בשר שנתעלם מו העין ג
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
אות א עיין מאמר המתחיל דע כשיש מחלוקת וכו' הנאמר על פסוק בקמים עלי מרעים בשמענה אזני צדיק כתמר יפרח וכו' ע"שכל המאמר עד סופו (סי' רע"ז). והוא קשה להבנו לכאורה. כי אין מבואר שם החיבור והסימכות שיש לשבת עם כל הענין הנאמר שם מאכילת שבת שהוא תיקון לחילול שבת. איד הוא מקושר לענין הנאמר שם תחלה מענין המחלוקת דקדושה שמתקן מחלוקת דס"א שהם בחיהת היכלי התמורות ע"ש היטב. כי הדברים סתומים שם כי לאביאר רבינו ז"ל חיבור וקישור העינינים הנ"ל איך הם קשורים זה לזה:
Likutay Halachos — Yoreh De'ah — Basar SheNis'aleim Min HaAyin 3
והנראה כי מה שנאמר שם שאין הדין נמתק אלאבשורשו. וע"כ עיקר תיקון מחלוקת דס"א שהוא בחינת היכלי התמורות הוא ע"י מחלוקת דקדושה שהוא שורש המחלוקת ע"ש. באמת גם המחלוקת דקדושה בעצמה צריך מהתקה והכרעה ע"י השלום כי כשיש מחלוקת אפילו דקדושה אזי אדרבא הם יכולים לינק משם חס ושלום. אבל עיקר הביקון שבתתקן מחלוקת דס"א ע"י מחלוקת דקדושה שהוא שורשם הוא רק מחמת שמחלוקת דקדושה אינו מחלוקת כלל. ובאמת הוא רק אהבה ושלום גדול. כי מחלוקת דקדושה יש לה הכרעה ושלום וע"כ ע"י מחלוקת דקדושה נמתק מחלוקת דס"א. כי מחלוקת דקדושה נכללת בשלום ונתבטל כל המחלוקת. ועיקר השלום של המחלוקת הוא ע"י שבת בחינת שבת שלום כי השבת עושה שלום בין המחלוקת. כי המחלוקת דקדושה הוא בחינת ששה סדרי משנה בחינת אסור ומותר טמא וטהור כשר ופסול שהם בחינת ששת ימי החול.ועיקר תיקון ששת ימי החול הוא ע"י שבת כי שבת עושה שלום בין המחלוקת דקדושה שהוא בחינת ששה סדרי משנה בחינת אסור ומותר וכו'. ועל ידי זה נתתקן ששת ימי החול שמהם יונקים מחלוקת דס"א נמצא שעיקר תיקון המחלוקת דסט"א שיונקיםמששת ימי החול שנתתקנים ע"י מחלוקת דקדושה שהוא בחינת ששה סדרי משנה, עיקר תיקון זה הוא רק ע"י שבת שלום כנ"ל. ועיקר כבוד שבת הוא האכילה(כמבואר שם בדברי רבינו נ"י). בשביל כזה עיקר הקדושה שצריכין להמשיך קדושת שבת על ששת ימי החול העיקר הוא בעניני אכילה. כשרז"ל על שמאי הזקן שכל ימיו היה אוכל לכבוד שבת מצא בהמה נאה אומר זו לכבוד שבת וכו' כמ"שזכור את יום השבת לקדשו זכרהו מחד בשבת וכו' כשפרש"י בחומש. נמצא שעיקר הקדושה שצריכין לקדש ששת ימי החול להמשיך עליהם קדושת שבת הוא בענין אכילה כי העיקר מה שצריכין להמשיך קדושת שבת לששת ימי החול הוא רק בשביל לבקן מחלוקת דסט"א בחינת היכלי התמורות שהתתקנין ע"י קדושת שבת כנ"ל. ואלו ההיכלי התמורות הם בחינת ניצוצות שנפלו ע"י שבירת כלים שמשם יניקתם כידוע. ואלו הניצוצות נפלו בכל מיני מאכל. ועיקר כוונת האכילה לתקן ניצוצת אלו שנפלו ע"י חטא אדה"רשאכל מעץ הדעת טו"ר שהוא בחינת מחלוקת. כי ע"י חטאו עירב טו"ראיבור והיתר וכו'. שמשם באים כל מני מחלוקת. וע"כ עיקר התיקון ע"י האכילה בקדושה שעל ידי זה מתקנין ומעלין ניצוצות הקדושה שנפלו ע"י פגם האכילה של אדה"ר שאכל מעץ הדעת טו"ר כנ"ל. ועיקר התיקון הוא ע"י שבת שהוא בחינת שלום שעל ידי זה נתתקן המחלוקת כנ"ל. שעל ידי זה נתתקנין בחינת היכלי התמורות שהם בחינת הניצוצות הנ"ל שנפלו לשם כנ"ל. כי עיקר ביקון חטא אדה"ר הוא ע"י שבת כשרז"ל ששבת אגין עליו וכו'. וע"כ צריך להמשיך קדושת שבת לששת ימי החול על ידי האכילה דייקא כנ"ל כדי לתקן הניצוצות שנפלו בהמאכלים ונתערב טו"ר שזה בחינת היכלי התמורות שנתערב ונתחלף טוב ברע ורעבטוב שזה בחינת מחלוקת כנ"ל לתקנם ע"י קדושת שבת שלום שהוא מתקן המחלוקת כנ"ל. וזה בחינת מ"ש רבינו נ"י שאכילת הוא תיקון לחילול שבת כי חילול השבת הוא שמעורר מבחינת ששת ימי החול בשבת ע"י שעושה איזה מלאכה מל"ט מלאכות שהם בחינת ששת ימי החול בשבת. נמצא שפגם חילול שבת הוא שמעורר בחינת מחלוקת בחינת ששת ימי החול בשבת. ע"כ התיקון הוא ע"י אכילת שבת. כי ע"י אכילת שבת על ידי זה מתקנין בחינת היכלי התמורות בחינת מחלוקת כי אכילת שבת מעלה ומתקן כל האכילות של כל ששת ימי החול שאוכלין לכבוד שבת שעל ידי זה מתקנין ומעלין הניצוצות מהיכלי התמורות כנ"ל. נמצא שאכילת שבת מתקן ששת ימי החול. ע"כ הוא תיקון לחילול שבת שהוא בחינת פגם ששת ימי החול שמעורר בשבת חס ושלום ע"י איזה מלאכה מל"ט מלאכות שהם בחינת ששת ימי החול כנ"ל. נמצא שמקושר היטב ענין אכילת שבת שמכפר על חילול שבת שכתב רבינו שם לענין הנאמר מתחלה ע"פ בקמים עלי מרעים בשמענהאזני. שמחלוקת דקדושה מתקר מחלוקת דס"א בחינת היכלי התמורות וכו' ע"ש כי כולו חד. כי גם תיקון זה עיקרו ע"י שבת שלום כנ"ל
Matanos Kehunah 2 is a six-section halachah based on Likutay Moharan II:8 ("Tik'u 3," beginning "from the rebuke"). Its central theme is prayer in the aspect of din — the prayer of the ba'al koach — and how it is expressed through shechitah and the priestly gifts.
אות ב וזה ענין בשר שנתעלם מן העין, כי בשר שנתעלם מן העין ואז חיישינן שנתחלף ונימר ההיתר באיסור. וע"כ אסור לאכלו. היינו שיש לנו חשש ששלטו בו חס ושלום בחינת היכלי התמורות שהם חשודים להחליף ולהמיר היתר באיסור טוב ברע וכו'. כי מחמת שעיקר תיקון בשר זה הכשר הוא שאנו מוציאין אותו מהיכלי התמורות ע"י התיקונין שאנו עושין דהיינו שחיטה וכיוצא. כי הכל הוא כדי לתקן לולהעלות הניצוצות שנפלו בזה החי להוציאם מהיחלי התמורות. כי זהו כוונת כל המצות והתיקונים שעושין הכל כדי לברר ולהעלות הניצוצות מהיכלי התמלורות. ובשביל זה סכין השחיטה נקרא חליף לשון חילוף כי ע"י השחיטה מעלין ומוציאין הנפש החי מן החילוף והתמולרה שהיה עד הנה בהיכלי הבמורות עד שנחלף ונימר אדם בבהמה. כי זה הנפש המגולגל הוא בחינת אדם ונתגלגל ונחלף בבהמה ע"י ששלטו בו היכלי התמורות. וע"י השחיטה מוציאין הנפש משם וחוזר למעלתו לבחינת אדם. וע"כ נקרא הסכין חליף. כי הוא חוזר ומחליף ומתקן ומעלה מבהמה לאדם כנ"ל. ואזי הוכשר הבשר באכילה ע"י שנתתקן ויצא מהיכלי התמורות. לומחמת שזה הבשר היה כבוש תחלה בהיכלי התמורות. ומחמת שזה הבשר היה כבוש תחלה בהיהלי התמורות ע"כ תיכף כשנתעלם מן העין אינו חוששין פן שלטו בו היחלי הבמורות ולנתחלף ההיתר באיסור ע"כ הוא אסור באכילה:
body{max-width:750px;margin:40px auto;padding:0 24px;font-family:'EB Garamond','Cormorant Garamond',Georgia,serif;font-size:1.15rem;line-height:1.85;color:#2c1810;background:#faf6f0;}
אות ג וזה שנקרא בשר שנתעלם מן העין. כי הבורה הקדושה היא בחינת טנת"א תלת גוונין דעינא ובת עין. כי כל מצות התורה הם בחינת תיקון העינים. כי עיקר השבירה היתה באור העינים (כמובא בע"ח). וע"כ ניקר נביקון ע"י אור העינים. ועיקר התיקון הוא ע"י בחינת אורייתא דעתיקא סתימאה שיתגלה לעתיד שהוא שורש התורה של עכשיו.וע"כע"י מצות התורה הקדושה שהוא בחינת בלת גוונין דעינא ובת עין, על ידי זה ממשיכין בחינת עינאחד דרחמי שהוא בחינת מצח הרצון שהוא תיקנן של שבירת כלים. כי עיקר התיקון ע"י מצח הרצון שהוא בחינת ענא חד דרחמי כמובא. וע"כשבת הוא שקול כנגד כל התורה כולהכי שבת הוא שי"ן בת, שי"ן תלת גוונין דעינא בת עין. וע"כ הוא בחינת כלליות התורה כנ"ל.גם ציצית שקול כנגד כל התורה. כי גם ציצית הוא בחינת עינים בחינת מציץ מן החרכים כמ"ש רבינו נ"י (סע' זיין). וע"כ נאמר בציצית וראיתם אותו וכו' ולא תתורו וכו'. כי ציצית הוא ביקון העינים שזהו בחינת כלליות התורה כנ"ל. וזה שנסמכה פרשת ציצית לפרשת מקושש כמו שפרש"י שם. וזה שנסמך מחלוקת קרח לפרשת ציצית.ואמרו רז"ל כי קרח הלבישן טליתות שכולן תכלת. ועל ידי זה חלק על משה ע"ש. כי עיקר אחיזת מחלוקת קרח שהוא מחלוקת דס"א שהוא בחינת היכלי התמורות הוא ע"י פדם ציצית דהיינו פדם העינים. כי מפגם העינים משם נאחזת מחלוקת דס"א שהוא בחינת היכלי התמורות שבאים משבירת כלים שהיה ע"י פדם אור העינים כנ"ל. וע"כ קרח פדם תחלה בציצית שהוא תיקון השבירה תיקון המחלוקת כנ"ל. ועל ידי זה היה לו כח לעורר מחלוקת דסטרא אחרא שהוא בחינת מחלוקת קרח נ"ל וזה שמבואר למעלה ששבת הוא תיקון היכלי התמורות שהם בחינת מחלוקת דס"א. כי שבת הוא בחינת עינא חד דרחמי. כי אז בשבת מתגלה בחינת מצח הרצון בחינת עינא חד דרחמי. ועיקר ההתגלות בזמן המנחה של שבת. וע"כ הזהירו רז"ל ביותר על אכילת בעודה שלישית. כי אז הוא עיקר התיקון של כל הניצוצות ע"י מצח הרצון בחינת עינא חד דרחמי שמתגלה אז שהוא ביקון כל הניצוצות הנפולין כנ"ל:
h1{font-family:'Cormorant Garamond',serif;font-size:2rem;text-align:center;margin-bottom:0.15em;color:#3a1f0f;}
נמצא שעיקר תיקון כל המאכלים הוא ע"י מצות התורה שעל ידם נמשך ונתגלה בחינת עינא חד דרחמי בחינת שבת שעל ידי זה נתתקן הכל. וע"כ זה הבשר שלא שמרוהו מבחינתהיכלי התמורות עדשיש חשש שנתיחלף ונימר שזה בחינת ששלטו בו היכלי התמורות כנ"ל. ע"כהוא נקרא בשר שנתעלם מן העין. מן העין דייקא כי נתעןם מבחינת עינא חד דרחמי שהוא התיקון כנ"ל. כי כששומרין אותו ע"פ מצות התורה על ידי זה נמשך בחינת עינא חד ומתקן כל הניצוצות שנפלו בזה הבשר. ועכשיו כשלא שמרוהו הוא בחינת שנתעלם מן העין, מעינא עילאה שלא נתתקן על ידו. כי שלטו בו היכלי התמורות ע"י שלא נשמר ולא שמו עליו עין כי צריכין לשמרו ולשום עלין עין ע"פ מצות התורה ועל ידי זה ממשכין בחינת עינא חד דרחמי שהוא מתקן הכל כנ"ל. בילא"ו וה' הטוב יכפר:
Section 1: The question: what connection does Pinchas's zealotry against Zimri have to the gifts from the animal? The answer from LM II:8: when the da'as is corrupted and the craving of adultery intensifies, one needs a ba'al koach to pray in the aspect of din, like Pinchas. This prayer stands at the throat of the Sitra Achara, forcing it to vomit forth the holinesses it swallowed. Through this, converts are made. Section 2: Shechitah = subduing the spirit of animality = prayer in the aspect of din. The chalif = the double-edged sword = prayer at the throat of the Sitra Achara. "The wealth he has swallowed he shall vomit forth." Section 3: The synthesis: shechitah = Pinchas's deed. Therefore the zero'a, lechayayim, and keivah must be given to the Kohen after slaughter. The Kohen = chesed = da'as and mercy of holiness. Through the gifts and the prayer-din of shechitah, all holinesses are extracted from the Sitra Achara and restored to the Kohen. Section 4: Yisro's sacrifices at his conversion: "and sacrifices" specifically — for converts are made through zevachim/shechitah = prayer in din. Section 5: The narrative of Yitzchak, Eisav, Rivkah, and Yaakov. Yitzchak wanted to return Eisav to holiness ("check your knife and slaughter well"). Rivkah knew Eisav was a total rasha and commanded Yaakov to act instead. Yaakov dressed in Eisav's garments = prayer in the aspect of din using garments of dinim. "The voice is the voice of Yaakov, the hands are the hands of Eisav" = Yaakov's chesed clothed in gevuros. Through this, all blessings flowed to Yaakov and the fragrance of Gan Eden entered. Section 6: The slaughter of a non-Jew is nevailah — they cannot accomplish the prayer-in-din rectification; they are from the side of harsh judgment and would intensify the din. Yisrael are all ba'alei koach. The shochet must be mumcheh (complete da'as) and muchzak (a ba'al koach, will not faint). Through proper shechitah, the melody of the future is awakened, fragrances and awe grow = mezona d'nishmasa subdues mezona d'gufa. Eisav = "pour into me" = mezona d'gufa; Yaakov = "the righteous one eats to satisfy his soul" = mezona d'nishmasa.
Loading comments…