Segment 2
אות א ובו ענין ספירה ול"ג בעומר ושבועות:
Section 9
Segment 3
סימני בהמה וכיה טהורה מפריס פרסה ומעלה גרה. על פי התורה ויהי הם מריקי' שקיהם (בסי' י"ז) עיין שם כל התורה:
And therefore, when David wanted to reveal the great concealment of the world and to make known the truth — that everything is vanity and emptiness, only to draw close to Hashem, blessed is He — he called the world "dwellers of chaled " after the chuldah , which is the aspect of concealment — like this weasel that dwells in holes and in ambush and in concealment. This is the aspect of the powerful klipah that conceals and hides the truth from the world — which is the aspect of the choled , which is the first of the eight impure creeping things. And therefore, all who come into the world are called "dwellers of chaled " after the chuldah , because the essential sustaining of the world is through the concealment, which is the aspect of the chuldah — through which there is free choice, for the sake of which the world was created. But the entire occupation of the tzadikim is to reveal this concealment and to subdue the aspect of the klipah of the chuldah . And therefore, he called them "dwellers of chaled " specifically in this Tehillim, because he came in this Tehillim to reveal the concealment and to make known the great vanity of the world, as it is stated there: "for when he dies he shall take nothing with him," etc., as mentioned above. And likewise in many places, when [Scripture] mentions that the world is a passing shadow, it calls it by the name cheled , as it is stated: "Remember — what is cheled ? For what vanity have You created [all people]?" etc.; "What man shall live and not see death?" etc. (Tehillim 89:48-49) . And likewise: "and my lifespan [ cheldi ] is as nothing before You; surely all is vanity — every man," etc. (Tehillim 39:6) . That is, as mentioned above.
Segment 4
והעיקר לעיננו באות ג'ד'ה'ו'. והכלל לעניננו שלהכניע כסילות השכל הוא על ידי בחינת מזבח שהוא בחינת אכילה דקדושה כי שלחן מכפר כמזבח וכו'. ותיקון המזבח שהוא תיקון האכילה הוא על ידי גרים וכו'. וללעשות גרים זוכין על ידי צדקה שנותנין לעניים הגונים ובפרט לצדיקי הדור שהם כלולים מכמה נפשות. כי על ידי צדקה נלמשך אהבה וריעות ושלום שעל ידי זה העשה אויר הנח והזך ועכל ידי זה נפמע למרחוק ונכתב ונחקק בספריהם עד שהםל מוצאים בספריהם היפך אמונתם ועל ידי זה הם מתגיירים. כי יש טוב כבוש אצלם בגלות גדול והטוב הוא נשמות ישראל שהכל נבראו בשבילם וכו'. אבל מחמת שהטוב כבוש ומונח בשפל המדריגה במקום שמונח אצל העכו"ם או רזשעים ובעלי תאוות. עם כן הוא שוכח את מעלתו הגדולה שבא ממקום קדוש ועליון ונורא מאד מאד. ותבתחילה היה זוכר מכלתו הנוראה אד אחר כך הם מתגברין על זה הטוב וכובשים אותךו תחת ידם עד שנתפס ונקשר אצלם עד שהטוב בעצמו שוכח את מעלתו. אבל על ידי דיבור הישראלי הנ"ל שהולך ונשמע ונכתב בספריהם על ידי כח הצדקה שעלידי זה האויר נח וזך, אזי מוצא זה הטוב את מעלתו הגדולה בבחינת אנא בריה קלה שבים ורוינא שי"ן פרסה, דהיינו שזה הטוב זוכר את מעלתו הגדולה שהוא מנשמות ישראל שהם למעלה מכל העולמות כי ישראל עלה במחשבה תחילה ובהם נמלך ונתייעץ ה' יתברך בבריאת עולמו בבחינתהמה היוצרים יושבי נטעים עם המלך במלאכתו וכו' ועתה הוא הולך לכליון והפסד חס ושלום. ואשי מתחיל זה הטוב להצטער ולרחם ע"ע וחוזר בתשובה ועל ידי זה מתגיירים גרים ונעשים בעלי תשובה. ועל ידי הגרי םובעלי תשובה על יד זה הוא תיקון המזבח שהוא בחינת תיקון האכילה דקדושה ועל ידי זה נפתח או השכל וזוכין לארות אור הצדיק הגדול המאיר בכל העולמות מכל שכן בעולם הזה וכו'. אבל מחמת עכירת המעשים וכסילות השכל נחדשך אורו הגדול ואפילו מי שהוא אצלו אינו יכול לטעום ולהנות מאורו וכל זה מחמת עכירת המעשים וכסילות השכל. אבל על ידי צדקה הנ"ל שעל ידי זה נעשה האויר נח וזך ועל ידי זה נפמע הדיבור הקדוש למרחוק ועל ידי זה נעשין גרילם ובע"ת שעל יד זה נכנע ונתבטל כסילות השכל ואזי זוכיון לראות אורו הגדול של הצדיק האמת ועל ידי זה זוכין ליראה ואהבה. כי עיקר היראה ואהבה אי אפשר לקבל כי אם על ידי צדיק הדור שמחפש אחר הרצונות וכו' וכו'. ומוצא אותם עלידי ההתפארות שמוצא בישראל וכו' (עיין שם כל זה היטב) :
Section 10
Segment 5
וזה בחינת סימני בהמה וחיה טהורה. כל מפרסתפרסה וכו'מעלת גגרה בבהמה אותה תאכלו. כי תיקון האכילה בקדושה שיהיה ראוי המאכל לישראל הוא בחינת תיקון המזבח כנ"ל שהוא על ידי הגרים שנמשכין על ידי שזוכר הטובאת מעלתו וכו' שנמשך על ידי האויר נהח והזך וכו'. וזה בחינת סימני טהרה מפריס פרסה דהיינו שפרסותיו דסדוקות ויש אויר בין הלפרסות. זה בחינת שכבר האיר שם האויר הנח והזך עד שהשמיע שם להטוב הכבוש שם את מעלתו הגדולה שהיה במקום עליון כזה כי בו נמלך ונתייעץ ה' יתברך בראת העולם שזה בחינת פרסה ורגלין כמו שפורש שם רבינו ז"ל מארבב"ח והוינא שי"ן פרסה, שךפרסה הוא בחינת עצות כמו וכל העם אשר ברגליך ההולכים אכר עצתך וכו' עיין שם ועל כן במקום הפרסות שם הוא הסימן טהרה של מינים הטהורים הראוים לאכילת ישראל. כי עיקר הסי' הוא ששם כבר התחיל הטווב לשמוע את דיבור הישראלי שנמשך לכל המקומות הרחוקילם על ידי אויר הנח והזך. שעל זה מרמז הסדק והאויר שבין הפסות דייקרא כי זה דייקא הוא צריך לזכור בחינת והוינא שי"ן פךרסות דהיינו שבו נתייעץ ה' יתברך בבריאת עולמו וכו' כנ"ל. שעל ידי זה נשלם המזבח שעל ידי זה עיקר ביקון האכילה דקלדושה שהיא אכילת ישראל. כי זה ידוע ומבואר כבר כמה פעמים שהנפשות והחיות שבבהמות וחיות ובכל המינים כולם, הם נפשלות מגולגלים מבני אדם ממש שנתגלגלו בהם בעבונותיהם. ועל כן החיוןת והנפשות שבבהמות וכו' הם בחינת הטוב הכבוש בין העכו"ם קרויין אדם. נמצא שהנפש שבחינת שרשה מנפש האדם הוא בחינת הטוב הכבוש בין העכו"ם שהוא בחינת ניצוצי נשמות ישראל שנפלו ונתפזרו למקום שנפלו. אבל יש ניצוצות שנפלו לתוןקף הסטרא אחרא ונתקשרו ונתהדקו שם מאד שאין כח בידינו לבררם על ידי אכילתינו וזה בחינת כל המינם טמאים שאי אפשר לנו לבררם עתה עד לעביד כשיעביר רוח הטומאה וכו' אבל המינים טהורים התיר לנו ה' יתברך באכילה כי ישלנו כח לבררם. ועל כן עיקר הסי' הוא בחינת הטוב הנ"ל שבהמינים טהורים כבר נשמע להטוב הכבוש שם בחינת הדיבור של הצדיק הנ"ל שבהמינים טהורים כבר נשמע להטוב הכבוש שם בחינת הדיבור של הצדיק הנ"ל שעל ידי זה נתעורר הטוב וחוזר למעלתו וכו' ועל כן יש לנו כח לבררו. וזהו בחינת מפריס פרסה ומעלה גרה כנ"ל. ומחמת זה בעצמו מטביע ה' יתברך הטבע במינים טרורים שיהיו מילה גרה דהיינו כשמקבלים המאכל הם מחזירים אותךו למעלה לתוך פיהם כי המאכל של כל מין חי הוא כיותן כי על ידי המאכל מקבל חיות. ועיקר החיות נמשך מהטוב הנ"ל שהם נשמות ישראל שבשבילם נברא הכל והלם שורש החיות של כל הדברילם שבעולם. ועל כן המאכל שהוא החיות שהוא נמדך מהטוב הנ"לשהם נשמות ישראל שבשבילם נברא הכל והם שורש החיות של כל הדברים שבעולם. ועל כן המאכל שהוא החיות שהוא נמשך מהטוב הנ"ל כשהוא בא בפה המינים טהורם שם זוכר מיד את מעלתו שדבא ממקום עליון כזה מבחינת ישראל עלה במחשבתו תחילה ועכשיו נפל לבהמיות. על כן הוטבע בטבעו חוזר ומעלה גרה שמעלה המאכל לצד הראש כי חותר להגביה ולהרים את עצמו לצד הראש שהוא בחינת מוח ומחשבה מחמת ששורש חיותו ממחשבה עליונה דקדשה בריך הוא כי הוא מנשמות ישראל שעלה במחשבה תחילה. ועל כן מותר באכילה כי זה עיקר תיקון הגאכילה דקדושה שהוא בחינת אכילת ישראל כנ"ל:
And this is what our Sages of blessed memory said on the verse (Tehillim 113:9) : "He who makes the barren woman dwell in the house" — the Congregation of Yisrael said: "Your children have made me like this chuldah that dwells at the foundations of houses." And this teaching is astonishing at first glance. But according to what was explained above, the matter is clear. For the essential building of the House is to reveal the concealment — to nullify the aspect of the klipah of the chuldah , as mentioned above. And therefore, when Yisrael sin, G-d forbid, until the Beis HaMikdash is destroyed on account of this — then the Congregation of Yisrael says: "Your children have made me like this chuldah that dwells at the foundations of houses, in ambush and in concealment." And Rashi explains: "Your children have made me — through their sins," etc. That is, through the sins of Yisrael, G-d forbid, the Beis HaMikdash was destroyed, and the concealment returns and intensifies — which is the aspect of the chuldah , as mentioned above.
Segment 7
אות ב וזה בחינת ספירה ול"גבעומר. כי בחכל ימי הספירה אנו צלריכין לצאת מטומאה לטהרה כדי לזכות לקבלת הךתורה בשבועות. דהיינו שאנו צריכין לצאת מטומאת וזוהמת מצרים שהיינו שם בגלות. ועיקר הגלות הוא מה שהטוב של נשמות ישראל כבוש בגלות אצלם שמשם עיקר תוק. מרירות כל הגליות בגשמיות ורוחניות. ומשם נמשכין כל העבירות והתאות בבחינתויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם ובכל ימני הספירה אנו צריכין לטהר עצמינו מטומאתם וזוהמתם שך העכו"ם בכל דור ודור, כי כל הגליות מכונים בשם גלות מצרי םכמו שכבוב במדרש והובא בדברי רבינו ז"ל (בסי' ד'). ועיקר הטהרה הוא על ידי שמשתדלין להשמיע להטוב הכבוש הנ"ל את מעלתו. דהיינו שישמע במקום שהוא שם את הדיבור של הצדיק וכו' על ידי האויר הנח והזך שנעשה על ידי הצדקה שהוא בחינת שלום וגאהבה כנ"ל. וזה בחינת עומר שעורים שהתיר אכילת הלחם שהוא עיקר האכילה כי שעורים הם בחינת הדיבור ששרשו חמשה גבורות מנצפ"ך וכו'(כמובא בכתבים). היינו על ידי הנפת העומר שעורים שהוא בחינת שורש הדיבור על ידי זה אנו מטהרין ומזככין האויר שיהיה בבחינת אויר הנח והזך כדי שהיה נשמע הדיבור הקדוש של הצדדיק למרחקים. כדי שישמע הטוב הכבוש את הדיבור ויזכור מעלתו ויטהר עצמו מזוהמת הגלות וישוב לה' יתברך. וזהבו בחינת התנופה של העומר שעורים כי התנופה היא באויר שמוליך ומבעטא מעלה ומוריד ומרחף עם העומר בתןוך האויר לכל הצדדים, ובחכ זה ממשיכין בחינת אויר הנח והזך שעל ידי זה הולך הדיבר ונשמע למרחוק שזה בעצמו בחינת עומר שעורים שהוא כלליות הדיבר. כי כל הקרבנות שבבית המקדש הם בחינת צדקה כי כולם באים בנדבת לב שהוא בחינת צדקה שהוא רוח נדיבה. ודם הבית המקדש בעצמו כולו נבנה מנדרים ונדבות של ישראל. ועל כן על ידי כל הקרבנות שבבית המקדש נמשך בחינת אויר הנח והזך שנהמשך על ידי הצדקה. ועל שם זה נקר הבית המקדש סוכת שלם וכן ירושלים על שם יראה שלם כי שלם בחינת שלום שהוא בחינת אהבה וריעות שהוא בחינת אויר הנח והזך. ועל כן אוירא דארץ ישראל מחכים כי בכל ארץ ישראל נמשך קדושת ירושלים ובית המקדש שעומדים שם שהם בחינת שלום שהוא בחינת אויר הקדוש אויר הנח והזך. ועל כן זה האויר הקדוש של ארץ ישראל שהוא בחינת אויר הנח והזך הוא מחכים. כי בוודאי כל מי שנכנס בזה האויר הקדוש כי שם שומעיין בודאי כל הדיבורים הקדושים של הצדיקים וההחכמים האמתיים שעל ידי דבריהלם בודאי נתחכם האדם בחכמה האמתיית לשוב את ה' יתברך ולדעת להכיר את מי שאמר והיה העולם שזה עיקר החכמה כמו שכבור אל יתהלל חכם בחכמתו וכו' כי אם בזאשת יתהל המתהל השכל וידוע אותי. ועל כן על ידי הנלפת העומר שעורים שהוא קרבן מנכה עלם שאר הקרבנות שמקריבין אז, על ידי זה נמשך בחינת אויר הנח והזח ועל יד זה ממשיכין הדיבור הקדוש ששרשו בחינת עומר שעורים כנ"ל, ממשיכין אותו ומנניפין אותו בסתוך האויר הנח והזך כדי שילך הדיבור ויהיה נפמע למרחוק, כדי לעורר את הטוב שיטהר עצמו מזוהמתו וישוב לה' יתברך ועל כן מטהרין עצמנחן מזוהמת הגלות על ידי זה כנ"ל. וזה זסכתוב בזוהר שתנופה הוא בחינת תנו לפךה, תנו פה דייקא כי על ידי התנופה של העומר שעורים נותנין את הפה שהוא הדיבור הקדוש לתוך האריר הנכ והזך כדי שיהיה נשמע למרחוק כדי לעורר את הטוב שעגל ידי זה עיקר הטהרה מזוהמת גלות מצרים ושאר הגליות כנ"ל:
And in truth, within the concealment and the hiddenness itself, the Shechinah [Divine Presence] is hidden, as it were (as is explained elsewhere many times) . And this is "Your children have made me like a chuldah " — for, as it were, the Shechinah herself is concealed in the manner of the concealment, in the aspect of: "And I will surely hide [ haster astir ] My face" (Devarim 31:18) . And about this, the verse gives the good tidings: "He who makes the barren woman dwell in the house" — that in the future, the Beis HaMikdash will be rebuilt and the Shechinah will be revealed from her concealment, and it will be fulfilled: "He who makes the barren woman dwell in the house." That which was formerly like a chuldah dwelling at the foundations of houses — now she shall sit in her place in tranquility, and her kingship and her dominion shall be revealed for all to see.
Segment 9
אות ג ועל כן ביום הנפת העומר היה גדולת מרדכי ומפלת המן וכמו שאמרו רבותינו ז"ל. ועיקר מפלתו היה על ידי העומר כי אמר אתי עומר דידכו ונצח אותו ואת בניו כמו שאמרו רבותנו ז"ל (מגילה ט"ז). כי מרדכי הוא בחינת הדיבור הקדוש של אמונה כמו שכתב שם רבינו ז"ל על פי וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי שהוא בחינת מה שהם מוצאים בספריהם היפך אמונתם שזה נעשה על ידי האויר הנח והזך כנ"ל. ועל כן כל המעשה הזאת מה שנמצא כתוב אשר הגיד מרדכי וכל גדולת מרדכי הכל היה ביום הנפת העומר. כי הנפת העומר הוא בחינת זו ממש בחינת מה שממשיכין הדיבור למרכקים וכו' שזהו בחינת וימצגא כתוב אשר הגיד מרדכי וכו'. שכל זה נעשה ביום זה דייקא של הנפת העומר כי הם בחינת אחת כנ"ל; וזה בחינת מה שאמר רבינו ז"ל על פי ועשרת אלפים ככר כסף שמפלת המן היה על ידי השקלים שנותנין ישראל כמו שכתוב שם רזע כבר קדמו שקלינם לשקליך. כי השקלים הם נדיבות לב בחינת צדקה. וזה זרמז התנא בלשונו הקדוש באחד באדר משמיעין על השקלים, משמיעין דייקא כי על ידי השקלים שהם בחינת צדקה על ידי זה משמיעין למרחקים את דיבורי האמנה הקדושה שהם בחינת דיבורי מרדכי בבחינת וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי כנ"ל שעל ידי זה נעשה אויר נהנח והזך עד שמשמיעין להטוב את מעלתו שעל ידי זה יוצא מהם ושב בתשובה על ידי זה נופל ונתבטל זוהמת המן עמלק ומעבירין אותן מן העולם:
Section 11
Segment 11
אות ד ועל כן סופרין הימים לעומר כדי לקשר כל הימים לקדושת הנפת העומר, כדי לזכות בכל יום ויום לשמוע את הדיבור הקדוש של הצדיק הנ"ל כדי לשוב לה' יתברך על ידי זה שזה עיקר בחינת ספירה כנ"ל כי לית יום דלית ביה טוב (כמו שכתוב בזוהר הקדוש). ובכל יום ויום יוצאין דיבורים קדושים מצדיקי אמת להשמיע את הטוב שיש בכל יום ויום שישוב ממקום שנכבש שם לה' יתברך. וזהו בחינת (תהלים יט) יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת בחינת (איוב לב) ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה. וזה שסיים שם אכן רוח הוא באנוש וכו'. רוח דייקא כי אי אפשר לשמוע הדיבורים קדושי םשל הימי םכי אם על ידי הרוח. היינו על ידי שמקדשיןהאויר שיהיה בבחינת אויר הנח והזך כנ"ל שזה זוכין על ידי צדקה כנ"ל. וזה ו יום ליום יביע אומר וכו' אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם שאין שומעין כלל הדיבורים קדושים של הצדיקים של כל יום ויוםף. וזה מחמת הרוח סערה שמבלבל האויר שעל ידי זה אין נזמע הדיבור כנ"ל בהתורה הנ"ל. והתיקון לזה הוא צדקה שעל ידי זה נעשה אויר הנח והזך ואז נשמע הדיבור כנ"ל. והתיקון לזה הוא צדקה שעל ידי זה נעשה אויר הנח והזך ואז נשמע הדיבור כנ"ל. וזהו בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם לשמש שם אהל בהם. שמש זה בחינת צדקה כמו שכתוב וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה. היינו על ידי צדקה בחינת שמש על ידי זה בקצה תבל מליהם. כי נשמע הדיבור למרחקי םאפילו בקצה תבל וכנ"ל:
And for this reason, chaladah is forbidden in shechitah . For the essential purpose of shechitah is to elevate from chai to medaber — which is the aspect of revealing the concealment, which is the aspect of subduing the chuldah , from which all the concealment derives, as mentioned above. And therefore, chaladah is certainly forbidden in shechitah . For the essential rectification of shechitah is through the Torah scholar, from whom one draws the completeness of the knife — whose essential completeness is drawn through the sefarim of the Torah — through which one draws the sweetening from the aspect of the Holy of Holies, as mentioned above. All of this is the opposite of the chuldah and the concealment, as mentioned above.
Segment 12
וזה שנאמר במלחמת עמלק ויהי ידיו אמונה עד בא השמש, ותרגומו פרישן בצלו. שמושה רבינו עליו השלום האריך בתפלה והמשיך דיבורי אמונה שיתפשטו בעולם והכל בהח הצדקה שהיא בחינת שמש וזהו עד בא השמש. ועל ידי זה היה מפלת עמלק שהוא עיקר זוהמת הנחש שנאחז בהטוב הנ"ל שמפלתו על ידי צדקה שעל ידי זה נשמע הדיבור אמונה למרחוק ויוצא הטוב ממנו, ואז נשבר ונופל עמלק ונמחה מן העולם:
Section 12
Segment 14
אות ה וזהו בחינת ל"ג בעומר. שאז הוא בחינת הוד שבהוד בחינת רגלין שברגלין. שעיקר הארת הדיבור הקדוש הנ"ל צריכין להמשיך לשם לבחינת תכלית הרגלין להעלות הטוב משם מבחינת ובלגל מרגלותיו ובשכב שנאמר על הטוב שנפל למדריגות התחתונות לבחינת רגלין כמובא. וזה בחינת צדק יקראהו לרגלו. בחינת הדיבור בחינת צדק תדברון צדק דייקא. שהדיבור הקדוש צריך שיתפךשט למרחוק בכח הצדקה. עד שיהיה לו כח לקרוא את בחינת הרגלין להעלות הטוב משם וזה בחינת צדק יקראהו לרדלו צדק דייקא. שעל ידי הצדקה קוראין את הטוב הכבוש במדריגות התחתונות בבחינת גרגלין כנ"ל. וזה בחינת צדק תדברון כי עיקר כח הדיבור על ידי צדקה שאז האויר נח וזך ואז הדיבור נשמע ונתקבל שזה עיקר שלימות הדיבור(כמו שכתוב במקום אחר). ועל כן הסימני טהרה הם ברגלין בחינת מפךריס פרסה כנ"ל. כי משם דייקא צריכין להעלות את הטוב כנ"ל. וזהו בחינת ל"ג בעומר בחינת ותגל מרגלותיו שעיקר שורש התיבה ג"ל כי הוי"ו והתי"ו הם פעולה. היינו שבל"גבעומר כבר נתפשט הדיבור ונמשך למרחיקם בכח הספירה של כל אלו הימים עד שנשמע הדיבור לתכלית הרגלין עד שמתחיל להתעורר הטוב הכבוש בדיוטא התיחתונה שהוא בבחינתובגל מרגלותיו בבחינת רגלין דרגלין עד שגם הוא חוזר לה' יתברך. ועל כן אז נמתקין כל הדינים ואז הוא יום שמחה וחדוה. כי זה עיקר התיקון כשעולה הטוב מבחינת רגלין וחוזר למעלתו:
And therefore, everything that exists on dry land exists in the sea — except for the chuldah . For the essential concealment and hiddenness is in this world, on the physical earth upon which people dwell. For the lower the level, the greater the concealment. For there are four elements: fire, wind, water, and earth. And earth is the lowest of all, and there the concealment is greatest. For upon the earth dwell human beings, the possessors of free choice — which is through the excessive concealment specifically, as mentioned above — for the sake of which everything was created, as mentioned above. And therefore, upon earth specifically there is a chuldah — which is the aspect of a powerful klipah that conceals the truth, as mentioned above.
Segment 16
אות ו וזה בחינת הלולא דרבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעמר, כי תלמידי רבי עקיבא נסתלקו עד ל"ג בעמר מחמת מחלקת, שלא היה ביניהם שלום, שעל ידי זה אין הדבור נשמע למרחוק. ועל כן נסתלקו בימי הספירה דיקא, מחמת שאז עקר התקון על ידי בחינת האויר הנח והזך שהוא בחינת שלום כנ"ל. והם פגמו בזה על כן נסתלקו אז כנ"ל. ורבי שמעון בר יוחאי וחבריו שהיו התקון שלהם, על כן אמר רבי שמעון בר יוחאי, אנן בחביבותא תליא. 'בחביבותא' דיקא בחינת אהבה ושלום, שצריכין החברים לזהר מאד מאד שיהיה ביניהם אהבה ושלום גדול כדי שיוכלו להשמיע למרחוק הדבורים קדושים שמקבלין מרבן בכל פעם שהם דבורי אמונה. ועל כן נסתלק רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעמר, שאז כבר נזדכך האויר הרבה על ידי קדשת המצוה של ספירת העמר כנ"ל, עד שעולה הטוב מהרגלין. ועל כן אז מאיר קדשת רבי שמעון בר יוחאי שהוא בחינת אהבה ושלום, שזה עקר התקון של הספירה שמתגלה ביותר בל"ג בעמר כנ"ל. ועל כן נסתלק אז רבי שמעון בר יוחאי ואז הוא יום הלולא רבא דילה, כי גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם, כי ימי חייהם של הצדיקים כל יגיעתם וטרחתם לגלות האמונה הקדושה בעולם, להודיע לבני האדם גבורתיו וכבוד הדר מלכותו, אבל מעצם המחלקת שיש בכל דור ודור, ובפרט עצם המחלקת שיש על הצדיק בעצמו ואנשיו, על ידי זה נתבלבל האויר של העולם ואין שומעין ואין רואין כלל דבריו הקדושים והנוראים והנפלאים של הצדיק האמת, רק זעירין אנון אשר נשמע לאזניהם מעט מנעימת דבוריו הקדושים. אבל הצדיק מתיגע בכמה יגיעות לטובת ישראל ומתגלגל עמנו בכמה גלגולים ומשתדל בכמה עצות ותקונים באפן שיזכו כל ישראל וכל הטוב הנמשך מנשמת ישראל שנפל למקום שנפל, שכלם ישמעו דבריו הקדושים וישובו לה' יתברך באמת. ואינם מסתלקים מן העולם עד שזוכין ביום הסתלקותם לקדש את אויר העולם בקדשה נפלאה כזאת עד שלא יהיה כח לשום מחלקת ולשום רוח סערה לבלבל האויר, רק דבוריהם ילכו ויתפשטו בעולם למרחקים בבחינת יפוצו מעינתיך חוצה. ואף על פי שנדמה שהרוח סערה והמחלקת גדול בשעתו, אבל הוא רק לפי שעה. וסוף כל סוף יתגלה האמת ושפת אמת תכון לעד וכו'. וכמו שרואין קצת בחוש גם עתה, שאף על פי שיש חולקין על הצדיקים כמו שחולקין גם לאחר הסתלקותם. כי במדינת ליטא ובשאר מדינות נמצאים עדין מתנגדים רבים על הבעל שם טוב, זכר צדיק לברכה, בעצמו מכל שכן על תלמידיו הקדושים. וכן עצם המחלקת שעל רבנו, זכרונו לברכה, שעדין לא נשקט כלל. אבל אף על פי כן דבריו וכל דברי הצדיקים אמתיים חיים וקימים לעד ויאבדו המתנגדים ואלף כיוצא בהם. ודבר אחד מדברי תורתו הקדושה לא יתבטל. וגם עתה נמצאים בכל עת אנשים כשרים המכירים האמת וקונים ספריו ומחפשים אחריהם כמטמונים ושומעים דבריו דברי אלקים חיים. ורואים ומבינים מעט עצם נפלאות קדשת תורתו הקדושה וכו' וכו'. כי גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, כי בשעת הסתלקות הצדיק נאמר, "יבוא שלום ינוחו על משכבותם". 'שלום' דיקא, כי נשמתו בבחינת שלום, כי הנשמה הוא בחינת אויר ורוח קדוש, כמו שנאמר, "כל אשר נשמת רוח באפיו" בחינת אכן רוח הוא באנוש ונשמת וכו' ועל כן על ידי הסתלקותו שיוצאת נפשו ורוחו ונשמתו והנפש נשארת בזה העולם על קברו הקדוש (כמו שמבאר בכתבים),על ידי זה נתקדש כל אויר העולם בקדשה גדולה באפן שיהיו נשמעין דבריו הקדושים למרחקים תמיד כנ"ל. רבי שמעון בן יוחאי שמא גרים, כי שמעון בחינת ושמעו הולך בכל המדינות (כמו שמבאר שם על פסוק ושמעון איננו, עין שם): וזהו בחינת מה שצריכין לילך על קברי הצדיקים, כי במקום קבריהם הקדושים ששם מאיר רשימו של נפשם הקדושה, בודאי שם הוא בחינת אויר הנח והזך ביותר וכנ"ל. ועל כן צוה רבנו זכרונו לברכה, לתן צדקה קדם שבאים על קברו. וכן נוהגין כל ישראל שמרבין בצדקה כשהולכין על קברי הצדיקים, כי צדקה מסגל להמשיך אויר הנח והזך ואז זוכין להכלל האויר הנח והזך שעל קברו, שנמשך מנפשו שהיא גם כן בחינת אויר רוחני ועליון מאד. ועל ידי זה זוכה לשמע קול דברי הצדיק האמת הזה כל מה שדבר כל ימיו, שכל דבוריו היה להמשיך אמונה בעולם. ועל ידי זה נזכר הטוב שבו וחוזר למעלתו. ועל כן טוב ללמד שם על קבר הצדיק מחדושי תורתו שחדש. וכן נוהגין בארץ ישראל שעל כל קבר של כל תנא או נביא אומרים איזה פסוקים או מאמרים של אותו הנביא או התנא. וכבר נדפס שם על זה ספר אחד מלקט ממאמרים של התנאים הקבורים לומר אותם על קברם, כי שם על ציון קברם הקדוש מסגל מאד ללמוד תורתם הקדושה, כי שם יזכה לשמע דבורים הקדושים, כי שם בחינת אויר הנח והזך, שעל ידי זה יהיה נשמע דבריהם בלבו וישוב לה' יתברך:
And therefore, there, upon this earth upon which we dwell — where the concealment is at its utmost, as mentioned above — the essential rectification to reveal the concealment is through emunah [faith] specifically — namely, emunas chachamim , as mentioned above. For the element of earth is in the aspect of emunah , in the aspect of: "Dwell in the land and tend faith" (Tehillim 37:3) (as is explained elsewhere) . For the four elements — fire, wind, water, earth — correspond to the four worlds: Atzilus , Beriyah , Yetzirah , Asiyah — which are the aspect of the four letters of the [Divine] Name, which are the aspect of the three mochin [intellects] and emunah , which is the aspect of Malchus (as is known in the Kabbalistic writings) . It follows that fire, wind, and water correspond to the three mochin , and earth corresponds to emunah / Malchus .
Segment 18
אות ז נמצא, שבכל ימי הספירה עוסקין להשמיע להטוב הכבוש את דברי הצדיקים כדי שיטהר עצמו מזהמת הגלות ולשוב לה' יתברך שזהו בחינת גרים, שעל ידי זה תקון המזבח, שעל ידי זה נתתקן השכל וזוכין לראות אור הצדיק, ועל ידי זה זוכין ליראה ואהבה שנמשך על ידי הצדיק, על ידי שמחפש אחר הרצונות של ה' יתברך וכו'. ומוצא אותם על ידי ההתפארות וכו' (כמבאר שם בהתורה הנ"ל, עין שם). וזה בחינת שבועות שאז נתגלה גדלת משה רבנו שהוא בחינת הצדיק שבדור, כי כל צדיק נקרא משה, כמו שאמר רבנו, זכרונו לברכה (בסימן ב), כי אז בשבועות היה מתן תורה, שנאמר שם, "וגם בך יאמינו לעולם". ועל ידי זה שנתגלה אור הצדיק זוכין ליראה ואהבה שנמשך על ידי ההתפארות שמתפאר בישראל, שעל ידי זה נמשך יראה ואז נופל יראה על כל שנאני שחק וכו' ואחר כך מתקרב אליהם ונותן להם מתנות שזהו בחינת אהבה. וזהו בחינת מתן תורה שבתחלה המשיך עליהם יראה גדולה על ידי הקולות וברקים וקול שופר וכו', כמו שנאמר, "ויחרד כל העם אשר במחנה". וכמו שנאמר שם, "בעבור תהיה יראתו על פניכם וכו'". ועל כן בתחלת השליחות התחיל לדבר מההתפארות שמתפאר בישראל כמו שנאמר, "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים וכו' והייתם לי סגלה וכו' ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש וכו'", שכל הדברים האלה הם דברי התפארות והשעשועים שמספר להם גדל חשיבותם אצלו. ועל ידי זה שהמשיך וגלה החשיבות וההתפארות של ישראל, על ידי זה היה כל המורא הגדול של מתן תורה; קולות וברקים וכו'. שכל זה הוא בחינת יראה כנ"ל. כי היראה על ידי ההתפארות שמתפאר בישראל וכו' כנ"ל, ואחר כך נתן להם את התורה שהיא בחינת מתנות שנותן אחר כך כשמתקרב אליהם בחינת לקחת מתנות באדם. (תהלים סח, יט), כי שרש התורה הוא יראה ואהבה שהם בחינת אנכי ולא יהיה לך, כמו שאיתא בזהר הקדוש, שכל זה נמשך מההתפארות והרצונות שמתגלין על ידי הצדיק כנ"ל, שכל זה היה בשעת מתן תורה שאז נתגלה ההתפארות שמתפאר בישראל בחינת והייתם לי סגלה וכו' ואז נתגלו כל הרצונות שהיה לה' יתברך בכל הבריאה, כי כל הבריאה כלה היתה תלויה ועומדת עד אותו היום שקבלו ישראל את התורה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת פח) על ה' דהששי וכו'. נמצא, שביום מתן תורה נתגלה, שכל הבריאה שברא ה' יתברך וכל אשר בה, כל רצונו היה בזה רק כדי שיקבלו ישראל את התורה ויתפאר בהם על ידי זה. ועל ידי זה נתגלין כל הרצונות של הבריאה כנ"ל, ועל ידי ההתגלות של ההתפארות והרצונות מזה בעצמו נמשכו היראה והאהבה שהם כלל כל התורה כנ"ל:
And this is why we find that da'as is compared to fire, wind, and water — but not to earth. For water is in the aspect of da'as , as it is stated: "for the earth shall be full of the knowledge of Hashem, as the waters cover the sea" (Yeshayahu 11:9) . And likewise, wind is in the aspect of intellect, as it is stated: "a spirit of wisdom and understanding" (Yeshayahu 11:2) ; and it is written: "indeed there is a spirit in man" (Iyov 32:8) , which is stated regarding the wisdom that is in man. And likewise, fire is the aspect of intellect (as is brought in the words of Rabbeinu of blessed memory) — that the intellect in man is like a burning fire, in the aspect of: "the lamp of Hashem is the soul of man" (Mishlei 20:27) . And this is what is stated: "Is not My word like fire?" etc. (Yirmeyahu 23:29) .
Segment 20
אות ח וזה בחינת דריכת הקשת בל"ג בעמר. דבורי לשון הרע שמשימין מחלקת הם בחינת כוננו חצם על יתר וכו' כי השתות יהרסון צדיק מה פעל. ולהפוך; דבורים קדושים, דבורי אמונה של הצדיק שהם בחינת תפלה, בחינת ויהי ידיו אמונה וכו' הם בחינת קשת וחצים בחרבי ובקשתי וכו'. זכאה מאן דידע לזרקא חצים, כי זה עקר השלמות שיזדכך האויר עד שיפרח הדבור הקדוש להטוב הכבוש כמו חץ מהקשת, עד שישמע הטוב ויפלח חץ כבדו של הסטרא אחרא ויצא הטוב משם בשלום:
But earth is only in the aspect of emunah . For earth is the lowest element, where all the "dwellers of chaled " dwell, where the concealment is at its utmost — for the sake of free choice. And there, the essential revelation — to know the truth and to recognize the Creator, blessed is He — is through emunah . And the essential thing is emunas chachamim — true chachamim — who occupy themselves with drawing His Divinity, blessed is He, into the world and revealing the truth in the world. And therefore the chuldah exists only on dry land — i.e. in the element of earth — for there the concealment is at its utmost, which is the aspect of the chuldah , as mentioned above. But in water, there the da'as begins to be revealed, as mentioned above. Therefore, the concealment is not as great there. And therefore, da'as is compared to water, as mentioned above. And therefore, in water there is no chuldah , for the concealment is not as great there, as mentioned above.
Segment 22
אות ט וזה כי הנה הסתיו עבר הגשם חלף הלך לו וכו'. וקול התור נשמע בארצנו, כי אז בניסן האויר נח וזך, כי בימי החרף מצויים רוח סערה ובלבול האויר, אבל בניסן נאמר, "מוציא אסירים בכושרות" (תהלים סח, ז). חדש שכשר לצאת וכו'. וזה; 'כי הנה הסתיו עבר וכו' וקול התור נשמע בארצנו', קול ה'תיר' הגדול, שהם דברי הצדיקים אמתיים שהולכים לפנינו לתור לנו דרך כבושה לשוב לה' יתברך, קול דבריהם נשמע אז בניסן בארצנו, אפלו בבחינת ארציות בדיוטא התחתונה, והכל מחמת שאז האויר נח וזך:
And therefore, all the purifications from all the impurities are through water — where there is no chuldah , which is the klipah of concealment, which is the aspect of the choled , the first of the eight impure creeping things, from which all the impurities of all the sins derive — which come through the concealment. For the waters are the aspect of the revelation of da'as — emerging from concealment to revelation. This is drawn through strengthening oneself in emunas chachamim — true chachamim — through which one merits, via the true chachamim , to draw da'as and complete counsels — to be purified from all the idolatries and from all the impurities. These are the aspect of the "pure waters" that are explained in the above-mentioned Torah [discourse], in the aspect of: "And I will sprinkle upon you pure waters, and you shall be purified from all your impurities," etc. (Yechezkel 36:25) . For through strengthening faith, one merits the revelation of da'as and complete counsels, and to draw the sweetening from the supreme, all-encompassing intellect — through believing in all the holy sefarim of the Torah — through which everything is sweetened and one is purified from everything, as mentioned above.
Segment 24
אות י וזה האזינו השמים ואדברה וכו'. ולא יבלבל דברי הרוח סערה וכו'. שאל אביך ויגדך וכו'. ושמע דבריהם היטב וכו'. וכל זה על ידי 'כנשר יעיר קנו'; נשרא דא רוחא, רוח נדיבה, בחינת צדקה, אויר הנח והזך. וזהו 'על גוזליו ירחף' רחיפה היא תנועת האויר בנחת, בחינת אויר הנח והזך, שעל ידי זה נשמע דבור הצדיק למרחוק בכל העולם, בחינת האזינו השמים ואדברה וכו'. וכל זה אמר משה ביום הסתלקותו, שאז המשיך תקון הנ"ל, שיזכה אחר הסתלקותו שיקימו דבריו לעולם וכנ"ל, וכמו שכתוב, "וענתה השירה הזאת וכו' כי לא תשכח מפי זרעו": ועל כן אנשי המעמד היו עוסקים בפרשת האזינו ופרשת בראשית, כי הם היו עוסקים להודיע האמונה להטוב הכבוש כדי להשלים המזבח, כי כל המעמדות היו בשביל תקון הקרבנות שהם תקון המזבח, ועל כן היו עוסקין בפרשת בראשית שהיא עקר האמונה שה' יתברך ברא הכל. וזה בחינת פרשת האזינו להשמיע דבורי האמונה למרחוק כנ"ל:
Section 13
Segment 26
אות יא וזה בחינת עמר שעורים. שעורים הוא מאכל בהמה, דהינו החיות של הבהמה, כי צריכין תחלה לתקן החיות של הבהמה שהוא בחינת הטוב הכבוש שנפל למקום שנפל, לבהמיות כנ"ל, כי שעורה בחינת הדבור, כי גם הטוב שנפל הוא בחינת ניצוצי אותיות הדבור ששם היה עקר השבירה, שמשם הטוב הנ"ל כידוע. וזה בחינת מה שהאבות היו רועי בהמה, כי רצו להמשיך האמונה הקדושה בעולם שזה ממשיכין על ידי הדבור הקדוש הנ"ל שמשמיעין אותו למרחוק על ידי הצדקה וכו' עד ששומע הטוב שנפל להעכו"ם שהם בחינת בהמות. ועל כן היו רועי בהמות לתקן המאכל והחיות של הבהמות כנ"ל, שזהו בחינת עמר שעורים כנ"ל. וזה בחינת ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת. כי תחלה צריכין לתקן מאכל בהמה, שזהו בחינת עמר שעורים שמתיר לאכל לחם שהוא עקר האכילה, כי כשמתקנים מאכל בהמה, שזה בחינת עמר שעורים, שזה נעשה ועל ידי שמודיעים להטוב הכבוש בבהמות האמונה הקדושה, עד שחוזר למעלתו שזהו בחינת גרים, על ידי זה נשלם המזבח שהוא עקר תקון האכילה דקדשה. וזהו 'ונתתי עשב בשדך לבהמתך', שמצוה להאכיל לבהמה תחלה כדי לתקן החיות והטוב הכבוש ביניהם בבחינת גרים שהם תקון המזבח כנ"ל והדר ואכלת ושבעת, כי אז האכילה בקדשה כנ"ל. ועל כן היה אברהם איש החסד ועשה חסד וצדקה עם כל העולם כדי להמשיך בחינת אויר הנח והזך. ועל כן נקרא אברהם אוהבי, בחינת אהבה וחסד שהוא בחינת אויר הנח והזך כנ"ל, שעל ידי זה נשמע דבור של אמונה הקדושה למרחוק כנ"ל, כי אברהם היה ראש למאמינים והוא הראשון שהתחיל להמשיך ולגלות האמונה הקדושה בעולם, שלזה צריכין להרבות בצדקה וחסד שהם בחינת אהבה ושלום, כדי שיהיה בחינת אויר הנח והזך, כדי שיהיה נשמע הדבור למרחוק. וזהו בחינת פסח שהוא בבחינת אברהם איש החסד כידוע, כי פסח הוא יציאת מצרים תחלת התגלות האמונה בעולם, על כן הוא בבחינת חסד, בבחינת אברהם כדי להשמיע דבורי האמונה למרחקים, כי בפסח יוצא הדבור דקדשה מהגלות בבחינת פס סח. ועל כן צריכין חסד וצדקה כנ"ל. וזה בחינת לחם עני, כל דכפין ייתי ויכול, כל דצריך וכו', כי צריכין להרבות בצדקה וחסד כדי להשמיע דבורי אמונה, שזה עקר בחינת פסח, ועל כן נותנין מעות חטים לעניים:
And this is what our Sages of blessed memory said: "Thus concluded Rabbi Meir [when he finished] the Book of Iyov: He would say, 'The end of man is death; the end of an animal is slaughter. Fortunate is the one whose toil is in Torah,'" etc. For shechitah is to elevate the soul of the animal from concealment to revelation — which is the aspect of the revelation of da'as — to know and to take well to heart that the world is vanity and emptiness, in the aspect of "Give ear, all dwellers of chaled " mentioned above. And therefore he juxtaposed one to the other: "The end of man is death; the end of an animal is slaughter" — for through the shechitah of the animal, one must remember that the end of man is death — in the aspect of: "and the living shall take it to heart" (Koheles 7:2) — so that he will truly take to heart and seek true counsels and strategies to save his soul. This is the aspect of the revelation of da'as — which is the aspect of the mitzvah of shechitah , as mentioned above.
Segment 28
אות יב וזהו בחינת רבוי הצדקה של פורים, בחינת ומתנות לאביונים. וכל הפושט יד לטל, נותנין לו, כדי להמשיך קדשת מרדכי, בחינת וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי, שעל ידי זה עקר מפלת המן כנ"ל, שזה זוכין על ידי רבוי צדקה דיקא, כדי שיהיה לנו שלום עם הכל, כדי שיהיה האויר נח וזך, שעל ידי זה נשמע הדבור למרחוק בבחינת ושמעו הולך וכו', בחינת שמעו עמים ירגזון וכו' הנאמר ביציאת מצרים, בפסח, שהוא גם כן בבחינה זו כנ"ל. וזה שאמר רבנו, זכרונו לברכה (בסימן רא), שמצ"ת ראשי תבות, צ'דקה ת'ציל מ'מות. כי פסח בחינת מצה, שהוא תחלת התגלות האמונה, עקר התקון על ידי צדקה וחסד, בחינת אברהם איש החסד כנ"ל. וזה בחינת צדקה תציל ממות, שמצלת מבחינת רגליה יורדות מות, בבחינת צדק יקראהו לרגלו כנ"ל. שעל ידי הצדקה קוראין את הטוב מבחינת רגליה, מבחינת 'ותגל מרגלתיו'. ומצילין את הטוב, מבחינת רגליה יורדות מות, בבחינת צדקה תציל ממות, שזהו בחינת מצת, לחם עני, לחם שעקר תקונו על ידי צדקה לעניים, שעל ידי זה נשמע הדבור אמונה בחינת פה סח, למרחוק, שזה עקר תקון האכילה דקדשה כנ"ל:
[Note: This pertains to what was said above.] And this is the language of the Gemara (Yerushalmi Shabbos, Perek Shemonah Sheratzim) : It is written: "Hear this, all peoples; give ear, all dwellers of chaled " (Tehillim 49:2) . Rabbi Acha and the Rabbis [discussed this]. One said: Why does he compare all people of the world to a chuldah ? Rather, because everything that exists on dry land exists in the sea, etc. — but the chuldah does not exist in the sea. And one said: Why does he compare all people of the world to a chuldah ? Just as this chuldah drags and puts down, drags and puts down, and does not know for whom it puts down — so too all people of the world drag and put down and do not know for whom they put down. This is what is written: "He heaps up and does not know who will gather them" (Tehillim 39:7) . Thus far the language of the Gemara. And now you will understand on your own that both intended the same thing — one master said one thing and the other said another, and they do not disagree . For it is for this very reason that the world is called cheled , after the chuldah that is found on dry land — which refers to the great magnitude of the concealment of this world, etc., as mentioned above. And this is itself what the other one said: "Just as this chuldah drags and puts down," etc. — for this is itself the aspect of the above-mentioned concealment, on account of which the entire world is called after the chuldah , as mentioned above. And about this David cried out: "Give ear, all dwellers of chaled !" — that they should not allow themselves to be deceived and should not be drawn after the chuldah , which is the depth of the concealment, as mentioned above.
Segment 30
אות יג וזה בחינת "אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים", 'כסף צרוף' זה בחינת הון יוסיף רעים רבים, בחינת צדקה (כמבאר שם בהתורה הנ"ל), כי צדקה מתקן הכסף והממון של האדם, וכמו שנאמר, "וצרפתים כצרף את הכסף וכו' והיו לה' מגישי מנחה בצדקה", הינו על ידי כסף צרוף, דהינו על ידי צדקה, שמצרף ומטהר את הכסף והעשירות, על ידי זה אמרות ה' אמרות טהרות, שהם דבורי אמונה נמשכין ונתגלין בכל הארץ, בחינת אמרות ה' אמרות טהרות, על ידי כסף צרוף, בחינת צדקה, על ידי זה 'בעליל לארץ', שמתגלין ונתעלין ונחשבין בכל הארץ, הינו כנ"ל. וזהו מזקק שבעתים בחינת ארבעים ותשעה ימי הספירה שבהם נעשה התקון הזה כנ"ל. ועתה מחבר היטב מקרא הזה לכל דברי המזמור הזה שמדבר שם תחלה מחטא לשון הרע ואחר כך פתאם מדבר ענין מקרא אמרות ה' הנ"ל, שנראה שם לכאורה שלא כענינו, אך על פי הנ"ל מחבר ומקשר היטב, כי תחלה מדבר מבעלי לשון הרע שמקלקלין מאד שפוגמין באמונה הקדושה, כמו שנאמר שם, "הושיעה ה' כי גמר חסיד כי פסו אמונים וכו' שוא ידברו וכו'", הינו שדוד צועק לה' יתברך על חסרון האמונה שנמשך על ידי שנסתלקו הגומלי חסד בחינת גמר חסיד, ועל ידי 'זה כי פסו אמונים מבני אדם', שנפגמה האמונה, כי כשיש חסד אז נשמע דבורי האמונה למרחוק ונתגדלה האמונה בעולם ולהפך להפך. וזהו 'כי גמר חסיד כי פסו אמונים וכו'' כנ"ל. ולא די שגמר חסיד כנ"ל, אף גם נתרבו בעלי לשון הרע בחינת שוא ידברו איש וכו', שעל ידי זה נתרבה מחלקת ושנאה וקנטור בעולם שהוא בחינת רוח סערה, שעל ידי זה נתבלבל האויר ואי אפשר להשמיע הדבור למרחקים כנ"ל, ועל זה מתפלל דוד המלך, עליו השלום, ומתנבא שסוף כל סוף יגמר ה' יתברך כרצונו ויכרת ה' כל שפתי חלקות וכו' משוד עניים וכו' עתה אקום יאמר ה'; שה' יתברך יקום ויושיע בודאי להעניים והאביונים החוסים בצל הצדיקים. ובעלי לשון הרע ומחלקת יכרעו ויפלו ולא יוכלו לבלבל העולם מלשמע קול דברי הצדיק, אדרבא, ה' יתברך יזכה את ישראל להרבות בצדקה, שעל ידי זה יתגלו ויתעלו האמרות טהורות של הצדיק בכל העולם שזהו בחינת אמרות ה' וכו' כסף צרוף וכו' כנ"ל:
Section 14
Segment 32
אות יד וזה בחינת ספירת העומר. ספירה דייקא בחינת ה' יספור בכתוב עמים וכו' (כמובא בהתורה הנ"ל). וספור דייקא כי זה המקרא ה' יספור בכתוב עמים הביא שם רבינו ז"ל לענין הטוב הכבוש בין העמים שמודיעין לו מעלתו על ידי הכתב הנעשה על ידי האויר הנח והזך וכו' שכל זה הוא בחינת ספירת העומר כנ"ל. כי כשמעלין הטוב הכבוש מהסטרא אחרא והעכו"ם צריכין להביאו לתוך מנין ומספר דקדושה בחינת ה' יספור בכתוב עמים וכו', וספור דייקא. וזה בחינת מספךר בני ישראל כשיצאו מגלות מצרים, וכן כשנפלו בעגל וכו' כמו שפרש רש"י בפרשת במדבר מתוך חיבתן לפניו מונה אותן כל שעה כשיצאו ממצרים מנאן וכשנפלו בעגל מנאן לידע הנותרים כשבא להשרות שכינתו עליהלם מנאן, באחד בניסם הוקם המשכן ובאחד באייר מנאן. ועל כן קורין פרשה זואת קודם שבועות כמובא בשולחן ערוך הסימן מנו ועצרו, כי מספר בני ישראל ומספר הינים שזופרין לעומר הם בחינה אחת בחינת גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו ימים יוצרו ולא אחד בהם. כי כל אחד מישראל כלול מכל הדות שהם בחינת ימים בחינת ומדת ימי. כי כשיוצא הטוב מהגלות צוה ה' יתברך למנותו כדבר הכביב שמונין ודסופרין אותו כדי שיהיה מעתה שמור וקיים במספר ובמינין ולא יחסר ניצוץ אחד מהלם ולא ישלטו עוד בהם זרים כי כסר נכנס הכל בחשבון הקדושה שזהו בחינת מספר בני ישראל בכ"פ זיצאו מרע לטוב. כמו כשיצאו מגלות מצרים וכן אחר חטא העגל שחזרה הזוהמא כידוע והצרכו לטהר עצמן מחדש כידוע לחזור ולהוציא הטוב הכבוש מהרע, על כן צריכין מנין מכדש וכנ"ל. ועיקר המנין של ישראל היה רק על ידי הצדקה של השקלים שעל ידי זה נעשה אויר הנח והזך שעל ידי זה מודיעין להטוב הכבוש ומוציאין אותו מהרע ומכניסין אותו למספר דקדושה שהוא מספר צבא ד' שהם צבאות בני ישראל. כי כשכבר נכנס הטוב במספר צבא ד' בודאי אסור לזרים ליגע בו עוד כי מני שלח ידו בצבא המלך המנויים והספורים ונקה. אבל לעתיד כשיתבטל הטומאה כתיב והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר וכו' כי יהיה אז למעלה מהמספר. כי באמתשורש נשמת ישראל שהם עיקר הטוב הוא למעלה מהמספר כי הם חלק אקוק ממעל ששם אין שייך מספר בבחינת ולפני אחד מה אתה סופר. רק מחמת שהנשמות מתלבשות בזה העולם המעשה בשסיל הבחירה ההכרח שיעברו תחת המספר והמנין. כי זה העולם הוא בבחינת ריבוי ומנין ועל כן תיחף שברא ה' יתברך את העולם עשה תיכף חשבון ומנין מהימים שברא בהם את העולם כמו שכתוב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד ויהי ערב וכו'ךּ יום שני וכן כולם. כי שורש הקדושה הוא למעלה מהמספר בחינת לפני אחד מה אתה סופר כנ"ל. והקליפות והסטרא אחרא שהם השקר הם למטה מהמספר. כי כבר מבואר בדברי רבינו ז"ל (בהתורה אר"ע בסימן נ"א) שהאמת הוא אחד והשקר הוא הרבה. כי כשאומרים על כלי כסף האמת אי אפשר לומר רק שם אחד דהיינו שהוא כלי כסף אבל שקר יכולים לומצר עליו הרבה דהיינו לומר שהוא נחשת או ברזל או זהב ושאר שמות וכו' (עיין שם והבן). ומחמת זה השקר אין בו מספר ומנין כלל. כי השקר הוא בבחינת ופערה פיה לבלי חוק. כי אין גבול ומספר להשקר כמו במשל הנ"ל שאמת אי אפשר לומר כי אם אחד שהוא כסף אבל שקר אפשר לומר שהוא זהב או נחשת או עץ או אבן וכו' ושאר שמות בלי מספר וכן למשל כשיש לפנינו חפצים או מעות במסלפר עשרה כשאומרים האמת יש להם נהין ומספר דהיינו שהם במספר עשרה שזהו האמת. אבל תיכף כשרוצה לשקר אין להם שום מספר ומנין וגבול כלל. כי שקר יכולין לומר שהם חמשה או ששה או עשרים או שלשים וכו' עד בלתי גבול וקץ נמצא שאין שיעור וקצבה ומנין וגבול להשקר. ועל כן השקר אין נכנס תחת המסםר והמנין כלל. אבל הוא כרוך תמיד אחר המספר והמנין. כי קודם שנשתלשל הדבר מלמעלה מבחינת למעלה מהמספר לזה העולם שהוא בבחינת מספר אז אין שליטה כלל להשקר. כי אין לו אחיזה רק במקום שיש ריבוי כי באכד אין לו אחיזה (כמבואר בהתורה אר"ע הנ"ל) :
And this is the aspect of shechitah — which is to elevate the soul of the animal to medaber , which is the defining boundary of adam — to elevate the reincarnated souls that fell through their sins from the aspect of adam into animals, beasts, and birds. For their essential downfall is through the flaw of emunas chachamim , through which the da'as is flawed — for the foul "smokes" confuse the da'as , etc. And when the da'as is flawed, one falls from adam to beheimah — the absence of da'as , confusion of eitzah — in the aspect of: "Man in splendor does not abide; he is likened to the animals that perish." "Man in splendor" — yekar is the aspect of tefillin , as our Sages of blessed memory expounded — namely, tefillin which are mochin , the aspect of pure mochin , the aspect of "tefillin require a clean body." And one who flaws this — in the aspect of "man in splendor does not abide" — "is likened to the animals that perish" — for then he falls to the aspect of beheimah , as mentioned above.
Segment 33
ועל כן צותה התורה לתת שקלים דייקא בשסיל מספר בני ישראל כדי שיגין כח הצדקה שלא יהיה כח להשקר להתאחז בהמספר וס ושלום לקלקלו כי שם הוא כרוך תמיד כנ"ל אבל על ידי הצדקה שעל ידי זה מודיעין להטוב מעלתו ויוצא משם ונתבטל אחיזתם שוב אין להם כח להתאחז בהמספר. אדרבא על ידי המספר דייקא הסטרא אחרא והקליפות נכנעין ונופלין כי מצוציאין את הטוב מהם ומכניסים אותו במספר צבא ה' המנויין לפניו מתוך חיבתן ששוב אסור להם ליגע בו כנ"ל. כי המספר הוא בחינת הבחירה והוא בחינת ממוצע בין השקר שהוא למטה מהמספר כנ"ל ובין שורש הקדושה שהוא למעלה מהמסםר כנ"ל. ובכח מצות הצדקה של השקלים נתבטל אחיזת הסטרא אחרא מהמספר אדרבא על ידי המספר מוציאין הטוב הכבוש מהסטרא אחרא והשקר שהם למטה מהמספר ומכניסין אותו במספר צבא ה' שעל ידי מספרם הלם מתקשרים בשם ה' ונכללין למעלה מהמספר ששם שרשינו כנ"ל. בחינת והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר. וקשיא רישא לסיפא כתיב והיה מספר בני ישראל משמע שיש להם מספר ואחר כך מסיים אשר לא ימד ולא יספר. אך עלפי הנ"ל מסואר היטב כי דייקאעל ידי מספר בני ישראל על ידי השקלים שהוא מספר דקדושה על ידי זה סייקרא יהיה נכללין למעלה מהמספר בבחינת אשר לא ימד ולא יספר:
Also, the rectification of shechitah is to rectify the sin of Adam HaRishon, who flawed emunas chachamim (as is explained elsewhere) — through which it was decreed upon him: "in sorrow shall you eat of it" ; "by the sweat of your brow" (Bereishis 3:17-19) — which is the flaw of eating, meaning as above. And therefore, the rectification is through shechitah — for the knife and sword of shechitah is the aspect of machlokes , which is called a "sword," as it is stated: "The wicked have drawn the sword" — and Rashi explains: machlokes . Meaning, because the soul flawed emunas chachamim , from which all machlokes derives, and when it did not merit teshuvah during its lifetime, then its punishment is that it was reincarnated in the soul of an animal and must endure the pain of shechitah through the sword of shechitah , which is drawn from the aspect of machlokes , as mentioned above. And therefore, the knife must be in a state of completeness without any flaw whatsoever, for Hashem, blessed is He, desires the rectification of the soul. Therefore, the knife must be completed without flaw. And the completeness is through the Torah, where the essential completeness resides, in the aspect of: "The Torah of Hashem is perfect, restoring the soul." And this is the aspect of "Gird your sword upon your thigh" ; the aspect of "each man his sword upon his thigh," etc. And the essential completeness is at the edge of the knife, which cuts the flesh — this is the aspect of the finalization of the eitzah , the aspect of "cutting" the halachah , the aspect of the ruling of the halachah , as this expression is common in the words of our Sages of blessed memory (Shir HaShirim 3:8) : that they "cut" halachos .
Segment 34
וזהו במספר שמות במספר שמות דייקא. כי צריכין להודיע להטוב הכבוש שמו דייקא שהוא כלול בשם ישראל כמו שכתוב ובשם ישראל יכנה אלו הגרים. כי כל זמן שזוכר הטוב שמו עדיין בקל יכולין להוציאו משם ועיקר השכחה מה ששוכח הטוב מעלתו כנ"ל הו מה ששוכח את שמו. וזה בחינת מה שהמת שוכח שמו כשאינו איש כשר באמת. כי עיקר הוא השם ששרשו שם ה' ומי שמזכיר עצמו בכל פעם ששם ישראל נקרא עליו אף אם הוא כמו שהוא. כי אפילו פושעי ישראל כל זמן ששם ישראל נקרא עליו כי נקרא פושעי ישראל יש בו התפארות פרטי (כמבואר בהתורה הנ"ל). ומי שמזכיר עצמו בזה בכל פעם בקל יוכל לשוב לה' יתברך. כי אין הטוב שלו שוכח מעלתו לגמרי מאחר שזוכר עדיין ששמו ישראל. אשר כל העולמות נבראו בשבילנו ובנו נמלד ונתייעס בבריאת עולמו וכו' כנ"ל:
Section 15
Segment 36
אות טו וזה בחינת שבועות ביום החמשים שהוא בחינת שער החמשים כידוע. כי מ"ט ימי הספירה אז אנו מטהרין עצמנו ויוצאין ממ"ט שערי טומאה למ"ט שערי קדושה. וביום החמשים הוא וים טוב קודש כג השבועות הקדוש והנורע זמן מתן תורתנו שאז מקבלין קדושה וטהרה משער החמשים שזהו בחינת המקוה של שבועותשטובלין ומטהרין עצמינו בשער החמשים כמו שתתוב בכוונות ומובא בדברי רבינו ז"ל(בסי' נ"ו). כי עיקר אכיזת כל המספר הוא בבחינת שבעת ימי הבנין שהם בחינת שבעת ימי בראשית שבשביל שה עשה ה' יתברך מספר ומנין בכל ששת ימי בראשית כמו שכתוב ויהי ערב וכו' יום אכד יום שני וכו' כנ"ל. ועל כן סופרין שבעה שבועות שבע כלול משבע שהם כל כל מהספר הכלול בשסעת ימי הבנין. שעל ידי זה מסטלין אחיזת הזקר שהם למטה מהמספר כי אין מסלפר ומנין וגבול להשקר כנ"ל. אבל באמת אף על פי שהשקר מצד עצמו אין לו גבול ומספר כנ"ל כי שקר אפשר לומר עד בלתי גבול וקץ ומנין כנ"ל. אף על פי כן לא נתן ה' יתברך שליטה להשקר שיתפשט עד בלתי גבול וקץ כי אז היה מתבטל העולם חס ושלום שקיומו רק על ידי אמת. על כן ה' יתברך ברחמיו קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר. כי ה' יתברך ברא את העולם באמת שהוא כותם שמים וארץ כידוע. אבל בשביל הבכירה נתן אחיזה להשקר שהוא הרע והטומאה. אבל אף על פי כן שהשקר מצד עצמו הוא בלי גבול ומספר כנ"ל. אף על פי כן ה' יתברך שיבד עולמו באמת הכניס נקודת האמת בתוך כל העולם עד שאין שם שליטה להשקר כי אם כשמתלבש את עצמו באיזה אמת ובהכרח שיהיה גם בהשקר מעורב איזה אמת כמו שאמרו רבותענו כל שקר שאין בו אמת בתחלתו אינו מתקיים וכו'. וכמו שראין בחוש שאי אפשר להשקרן לשנות את הידוע לומר על עץ שהוא זהב, שאז לא יועיל בשקרו כלל כי הכל ידעו שהוא שקר. ומי שרוצה לקיים שקרו להטעות חבירו. צריך לחשוב תחבולות איך לרמות אותו על ידי איזה אמת שילביש בו שקרו שאז דייקר יהי אפשר להטעות הבריות כגון שלוקח בדיל ומחפה אותו בכסף ומטעה ואמר שהוא כסף. נמצא שיש בזה מעט אמת. כי באמת יש בו מעט כסף וכן כיוצא בזה. נמצא מאחר שאין להשקר קיום כי אם על ידי מעט אמת על כן יש גלם להשקר גבול ומספר כי אף על פי שמצד עצמו הוא בלי גבול כנ"ל כי שקר אפשר לומר על בדיל שהוא זהב או אבת טוב או כס. ושאר שמות בלי גבול אבל אף על פי כן אין קיום לאלו השקרים ונכשבו כאין וכאפס מאחר שהכל ידעו שהוא שקר. ואי אפשר לו להשקר להתקיים כי אם כשמסמיך אותו לאיזה אמת נמצא שיש לוגבבול וקצבה. כי אי אפשר לומר שקרים בלי גבול כרצונו כטבע השקר כי לא יתקימו דבריו כלל. על כן הוא מוכרח למעט ולהגביל שקרו באופן שיהיה סמוך לאיזה אמת כדי שיוכל להבקיים להטעות בו הבריות ועל כן בודאי יש לו גבול ומנין בהכרח. וזה בחינת מ"ט שערי טומאה שהם כנגד מ"ט שערי כקדושה כי כמו שיש להקדושה גבול ומספרד בזה העולם שהוא בחינת ז'פ'ז' שהם כלל שורש המספר כנ"ל. כמו כן את זה לעמת זה הם ז'פ'ז' בטמאה שהוא השקר. כי הם נכנסיםגלם כן תחת המספר אף על פי שמצד עצמם הלם למטה מהמספר כנ"ל. אך מחמת שאינם מתקיימין כי אם על ידי שמתלבשים עצמם באיזה אמת כנ"ל על כן בהכרח שיש להם גבול ומספר גם כן כנ"ל. ועל ידי זה האמת בעצמו שהם יונקים ממנו שעל ידי זה עיקר התגברות השקר שלהלם. על ידי זה האמת בעצמו הוא הכנעתם ומפלתם בבחינת ומלכותו בכל משלה. כי מאחר שאין כח להשקר שגהלם כי אם על ידי האמת שהם מתלבשין עצמן בו, על כן אין להם קיום כי אם לפי שעה קלה כמו שכתוב ועד ארגיעה לשון שקר. כי אחר כך מתגבר האמת שהם יונקים ממנו ומפיל אותם ומגלה רמאותם ושקרותם. אבל יש בחינת שער החמשים של הטומגאה כנ"ל שהוא כנגד שער החמשים של הקדושה שזה השער כולל כל הסטרא אחרא והקליפות וכל השקרים והרמאות וההטעאו' שבעולם שמעצם ריבוי השקרילם והרמאות שיש שם הוא כמעט בלי גבול ומנין כי אפ על פי שי שם הוא כמעט בלי גבול ומנין כי אף על פי שגם הוא בכרח להתלבש עצמו באיזה אמת. אבל הוא יונק גל גך מהקדושה והאמת עד שיכול חס ושלום לבלבל ולהסתיר ולהעלים כל מיני אמת שבעולם. ולהפוך ברמאותו וערמתו הגדולה והעמוקה בלי שיעור להפוך מאמת לשקר ומשקר לאמת לשום רע לטוב וטוב לרע כמו שכתוב הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך וכו'. וכשזאת הסטרא אחרא והשקר מתגבר כס ושלום אז נאמר טבעתי ביון מצולה ואין מעמד וכו'. ששזהו בחינת תוקף מרירות הגלות האחרון המר והארוך הזה שאמר עליו ותרד פךלאים וכו' ונסתר ונעלם הקץ הפלאות כמו שכתוב מתי קץ הפלאות. ועיקר אריכת הגלות הוא מה שהתגבר השקר מאד מאד כמעט בלי גבול חס ושלום שהוא עיקר הרע והטומאה כנ"ל וכמו שכתוב ותשלך אמת ארצה וכו' וכמו שאמרו רבותינו ז"ל והאמת תהיה נעדרת שנעשה האמת עדרים עדרים. כי הסטרא אחרא שהוא השקר התפשט עכשיו בעונותינו הרביםלאורך ולרוחב ולכל מה שמגלים איזה אמת בעולם להבקרב על ידו לה' יתברך הוא מתנכל בתחבולותיו תיכף לבלבלו ולהסתירו ולהפכו אל ההיפך ממש שזהו בחינת תוקף המחלוקת שיש עכשיו בעולם בין הצדיקים והכשרים. וכן עוצם הצרה המרה של התגברות החכמות והלשונות שרוצים להטעות את ישראל לתפוס חס ושלום נערי בני שיראל במצודתם חס ושלום(כמבואר מזה כבר כמה פעמים). והכל הואבחינת התגברות והתפשטות השקר שהוא עיקר הטומאה מכל הצדדים לאורך ולרוחב בכלליות ישראל ובלךפרטוית על כל אחד ואחד ובפרטי פרטיות בכל יום ובכל עת ובכל שעה. שכל מה שרוצין באיזה עצה אמתיית לאאת מתחבולותיו הוא מבלבל בשקריו והטעאותיו עדדשאין להמלט מממנו וכמו שכתוב באורח זו אהלך טמאנו פח לי וכו':
And this is the aspect of the twelve inspections of the knife , corresponding to the twelve stones of Yaakov, etc. And this is the aspect of: the flaw of the knife is like the flaw of the mizbe'ach — which sweetens the judgment through the aspect of the Holy of Holies, from which the sweetening and the rectification of all the korbanos are drawn. And therefore, shehiyah [delay] and derasah [pressing] are forbidden — for one must not be lazy, and also one must not force the moment. And for this, one needs a complete eitzah without any flaw. And this is the aspect of chaladah , which has the connotation of chuldah , as Rashi of blessed memory explained (Chullin 9a) : "like this weasel that burrows in holes." "Give ear, all dwellers of chaled " — "everything that exists on dry land exists in the sea," etc. And it is difficult: just because there is a chuldah [on land], should all people of the world be called after the chuldah ? And the commentary on the Ein Yaakov raises this difficulty as well; see there. Also, our Sages of blessed memory said: "He who makes the barren woman dwell in the house" — "Your children have made me like a chuldah that dwells at the foundations of houses." And this teaching is very astonishing. But the essential sustaining of the world is through the concealment, etc. — for many things are concealed, etc. — for the essential purpose of creation is for free choice, and free choice is only through the concealment. And the essential thing is to elevate from concealment to revelation. And the lower the level, the more the vitality is concealed there, etc. And this is the aspect of all the works of the Mishkan — which is the revelation of Divinity, in order to bring out from concealment to revelation. And therefore, Moshe commanded regarding the Aron first, and Betzalel made the Mishkan first, etc., as mentioned above. And because the entire shechitah is to elevate from concealment to revelation — from chai to medaber — therefore chaladah is forbidden, as mentioned above. And therefore, one must receive the knife from a Torah scholar, for the essential rectification is through the Torah scholar, through emunas chachamim , through the multitude of sefarim , as is explained there.
Segment 37
אבל ה' יתברך גדול מאד ולתבונתו אין מספר ונתן לנו את התורה הקדושה ברכמיו ביום החמשים הקדוש שהוא יום חד השבועות שהוא בחינת שער הכמשים של הקדושה שזה השער כולל כל המ"ט שערילם והוא שרשם והואלמעלה מהמספר כי כל שבעת ימי הבנין שהם כלל המספר נמשכין ויונקין ממנו. אבל הוא בעצמו בבחינתלמעלה מהמספר. כי הוא כלול בא"ס. ועל ידי עולה המספר ונכלל למעלה מהמספר. רק בערך שהמ"ט שערים שהם ז' פעמים ז' כלל המספר יונקים ממנו. על כן בערכלם אנו מכרחים לכנות אותו בשם מספר. ואנו קוראים אותו בשם שער החמשי םשהוא לשון מספר. אבל הוא בעצמו למעלה מהמספר ושם כל ההמתקות של כל הדינים שהקליפות והסטרא אחרא יונקים מהם כי עיקר איישסם מבחינת דינים כידוע. כי שער החמשי םשל הקדושה כולל כל שורש התורה שכלולה מתרי"ג עטין דארייתא.שהוא עיקר האמת בחינת תורת אמת. ומשם נמשכין עצות עמוקות בלי גבול להכניע ולשבר ולבטל כל השקרים והרמאות של כל השקרים שבעולם אפילו הנמשכין משער החמשים של הקליםפה אשר השקר והרמאות שלהם כמעט בלי גבול. אבל זה האמת של בחינת שער החמשים של קדושה עומד כנגדם לעולם בבחינת ואמת ה' לעולם ולא די שאין יכולין לקלקל ולבלבל האמת עד לעצמו. אף גם על ידי עוצם התפשטותם ורמאותם ושקרהים הרבים. על ידי זה דייקא יתגלה האמת לאמתו. כי הם מרבילם בשקרים ורמאות והטאעטות כל כך עד שמי שרוצה רק להביט בעין האמת לאמתו בקל יכול לראות ולהבחין את האמת. וזה הדבר אי אפשר לבאר בכתב ולא בעל פה כי אם לכל חד לפום מה דמשער בלביה אם ירצה לבלי להטעות עת עצמו יכול להבחין את האמת על ידי התגברות השקר דידיקא. כי שקריהלם הם בלי שיעור עד שרוב שקריהלם נתגלו לרוב העולם שהוא שקר וכזב. רק שאחר כך אומרים שקר אחר ורמאות ובלבולאחר. והמשכיל יכול להבין דבר מתוך דבר כמו שאין ממש בזה השקר שכבר נתגלהכן אין ממש באלו השקרילם שמטעה אותו עדיין. וכן יש בזה עוד ועוד כמה וכמה בחינות אשר על ידי התגברות השקרים ובלבולים וההטעאות דייקאעדיין על ידי זה יכולין להתקרב להאמת כי הגאמת ניכר מתוך ריבוי השקר כמו האור מן החשך. אך כל זה אי אפשר לבאר רק החפץ באמת לאמתו יבין מדעתו האמת. וזה בחינת עת אשר שלט האדם באדם לרע לו דייקא כמובא:
Section 16
Segment 39
אות טז כי עצת ה' לעולם תעמוד ואתה מרום לעולם ה'. וכמו שכתוב מקולות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום ה' וכמו שפרש רש"י שם. כי ה' יתברך כבר הקדים רפראה למכה ונתן לנו את התורה ביום החמשים. והמשיך עלינו קדושה משורש התורה שהוא בחינת שער החמשי םששם יש עצות עמוקות ונפלאות עד בלתי גבול שאי אלפשר לקלקלם ולהסתירם בשום אופן ובכח קדושה זאת הבטיח לנולהאמין במשה רבינו לעולם. כמו שכתוב וגם בך יאמינו לעולם. ומאחר שיש לנו יסוד על מה להשען שוב לא תעשינה ידיהם תושיה ועולתה תקפץ פיה ואי אפשר להם להפוך האמת. כמו שלמל במדינות אשכנז וסביבותם שנתפסו בסוף הגלות זה כמה שנים ברשת הבעל דבר לעבור על דת תורתנו הקדושה בזאט נפש בזדון ובמעל. לגלח פאת זקנלם ולעבור על חמשה לאווין בכל יום. ויש בהם קצת כשרים שאוחזין מעשי אבותיהלם בידהם וכברנעשה להם כהיתר כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא פ"ו ע"ב) עבר ושנה נעשה לו כניתר וקצתם אומרים כמה דחיות של שקר. יש מהם אומרים שאינם מעבירים השער כי אם על ידי משיחה שמותר מן הדין וחיוצא בזה. הנה מאחר שעל כל פנים כולם מוכרחין להודות שתורת משה אמת בחתב ובעל פה אשר מפורש בתורה ובדברי רבותינו ז"ל שאסור להשחית הזקן בתער רק שאומרים שקר שמעבירין במשיחה וכיוצא. אבל רובם יודעילם בעצמן האמת שמשחיתין זקנם תבער ממש. ואיך אפשר להטעות את עצמו. על כן בודאי כל מי שיראת ה' יגע בלבו באמת בודאי לא ישחית זקנו כאשר נמצאים גם שם כמה כשרילם שאינלם מחיתים פאת זקנם אם משחיתים הם נזהרים על כל פנים שלא להעבירו בתער כי אם במשיכה. אף שגם זה יש בו איסור על פי כתבי האר"י אשר מחמיר מאד ליגע בשער הזקן שהם צנורות עליונות וכו'. אף על פי כן אין בו איסור כמו בהשחתה ממש חס ושלום. וכן לענין שאר השקרים והרמאות והבלבולים שיש בעולם אי אפשר להשקר להתקיים לזמן ארוך מאחר שכבר יש לנו יסוד לבלי לסור מתורת משה. נמצא שאינו יכול להתגבר בשקרו כי אם על ידי שיאמר שהוא מקיים תורת משה בתכלית השלימות הוא ולא אחר ויחלוק על הצדיקים אמתיים כי יוכיח עליהלם בשקריו ורמאותיו כאילו הם עוברים כס ושלום על תורת משה. כאשר נמצאים בלבולים הרבה כאלה בעולם בלי שיעור. עד שנךתפשט המחלוקת בין התלמידי חכמים ואין יודעין היכן האמת לאמתו. אבל על כל פנים מאחר שהכל מוכרחין להודות שתורת משה אמת.ך ואי אפשר להיות צדיק וכשר כי אם חשמקיימין תורת משה באמת כאשר מסרו לנו רבותינו בגמרה ופוסקים. על כן מי שרוצה להביט בעין האמת יכול לראות בעין מי מקיים יותר תורת משה והולך בדרכי התורה באמת:
And now the words of our Sages of blessed memory are somewhat understood (Pesachim 117a) — what they said on the verse: "He who makes the barren woman dwell in the house" — "Your children have made me like this chuldah that dwells at the foundations of houses." And Rashi explains: through the sins of Yisrael . For through the sins of Yisrael, the concealment intensifies — which is the aspect of the chuldah — which is the opposite of the building of the House, as mentioned above. And therefore, after the deed of the eigel , they were commanded regarding the work of the Mishkan — gold, silver, and copper, etc. For when He saw the great magnitude of the concealment that existed after the Giving of the Torah — and primarily through the abundance of gold, as it is stated: "and of gold they made," etc.; "and sufficient gold" — as our Sages of blessed memory expounded — for the essential concealment is through the craving for money. Then Hashem, blessed is He, commanded them regarding the work of the Mishkan — that they should bring the gold, silver, etc. for the work of the Mishkan — through which they would bring out from concealment to revelation. For the essential sweetening is through the Holy of Holies that was in the Mishkan and the Beis HaMikdash. And therefore, the essential purification from all impurities is through water — where there is no chaladah [burrowing/concealment]. And therefore, all the purification from the foul "smokes" mentioned above — to merit a complete eitzah so that the eitzah will not be concealed from us — is through the aspect of pure waters. These are the aspect of machlokes — which are the aspect of the sword of shechitah . It follows that the sword and knife of shechitah are the aspect of water — where there is no chaladah , which conceals the truth — which is the essential rectification, as mentioned above. Therefore, chaladah is forbidden in shechitah .
Segment 41
אות יז וכל הגליות הראשונות היו הבחינת הקליפות הנאכזין במ"ט שערי טומאה שיש להם מספר וקץ. על כן היה קץ וזמן לכל הגליות אבל זה הגלות האחרון נסתם קצו והוא קץ הפלאות. כי מתגבר חס ושלום השקר שנאחז מבחינת שער החמשים שהוא כמעט בלי גבול. שזהו בחינת קליפת עמלק שהוא בחינת לבן הארמי שנאמר בו ותחלף את משכורתי עשרת מונים. שקשה מאד לעמוד על רמאותו שהוא כמעט בלי קץ כי אם מי שיש לו עצם האמת כמו יעקב אבינו שהוא בחינת אמת כמו שכתוב תתן אמת ליעקב שהוא היה יכול לידע איך להתנהג עמו כמו שאמרו רבותינו ז"ל אחיו אני ברמאות. וגם יעקב אמר שאם לא היה ה' יתברך בעזר לעוזרו להנצל ממנו היה מה שהיה חס ושלום כמו שכתוב לולי טלקי אברהלם ופחד יצחק היה לי וכו'. ועל כן יעקב כשראה מלאכי אלקים עולים ויורדים בסולם. אז ראה כל המלכיות המשעבדים בישראל עולים ויורדים אבל מלכות אדום שהוא הגלות הזה ראה עולה ולא יורד (כמו שכתוב במדרש). כי אפילו יעקב שהוא עצם הטמת לא היה יכול לעמוד על הדבר איך יהיה אפשר לצאת מזה הגלות לבטל ריבוי השקר והרמאות וכו' המתפשט עכשיו עד שה' יתברך הבטיכו והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך כי לא אעזבך שמרמז עד הקץ האכרון שה' יתברך יעזוב אותנו לעולם. כמו שכתוב כי לא יטושה' את עמו וכו'. והבן הדברים היטב אם תרצה:
"Remember — what is cheled ? And my lifespan is as nothing before You; surely all is vanity — every man," etc. (Tehillim 39:5-6) . "The end of man is death; the end of an animal is slaughter. Fortunate is the one whose toil is in Torah." It follows that shechitah brings to mind death — which is the aspect of bringing out from concealment to revelation — whose essential purpose is to toil in Torah, in the aspect of: "Fortunate is the one whose toil is in Torah."
Segment 43
אות יח וזה שאמר רב יוסף אי לאו האי יומא כמה יוסף איכא בשוקר. כי הצדיקילם הגדולים היו עובדי םאת ה' יתברך גם אם לא ניתנה התורה. כמו שמצינו אבות העולם שעבדו את ה' יתברך וקיימו כל התורה עד שלא ניתנה. אבל לגודל הבגברות השקר לא היה אפשר להכיר ולהבחין בין צדיק לרשע אי לאו האי יומא שהוא יום החמשים שבו קבלו ישראל את התורה שעל ידי זה יש לנו כח להכניע ולבטל השקר אפילו בתוקף הגלות האחרון הזה כנ"ל. וזה אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא והבן:
Section 17
Segment 45
אות יט וזה רבות עשית את ה י"י אלקי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר וכו' שזה נאמר לענין מתן תורה כמו שאמרו רבותינו ז"ל (כמובא בדברי רבינו ז"ל). וזהו אגידה ואדברה עצמו מספו. כי עכשיו על ידי כח קבלת התורה נמשכין עלינו מחשבותיו ונפלאותיו ית' נלפלאות תמים דעיםל בלי ערך עד אשר עצמו מספר בחינת אגידה ואדברה עצמו מספר. אשר על ידי זה יש לנו כח לבטל השקר הרב והעצום אשר אין מספר לשקריו. כי ככח הטמת של התורה עומד כנגדו בלי ערך ומדפר להכניע ולהשלפיל אותו תמיד וכנ"ל. כי הצדיקים האמתיים יכולין לעשות תחבותות כאלה עד שיודיעו גם להטוב הכבוש את מעלתו ולהוציאו משם על ידי שמוצאין בספרדאיהם היפך אמונתם ואפילו אם עדיין הם מתגברים על הטוב יותר ויותר ומביאים אותו לתוך העלמה יתירה אף על פי כן יוצא הטוב מהם על ידי זרע הילודים בבחינת ה' יספור בכתוב עמים זה יולד שם סלה וכו'. כמבואר בהתורה הנ"ל. וזה זבח ומנחה לא חפצת אזנים כרית לי וכו'. אז אמרתי הנ באתי במגלת ספר כבות עלי. ולכאורה זה המקרא תמוה מאד. מה שאמר זבח ומנחה לא חפצת וכו' הלא ה' יתברך צוה עלינו כמה פעמים להקריב קרבנותואמר שהם אשה ריח ניחוח לה' נחת רוח לפניו וכו וגם רש"י והמפרשילםן נדכקו בו הרבה. אך זה נאמר לענין שלימות השכל דקדושה שזה העיקר שעל ידי שה שוכין לראות אור הצדיק. שעל ידי זה זוכין כל טוב. והוא בחינת כלל קבלת התורה(כמבואר לעיל). אבל לשלימות השכל אי אלפשר לזכות כי אם על ידי תיקון המזבח שנעשה על ידי גרילם שנעשין על ידי הצדקה וכו' שעל ידי זה נכתב בספריהם היפך אמונתם. שעל ידי זה הטוב הכבוש ביניהלם שהוא משורש נשמות ישראל הוא רואה ומוצא זאת בספריהםל. ועל ידי זה מתגיירילם ונשלם המזבח וכו' שעל ידי זה נשלם השכל וכו' כנ"ל וזה שאמר הפסוק שעסק בסיפור נפלאות מתן תורה שהיה על ידי התגלות אור מצדיק שהוא משה רבינו בחינת וגם בך יאמינו לעולם כנ"ל. ואמר הפסוק זבח ומנחה לא חפצת אזנים כרית לי עולה וחטאה וכו' היינו שלא חפצת ושאלת להביא קרבנותו וכו' בשביל תיקון המזבח הוא על ידי ריבוי קרבנות. אבל הפסוק מבאר לנו שבתחילה כשצריכין להשלים המזבח כדי להשלים השכל אי אפשר להשלימו אז על ידי ריבוי קרבנות. רק עיקר התיקון על ידי שמודיעין להטוב הכבוש שהוא מזרע ישראל וכו' כנ"ל. וזה אזנים כרית לי ולפרש רש"י עשיתם חלולות לשמוע. שבנפלאותיך ומחשבותיך הנוראות עשית תחבותות כאלא עד אשר אזנים כרית לי עד שגם חלקי הטוב והניצוצות שנדחו לי ממני ונכבשו בגלות הם גם הם יהיה אזניהם חלולות לשמוע קול דברי הצדיקים האמתיים כנ"ל:
And this is the aspect of the intensity of the miracle of Purim — the subduing of the klipah of Haman-Amalek, who is the essential zuhama [contamination] of the nachash [serpent], the flaw of emunas chachamim , through which the essential concealment and hiddenness occurs. And this is what the Megillah recounts — the immensely extravagant wealth of Achashveirosh: "white cotton, fine wool, and blue," etc.; "couches of gold and silver," etc. (Esther 1:6-7) — for the essential concealment is through the craving for money and wealth. And he also caused them to stumble with licentiousness, etc. — as our Sages of blessed memory said — and through the eating itself at that feast. And through all of this he had the power to prevail against Yisrael at that time, as our Sages of blessed memory said: "For what reason were they liable [to destruction]? Because they partook of that feast," etc.
Segment 46
וזהו אטז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי שנתעוררתי תיכף ונתרציתי לשוב ולהתקרב אליך כמו שפרש רש"י שם. כי במגלת ספר כתוב עלי היינו שבכל מבלת ספר שבעולם בכולם כתוב עלי להודיע לי מעלתי לעוררני להוציאני מכל המקומות שנפלתי בהם. כי נממצא כתוב בכל הספרים שבעולם היפך טעותי אפילו בהספרים של העכו"ם וכו' כנ"ל. מכל שכן וכל שכן בספרי ישראל הקדושים שברדאי יכולים למצוא בהם כל אחד היפך טעותו והבליו שנתעה בהם. אף על פי שלפעמים הבעל דבר מבלבל את האדם עד שגם בספרים הקדושילם רואה להיפך כי לא זכה נעשה לו סם מות וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם. אבל בכח הצדיקים הנ"ל שיכולין לדבר למרחוק עד שגם הטוב הכבוש בין העכו"ם ימצא בספריהם היפך אמונתם. מכל שכן וכל שכן שהטוב הכבוש בלגלות בין ישראל בעצמן בודאי יוכל למצוא ולראות בכל הספרים עצות אמתיות היפך טעותו והבליו שהיה נתעה עד הנה. וזהו בחינת במגלת סםפר כבתוב עלי שבכל מגלת ספר כתוב עלי להזכירני ולעוררני לשוב אליו והכל בכח הצדיקים כנ"ל שעל ידי זה אז אמרתי הנה באתי לקבל תורה בכל דור ודור ולשוב לה' יתברך מכל מקום שהוא כנ"ל:
And the miracle was through Mordechai and Esther. Esther is the aspect of the "barren one" [ akeres ] — the aspect of the wondrous holiness that is hidden and concealed in the depth of the hiddenness and the concealment, in the aspect of: "Your children have made me like a chuldah that dwells at the foundations of houses" — meaning, she is concealed, as it were, within the klipah of the chuldah , from which all the concealments derive. But through the immense magnitude of Esther's holiness, she prevailed over them from within the depth of the hiddenness — in the aspect of: "the time when [the opposite] prevailed," etc. (Esther 9:1) . And everything was through the power of Mordechai the Tzadik — who is "Pesachya" — who would "open" [ pose'ach ] matters and expound them. "Open" specifically — meaning, he would open and reveal the depth of the concealment and the hiddenness through his holy expositions. He would reveal such wondrous Torah with such truly profound and deep intellects, that through it he would reveal to all people of the world the immense vanity of the world, and he would illuminate within them wondrous counsels for how to be saved from them. This is the aspect of: "My mouth shall speak wisdoms," etc., that is spoken of in the Tehillim "Give ear, all dwellers of chaled ," as mentioned above. And this is: "The Jews had light, and gladness" (Esther 8:16) — in the aspect of: "The light of the righteous rejoices" (Mishlei 13:9) . "Light" — the aspect of revelation, the opposite of the concealment and hiddenness, which is the aspect of darkness. And this is: "and splendor" [ vikar ] — the opposite of "Man in splendor does not abide" mentioned above.
Segment 47
וזהו לעשות רצונך אלקי חפצתי ותורתד בתוך מעי. פרש רש"י כל מאכלי על פיך. היינו בחינת אכילה דקדושה שהוא תיקון המזבח שנעשה על ידי הגרים ובעלי תשובה שנעדין על ידי בחינת במגלת ספר כתוב עלי שמוצאין כתוב ומפורש היפך דעותיהם הנבכות. שעל ידי זה נתעוררין וחוזרין לה' יתברך בחינת לעשות רצונך אלקי חפצתי. ועל ידי זה ותורתך בתוך מעי כל מאכלי על פיך שזוכין לאכילה דקדושה שהוא תיקון המזבח שעל ידי זה נשלם השכל כנ"ל וכל זה נעשה בכח הצדקה שעל ידי זה נשלם השכל כנ"ל. וזה בשרתי צדק בקהל רב וכו' צדקתך לא כסיתי בתוך לבי אמונתך ותשועתך אמרתי וכו' כי על ידי הצדקה יכולין להודיע האמונה לכל העולם כנ"ל. שעל ידי זה נעשים גרים ובעלי תשובה שזה עיקר תךיקון השכל שזהו בחינת קבלת התורה כנ"ל. ועל כן לא קבלו את התורה עד שבא יתרו ונתגייר וכל פרשת קבלת התורה נסמך לפרשת יתרו שנתגייר כי עיקר קבלת התורה הוא על ידי הגרים שנעשין על ידי בחינת הנ"ל, וכן בכל דור ודור וכנ"ל. ועתה מיושב ומקושר היטב מקרא הנ"ל זבח ומנחה לא חפצת אזנים כרית לי וכו' שלכאורה אין לו חיבור וסמיכות כלל מה ענין אזנים כרית לי וכו' שלכאורה אין לו חיבור וסמיכות כל מה ענין אזנים כרית לי לזבח ומחה לא חפצת. אך על פי הנ"ל מבואר היטב כי מדבר לענין תיקון המזבח שעיקר תיקון שלימותו אינו על ידי קרבנות. כי כל זמן שאין מתקנים המזבח על ידי גרילם ובעלי תשובה אין הקרבנות חשובין לפניו יתברך כלל כי זבח רשעים תועבה. על כן עיקר תיקון המזבח הוא רק על ידי בחינת אזנים כרית לי שעשיתם חלולות לשמוע וכו' כנ"ל. ועל ידי זה מתגיירין גרים ובעלי תשובה ונשלם המזבח כנ"ל. ואז אחר כך בודאי חשובין הקרבנות לפניו יתברך מאחר שכבר נשלם תיקון המזבח על ידי הגרים ובעלי תשובה כנ"ל:
Section 18
Segment 49
אות כ וזה בחינת ג' פעמים צדקתך שאומרים בשבת במנחה להמשיך עלינו כח השלשה צדיקי יסודי עולם שנסתלקו אז שהם יוסף משה דוד. כי מבואר לעיל שגייקר בכח הסתלקות הצדיק נטהר ונזדכך האויר עד שיכולין לשמוע דבריהם גם עתה בכל מקום שהוא. ועל כן בשבת במנחה שאז הוא רעוא דרעין רצון שברצונות. שאז הוא בחינת תכלית שלימות אויר הנח והזך שהוא בחינת וצון ואהבה ושלום. שזהו בחינת שבת שלולם שהוא שביתה ונייחא אהבה ורצון ושלום, ובשבת במנחה אז הוא רצון שברצונות תכלית הרצון והאהבה והשלום. שכל זה הוא בחינת שלימות האויר הנח והזך כנ"ל. ועל כן אלו הג' צדיקים הגדולים נסתלקו אז להורות לנו שדבריהם חיים וקיימים לעד ולעולמי עולמים כי הם ממשיכים גם אחר הסתלקותם בכל פעם בחינת אויר הנח והזך כדי שישמעו דבריהם למרחוק כדי לגייר גרים ולעשות בעלי תשובה שבזה עוסקים הצדיקים הגדולים גם אחר הסתלקותם לגייר גרים ובעלי תשובה (כמבואר בדברי רבינו ז"ל בכמה מקומות). ועל כן אומרים אז ג' פעמים צדקתך דייקא כי דייקא על ידי בחינת צדקה נמשך תיקון זה כנ"ל. וזה שנוהגים הצדיקים לומר תורה ומוסר בסעודה שלישית דייקא. כי אז יכולין להשמיע הדיבור למרחוק כנ"ל:
And this is the aspect of Parshas Parah , which is read after Purim. And our master, our teacher and our rabbi, of blessed memory, wrote (in Siman 74 in Likutay Tinyana) : that first it is "pur" and afterward it becomes "parah." And at first glance, what connection does "pur" have to "parah"? But according to what was explained above: through the pur [lot], he wanted to flaw the lot of Yom HaKippurim, through which the Kohen Gadol enters the Holy of Holies to sweeten all the judgments — through which the essential revealing of the concealment occurs. For all the concealments are through the judgments, from which the power of the Sitra Achra and the yetzer hara who conceal the truth derive. And Haman — by casting the pur , the lot, through his mighty sorceries — wanted to flaw the holy lot of Yom HaKippurim, which Aharon placed upon the two he-goats: one lot for Hashem and one lot for Azazel .
Segment 51
אות כא רמה קרני בה' ולא רמה פכי. קרןדייקא בחינת והוי לי' קרנא קרן השופר וכו' שמן המשחה (עיין לעיל). אין קדוש כה' וכו' אל תרבו תדברו גבוה גבוה כי אל דעות ה' ולו נתכנו עלילות וכו'. לשון מנין שגלם עלילות ובלתולים ושקרים של הזטרא אחרא בחינת עלילוטת דברים שהם לשון שקר הכל נמנה לפניו יתברך. כי אף על פי שאין קץ להשקר אבל ה' יתברך יודע מספרו ומנינו עד היכן יש לו כח להבגבר. כי הוא ידע מה בחשוכא וקץ שם לחשך. על כן סוף כל סוף יתגלה האמת ויתתקן הכל. במינת ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל וכו' עד וירם קרן משיחו קרן דייקא. כי הכל בכח הצדקה שהוא עיקר הקרן הקיימת לעד כנ"ל. ועל כן עיקר הגאולה על ידי צדקה כל שכן ציון וכו' ושביה בצדקה, ושביה בצדקה דייקא. כי על ידי הצדקה נעשין בעלי תשובה וגריםל שעל ידי זה עךקר הגאולה בחינת ךובא לציון גואל ולשבי פשע וכו'. וזה בצדקה תכונני רחקי מעושק וכו'. כי עיקר צמיחת קרן משיח הוא על ידי הצדקה כנ"ל. וזה זסים שלם הן גר יגור וכו' מי גר אתך וכו', שמדבר לענין גרים כמו שפרש רש"י שם הינו על ידי הצדקה נעשין גרים ובעלי תשובה שעל ידי זה עיקר הגאולה כנ"ל:
Therefore, when they merited to subdue him and Purim was established — named after the pur — afterward they merit the purification of the parah adumah [red heifer]. For the parah adumah and the sa'ir hamishtale'ach [scapegoat sent to Azazel] are in one category — for both of their procedures are performed outside (as is understood from the holy books) . And through them specifically is the essential purification and forgiveness of sins. For the essential procedure of the parah is that it must be slaughtered facing the entrance of the Ohel Moed — which is the Holy of Holies — to draw the sweetening from there, from the Holy of Holies. Until, through the intense magnitude of the power of the tzadik who sweetens the judgments, the supreme intellect — which is the sweetening — will be drawn all the way to the outside itself. So that wondrous counsels will be drawn from there — until all those who stand on the very outside will have hope, that they not be utterly lost, G-d forbid, through the overwhelming force of the greatest of all impurities — which is the impurity of death — which conceals the truth exceedingly, through countless forms of concealments and hiddennesses beyond measure. But the true tzadik enters the place that he enters, as mentioned above. For he is in the aspect of Moshe — all the rectifications of the parah performed by all the Kohanim Gedolim were all through him specifically, as our Sages of blessed memory said: "They shall all be called by your name." And everyone needs to be sanctified from the ash of the parah of Moshe. For no one can accomplish the procedure of the parah except the aspect of Moshe, who enters before and within , as mentioned above — who enters the place that he enters, etc. — until he draws the sweetening of the supreme intellect all the way to the very outside, to purify all those who lie on the very outside from their intense impurity — which is the impurity of death, which is the greatest of all impurities — to purify them from this impurity.
Segment 53
אות כב ועשית כג שבועות וכו' מסת ונדבת ידך וכו'. בחינת צדקה שעל ידי זה נעשה אויר הנח והזך שעל ידי זה נשמע הקול למרחוק וכו' שזה עיקר בחינת שבועות כנ"ל:
Section 19
Segment 54
צא ולמד מה בקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ולבן בקש וכו'. פרעה בחינת מ"ט שערי טומאה כנגד זה סוךפרים מ"ט ימי הספירה וכו'. ולבן בחינת הקליפה שכנגד לובן העליון בחינת שער החמשים שלרמאותו ושקרותו כמעט אין קץ בחינת ותחלף את משכורתי עשרת מונים וכו' כנ"ל. ועל כן בשבועות שהוא יום החמשים בחינת שער החמישילם דקדושה שמשם נמשך כח להכניע ולשבר גם קליפות ושקרים אלו כנ"ל. על כן אז הוא זמן הבאךת בכורים כי שבועות נקרא בתורה יום הבכורים. כי בשעת הבאת הביכורים מזכירין מעשה לבן. כמו שכתוב בוידוי בכורים וענית ואמרת לפני ה' אלקיך ארמי אבד אבי וכו'. כי בשבעות ביום הכמשים נמשך כח להכניע ולבטל אותו כנ"ל. ועל כן פרעה לא גזר אלא על הזכרים כי שם יש קץ וגבול לרשעותו כנ"ל. אבל לבן בקש לעקור את הכל וס ושלום. כי שם כמעט אין קץ וגבול לרמאותו ושקרותו כנ"ל. אבל בכח קבלת התורה בשבועות שהוא יום החמשים מכניעין ומבטלין גם אותו כנ"ל:
And therefore, in truth, the procedure of the parah is drawn from an extremely high and deep intellect. For it is "the statute of the Torah" — in the aspect of: "I said I would become wise, but it is far from me" (Koheles 7:23) ; in the aspect of: "deep, deep — who can find it?" (Koheles 7:24) . This is the secret, and this intellect is known to none other than the aspect of Moshe — as our Sages of blessed memory said: "To you I have revealed it, but to others it is a statute." For he is the essential totality of all the holy sefarim of the holy Torah, for they are all called by his name. For everything was already revealed to him at Sinai — everything that a devoted student would in the future innovate and compose as a true sefer . And therefore, only he knows how to draw such a sweetening, such a purification, such an intellect, that it will illuminate all the way to the very outside.
Segment 56
אות כג וזה בחינת החילוק שבין חיה לבהמה. שהחיה חלבה מותר ודמה טיון כיסוי והבהמה חלבה אסור ואין דמה טעון כיסוי וההיכר בין כיה לבהמה הוא בקרנות (כמבואר בשולחן ערוך הסימנים) :
This is also the aspect of the procedure of the lot of Yom Kippur — that through the Kohen Gadol entering with the blood of the he-goat whose procedure is performed inside, through this he drew intellect and sweetening, until he subdued and nullified all the sins of Yisrael through the scapegoat sent to Azazel . For through the magnitude of the supreme intellect, he subdued all the evil that is on the very outside — through which he drew forgiveness for all the sins of Yisrael. For this is the essential intensity of the power of the tzadik — who is in the aspect of Moshe — who merits the aspect of "entering and exiting" in the utmost supreme perfection. He merits to enter the place that he enters — to an intellect that is concealed and exceedingly, exceedingly lofty — and draws wondrous sweetening from there. And the essential novelty, above all, is that he knows how to exit and bring out such an intellect to the very outside — to illuminate through this intellect true counsels for all those who are on the very outside. To reveal to them as well the truth; to bring them out from concealment to revelation; to make known to them in every place that they are — the truth, in absolute truth — that this world is vanity of vanities, there is nothing to it.
Segment 57
כי ענין כיסוי דם בעפר הוא על פי הנ"ל. כי עיקר הרע והטומאה הוא השקר. ועיקר הטוב והקדושה הוא האמת. ועוצם התגברות השקר מחמת שהוא הרבה מאד כמעט בלי גבול, הוא נכנע ונתבטל ונופל על ידי זה בעצמו בבחינת עת אשר שלט האדלם באדם לרע לו דייקא. כי כל מה שהשקר מתגבר ביותר על ידי ריבוי נכליו וערמטימותו בלי שיעור על ידי כל זה ניכר האמת בסואו. כי סוף כל סוף מי שכפץ באמת רואה האמת דייקא על ידי זה (כמבואר מזה קצת לעיל). ויותר מזה מבואר העינין להחכלם המבין מדעתךו החלפךץ באמת לאמתו וכנ"ל. וזה בחינתך כיסוי דם בעפר. כי הדם הוא הנפש והחיות שבחי ושלם עיקר אחיזךת הרע שהוא רוח הבהמיות. וצריכין לערו כנ"ל להודיע להטוב את מעלתו כדי שיעלה הטוב מהרע דהיינו שיתברר ויתגלה האמת מהשקר שהוא עיקר בירורו הטוב כנ"ל. ועל כן מכסין הטוב בעפר כי עפר הואג בחינת ההתחלה והסוף של כל דבר. כי הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר. ובההתחילה והסוף הכל אחד. כי כל הדברילם שבעולם אף על פי שכל אחד משונה מחברו מאד במראיתךו וטעמוט וריחו ותבניךתו. אף על פי כן בראשית ותכלית הלם באחדות בלי הבדל כמבואר בספר הא"ב החדש באות דעךת סי' א'. מבואר שם כי בראשית ובתכלית הם באחדות בלי הבדל וכמו שהוא בשרשם העליון ברוחניות שבראשית השתלשםותם של כל הדברים משרשלם העליון שנמשכו משם ובתכליתם האחרון שצריכין כולם לחזור ולהכלל שם, ששם כולם באכדות אחד בלי הבדל כנ"ל כן ברא ה' יתברך דוגמתו בעולם הזה בגשמיות. והא העפר הגשמי הזה שהוא תכלית הגשמיות מכל הנאצלים והנבראים והנוצרים והנעשים שבעולם והא בחינת סוף מעשה וסוף מעשה במחשבה תחלה, היינו כמו שבתחלת המחשבה שהוא ההתחלה והשורש והתכלית והסוף של כל הדברים ששם הכל באחדות בלי הבדל כנ"ל. כמוכן בסוף המעשה שהוא העפר כנ"ל שםל הראשית והתכלית של כל הדברים ושלם הכל אחד בלי הבדל. כי העפר הוא הראשית והתכםית של כל הדברים כי הכל היה מךן העפלךר והכל שב אל העפר. ושם בהעפךר כל הדברים באחדות בלי הבדל. כי בהעךפר בעצמו אין בו שום שינוי. כי העפר יש לו דמות אחת וטעלם אחד במקולם זה ובמקולם זה. ואף על פי כן צומחיםל ממנו דברים משונילם בלי שיעור פירות מךפירות שונות. וכל מיני מתכות וכל מיני בעלי חי ובני אדםל למיניהם וכו' וכו' הכל היה מן העפר וכו'. נמצא שהעפר הוא הראשית והתכלית של כל הדברים ששם הכל אחד בלי הבדל. ועל כן מבחינת עפר משם עיקר אחיזת השקר ומשם עיקר הכנעתו וביטולו. וזה גםל כן בחל הכל היה מן העפר והכל שב אל העלפר. שגלם הרע והטומאה שהוא השקר הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר. שם מוכרח לכלות זוהמתו ולהתהפך לתחלת שרשו שהוא האמת. כי גם השקר אחיזתו מהגאמת כי כל שקר שאין בו אמת אינו מתקיים כנ"ל. ועל כן כשנאכז זוהמת הנחש בהאדלם שהוא השקר כי הנחש הוא עצם הקקר שבא מתחלה ועד סוף בשקים רבים על האדם. והוסיף וגרע ואמר אף כי אמר אלקים לא תאכלו מכל עץ הגן וכו' ואחר כךאמר שקר גמור לא מות תמותון כי יודע אלקילם כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עינכם שכל זה הלם דברי שקרילם וכפירוךת בערמימיות עצום עד שנתפתו אחריו. ומאז כאחז זוהמת השקר בעולם שהוא עיקר זוהמת השקר בעולם שהוא עיקר זומהת הנחש. על כן אז אמר להם ה' יתברך כי עפר את ה ואל עפר תשוב. כי ביטול השקר הוא על ידי העפר עצמו שמשם אחיזתו כידוע שאין לך דבר שלא יהיה לו שורש למעלה ועל כן גם השקר בהכרח שיהיה לו איזה שורש ואכיזה. אבל לכאורה תמוה מהיכן יהיה שורש להשקר למעלה ששם כולו אמת כי הלא אמת הוא ההיפך ממש מן השקר. אד שורש אחיזת השקר הוא מבחינה הנ"ל, מבחינת הראשית של כל הדברים שבעולם כי מחמת שבראשית שורש כל הדבריםשם הכל אחד בלי הבדל נמצא ששם אין הבדל כלל בין כסף ובדיל ונחשת וזהב וכן בין מספרמאה לאחד וכו'. על כן משםן נשתלשל בכמה השתלשלות אחיזה להשקר שיש לו כח להפוך את הדברים לומר על בדיל שהוא כסף ועל נחשת שהוא זהב ועל מאה מאתיים וכיוצא בזה לאין קץ כי הכל נמשך מחמת שבהשורש בראשיתם באמת אין הבדל ביניהם כי שם הכל אחד וזה עיקר תכלית האמת ומשם נשתלשל אחיזה להשקר להפוך מהיפך אל היפך לומר על בדיל שהוא כסף וכו'. אבל משם בעצמו עיק הכנעתו כי בודאי עיקר האמת הוא התכלית, דהיינו לידע השורש והתכלית של כל הדברים ששם הכל אחד בלי הבדל שזה עיקר בכלית האמת, דהיינו לידע שה' יתברך ברא כל דבר ולהכיר אותו יתברך על ידי כל דבר שבעולם. כי ברדאי מי שהוא מבין על כל מיני מתכות ועל כל הסכורות ואי אפשר להטעותו בעסקי מסע ומתן כי יודע ומכיר בין כסף סיגים לכסף צרוף וכן בכל הסחורות בין רע לטוב. הנה אף על פי שהוא מבין גדול כל כך בסחורות וחפצי חול אף על פי כן אם אינו מסתכל על התכלית לעשות המסע ומתן לש"ש כדי שיוכל לעסוק בתורה ולהרבות בצדקה הנה איש כזה בודאי רחוק מאמת. מכל שכן מי שהוא חכם גדול בחכמות חיצוניות אפילו אם משיג כמה דברים לאמיתתן כמו שיש כמה חכמות שהשיגו אמתתן כגון חכמת ההנדסה והמספר אף על פי כן אם אינו מסתכל על התכלית האחרון מכל שכן אם על ידי חכמתו נתעה ונבוך מחכמה לחכמה עד שבא לידי כפירות בה' יתברך או בדבר אחד מתורת משה בכתב ובעל פה. הנה איש כזה לא די שרחון מאמת כי אם הוא עיקר השקר כי מה יועיל לו שיודע שקרקע זוכך וכך ארכה ורחבה באמת על פי חכמת ההנדסה והמספר או כמה גובה המגדל הזה וכו' מאחר שאינו מאמין ויודע מי ברא אותו ואינו חושב מחשבות ואינו משתדל לעבוד באמת את מי שברא הקרקע הזאת ומגדל הזה עם כל החכמות הכלולים בהם. וחכמתו ודעתו היא שובבתו כי על ידי חכמתו דייקא הוא מתרחק ביותר מעצם האמת שהוא ה' יתברך והתורה והצדיקים האמתיים והא מטעה ומרמה את הבריות בחכמותיו. כי אף על פי שחכמותיו הם אמתיים שיודע מופתי ההנדסה וכיוצה לאמתתן, אף על פי כן מאחר שמתרחק על ידי זה מחכמה האמתיות שהוא תורת משה בכתת ובעל פה בודאי אין שקר וטעות גרוע מזה שמחליף עולם עומד בעולם עובר. ובאמת אינו מטעה את העולם כי אם את עצמו כי אחריתו עדי אובד כי סוף כל סוף ישוב אל העפר ומאומה לא ישא בעמלו מכל חכמות כאלו אדרבה יהיה אחריתו להכרית על ידי זה גייקא מאחר שחטא והחטיא את הרבילם בכפירות ובלבולי אמונה על ידי חכמותיו דייקא. והוא דומה כמו מי שהוא חכם בגניבות בכמה תחבולות איך לכנוס לתוך הבית הבגור ומוקף בשומרים והוא עושה תחבולות בחכמות נפלאות עד שחותר וגונב אוצרות מבית המלך. נמצא שהוא חכם גדול ומתפאר את עצמו בחכמתו לפני חבריו הגנבים כמה רב חילו וחכמתו לחתור לולגנוב סגולות כאלו. ואח כך תופסין אותו ומענין אותו בכל מיני עינויים ותולין אותו על עץ וכל האוצרות חוזרין לבית המלך. וגם זה הגנב היה חכם אמתי שידע חכמות באמת איך לגנוב מבית סגור מה שאנו אין אנו יודעין שום דרך לזה. ואף על פי כן לא הועיל לו חכמותו אדרבא על ידי זה דייקא עינו אותו בעינויים משונים כל כך. וכן יש לזה משלים הרבה בלי שיעור יבינם המשכיל החפץ באמת מעצמו. על כן אין שום חכמה ותבונה ועצה לנגד ה' כמו שכתוב הנה בדבר ה' מאסו וחכמת מה להם. ובודאי טוב יותר מי שהוא תם וישר מעודו ואינו מבין על שם סחורה ולא על מיני מתכות ואינו בקי בשום חכמה אבל הוא עיסק בתורה ועבודה יומם ולילה. כי אף על פי שאינו יודע להבחין האמת בין כסף לבדיל אבל הוא יודע האמת לאמתו שהכסף והבדיל שניהם ברא ה' יתברך הבורה היחיד יתברך שמו שעיקר התכלית לעבדו באמת על פי התורה שבידינו. ועל ידי זה נאמר טוב רש הולך בתומו מעקש דרכי םוהוא עשיר. כי אף על פי שזה עשיר ובקי בכל הסחורות אבל מאחר שהוא עקש דרכים בודאי טוב רש ממנו מאחר שהולך בתומו כנ"ל וכמוטשמצינו בצדיקים הראשונים שנמצאו בהם שלא היו מכירים אפילו בצורת מטבע כמו שאמרו רבותינו ז"ל:
Even though they are sunken in whatever they are sunken in — nevertheless, the truth is the truth: that this world is vanity and emptiness. For in truth, everyone knows that this world is vanity, a passing shadow. For how can one deny this — that a person is here today and tomorrow in the grave, etc.? But due to the immense magnitude of the desires that conceal the world, they do not know how to give themselves counsel — how to save their soul from destruction. And because of this, they divert their attention from this and are drawn after the vanities of the world. For they say: "What can one do? We have already been trapped in what we have been trapped in" — and similar such many false rationalizations that the world says, as it is stated: "this is their way — their folly" (Tehillim 49:14) , as Rashi explains: "Lest you say it is forgetfulness on their part — 'and those who come after them approve what they say, Selah.'" And they said there that the fat upon the kidneys covers over them — for the kidneys give counsel, and they could have received true counsels from the kidneys. But the fat — which is the richness and the desires of this world — covers and hides and conceals the truth, as mentioned above.
Segment 59
אות כד נמצא שעיקר האמת הוא התכלית. דהיינו שיסתכל בכל דבר על האמת לאמתו שבכל דבר שיראה יאמין מיד שה' יתברך ברא אותו ברצונו בתבנית הזה ובטעם הזה וכו'. ויכסוף וישתוקק וישתדל לעבוד ה' יתברך על ידי זה הדבר כמבואר בדברי רבינו ז"ל בהתורה לכו חזו מפעלות ה' (בסי' ל"ט בלקותי תפילות) וכו' וזה עיקר האמת. אבל מי שיודע האמת שזה כסף צרוף וזה כסף סיגים אבל כופר בעיקר חס ושלום בהבורא אותו או אפילו אם מאמין בהמצוות התלויות בזה הדבר. כגון שהוא חכם גדול לעשות בשהב ובכסף וידע האמת להבחין בין כסף סיגים וכו' כנ"ל אבל הוא עושה מלאכה בשבתך או ביום טוב. הנה בודאי אין שקרן ורשע יותר ממנו. מאחר שכופר במצות שבת וים טוב שנחשב כמומר לכל התורה שהיא תורת אמת וכן כל כיוצא בזה. על כן עיקר האמת הוא התכלית דהיניו שיכוון בכל דבר לאמתתו שיזכה לעבוד ה' יתברך על ידי זה הדבר. ובכל הדברים שרוצה לידע בהם האמת יהיה כוונתו בשביל שורש בכלית האמת שהוא ה' יתברך והתורה והצדיקים שהם עצם האמת ועל ידי זה נתבטל השקר. כי עיק אחיזת השקר הוא מהראשית והתכלית כי מחמת שבהראשית והתכלית כל הדברי שהם באחדות בלי הבדל משם נשתלשל אחיזה להשקר שיש לו כח להפוך האמת כנ"ל ועל כן על ידי זה עיקר הכנעתו בבחינת אין הדין נמתק אלא בשורשו. כי מי שמסתכל בכל דבר על עצם האמת אין יכולין להטעותו לעולם ואפילו אם לפעמים מטעין ומרמין אותו אינו נחשב בשם הטעאה כלל אדרבא השקרן והמטעה הוא מטעה את עצמוט. כמו למשל כשהסטרא אחרא והבעל דבר מקים בעולם איזה צבוע ומפורסם של שקר כדי לרמות את הבריות כדי שיפלו על ידו למכמרת היצר הרע. הנה מי שהולך באמת לאמתו אינו יכול להכשילו כי מי שמתקרב אפילו להצבוע והשקרן אבל כוונתו באמת כי טועה את עצמו וסובר שהוא איש אמת וטאםן היה יודע שאין רצון ה' יתברך שיתקרב אליו כי הוא סובר שהוא איש צדיק במים באמת. הנה זה האיש עובד את ה' באמת מאחר שכוונתו לשמים. וברדאי מאחר שכוונתו לשמים סוף כל סוף יעזרו ה' יתברך שיתגלה לו האמת ויפרד מהשקרן ויתחבר להצדיק האמת וכן כל כמיצא בזה. שברדאי מי שמסתכל תמיד על שורש האמת שהוא להתקרב להשם יתברך ולתורתו ולצדיקם אמיתים ולהנלוים אליהם באמת שזה עיקר האמת וחוץ מזה הכל שקר. הנה מי שמסתכל על האמת הזה בודאי בסוף יזכה לאמת ואפילו בעת שנתעה חס ושלום באיזה שקר אינו נענש על זה מאחר שכוונתו לשמים. ובלבד שלא יטעה את עצמו שיאמר שכוונתו לשמים ובאמת אינו כן והלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות כי בוחן לבות הוא יודע האמת. וזה כלל גדול ועצה נפלאה בעבודת השם לכל אדם שבעולם מגדול ועד קטן באיזה מדריגה שהוא בפרט בדורות הללו שהתגבר השקר ובלבל את העולם מאדד מאד כמעט בלי שיעור. ועיקר העצה נגד השקר הוא האמת היינו שלא יטעה האדם את עצמו ובכל דבר שהוא מסופק בו ואינו יודע האמת יחשוב בלבו שהוא רוצה רק האמת לאמתו ויבקש מהשם יתברך שיזכהו לנקודת האמת ואחר כך ימסור כל תנועותיו להשפ יתברך ואז איך שיוליכהו השם יתברך כך הוא האמת. ואפילו אם וראה שעשה כך כמה פעמים ועדיין לא זכה להאמת ואפילו אם לפעמים נודע לו אחר כך שטעה עצמו באיזה דבר אף על פי כן אם היה כונתו רצויה באמת נחשב הכל לאמת כי רחמנא לבא בעי וכשמו שאמרו רבותינו ז"לובלבד שיכוון לבו לשמים. וגם מי יודע דרכי השם נפלאות תמים דעים אולי זה הוא דרכו והליכתו להאמת שאי אפשר לו לפי מעשיו לזכות להאמת כי אם על פי דדרכים אלה שעבר בהם כי דרכיו יתברך נפלאים מאתנו מאד. וכל הדברים האלה אי אפשר לבאר בפה ובכתב כי הם מהדברים שאין להם שיעור כנ"ל. ואף על פי כן האמת הוא אמת ומי שחפץ באמת לאמתו ואינו מטעה את עצמו בודאי סוף כל סוף יזכה לאמת:
But the true tzadik , the aspect of Moshe — through his profoundly deep wisdom, he draws the intellect from an exceedingly high and subtle place, until he reveals the concealment and illuminates the truth in all those who stand on the very outside. And he illuminates within them as well true counsels — how to save their soul, so that they not be utterly lost, G-d forbid — in any case.
Segment 61
אות כה וזה בחינת עפר שהוא ההתחלה של כל הדברים והסוף והתכלית של כל הדברים כי הכל היה מן העפר והכל שב וכו' כנ"ל, ומשם שורש אחיזת השקר בבחינת ונחש עפר לחמו בחינת ועפר תאכל כל ימי חייך ושלם הכנעתו וביטולו בבחינת אמת מארץ תצמח. מארץ דייקא כי עיקר אחיזת השקר מבחינת עפר מחמת ששם הכל אחד שמזה נשתלשל אחיזת השקר להפוך הדבריםל מבדיל לכסף וכיוצא בזה מחמת שבשרשם באמת אין בהם שינוי כנ"ל אבל על ידי זה עיקר ביטולו והכנעתו של השקר כי על ידי שורש האמת מתבטל השקר. כי עיקר הכנעת וביטול השקר שהוא בלי קץ ומספר הוא על ידי האמת ששם הוא גם כן למעלה מהמספר מחמת ששם הכל אחד כנ"ל. כי מי שמסתכל על השורש והתכלית שהוא עצם האמת שהוא הבורא יתברך שברא כל הדברים יש מאין ואליו הם שבים ללכת לחזור ולהכלל בו בסופם בעת חידוש העולם ומי שמבתכל על זה בודאי אין לשום שקר אחיזה בו ומכל מיני רע וטומאה ושקר יכול לחזור להאמת ולהקדושה שהוא השלם יתברך מאחר שבכל מקום שהוא, יודע שהכל מהשם יתברך והשם יתברך נמצא בכל מקום תמיד בבחינת אם אסק שמים שלם אתה ואציעה שאול הנך אשא כנפי שחר אשכנכ וכו' גם חשך לא יחשיך ממך וכו' ואומר אך חשך וכו'. ועל כן מי שמאמין בזה תמיד בודאי אין שום חשך ושקר ורע וטומאה בעולם שיוכל להרחיקו מהשם יתברך ותורתו וצדיקים אמתיים שהם כולא כד עצם האמת שהוא אחד. וכל מה שמרבה הבעל דבר בשקריו ורמאותיו להרחיקו מהאמת יתקרב את האמת יותר ויות רעל ידי זה דייקא בבחינת ירידה תכלית העליה וכמו שכתוב אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות לנפול פניו לא תוכל לו וכו' ואמרו רבותינו ז"ל שהם משולים לעפר ולכוכבים כשהם יורדים יורדים עד עפר וכשהם עולים עולים עד הכוכבים. ועתה מה נמלצו לחיך דבריהם הנפלאים כי הא בהא תליא כי דייקא מחמת שהם יורדי םמאד עד עפר על ידי זה דייקא הם עולים מאד עד לרקיע. כי השקר שהוא בחינת המן זוהמת הנחש מתגבר כנגד ישראל ומבלבלים בשקריו ונחליו ועמומיותיו עד שמחטיאם ומשפילם עד עפר. אבל מעוצם קדושת ישראל בשרשם ומגדולת הצדיקים שבכל דור ודור הם מאירים בהם האמת בעוצם ירידתם ושפלותם עד עפר עד שעל ידי בחינת עפר דייקא הלם חוזרים להאמת ונגבהים ועולים עד לשמים. כי בחינת עפר הוא שורש השקר כנ"ל והוא ביטולו על ידי קדושת הצדיקים אמתים בחינת מרדכי שיודעין לגלות האמת בתכלית הירידה עד עפר. כי מהפכין הירידה לעליה גדולה שדייקא על ידי בחינת עפר ששם הכל אחד שעל ידי זה התגבר השקר כנ"ל על ידי זה דייקא יהיה נכנע ונופל השקר על ידי התגברות האמת שמאירין בישראל שיסתכלו בכל דבר על עצם שורש האמת שהוא בחינת עפר ששם הכל אחד כנ"ל. שעל ידי זה נוףל השקר ונמחה ונתבטל מן העולם. וזה בחינת (במדבר כ"ד) ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד. כי עמלק שהוא זוהמת הנחש עצם השקר יונק מבחינת ראשית ששם הכל אחד שמשם השתלשלות אחיזתו להפוך כל הדברים מזה לזה וכו'. כנ"ל. ועל ידי זה בעצמו ואחריתו עדי אובד. כי על ידי זה בעצמו הכנעתו ומפלתו כנ"ל:
Section 20
Segment 63
אות כו וזה זאמר בלעם מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל. עפר יעקב דייקא. כי יעקב הוא בחינת אמת כמו שכתוב תתן אמת ליעקב. וזהו מי מנה עפר יעקב. כי העפר כשהוא בבחינת יקב. שמעוררין שורש האמת ששם הכל אחד בחינת עפר כנ"ל וזהו בחינת מי מנה עפר יעקב מי מנה דייקא. כי אי אפשר למנו הקדושה והמצות שהם בחינת אמת המתגלים על ידי בחינת עפר יעקב כנ"ל. כמו שדרשו רבותינו ז"ל על מקרא זה מי מנה עפר וכו' אין חשבון במצות שהם מקיימין בעפר וכו' כמו שפרש רש"י שם. ולכאורה קשה למה תפס דוקא את המצוות התלויות בעפר הלא יש הרבה מצות יותר התלוים בבהמותוחיות וצמחילם ושאר דברים אך אל פי הנ"ל מבואר היטב. כי כל התורה והמצות הם בחינת אמת כמו שכתוב תורב אמת. וכולם הם תלוים בבחינת אמת כמו שכתוב תורב אמת. וכולם הלם תלוים בבחינת עפר יעקב שהו בחינת עצם שורש האמת שם דייקא נכנע השקר כנ"ל. וזהו מי מנה דייקא כי הךוא מכניע שהשקר שהוא בבחינ וחסרון לא יוכל להמנות. כי אין הנין וקצבא להשקר. אבל על ידי בחינ עפר יעקב שהוא עצם שורש האמת בחינת למעלה מהמספר על ידי זה מכניעין השקר שאין לו מנין שהוא בבחינת למטה מהמספר וכנ"ל. וזהו מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל ודרשו רבותינו ז"ל רביעוביהן של ישראל וכו'. דהיינו בחינת הטוב היוצא על ידי זרע הילודים (כמבואר היטב בהתורה). שזהו בחינת השם יספור בכתוב עמים זה יולד שם סלה וכמו שדרשו רבותינו ז"ל על פי זה. שהשם יתברך מסתכל מתי תבא הטיפה שהצדיק נולד ממנה. ולכאורה תמוה מה שייך אצל השם יתברך שהוא מסתכל מתי תבא הטיפה שהצדיק נולד ממנו הלא הוא יודע תעלומות ויודע מיד אם הוא טיפה של צדיק אם לאו. אך באמת בכל ההולדות של ישראל אפילו של גדולי הרשעים אי אפשר שלא יהיה נעלם בהם הטוב של הצדיק רק שהוא בהעלם גדול. ולפעמי םצריך שיעבור נשמת הצדיק שהוא הטוב דרך כמה וכמה הולדות של רשעים גדולים וסוף כל סוף מתברר הטוב ויוצא הצדיק ברור. כמו שראינו בכמה דורות בפרט בנשמת דוד שמתחלה יצאה על ידי מעשה מכוער של בנות לוט וכו' וכו' וכמבואר בכתבי הארי ז"ל הרבה מזה. וכל זה הוא סוד מ"ש אדמ"ו על פי השם יספור בכתוב וכו' זה יולד שם וכו' (עיין שם ובכתבי הארי ז"ל במקומות שבדבר מזה. ואז תבין מעט כטיפה מן הים מדברי רבינו ז"ל הנ"ל). ועל כן השם יתברך מסתכל מתי תבא הטיפה של הצדיק. כי בודאי גם בעת שהשם יתברך יודע שעדיין לא באה הטיפה של הצדיק אף על פי כן הוא צריך להסתכל בודאי על הטיפה אף על פי שהיא של רשע להסתכל בה ולעיין בה ולשומרה היטב כי הוא יודע תעלומות שדייקא מטיפה זו ישתלשל הולדת הצדיק. כי אף על פי שהיא טיפה של רשע. אבל הטוב הנפלא נעלם בה מאד. ועתה אנו יכולין לפרש דברי רבינו ז"ל כך. מתי תבא הטיפה שהצדיק נולד ממנה היינו שהצדיק יהיה נולד אחר כמה דורות ממנה (לא כמו שמבינין על פי פשוטו שהצדיק יהיה נולד ונתהוה מטיפה זו מיד. וגם זה אמת. אבל לפי דברי רבינו הפרוש שהטיפה אפילו היא של רשע רק שהצדיק יהי הנולד ממנה לאחר כמה דורות. ושניהם אמת) ועל כן נסמך ומספר את רובע ישראל למי מנה עפר יעקב. כי כל המקרא מדבר מבירור הטוב מהרע שהוא בחינת התגלות הטמת מהשקר שהוא בחינת מי מנה וכו' ומספר וכו' שכל זה נעשה על ידי הצדיקים הנ"ל שיכולין לגלות להטוב הכבוש מעלתו וכו' ולהוציאו מהם ולהחזירו אל הטמת כנ"ל. וזהו שאמר שם מקודם הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתכשב. לא יתחשב דייקא. שאינם נכנסים בכלל חשבון כשאר האומות כי הם עצם האמת שהוא למעלה מהחשבון והמספר כנ"ל. וזהו בחינת הן עם לבדד ישכון שהם נכללין בבחינת בטח בדד עין יעקב. שהוא בחינת האמת שהוא תכלית האכדוטת שהוא בחינת בטח בדד. כי האמת הוא לבדו כי האמת הוא אחד כנ"ל. ועל כן ובגוים לא יתחשב כי הם למעלה מהחשבון ששם אחיזת השקר כנ"ל. כי מי מנה עפר יעקב ומספר וכו' וכנ"ל:
And this is: "Koheles sought to find words of delight, and that which was written — upright words of truth" (Koheles 12:10) . Our Sages of blessed memory expounded that he [Shlomo] sought to know the secret of the parah adumah like Moshe, etc. The meaning is: Koheles protests in his book against the world and cries out in a very great voice about the immense vanity of the world, as it is stated: "Vanity of vanities; vanity of vanities — all is vanity!" And so too, at great length. Therefore, he reckoned that he would know the secret of the parah adumah like Moshe. But a Heavenly voice emerged: "that which was written — upright words of truth." For even though they call out and cry that the world is vanity of vanities, nevertheless there is no one who can reveal this concealment except the aspect of Moshe — who is able to write "upright words of truth" — that is, who writes such true sefarim in the Torah, through which the Torah is completed, and through which one draws the intellect from the place from which it is drawn — through which specifically one is able to illuminate the truth even on the outside. This is the aspect of the secret of the parah adumah temimah [perfect, unblemished red heifer] — which is the intensity of very harsh judgment — through which specifically the judgment is sweetened at its root, through the great power of Moshe, as mentioned above. But Shlomo did not merit this, since he said, "to Isiel and Uchal" — as our Sages of blessed memory expounded.
Segment 64
וזה בחינת והיה זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ וכו' כעפר הארץ דייקא. כי זרע ישראל שהם עיקר הטוב בחינת אמת הלם בבחינת עפר הארץ בחינת עפר יעקב שהוא למעלה מהמנין בחינת מי מנה עפר יעקב שהוא למעלה מהמנין ומספר וכו' וכנ"ל:
[Note: [Something is] missing here. And see what pertains to this in Volume Kaf. [However, due to our many sins, it was completely lost at the time of the upheaval and the dispute that took place in the year 5595 (1835).] Copied from the manuscript of our teacher and master, the Rabbi, Reb Nosson, may the memory of the righteous be a blessing, the author of this work: The beginning of this book, Likutay Halachos , on the beginning of the Yoreh De'ah — from Halachah 5 (that is, from the Laws of Shechitah until the Laws of Fish) — was already written in my possession, praise G-d (namely, in the above-mentioned Volume Kaf). But at the time of the persecution when they pursued me and all of us greatly, and informed upon me, etc. — as is well-known and explained among us in writing, a little of this — then the above-mentioned Volume Kaf was lost, in which were written novellae on the beginning of the Yoreh De'ah until the Laws of Fish. May Hashem, blessed is He, in His mercy, restore all the lost things — both material and spiritual — and may He quiet from upon us the disputes of those who still dispute against us for nothing, for no reason at all, of whom our enemies who hate us without cause are more numerous than the hairs of our heads, etc. "In return for my love, they accuse me — but I am [a man of] prayer" (Tehillim 109:4) .]
Segment 65
וזהו בחינת כיסוי דם בעפר. בעפר דייקא. כי דם החי שנאחז בו הרע שהוא בחינת שקר כנ"ל תקונו על ידי כיסוי בעפר. כי עחפר דקדושה שהוא עפר של מצות כיסוי מכניע ומבטל השקר שהוא הרע בבחינת מי מנה עפר יעקב וכו'. כי עפר הוא השורש והסוף של כל דבר ששם מתבטל השקר. וחוזר הכל אל האמת כנ"ל:
Likutay Halachos — Yoreh De'ah, Volume I
Segment 67
אות כז וזהו בחינת עפר סוטה זהוא מברר האמת אם נטמאה אם לאו. כי דייקא העפר הקודש שבקרקע המשכן מבר זה, מחמת שעפר כלול מבחינת הבחינות שמשם אחיזת השקר ושם ביטולו. על כן שם נבחנת הסוטה כששותה המי םעם העפר, אם יניקתה וחיות המעפר טמא שהוא השקר זוהמת הנכש בחינת ונכש עפר לחמו. ומעלה מעל באישה. וזגמה בטיפי ההולדה ששם עיקר הטוב. כי כל הטוב שבעולם יוצא בזרע הילודים שעל יד זה נולדים בני ישראל המכירים בהשם יתברך ותורתו. ועל ידי העפר ניכר אם פגמה בזה כנ"ל או אם הוא להיפך שהיא טהורה ואז ונקבה ונזרעה זרע על ידי זה דיקא. כי אז היא זוכה לינק מעפר דקדושה מעפר יעקב שהוא בחינת אמת שעל יד זה יוצא הטוב בזרע הילודים בחינת ונקבנ ונזרעה זרע שעל ידי זה יוצא הטוב בבחינת מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל וכוף כנ"ל. ועל כן היא מביאה מנחת קנאות שהוא מנחת שעורים שהוא בבחינת עומר שעורים כמו שכתוב בזוה רהקדוש. כי עומר שעורים הוא בחינת מה שמבררין הטוב הכבוש בין הבהמות וכו' שמשם כל התאוות שזהו בעצמו בחינת מנכת סוטה. כמו שאמרו רבותי ז"ל היא עשתה מעשה בהמה אף קרבנה מאכל בהמה היינו כנ"ל. כי כל התאוות הם מרוח הבהמיו על ידי הטוב שנתערב בהם שמשם עיקר אחיזתם להתגבר על האדם חס ושלום. על כן הכנעתם על ידי קרבן שהוא מאכל בהמה כדי לבר החיות של הבהמות בבבחינת עומר שעורים כנ"ל. שעל ידי זה יוצא הטוב ומתגלה האמת כנ"ל. שזהו סוד ספירות העומר כנ"ל:
Hilchos Traifos, Halachah 1
Segment 69
אות כח וזהו שאמר אברהם ואנכי עפר ואפר. כי אברהם רצה להתפלל על סדום להצילם על ידי שיגלה הטוב הנסתר בהם. ועל כן היה מחפש ומבקש אחר הטוב כמו שכתוב שם בפרשה אולי יש חמשים צדיקים וכו' אולי ימצאון שם שלשים וכו'. על כן מחמת שרצה לברר הטוב מהרע דהיינו האמת מהשקר. על כן הקדים לומר אנוכי עפר ואפר, שהשים עצמו כעפר דהיינו שקישר עצמו לבחינת השורש והתכלית של כל דבר שהוא בחינת עפר. שעל ידי זה מתגלה האמת מן השקר בבחינת מי מנה עפר יעקב כנ"ל. כי עיקר התיקון הנ"ל שיקשר עצמו לשורש האמת כנ"ל. הוא על ידי בחינת עפר ממש דהיינו שיבטל עצמו בתכלית הביטול ויהיה בעיני עצמו כעפר ואפר בבחינת ונפשי כעפר לכל תהיה, דהיינו שיבטל עצמו מכל וכל כאלו אין לו שם הרגשה ושום ושות. ויקשר עצמו רק להשורש ששם הכל אחד. שמשם בחינת עפךר דקדושה שהוא בחינת עצם האמת. ועל ידי זה נכנע השקר ונתגלה האמת כנ"ל:
Based on the Torah [discourse] "Tefillah LaChavakuk" in Siman 19, which is referenced above in Hilchos Shechitah, Halachah 2; see there.
Segment 70
וזה שאמרו רבותנו ז"ל בשכר שאמר אברהם אבינו ואנכי עפר ואפר זכו בניו לשני מצוות לעפר סוטה ולאפר פרה. עפר סוטה הוא בחינת בירור על ידי בחינת עפר דייקא כנ"ל. וזהו גם כן בחינת אפר פרה שמטהרת מטומאת מת שנמשכה מחטא אדם הראשון שעל ידי זה נמשך זוהמת הנחש שהו אזוהמת השקר כנ"ל שמשם נמשכה המית ה והטומאה. וטהותו על ידי אפר פרה אדומה כי אפר פרה הוא בחינת עפר הנ"ל כמו שאמרו רבותינו ז"ל אשכחן אפר דאיקרי עפר שנאמר ולקח מעפר שריפת החטאת וכו'. היינו שזה האפר של פרה שנקרא עפר נמשך מבחינת עפר הנ"ל שהוא בחינת השורש והתכלית של כל הדברים ששם נתךהפכין כל הדברים וחוזרין לשרשם. ועל כן אפר פרה מטמא טהורים ומטהר טמאים כי הוא חוקת התורה שאי אפשר להבין כמו שכתוב אמרתי אחכמה והיא רחוקה וכ' כי נמשכת משורש העליון שהוא ראשית הכל ששם הכל אחד בלי הבדל ואי אפשר להבין דרכי ה' בלי הבדל ואי אפשר להבין דרכי ה' הנמשכין משם.ף ומחמת שאי אפשר להבינם כי נראים כשני הפכים בנושא אחד משם משתלשל אחיזת השקר שהם החכמו שקר של כל הנבוכים מתורת ה' שהם מהפכין מרע לטוב ומטוב לרע וכו'. וכל זה מחמת שאין מבטלין דעתם הנבוכה להסתכל על השורש באמת ובאמונה ששם הכל אכד רק שאי אפשר להבין דרכי ה' הנמשכין משם. ועל כן אפר פרה שהיא חוקת התורה שנמשך משם כי הוא חוקת התורה כנ"ל על כן הוא מטהר מטומאת מת. כי דייקא על ידי בחינת עפר שהוא בחינת אפר פרה שנקרא עפר שהוא שורש הכל ותכלית הכל על ידי זה נכנע השקר שהוא הטומאה כי על ידי זה נתעלה האמת מבחינת עפר יעקב וכו' כנ"ל:
Section 1
Segment 72
אות כט ועתה מה מאד מדוקדק הפסוק הכל היה מן העפר וכו' הנ"ל מתחלתו לסופו. כי זה לשון הפסוק שם (קהלת ג) הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר, היינו כנ"ל כי עפר הוא בחינת אחדות בחינת הראשית והתכלית של כל הדברים ששם כל הדברים באכדות בלי הבדל וזהו הכל הולד אל מקום אחד הכל היה מן העפר וכו' אל מקום אחד דייקא שהוא הראשית והתכלית של כל דבר שזהו בעצמו בחינת עפר בחינ הכל היה וכו' והכל שב אל העפר וכנ"ל. ועל כן העפר מכלה הזוהמא של כל הדברים ששבים כולם לשם לכלה הפשע ולהתם חטאות כי משם השתלשלות השקר שהוא עיקר הרע והטומאה וכו' כנ"ל. ושם בעצמו נכלה השקר ונתבטל כי שם חוזר אל האחדות שהוא בחינת אמת כי אמת הוא אחד כמו שכתוב בהתורה אר"ע(בסעיףנ"א) וכנ"ל:
And this is the aspect of the eighteen traifos [categories of organic defects in an animal's vital organs that render it non-kosher, lit. "torn"] . For they are the aspect of tikkun habris [rectification of the holy Covenant] , which is the aspect of "Tzadik Chai Almin" [the Righteous One Who sustains the worlds] . For a traifah does not live, and on account of this it is forbidden to eat, as it is written: "This is the living creature [ zos hachayah ] that you may eat" (Vayikra 11:2) . As our Sages of blessed memory expounded: "That which lives [ chayah ] you may eat; that which does not live you may not eat." For the sitra d'mosa [the side of death] rests upon it, which is the aspect of the flaw of the bris .
Segment 74
אות ל וזה פרשת בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות ושה מעשה המנורה מקשה זהב וכו'. אור המנורה זה בחינת אור הצדיק האמת שהוא עיקר אור המאיר בכל העולמות מכל שכן בעולם הזה וכל האורות שבעולם כולם נמשכין ממנו. ועל כן אור המנורה מאיר על ידי השמן כי שמן הוא בבחינת אויר הנח והזך שזהו בחינת שמן המשחה בחינת הנה מה טוב ומה נעים וכו' כשמן הטוב על הראש וכו' בחינת לריח שמניך וכו'(ועיין לעיל ויתבאר לקמן). ועל כן על ידי השמן בחינת גרים שנעשין על ידי אויר הנח והזך על ידי זה מאירה המנורה כי על ידי זה דייקא נתגלה אור הצדיק האמת כנ"ל. וזהו אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, פני המנורה זה בחינ הצדיק האמת הקר האמת שבדור, שבעת הנרות הם שאר הצדיקים אמתיים הנמשכים ממנו כענפים מאילן שהם בחינת תלמידיו (כמובא בזוהר הקדוש לענין רבי שמעון בר יוחי והחבריא וכו' עיין שם). והזהיר הכתוב שכל שבעת הנרות שהם בחינת כלליות כל הצדיקים שבדורד כולם יהיה השתדלותם להאיר אל מול פני המנורה להמשיך אור הצדיק האמת בעולם שהוא היחיד בדורו שהוא בחינת נקודת האמת שבין הצדיקים. שהעיק רלהמשיך אורו בעולם שעל ידי זה יתתקם הכל כי יש כמה צדיקים אמתיים וכולם אמת. אבל יש צדיק שהוא בחינת נקודת האמת שבין הצדיקים שהוא עיקר עצם האמת בחינת אבן טוב שהוא עיקר האור המאיר האמת בכל העולמות וכל מי שצריך לקבל אמת צריך לקבל ממנו. כי שאר כל הצדיקים מכל שכן שאר הכשרי םוהעולם כולם הם בחינת חלונות אצלו (כמו שכתוב במקום אחר שיש באמת בחינת אבן טוב וחלון עיין בסעיף קי"ב). ועל כן האמת של שאר הצדיקים אינו יכול להכניע לגמרי את השקר כי אף על פי שהם מכניעים ומבטלים לפעמים איזה שקר אבל הוא רק לפי שעה אבל אחר כך מתגבר השקר בשקרים ורמאות יותר ומקלקל זה התיקון והאמת שהמשיך זה הצדיק בעולם ולפעמים מתגבר אחר כך הסטרא אחרא והשקר על ידי האמת של זה הצדיק יותור ויותר כי יונק מזה האמת ומהפכו לשקריו ורמאותיו עד שגייקא על ידי זה האמת הוא מתגבר יותר. וכמו שראינו בחוש כמה פעמים ענין זה וכמו שהזהירו רבותינו ז"ל על זה במשנה חכמים הזהרו בדבריכם שמה תחובו חובת גלות וכו'(וכפי פרש רש"י שם הרע"ב) וכן ראין כמה פעמים. אבל הצדיק האמת הנ"ל שהוא בחינת נקודת האמת שבין הצדיקים הוא יודע מכל זה והוא צופה ומביט עד סוף כל הדורות כמו שכתב רבינו ז"ל לענין משה רבינו שהיה יודע כל מה שתלמיד ותיק עביד לחדש והוא יודע להמשיך אמת כזה בעולם שאי אךפשר לקלקלו בשום אופן. ואף על פי שעליו מתגברת הסטרא אחרא והשקר ביויתר ויותר מעל כל הצדיקים ומחפה ובודה עליו שקרים שלא עלו על לבו. וכמו שמצינו בכמה דורות שדייקא על הצדיק החד בדרא הגדול במעלה ביותר אמרו עליו שקרים וכזבבים ועלילות שלא עלו על דעתו. והראשון היה אברהם אבינו שאמרו עליו שהוא מין כמו שכתוב במדרש שאמרו בשביל המין הזה בא הרעב. וכן משה רבינו חשדוהו בא"א וכ"א קינא לאשתו ממשה כמו שאמרו רבותינו ז"ל. וכן ירמיהו כשדוהו בא"א וכן כיוצא בזה על גדולי הצדיקים דווקא יחידי הדורות אמרו דברים כאלה. אבל סוף כל סוף דבריהם חים וקיימים לעד ולנצח ודברי החולקים בטלים ומבוטלים כי ךשפת אמת תכון לעד. כי הצדיק בחינת נקודת האמת הנ"ל הוא ממשיך אמת כזה בעולם שהוא בחינת שורש תכלית האמת שעל ידי זה עיקר ביטול השקר בשורשו כנ"ל. ועל כן מזהיר הכתוב שכל שבעת הנרות יאירו אל מול פני המנורה. שכל השתלותם של כל הצדיקים והכשרים הכלולים בשבעת הנרות שהם בחינת שבע שבתות של ספירת העומר כולם יהיו כל עבודתם להאיר אל מול פני המנורה. להמשיך אור פני המנורה בעולם שהוא בחינת אור הצדיק שהוא נקודת עצם האמת שעל ידו עיקר ביטול השקר לגמרי עד קצה אחרון כנ"ל. וזהו, וז המעשה המנורה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה היא ופרש רש"י שלא תעשינה אברים אברים על ידי חיבור כי אם עשת של ככר זהב היתה וכו'. היינו כי המנורה היתה בתכלית האחדות מחתיכה אחת כי אמת הוא אחד. ואף על פי שיוצאין ממנה כפתורים ופרחים וגביעים משוקדים הרבה וירך ופרחים וקנים. אף על פי כן הכל נמשך מעשת זהב אחד. כי עיקר האמת הוא אחד בתכלית האחדות ואף על פי שמהאמת נמשכין התורה והמצוות וכל העולמות שיש בהם גוונין ושיניים לאין מספר. אף על פי כן בשורש הכל כולא אחד בחינ עד ירכה עד פרחה מקזה היא שהכל מעשת אחד כי כולא אחד שזה עיקר האמת שהוא אחד כנ"ל:
And this is the aspect of "zos hachayah" — "zos" specifically, the aspect of the completeness of lashon hakodesh [the Holy Tongue], which is the aspect of zos , as it is written: "and this [ v'zos ] is what he spoke" (Devarim 33:1) (as Rabbeinu said there) . That is, Yisrael are only permitted to eat "zos hachayah" specifically — that which is from the sitra d'chayai [the side of life] , which is the aspect of zos , the aspect of the completeness of lashon hakodesh , the aspect of tikkun habris , as mentioned above. Therefore, it is forbidden to eat the eighteen traifos , in order to merit the aspect of life, the aspect of "Tzadik Chai Almin," as mentioned above.
Segment 76
אות לא וזהו בחינת החילוק שבין חיה לבהמה. שהבהמהחלבה אסור ואין דמה טעון כיסוי והחיה להיפך. כי יש חילוקים רבים בעינין הטוב הכבוש בין העכו"ם שהוא בחינת הטוב המגולגל בהמות וחיות וכו'. כי לפעמים הטוב כבוש מאד בגלות גדול ולפעמים שאינו כבוש כל כך. ועל פי רוב הוא שכל מה שהטוב גדול במעלה ביותר כשנופל בגלות חס ושלום הוא כבוש בגלות גדול ביותר. כי כל מה שהטוב חשוב וגדול ביותר הם מתגברים עליו יותר ויותר. כמבואר בכתבי האר"י באריכות בכמה מקומות בפרא בדפר הגילגולים שעיקר תאוות והשתוקקות הסטרא אחרא והקליפות הוא להתגבר לינק מהטוב הגדול והחשוב במעלה ביותר עיין שם. וזה בחינת מה שאמרו רבותינו ז"ל על היצר הרע כי הגדיל לעשות שפשט ידו בגדולים. ועל כן ךלפעמים הטוב כבוש כל כך עד שאפילו כשמודיעין להטוב מעלתךו על ידי הבחינתו שכתב רבינו בהתורה הנ"ל. הם מתגברים עליו בהתגברות גדול יותר ויותר כשמודיעים לו מעלתו וכו'. ומכניסים אוךתו לתוך עומק מחשבתם יותר וכו' עד שיוצא בזרע הילודים. והכל מחמת גודל מעלת הטוב שעליו דייקא מתגברים ומתגרים יותר ויותר כנ"ל. וז הבחינת החילוק שבין חיות ובהמות וז הסימן על עוצם מעלת הטוב הכבוש בהמות יותר מבחיות. ומחמת זה בעמצו הבהמה מגושמת יותר מחיה כי תנועתה כבידה הרבה יותר מחיה והחיות קלים בטבעים ופקחים יותר מהבהמות. וזה מחמת שהטוב שבחיות שהוא כיותם אינו כבוש בגלות עצום כל כך כמו בהמות על כן תנועתם קלה כי יש להם חיות יותר כי עיקר החיות מהטוב כבוש בעומק הגלות יותר ויותר על כן עיקר רוחהבהמוית מתגבר בה יותר ויותר ועל כן תנועתה כבידה ביותר כי מתגבר הגשמיות והכבידות יותר מחמת שהטוב כבוש שם בגלות יותר ויותר. ועל כן תנועתה כבידה ביותר כי מתגבר הגשמיות והכבידות יותר מחמת שהטוב כבוש שם בגלות יותר ויותר. ועל כן עיקר הבהמה נקאת על שם רוח הבהמיות שמשם התגברות כל התאוות של הסטרא אחרא. אבל החיה נקראת בשם חיה לשון רוח חיונית כי שם אין החיות שהוא הטוב כבוש כל כך כנ"ל וכל זה מחמת שהטוב שבבהמות גדול במעלה ביותר ששם מתגבר הגלות של הסטרא אחרא ביותר. ועל כן בהמה גם חלבה אסור כי מבואר לעיל בהתורה הנ"ל שלפעמים מתגברים על הטוב כל כך עד שמוכרח לצאת הטוב בזרע הילודים שזהו בחינת ה' יספור וכו' זה יולד שם וכו'. וההולדה הוא מהמוח ועיקר המוח הוא על ידי שמנונית וחבים שבגוף (כמבוא בדרי רבינו ז"ל במקום אחר) ומשם עיקר הטיפה זרעיית כי השמנונית וחלבים שבגוף עולים אל המוח ומהם מתהוה טיפה ואחר כך נמשכת הטיפה לכלי ההולדה שהם הכליות ששם עיקר החלבילם שהם מבשלין את הטיפה שעל ידי זה ההולדה. נמצא שעיקר ההולדה על ידי החלבים ועל כן בהמות שהטוב גדול במעלה שמחמת זה אי אפשר לבררו בשלימות כי אם על ידי ההולדה על כן דלם החלבים אסורים. כי שם עיקר התגברות הרע על הטוב שכשמגיע להטוב התעוררות שיזכור מעלתו וישוב לשם יתברך, אזי הם מתגברים עליו ומכניסים אותו לתוך עומק מחשבתם ונכבש שם מאד מאד יותר מבתחלה. כי הרע מתגבר ביותר מחמת שרואה שקרוב שהטוב יצא ממנו. ואזי הרע מתגברת בהתגברות יותר ויותר. אבל השם יתברך חוזב מחשבות ודייקא על ידי זה יוצא הטוב מפנימוית עומק מחשבתם שהכניסוהו לשם שיוצא משם על ידי זרע הילודים. ועל כן החלבים שהם סביב כלי ההולדה והכל עיקר ההולדה מתהוה מהם, על כן שם עיקר התגברות הרע יותר ויותר. רק שמפנימוית עומק מהחשבה המתהוה מהם משם יוצא הטוב על ידי טיםץ הולדה אבל הם בעצמם שהם סביבות המחשבה והטיפה שם עיקר התגברות הרע שמתגבר ביותר על הטוב להכניסו לתוך עומק המחשבה כנ"ל. על כן החגב אסור בבהמה כי שם עיקר התגברות הרע שמתגבר ביותר על הטוב להכניסו לתוך עומק המחשבה כנ"ל על כן החלב אסור בבהמה כי שם עיקר התגברות הרע על הטוב כנ"ל. ומחמתזה גם דמה אין טעון כיסוי כי אי אפשר לנו עתה לברר הטוב שבדם על ידי כיסוי בעפר. כי מעוצם התגברות הרע שבבהמה על החלב והדם שהם עיקר החיות של כל מין חי. כי החלבים הם קיום המוחין ךשמשם כל שורש החיות. והדם הוא הנפש והחיות של כל הגוף. ומחמת גודל התגברות הרע על הטוב שבבהמה הכבוש ביותר בחלב ודם כנ"ל על כן שניהם אסורים. ועל כן אין דמה טעון כיסוי כי אי אפשר לנו לברר ולהעלות הטוב שבדם בהמה מעוצם התגברות הרע כנ"ל. כי עיקר הבירורו שבדם וחלב של בהמה אי אפשר כי אם על יד קרבנות שעולין על המזבח ממש. שמעוצם קדושת המזבח והבית המקדש מתברר הטוב שבדם וחלב. ועל ידי זה עיקר הכפרה מחמת שעולה הטוב מעמקי הקליפות שזדה עיקר התיקון של כל החטאים. ועתה בגלותינו שאין לנו מזבח ולא קרבן אי אפשר לנו לברר הדם והחלב כלל. וכל תיקונם על יד בחינת זרע הילודים. היינו שכל הבהמות שהיו בכל הגלות יהיה תקונם בשלימות על ידי הוולדות שיאו מהם מדור לדור עד שיבא משיח. שאז יעלו וולדותהם לקרבנות על המזבח ואז יתתקן כל הטוב שהיה כבוש בהם.ף ובשביל זה מצינו בתורה בכמה מקומות שהזכירה מהוולדדות הבהמות וכמה מצוות תלוים בולדותיהם מה שאינו כן בחיה. כמו שכתוב בבהמה שור או כבש או עז כי יולד וכו' וכתיב קדש לי כל בכור פטר כל רחם וכו' באדם ובהמה וכו'. כי עיקר ביקון הבהמות על ידי בחינת הולדה מחמת שהטוב שלהם גדול במעלה שזהו בחינת קרנות שבאין מבהמות וכו'כנ"ל:
And this is what is written (Shemos 22:30) : "And flesh torn in the field [ traifah ] you shall not eat; to the dog you shall cast it." "To the dog" specifically — for to it is given over the aspect of the flaw of the bris , as it is written: "The leech has two daughters: 'Give! Give!'" (Mishlei 30:15) , as Rabbeinu wrote in the discourse "Hatzilah MeCherev Nafshi, MiYad Kelev Yechidasi" (Siman 50) . For when the animal is slaughtered properly through the aspect of the above-mentioned "sword," which is the aspect of the completeness of lashon hakodesh , and it is found kosher upon inspection — that it has no tarfus [defect rendering it traif ] whatsoever — then it is in the aspect of a korban [offering], as mentioned above. And then it is in the aspect of: "the lion descends to eat and consumes the offering" [ aryeh nachis l'maichal v'achail kurbana ; i.e. the holy "lion" on the mizbe'ach consumes it] . But when the animal is found to be traif and the sitra d'mosa rests upon it — which is the aspect of the flaw of the bris — then it is fit for the dog specifically, as mentioned above, in the aspect of "the dog descends" [ kalba nachis ; the unholy counterpart] , which is the opposite of the "double-edged sword" of holiness, as mentioned above. For it is the aspect of the marah [bile; the gallbladder] that has "two mouths," etc.; see there.
Segment 77
ועל כן אסרה התורה איסור אותו ואת בנו בבהמה ולא בחינ כי מחמת שבבהמה אין נגמר הביררור בשלימות על יד שחיטה בעצמה כי אם עוד צריך הטוב שהיה כבוש בה להתבררעל ידי זרע הילודים. על כן אסור לשחוט אות הואת בנה ביום אחד. כמבואר לעיל בהלכות שחיטה לענין איסור אותו ואת בנו עיין שם. אבל בחינ לא הזכירה התורה הולדתה בשום מקום ואין שום מצוה תלויה תלידבה כי שם בחינת החיות והטוב קטן מבהמה ועל כן אינו כבוש כל כך. ועל כן הוא מתברר על ידי השחיטה שלה בעצמה ואין ביררה תליו בבירור וולדותיה. ומאחר שאין לה שום שייכות עם ולדותיה לענין בירור הטוב על כן אין שייך בה איסור אותו ואת בנו כלל מאחר שאין בירם תליו זה בזה כלל כנ"ל. ומחמת זה בעצמו חלבה מותר כי שם אין מתגבר הרע בבחנית הולדה שהוא בחינת החלב ששם ההולדה שמחמת שה נאסר החגב בבהמה כנ"ל. אבל בחינ שאין הרע מתגבר כל כך ויכולין לבררו מיד על כן חלבה מותר כי שם אין הרע מתגבר כל כך להכניסו לתוך עומק המחשבה וכו' שמחמת זה איסור החלב בבהמה כנ"ל. ומחמת זה בעצמו דמה טעון כיסוי כי בחינ עיקר הטוב כבוש בגלות בתוך הדם כי אינו נכבש הטוב לתוך עומק המחשבה וכו' שזהו בחינת בהמה רק הוא כבוש בעיקר החיות שהיא הדםל ומחמת שאינו נכבש בעומק מהחשבה כל כן יכולין לבררו מיד ועל כן דמה טעון כיסוי כי דם החינ אנו מבררין ומתקנין מיד על ידי הכיסוי בעפר כנ"ל. אבל דם הבהמה אי אפשר לברר כי אם על ידי זרע הילודים שיהיו מהם קרבנות שאז יעלו דמם על מהזבח שזה גמר תיקונם כנ"ל:
And this is what is written regarding traifos as well: "And you shall be men of holiness to Me; and flesh torn in the field [ traifah ]," etc. (Shemos 22:30) . For it is the aspect of holiness, the aspect of guarding the bris , as mentioned above. And this is why all the traifos are subsumed in the Shulchan Aruch under eight categories of traifos — corresponding to the aspect of tikkun habris , which is the aspect of the eighth [ sheminis ], as mentioned above (in the above-mentioned Laws of Shechitah) . And this is why, in their details, there are found seventy traifos , as the Rambam enumerated them (Hilchos Shechitah 10:9) — corresponding to the seventy nations. And one must guard against the seventy traifos in order to be saved from the encompassing evil of the above-mentioned seventy nations.
Segment 79
אות לב ועל כן דם החינ תקונה על ידי כיסוי דייקא שצריכין לכסות הדם בעפר, לכסות דייקא. אבל דם הבהמה כשנתתקן על ידי הקרנות של המזבח אז תיקונו על יד זריקה דייקא שהוא באתגלייא שזוריקין הדם בגלוי על המזבח שהוא גם כן בחינת עפר כמו שכתוב מזבח אדמה תעשה לי כי תיקון החיה שמתקנים מיד זה בחינת התקונים הנעשים עכשיו בזמן הגלות אבל תיקון דם הבהמה שהו אעל ידי קרבנות שהו אבחינת בירור הטוב על ידי הילודים זה בחינת גמר שלימות התיקון שיהיה בזמן ביאת המשיח במהרה בימינו מה שאז יתברר הטוב בתכלית השלימות בבחינת גמר שלימות התיקון שיהיה בעת ביאת המשיח במהרה בימינו.ועל כן הדם של חיה צריך כיסוי דייקא. כי עכשיו אי אפשר לגלות האמת בשום אופן ואפילו מי שזוכה לאיזה אמת לאמתו אי אפשר לו לגלותו כי אם על ידי שמכסה אותו בחמה כיסויים ולבושים עד שנתכסה באמת מרוב בני אדם רק זעירין אינון שזוכין להבין האמת מתוך הכיסוי דייקא. כי עתה בהכרח לכסות האמת כי אם יגלה האמת בפירוש יוכל השקר להתגבר יותר ויותר על ידי זה האמת דייקא כנ"ל באריכות שכל מה שמגלין איזה אמת הם מתגברין על ידי זה דייקא בשקרים יות ר ויותר. ובשביל זה החכמי םהאמתיים צריכין להזהר בדבריהם האמתיים מאד מאד איך לאומרם לכסותם בכמה כיסויים באופן שלא יתגבר השקר חס ושלום על ידי התגלות האמת דייקא. שזהו בחינת חכמים הזהרו בדבריכם וכו' וכנ"ל. וכן מובן בדברי רבינו ז"ל בכמה מקומות שבכמה וכמה כיסויים צריך הצדיק האמת לגבר עם העולם וכו' עיין שם. אבל לעתיד כשיבא משיח שאז יתבטל השק אז נוכל לגלת האמת בפרהסיא בפני כל עם ועדה. כי עכשיו הוא בחינת ותשלך אמת אוצה ואפילו מי שהוא איש אמת צריך להסתיר את האמת ולכסותו בארץ ובעפר שלא יתגבר השקר ביותר על ידי התגלות האמת כנ"ל אבל לעתיד יתקיים אמת מארץ תצמח ואז נוכל לגלות האמת לעין כל. ועל כן תיקון דם החיה שהוא בבחנית התיקון הנעשה עכשיו בגלות הו א על יד יכיבוי בעפר כיסוי דייקא כנ"ל. אבל בקרבנו שיהי כשיבא משיח אז יבררו ויתקנו הטוב שבדם הבהמה על ידי זריקה דייקא שהיא בגלוי כי אז נוכל להעלות הטוב שהוא האמת באתגליא ובפרהסיא לעני כל כנ"ל:
Section 2
Segment 81
אות לג וכל כן עיקר ההיכר והסימן שבין חיה לבהמה הוא בקרנות. כי הקרנות הם עיקר חוזק וגבורה של הבעל כי כמו שכתוב הלא בחזקינו לקחנו קרנים ודרך שם עיקר המשכת הטוב שהוא החיות. כי הקרן מרמז על בחינת צדקה שנקרא קרן (כמו שכתוב בהתורה הנ"ל על מארבב"ח והיו לי קרנא וכו' עיין שם). וזה בחינת קרן השופר שתוקעין בראש השנה וביובל ביום הכיפורים שהם ימי תשובה לעורר כל הטוב הכבוש במקום שכבוש שיחזור להשם יתברך ומעוררין ומזכירוין אותו על ידי קרן השופר דייקא שהוא בחינת צדקה שעל ידי זה דייקא מדיעין להטוב מעלתו. וזה בחינת והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים וכו'. כי כל הטוב הנאבד והנדחה למקום שנכבש שם בגלות שזהו בחינת האובדים והנדחים כולם ישובו על ידי קרן השופר שהוא בחינת קול הנשמע למרחקים על ידי בחינת הצדקה שהיא בחינת קרן כנ"ל. וזהו בחינת קון השופר של מ"ת כי עיקר מ"ת היה על ידי קיבוץ הטוב ממקומות הרחוקים וכו' כנ"ל. ועל כן ההיכר והסימן שבין חיה לבהמה ניכר בקרנות שגרך שם מודיעין להטוב מעלתו בבחינת והוי ליה קרנא וחקיק עליה וכו' שזהו בחינת החרקין שבקרנות שהם מהסימנים שבין חיה לבהמה (כמבוא בשולחן ערוך סימן פ'). כי שלם בקרנות ניכר הטוב הכבוש בבחינת בהמה והטוב הכבוש בחנית חיה. מחמת שעיקר ההתעוררות וההודעה להטוב מעלתו הוא על ידי בחינת הקרנות שהם בחינת צדקה כנ"ל בילא"ו:
And therefore, the essential traifah depends upon the lungs [ rai'ah ] . For there resides the essential ruach [wind/spirit] that cools the heat, through which the essential rectification of the da'as [knowledge/awareness] occurs (as is brought in the words of Rabbeinu, Likutay Moharan Part II, 8, 12) . And the rectification of the da'as is the rectification of the bris , as mentioned above. And therefore, the five lobes — the lungs have [lobes] corresponding to the Five Books of the Torah (as Rabbeinu said) — corresponding to the heh [the Hebrew letter ה, numerical value five] of da'as , for there the essential da'as depends, as mentioned above. And therefore, one does not need to inspect any other [organ] for tarfus ; only the lungs require inspection, because tarfus is commonly found there (as is written in the Shulchan Aruch) . For this is a principle: the essential intensification of the Sitra Achara [the "Other Side," i.e. the forces of impurity] is only in a place where there is extra holiness. And therefore, in the lungs — where the essential ruach chayyim [spirit of life] and the sustaining of the da'as reside — there they intensify themselves to cause tarfus in it. And therefore, tarfus is commonly found there.
Segment 83
אות לד [שיך לעיל]לענין מה שכתוב שם שדייקא על ידי ריבוי השקר נתגלה האמת אחר כך. וכן מבואר מעין זה בשיחותיו הקדושות של רבינו ז"ל שזיפר משל מאחד שהלך בדרך שנפל עליו גזלן ולקח כל אשר לו והניחו. והתחיל הנגזל לבקש מהגזלן היות שזה זמן רב שהייתי נע ועד מסיתי להביא ארף לביתי עד שקבצתי זה הסך ועתה כשאבוא לביתי בידים ריקנית איך אשא פני כי לא יאמינו כלל שנפל עלי גזלן בכן אני מבקש מך על כל פנים תעשה בי סימן שנפלת על י ופשט לו כנף בגדו כדי שיורה הגזלן בקני שריפה שלו בכנף בגדו כדי שיהיה לו סימן שנפל עליו גזלן. וכן עשה הגזלן. אחר כך ביקשו עוד הפעם שיורה בו עוד בהכובע שלו כי אולי לא יאמינו בשבילסימן אחד ומלא משאלותו עוד הפעם ויורה בו עוד. וכן ביקש ממנו עוד שיורה בו עוד בשאר מקומות בבגדיו כדי שיהיה לו סימנים הרבה וכן עשה הגזלן. אחר כך ביקש עוד הךפעם שיורה בו עוד באיזה מקום השיב לו הגזלן אין לי עוד סימנים שיורין בהם שקורין פילוויר כי כבר כלה הכל. תיכף כשששמע הנגזל שאין לו עוד פילוויר מיד תפס את הגזלן בערפו והורידו לארץ ולקכ ממנו כל הגסילה שגזל ממנו והלך לביתו בשלום. וסיפר זאת לענין שלפעמים כשפוגים עם כופרים או מתנגדים והם מתווכחים הרבה כנגד האמת ופוערים פיהם לבלי חק בריבוי דברים וטענות וטמתלאות של הבל שצריכין להמתין להם עד שיכלו דבריהם ואחר כך יתבטלו דבריהם ממילא וכו' עיין שם. וזה בחינת כל רוחו יוצא כסיל וחכם באחור יזבחנה. וזהו בחינת הנ"ל שכאשר מרבין מאד בשקרים וכזבים ורמאות ועקמימות וכו' הם מרבין כל כך עד שיכלו שקריהם לגמרי ואז יתגלה האמת לאמתו:
And therefore, if the spleen [ t'chol ] is removed, [the animal] is kosher . For the t'chol is the opposite of the lungs. The t'chol suckles from the murkiness of the blood, from the derangement of the da'as [ tairuf hada'as ] , and it is the sitra d'mosa [side of death]. Therefore, the vitality does not depend upon it, and therefore [the animal] is kosher if it is removed. For traifah is the aspect of the flaw of the bris , the flaw of the da'as , as mentioned above. And on account of this it is called traifah , from the language of tairuf hada'as [derangement of the mind]. For traifah is the aspect of the flaw of eating, from which the foolishness and the derangement of the da'as mentioned in the discourse "VaYehi Heim Merikim Sakeihem" (Siman 17) suckle — and from there the idolatry suckles (as is explained there) .
Segment 84
וזה בחינת כי אז אהפוך אל כל העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' וכו' אהפוך דייקא. כיאז באחרית הימי םיתגבר ויתפשט השקר לארכו ולרוחבו מאד בלי שיעור. ועל ידי זה דייקא יתהפך השקר אל האמת כנ"לעד שיתהפכו כל העמי םאל האמת לקרא בשם ה' ולעבדו שכם אחד וכנ"ל וזהו כי אז אהפוך אל כל העמי וכו' אהפוך דייקא כנ"ל והבן:
And this is the aspect of the t'chol , whose essential suckling and intensification is through the derangement of the da'as — the aspect of tarfus mentioned above. For the t'chol is the foolishness, the aspect of "the laughter of the fool" (Koheles 7:6) — idolatry, eil acher [a foreign god] — as is found in the holy Zohar and is brought in the discourse "Tzivisa Tzedek" (Siman 23) . For the essential intensification of the t'chol is through the flaw of eating, as it is written: "in sorrow shall you eat of it" (Bereishis 3:17) . This is the aspect of the intensification of the t'chol , which is sadness and marah shechorah [black bile, i.e. melancholy] , idolatry, anpin chashuchin [darkened countenance] , sadness and bitterness of livelihood (as all of this is explained in the discourse "Tzivisa Tzedek" mentioned above) . And all of this comes about through the flaw of eating. For "in sorrow shall you eat of it" was decreed on account of the flaw of eating, as it is written: "Have you eaten of the tree from which I commanded you not to eat?" (Bereishis 3:11) . And through this was decreed "in sorrow shall you eat of it" — which is the intensification of the t'chol , as mentioned above.
Segment 85
וזה בחינת שפת אמת תכון לעד ועד אוגיעה לשון שקר. ארגיעה לשון מרגוע ומנוח כי כל דבר קודם שבא לתכלית שלימותו אין לו מרגוע ומנוח כי הוא כמו מתגלגל ונע ונד ומטולטל עד שיבא לשלימותו בתכלית ואז הוא מרגועו ומנוחתו. וזה בחינת ועד ארגיעה לשון שקר. כי השקר מתגבר ומתפשט עכשיו לאורך ולרוחב להטעות את כל העולם חס ושלום מהשם יתברך ומתורתו הקדוש. וכבר נתפסו רבים ונלכדו במה שנלכדו על ידי השקר. אבל אף על פי כן עדיין לא בא השקר למרגועו ומנוחתו כי עדין נשארו רבים צדיקים וכשרים בכל דור ודור שלא שמעו לקול השקר ולא הניחו עצמן לטעות על ידי השקר ורדפו אחר האמת באמת וכו'כמו שכתוב הקיצותי ועודי עמך כפי שפרש רש"י באתי עד קץ כל הדורות ועדיין אנ אוחז בך וכו' ואפילו אותן שנתעו אחר השקר עדיין נשאר בהם כמה נקודות מהאמת. ומחמת זה עדיין לא השלים השקר לבוא למגועו ומנוחתו והוא חותר תמיד לתפוס הכל חס ושלום בשקריו. ועל כן הוא מתגבר ומתפשט בכל פעם בשקים ורמאות חדשות בלי שיעור כמו שאנו רואין שכת האפיקוסיםמחברים חבורים בכל עת גדולים וקטנים בכמה וכמה מיני פיתויים והסתות ודברי חלקלקות להטעות בני ישראל חס ושלום בנכלי הבליהם וכו'(כמבואר מז במקום אחר). אבל על ידי התפשטות השקר ביותר עד שהו אסמוך למרגועו ומנוחתו חס ושלו ם שכמעט יתעו הכל בשקריו חס ושלו ם אז גייקא שפת אמת תכון לעד. כי דייקא על ידי ריבוי השקר מאד מאד יתהפך השקר אל האמת כנ"ל. ועתה מובן הפסוק הזה היטב. שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר. שלשון ארגיעה אין לו שום פירוש על פי פשוט. כי רש"י פרש לשון רגע ואינו מיושב על לשון ארגיעה. אבל על פי הנ"ל מבואר היטב כפשוטו שרוח הקודש מתנבא שעיקר התגלות האמת יהיה באחרית הימים כשאתן כח להשקר שיתפשט בעולם עד שכמעט ארגיעה לשון שקר שכמעט טתן לו מרגוע ומנוח בעולם חס ושלום שירצה להתפשט בכל העולם וס ושלום כנ"לאז דיקא שפת אמת תכון לעד. כי אז דייקא על ידי ריבוי השקר מאד מאד יתהפך השקר אל האמנת וכנ"ל(כי זה ידוע שגם כח השקר להתעות העולם נאחז מהקדושה כי בל"ז לא היה לו כח להתעות את העולם. כמתואר לעיל בענין זה שכח השקר מהאמת מחמת שבראשית הכל כל הדברים באחדות בלי הבדל וכ' כנ"ל וכמו שאמר הנביא אכן השא השאת לעם הזה וכו' וכתיב למה תתעינו ה' מדרכיך וכו'וען הרבה. ועל ידי זה בעצמו הכנעת השקר וביטולו מחמת שבאמת כל כחו מן האמת מהשם יתברך בעצמו כביכול שנתן לו כח בשביל הבחירה. ובאחרית הימים יבטלו השם יתברך בעצמו כי מיניה וביה אבא ליזול ביה נרגא שדייקא על ידי ריבוי השקר יתהפך אל האמת כנ"ל. ועל כן שייך שפיר לשון ראגיעה שהוא לשון בדבר בעדו והבן) :
For conversely, when the eating is in a kosher manner — that is, when one guards oneself from tarfus — then it is the subduing of the foolishness, which is the aspect of the t'chol , as mentioned above. And then there is livelihood in abundance, in the aspect of: "He has given sustenance [ teref ] to those who fear Him" (Tehillim 111:5) , as Rabbeinu wrote (in Siman 17) . That is, when Yisrael guard themselves from traifah , then "He has given sustenance," etc. For the essential livelihood depends upon the completeness of the da'as and the guarding of the bris (as Rabbeinu wrote in several places) .
Segment 87
אות לה (משה כבד פה במצרים ודבר הוא לך וכו'. ואהרן אחיך יהיה נביאך. אהרן אוהב שלום אויר הנח ומקרבן לתורה ועל כן נמשח בשמן מהשכה. כשמן הטוב לריח שמניך טובים. הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים כשמן הטוב כי שם צוה ה' את הברכה חיים ששם נסתלק רבי שמעון בר יוחי. ועל כן הקרבנות שמקריבין הכהנים שנמשחו בניאהרוןממשיכין אויר הנח וכו' שזה עיק תיקון המזבח. מרדכי מר דרור ראש הבשמים של שמן המשחה. כי מרדכי הוא בחינת הדיבור הנ"ל של אמונה שנשמע למרחוק כנ"ל). כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושוע וכו':
And therefore, most types of tarfus — such as perforation, severance, and removal — do not disqualify in the t'chol , for the vitality does not depend upon it. For on the contrary, it is the sitra d'mosa — foolishness, idolatry. However, nevertheless, some tarfus does apply to it — namely, that a small amount of it must remain if it was perforated at somchei'h [its supporting tissue, i.e. its thick part] — that is, the thickness of a gold dinar . For the foolishness, too, is part of the sustaining of the edifice [of the world], and one must give it some suckling and vitality in a contracted measure as well, as is brought. And as is implied in the discourse "VaYehi Heim" mentioned above — that this is the sustaining of the da'as : when one gives the foolishness some suckling as well, only that it should be in a great contraction — just enough for its sustenance. Therefore, a small minimum of vitality depends upon the t'chol , which is the foolishness, and a small amount of it must remain — just enough for its sustenance, in a contracted measure.