Segment 2
אות א על פי המאמר המתחיל ויהי הם מריקים שקיהם וכו' בספר הואשון (סימן י"ז) עיין שם כל המאמר היטב:
And therefore, in the Mishkan , all the korbanos were brought — which are the aspect of subduing the spirit of animality — through which all the sins are rectified, which are drawn from the aspect of animality, body, darkness, death, etc., as mentioned above. For everything is subdued and nullified through the aspect of the Mishkan — which came from the donations of Yisrael, the aspect of tzedakah that they donated after the ta'anis of Yom HaKipurim, as mentioned above — the aspect of "agra d'sa'anisa tzidkasa." For through this is the essential subduing of the body, the aspect of beheimah , the aspect of death, etc., as mentioned above. And this is what is stated regarding the shekalim : "and there shall not be a plague among them" (Shemos 30:12) — for the Side of Death is nullified, which is the aspect of body, etc., as mentioned above.
Segment 3
והכלל בקיצור הצריך לענין זה הוא. כי ביקון השכל הוא על ידי ביקון המזבח שהוא בחינת אכילה בקדושה וכו' וגרים נעשין על ידי צדקה לנפשות רבות והעיקר על ידי צדקה להצדיקים האמתיים שהם כלולים מנפשות רבות וכו' כי על ידי הצדקה נעשה בחינת אויר הנח והזך. כי על ידי הצדקה קונה לו נפשות ורעים ואוהבים ועל ידי האהבה שהוא בחינת אתדבקות רוחא ברוחא רוח האוהב ברוח הנאהב על ידי זה נעשה בחינת אויר הנח והזך וכו'. ועל ידי זה נשמע למרחוק את הדיבורים הקדושים של הצדיקים אמתיים וכו' וכו'. עד ששומעין רחוקים ובאים ומתגיירים וכו'. כי יש טוב הכבוש בין האומות דהיינו בחינת חלקי נשמות ישראל. כי כל הטוב הוא רק בחינת נשמת ישראל וכו'. וזה הטוב הכבוש אצלם הם מתגברין עליו כל כל עד ששוכח את מעלתו. ועל ידי הצדקה שעל ידי זה נעשה אויר הנח והזך על יד זה שומע ורואה הטוב הכבוש הנ"ל את דברי הצדיקים וכו'. ואזי הוא נזכר את מעלתו איך שסא ממקום גבוה ועליון מאד. כי הוא בחינת חלקי נשמות ישראל שבשבלם נברא כל העולם. כי ישראל עלו במחשבה תחלה כמו שכתוב בראשית ברא בשביל ישראל שנקראו ראשית וכו' ובנם נמלך ה' יתברך בשעת בריאת העולם וכו'. ואזי מתחיל זה הטוב להצטער ולרחם על עצמו על אשר נפל ממקום גבוה כזה ועתה הוא כבוש בידם וכו'. ורוצה להמשיך עצמו ולחזור למקומו וכו' ועל ידי שה נעשין בעלי תשובה וגרים ועל ידי זה נשלם המזבח וכו'. ולפעמים כשהרע רואה שהטוב משתוקק וממשיך עצמו ורוצה לחזור בתשובה אזי הם מתגברים על הטוב ומביאים אותו לתוך העלמה יתירה דהיינו שמביאים אותו לתוך פנימיות מחשבתם וכו'. וכו'. ואזי יוצא זה הטוב בזרע הילודים וכו'.בחינת ה' יספר בכתב עמים זה יולד שם וכו' (עיין שם כל זה היטב) :
And afterward, Parshas Zachor is read (end of Parshas Ki Sayzay) — the obliteration of Amalek. For Amalek is the zuhama of the nachash , the Side of Death, the aspect of body, the aspect of beheimah , as mentioned above. And therefore, they would disguise themselves as animals, as our Sages of blessed memory expounded. And one must subdue him through the shekalim , which are the aspect of tzedakah , the aspect of ta'anis , as our Sages of blessed memory said: "Their shekalim already preceded your shekalim," as mentioned above. And therefore they decreed a fast in the days of Mordechai and Esther, and likewise in the days of Moshe they were immersed in a fast in the war against Amalek — for his essential subduing is through the ta'anis , as mentioned above. And this is: "Remember what Amalek did to you" (Devarim 25:17) — "Remember" specifically — to strengthen memory over forgetfulness . For memory and forgetfulness are the aspects of soul and body, life and death, adam and beheimah , light and darkness, etc. — as mentioned above in the above-mentioned Torah [discourse].
Segment 4
וזה בחינת איסור חלב שאסור באכילה, ובקרבנות עולה החלב דייקה לריכ ניחוח. כי עיקר הקרבן הוא החלב העולה לגבוה כי חלב הוא לשון מיטב. וכמו שכתוב כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא וכו' ואכלו את כחלב הארץ. כי החלב יונק מבחינת הטוב הנ"ל כי עיקר החלב הוא שעל הכסלים והכליות. והחליות הם כלי ההולדה ושם מקום העצה. כי כליות יועצות (כמו שאמרו רבותינו ז"ל ברכות ס"א). כי ימחשבה שבמוח נמשכת עד הכליות ושם נתהוין העצות וכו'(ועיין במקןם אחר מזה). ועיקר הטוב היא בפנימיות המחשבה ונמשך עד מקום העצה בחינת כליות יועצות. כי ישראל עלו במחשבה תחלה ובהם נמלך ונתייעץ בבריאת עולמו. היינו כי בתחילה עלו במחשבה ואחר כך נמשכו לבחינת מקום העצה כביכול ואז נמלך ונתייעץ בהם. נמצא שעיקר הטוב שהיא בחינת נשמת ישראל נמשך במקום העצה שהוא בחינת כליות יועצות שהם כלי ההולדה. ועל כן לפעמים כשהטוב נכבש ביניהם מאדואין מניחים אותו לצאת אזי הטוב יוצא בזרע הילודים. כי כשנמשך הטוב בבחינת ההולדה שהוא בבחינת כליות יועצות שהם כלי ההולדה אזי אין הרע יכול להתגבר עליו. כי שם בבחינת מקום העצה שהם כלי ההולדה שם הוא בחינת שורש הטוב שעלה במחשבה תחילה ובו נמלך ונתייעץ וכו' בחינת עצה וכו' כנ"ל. נמצא שעיקר בחינת הטוב הוא בבחינת כליות יועצות שהם כלי ההולדה ושם עיקר החלב החופה על החליות היועצות. ועל כן חלב לשון מיטב כנ"ל. כי הוא יונק מבחינת הטוב הנ"ל שעובר ונולך דרך כלי ההולדה שהם כליות יועצות כנ"לועל כן עיקר הקרבן הוא החלב כי עיקר הקרבן הוא להוציא ולהעלות הטוב הכבוש בין האומות והסטרא אחרא להוציאו ולהעלותו לשרשו כי הקרבן בא על ידי חטא. ועל ידי החטא נתערב ורב ורע ונפל הטוב בגלות בין האומות והסטרא אחרא כפי בחינת החטא חס ושלום. ועל זה מביא קרבן כדי לברר ולהעלות הטוב הכבוש ולהעלותו לשורשו. כי הקרבן הוא בבחינת הון יוסיף רעים רבים הנ"ל שהוא בחינת צדקה כי הקרבן הוא מה שמנדר ונותן לקרבן מיגיע כפו שהוא בחינת צדקה. וגם מכל הקרבנות היה מגיע כלק להכהן כי אפילו מעולות היה מקבל הכהן העורות. והכהן איש חסד הוא איש שלום. כמו שכתוב הנני נותן לו את בריתי שלום והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כנהונת עולם. לוהוא בחינת הצדיק והרב שבדור, כמו שכתוב כי שפתי כנן ישמרו דעת ודרשו רבותינו ז"ל (מסכת קדושים י"ז) אם הרב דומה וכו'. נמצא שעל ידדי שהאדם מנדר ונותן לקרבן שזה הוא בחינת צדקה על ידי זה נעשה בחינת אויר הנח והזך (כצבןאר בצאצר הנ"ל). כי הקרבנות עושין שלום שהוא בחינת הון יוסיף רעים רבים שעל ידי זה נעשה אויר הנח והזך כנ"ל. ועל כן עיקר כל הקרבנות הם רק בארץ ישראל וירושלים ובית המקדש כי ארץ ישראל הוא בחינת אוירא דכיא בחינת אויר הנח ונזך כי אוירא דארץ ישראל מחכים ושלום ואהבה הוא על ידי שלימות הדעת (כמו שאמר רבינו ז"ל כמה פעמים) וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי וכו' כי מלאה הארץ דעה וכו'. ועל כן אוירא דארץ ישראל שהוא מחכים עלידי זה שם עיקר האהבהוהשלום שתלוי בדעת וחכמה כנ"ל. וזה בחינת ונתתי שלום בארץ כי עיקר השלום הוא בארץ ישראל כנ"ל. ועל ידי השלום והאהבה שהוא בארץ ישראל דייקא על ידי זה האויר הוא שם נח וזך בחינת אוירא דכיא. וירושלים נבחר מכל ארץ ישראל כי עיקר שם ירושלים על שם השלום כי על שם זה נקרא ירושלים על שם יראה שלם כמו שאמרו רבותינו ז"ל. כי מתחילה היתה נקראת שלם כמו שכבוב ומלכי צדק מלך שלם וכו'. וכן הבית המיקדש נקרא סוכת שלום, ועל כן דרך שם עולין כל התפילות למכון שבתם השמימה. כי שם אוירא דכיא אויר הנח והזך שעל לדל זה אולה התפלה למקומה ואין מי שיבלבל אותה:
Afterward, Parshas Parah is read (Bamidbar 19:1–22) — which purifies from the impurity of the dead, to subdue the Side of Death, which is the aspect of body, the aspect of beheimah , etc., as mentioned above. And afterward, Parshas HaChodesh is read (Shemos 12:1–20) — which is the mitzvah of kiddush hachodesh [sanctification of the new moon], to intercalate years and establish months, to harmonize the solar years with the lunar [months] — which is the aspect of filling the blemish of the moon. And then the darkness will be nullified, for the essential darkness of the night is due to the blemish of the moon. But in the future, when the blemish of the moon is filled, the darkness will be nullified, as it is stated: "your sun shall no longer set, nor shall your moon be gathered in," etc. (Yeshayahu 60:20) . It follows that through Parshas HaChodesh, the aspect of the mitzvah of kiddush hachodesh , one subdues and nullifies the darkness, which is the aspect of body, the aspect of beheimah , etc.
Segment 5
וזה בחינת הקרבנות שהיו קרבים בבית המקדש שעומד בירושלם וארץ ישראל שהם בחינת שלום שהוא בחינת אויר הנח והזך כנ"ל. ועל ידי הקרבנות שהם בחינת צדקה כנ"ל על ידי זה נזדכך העויר ביותר כנ"ל. ואזי נעשה ביותר בחינת אויר הנח והזך ואז יוכל הטוב הכבוש שנכבש בין האומות והסטרא אחרא על ידי חטאיו, ועכשיו על ידי שנזדכך האויר ביותר על ידי הקרבן יוכל הטוב הכבוש הנ"ל לשמוע את דיבורים הקדושים שך ישראל. ואז התעורר וזוכר את מעלתו ומתחיל לרחם על עצמו וחוזר לשרשו כנ"ל:
It follows that all four parshiyos are to subdue the evil in the four elements — which are the aspect of death and darkness, beheimah , body, forgetfulness, etc. — and to strengthen the soul, the aspect of adam , the aspect of light, the aspect of life, etc. And all of this is through the ta'anis , which is the aspect of tzedakah , which is the aspect of the shekalim of the donation for the Mishkan — which were commanded after Yom HaKipurim — from which [derives] the essential miracle of Purim, to subdue Haman-Amalek, as mentioned above. And therefore, they begin with Parshas Shekalim.
Segment 7
אות ב וזה בחינת כהנים בעבודתן וישראל במעמדן. כי בשעהשהיו הכהנים עוסקים בעבודה שעל ידי זה נזדכך ונתברר האויר כנ"ל. כי העשן של המזבח היה עולה ומגרש כל האוירים רעים בחינת רוח רעה, והיה מזכך האויר בבחינת אויר הנח והזח כנ"ל. ואז היו ישראל עומדים במעמדן והיו מדברים דיבורים קדושים בחינת דיבור הישראילי הנאמר במאמר הנ"ל. כדי שזהו הדיבור יהיה הולד ונשמע להטוב הכבוש כדי שיזכור את מעלתו וישוב לשורשו כנ"ל. ועל כן היו ישראל במעמדן עוסקים בפרשת בראשית ובפרשת האזינו כי על ידי זה היו מזכירין את הטוב הכבוש את מעלתו הגדולה שבסשבילו נברא כל העולם.שזהו בחינת בראשיתברא וכו' שכל הבריאה שבששת ימי המעשה הכל היה בשביל ישראל שעלו במחשבה תחילה שהם נקראים ראשית כנ"ל. וזה בחינת שירת האזינו כי עיקר שירת האזינו אמר משה רבינו בשביל זה הטוב הכבוש בין האומות והסטרא אחרא, והזכירו במקום שהוא שם שישוב למעלתו ושרשו. כי משה צפה עד בוף כל הדורות שאז יהיה נכבש ונסתר הטוב בהסתרה והעלמה יתירה מאד כמו עכשיו בעיקבות משיחא כמו שכבוב שם (דברים ל"א) ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא וכו'. ואז בא הטוב בהעלמה והסתרה יתירה מאד מאד בבחינת הסתרה שבתוך הסתרה עד שנדמה כמעט חס וחלילה ושלום כאילו אפס תקרה חס ושלום לעורר הטוב הזה.אבל משה רבינו צפה על כל זה ואמר השירה הזאת כדי שעל ידי השירה הזאת יתעורר הטוב ממקום שהוא שם אפילו בסוף הדורות הללו כדי שיזכור מעלתו וישוב בתשובה ריחזור לשורשו. כמו שכתוב שם וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו וזה שכתוב שם (דברים ל"ב) בשירת האזינו ימצאהו בארץ מדבר ובתהו יליל ישימון וכו'. היינו בחינת הטוב שהוא חלק נשמות ישראל הנמצא בארץ מדסר ובצהו וכו'. דהיינו שהוא כבוש במדבר ובתהו בין העכו"ם והסטרא אחרא מסבבת אותו ובונה עליו ומקיף אותו בכמה מחיצות של ברזל אבל ה' יתברך רושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח ועושה תחבולות לעורר את הטוב ההוא כנ"ל. וזהו יצרנהו כאישון עינו כנשר יעיר קנו וכו'. דהיינו שה' יתברך ברחמיו נוצר ושומר את הטוכב ההוא וכו'. ועוזה תחבולות לעוררו ולהזכירו שישוב לשורשו. ועל כן הבחיל משה השירה האזינו השמים ואדרבה ותשמע הארץ אמרי פי. דהיינו שמשה רבינו צוה וגזר שהשמים והארץ יאזינו וישמעו היטב דבריו הקדושים. שהיינו שהאויר יזדכך בבחינת האויר הנח והשך כדי שיהיו דבריו הקדושים נשמעים היטב ולא יהיה כח להרוח רעה רוח סערה לבלבל וערבב האויר. רק הכל יהיו נחים ויאזינו וישמעו דבריו היטב כדי שישמע הטוב הכבוש את דבריו הקדושים כדי שיזכור את מעלתו הגדולה וישוב לשורשו ממקום שהוא שם אפילו בסוף הדורות הללו. אפילו מתוך העלמה והסתרה יתירה מאוד מאוד כמו עחשיו בבחינת וענתה השירה הזאת וכו'. נמצא ששירת האזינו הוא בחינת הנ"ל לעורר הטוב הכבוש. ושהו בחינת בראשית וכו' כנ"ל. ועל כן היו אנשי המעמד עוסקין בפרשת בראשית ובפרשת האזינו בשעת הקרבת הקרבנות כדי לעורר על ידי זה את הטוב הכבוש שיחזור לשורשו. כי על ידי הקרבן נזדגכך האויר כנ"ל ואז כשמדברין דיבור הישראלי שהוא בחינת הדיבורים הקדושים של אנישי המעמד כנ"ל על ידי זה היה נשמע הדיבור הקדוש הזה להטוב הכבוש. ועל ידי זה היה נזכר את מעלתו והיה חוזר לשרשו שזהובחינת גרים שהם שלימות המזבח כנ"ל. וזהו בעצמו בחינת הקרבנות שהם עיקר שלימות המזבח כי על ידי הקרבנו חוזר הטוב למעלתו וכו' כנ"ל:
And this is what is brought in the holy Zohar: that Purim is the aspect of Yom Kipurim . For the miracle of Purim — to subdue Amalek, who is the zuhama and lust of the body — is through the ta'anis , as mentioned above, which is the aspect of the fast of Yom HaKipurim. For the holiness of all the fasts receives from the fast of Yom HaKipurim. For the essential subduing of the four elements of the body, to elevate them from beheimah to adam , is through ta'anis , as mentioned above.
Segment 9
אות ג ועל כן עיקר מה שהיר מקריבין לבוה הוא החלב שהוא לשון מיטב בחינת הטוב הכבוש הנ"ל. כי הוא יונק מן הטוב שהוא בבחינת חליות יועצות. כי בו נמלך והתייעץ וחי' כנ"ל. ועל כן היו מקריבין מן הקרבן את החלב דיידקא. כדי להעלות הטוב הכבוש שהוא בחינת חלב, לגבוה לה' יתברך בחינת אשה ראיח ניחוח לה' כדי שישוב למעלתו ושורשו. שזהו עיקר בחינת הקרבן כנ"ל:
Section 14
Segment 11
אות ד ועל כן להדיוט אסור החלב באכילה כי הטוב הכבוש שם בבחינת חלב עי עפשר לבררו על ידי אכילה כי הוא בבחינתצ הטוב הכבוש בהסטרא אחרא מאד. בבחינת המ שהאמר שם במאמר הנ"ל שלפעמיםהם מתגברים על הטוב מאד עד שאי אפשר בשום אופן להוצאו ואז יוצא הטוב בזר הילודים וכו'. וזה בחינת החלב שיונק מהטוב הזה שיוצא בזרע הילודים שעובר והולך דרך הכליות יועצות שהם כלי ההולדה. והחלב הוא תוקף שמנונית הגוף שמתגבר על הטוב בבחינת כי כסה פניו בחלבו. פנים הוא השכל שהוא הטוב כנ"ל בחינת חכמת אדם תאיר פניו. והשכל הוא הטוב בחינת ישראל עלה במחשבה שהוא בחינת השכל בחינת גם בלא דעת נפש לא טוב. והחלב מכסה על זה הטוב בבחינת כי כסה פניו בחלבו. וז כשמתגברים באוות הגוף שהם בחינת שמנונית חלב הגוף על מטוב. אזי חס ושלום אין הטוב שומע כלל את ההתעוררות שישוב למעלתו בבחינת זה דרכם כסל למו. ואמרו רבותינו ז"ל חלב יש להם על כסלינם שמכסה עליהם שעל ידי זה אין שומעים כלל דברי מוסר. ואינם מסתכלים על תכליתם מה ינא בסופם. ושמא תאמר שכחה יש להם תאמר להם ואחרינם בפינם ירצו סלה וכו'. דהיינו שמזכירין בפינם את סופם ואף על פי כן אינם מתגברים לשוב לשרשם וכל זה מחמת החלב שיש להם על כסלינם שמכסה עליהם. נמצא שהחלב חופה על הטוב ויונק ממנו ועל כן החלב נוא אסור באכילה לישראל. כי אי אפשר לנו לבררו בשום אופן על ידי האכילה כי הטוב כבוש ומהודק שם מאד מאד שאי אפשר לו לצאת כנ"ל. רק על ידי אש שעל המזבח על ידי זה יכולין לברר ולהוציא גם הטוב ההוא שבחלב. ועל כן בקרבנות עיקר הקרבן הוא החלב דייקא כמו שכתוב כל חלב לה'. כי זה עקר הקרבן לברר ולהעלות הטוב הכבוש מאד. שזהו בחינת חלב שיונן מן הטוב הכבוש מאד ועל ידי אש שעל המזבח נכל ה הרע ונתברר הטוב. כי מהאש יצאו והאש תאכלם ונאכל הרע ואז עולה הטוב לשרשו ונשלם פדם המזבח כנ"ל:
And therefore, all the holiness of the Mishkan and the Bais HaMikdash was from the aspect of the ta'anis of Yom HaKipurim . For only on the holy day of the fast — on the day of Yom HaKipurim — did the Kohen Gadol [High Priest] enter before and within [ lifnay v'lifnim , i.e. the Holy of Holies], which is the highest holiness of all the ten holinesses. And from there all the holinesses are drawn. For there, between the staves [of the Ark], was the essential resting of the Shechinah , which is the root of all holinesses, as it is stated: "I am Hashem Who sanctifies you" (Vayikra 20:8) .
Segment 13
אות ה וזה בחינת תענית שלפעמים האדם צריך לתענית בשביל תשובהעל חטויו, כי לפעמים הטוב כבוש מאד מאד על ידי החטאים. עד שאי אפשר לבררו ולהעלותו ואז אי אפשר לאכול בקדושה. כי עיקר אכילה בקדושה הוא על ידי ביקון המזבח שהוא על ידי שמעלין הטוב הכבוש לשרשו כנ"ל ואז יכולים לאכול בקדושה. כי עיקר אכילה בקדושה הוא לברר ניצוצות הקדושים שיש בהדבר שאוכל, והניצוצות הקדושים הם בחינת ניצוצי חןקי הטוב מנשמות ישרעל שהכל נברא בשבילם. ועל כן כשזוכה להזכיר את הטוב את מלתו עד שיהיו נעשים בעלי בשובה וגרים אז מתעוררים גם ניצוצי חלק הטוב שבהדבר שאוכל. ואז יכול לאכול בקדושה דהיינו לברר ולהעלות ניצוצות שיש בהדבר שאוכל כנ"ל. ועל כן לפעמים כשהטוב כבוש מאד חס ושלום עד שאי אפשר להעלותו אז צריכין לתענית. כי אז אי אפשר לאכל בקדושה וצריכין לבענית. ועל ידי הבענית נתמעט חלבו שהיה מכסה על הטוב כנ"ל. ועל כן התענית במקום קרבן כמובא. ועל כן על ידי התענית מכניע החלב המכסה על הטוב ואז יכול הטוב לזכור את מעלתו ולשוב לשורשו כנ"ל ועל כן איתא בספרים שמי שעוסק בתורה אין צריך להתענות כי התורה נקראת אש. כמו שכתוב הלא כה דברי כאש. ועל ידי אש של התורה הוא יכול להכניע ולשרוף את החלב המכסה על הטוב. עד שישמע הטוב את דיבורים הקדושים של התורה וישוב למעלתו ולשרשו. כי העוסק בתורה כאלו הקריב כל הקרבנות כולם. כמו שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק זאת התורה לעולה למנחה לחטאת וכו' ועל ידי הקרבנות נשרף החלב ועולה הטוב לשורשו כנ"ל:
For the essential purpose of all the holinesses in the Mishkan and the Bais HaMikdash was to subdue and nullify the zuhama of the nachash , which is the aspect of beheimah , the aspect of body, etc., as mentioned above. For the essential purpose of the Mishkan and the Bais HaMikdash was built to bring there all the korbanos — which are of animals and birds — to subdue the spirit of animality, which is the aspect of body, etc. Through this, all the sins are atoned for — those that are drawn from there — whether the sins of each and every individual, or the sin of Adam HaRishon and the deed of the eigel , which the Mishkan and the Bais HaMikdash atone for, as is known (Tanchuma, Pekudei; brought in the commentary of Rashi) . For all of them are drawn from the zuhama of the nachash that clings to the aspect of body, the aspect of beheimah , the aspect of death, etc.
Segment 15
אות ו ועל כן ביום שנבנה בית המקדש נאמר שיר השירים אשר לשלמה למלד שהשלום ףלו. כי עיקר בנין בית המיקדש הוא בשביל השלום דהיינו שיהיה נעשה בחינת אויר הנח והזך שזה נעשה על ידי השלום והעהבה שהוא בחינת אתדבקות רוחא ברוחא כנ"ל. שעל ידי זה שומע הטוב וזוכר את מעלתו. ונעשין גרים שהם שלימות המזבח שזהו בחינת כל הקרבנות כנ"ל שהיו בבית המקדש. וזהו ישקני מנשיקות פיהו וכו'(ש"ה א') נשיקין זה בחינת אתדבקות רוחא ברוכא כידוע היינו בחינת שלום ואהבה בחינת אויר הנח והזך כנ"ל. וזהו לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך. ופרש רש"י בא יברו ונתגייר בא רחב ונתגיירה וכו'. כי על ידי השלום בחינת נשיקין בחינת אבדבקות רוחא ברוחא שהוא בחינת אויר הנח והזך. על ידי זה נעשין גרים כנ"ל:
And therefore, all the power of the Mishkan and the Bais HaMikdash to rectify and atone for all of this was drawn from the Holy of Holies — into which no person entered except the Kohen Gadol on the day of the fast of Yom HaKipurim, which is the day of the ta'anis . For this holiness — to subdue the body, the aspect of beheimah , etc. — is impossible to draw down except through the ta'anis , which is the aspect of breath of the mouth that has no sin — the breath of the schoolchildren, etc., as mentioned above.
Segment 17
אות ז וזה בחינת השתטחות על קבסרי הצדיקים האמתיים שהוא דבר גדול מאד כי זוכין לבשובה על ידי זה. כי כשמשתטח על קבר הצדיק האמת זה בחינת אתדבקות רוחא ברוחא (כמובא בכתבי הארי ז"ל) , שזה עיקר כוונות ההשתטחות על קברי צדיקים לאדבקא רוחא ברוח הצדיק ועל ידי זה נעשה בחינת אויר הנח והזך כנ"ל. כי מקום הקבר של הצדיק האמת הוא בחינת ארץ ישראל בבחינת צדיקים ירשו ארץ שהצדיקים זוכין לירש ארץ ישראל במקום קבורתם. וכמו שמספרין העולם בשם הבעל שם טוב ז"ל שאמר שפעל אצל ה' יתברך שמקום קבורתו יהיה בחינת ארץ ישראל. וארץ ישראל הוא בחינת אויר הנח והזך כנ"ל. ועל כן מסוגל שם מאד במקום קבר הצדיק המאת לעורר לבו להזכיר את עצמו היטב היטב מה הוא עושה בעולם הזה ולהזכיר את הטוב הכבוש אצלו בגלות גדול שיזכור את מעלתו היכן הוא בעולם כי הוא מזרע ישראל שבשביםן נבראו כל העולמות כולם וכו' וכו' ועכשיו הוא נפל למקום שנפל. ולפעמים יכול להיות שהאדם לא ישמע כל זה. ולפעמים אפילו כשידבר לעצמו דבורים כאלו. אף על פי כן יכול להיות שלא ישמע חס ושלום מחמת שהטוב כבוש בגלות גדול מאד. אבל כשזוכה לבא על קברי הצדיקי אמת ששם הוא בחינת אויר הנח והזך. ואין שם שום רוח רעה שיפריד בין הדיבורים הקדושים ובין הטוב הכבוש ואז זוכה לשמוע את דיבורים הקדושים של הצדיקי אמת שהיו מדברים ועוסקים תמיד להזכיר את הטוב הכבוש ולהכזירו בתשובה. ועכשיו יכול הטוב לשמוע היטב את דיבוריהם הקדושים ואזי זוכר את מעלתו ויכול לזכות לתשובה ולחזור לשורשו: וזה בחינת (תהלים ט"ז) אמות לה' אתה טובתי בל עליך. היינו לפעמים עף על פי שאתה אומר לה' אד' אתה. ואתה רוצה לחזור אליו יתברך ועף על פי כן טובתי בל עליך דהיינו שאף על פי כן הטוב שבי עדיין אינו חוזר ושב אליך. מחמת שנתהדק ונתקשר בגלות גדול מאד רחמנה ליצלן. התיקון לזה לקדושים אשר בארץ המה. היינו על ידי כח הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה. כשזוכין לבא על מקום קבורתם הקדוש, על ידי זה נתעורר הטוב וחוזר לשורשו בתשובה שלימה כנ"ל. אמן ואמן:
For the schoolchildren receive the breath of their mouths from the Mishkan and the Bais HaMikdash (as brought elsewhere in the Torah [discourse] "Azamrah l'Elokai b'Odi" in Siman 282) . And they receive primarily from the Holy of Holies, from between the keruvim — for the keruvim are anpay zutray [small faces] (Sukkah 5b) , the aspect of schoolchildren. For from there they receive the breath of their holy mouths. And there the Kohen Gadol enters on the day of the fast of Yom HaKipurim — to atone for Yisrael, to subdue the aspect of body, the aspect of beheimah , etc. — and to elevate the soul, etc. — through the ta'anis of Yom HaKipurim, which is the root of all fasts. For from there, from between the keruvim , one draws the breath of the holy mouths of the schoolchildren that has no sin, through the ta'anis . Through this, the body and the material, the aspect of beheimah , etc., is subdued, and all the judgments are sweetened, and all the sins are atoned for, and the soul is elevated, etc. — which is the aspect of Torah, as mentioned above. Amen and Amen.