Segment 2
אות א ע"פ התו' חדי ר"ש הנ"ל בהל' ט"ב ותענית, יבואר ענין מצות שחיטה. וע"ש כל התורה היטב:
Section 11
Segment 3
וזה בחי' שחיטה. כי עיקר מצות שחיטה הוא בשביל תיקון הנפש שבחי להעלותו מחי לאדם שהוא בחי' הדעת. כי הניצוצות והנפשות שבחיות ובהמות ועופות הם גלגולי נפשות אדם שנפלו בעונותיהם צבחי' אדם שהוא בחי' דעת לתוך בחי' חי שהם בחי' העדר הדעת. ועיקר נפילתם הוא ע"י פגם אמונת חכמים שעל ידי זה נפגם הדעת (כ"ש שם בהתורה הנ"ל) שע"י פגם אמונת חכמים עולים עשנים סרוחים ומעקמין ומבלבלין דעתו וכו'. וכשנפגם הדעת נופל מאדם לבהמה שהוא ההעדר הדעת בלבול העצה בבחי' אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו. יקר זה בחי' תפילין כשרז"ל ויקר אלו תפילין. היינו בחי' תפילין מוחין בחי' מוחין זכים בחי' תפילין צריכין גוף נקי. ומי שפוגם בזה בבחי' אדם ביקר בל ילין אזי נמשל כבהמות נדמו. היינו שנופל לבחי' בהמה שהוא העדר הדעת כנ"ל:
And therefore, the wild animals and birds are light by nature, and they have more alacrity and vitality and da'as [awareness] than domesticated animals. All this is because the wild animals and birds are closer to the level of Man, and they contain sparks and vitality of human souls more than domesticated animals. And therefore, for the most part, Yisrael are compared to wild animals more than to domesticated animals, as it is stated: "Your creature dwelt therein" (Tehillim 68:11) , etc. And this is the aspect of: "Do not give the soul of Your turtledove to the wild beast… look to the bris " (Tehillim 74:19–20) , as mentioned above — that they beseech Hashem to look and attend with His mercy, to rectify the bris , to rescue the holy souls from the wild animals, that they should not be trapped in them, G-d forbid. And their very name testifies to this: for these are called chayyah [wild animal, lit. "life"] on account of the vitality [ chayyus ] that is clothed within them in greater measure, as mentioned above. For the essential [nature of] wild animals is the aspect of vitality that comes from the aspect of Man. But domesticated animals are called [ beheimah ] on account of the spirit of animality [ behaimiyus ] that is more prevalent in them than in wild animals.
Segment 5
אות ב וע"כ התיקון ע"י שחיטה. כי הסכין והחרב של שחיטה זה בחי' מחלוקת שנקרא חרב כ"ש חרב פתחו רשעים ופרש"י מחלוקת. עי תיקון אמונת חכמים הוא ע"י מחלוקת (כמבואר בהתורה הנ"ל) שע"י המחלוקת שבין בתשובה על פגם אמונת חכמים שמשם כל המחלוקת. ומזה נעשה ספר לועל ידי זה נשלם התורה. ועל ידי זה נמתקין כל הדינים שבעולם וכו'. שכל זה הוא בחי' תיקון אמונת חכמים שהוא תיקון הדעת תיקון העצה ע"ש. וע"כ זאת הנפש המגולגל בחי שלא זכתה לתשובה בחייה עד שהוכרחה להתגלגל בחי. אזי עונשה ותיקונה הוא שצריכה לסבול צער השחיטה ע"י הסכין והחרב של שחיטה שנמשך מבחי מחלוקת כנ"ל וע"כ צריכין שיהיה הסכין בשלימות בלי שום פגם כלל. כי הש"י רוצה בליקון הנפש. כי כל העונשים הם תיקונים ג"כ כידוע. ע"כ צריכין להשלים הסכין בלי שום פגם. כי עיקר תיקון ושלימות הסכין של שחיטה הוא ע"י שלימות התורה שנשלמת ע"י ריבוי הספרים שנתחדשים ע"י המחלוקת וכו' (כ"ש שם). ומשם ממשיכין תיקון הסכין והחרב של שחיטה שבא על ידי המחלוקת שבא ע"י פגם אמונת חכמים כנ"ל. וע"י שהשוחט מתייגע לתקן הסכין ולהשלימו בלי שום פגם. על ידי זה מתקן פגם המחלוקת וממשיך השלימות מספרי התורה שנתחדשין על ידי התשובה על המחלוקת שהם שלימות התורה. ואזי החרב והסכין של שחיטה בבחי' מלחמתה של תורה שעל ידי זה נתחדשין ספרים שהם שלימות התורה, בבחי' חגור חרבך על ירך שנאמר בת"ח הנלחמים בתורה, ובבחי' איש חרבו על יריכו כשפרש"י שם. ועל ידי זה נתתקן הנפש ועולה מחי לאדם שהוא הדעת בבחי' תורת ה' תמימה משיבת נפש. תורת ה' תמימה. היינו כשהתורה תמימה ושלימ' שהוא ע"י ריבוי הספרים הקדושים שנעשים על ידי התשובה שעושין ע"י המחלוקת שעל ידי זה נתתקן אמונת חכמים כנ"ל שמשם שלימות הסכין והחרב של שחיטה כנ"ל. על ידי זה משיבת נפש. שמשיבת הנפש ומעלה אותה מחי לאדם מפגם הדעת והעצה לתיקון הדעת ושלימות העצה וכנ"ל. וע"כ צריך השוחט לקבל הסכין מהת"ח כשרז"ל שצריך להראות סכינו לת"ח. כי עיקר שלימות הסכין הוא ע"י הת"ח היינו ע"י תיקון אמונת חכמים כנ"ל. וע"כ החמירו מאד בזה ואמרו כל טבח שלא הראה סכינו לת"ח מנדין אותו. כי עיקר תיקון השחיטה ע"י החכמים אמתיים היינו ע"י אמונת חכמים וכנ"ל:
And therefore, the korbanos [offerings] come only from domesticated animals. For all the offerings come for the purpose of atonement and to eradicate the zuhama from the world. And therefore, one must bring specifically from a domesticated animal, in order to subdue it. For through the semichah [leaning of the hands] that is performed upon the offering, the spirit of impurity is drawn upon the animal — that is, the animality that clothed itself in the person through his sin, as is brought. And this is accomplished specifically because the spirit of animality is so greatly dominant in domesticated animals — therefore it draws upon itself the power of animality from the person in greater measure, for every thing is drawn to its root. And afterward, through the offering, the spirit of animality is subdued and nullified, as is brought.
Segment 7
אות ג ועיקר תיקון ושלימות הסכין בלי פגם הוא בחודו של סכין שהוא חותך הסימנים. זה בחי' גמר העצה שתהיה כתקנה באמת לאמתו שהוא בחי' חיתוך ההלכה בחי' פסק הלכה כמו שרגיל זה הלשון בדרז"ל שחותכין הלכות. כי ההלכות הן העצות כי כל התורה היא בחי' עצות כנ"ל. ופסק ההלכה של מצות התורה זה בחי' גמר העצה. כי עיקר תיקון העצה הוא בהסוף והגמר כשזוכין להצליח ע"י העצה באחריתו לנצח. כי יש כמה וכהמה עצות שהם נראין עצות טובות לפי שעה אבל באחרית אין מצליחין על ידם וע"כ בוודאי באמת אינם עצות טובות כלל. ולזכות לעצות שלימות להצליח על ידם באחריתו לנצח צריכין ישועות רבות מאד. וצריכין לבקש להש"י על זה מאד מאד בכל יום ויום כמו שאנו מבקשין בכל פעם ותקננו בעצה טובה מלפניך והושיענו מהרה למען שמך. וכמו שאמר אדמו"ר ז"ל שבקשת ותקננו בעצה טובה וכו' צריכין לבקשה ולהפציר הש"י הרבה מאד על זה (כמבואר בשיחותיו הנ"ל בחיי מוהר"ן). ועיקר העצה הוא בסופה בבחי' טוב אחרית דבר מראשיתו ואפילו בגשמיות יכולין להבין זאת שעיקר הוא גמר העצה כי לפעמים יש כמה סברות רבות שצריכין לעשות כך והם סברות אמתיות לכאורה. אבל אעפ"כ יש סברא שסותרת הכל שצריכין לעשות בהיפך ממש וא"א לבאר כל זה אך כל אדם יכול להבין בעצמו מה נעשה עמו בענין העצות. אבל אפילו כשמצליח ע"י עצתו באיזה מו"מ מי יודע אם יצליח פעם שנית כמו שראינו הרבה שהצליחו כמה פעמים בקניית סחורות וסמכו על זה ולוו לעצמן וקנו הרבה הרבה יותר מכחם. ואח"כ נפל השער ונתדלדלו מאד ונעשו בעלי חובות והרבה נעשו בורחים וכו'. ע"כ באמת קשה להאדם לתת עצה ונפשו. וצריכין לסחוך רק על הש"י ולבקש בתחנונים הרבה לפני הש"י שיתקנו בעצה טובה לפניו. והעיקר שיצליח ע"י עצתו לנצח כי אפילו מי שמצליח במשאו ומתנו כל ימי חייו אם אינו זוכה ע"י עשירותו לחיים נצחיים מה יתרון לו בכל עמלו כשנאמר עליו עושר שמור לבעליו לרעתו ר"ל (וכמבואר לעיל מזה). ע"כ עיקר תיקון העצה הוא בגמר וסוף וזהו בחי' שלימות הסכין שעיקר שלימותו בסוף וגמר חודו שהוא חותך הבשר שהוא חיתוך ופסק ההלכה שהוא בחי' גמר העצה בשלימותה שנמשך משלימות התורה שנשלמת ע"י הספרים שמשם שלימות הסכין וכנ"ל:
And therefore, the chatas [sin-offering], which comes for atonement for sin and atones more than an olah [burnt-offering] — for an olah comes only for [sinful] thoughts (as our Sages of blessed memory stated, Vayikra Rabbah, Chapter 7) — therefore, the chatas comes from a type of animal that is lower and more inferior than the type of animal of the olah . For a chatas comes as a female, and an olah as a male — for the chatas needs to eradicate the spirit of animality to a greater extent, as mentioned above.
Segment 9
אות ד וזה בחי' י"ב בדיקות הסכין כנגד י"ב אבני יעקב שנכללו באבן אחד. שזה זוכין ע"י תיקון אמונת חכמים שנעשה ע"י ריבוי הספרים שנעשין ע"י תיקון המחלוקת שמשם שלימות הסכין בלי פגם (וכמבואר כל זה בהתו' הנ"ל ע"ש). וזה בחי' שיעור פגימת הסכין כפגימת המזבח. כי על המזבח מקריבין כל הקרבנות שהם בחי' המתלקת הדינים ועיקר ההמתקה נמשך מבחי' ק"ק אבן שתיה לוחות האבן שעמדו בביהמ"ק. כי כל העליות של כל התפילות והקרבנות צריכין להיות לשם כידוע. וע"כ צריך שיהיה המזבח שלם בלי פגם כדי שיהיה נשלם בבחי' שלימות התורה וכנ"ל. ומדם הוא ג"כ שלימות הסכין של שחיטה כנ"ל. וע"כ שיעור פגימת הסכין כפגימת המזבח כי הם בבחינה אחת וכנ"ל:
And therefore, because the wild animals and birds have souls clothed in them to a greater extent, therefore even after the shechitah , souls still remain in the blood — in which the soul departs — therefore they require covering the blood with earth, as mentioned above.
Segment 11
אות ה וזה בחי' איסור חלדה בשחיטה שלא יכסה שום דבר על הסכין של שחיטה. ונקראת חלדה לשון חולדה כמו שפרש"י (חולין ד' ט') כחולדה זו התחובה בחורין. כי עיקר השחיטה הוא להעלות הנפש מחי למדבר ועיקר עליית הנפש הוא בחי' שמוציאין ומעלין אותה מההעלם אל הגילוי. כי זה כלל שכל מה שהמדריגה נמוכה ביותר שם אלקותו ית' בצמצום ובהעלם ובכיסוי יותר. כי באמת הש"י בכל מקום כ"ש ואתה מחיה את כולם. רק כל מה שהמדריגה נמוכה יותר שם אלקותו נתעלם ונתכסה יותר (וכ"ש בהתורה מי האיש החפץ חיים בסי' ל"ג ליקוטי ח"א). וכל עבודת האדם הוא להעלות ולהוציא מההעלם אל הגילוי לגלות אלקותו ומלכותו יד' בעולם עד שיתקיים וידע כל פעול כי אתה פעלתו וכו'. אך צריכין לזה יגיעה גדולה ועבודות הרבה לגלות ההעלמה כי זה כל עבודת האדם בזה העולם. ומגודל ועוצם ההעלמה לאו כל אדם זוכה לזה לגלות ההעלמה כ"א גדולי הצדיקים החכמים האמתיים שבחכמתם העמוקה מאד מאד הם ממשיכים שכליים נפלאים מאד שעל ידם הם מגלים ההעלמה ומודיעים אלקותו ית' בעולם, ומגלין האמת שכל העולם הבל הבלים צל עובר הבל נדף. ונותנים עצות ודרכים ישרים לכל אחד ואחד לפי מדריגתו. באופן שיוכל להציל נפשו מטעות העולם שבא ע"י גודל ההעלמה שבעולם. ושישתדל כל ימיו על האחרית והסוף שינצל משאול תחתיות ויזכה לחיים נצחיים להכיר אותו יד+ שזה עיקר התכלית. ואעפ"י שהכל יודעין זאת שעוה"ז הבל וריק אעפי"כ ההעלמה גדולה כ"כ שרצין הכל אחר העוה"ז ואין משגיחין על התכלית כ"ש זה דרכם כסל למו וארחיהם בפיהם ירצו סלה כשרז"ל. ואפילו אם זוכרין לפעמים ואומרים מה יעשו בסוף אינם יודעים שום עצה מה לעשות להציל נפשם. ע"כ העיקר הוא אמונת חכמים אמתיים כי רק הם יודעים בחכמתם הגדולה איך לגלות ההעלמה הזאת וליתן עצות נפלאות לכ"א לפי ערכו ומדריגתו. וע"כ כשהתחיל דוד לדבר מגודל הבל העולם (במזמור מ"ט) התחיל תחלה פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות אטה למשל אזני וכו'. ואח"כ מדבר מגודל שטות העולם והבליו כ"ש שם הבוטחים על חילם וכו'. ועזבו לאחרים חילם קרבם בתימו לעותם וכו' זה דרכם כסל למו וכו'. ולכאורה תמוה מה זו חכמה ותבונה שגילה במזמור הזה שצועק שהעולם הבל וריק ולא במותו יקח הכל וכו'. וכי מי לא ידע בכל אלה הלא אפי' אנשים הגסים ועמי הארץ יודעים זאת ואומרים בפיהם שאין האדם לוקח עמו כלום מעושרו לקברו ושהעותם צל עובר וכו'. ולמה הקדים במזמור זה דייקא לומר פי ידבר חכמות וכו'. כאלו הוא מגלה כאן חכמה ותבונה גדולה אך באמת אע"פ השכל יודעין זאת אעפי"כ הוא חכמה ותבונה גדולה לדבר בזה בכל פעם ולצעוק ולגלות העלמה זאת. וכמו שמצינו שכל הצדיקים גדולי החכמים האמתיים צועקים זאת הרבה כמו כל ספר קהלת שמלא מזה, וכן דוד המע"ה בכמה מזמורים. וכן בשער ספרי קודש, כי הסדיקים אמתיים מדברים מזה בצירופים קדושים כאלה ובחכמה עמוקה כזאת עד שעי" מעוררין בני אדם ומגלין בכל פעם ההעלמה הזאת באופן שאעפי"כ יתעוררו בני אדם משינתם וטעותם ויזכרו באמת עוצם שטות העולם וישובו אל ה'. כי זה עיקר החכמה הגדולה מכל החכמות להסתכל על התכלית האחרון וכמבואר אצלינו כ"פ שעיקר החכמה הוא כשזוכין להצליח על ידי חכמתו לנצח. וע"כ התחיל במזמור זה פי ידבר חכמות וכו'. כי באמת זה עיקר החכמה אמתיית מה שמגלה שטות העולם והבליו כי הוא מגלה בחכמה כזאת ברוח הקודש כזה עד שדיפעול בדבריו להכניס האמת בעולם לגלות עוצם ההעלמה:
Section 12
Segment 13
אות ו וזה שהתחיל האזינו כל יושבי חלד. ודרז"ל שקרא העולם יושבי חלד כי כל מה שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה, והדבר תמוה מאד וכי בשביל זה יקרא כל בני עולם יושבי חלד על שם החולדה שיש ביניהם וכן הקשה הכותב בפירושו על העין יעקב. גם למה במזמור זה דייקא שמדבר מגודל הבל העולם קוראי יושבי חלד על שם החולדה. אך עיקר מה שקרא העולם ע"ש החולדה הוא מחמת גודל ההעלמה שיש בעולם כי החולדה דרה בעיקרי הבתים ובאה במארב ובהכמנמ ובגניבה שזהו בחי' כל עניני העוה"ז שהוא מלא הבלים כ"ש כי יש דברים הרבה מרבים הבל, וכשפרש"י שם. וכל עניני טעות שטועין העולם בהבלי עוה"ז הוא מחמת גודל ההעלמה שבעולם כ"ש גם את העלם נתן בלבם וכו' ופרש"י לשון העלם. וכשארז"ל כמה דברים שנעלמו מן העולם יום המיתה ויום הנחמה ואין אדם יודע מה שבלב חבירו ואין אדם יודע במה משתכר וכו'. ואמרו שיום המיתה נעלם מן העולם בשבין קוים העולם שאל"כ אין אדם בונה בית וכו'. ולכאורה קשה מאי כולי האי לא יבנו בית הלא דוד בעצמו קורא תגר על הבונים בתים כ"ש קרבם בתימו לעולם וכו'. וכ"ש הבונים חרבות למו וכן בפסוקים רבים. אבל באמת הכל בשביל הבחירה כי כל העולם לא נברא כ"א בשביל הבחירה. ועיקר הבחירה הוא ע"י גודל ההעלמה שיש בעולם כי אם היו הכל רואין את האמת עין בעין שהעולם מלא מאלקותו ית' כ"ש מלא כה"כ וכתיב הלא את השמים והארץ אני מלא. ושהאדם לא בא לזה העולם כ"א לחשוב על תכליתו האחרון ולדבק א"ע בזה העולם דייקא אליו ית'. שעל ידי זה יזכה למה שיזכה בוודאי לא היה שום בחירה והיו הכל בטלים אליו ית' ולא היה שייך שום שכר ונונש והיה מתבטל העולם לגמרי. כי עיקר זה העולם נברא ומתקיים רק בשביל שכר ועונש שהוא ע"י שיש בחירה דייקא. ועיקר הבחירה הוא ע"י ההעלמה. שע"י שנתעלם האמת כ"כ מן העולם על ידי זה יש בחירה ויש שכר ועינש. אבל בוודאי מדה טובה מרובה. ובוודאי יש כח באדם לבחור בטוב ולהסתכל על האמת אם ירצה. אך יש בזה מלחמה גדולה שזה כל עבודת האדם בזה העולם. וע"כ העיקר הוא אמונת חכמים אמתיים ולהתקרב להם ולתלמידיהם ולכל הנלווים אליהם. כי הצדיקים החכמים האמתיים שלא הנחיו עצמן לטעות בהבלי העולם ותאוותיו לגמרי, הם יודעין היטב ביטב כל ענין ההעלמה הזאת שבעולם ויודעין להמשיך שכל עליון מאד איך לגלות ההעלמה הזאת ולגלות האמת בעולם. ולהאיר עצות נפלאות בלב כל אחד באופן שיציל נפשו מני שחת שלא ירדוף אחרי הבלי העולם. רק כל השתדלותו יהיה לזכות לאחרית טוב לחיים נצחיים. כי כשזוכין לאמונת חכמים נתרבין הספרים הקדושים של התורה שעל ידי זה נכללת התורה באבן שתיה בבחי' ק"ק שהוא בחי' שכל הכולל העליון שמשם ממשיכין המתקה להמתיק כל הדינים שבעולם (כ"ש שם בהתורה הנ"ל). שעל ידי זה זוכין לעמה שלימה כמובן שם (ועי' במ"א מזה) כי כל ההעלמות וההסתרות שנעלם ונסתר האמת הוא ע"י הצמצומים והדינים כידוע. וכשממשיכין שכל וממתיקין הדינים כפי ההמתקה כמו כן מגלין ההעלמה. אבל העיקר ע"י הצדיק הגדול האמתי שחידש חידושים כאלו שנתחברין מהם ספרים קדושים כאלו שעל ידי זה נשלמת התורה בשלימות נפלא. שעל ידי זה יכולין להמשיך השכל עליון מסחי' קדשי קדשים שמשם נמתקין כל מיני דינים שבעולם. שעל ידי זה יכולין לגלות כל מיני העלמות והסתרות שבעולם כי הכל אחד כנ"ל:
And this is the aspect of the earth of the Sotah [the suspected adulteress] — that through the earth she is tested. For the earth, which is the aspect of "an avenging sword, avenging the bris " etc., as mentioned above — it tests her. If she is impure, then it uproots and destroys her, in the aspect of "that consumes all and destroys all." But if she is pure, then, on the contrary, she receives vitality and strength from the aspect of the above-mentioned earth (see Berachos 31a) , in the aspect of: "And you who cling to Hashem your G-d are alive, all of you, this day" (Devarim 4:4) , as mentioned above.
Segment 15
אות ז כי צריכין שכל עליון וגבוה ועמוק מאד לגלות עוצם ההעלמה שבעולם שהתפשט הבע"ד כ"כ והעלים האמת מן העולם שזה השכל הוא בחי' אבן שתיה בחי' ק"ק. וזה בחי' כל מעשי המשכן וביהמ"ק שהכל בשביל לגלות ההעלמה לגלות אלקותו ית'. וע"כ נצטוו על מלאכת המשכן אחר מעשה העגל. כי כל מעשה העגל היה ע"י פגם אמונת חכמים ע"י הער"ר שהתקנאו במשה ואהרן והרגו את חור ורצו להרוג את אהרן עד שהביאו את ישראל לידי ע"ז. וכשראה משה גודל ההעלמה הזאת שיש כח להבע"ד להעלים האמת כ"כ שאחר יציאת מצרים וקריעת ים סוף ומ"ת באותות ומופתים נוראים וגדולים כאלה אעפי"כ יתגברו הרשעים והחולקים כ"כ עד שהעלימו האמת כ"כ. אז ע"י ריבוי תפילותיו פעל שצוה הש"י על מלאכת המשכן שעיקר קדושתו נמשך מלוחות האבן מק"ק. דהיינו שזכה להמשיך המתקה ננ"ל מבחי' ק"ק להמתיק כל הדינים הקשים שבעולם שעל ידי זה הוציא המההעלם אל הגילוי וגילה אלקותו ית' בעולם. והמשיך עצות נפלאות לכל אחד וכנ"ל:
— Summary and diagram by the translator —
Segment 17
אות ח וע"כ התחיל משה לדבר מעשיית הארון תחילה ובצלאל עשה להיפך המשכן תחילה כי אמר כלים שאני עושה היכן אכניסם וכו' כשארז"ל. כי משה שהוא צדיק הדור צריך להמשיך ההמתקה הנ"ל מק"ק מבחי' הארון תחילה. כי א"א להמתיק דינים כאלה ולגלות העלמות והסתרות כאלה כ"א ע"י השכל העליון הכולל שהוא בחי' ק"ק בחי' ללוחות האבן שהיו מונחים בארון שעמד שם בבית ק"ק. ומשם ממשיך שכל לכל הנלווים אליו לגלות ההעלמה כנ"ל. אבל תלמידים הנלווים אליו לגלות ההעלמה כנ"ל. אבל תלמידים הנלווים אליו כשמקבלים זה השכל וצריכים לגלותו בעולם צריכים לבנות בנינים וחדרים הרבה ולעשות כלים הרבה עד שיכניסו זה השכל בעולם. וע"כ בצלאל שהוא בחי' התלמיד של משה שעסק במעשה המשכן הוכרח לעשות משכן תחילה ואח"כ כלים. כי הוכרח לעלות מתתא לעילא להלביש בתחילה השכל בבחי' משכן ואח"כ לעשות את הארון שהוא בחי' השכל הכולל שמאיר בבית ק"ק. כי א"א להכניס זה השכל בעולם כ"א ע"י הקדמות רבות שהם בבחי' עשיית המשכן. כי כל מעשה המשכן וביהמ"ק כל חדריו וכליו הם בחי' שכל גבוה משכל. שכל לפנים משכל עד בחי' ק"ק ששם לוחות האבן. שמשם ממשיך מצדיק ההמתקה לגלות ההעלמה כנ"ל. אבל א"א להאיר זה השכל בעולם כ"א ע"י הקדמות רבות שלהם בחי' עשיית המשכן תחלה ואחר כך הארון ששם לוחות האבן וכנ"ל:
Yoreh De'ah
Segment 19
אות ט וע"כ כשרצה דוד לגלות גודל ההעלמה של העולם, ולהודיע האמת שהכל הבל וריק רק להתקרב להש"י, קרא את העולם יושבי חלד ע"ש החולדה שהוא בחי' ההעלמה כחולדה זאת שדרה בחורין ובמארב ובהעלמה. שזהו בחי' הקליפה החזקה שמעלמת ומסתרת האמת מן העולם. שזה בחי' החלד שהוא הקליפה הראשוני מהשמונה שרצים הטמאים. וע"כ נקראים כל באי עולם יושבי חלד ע"ש החולדה. מחמת שעיקר קיום העולם ע"י ההעלמה שהוא בחי' חולדה. שעל ידי זה יש בחירה שבשביל זה נברא העולם. אבל כל עסק הצדיקים הוא לגלות ההעלמה הזאת ולהכניע בחי' קליפת החולדה. וע"כ קראם במזמור זה דייקא יושבי חלד. מחמת שבא במזמור זה לגלות ההעלמה ולהודיע גודל הבל העולם כ"ש שם כי לא במותו יקח הכל וכנ"ל. וכן בהרבה מקומות כשמזכיר שהעולם הוא צל עובר. קוראו בשם חלד כ"ש זכר אני מה חלד על מה שוא בראת וכו' מי גבר יחיה ולא יראה מות כוכ'. וכן וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם וכו' היינו כנ"ל:
Section 1
Segment 21
אות י וזשארז"ל מ"ד מושיבי עקרת הבית. אמרה כנס"י עשאוני בניך כחולדה זאת שדרה בעיקרי הבתים. והמאמר פליאה לכאורה. אך ע"פ הנ"ל מבואר הענין. כי עיקר בנין הבית הוא לגלות ההעלמה לבטל בחי' קליפת החולדה וכנ"ל. וע"כ כשישראל חוטאים חס ושלום עד שנחרב הביהמ"ק על ידי זה. אז אומרת כנס"י עשאוני בניך כחולדה זאת שדרה בעיקרי הבתים במארב ובהעלמה. ופרש"י עשאוני בניך בעונותיהם וכו'. היינו כי בעונות ישראל חס ושלום נחרב הביהמ"ק וחוזרת ומתגברת ההעלמה שהוא בחי' חולדה כנ"ל. ובאמת בתוך ההעלמה וההסתרה בעצמה נסתרת השכינה כביכול (כמבואר במ"א כ"פ). וזה עשאוני בניך כחולדה. כי כביכול השכינה בעצמה מסתתרת בעוצם ההעלמה בבחי' ואנכי הסתר אסתיר. ועל זה מבשר הפסוק מושיבי עקרת הבית. שלעתוד יחזור ויבנה הביהמ"ק ותתגלה השכינה מהתעלמותה ויתקיים מושיבי עקרת הבית. שמה שהיתה תחלה כחולדה הדרה בעיקרי בתים, עכשיו תשב במקומה בשלוה ויתגלה מלכותה וממשלתה לעין כל:
And this is the aspect of shechitah . For the essence of the shechitah is through the aspect of yirah [awe], which is the aspect of the chalif [slaughtering knife], which is the aspect of gevuros [severities/might], in the aspect of: "sixty mighty men… all grasping a sword" (Shir HaShirim 3:7–8) , etc. — which is the aspect of yirah , as Rabbeinu of blessed memory wrote there at the end of the discourse, on the verse: "and they shall speak of Your might" (Tehillim 145:11) — that gevurah [might] is the aspect of yirah . And this is the aspect of "a double-edged sword" (Tehillim 149:6) — namely, the chalif of the shechitah .
Segment 23
אות יא ובשביל זה אסור חלדה בשחיטה. כי עיקר השחיטה הוא להעלות מחי למדבר שהוא בחי' לגלות ההעלמה שהוא בחי' הכנעת החולדה שמשם כל ההעלמה כנ"ל. וע"כ בודאי אסורה החלדה בשחיטה. כי עיקר תיקון השחיטה הוא ע"י הת"ח שממנו ממשיכין שלימות הסכין שעיקר שלימותו נמשך ע"י הספרים של התורה שעל ידי זה ממשיכין ההמתקה מבחי' ק"ק וכנ"ל. שכל זה הוא היפך החלדה וההעלמה וכנ"ל:
And therefore the chalif must be complete, free of any blemish — that there be no deficiency or blemish in it whatsoever (Yoreh De'ah, Siman 18:2) . For "in the place where there is awe, there completeness is found" (Zohar, Yisro 79a) , as mentioned above — as it is stated: "for there is no lack for those who fear Him" (Tehillim 34:10) . And therefore the chalif must be complete, without any blemish, so that it will be in the aspect of yirah — which is the aspect of completeness without any deficiency, for "there is no lack for those who fear Him," as mentioned above.
Segment 25
אות יב וע"כ כל מה שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה. כי עיקר ההעלמה וההסתרה הוא בזה העולם בעפר הגשמי שיושבין עליה בני אדם. כי כל מה שהמדריקה נמוכה יותר שם ההעלמה ביותר. כי יש ארבע יסידות ארמ"ע והעפר נמוך מכולו ושם תכלית ההעלמה כי על העפר יושבין בני אדם שהם בעלי הבחירה שהיא ע"י ההעלמה היתירה דייקא וכנ"ל שבשביל זה נברא הכל כנ"ל. וע"כ שם בעפר דייקא יש חולדה שהוא בחי' קליפה חזקה שמעלמת האמת כנ"ל. וע"כ בעפר הזה שאנו יושבין עליה שבכאן הוא תכלית ההעלמה כנ"ל, עיקר התיקון לגלות ההעלמה הוא ע"י אמונה דייקא דהיינו אמונת חכמים וכנ"ל. כי יסוד העפר הוא בבחי' אמונה בבחי' שכן ארץ ורעה אמונה (כ"ש במ"א) כי הד' יסודות ארמ"ע הם כנגד ד' עולמות אבי"ע שהם בחי' ד' אותיות השם שהם בחי' הג' מוחין ואמונה שהיא בחי' מלכות (כידוע בכתבים). נמצא שאש רוח מים הם כנגד הג' מוחין. ועפר הוא כנגד אמונה מלכות. וזה שמצינו שהדעת נמשל לאש רוח מים אבל לא לעפר. כי מים בבחי' הדעת כ"ש ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. וכן רוח הוא בחי' שכל כ"ש רוח חכמה ובינה וכתיב אכן רוח הוא באנוש שנאמר לענין החכמה שבאדם. וכן אש הוא בחי' השכל (כמובא בדברי רבינו ז"ל) שהשכל שבאדם הוא כמו אש דולק בחי' נר ה' נשמת אדם. וז"ש הלא כה דברי כאש וכו'. אבל עפר הוא רק בבחי' אמונה. כי עפר הוא יסוד התחתון ששם יושבין כל בני חלד ששם תכלית ההעלמה בשביל הבחירה. ושם עיקר ההתגלות לידע האמת וכהכיר את הבורא ית' הוא ע"י אמונה. והעיקר הוא אמונת חכמים אמתיים שעוסקין להמשיך אלקותו יד' בעולם ולגלות האמת בעולם. וע"כ אין חולדה כ"א ביבשה. דהיינו ביסוד העפר. כי שם תכלית ההעלמה שהיא בחי' חולדה כנ"ל. אבל במים שם התחלת התגלות הדעת כנ"ל. ע"כ אין ההעלמה גדולה שם כ"כ, כי מים גבוהים מהעפר וכל מה שהמדריגה גבוה יותר שם נתמעטה ההעלמה ומתחיל התגלות הדעת קצת. ועל כן נמשל הדעת למים כנ"ל. ועל כן במים אין שם חולדה כי שם אין ההעלמה גדולה כ"כ כנ"ל. וע"כ כל הטהרות מכל הטומאות הוא ע"י מים שאין שם חולדה שהיא קליפת ההעלמה שהוא בחי' החלד. שהוא הראשון משמונה שרצים הטמאים שמשם כל הטומאות של כל העונות שבאים ע"י ההעלמה. כי המים הם בבחי' התגלות הדעת שיוצאין מההעלם אל הגילוי. שזה נמשך ע"י שמתחסקין באמונת חכמים אמתיים. שעל ידי זה זוכין על ידי החכמים אמתיים להמשיץ דעת ועצות שלימות לטהא מכל הגילולים ומכל הטומאות. שהם בחי' מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם וכו'. כי ע"י התחזקות האמונה זוכין להתגלות הדעת ולעצות שלימות ולהמשיך ההמתקה משכל הכולל העליון ע"י שמאמין בכל הספרים הקדושים של התורה שעל ידי זה נמתק הכל ונטהר מהכל וכנ"ל:
For the shechitah renders the meat fit for consumption by Yisrael, and the eating of Yisrael is in the place of a korban , as our Sages of blessed memory said: "the table atones like the Altar" (Berachos 55a) . And therefore, it is impossible for the meat to be rendered fit for consumption except through the aspect of yirah , which is the aspect of completeness — this being the aspect of the complete chalif without any blemish. And then one can render the meat fit for the consumption of Yisrael, which is the aspect of a korban , as explained in the above-mentioned discourse: that the essence of the aspect of a korban , which is tefillah , is through yirah , which is the aspect of completeness without blemish, as mentioned above. For "whatever has a blemish in it shall not be brought near" (Vayikra 22:20) — for the eating is in the place of a korban .
Segment 27
אות יג וזה שארז"ל כד סיים ר' מאיר ספרא דעיוב הוה אמר סוף אדם למות סוף בהמה לשחיטה. אשרי מי שעמלו בתורה וכו'. כי השחיטה הוא להעלות נפש החי מההעלם אל הגילוי שהוא בחי' התגלות הדעת לידע ולשים אל לבו היטב שהעולם הבל וריק בבחי' האזינו כל יושבי חלד הנ"ל. וע"כ סמכן זה לזה סוף אדם למות סוף בהמה לשחיטה. כי ע"י השחיטה של בהמה צריכין לזכור שסוף האדם למות בחי' והחי יתן אל לבו באופן שישים אל לבו היטב ויבקש עצות ותחבולות אמתיות למלט נפשו שזהו בחי' התגלות הדעת שזה בחי' מצוות שחיטה וכנ"ל: [שייך לעיל] וז"ל הגמר' (ירושלמי שבת פרק שמונה שרצים). כתיב שמעו זוא כל העמים האזימנו כל יושבי חלד. ר' אחא ורבנן ח"א למה הוא ממשל כל באי עולם לחולדה. אלא לפי שכל מה שיש ביבשה יש בים וכו' וחולדה אינה בים. וחרינא אמר למה הוא ממשל כל באי עולם לחולדה. מה חולדה זו גוררת ומנחת גוררת ומנחת ואינה יודעת למי מנחת. כך כל נאי עולם גוררין ומניחין ואינם יודעים למי מניחין. היינו דכתיב יצבור ולא ידע מי אוספם עכ"ל הגמרא. ועתה מאליך תבין ששניהם לדבר א' נתכוונו ומא"ח ומא"ח ולא פליגי כי בשביל זה בעצמו נקראת העולם חלד ע"ש החולדה שישנו ביבשה שהוא ע"ש גודל ההעלמה של זה העולם וכו' כנ"ל. שזהו בעצמו מה שחרינא אמר מה חולדה זו גוררת ומנחת וכו'. כי זהו בעצמו בחי' ההעלמה הנ"ל. ועל זה צעק דוד האזינו כל יושבי חלד שלא יניחו לטעות את עצמם ולא יהיה כרוכים אחר החולדה שהוא עיצם ההעלמה וכנ"ל:
And therefore it is forbidden to eat before praying (Shulchan Aruch, Orach Chayyim, Siman 89:3) , on account of: "you shall not eat upon the blood" (Vayikra 19:26) — do not eat before you pray for your blood . For after one prays for his blood — which is the aspect of a korban — then he may eat (Berachos 10b) in holiness, in the aspect of a korban .
Segment 28
הא לך ראשי רפקים ומהדורא למא להלכות שחיטה הלכה ה' הנ"ל: ע"פ התו' חדי ר' שמעות בסי' ס"א ע"ש:
Section 2
Segment 30
אות יד בחי' שחיטה שהוא להעלות נפש החי למדבר שהוא גדר האדם. להעלות נפשות המגולגלות שנפלו בעונותיהם מבחי' אדם לתוך חיות ובהמות ועופות. כי עיקר נפילתם הוא ע"י פגם אמונת חכמים שעל ידי זה נפגם הדעת. כי העשנים סרוחים מבלבלין הדעת וכו'. וכשנפגם הדעת נופל מאדם לבהמה שהוא העדר הדעת בלבול העצה בבחי' אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו. אדם ביקר וכו'. יקר זה בחי' תפילין כשרז"ל היינו תפילין מוחין בחי' מוחין זכים בחי' תפילין צריכין גוף נקי. ומי שפוגם בזה בבחי' אדם ביקר בל ילין, נמשל כבהמות נדמו כי אז נופל לבחי' בהמה כנ"ל. גם תיקון השחיטה הוא לתקן חטא אדה"ר שפגם באמונת חכמים (כמבוא במ"א). שעל ידי זה נגזר עליו בעצבון תאכלנה בזעת אפיך וכו'. שהוא פגם המאכלים היינו כנ"ל. וע"כ התיקון ע"י שחיטה. כי הסכין והחרב של שחיטה זה בחי' מחלוקת שנקרא חרב כ"ש חרב פתחו רשעים ופרש"י מחלוקת. היינו מחמת שהנפש פגמה באמונת חכמים שמשם כל המחלוקת. וכשלא זכתה לתשובה בחייה אזי עונשה שנתגלגלה בנפש החי וצריכה לסבול צער השחיטה ע"י החרב של שחיטה שנמשך מבחי' מחלוקת כנ"ל. וע"כ צריך שיהיה הסכין בשלימות בלי פגם כלל. כי הש"י רוצה בתיקון הנפש ע"כ צריכין להשלים הסכין בלי פגם. והשלימות הוא ע"י התורה ששם עיקר השלימות בבחי' תורת ה' תמימה משיבת נפש. וזה בחי' חגור חרבך על ירך בחי' איש חרבו על יריכו וכו'. ועיקר השלימות הוא בחודו של סכין שהוא חותך הבשר זה בחי' גמר העצה שהוא בחי' חותוך ההלכה בחי' פסק הלכה. כמו שרגיל זה הלשון בדברי רז"ל שחותכין הלכות:
It follows that the chalif of the shechitah is the aspect of yirah , and "in the place where there is awe, there completeness is found." Therefore the chalif must be entirely complete, without any blemish whatsoever, as mentioned above. And therefore the shochet must receive the complete chalif from the talmid chacham [Torah scholar] specifically, as our Sages of blessed memory said: that the shochet must show his knife to a chacham , etc. For it is impossible for the shochet to merit a complete chalif , in the aspect of complete yirah — through which the blemishes of the chalif are completed [repaired], as mentioned above — except through the true chacham who engages in Torah.
Segment 32
אות טו וזה בחי' י"ב בדיקות הסכין כנגד י"ב אבני יעקב וכו'. וזה בחי' פגימת הסכין כפגימת המזבח שממתיק הדין ע""י בחי' ק"ק שמשם נמשך ההמתקה והתיקון של כל הקרבנות כולם. וע"כ אסור שהייה ודרסה כי אסור שהיהי עצל וגם צריך שלא יהיה דוחק את השעה. ובשביל זה צריך עצה שלימה בלי שום פגם. וזה בחי' חלדה לשון חולדה כמו שפירש רש"י ז"ל (חולין ד' ט') כחולדה זו התחובה בחורין. האזינו כל יושבי חלד כל מה שיש ביבשה יש בים וכו'. וקשה וכי בשביל זה יקראו כל בני עולם ע"ש החולדה וכן הקשה בפירוש על העין יעקב ע"ש. גם ארז"ל מושיבי עקרת הבית עשאוני בניך כחולדה שדרה בעיקרי הבתים. והדבר תמוה מאד. אך עיקר קיום העולם ע"י ההעלמה וכו' כי כמה דברים נעלמו וכו'. כי עיקר הבריאה בשביל הבחירה. והבחירה היא רק ע"י ההעלמה. והעיקר להעלות מהעלם אל הגילוי. וכל מה שהמדריגה נמוכה יותר שם נעלם החיות יותר וכו'. וזה בחי כל מעשי המשכן שהוא התגלות אלקות כדי להוציא מהעלם אל הגילוי. וע"כ צוה משה על הארון תחילה ובצלאל עשה המשכן תחלה. כי משה צריך להמשיך ההמתקה מק"ק. אבל אח"כ צריכין אנחנו ליכנס אל הקדושה מתתא לעילא בהדרגא. ומחמת שכל השחיטה הוא להעלות מהעלם אל הגילוי שהוא מחי למדבר ע"כ אסור חלדה וכנ"ל. וע"כ צריך לקבל הסכין מת"ח. כי עיקר התיקון ע"י הת"ח ע"י אמונת חכמים ע"י ריבוי הספרים וכ"ש שם. ¯שייך לענין יושבי חלד הנ"ל:
And through the study of his Torah in holiness, through this he awakens the roots of the souls of Yisrael, etc., and through this he creates ba'alei teshuvah and converts, etc., and through this he elevates the kavod from the degradation of exile [ zilusa d'galusa ], and through this he completes the blemishes of yirah and merits yirah in its completeness, and from there is drawn the completeness of the chalif without any deficiency or blemish, G-d forbid, as mentioned above. And therefore, the shochet is compelled to receive the complete chalif for slaughter from the true chacham specifically, for the essential completeness of the chalif , which is the aspect of yirah , is accomplished through the elevation of the kavod , which ascends through the Toras Chesed of the true chacham , etc., as mentioned above.
Segment 33
d כי הדבר תמוה מאד מה שקרא כל באי עולם יושבי חלד בשביל שיש בו חולדה. גם למה במזמור זה דייקא שמדבר מהבלי העולם קרוא יושבי חלד ע"ש החולדה. אך עיקר מה שנקרא העולם ע"ש החולדה הוא מחמת גודל ההעלמה שיש בעולם. כי החולדה דרה בעיקרי בתים ובאה במארב ובהכמנה ובגניבה. שזהו בחי' כל עניני העוה"ז שהוא מלא הבלים כ"ש כי יש דברים הרבה מרבים הבל וכשפרש"י שם. וכל עניני הבלי העוה"ז הוא מחמת גודל ההעלמה שבעולם. כ"ש גם את העלם נתן בלבם ופרש"י לשון העלם. וכשחז"ל כמה דברים שנעלמו מן העולם יום המיתה ויום הנחמה ואין אדם יודע מה שבלב חבירו. ואמרו שם שהוא בשביל קיום העולם שאל"כ אין אדם בונה בית וכו'. ולכאורה קשה צאי כולי האי לא יבנו בית הלא דוד בעצמו קורא תגר על הבונים בתים כ"ש קרבם בתימו לעולם. וכ"ש הבונים חרבות למו. וכן בפסוקים ברים. ובל באמת הכל בשביל הבחירה ועיקר עבודת האדם להוציא מהעלם אל הגילוי. אבל א"א לבוא לזה כ"א ע"י אמונת חכמים. כי אעפ"י שהוא דבר פשוט והכל יודעין זאת שהעולם הזה הוא הבל הבלים צל עובר וכו'. אעפ"כ רוב באי עולם כרוכים אחרי ב הבלי עוה"ז ומבלים ימיהם להבל ולריק. ועיקר ההעלמה הוא ע"י טירדת הממון והפרנסה וכו'. ע"כ צריכין צדיק גדול שימשיך חכמה נפלאה שיוכל להוציא העולם מגודל ההעלמה הזאת. וע"כ כשמדבר דוד במזמור מ"ט מגודל הבל העולם כ"ש שם קרבם בתימו לעולם וכו' זה דרכם כסל למו וכו'. התחיל תחילה פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות וכו'. כי צריכין לזה חכמה גדולה לגלות עוצם ההעלמה הזאת. וזה ענין כל מלאכת מהשכן וביהמ"ק. כי צריכין להמשיך זה השכל מבחי' ק"ק שהוא שכל הכולל העליון מאד. ומשם צריכין להמשיך ההמתקה לגלות ההעלמה. וע"כ צוה משה על עשיית הארון תחלה. ובתלאל עשה משכן תחלה וכו' כנ"ל. וע"כ כל מה שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה. כי עיקר ההעלמה וההסתרה הוא בזה העולם בעפר הגשמי שיושבין עליו. כי כל מה שהמדריגה נמוכה יותר שם ההעלמה ביותר. כי יש ד' יסודות ארמ"ע. והעפר נמוך מכולם ושם ההעלמה ביותר. כי שם ישוב העולם בעלי הבחירה שהיא ע"י ההעלמה שבשביל זה נברא הכל. ושם בבחי' עפר היא תכלית ההעלמה. וע"כ שם דייקא יש חולדה שהיא בחי' קליפה חזקה שמעלמת האמת שהוא החלד שהוא הראשון מח' שרצים הטמאים. וע"כ שם בבחי' עפר שהוא תכלית ההעלמה עיקר התיקון ע"י אמונה שהוא בחי' עפר (כ"ש במ"א). אבל מים הוא גבוה יותר ושם התחלת התגלות הדעת. כי הד' יסודות ארמ"ע הם כנגד ד' עולמות שהם בחי' ד' אותיות שהם. שהם בחי' חו"ב תו+מ. שהם בחי' הג' מוחין ואמונה שהיא בחי' מלכות. נמצא שעיקר התחלת הדעת הוא בבחי' מים. וע"כ נמשל הדעת למים כ"ש כי מלאה הארץ דעה וגו' כמים וכו'. וכן רוח בחי' רוח חכמה ובינה. אכן רוח הוא באנוש. וכן לאש וע"כ אין שם חולדה כי שם נתמעט ההעלמה. אבל שאר ברואים יש שם שהם ג"כ בחי' העלמה קצת. אבל בבחי' רוח ואש אין שם כ"כ בריות. כי כל הבריות מעלימין. אבל על ידם עיקר התגלות, כי ההעלם בשביל הגילוי שזהו עיקר בחי' הבחירה. שמי שזוכה לעמוד בנסיון ולשבר הבחירה מגלה אלקותו על ידי זה דייקא ע"י שהיה העלמה גדולה כ"כ:
And this is the aspect of: "and you shall slaughter as I have commanded you" (cf. Devarim 12:21) . "As I have commanded you" — specifically — which is the totality of the Torah and the mitzvos . That is, according to the engagement in Torah of the true chacham , so does one merit a complete chalif , which is the aspect of yirah , through which the slaughtering and the shechitah [are accomplished], as mentioned above.
Segment 35
אות טז ועתה מובן קצת דברי רז"ל (פסחים פ' ע"פ ד' קי"ז) שאמרו ע"פ מושיבי עקרת הבית עשאוני בניך כחולדה זו שדרה בעיקרי בתים ופרש"י בעוונות ישראל. כי ע"י עוונות ישראל מתגברת ההעלמה שהיא בבחי' חולדה שהוא ההיפך מבנין הבית כנ"ל. וע"כ אחר מעשה העגל נצטוו על מלאכת המשכן זהב וכסף ונחשת וכו'. כי כשראה גודל ההעלמה שהיתה אחר מ"ת והעיקר ע"י רינוי הזהב כ"ש וזהב עשו וכו'. ודי זהב כשרז"ל. כי עיקר ההעלמה ע"י תאוות ממון. אז צוום הש"י על מלאכת המשכן שיביאו הזהב וכסף וכו' למלאכת המשכן שעל ידי זה יוציאו מההעלם אל הגילוי. כי עיקר ההמתקה ע"י ק"ק שהיה במשכן וביהמ"ק. וע"כ עיקר כל הטהרות ע"י מום שאין שם חולדה. וע"כ כל הטהרה מהעשנים סרוחים הנ"ל לזכות לעצה שלימה שלא תתעלם מאתנו העצה הוא ע"י בחי' מים טהורים. שהם בחי' מחלוקת שהם בחי' חרב של שחיטה נמצא שחרב וסכין של שחיטה הם בחי' מים שאין שם חולדה שמעלים האמת שזה עיקר התיקון כנ"ל. ע"כ אסור חלדה בשחיטה:
And this is the aspect of the five laws of shechitah (Shulchan Aruch, Yoreh De'ah, Siman 23:1) , corresponding to the five books of the Torah [ Chamishah Chumshei Torah ], which is the totality of the Torah — for through this is the essence of the slaughtering: through the totality of the Torah, which is comprised of the souls of Yisrael, through which the kavod ascends and the yirah is completed — which is the aspect of the completeness of the chalif without blemish, as mentioned above.
Segment 36
זכר אנט מה חלד וחלדי כאין נגדך. אך כל הבל כל אדם וכו':
And therefore, also the shochet himself must have a portion in the Torah. And therefore, the slaughter of an apostate [ mumar ] and a non-Jew [renders the animal] a nevailah , even if others see him slaughtering properly, and even if he does not worship idolatry. For also the shechitah itself is in the above-mentioned aspect — in the aspect of elevating the kavod to the root of yirah , which is the aspect of the chalif . For the essence of the shechitah is to elevate the souls that are reincarnated in domesticated animals, wild animals, and birds. And these souls are the aspect of the souls of Yisrael that fell through their blemishes and sins until they were reincarnated in animals, etc. And they are laid in the degradation of exile, in animals, etc. And through the shechitah , they are elevated from there.
Segment 37
סוף אדם למות וסוף בהמה לשחיטה. אשרי מי שעמלו בתורה. נמצא שהשחיטה מזכרת המיתה. שהוא בחי' להוציא מההעלם אל הגילוי שעיקר הוא לעמול בתורה בחי' אשרי מי שעמלו בתורה:
And therefore, the shochet must have a portion in the Torah, and one must seek out very much a shochet who is valid [ kasher ] and G-d-fearing [ yirai Shamayim ]. For the more he is a righteous man, the greater his portion in the Torah. For the essence of the shechitah — namely, to elevate the souls from the degradation of exile — is through the Torah, as mentioned above.
Segment 39
אות יז וזה בחי' תוקף הנס של פורים שהוא הכנעת קליפת המן עמלק. שהוא עיקר זוהמת הנחש פגם אמונת חכמים שעל ידו עיקר ההעלמה וההסתרה. וזה שמספרת המגילה מגודל עוצם הפלגת העשירות של אחשורוש חור כרפס ותכלת וכו' מטות זהב וכסף וכו'. כי עיקר ההעלמה ע"י תאוות ממון והעשירות. וגם הכשילם אז בזנות וכו' וכשרז"ל. ובגוף האכילה של אותה הסעודה. וע"י כל זה היה לו כח להתגבר על ישראל אז כשארז"ל מפני מה נתחייבו וכו' מפני שנהנו מסעודתו וכו'. וחנס היה ע"י מרדכי ואסתרץ אסתר היא בחי' עקרת. בחי' הקדושה הנפלאה המסתתרת ומתעלמת בתוקף ההסתרה וההעלמה בבחי' עשאוני בניך כחולדה הדרה בעיקרי בתים. דהיינו שהיא נעלמת כביכול בתוך קליפת החולדה שמשם כל ההעלמות. אבל מגודל עוצם קדושת אסתר התגברה עליהם מתוך תוןף ההסתרה בבחי' עת אשר שלט וכו'. והכל בכחו של מרדכי הצדיק שהוא פתחיה שהיה פותח בדברים ודרשן. פותח דייקא. היינו שהיה פותח ומגלה תוקף ההעלמה וההסתרה ע"י דרשותיו הקדושים. שהיה מגלה תורה נפלאה כזות בשכליים אמתיים עצומים ועמוקים כאלה. שעל ידה הי' מגלה לכל באי עולם עוצם הבל העולם והאיר בהם עצות נפלאות איך להנצל מהם. שזהו בחי' פי ידבר חכמות וכו' שמדבר במזמור האינו כל יושבי חלד כנ"ל. וזה ליהודים היתה אורה ושמחה בחי' אור צדיקים ישמח. אור בחי' התגלות היפך ההעלמה וההסתרה שהוא בחי' חשך. וזה ויקר היפך אדם ביקר בל ילין הנ"ל:
And this is what our Sages of blessed memory said: "whoever is included in the Torah of slaughter, is fit to slaughter." "In the Torah of slaughter" — specifically — for he must have a portion in the Torah, in order that he have the power to clarify and elevate the souls. This is the aspect of elevating the kavod to its root — namely, to yirah , which is the aspect of the chalif , which is the aspect of complete yirah , etc., as mentioned above.
Segment 41
אות יח וזה בחי' פרשת פרה שקורין אחר פורים וכתב אדמו"ר ז"ל (בסי' ע"ד בל"ת) שבתחלה הוא פור ואח"כ נעשה פרה. ולכאורה מה שייכות פור לפרה. אך ע"פ הנ"ל שע"י הפור רצה לפגום בהגורל של יוה"כ שעל ידו נכנס הכה"ג לבית ק"ק להמתיק כל הדינים שעל ידי זה עיקר התגלות ההעלמה. כי כל העלמות ע"י הדינים שמהם כל כח הס"א והיצה"ר המעלים האמת. והמן ע"י שהפיל פור הוא הגורל בכשפיו העצומים. רצה לפגום בגורל דקדושה של יוה"כ שנתן אהרן על שני השעירים גורל א' לה' וגורל א' לעזאזל. ע"כ כשזכו להכניעו ונעשה פורים ע"ש הפ"ר זוכין אח"כ לטהרת הפרה אדומה. כי פרה אדומה ושעיר המשתלח הם בבחי' אחת כי שניהם מעשיהם בחוץ (כמובן בספרים). ועל ידם דייקא עיקר טהרת וסליחת עונות כי עיקר מעשה פרה הוא שצריכין לשוחטה נוכח פתח אוהל מועד שהוא ק"ק. והמשיך ההמתקה משם מק"ק. עד שבתוקף גודל כח הצדיק הממתיק הדינים יהיה נמשך השכל העליון שהוא ההמתקה עד לחוץ ממש. שיהיה נמשך משם עצות נפלאות עד שכל העומדים בחוץ ממש יהיה להם תקוה לבל יאבדו לגמרי ע"י התגברו' אבי אבות הטומאה חס ושלום שהוא טומאת מת שהוא מעלים האמת מאד מאד בכמה מיני העלמות והסתרות בלי עשיור וערך. אבל הצדיק האמת נכנס למקום שנכנס כנ"ל. כי הוא בחי' משה שכל תיקון מעשה פרה שעשו כל הכהנים גדולים הכל על ידו דייקא, כשראז"ל כולם יקראו על שמך. וצריכין לקדש כולם מאפר פרה של משה. כי אין מק שיוכל לתקן מעשה פרה כ"א בחי' משה שיקר מלפני ולפנים כנ"ל. שנכנס למקום שנכנס וכו' עד שממשיך המתקה של השכל העליון עד לחות ממש לטהר כל המונחים בחוץ ממש מטומאתם החזקה שהוא טומאת מת שהוא אבי אבות הטומאה לטהרם מטומאה זאת:
And this is the aspect of why one must inspect the chalif also after the shechitah (Yoreh De'ah, Siman 18:12) . For through the shechitah , the chalif should become more complete, for then the souls — which are the aspect of portions of the kavod — [are elevated], and through this the yirah is completed, which is the aspect of the chalif . However, these fallen and reincarnated souls are in the aspect of palga [incompleteness/halves] (as explained in the above-mentioned discourse) . For they have many obstacles [ meni'os ], and one must endure great exertions for them before they ascend to holiness. For the soiled garments [ begadim tzo'im ] that have been clothed upon them — they obstruct them and interpose between them and holiness, etc., see there.
Segment 43
אות יט וע"כ באמת מעשה פרה נמשך משכל גבוה ועמוק מאד מאד. כי הוא חוקת התורה בחי' אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. בחי' עמוק עמוק מי ימצאנה. שזה הסוד והשכל אינו יודע כ"א בחי' משה כשרז"ל לך גליתי ולאחרים חוקה. כי הוא עיקר כלל כל ספרים הקדושים של התורה הקדושה כי כולם נקראו על שמו. כי כבר נתגלה לו בסיני כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ולחבר ספר אמתי. וע"כ רק הוא יודע להמשיך המתקה וטהרה ושכל כזה שיאיר עד לחוץ ממש. שזהו ג"כ בחי' מעשה הגורל של יו"כ. שע"י שנכנס הכה"ג בדם השעיר הנעשה בפנים על ידי זה המשיך שכל והמתקה. עד שהכניע וביטל כל עונות ישראל ע"י שעיר המשתלח לעזאזל. כי בגודל השכל העליון הנ"ל הכניע כל הרע שבחוץ ממש שעל ידי זה המשיך סליחה לכל עונות ישראל. כי זה עיקר תוקף כחו של הצדיק שהוא בבחי' משה, שהוא זוכה לבחי' עייל ונפיק בתכלית שלימות העליון. שהוא זוכה ליכנס למקום שנכנס לשכל נעלם וגבוה מאד מאד וממשיך המתקה נפלאה משם. ועיקר החידוש ביותר הוא שיודע איך לצאת ולהוציא שכל כזה לחוץ ממש. להאיר ע"י זה השכל עצות אמתיות לכל המונחים בחוץ ממש לגלות גם להם האמת להוציאם מההעלם אל הגילוי. להודיעם בכל מקום שהם האמת לאמתו שהעוה"ז הבל הבלים אין בו ממש אע"פ שהם משוקעים במה שהם משוקעים, אעפ"כ האמת הוא אמת שהעוה"ז הוא הבל וריק כי באמת הכל יודעים שהעוה"ז הבל צל עובר. כי איך אפשר להכחיש זאת שהאדם היום בכאל ומחר בקבר וכו'. אך מגודל התאוות המעלימין העולם אין יודעין לתת עצות בנפשם איך למלט נפשם מני שחת. ומחמת זה הם מסיחין דעתם מזה וכרוכים אחר הבלי העולם. כי אימרים מה אפשר לנו לעשות כי כבר נלכדנו במה שנלכדנו וכיוצא בזה סברות הרבה של שקר שאומרים העולם. וכמ"ש זה דרכם כסל למו כמו שפרש"י שמא תאמר שכחה היא מהם ת"ל ואחריהם בפיהם ירצו סלה. ואמרו שם כי החלב שעל הכליות מכסה עליהם כי כליות יועצות והיו יכולים לקבל עצות אמתיות המכליות, אבל החלב שהם שמנונית ותאוות עוה"ז מחפה עליהם ומסתיר ומעלים האמת וכנ"ל. אבל הצדיק האמת בחי' משה בחכמתו העמוקה ממשיך השכל ממקום גבוה ודק מאד מאד. עד שמגלה ההעלמה ומאיר האמת בכל העומדים בחוץ ממש. ומאיר גם בהם עצות אמתיות איך להיל נפשם שלא יאבדו לגמרי עכ"פ חס ושלום:
And because of this, they are very stringent regarding shechitah , and every doubt in shechitah [renders it] treifah [non-kosher]. For great exertions are needed to elevate these souls that have been reincarnated in animals, etc. — this being the aspect of soiled garments that have been clothed upon them — and one must strip from them the soiled garments, that is, to elevate them and to clarify them from the bodies of the animals, etc. And great exertions are needed for this, for they have many obstacles, as mentioned above. And this itself is the aspect of the great exertion needed for the shechitah to be valid and proper, so that the obstacles to elevating the souls — which invalidate the shechitah , G-d forbid — should not overpower.
Segment 45
אות כ וזה ביקש קהלת למצוא דברי חפץ וכתוב יושר דברי אמת שדרז"ל שביקש לידע סוד פרה אדומה כשמה וכו'. היינו כי קהלת קורא תגר בספרו על העולם וצועק בקול גדול מאד גודל הבל העולם כמ"ש הבל הבלים הבל הבלים הכל הבל, וןכן הרבה. ע"כ סבר שידע סוד פרה אדומה כמשה. אבל יצתה ב"ק כתוב יושר דברי אמת, כי אעפ"י שקוראים וצועקים שהעולם הבל הבים אעפ"כ אין מי שיגלה העלמה זאת כ"א בחי' משה שיכול לכתוב יושר דברי אמת. היינו שכותב ספרים אמתיים כאלה בתורה שעל ידם נשלמת התורה. שעל ידי זה ממשיכין השכל ממקום שממשיכין. שעל ידי זה דייקא יכולין להאיר האמת גם בחוץ שזהו בחי' סוד פרה אדומה תמימה שהוא תוקף הדין מאד. שעל ידה דייקא נמתק הדין בשרשו ע"י גודל כחו של משה וכנ"ל. אבל שלמה לא זכה לזה מאחר שאמר לאיתיאל ואוכל כשרז"ל. (חסר) ועיין השייך לזה בכרך כ"ף. אך בעוה"ר נאבד לחלוטין בעת הרעש והמחלוקת שהיה בשנת תקצ"ה לפ"ק. הועתק מכ"י מו"ר מוה' ר' נתן זצוק"ל בעל המחבר הלזה: התחלת ספר הזה ליקוטי הלכות על התחלת הוי"ד מהלכה ה' שהוא מהלכות שחיטה עד הלכות דגים כבר הי' כתוב אצלי ת"ל (היינו בכרך כ"ף הנ"ל). אך בשעת הרדיפה שרדפו אותי ואת כולנו מאד ומסרו אותי וכו' כמפורסם וכמבואר אצלינו בכתב מעט מזה אז נאבד הכרך כ"ף הנ"ל שהיה כתוב שם חידושים על התחלת היו"ד עד ה' דגים. הש"י ברחמיו ישיב כל האבידות בגשמיות ורוחניות וישקיט מאתנו המחלוקת שחולקים עדיין עלינו בחנם על לא דבר עד אשר רבו משערות ראשינו שונאינו חנם וכו'. תחת אהבתינו ישטנוני ואני תפלה.r
And therefore, every doubt in shechitah renders it invalid. And therefore one must inspect the chalif after the shechitah , and if a blemish is found in it — it is invalid. For we are concerned that perhaps it was blemished by the hide (Yoreh De'ah, ibid., Siman 18:1) — that is, perhaps the chalif was blemished through the hide of the animal or the bird. For they [the hides] are the aspect of soiled garments, from which all the obstacles [derive], etc., as mentioned above. And therefore, even with a bird we are concerned that perhaps it was blemished by the hide, even though this is a remote possibility — but it is as mentioned above.