Segment 2
אות א ע"פ התורה תפלה לחבקוק (בסי' י"ט) הנ"ל בהל' שחיטה (הלכה ב') :
But Aisav is the zuhama d'dahava — the aspect of the ra hakolail [comprehensive evil] that has no good in it at all, as mentioned above. And this is the aspect of maizid . For the deliberate sin a person commits through the boiling of the blood — deliberately, in anger, in murder — and this is the aspect of Aisav, as mentioned above. And for this reason it is called "maizid" — named after the boiling of the blood, in the aspect of: "And Yaakov cooked [ va'yazed ] a stew" (Beraishis 25:29) — from which Aisav suckles, as it says there: "Pour into me now from this red, red stuff," etc. (Beraishis 25:30) .
Segment 3
כשיוצא הכלי מרשות עכו"ם לרשות ישראל צריכין טבילה והיינו כלי סעודה, כי כבר מבואר בהל' מאכלי עכו"ם (הלכה א') שצרחך לשמור את המאכל מבחינת הע' אומות שהן בחי' רע הכולל כנ"ל שכל תיקוני המאכלים הם בשיל זה. ועיקר הטבילה הוא לכלי מתכות שהן לבדן צריכין טבילה מדאורייתא. כי בבחי' מתכות אחיזתם ביותר כי שם שורש כלל הע"ז של כל הע' אומות. כי כל הע"ז תחובים בממון כמבואר במאמר צוית צדק (סי' כ"ג) שזהו בחי' תאוות ממון בחי' בעצבון תאכלנה. בחי' ע' אנפין חשוכין שהן בחי' עבודות זרות של ע' אומות, היפך השמח בחלקו בחי' אנפין שהיריןי בחי' תיקון תאוות ממוןבחי ויחן פני העיר מטבע תיקן וכו' ע"ש. כי עיקר בחי'תאוות ממון הואחזק ביותר בהממון בעצמו שהן המטבעות ששם חזוק התאוה ביותר מאד וכדמשמע מדברי רבינו נ"י שם. וכפי המובן לענ"ד מהדברים ששמענו מפיו הקדוש בענין זה שסוגיית הזהב קונה את הכסף יתפרש על פי המאמר הנ"ל. והכלל שכל מה שהוא מטבע ויוצא ביותר חשוב ביותר. כי שם בהממון בעצמו דהיינו בהמטבעות היוצאין מלובש שם בחינת הפנים הנ"ל בחי' גוונין עילאין פני הקדושה בחי' פני העיר תיקון המטבע. וכן שם בהמטבעות מחמת שיש שם קדושה גדולה מאד, יש שם אחיזת הסט"א ביותר מאד שזהו בחי' תאוות ממון שהתאוה ביותר אל המטבעות שזהו בחי' אנפין חשוכין. וזהו בחי' מה שהע"ז של כל אומה ואומה חקוגה על המטבע שלהם כי שם נאחזין בחי' הע' אנפין חשוכין כנ"ל וכמבואר בדברי רבינו שם ע"ש. ועל כן כלי סעודה של מתכות כשיוצאין מרשותו של עכו"ם צריכין טבילה כי שם נאחזין ביותר. כי מיני מתכות הם שורש כל המטבעות כי כל המטבעות נעשין ממיני מתכות דייקא כיבהם נחקק וניכר ביותר הפנים והצורה שחוקקין עליהם. נמצא שבחי' מתכות מלובש בהם בחי' הפנים שהם בחינת המטבע. וזהו בחי' שבעה מיני מתכות כנגד אור הפנים שכלול מז' בחי' שהם ז' נקבים של אור הפנים וז' מדות שבמחוח שהוא אור הפנים וכמובא בדברי רבינו נ"י במ"א. וע"כ כשהכלי מתכות הצריכין לסעודה הם ברשות העכו"ם נאחז שם ביותר הרע של ע' אומות. כי שם שורש הע"ז שלהם שתחובים בממון שהם המטבעות והנעשין ממיני מתכות וע"כ צריכין טבילה כדי להכשירן ולטהרן שלא יפגמו המאכלים של ישראל. כי שמירת כל המאכלים של ישראל ותיקונם הוא הכל לשמרם ולתקנם מפגם של ע' אומות כנ"ל כ"פ. וזהו בחי' הטבילה כדי להחזיר להכלים הנ"ל פנים דקדושה שיצא מהם.כי נאחז שם אנפין חשוכין היפך פני הקדושה כנ"ל כידוע שבחי' טבילה הוא בשבי להחזרת הפנים שהן המוחין שחוזרין ע"י הטבילה כמובא. וכבר מבואר לעיל בה' מליחה (הלכה א') שבחינת טבילה בתוך מקוה מים הוא בבחי' התעלמות בתוך המים בבחי' עלמא דאתי בבחי' דגים שבים מימכסה עליהם ואין עין הרע של ע' אומות שולטות בהם עיין שם. כי מקוה מים הוא בחי' דעת בחי' עלמא דאתי שאין שם אחיזה להע' אומות. וע"כ כשמוציאין הכלים הנ"ל מרשות הע' אומות מטהרין אותן על ידי המקוה מים שמביאין אותן לתוך המים בבחי' במים יובא וטהר. דהיינו שחוזרין ומביאין אותן לשרשן בבחי' עלמא דאתי שהוא שורש כל הדברים שהיא בחי' מקוה מים ושםפ נתעלמים ונתכסים בתוך המים מעין הע' אומות כי אן שם שליטה להם בבחי' דגים שבי םהמים מכסה עליהם וכו' כנ"ל. ואז יחוזרין ונעשין ברי' חדשה שם כיכל הדברי םהחוזרים לשם לבחי' עלמא דאתי הם נתחדשים שם בחי' תשובה בחינת השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם כוו' כמובא בהל' מגילה (הלכה א'). ואזי כשמוציאין הכלים משם שנעשו בריה חדשה שם כנ"ל אז נטהרו וראויין לבא לרשות ישראל לתקן בהם המאכלים כנ"ל. ועל כן מקוה היא תיקון גדול מאד לתשובה כי משם ההתחלה של הכניסה לעבודתו ית"ש כנ"ל. כי שם חוזרין ונתחדשין שזהו עירק בחי' תשובה כנ"ל:
But the shogaig — a person commits through heaviness, through the chalavim , which are the aspect of Lavan, which make the body heavy and seal one's da'as until one falls into the aspect of sleep — the aspect of tardaimah [deep slumber] , which is the aspect of forgetfulness. And through this one forgets and commits the prohibition inadvertently.
Segment 5
אות ב וז"ש בטבילת כלים אך במי נדה יטתטא ודרז"ל מזה שכלים צריכין טבילה כמו נדה. כי טבילת כלים הוא בבחינת טבילת נדה ממש כי דם נדות בא ע"י חטא אדה"ר שחטא בעץ הדעת, על ידי זה נגזר בעצב תלדי בנים שהיא דם נדות, ומחמת זה צריכה הנדה טבילה לתקן ולטהר מבחי' בעצב. בחי' עצבות מרה שחורה אנפין חשוכין מיתה פגם הברית שהוא בחי' חטא אדה"ר כ"ש ביםו אכלך ממנו וכו'. וזהו בעצמו בחי' טבילת כלים כדי לטהר את הכלים מתכות הנ"ל שיצאו מרשותו וממונו של ע' אומות מפגם הע"ז הנאחז ביותר במיני מתכות שהם שורש הממון כנ"ל. כדי לטהרם מהע"ז הכלולה מכל העבודות זרות שהוא בחי' תאוות ממון כנ"ל שזהו בחי' בעצבון תאכלנה כנ"ל. נמצא שהוא בבחי' טבילת נדה ממש כשרז"ל קשין מזונותיו כפלים כיולדה דאלו שם כתיב בעצב והכא בעצבון וכמובא זה במאמר הנ"ל ע"ש. נמצא שהם בבחינה אחת וכמ"ש שם במאמר הנ"ל שתאוות ממון הוא בחי' דם נדות עיין שם:
And this is what we find: that in all of Maseches Kerisus and in other places in the Talmud, the way of the Tanna, whenever he wants to speak of an inadvertent sin, he always depicts it through the eating of chailev — as they said there: "He said to him: you ate chailev ," etc. And so throughout the entire Tractate; see there. For chailev is the aspect of Lavan — the aspect of shogaig , as mentioned above.
Segment 6
וזה בחי' הטבילה של נדה ושל כלי מתכות בבחי' ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשפ יפרד. כי הפירוד מתחיל רק אחר שמשקה את הגן ומשם מתחיל הפירוד על ידי בחי' עץ הדעת טו"ר שתבוץ הגן. וע"כ כדי לתקן ולטהר עצמו מבחי' דם נדות שהוא ע"י פגם עץ הדעת שמשם הפירוד, עלכ ןחוזרין אל שורשן שזה בחי' טבילה כנ"ל. דהיינו שחוזרים וטובלים במקוה מים שהיא בחי' נהר יוצא מעדן שהוא בחי' תשובה שהוא בחי' כולו טוב קודם הפירוד ששם נתתקן הכל כנ"ל:
And this is what is written in the holy books: that teshuvah is more difficult for the shogaig than for the maizid . And in truth, certainly the maizid is nevertheless very severe — more severe than the shogaig . But there are different aspects to this, for in one respect the klipah of Lavan is very difficult — much more so than the klipah of Aisav. For Lavan comes with cunning and deception and strategems, until he conceals and confuses one's da'as , and one cannot guard against him as much. And this is the aspect of the inadvertent sins that cause one to stumble without one's knowledge. And therefore it is very difficult to escape from him except with great assistance from Above.
Segment 8
אות ג וע"כ עיקר קבלת טומאה בכלי מתכות ביותר מכל הכלים כי אפי' פשוטיהן טמאים וגם חוזרין לטומאתן הישינה ע' במסכת כלים. כי שם עיקר אחיזת הטומאה כי נאחזין ביותר בכלי מתכות כנ"ל. וכנגד זה יש מעלה גם כן בכלי מתכות שאפילו אם נבלע האידרו בתוכם יש להם תיקון בהגעלה וליבון, כל כלי כפי מה שנשתמש בו האיסור כי כבולעו כך פולטו. כי כ"א כפי מה שפגם כן יתקן בבחי' תשובת המשקל כמובא לעיל. אבל כלי חרס אין להם שום תיקון כשנבלע האיסור בתוכם. כי כבר מבואר כ"פ שעיקר אחיזתם במקום שיש קדושה ביותר ששם הם כרוכים תמיד. ועלכן עיקר הטבילה בכלי מתכות ששם בחי' הפנים כנ"ל. אבל כלי חרס שאין שם פנים דקדושה והם היפך הממון כמובן מדברי רבינו במ"א(בסי' ס,ט) שפירש ועפרות זהב שהוא בחינת הממון שיצא משם החיות דקדושה שאז י נשאר עפרא בעלמא. נמצא שעפרא בעלמא הוא היפך הממון שיש בו חיות דקדושה. וע"כ כלים של עפרא בעלמא. נמצא שעפרא בעלמא הוא היפך הממון שיש בו חיות דקדושה. וע"כ כלים של עפר דה יינו כלי חרס אין צריכין טבילה כשיוצאין רק מרשותו של עכו"ם. כי אין הסטרא כרוכה שם לינק משם כנ"ל. אבל כשכבר נאחז בהם הסט"א דהיינו כשנבלע האיסור בתוכן אזי אין להם שום תיקון כי התורה העדיה על כליחרס שאין האיסור יוצא משם כי מחמת שחיותם מועט וקטן מאד כנ"ל ומחמת זה הם קלים להשבר. ע"כ כשנאחז בהם הסט"א דהיינו שנבלע בהן האיסור אזי הם נפגמים לגמרי ואין להת תיקון. אבל כלי מתכות הם בהיפך ממש שצרייכן טבילה מחמת שכרוכין שם מאד כנ"ל אבל אעפ"כ יש להם טהרה במקוה אפילו אם נטמאו ממש ואפי' אם נבלע האיסור בתוכן אעפ"כ יש להם תיקון בהגעלה וליבון. כי מחמת ישש בהם חית גדול מהקדושה ומחמת זה כחם חזק ביותר מכל הכלים וע"כ אין נפגמיחן לגמרי לעולם ולעולם יש להם תיקון. וכמובא לעיל (בהל' חלב הלכ' א') שבמקום שיש קדושה יתירה אף שש םנאחזין ביותר אעפ"כ אינו נפגם לגמרי חס ושלום ולעולם יש לו תיקון לגודל הקדושה שיש שם. וגם כי כחם חזק מאד לסבול התיקון כי אפי' אם צריכין ליבון יכולים ללבנם באור ועדיין ישארו כלים כמות שהיו. אבל כלי חרס אין להם תיקון כנ"ל וגם אין להם כח לסבול התיקון. אבל כלי מתכות יכולים לצרפם וללבנם ולתקנם. וע' בכתבי האר"י ז"ל מבואר זאת היטב שהנשמו' הגבוהים סוף כל סוף יתתקנו כל הניצוצות שלהם אפילו אם נפלו מאד מאד למקום שנפלו אף על פי כן לא יהי' נאבד שום ניצוץ מהם ע"ש:
But Aisav — who is the aspect of maizid , who comes with murder — then it is possible to gird one's loins and strengthen oneself, to fight with him, to slay him and subdue him. Amain , may it be His will.
Segment 9
חרב הרי הוא כחלל. עיקר קבלת טומאה אפילו כ"ש ממת ביותר בכלי מתכות. אבנים שלימות תבנה וכו' ולא תניף עליהם ברזל, ויש להם טהרה במקוה ותיקון בהגעלה והכשר:
Likutay Halachos — Yoreh De'ah, Volume I