבמורות עד שנחלף ונימר אדם בבהמה. כי זה הנפש המגולגל הוא בחינת אדם ונתגלגל ונחלף בבהמה ע"י ששלטו בו היכלי התמורות. וע"י השחיטה מוציאין הנפש משם וחוזר למעלתו לבחינת אדם. וע"כ נקרא הסכין חליף. כי הוא חוזר ומחליף ומתקן ומעלה מבהמה לאדם כנ"ל. ואזי הוכשר הבשר באכילה ע"י שנתתקן ויצא מהיכלי התמורות. לומחמת שזה הבשר היה כבוש תחלה בהיכלי התמורות. ומחמת שזה הבשר היה כבוש תחלה בהיהלי התמורות ע"כ תיכף כשנתעלם מן העין אינו חוששין פן שלטו בו היחלי הבמורות ולנתחלף ההיתר באיסור ע"כ הוא אסור באכילה:
And this is the aspect of the knife of shechitah , in the aspect of: "the exaltations of G-d in their throat and a double-edged sword in their hand" (Tehillim 149:6) . For the Shechinah , which is the aspect of dibbur , the aspect of "Hashem, open my lips" (Tehillim 51:17) — is the aspect of "a sword for Hashem" (as mentioned in the above-mentioned Torah [discourse]) — which is the aspect of the knife of shechitah (as explained there) . It follows that the knife of shechitah , which is the aspect of "a sword for Hashem," is the aspect of dibbur — which is the aspect of ta'anis , through which one merits dibbur , to emerge from beheimah to adam — which is dibbur , as mentioned above.
Segment 7
אות ג וזה שנקרא בשר שנתעלם מן העין. כי הבורה הקדושה היא בחינת טנת"א תלת גוונין דעינא ובת עין. כי כל מצות התורה הם בחינת תיקון העינים. כי עיקר השבירה היתה באור העינים (כמובא בע"ח). וע"כ ניקר נביקון ע"י אור העינים. ועיקר התיקון הוא ע"י בחינת אורייתא דעתיקא סתימאה שיתגלה לעתיד שהוא שורש התורה של עכשיו.וע"כע"י מצות התורה הקדושה שהוא בחינת בלת גוונין דעינא ובת עין, על ידי זה ממשיכין בחינת עינאחד דרחמי שהוא בחינת מצח הרצון שהוא תיקנן של שבירת כלים. כי עיקר התיקון ע"י מצח הרצון שהוא בחינת ענא חד דרחמי כמובא. וע"כשבת הוא שקול כנגד כל התורה כולהכי שבת הוא שי"ן בת, שי"ן תלת גוונין דעינא בת עין. וע"כ הוא בחינת כלליות התורה כנ"ל.גם ציצית שקול כנגד כל התורה. כי גם ציצית הוא בחינת עינים בחינת מציץ מן החרכים כמ"ש רבינו נ"י (סע' זיין). וע"כ נאמר בציצית וראיתם אותו וכו' ולא תתורו וכו'. כי ציצית הוא ביקון העינים שזהו בחינת כלליות התורה כנ"ל. וזה שנסמכה פרשת ציצית לפרשת מקושש כמו שפרש"י שם. וזה שנסמך מחלוקת קרח לפרשת ציצית.ואמרו רז"ל כי קרח הלבישן טליתות שכולן תכלת. ועל ידי זה חלק על משה ע"ש. כי עיקר אחיזת מחלוקת קרח שהוא מחלוקת דס"א שהוא בחינת היכלי התמורות הוא ע"י פדם ציצית דהיינו פדם העינים. כי מפגם העינים משם נאחזת מחלוקת דס"א שהוא בחינת היכלי התמורות שבאים משבירת כלים שהיה ע"י פדם אור העינים כנ"ל. וע"כ קרח פדם תחלה בציצית שהוא תיקון השבירה תיקון המחלוקת כנ"ל. ועל ידי זה היה לו כח לעורר מחלוקת דסטרא אחרא שהוא בחינת מחלוקת קרח נ"ל וזה שמבואר למעלה ששבת הוא תיקון היכלי התמורות שהם בחינת מחלוקת דס"א. כי שבת הוא בחינת עינא חד דרחמי. כי אז בשבת מתגלה בחינת מצח הרצון בחינת עינא חד דרחמי. ועיקר ההתגלות בזמן המנחה של שבת. וע"כ הזהירו רז"ל ביותר על אכילת בעודה שלישית. כי אז הוא עיקר התיקון של כל הניצוצות ע"י מצח הרצון בחינת עינא חד דרחמי שמתגלה אז שהוא ביקון כל הניצוצות הנפולין כנ"ל:
For in the body and the material, the aspect of beheimah — there is the hold of the yetzer hara [evil inclination] and the Samech Mem [Satan], which is the aspect of Amalek, the aspect of Eisav — who is the zuhama of the nachash [serpent]. And he is appointed over the sword, in the aspect of: "and by your sword shall you live" (Bereishis 27:40) . And his essential subduing is through ta'anis , which is harder than the sword, as is brought in Sefer HaAlef-Beis , in the section on Teshuvah , letter Gimmel: "the fast is harder than the sword." For the essential [purpose of the] fast is the tzedakah — that is, tzedakah of Eretz Yisrael — which is the aspect of breath without sin, the aspect of the breath of the schoolchildren. For every person must merit this: to exert himself to break the material and the body through the ta'anis until he merits that he have breath of the mouth that has no sin — like the schoolchildren.
Segment 8
נמצא שעיקר תיקון כל המאכלים הוא ע"י מצות התורה שעל ידם נמשך ונתגלה בחינת עינא חד דרחמי בחינת שבת שעל ידי זה נתתקן הכל. וע"כ זה הבשר שלא שמרוהו מבחינתהיכלי התמורות עדשיש חשש שנתיחלף ונימר שזה בחינת ששלטו בו היכלי התמורות כנ"ל. ע"כהוא נקרא בשר שנתעלם מן העין. מן העין דייקא כי נתעןם מבחינת עינא חד דרחמי שהוא התיקון כנ"ל. כי כששומרין אותו ע"פ מצות התורה על ידי זה נמשך בחינת עינא חד ומתקן כל הניצוצות שנפלו בזה הבשר. ועכשיו כשלא שמרוהו הוא בחינת שנתעלם מן העין, מעינא עילאה שלא נתתקן על ידו. כי שלטו בו היכלי התמורות ע"י שלא נשמר ולא שמו עליו עין כי צריכין לשמרו ולשום עלין עין ע"פ מצות התורה ועל ידי זה ממשכין בחינת עינא חד דרחמי שהוא מתקן הכל כנ"ל. בילא"ו וה' הטוב יכפר:
Section 10