שחיטה ה
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
Translation not yet available
אות א ע"פ התו' חדי ר"ש הנ"ל בהל' ט"ב ותענית, יבואר ענין מצות שחיטה. וע"ש כל התורה היטב:
16 יֵרָאֶה אֶל-עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ וַהֲדָרְךָ עַל-בְּנֵיהֶם Based on the Torah [discourse] "Tefillah LaChavakuk" in Siman 19, which is referenced above in Hilchos Shechitah, Halachah 2; see there.
וזה בחי' שחיטה. כי עיקר מצות שחיטה הוא בשביל תיקון הנפש שבחי להעלותו מחי לאדם שהוא בחי' הדעת. כי הניצוצות והנפשות שבחיות ובהמות ועופות הם גלגולי נפשות אדם שנפלו בעונותיהם צבחי' אדם שהוא בחי' דעת לתוך בחי' חי שהם בחי' העדר הדעת. ועיקר נפילתם הוא ע"י פגם אמונת חכמים שעל ידי זה נפגם הדעת (כ"ש שם בהתורה הנ"ל) שע"י פגם אמונת חכמים עולים עשנים סרוחים ומעקמין ומבלבלין דעתו וכו'. וכשנפגם הדעת נופל מאדם לבהמה שהוא ההעדר הדעת בלבול העצה בבחי' אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו. יקר זה בחי' תפילין כשרז"ל ויקר אלו תפילין. היינו בחי' תפילין מוחין בחי' מוחין זכים בחי' תפילין צריכין גוף נקי. ומי שפוגם בזה בבחי' אדם ביקר בל ילין אזי נמשל כבהמות נדמו. היינו שנופל לבחי' בהמה שהוא העדר הדעת כנ"ל:
And this is the aspect of the eighteen traifos [categories of organic defects in an animal's vital organs that render it non-kosher, lit. "torn"]. For they are the aspect of tikkun habris [rectification of the holy Covenant], which is the aspect of "Tzadik Chai Almin" [the Righteous One Who sustains the worlds]. For a traifah does not live, and on account of this it is forbidden to eat, as it is written: "This is the living creature [zos hachayah] that you may eat" (Vayikra 11:2). As our Sages of blessed memory expounded: "That which lives [chayah] you may eat; that which does not live you may not eat." For the sitra d'mosa [the side of death] rests upon it, which is the aspect of the flaw of the bris.
Translation not yet available
אות ב וע"כ התיקון ע"י שחיטה. כי הסכין והחרב של שחיטה זה בחי' מחלוקת שנקרא חרב כ"ש חרב פתחו רשעים ופרש"י מחלוקת. עי תיקון אמונת חכמים הוא ע"י מחלוקת (כמבואר בהתורה הנ"ל) שע"י המחלוקת שבין בתשובה על פגם אמונת חכמים שמשם כל המחלוקת. ומזה נעשה ספר לועל ידי זה נשלם התורה. ועל ידי זה נמתקין כל הדינים שבעולם וכו'. שכל זה הוא בחי' תיקון אמונת חכמים שהוא תיקון הדעת תיקון העצה ע"ש. וע"כ זאת הנפש המגולגל בחי שלא זכתה לתשובה בחייה עד שהוכרחה להתגלגל בחי. אזי עונשה ותיקונה הוא שצריכה לסבול צער השחיטה ע"י הסכין והחרב של שחיטה שנמשך מבחי מחלוקת כנ"ל וע"כ צריכין שיהיה הסכין בשלימות בלי שום פגם כלל. כי הש"י רוצה בליקון הנפש. כי כל העונשים הם תיקונים ג"כ כידוע. ע"כ צריכין להשלים הסכין בלי שום פגם. כי עיקר תיקון ושלימות הסכין של שחיטה הוא ע"י שלימות התורה שנשלמת ע"י ריבוי הספרים שנתחדשים ע"י המחלוקת וכו' (כ"ש שם). ומשם ממשיכין תיקון הסכין והחרב של שחיטה שבא על ידי המחלוקת שבא ע"י פגם אמונת חכמים כנ"ל. וע"י שהשוחט מתייגע לתקן הסכין ולהשלימו בלי שום פגם. על ידי זה מתקן פגם המחלוקת וממשיך השלימות מספרי התורה שנתחדשין על ידי התשובה על המחלוקת שהם שלימות התורה. ואזי החרב והסכין של שחיטה בבחי' מלחמתה של תורה שעל ידי זה נתחדשין ספרים שהם שלימות התורה, בבחי' חגור חרבך על ירך שנאמר בת"ח הנלחמים בתורה, ובבחי' איש חרבו על יריכו כשפרש"י שם. ועל ידי זה נתתקן הנפש ועולה מחי לאדם שהוא הדעת בבחי' תורת ה' תמימה משיבת נפש. תורת ה' תמימה. היינו כשהתורה תמימה ושלימ' שהוא ע"י ריבוי הספרים הקדושים שנעשים על ידי התשובה שעושין ע"י המחלוקת שעל ידי זה נתתקן אמונת חכמים כנ"ל שמשם שלימות הסכין והחרב של שחיטה כנ"ל. על ידי זה משיבת נפש. שמשיבת הנפש ומעלה אותה מחי לאדם מפגם הדעת והעצה לתיקון הדעת ושלימות העצה וכנ"ל. וע"כ צריך השוחט לקבל הסכין מהת"ח כשרז"ל שצריך להראות סכינו לת"ח. כי עיקר שלימות הסכין הוא ע"י הת"ח היינו ע"י תיקון אמונת חכמים כנ"ל. וע"כ החמירו מאד בזה ואמרו כל טבח שלא הראה סכינו לת"ח מנדין אותו. כי עיקר תיקון השחיטה ע"י החכמים אמתיים היינו ע"י אמונת חכמים וכנ"ל:
Yairu-eh el avudechu fu-ulechu vahadurichu al binaihem. And this is the aspect of "zos hachayah" — "zos" specifically, the aspect of the completeness of lashon hakodesh [the Holy Tongue], which is the aspect of zos, as it is written: "and this [v'zos] is what he spoke" (Devarim 33:1) (as Rabbeinu said there). That is, Yisrael are only permitted to eat "zos hachayah" specifically — that which is from the sitra d'chayai [the side of life], which is the aspect of zos, the aspect of the completeness of lashon hakodesh, the aspect of tikkun habris, as mentioned above. Therefore, it is forbidden to eat the eighteen traifos, in order to merit the aspect of life, the aspect of "Tzadik Chai Almin," as mentioned above.
Let Your deeds be seen by Your servants, Your glory by their children.
אות ג ועיקר תיקון ושלימות הסכין בלי פגם הוא בחודו של סכין שהוא חותך הסימנים. זה בחי' גמר העצה שתהיה כתקנה באמת לאמתו שהוא בחי' חיתוך ההלכה בחי' פסק הלכה כמו שרגיל זה הלשון בדרז"ל שחותכין הלכות. כי ההלכות הן העצות כי כל התורה היא בחי' עצות כנ"ל. ופסק ההלכה של מצות התורה זה בחי' גמר העצה. כי עיקר תיקון העצה הוא בהסוף והגמר כשזוכין להצליח ע"י העצה באחריתו לנצח. כי יש כמה וכהמה עצות שהם נראין עצות טובות לפי שעה אבל באחרית אין מצליחין על ידם וע"כ בוודאי באמת אינם עצות טובות כלל. ולזכות לעצות שלימות להצליח על ידם באחריתו לנצח צריכין ישועות רבות מאד. וצריכין לבקש להש"י על זה מאד מאד בכל יום ויום כמו שאנו מבקשין בכל פעם ותקננו בעצה טובה מלפניך והושיענו מהרה למען שמך. וכמו שאמר אדמו"ר ז"ל שבקשת ותקננו בעצה טובה וכו' צריכין לבקשה ולהפציר הש"י הרבה מאד על זה (כמבואר בשיחותיו הנ"ל בחיי מוהר"ן). ועיקר העצה הוא בסופה בבחי' טוב אחרית דבר מראשיתו ואפילו בגשמיות יכולין להבין זאת שעיקר הוא גמר העצה כי לפעמים יש כמה סברות רבות שצריכין לעשות כך והם סברות אמתיות לכאורה. אבל אעפ"כ יש סברא שסותרת הכל שצריכין לעשות בהיפך ממש וא"א לבאר כל זה אך כל אדם יכול להבין בעצמו מה נעשה עמו בענין העצות. אבל אפילו כשמצליח ע"י עצתו באיזה מו"מ מי יודע אם יצליח פעם שנית כמו שראינו הרבה שהצליחו כמה פעמים בקניית סחורות וסמכו על זה ולוו לעצמן וקנו הרבה הרבה יותר מכחם. ואח"כ נפל השער ונתדלדלו מאד ונעשו בעלי חובות והרבה נעשו בורחים וכו'. ע"כ באמת קשה להאדם לתת עצה ונפשו. וצריכין לסחוך רק על הש"י ולבקש בתחנונים הרבה לפני הש"י שיתקנו בעצה טובה לפניו. והעיקר שיצליח ע"י עצתו לנצח כי אפילו מי שמצליח במשאו ומתנו כל ימי חייו אם אינו זוכה ע"י עשירותו לחיים נצחיים מה יתרון לו בכל עמלו כשנאמר עליו עושר שמור לבעליו לרעתו ר"ל (וכמבואר לעיל מזה). ע"כ עיקר תיקון העצה הוא בגמר וסוף וזהו בחי' שלימות הסכין שעיקר שלימותו בסוף וגמר חודו שהוא חותך הבשר שהוא חיתוך ופסק ההלכה שהוא בחי' גמר העצה בשלימותה שנמשך משלימות התורה שנשלמת ע"י הספרים שמשם שלימות הסכין וכנ"ל:
And this is what is written (Shemos 22:30): "And flesh torn in the field [traifah] you shall not eat; to the dog you shall cast it." "To the dog" specifically — for to it is given over the aspect of the flaw of the bris, as it is written: "The leech has two daughters: 'Give! Give!'" (Mishlei 30:15), as Rabbeinu wrote in the discourse "Hatzilah MeCherev Nafshi, MiYad Kelev Yechidasi" (Siman 50). For when the animal is slaughtered properly through the aspect of the above-mentioned "sword," which is the aspect of the completeness of lashon hakodesh, and it is found kosher upon inspection — that it has no tarfus [defect rendering it traif] whatsoever — then it is in the aspect of a korban [offering], as mentioned above. And then it is in the aspect of: "the lion descends to eat and consumes the offering" [aryeh nachis l'maichal v'achail kurbana; i.e. the holy "lion" on the mizbe'ach consumes it]. But when the animal is found to be traif and the sitra d'mosa rests upon it — which is the aspect of the flaw of the bris — then it is fit for the dog specifically, as mentioned above, in the aspect of "the dog descends" [kalba nachis; the unholy counterpart], which is the opposite of the "double-edged sword" of holiness, as mentioned above. For it is the aspect of the marah [bile; the gallbladder] that has "two mouths," etc.; see there.
17 וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ
Translation not yet available
אות ד וזה בחי' י"ב בדיקות הסכין כנגד י"ב אבני יעקב שנכללו באבן אחד. שזה זוכין ע"י תיקון אמונת חכמים שנעשה ע"י ריבוי הספרים שנעשין ע"י תיקון המחלוקת שמשם שלימות הסכין בלי פגם (וכמבואר כל זה בהתו' הנ"ל ע"ש). וזה בחי' שיעור פגימת הסכין כפגימת המזבח. כי על המזבח מקריבין כל הקרבנות שהם בחי' המתלקת הדינים ועיקר ההמתקה נמשך מבחי' ק"ק אבן שתיה לוחות האבן שעמדו בביהמ"ק. כי כל העליות של כל התפילות והקרבנות צריכין להיות לשם כידוע. וע"כ צריך שיהיה המזבח שלם בלי פגם כדי שיהיה נשלם בבחי' שלימות התורה וכנ"ל. ומדם הוא ג"כ שלימות הסכין של שחיטה כנ"ל. וע"כ שיעור פגימת הסכין כפגימת המזבח כי הם בבחינה אחת וכנ"ל:
And this is what is written regarding traifos as well: "And you shall be men of holiness to Me; and flesh torn in the field [traifah]," etc. (Shemos 22:30). For it is the aspect of holiness, the aspect of guarding the bris, as mentioned above. And this is why all the traifos are subsumed in the Shulchan Aruch under eight categories of traifos — corresponding to the aspect of tikkun habris, which is the aspect of the eighth [sheminis], as mentioned above (in the above-mentioned Laws of Shechitah). And this is why, in their details, there are found seventy traifos, as the Rambam enumerated them (Hilchos Shechitah 10:9) — corresponding to the seventy nations. And one must guard against the seventy traifos in order to be saved from the encompassing evil of the above-mentioned seventy nations.
Veehee noa-am Adoanuy Eloahainoo ulainoo oomaasay yudainoo koaninu ulainoo oomaasay yudaynoo koaninai-hoo.
אות ה וזה בחי' איסור חלדה בשחיטה שלא יכסה שום דבר על הסכין של שחיטה. ונקראת חלדה לשון חולדה כמו שפרש"י (חולין ד' ט') כחולדה זו התחובה בחורין. כי עיקר השחיטה הוא להעלות הנפש מחי למדבר ועיקר עליית הנפש הוא בחי' שמוציאין ומעלין אותה מההעלם אל הגילוי. כי זה כלל שכל מה שהמדריגה נמוכה ביותר שם אלקותו ית' בצמצום ובהעלם ובכיסוי יותר. כי באמת הש"י בכל מקום כ"ש ואתה מחיה את כולם. רק כל מה שהמדריגה נמוכה יותר שם אלקותו נתעלם ונתכסה יותר (וכ"ש בהתורה מי האיש החפץ חיים בסי' ל"ג ליקוטי ח"א). וכל עבודת האדם הוא להעלות ולהוציא מההעלם אל הגילוי לגלות אלקותו ומלכותו יד' בעולם עד שיתקיים וידע כל פעול כי אתה פעלתו וכו'. אך צריכין לזה יגיעה גדולה ועבודות הרבה לגלות ההעלמה כי זה כל עבודת האדם בזה העולם. ומגודל ועוצם ההעלמה לאו כל אדם זוכה לזה לגלות ההעלמה כ"א גדולי הצדיקים החכמים האמתיים שבחכמתם העמוקה מאד מאד הם ממשיכים שכליים נפלאים מאד שעל ידם הם מגלים ההעלמה ומודיעים אלקותו ית' בעולם, ומגלין האמת שכל העולם הבל הבלים צל עובר הבל נדף. ונותנים עצות ודרכים ישרים לכל אחד ואחד לפי מדריגתו. באופן שיוכל להציל נפשו מטעות העולם שבא ע"י גודל ההעלמה שבעולם. ושישתדל כל ימיו על האחרית והסוף שינצל משאול תחתיות ויזכה לחיים נצחיים להכיר אותו יד+ שזה עיקר התכלית. ואעפ"י שהכל יודעין זאת שעוה"ז הבל וריק אעפי"כ ההעלמה גדולה כ"כ שרצין הכל אחר העוה"ז ואין משגיחין על התכלית כ"ש זה דרכם כסל למו וארחיהם בפיהם ירצו סלה כשרז"ל. ואפילו אם זוכרין לפעמים ואומרים מה יעשו בסוף אינם יודעים שום עצה מה לעשות להציל נפשם. ע"כ העיקר הוא אמונת חכמים אמתיים כי רק הם יודעים בחכמתם הגדולה איך לגלות ההעלמה הזאת וליתן עצות נפלאות לכ"א לפי ערכו ומדריגתו. וע"כ כשהתחיל דוד לדבר מגודל הבל העולם (במזמור מ"ט) התחיל תחלה פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות אטה למשל אזני וכו'. ואח"כ מדבר מגודל שטות העולם והבליו כ"ש שם הבוטחים על חילם וכו'. ועזבו לאחרים חילם קרבם בתימו לעותם וכו' זה דרכם כסל למו וכו'. ולכאורה תמוה מה זו חכמה ותבונה שגילה במזמור הזה שצועק שהעולם הבל וריק ולא במותו יקח הכל וכו'. וכי מי לא ידע בכל אלה הלא אפי' אנשים הגסים ועמי הארץ יודעים זאת ואומרים בפיהם שאין האדם לוקח עמו כלום מעושרו לקברו ושהעותם צל עובר וכו'. ולמה הקדים במזמור זה דייקא לומר פי ידבר חכמות וכו'. כאלו הוא מגלה כאן חכמה ותבונה גדולה אך באמת אע"פ השכל יודעין זאת אעפי"כ הוא חכמה ותבונה גדולה לדבר בזה בכל פעם ולצעוק ולגלות העלמה זאת. וכמו שמצינו שכל הצדיקים גדולי החכמים האמתיים צועקים זאת הרבה כמו כל ספר קהלת שמלא מזה, וכן דוד המע"ה בכמה מזמורים. וכן בשער ספרי קודש, כי הסדיקים אמתיים מדברים מזה בצירופים קדושים כאלה ובחכמה עמוקה כזאת עד שעי" מעוררין בני אדם ומגלין בכל פעם ההעלמה הזאת באופן שאעפי"כ יתעוררו בני אדם משינתם וטעותם ויזכרו באמת עוצם שטות העולם וישובו אל ה'. כי זה עיקר החכמה הגדולה מכל החכמות להסתכל על התכלית האחרון וכמבואר אצלינו כ"פ שעיקר החכמה הוא כשזוכין להצליח על ידי חכמתו לנצח. וע"כ התחיל במזמור זה פי ידבר חכמות וכו'. כי באמת זה עיקר החכמה אמתיית מה שמגלה שטות העולם והבליו כי הוא מגלה בחכמה כזאת ברוח הקודש כזה עד שדיפעול בדבריו להכניס האמת בעולם לגלות עוצם ההעלמה:
And therefore, the essential traifah depends upon the lungs [rai'ah]. For there resides the essential ruach [wind/spirit] that cools the heat, through which the essential rectification of the da'as [knowledge/awareness] occurs (as is brought in the words of Rabbeinu, Likutay Moharan Part II, 8, 12). And the rectification of the da'as is the rectification of the bris, as mentioned above. And therefore, the five lobes — the lungs have [lobes] corresponding to the Five Books of the Torah (as Rabbeinu said) — corresponding to the heh [the Hebrew letter ה, numerical value five] of da'as, for there the essential da'as depends, as mentioned above. And therefore, one does not need to inspect any other [organ] for tarfus; only the lungs require inspection, because tarfus is commonly found there (as is written in the Shulchan Aruch). For this is a principle: the essential intensification of the Sitra Achara [the "Other Side," i.e. the forces of impurity] is only in a place where there is extra holiness. And therefore, in the lungs — where the essential ruach chayyim [spirit of life] and the sustaining of the da'as reside — there they intensify themselves to cause tarfus in it. And therefore, tarfus is commonly found there.
May the favor of the Lord, our G-d, be upon us; let the work of our hands prosper, O prosper the work of our hands!
אות ו וזה שהתחיל האזינו כל יושבי חלד. ודרז"ל שקרא העולם יושבי חלד כי כל מה שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה, והדבר תמוה מאד וכי בשביל זה יקרא כל בני עולם יושבי חלד על שם החולדה שיש ביניהם וכן הקשה הכותב בפירושו על העין יעקב. גם למה במזמור זה דייקא שמדבר מגודל הבל העולם קוראי יושבי חלד על שם החולדה. אך עיקר מה שקרא העולם ע"ש החולדה הוא מחמת גודל ההעלמה שיש בעולם כי החולדה דרה בעיקרי הבתים ובאה במארב ובהכמנמ ובגניבה שזהו בחי' כל עניני העוה"ז שהוא מלא הבלים כ"ש כי יש דברים הרבה מרבים הבל, וכשפרש"י שם. וכל עניני טעות שטועין העולם בהבלי עוה"ז הוא מחמת גודל ההעלמה שבעולם כ"ש גם את העלם נתן בלבם וכו' ופרש"י לשון העלם. וכשארז"ל כמה דברים שנעלמו מן העולם יום המיתה ויום הנחמה ואין אדם יודע מה שבלב חבירו ואין אדם יודע במה משתכר וכו'. ואמרו שיום המיתה נעלם מן העולם בשבין קוים העולם שאל"כ אין אדם בונה בית וכו'. ולכאורה קשה מאי כולי האי לא יבנו בית הלא דוד בעצמו קורא תגר על הבונים בתים כ"ש קרבם בתימו לעולם וכו'. וכ"ש הבונים חרבות למו וכן בפסוקים רבים. אבל באמת הכל בשביל הבחירה כי כל העולם לא נברא כ"א בשביל הבחירה. ועיקר הבחירה הוא ע"י גודל ההעלמה שיש בעולם כי אם היו הכל רואין את האמת עין בעין שהעולם מלא מאלקותו ית' כ"ש מלא כה"כ וכתיב הלא את השמים והארץ אני מלא. ושהאדם לא בא לזה העולם כ"א לחשוב על תכליתו האחרון ולדבק א"ע בזה העולם דייקא אליו ית'. שעל ידי זה יזכה למה שיזכה בוודאי לא היה שום בחירה והיו הכל בטלים אליו ית' ולא היה שייך שום שכר ונונש והיה מתבטל העולם לגמרי. כי עיקר זה העולם נברא ומתקיים רק בשביל שכר ועונש שהוא ע"י שיש בחירה דייקא. ועיקר הבחירה הוא ע"י ההעלמה. שע"י שנתעלם האמת כ"כ מן העולם על ידי זה יש בחירה ויש שכר ועינש. אבל בוודאי מדה טובה מרובה. ובוודאי יש כח באדם לבחור בטוב ולהסתכל על האמת אם ירצה. אך יש בזה מלחמה גדולה שזה כל עבודת האדם בזה העולם. וע"כ העיקר הוא אמונת חכמים אמתיים ולהתקרב להם ולתלמידיהם ולכל הנלווים אליהם. כי הצדיקים החכמים האמתיים שלא הנחיו עצמן לטעות בהבלי העולם ותאוותיו לגמרי, הם יודעין היטב ביטב כל ענין ההעלמה הזאת שבעולם ויודעין להמשיך שכל עליון מאד איך לגלות ההעלמה הזאת ולגלות האמת בעולם. ולהאיר עצות נפלאות בלב כל אחד באופן שיציל נפשו מני שחת שלא ירדוף אחרי הבלי העולם. רק כל השתדלותו יהיה לזכות לאחרית טוב לחיים נצחיים. כי כשזוכין לאמונת חכמים נתרבין הספרים הקדושים של התורה שעל ידי זה נכללת התורה באבן שתיה בבחי' ק"ק שהוא בחי' שכל הכולל העליון שמשם ממשיכין המתקה להמתיק כל הדינים שבעולם (כ"ש שם בהתורה הנ"ל). שעל ידי זה זוכין לעמה שלימה כמובן שם (ועי' במ"א מזה) כי כל ההעלמות וההסתרות שנעלם ונסתר האמת הוא ע"י הצמצומים והדינים כידוע. וכשממשיכין שכל וממתיקין הדינים כפי ההמתקה כמו כן מגלין ההעלמה. אבל העיקר ע"י הצדיק הגדול האמתי שחידש חידושים כאלו שנתחברין מהם ספרים קדושים כאלו שעל ידי זה נשלמת התורה בשלימות נפלא. שעל ידי זה יכולין להמשיך השכל עליון מסחי' קדשי קדשים שמשם נמתקין כל מיני דינים שבעולם. שעל ידי זה יכולין לגלות כל מיני העלמות והסתרות שבעולם כי הכל אחד כנ"ל:
And therefore, if the spleen [t'chol] is removed, [the animal] is kosher. For the t'chol is the opposite of the lungs. The t'chol suckles from the murkiness of the blood, from the derangement of the da'as [tairuf hada'as], and it is the sitra d'mosa [side of death]. Therefore, the vitality does not depend upon it, and therefore [the animal] is kosher if it is removed. For traifah is the aspect of the flaw of the bris, the flaw of the da'as, as mentioned above. And on account of this it is called traifah, from the language of tairuf hada'as [derangement of the mind]. For traifah is the aspect of the flaw of eating, from which the foolishness and the derangement of the da'as mentioned in the discourse "VaYehi Heim Merikim Sakeihem" (Siman 17) suckle — and from there the idolatry suckles (as is explained there).
אות ז
Psalm 105 · פרק קה
כי צריכין שכל עליון וגבוה ועמוק מאד לגלות עוצם ההעלמה שבעולם שהתפשט הבע"ד כ"כ והעלים האמת מן העולם שזה השכל הוא בחי' אבן שתיה בחי' ק"ק. וזה בחי' כל מעשי המשכן וביהמ"ק שהכל בשביל לגלות ההעלמה לגלות אלקותו ית'. וע"כ נצטוו על מלאכת המשכן אחר מעשה העגל. כי כל מעשה העגל היה ע"י פגם אמונת חכמים ע"י הער"ר שהתקנאו במשה ואהרן והרגו את חור ורצו להרוג את אהרן עד שהביאו את ישראל לידי ע"ז. וכשראה משה גודל ההעלמה הזאת שיש כח להבע"ד להעלים האמת כ"כ שאחר יציאת מצרים וקריעת ים סוף ומ"ת באותות ומופתים נוראים וגדולים כאלה אעפי"כ יתגברו הרשעים והחולקים כ"כ עד שהעלימו האמת כ"כ. אז ע"י ריבוי תפילותיו פעל שצוה הש"י על מלאכת המשכן שעיקר קדושתו נמשך מלוחות האבן מק"ק. דהיינו שזכה להמשיך המתקה ננ"ל מבחי' ק"ק להמתיק כל הדינים הקשים שבעולם שעל ידי זה הוציא המההעלם אל הגילוי וגילה אלקותו ית' בעולם. והמשיך עצות נפלאות לכל אחד וכנ"ל:
And this is the aspect of the t'chol, whose essential suckling and intensification is through the derangement of the da'as — the aspect of tarfus mentioned above. For the t'chol is the foolishness, the aspect of "the laughter of the fool" (Koheles 7:6) — idolatry, eil acher [a foreign god] — as is found in the holy Zohar and is brought in the discourse "Tzivisa Tzedek" (Siman 23). For the essential intensification of the t'chol is through the flaw of eating, as it is written: "in sorrow shall you eat of it" (Bereishis 3:17). This is the aspect of the intensification of the t'chol, which is sadness and marah shechorah [black bile, i.e. melancholy], idolatry, anpin chashuchin [darkened countenance], sadness and bitterness of livelihood (as all of this is explained in the discourse "Tzivisa Tzedek" mentioned above). And all of this comes about through the flaw of eating. For "in sorrow shall you eat of it" was decreed on account of the flaw of eating, as it is written: "Have you eaten of the tree from which I commanded you not to eat?" (Bereishis 3:11). And through this was decreed "in sorrow shall you eat of it" — which is the intensification of the t'chol, as mentioned above.
Translation not yet available
אות ח וע"כ התחיל משה לדבר מעשיית הארון תחילה ובצלאל עשה להיפך המשכן תחילה כי אמר כלים שאני עושה היכן אכניסם וכו' כשארז"ל. כי משה שהוא צדיק הדור צריך להמשיך ההמתקה הנ"ל מק"ק מבחי' הארון תחילה. כי א"א להמתיק דינים כאלה ולגלות העלמות והסתרות כאלה כ"א ע"י השכל העליון הכולל שהוא בחי' ק"ק בחי' ללוחות האבן שהיו מונחים בארון שעמד שם בבית ק"ק. ומשם ממשיך שכל לכל הנלווים אליו לגלות ההעלמה כנ"ל. אבל תלמידים הנלווים אליו לגלות ההעלמה כנ"ל. אבל תלמידים הנלווים אליו כשמקבלים זה השכל וצריכים לגלותו בעולם צריכים לבנות בנינים וחדרים הרבה ולעשות כלים הרבה עד שיכניסו זה השכל בעולם. וע"כ בצלאל שהוא בחי' התלמיד של משה שעסק במעשה המשכן הוכרח לעשות משכן תחילה ואח"כ כלים. כי הוכרח לעלות מתתא לעילא להלביש בתחילה השכל בבחי' משכן ואח"כ לעשות את הארון שהוא בחי' השכל הכולל שמאיר בבית ק"ק. כי א"א להכניס זה השכל בעולם כ"א ע"י הקדמות רבות שהם בבחי' עשיית המשכן. כי כל מעשה המשכן וביהמ"ק כל חדריו וכליו הם בחי' שכל גבוה משכל. שכל לפנים משכל עד בחי' ק"ק ששם לוחות האבן. שמשם ממשיך מצדיק ההמתקה לגלות ההעלמה כנ"ל. אבל א"א להאיר זה השכל בעולם כ"א ע"י הקדמות רבות שלהם בחי' עשיית המשכן תחלה ואחר כך הארון ששם לוחות האבן וכנ"ל:
1 הוֹדוּ לַיי קִרְאוּ בִּשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו For conversely, when the eating is in a kosher manner — that is, when one guards oneself from tarfus — then it is the subduing of the foolishness, which is the aspect of the t'chol, as mentioned above. And then there is livelihood in abundance, in the aspect of: "He has given sustenance [teref] to those who fear Him" (Tehillim 111:5), as Rabbeinu wrote (in Siman 17). That is, when Yisrael guard themselves from traifah, then "He has given sustenance," etc. For the essential livelihood depends upon the completeness of the da'as and the guarding of the bris (as Rabbeinu wrote in several places).
Translation not yet available
אות ט וע"כ כשרצה דוד לגלות גודל ההעלמה של העולם, ולהודיע האמת שהכל הבל וריק רק להתקרב להש"י, קרא את העולם יושבי חלד ע"ש החולדה שהוא בחי' ההעלמה כחולדה זאת שדרה בחורין ובמארב ובהעלמה. שזהו בחי' הקליפה החזקה שמעלמת ומסתרת האמת מן העולם. שזה בחי' החלד שהוא הקליפה הראשוני מהשמונה שרצים הטמאים. וע"כ נקראים כל באי עולם יושבי חלד ע"ש החולדה. מחמת שעיקר קיום העולם ע"י ההעלמה שהוא בחי' חולדה. שעל ידי זה יש בחירה שבשביל זה נברא העולם. אבל כל עסק הצדיקים הוא לגלות ההעלמה הזאת ולהכניע בחי' קליפת החולדה. וע"כ קראם במזמור זה דייקא יושבי חלד. מחמת שבא במזמור זה לגלות ההעלמה ולהודיע גודל הבל העולם כ"ש שם כי לא במותו יקח הכל וכנ"ל. וכן בהרבה מקומות כשמזכיר שהעולם הוא צל עובר. קוראו בשם חלד כ"ש זכר אני מה חלד על מה שוא בראת וכו' מי גבר יחיה ולא יראה מות כוכ'. וכן וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם וכו' היינו כנ"ל:
Hoadoo Ladoanuy keeroo veeshmoa hoadee-oo vu-ameem aleeloasuv. And therefore, most types of tarfus — such as perforation, severance, and removal — do not disqualify in the t'chol, for the vitality does not depend upon it. For on the contrary, it is the sitra d'mosa — foolishness, idolatry. However, nevertheless, some tarfus does apply to it — namely, that a small amount of it must remain if it was perforated at somchei'h [its supporting tissue, i.e. its thick part] — that is, the thickness of a gold dinar. For the foolishness, too, is part of the sustaining of the edifice [of the world], and one must give it some suckling and vitality in a contracted measure as well, as is brought. And as is implied in the discourse "VaYehi Heim" mentioned above — that this is the sustaining of the da'as: when one gives the foolishness some suckling as well, only that it should be in a great contraction — just enough for its sustenance. Therefore, a small minimum of vitality depends upon the t'chol, which is the foolishness, and a small amount of it must remain — just enough for its sustenance, in a contracted measure.
Praise the LORD; call on His name; proclaim His deeds among the peoples.
אות י וזשארז"ל מ"ד מושיבי עקרת הבית. אמרה כנס"י עשאוני בניך כחולדה זאת שדרה בעיקרי הבתים. והמאמר פליאה לכאורה. אך ע"פ הנ"ל מבואר הענין. כי עיקר בנין הבית הוא לגלות ההעלמה לבטל בחי' קליפת החולדה וכנ"ל. וע"כ כשישראל חוטאים חס ושלום עד שנחרב הביהמ"ק על ידי זה. אז אומרת כנס"י עשאוני בניך כחולדה זאת שדרה בעיקרי הבתים במארב ובהעלמה. ופרש"י עשאוני בניך בעונותיהם וכו'. היינו כי בעונות ישראל חס ושלום נחרב הביהמ"ק וחוזרת ומתגברת ההעלמה שהוא בחי' חולדה כנ"ל. ובאמת בתוך ההעלמה וההסתרה בעצמה נסתרת השכינה כביכול (כמבואר במ"א כ"פ). וזה עשאוני בניך כחולדה. כי כביכול השכינה בעצמה מסתתרת בעוצם ההעלמה בבחי' ואנכי הסתר אסתיר. ועל זה מבשר הפסוק מושיבי עקרת הבית. שלעתוד יחזור ויבנה הביהמ"ק ותתגלה השכינה מהתעלמותה ויתקיים מושיבי עקרת הבית. שמה שהיתה תחלה כחולדה הדרה בעיקרי בתים, עכשיו תשב במקומה בשלוה ויתגלה מלכותה וממשלתה לעין כל:
And this is what our Sages of blessed memory measured: that its [minimum] measure of vitality is the thickness of a gold dinar. For from there is its suckling and vitality, in the aspect of "and dust of gold" (Iyov 28:6). This is the aspect of "and dust you shall eat all the days of your life" (Bereishis 3:14). This is the aspect of the t'chol, which is the sadness and worries of livelihood — "in sorrow shall you eat of it" — mentioned above. This is the aspect of "the laughter of the fool" — namely, the craving for money (as all of this is brought in the holy Zohar and explained well in the discourse "Tzivisa Tzedek" mentioned above): "Earth is cold and dry; so too the spleen," etc.; see there. And the principle is: the t'chol is the aspect of the craving for money, which is the aspect of "dust of gold," the aspect of foolishness, idolatry (as is explained there). And even though this is the opposite of vitality, nevertheless a small amount of it must remain for its sustenance in a contracted measure — for one must give vitality even to the foolishness, and it too is part of the sustaining of the edifice, as mentioned above.
אות יא
Translation not yet available
ובשביל זה אסור חלדה בשחיטה. כי עיקר השחיטה הוא להעלות מחי למדבר שהוא בחי' לגלות ההעלמה שהוא בחי' הכנעת החולדה שמשם כל ההעלמה כנ"ל. וע"כ בודאי אסורה החלדה בשחיטה. כי עיקר תיקון השחיטה הוא ע"י הת"ח שממנו ממשיכין שלימות הסכין שעיקר שלימותו נמשך ע"י הספרים של התורה שעל ידי זה ממשיכין ההמתקה מבחי' ק"ק וכנ"ל. שכל זה הוא היפך החלדה וההעלמה וכנ"ל:
And this is the aspect of the ruach tzafon [the northern wind/spirit] that was left lacking in the building of the world — in order to give them a place, for there is their place and their vitality, in the aspect of: "from the north shall evil break forth" (Yirmeyahu 1:14). And this is the aspect of "dust of gold" mentioned above, as it is written: "from the north gold comes" (Iyov 37:22). And therefore, the korbanos [offerings] that were brought in order to subdue the foolishness, as mentioned above — nevertheless, the aspect of foolishness would also receive vitality from the mizbe'ach [altar] (as Rabbeinu wrote there). And this is the smoke of the korbanos, as is brought. And therefore, the smoke would bend toward the north side, in order to give them a portion — the aspect of "from the north shall evil break forth," etc.; the aspect of "from the north gold." And this is the aspect of the t'chol — the aspect of "dust of gold," foolishness, etc. And one must give it, too, its sustenance in a contracted measure, as mentioned above.
Translation not yet available
אות יב וע"כ כל מה שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה. כי עיקר ההעלמה וההסתרה הוא בזה העולם בעפר הגשמי שיושבין עליה בני אדם. כי כל מה שהמדריקה נמוכה יותר שם ההעלמה ביותר. כי יש ארבע יסידות ארמ"ע והעפר נמוך מכולו ושם תכלית ההעלמה כי על העפר יושבין בני אדם שהם בעלי הבחירה שהיא ע"י ההעלמה היתירה דייקא וכנ"ל שבשביל זה נברא הכל כנ"ל. וע"כ שם בעפר דייקא יש חולדה שהוא בחי' קליפה חזקה שמעלמת האמת כנ"ל. וע"כ בעפר הזה שאנו יושבין עליה שבכאן הוא תכלית ההעלמה כנ"ל, עיקר התיקון לגלות ההעלמה הוא ע"י אמונה דייקא דהיינו אמונת חכמים וכנ"ל. כי יסוד העפר הוא בבחי' אמונה בבחי' שכן ארץ ורעה אמונה (כ"ש במ"א) כי הד' יסודות ארמ"ע הם כנגד ד' עולמות אבי"ע שהם בחי' ד' אותיות השם שהם בחי' הג' מוחין ואמונה שהיא בחי' מלכות (כידוע בכתבים). נמצא שאש רוח מים הם כנגד הג' מוחין. ועפר הוא כנגד אמונה מלכות. וזה שמצינו שהדעת נמשל לאש רוח מים אבל לא לעפר. כי מים בבחי' הדעת כ"ש ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. וכן רוח הוא בחי' שכל כ"ש רוח חכמה ובינה וכתיב אכן רוח הוא באנוש שנאמר לענין החכמה שבאדם. וכן אש הוא בחי' השכל (כמובא בדברי רבינו ז"ל) שהשכל שבאדם הוא כמו אש דולק בחי' נר ה' נשמת אדם. וז"ש הלא כה דברי כאש וכו'. אבל עפר הוא רק בבחי' אמונה. כי עפר הוא יסוד התחתון ששם יושבין כל בני חלד ששם תכלית ההעלמה בשביל הבחירה. ושם עיקר ההתגלות לידע האמת וכהכיר את הבורא ית' הוא ע"י אמונה. והעיקר הוא אמונת חכמים אמתיים שעוסקין להמשיך אלקותו יד' בעולם ולגלות האמת בעולם. וע"כ אין חולדה כ"א ביבשה. דהיינו ביסוד העפר. כי שם תכלית ההעלמה שהיא בחי' חולדה כנ"ל. אבל במים שם התחלת התגלות הדעת כנ"ל. ע"כ אין ההעלמה גדולה שם כ"כ, כי מים גבוהים מהעפר וכל מה שהמדריגה גבוה יותר שם נתמעטה ההעלמה ומתחיל התגלות הדעת קצת. ועל כן נמשל הדעת למים כנ"ל. ועל כן במים אין שם חולדה כי שם אין ההעלמה גדולה כ"כ כנ"ל. וע"כ כל הטהרות מכל הטומאות הוא ע"י מים שאין שם חולדה שהיא קליפת ההעלמה שהוא בחי' החלד. שהוא הראשון משמונה שרצים הטמאים שמשם כל הטומאות של כל העונות שבאים ע"י ההעלמה. כי המים הם בבחי' התגלות הדעת שיוצאין מההעלם אל הגילוי. שזה נמשך ע"י שמתחסקין באמונת חכמים אמתיים. שעל ידי זה זוכין על ידי החכמים אמתיים להמשיץ דעת ועצות שלימות לטהא מכל הגילולים ומכל הטומאות. שהם בחי' מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם וכו'. כי ע"י התחזקות האמונה זוכין להתגלות הדעת ולעצות שלימות ולהמשיך ההמתקה משכל הכולל העליון ע"י שמאמין בכל הספרים הקדושים של התורה שעל ידי זה נמתק הכל ונטהר מהכל וכנ"ל:
Sheeroo low zamroo low seechoo bichul neefli-oasuv. Traifos 1 is a compact two-section halachah built upon Likutay Moharan I:19 ("Tefillah LaChavakuk"). Its axis is tikkun habris (rectification of the Covenant) and its relationship to kosher eating.
Translation not yet available
אות יג וזה שארז"ל כד סיים ר' מאיר ספרא דעיוב הוה אמר סוף אדם למות סוף בהמה לשחיטה. אשרי מי שעמלו בתורה וכו'. כי השחיטה הוא להעלות נפש החי מההעלם אל הגילוי שהוא בחי' התגלות הדעת לידע ולשים אל לבו היטב שהעולם הבל וריק בבחי' האזינו כל יושבי חלד הנ"ל. וע"כ סמכן זה לזה סוף אדם למות סוף בהמה לשחיטה. כי ע"י השחיטה של בהמה צריכין לזכור שסוף האדם למות בחי' והחי יתן אל לבו באופן שישים אל לבו היטב ויבקש עצות ותחבולות אמתיות למלט נפשו שזהו בחי' התגלות הדעת שזה בחי' מצוות שחיטה וכנ"ל: [שייך לעיל] וז"ל הגמר' (ירושלמי שבת פרק שמונה שרצים). כתיב שמעו זוא כל העמים האזימנו כל יושבי חלד. ר' אחא ורבנן ח"א למה הוא ממשל כל באי עולם לחולדה. אלא לפי שכל מה שיש ביבשה יש בים וכו' וחולדה אינה בים. וחרינא אמר למה הוא ממשל כל באי עולם לחולדה. מה חולדה זו גוררת ומנחת גוררת ומנחת ואינה יודעת למי מנחת. כך כל נאי עולם גוררין ומניחין ואינם יודעים למי מניחין. היינו דכתיב יצבור ולא ידע מי אוספם עכ"ל הגמרא. ועתה מאליך תבין ששניהם לדבר א' נתכוונו ומא"ח ומא"ח ולא פליגי כי בשביל זה בעצמו נקראת העולם חלד ע"ש החולדה שישנו ביבשה שהוא ע"ש גודל ההעלמה של זה העולם וכו' כנ"ל. שזהו בעצמו מה שחרינא אמר מה חולדה זו גוררת ומנחת וכו'. כי זהו בעצמו בחי' ההעלמה הנ"ל. ועל זה צעק דוד האזינו כל יושבי חלד שלא יניחו לטעות את עצמם ולא יהיה כרוכים אחר החולדה שהוא עיצם ההעלמה וכנ"ל:
Sing praises to Him; speak of all His wondrous acts. Section 1: The eighteen traifos = tikkun habris = Tzadik Chai Almin. A traifah does not live; the side of death rests upon it = the flaw of the bris. "Zos hachayah" = the completeness of lashon hakodesh. A properly slaughtered, kosher animal = a korban consumed by the "lion" of holiness; a traifah is given to the "dog." Eight categories of traifos correspond to sheminis (tikkun habris); seventy detailed traifos (per the Rambam) correspond to the seventy nations.
הא לך ראשי רפקים ומהדורא למא להלכות שחיטה הלכה ה' הנ"ל: ע"פ התו' חדי ר' שמעות בסי' ס"א ע"ש:
Section 2: Tarfus mainly affects the lungs — seat of the cooling ruach and thus the da'as. The five lobes = five Books of Torah = the heh of da'as. The Sitra Achara attacks wherever holiness is greatest, hence tarfus is common in the lungs. The spleen (t'chol), by contrast, is the opposite: it suckles from murkiness, foolishness, marah shechorah, idolatry, and the craving for money. Removing it does not render the animal traif. Yet a minimum must remain ("thickness of a gold dinar"), because even the foolishness plays a role in sustaining the world's edifice — like the ruach tzafon left open in creation. The smoke of the korbanos bending northward = giving the kelipah its contracted measure of sustenance. When eating is kosher, the t'chol/foolishness is subdued, and livelihood flows: "teref nasan li'rai'av."
Translation not yet available
אות יד בחי' שחיטה שהוא להעלות נפש החי למדבר שהוא גדר האדם. להעלות נפשות המגולגלות שנפלו בעונותיהם מבחי' אדם לתוך חיות ובהמות ועופות. כי עיקר נפילתם הוא ע"י פגם אמונת חכמים שעל ידי זה נפגם הדעת. כי העשנים סרוחים מבלבלין הדעת וכו'. וכשנפגם הדעת נופל מאדם לבהמה שהוא העדר הדעת בלבול העצה בבחי' אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו. אדם ביקר וכו'. יקר זה בחי' תפילין כשרז"ל היינו תפילין מוחין בחי' מוחין זכים בחי' תפילין צריכין גוף נקי. ומי שפוגם בזה בבחי' אדם ביקר בל ילין, נמשל כבהמות נדמו כי אז נופל לבחי' בהמה כנ"ל. גם תיקון השחיטה הוא לתקן חטא אדה"ר שפגם באמונת חכמים (כמבוא במ"א). שעל ידי זה נגזר עליו בעצבון תאכלנה בזעת אפיך וכו'. שהוא פגם המאכלים היינו כנ"ל. וע"כ התיקון ע"י שחיטה. כי הסכין והחרב של שחיטה זה בחי' מחלוקת שנקרא חרב כ"ש חרב פתחו רשעים ופרש"י מחלוקת. היינו מחמת שהנפש פגמה באמונת חכמים שמשם כל המחלוקת. וכשלא זכתה לתשובה בחייה אזי עונשה שנתגלגלה בנפש החי וצריכה לסבול צער השחיטה ע"י החרב של שחיטה שנמשך מבחי' מחלוקת כנ"ל. וע"כ צריך שיהיה הסכין בשלימות בלי פגם כלל. כי הש"י רוצה בתיקון הנפש ע"כ צריכין להשלים הסכין בלי פגם. והשלימות הוא ע"י התורה ששם עיקר השלימות בבחי' תורת ה' תמימה משיבת נפש. וזה בחי' חגור חרבך על ירך בחי' איש חרבו על יריכו וכו'. ועיקר השלימות הוא בחודו של סכין שהוא חותך הבשר זה בחי' גמר העצה שהוא בחי' חותוך ההלכה בחי' פסק הלכה. כמו שרגיל זה הלשון בדברי רז"ל שחותכין הלכות:
3 הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יי Heeshaliloo bishaim kudshoa yeesmach laiv mivakshay Adoanuy.
Exult in His holy name; let all who seek the LORD rejoice.
אות טו וזה בחי' י"ב בדיקות הסכין כנגד י"ב אבני יעקב וכו'. וזה בחי' פגימת הסכין כפגימת המזבח שממתיק הדין ע""י בחי' ק"ק שמשם נמשך ההמתקה והתיקון של כל הקרבנות כולם. וע"כ אסור שהייה ודרסה כי אסור שהיהי עצל וגם צריך שלא יהיה דוחק את השעה. ובשביל זה צריך עצה שלימה בלי שום פגם. וזה בחי' חלדה לשון חולדה כמו שפירש רש"י ז"ל (חולין ד' ט') כחולדה זו התחובה בחורין. האזינו כל יושבי חלד כל מה שיש ביבשה יש בים וכו'. וקשה וכי בשביל זה יקראו כל בני עולם ע"ש החולדה וכן הקשה בפירוש על העין יעקב ע"ש. גם ארז"ל מושיבי עקרת הבית עשאוני בניך כחולדה שדרה בעיקרי הבתים. והדבר תמוה מאד. אך עיקר קיום העולם ע"י ההעלמה וכו' כי כמה דברים נעלמו וכו'. כי עיקר הבריאה בשביל הבחירה. והבחירה היא רק ע"י ההעלמה. והעיקר להעלות מהעלם אל הגילוי. וכל מה שהמדריגה נמוכה יותר שם נעלם החיות יותר וכו'. וזה בחי כל מעשי המשכן שהוא התגלות אלקות כדי להוציא מהעלם אל הגילוי. וע"כ צוה משה על הארון תחילה ובצלאל עשה המשכן תחלה. כי משה צריך להמשיך ההמתקה מק"ק. אבל אח"כ צריכין אנחנו ליכנס אל הקדושה מתתא לעילא בהדרגא. ומחמת שכל השחיטה הוא להעלות מהעלם אל הגילוי שהוא מחי למדבר ע"כ אסור חלדה וכנ"ל. וע"כ צריך לקבל הסכין מת"ח. כי עיקר התיקון ע"י הת"ח ע"י אמונת חכמים ע"י ריבוי הספרים וכ"ש שם. ¯שייך לענין יושבי חלד הנ"ל:
Translation not yet available
d כי הדבר תמוה מאד מה שקרא כל באי עולם יושבי חלד בשביל שיש בו חולדה. גם למה במזמור זה דייקא שמדבר מהבלי העולם קרוא יושבי חלד ע"ש החולדה. אך עיקר מה שנקרא העולם ע"ש החולדה הוא מחמת גודל ההעלמה שיש בעולם. כי החולדה דרה בעיקרי בתים ובאה במארב ובהכמנה ובגניבה. שזהו בחי' כל עניני העוה"ז שהוא מלא הבלים כ"ש כי יש דברים הרבה מרבים הבל וכשפרש"י שם. וכל עניני הבלי העוה"ז הוא מחמת גודל ההעלמה שבעולם. כ"ש גם את העלם נתן בלבם ופרש"י לשון העלם. וכשחז"ל כמה דברים שנעלמו מן העולם יום המיתה ויום הנחמה ואין אדם יודע מה שבלב חבירו. ואמרו שם שהוא בשביל קיום העולם שאל"כ אין אדם בונה בית וכו'. ולכאורה קשה צאי כולי האי לא יבנו בית הלא דוד בעצמו קורא תגר על הבונים בתים כ"ש קרבם בתימו לעולם. וכ"ש הבונים חרבות למו. וכן בפסוקים ברים. ובל באמת הכל בשביל הבחירה ועיקר עבודת האדם להוציא מהעלם אל הגילוי. אבל א"א לבוא לזה כ"א ע"י אמונת חכמים. כי אעפ"י שהוא דבר פשוט והכל יודעין זאת שהעולם הזה הוא הבל הבלים צל עובר וכו'. אעפ"כ רוב באי עולם כרוכים אחרי ב הבלי עוה"ז ומבלים ימיהם להבל ולריק. ועיקר ההעלמה הוא ע"י טירדת הממון והפרנסה וכו'. ע"כ צריכין צדיק גדול שימשיך חכמה נפלאה שיוכל להוציא העולם מגודל ההעלמה הזאת. וע"כ כשמדבר דוד במזמור מ"ט מגודל הבל העולם כ"ש שם קרבם בתימו לעולם וכו' זה דרכם כסל למו וכו'. התחיל תחילה פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות וכו'. כי צריכין לזה חכמה גדולה לגלות עוצם ההעלמה הזאת. וזה ענין כל מלאכת מהשכן וביהמ"ק. כי צריכין להמשיך זה השכל מבחי' ק"ק שהוא שכל הכולל העליון מאד. ומשם צריכין להמשיך ההמתקה לגלות ההעלמה. וע"כ צוה משה על עשיית הארון תחלה. ובתלאל עשה משכן תחלה וכו' כנ"ל. וע"כ כל מה שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה. כי עיקר ההעלמה וההסתרה הוא בזה העולם בעפר הגשמי שיושבין עליו. כי כל מה שהמדריגה נמוכה יותר שם ההעלמה ביותר. כי יש ד' יסודות ארמ"ע. והעפר נמוך מכולם ושם ההעלמה ביותר. כי שם ישוב העולם בעלי הבחירה שהיא ע"י ההעלמה שבשביל זה נברא הכל. ושם בבחי' עפר היא תכלית ההעלמה. וע"כ שם דייקא יש חולדה שהיא בחי' קליפה חזקה שמעלמת האמת שהוא החלד שהוא הראשון מח' שרצים הטמאים. וע"כ שם בבחי' עפר שהוא תכלית ההעלמה עיקר התיקון ע"י אמונה שהוא בחי' עפר (כ"ש במ"א). אבל מים הוא גבוה יותר ושם התחלת התגלות הדעת. כי הד' יסודות ארמ"ע הם כנגד ד' עולמות שהם בחי' ד' אותיות שהם. שהם בחי' חו"ב תו+מ. שהם בחי' הג' מוחין ואמונה שהיא בחי' מלכות. נמצא שעיקר התחלת הדעת הוא בבחי' מים. וע"כ נמשל הדעת למים כ"ש כי מלאה הארץ דעה וגו' כמים וכו'. וכן רוח בחי' רוח חכמה ובינה. אכן רוח הוא באנוש. וכן לאש וע"כ אין שם חולדה כי שם נתמעט ההעלמה. אבל שאר ברואים יש שם שהם ג"כ בחי' העלמה קצת. אבל בבחי' רוח ואש אין שם כ"כ בריות. כי כל הבריות מעלימין. אבל על ידם עיקר התגלות, כי ההעלם בשביל הגילוי שזהו עיקר בחי' הבחירה. שמי שזוכה לעמוד בנסיון ולשבר הבחירה מגלה אלקותו על ידי זה דייקא ע"י שהיה העלמה גדולה כ"כ:
Deershoo Adoanuy vi-oozoa bakishoo funuv tumeed.
Turn to the LORD, to His might; seek His presence constantly.
אות טז ועתה מובן קצת דברי רז"ל (פסחים פ' ע"פ ד' קי"ז) שאמרו ע"פ מושיבי עקרת הבית עשאוני בניך כחולדה זו שדרה בעיקרי בתים ופרש"י בעוונות ישראל. כי ע"י עוונות ישראל מתגברת ההעלמה שהיא בבחי' חולדה שהוא ההיפך מבנין הבית כנ"ל. וע"כ אחר מעשה העגל נצטוו על מלאכת המשכן זהב וכסף ונחשת וכו'. כי כשראה גודל ההעלמה שהיתה אחר מ"ת והעיקר ע"י רינוי הזהב כ"ש וזהב עשו וכו'. ודי זהב כשרז"ל. כי עיקר ההעלמה ע"י תאוות ממון. אז צוום הש"י על מלאכת המשכן שיביאו הזהב וכסף וכו' למלאכת המשכן שעל ידי זה יוציאו מההעלם אל הגילוי. כי עיקר ההמתקה ע"י ק"ק שהיה במשכן וביהמ"ק. וע"כ עיקר כל הטהרות ע"י מום שאין שם חולדה. וע"כ כל הטהרה מהעשנים סרוחים הנ"ל לזכות לעצה שלימה שלא תתעלם מאתנו העצה הוא ע"י בחי' מים טהורים. שהם בחי' מחלוקת שהם בחי' חרב של שחיטה נמצא שחרב וסכין של שחיטה הם בחי' מים שאין שם חולדה שמעלים האמת שזה עיקר התיקון כנ"ל. ע"כ אסור חלדה בשחיטה:
Translation not yet available
זכר אנט מה חלד וחלדי כאין נגדך. אך כל הבל כל אדם וכו':
Zeechroo neefli-oasuv ashehr ussu moafsuv oomeeshpitay feev.
סוף אדם למות וסוף בהמה לשחיטה. אשרי מי שעמלו בתורה. נמצא שהשחיטה מזכרת המיתה. שהוא בחי' להוציא מההעלם אל הגילוי שעיקר הוא לעמול בתורה בחי' אשרי מי שעמלו בתורה:
Remember the wonders He has done, His portents and the judgments He has pronounced,
Translation not yet available
אות יז וזה בחי' תוקף הנס של פורים שהוא הכנעת קליפת המן עמלק. שהוא עיקר זוהמת הנחש פגם אמונת חכמים שעל ידו עיקר ההעלמה וההסתרה. וזה שמספרת המגילה מגודל עוצם הפלגת העשירות של אחשורוש חור כרפס ותכלת וכו' מטות זהב וכסף וכו'. כי עיקר ההעלמה ע"י תאוות ממון והעשירות. וגם הכשילם אז בזנות וכו' וכשרז"ל. ובגוף האכילה של אותה הסעודה. וע"י כל זה היה לו כח להתגבר על ישראל אז כשארז"ל מפני מה נתחייבו וכו' מפני שנהנו מסעודתו וכו'. וחנס היה ע"י מרדכי ואסתרץ אסתר היא בחי' עקרת. בחי' הקדושה הנפלאה המסתתרת ומתעלמת בתוקף ההסתרה וההעלמה בבחי' עשאוני בניך כחולדה הדרה בעיקרי בתים. דהיינו שהיא נעלמת כביכול בתוך קליפת החולדה שמשם כל ההעלמות. אבל מגודל עוצם קדושת אסתר התגברה עליהם מתוך תוןף ההסתרה בבחי' עת אשר שלט וכו'. והכל בכחו של מרדכי הצדיק שהוא פתחיה שהיה פותח בדברים ודרשן. פותח דייקא. היינו שהיה פותח ומגלה תוקף ההעלמה וההסתרה ע"י דרשותיו הקדושים. שהיה מגלה תורה נפלאה כזות בשכליים אמתיים עצומים ועמוקים כאלה. שעל ידה הי' מגלה לכל באי עולם עוצם הבל העולם והאיר בהם עצות נפלאות איך להנצל מהם. שזהו בחי' פי ידבר חכמות וכו' שמדבר במזמור האינו כל יושבי חלד כנ"ל. וזה ליהודים היתה אורה ושמחה בחי' אור צדיקים ישמח. אור בחי' התגלות היפך ההעלמה וההסתרה שהוא בחי' חשך. וזה ויקר היפך אדם ביקר בל ילין הנ"ל:
6 זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו Zera Avruhum avdoa binay Yaakoav bicheeruv.
O offspring of Abraham, His servant, O descendants of Jacob, His chosen ones.
אות יח וזה בחי' פרשת פרה שקורין אחר פורים וכתב אדמו"ר ז"ל (בסי' ע"ד בל"ת) שבתחלה הוא פור ואח"כ נעשה פרה. ולכאורה מה שייכות פור לפרה. אך ע"פ הנ"ל שע"י הפור רצה לפגום בהגורל של יוה"כ שעל ידו נכנס הכה"ג לבית ק"ק להמתיק כל הדינים שעל ידי זה עיקר התגלות ההעלמה. כי כל העלמות ע"י הדינים שמהם כל כח הס"א והיצה"ר המעלים האמת. והמן ע"י שהפיל פור הוא הגורל בכשפיו העצומים. רצה לפגום בגורל דקדושה של יוה"כ שנתן אהרן על שני השעירים גורל א' לה' וגורל א' לעזאזל. ע"כ כשזכו להכניעו ונעשה פורים ע"ש הפ"ר זוכין אח"כ לטהרת הפרה אדומה. כי פרה אדומה ושעיר המשתלח הם בבחי' אחת כי שניהם מעשיהם בחוץ (כמובן בספרים). ועל ידם דייקא עיקר טהרת וסליחת עונות כי עיקר מעשה פרה הוא שצריכין לשוחטה נוכח פתח אוהל מועד שהוא ק"ק. והמשיך ההמתקה משם מק"ק. עד שבתוקף גודל כח הצדיק הממתיק הדינים יהיה נמשך השכל העליון שהוא ההמתקה עד לחוץ ממש. שיהיה נמשך משם עצות נפלאות עד שכל העומדים בחוץ ממש יהיה להם תקוה לבל יאבדו לגמרי ע"י התגברו' אבי אבות הטומאה חס ושלום שהוא טומאת מת שהוא מעלים האמת מאד מאד בכמה מיני העלמות והסתרות בלי עשיור וערך. אבל הצדיק האמת נכנס למקום שנכנס כנ"ל. כי הוא בחי' משה שכל תיקון מעשה פרה שעשו כל הכהנים גדולים הכל על ידו דייקא, כשראז"ל כולם יקראו על שמך. וצריכין לקדש כולם מאפר פרה של משה. כי אין מק שיוכל לתקן מעשה פרה כ"א בחי' משה שיקר מלפני ולפנים כנ"ל. שנכנס למקום שנכנס וכו' עד שממשיך המתקה של השכל העליון עד לחות ממש לטהר כל המונחים בחוץ ממש מטומאתם החזקה שהוא טומאת מת שהוא אבי אבות הטומאה לטהרם מטומאה זאת:
Translation not yet available
Translation not yet available
אות יט וע"כ באמת מעשה פרה נמשך משכל גבוה ועמוק מאד מאד. כי הוא חוקת התורה בחי' אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. בחי' עמוק עמוק מי ימצאנה. שזה הסוד והשכל אינו יודע כ"א בחי' משה כשרז"ל לך גליתי ולאחרים חוקה. כי הוא עיקר כלל כל ספרים הקדושים של התורה הקדושה כי כולם נקראו על שמו. כי כבר נתגלה לו בסיני כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ולחבר ספר אמתי. וע"כ רק הוא יודע להמשיך המתקה וטהרה ושכל כזה שיאיר עד לחוץ ממש. שזהו ג"כ בחי' מעשה הגורל של יו"כ. שע"י שנכנס הכה"ג בדם השעיר הנעשה בפנים על ידי זה המשיך שכל והמתקה. עד שהכניע וביטל כל עונות ישראל ע"י שעיר המשתלח לעזאזל. כי בגודל השכל העליון הנ"ל הכניע כל הרע שבחוץ ממש שעל ידי זה המשיך סליחה לכל עונות ישראל. כי זה עיקר תוקף כחו של הצדיק שהוא בבחי' משה, שהוא זוכה לבחי' עייל ונפיק בתכלית שלימות העליון. שהוא זוכה ליכנס למקום שנכנס לשכל נעלם וגבוה מאד מאד וממשיך המתקה נפלאה משם. ועיקר החידוש ביותר הוא שיודע איך לצאת ולהוציא שכל כזה לחוץ ממש. להאיר ע"י זה השכל עצות אמתיות לכל המונחים בחוץ ממש לגלות גם להם האמת להוציאם מההעלם אל הגילוי. להודיעם בכל מקום שהם האמת לאמתו שהעוה"ז הבל הבלים אין בו ממש אע"פ שהם משוקעים במה שהם משוקעים, אעפ"כ האמת הוא אמת שהעוה"ז הוא הבל וריק כי באמת הכל יודעים שהעוה"ז הבל צל עובר. כי איך אפשר להכחיש זאת שהאדם היום בכאל ומחר בקבר וכו'. אך מגודל התאוות המעלימין העולם אין יודעין לתת עצות בנפשם איך למלט נפשם מני שחת. ומחמת זה הם מסיחין דעתם מזה וכרוכים אחר הבלי העולם. כי אימרים מה אפשר לנו לעשות כי כבר נלכדנו במה שנלכדנו וכיוצא בזה סברות הרבה של שקר שאומרים העולם. וכמ"ש זה דרכם כסל למו כמו שפרש"י שמא תאמר שכחה היא מהם ת"ל ואחריהם בפיהם ירצו סלה. ואמרו שם כי החלב שעל הכליות מכסה עליהם כי כליות יועצות והיו יכולים לקבל עצות אמתיות המכליות, אבל החלב שהם שמנונית ותאוות עוה"ז מחפה עליהם ומסתיר ומעלים האמת וכנ"ל. אבל הצדיק האמת בחי' משה בחכמתו העמוקה ממשיך השכל ממקום גבוה ודק מאד מאד. עד שמגלה ההעלמה ומאיר האמת בכל העומדים בחוץ ממש. ומאיר גם בהם עצות אמתיות איך להיל נפשם שלא יאבדו לגמרי עכ"פ חס ושלום:
Hoo Adoanuy Eloahainoo bichul hu-uretz meeshputuv. He is the LORD our G-d; His judgments are throughout the earth.
Translation not yet available
אות כ וזה ביקש קהלת למצוא דברי חפץ וכתוב יושר דברי אמת שדרז"ל שביקש לידע סוד פרה אדומה כשמה וכו'. היינו כי קהלת קורא תגר בספרו על העולם וצועק בקול גדול מאד גודל הבל העולם כמ"ש הבל הבלים הבל הבלים הכל הבל, וןכן הרבה. ע"כ סבר שידע סוד פרה אדומה כמשה. אבל יצתה ב"ק כתוב יושר דברי אמת, כי אעפ"י שקוראים וצועקים שהעולם הבל הבים אעפ"כ אין מי שיגלה העלמה זאת כ"א בחי' משה שיכול לכתוב יושר דברי אמת. היינו שכותב ספרים אמתיים כאלה בתורה שעל ידם נשלמת התורה. שעל ידי זה ממשיכין השכל ממקום שממשיכין. שעל ידי זה דייקא יכולין להאיר האמת גם בחוץ שזהו בחי' סוד פרה אדומה תמימה שהוא תוקף הדין מאד. שעל ידה דייקא נמתק הדין בשרשו ע"י גודל כחו של משה וכנ"ל. אבל שלמה לא זכה לזה מאחר שאמר לאיתיאל ואוכל כשרז"ל. (חסר) ועיין השייך לזה בכרך כ"ף. אך בעוה"ר נאבד לחלוטין בעת הרעש והמחלוקת שהיה בשנת תקצ"ה לפ"ק. הועתק מכ"י מו"ר מוה' ר' נתן זצוק"ל בעל המחבר הלזה: התחלת ספר הזה ליקוטי הלכות על התחלת הוי"ד מהלכה ה' שהוא מהלכות שחיטה עד הלכות דגים כבר הי' כתוב אצלי ת"ל (היינו בכרך כ"ף הנ"ל). אך בשעת הרדיפה שרדפו אותי ואת כולנו מאד ומסרו אותי וכו' כמפורסם וכמבואר אצלינו בכתב מעט מזה אז נאבד הכרך כ"ף הנ"ל שהיה כתוב שם חידושים על התחלת היו"ד עד ה' דגים. הש"י ברחמיו ישיב כל האבידות בגשמיות ורוחניות וישקיט מאתנו המחלוקת שחולקים עדיין עלינו בחנם על לא דבר עד אשר רבו משערות ראשינו שונאינו חנם וכו'. תחת אהבתינו ישטנוני ואני תפלה.r
8 זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר Zuchar li-oalum bireesoa duvur tzeevu li-elef dohr.
Loading comments…