Segment 2
אות א ענין יין נסך שנאסר היין בנגיעה בעלמא כשנוגע בו עכו"ם מה שלא מצינו כן בשום דבר שיהיה נאסר ע"י נגיעת עכו"ם:
And the main obstacle that prevented the holy speech from traveling afar was discord and lack of peace, as was the case with Rabbi Akiva's students. For through discord and controversy, the air becomes turbid and disturbed, and the holy speech cannot travel at all. But through peace and love among Israel, the atmosphere becomes tranquil and pure, enabling the words of the Tzaddik to travel and be heard afar — and through this the suppressed goodness is awakened to repent, as explained. And therefore, on the day of Lag BaOmer, which is the Hilula of Rabbi Shimon bar Yochai — through whom the illumination of the Torah travels afar — on this very day the dying of Rabbi Akiva's students ceased, for on this day peace was restored and the turbulent air was calmed and the holy speech could again travel afar. And this is the joy and celebration of Lag BaOmer.
Segment 3
ע"פ התורה בקרוב עלי מרעים וכו' בסי' ל"ו ע"ש מבואר שם שעיקר נסיון וצירוף של כל אדם הוא בתאוות ניאוף שהיא כלליות כל התאוות והמדות רעות שלכל השבעים אומו. כי כל נפש מישראל מושרש בע' נפשות בית יעקב שהם בחי' ע' פנים לתורה וכו'. ולעומת זה הם הע' עכו"ם שנאחזים בכל התאוות והמדות רעות וכו' וא"א לבא להתגלות בתורה ועבודה כ"א ע"י שמשברין הקליפה הקודמת לפרי שהם כל התאוות שעיקרם הוא תאוה הכלליות הנ"ל. ועל כן משה רבינו שהוא כלל התורה היה פרוש כ"כ וכו' וכנגדו בקליפה בלעם שהיה משוקע ביותר בזוהמת תאוה זאת וכו' ע"ש. והתיקון להרהורי ניאוף לומר שמע וברוך שם כוו' ע"ש כל זה היטב:
Section 7 (Zayin — ז)
Segment 4
וזהו בחי' איסור יין שנגע בו העכו"ם. כי יין כלול מב' בחינות מטוב ורע וכו'. כי שורש היין בקדושה גבוה מאד. כי הוא כלול מכל הע' פנים לתורה. שהם בחי' שבעים נפשות בית יעקב בחי' ע' זקנים. וע"כ ארז"ל כל המתיישב דעתו ביינו יש בו מדעת ע' זקנים כי יין ניתן בשבעים אותיות וכו'. אבל את זה לעומת זה כי למטה נחאז בהיין הרע של כל הע' אומות שהוא הרע של כל התאוות שעיקרם וכללותם הוא תאוות ניאוף וכנראה גם בחוש שע"י שכרות היין נתערבב הדעת ובא רתיחת הדמים שמשם כל התאוות בפרט תאוה הנ"ל. וכש"ש אל תרא יין כי יתאדם שאחריתו דם היינו רתיחות הדמים שמשם חמימות תאוה הנ"ל. וכ"ש לענין היין עיניך יראו זרות וכשפרש"י שמסיתו להביט בזנות וכו' וזהו עיניך דייקא כי הוא בחי' רע הכולל של כל העי"ן עכו"ם. שעל זה נאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וכו' כמובא שם בהתורה הנ"ל פסוק זה לענין זה ע"ש. וזהו שארז"ל שהיין נקרא תירוש זכה נעשה ראש היינו בחי' ראש ומוחין בחי' ע' פנים לתורה שזה עיקר הדעת והמוחין כי אין חכמה כחמת התורה. לא זכה נעשה רש בחי' פגם התאוה הנ"ל. שמשם בא עניות בבחי' ורועה זונות יאבד הון. וכתיב בעד אשה זונה עד ככר לחם כמובא במ"א. וע"כ ארז"ל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין. היינו כנ"ל:
It follows that throughout all the days of the Sefirah, one is engaged in making heard, to the suppressed goodness [in captivity], the words of the true Tzaddikim — so that it will purify itself of the contamination of exile and return to Hashem Yisboraych. This is the aspect of the purification from the forty-nine gates of impurity, in order to merit receiving the Torah on Shavuos. And all this is accomplished through the charity that creates the tranquil and pure air, through which the holy speech travels afar — as has been explained.
Segment 6
אות ב וע"כ צריכין לשמור היין מאד ממגע עכו"ם. כי העכו"ם נאחזין בהרע של כל התאוות שעיקרם הוא תאוה הנ"ל וע"כ תיכף שהן נוגעי ןבהיין נתהפך היין לרע גמור כי נאחז בו הרע של העכו"ם שהוא ההיפך מקדושת ישראל שכלולים בע' נפשות בית יעקב. וע"כ הוא נאסר תיכף לישראל. וזה שארז"ל שגזרו על יינם משום בנותיהן היינו כנ"ל. כי ע"י יינם של עכו"ם נתעורר הרע שבו שהוא תאוות ניאוף וע"כ גזרו על יינם משום בנותיהן וכנ"ל:
Section 8 (Ches — ח)
Segment 8
אות ג וע"כ אפילו יין כשר של ישראל. צריך כל איש ישראלי ליזהר מאד ממנו. כמובא בכל הספרי קודש גודל האזהרה להתרחק מאד מאד ממשקה המשכר. בפרט מלשתות הרבה חס ושלום עד שיוכל לבא לידי שכרות חס ושלום. כי אין מי שיוכל לשתות יין כראוי כ"א צדיק האמת. שהוא זך מכל וכל שהוא נקי וזך לגמרי מכל התאוות והעיקר מתאוה הכלליות הנ"ל. ועליו נאמר זכה נעשה ראש. כי כששותה יין אין בו שום מגע עכו"ם כלל. שהוא תאוה הנ"ל שכלולה מהרע של כל הע' עכו"ם. אבל מי שאינו זך מהתאוות כששותה יין בפרט כששותה הרבה חס ושלום. יכול להתאחז בו בחינת מגע עכו"ם חס ושלום שיתעוררו בו רתיחת הדמים שהוא בחי' הרע של כל הע' עכו"ם שהוא בחי' תאוה הנ"ל כנ"ל:
And this corresponds to the drawing of the bow on Lag BaOmer. For words of slander ( לָשׁוֹן הָרָע ) that create discord are in the aspect of "They have prepared their arrow upon the string" etc. — for through speech that is turbid and impure, the holy speech cannot travel and the bow cannot be drawn. But on Lag BaOmer — the day of Rabbi Shimon bar Yochai and the day peace was restored — the bow is drawn to send the holy speech afar, in the aspect of "If the foundations are destroyed, what can the righteous man do?" — meaning: when the foundations are in place, the righteous man's speech can fly like an arrow far and wide.
Segment 10
אות ד כי אין לשתות יין ומשקה המשכר כ"א מעט להרחיב דעתו וגם זה בשבת ויו"ט ובסעודת מצוה דייקא. כי עיקר קדושת היין נמשך רק מקדושת שבת שהוא תחלה למקראי קודש שכל קדושת הימים טובים נמשך משם שזהו בחי' קושת הצדיק האמת שהוא בבחי' שבת כידוע שעליו נאמר זכה נעשה ראש כנ"ל. וזהו בחי' הקידוש של שבת על כוס יין דייקא שממשיכין קדושת שבת ע"י היין דייקא. כי קדושת שבת הוא בחי' כל הע' פנים לתורה שמאירין עיקרם בשבת שבו ניתנה התורה. כי שבת עיקר כלליות הקדושה של כל הע' נפשות בית יעקב שלכל הע' אנפין נהירין שהם ע' פנים לתורה הנ"ל. וזאת הקדושה ממשיכין ע"י כוס יין דייקא. כי אז היין בתכלית הקדושה בבחי' דעת של ע' זקנים הנ"ל. כי יין עולה שבעי םשהוא בחי'ע' תיבין שבקידוש. כי ע"י קידוש על היין ממשיכין כל הע' פנים וכו' הנ"ל. וע"כ זווגן של ת"ח הוא רק משבת לשבת. כי אז בשת נמשך בחי' הע' פנים הנ"ל שהוא בחי' ע' נפשות בית יעקב שהוא בחי' קדושת הברי תואז יוכל להמשיך נשמה קדושה מבחי' ע' נפשות הנ"ל:
Section 9 (Tes — ט)
Segment 12
אות ה ועיקר הכל תלוי בהתקשרות לצדיקי אמת שכבר זכו לקדושת הברית בתכלית השלימות שאין שלימות אחריו שעל ידם יכול כ"א להמשיך על עצמו בחי' קדושת שבת שהוא בחי' קדושת הברית שהוא בחי' ע' פנים ע' נפשות הנ"ל. ואז דייקא יכול לשתות מעט יין בשבת ויו"ט לשמח נפשו להרחיב דעתו כדי שיוכל להתעורר להרגיש ביותר מתיקות נעימות עריבות קדושת התורה קדושת ישראל שהוא בחי' קודשת שבת שנמשך עלינו בכח הצדיקי אמת הנ"ל. כי באמת יודע כל א' בנפשו שאין בידו לפי מעשינו להמשיך עלינו קודשת שבת וישראל והתורה כ"א ע"י הצדיקי אמת שכבר קידשו עצמם מכל התאוות בפרט מהתאוה הנ"ל. והם שמחתינו וקדושתינו שעל ידם מרחם עלינו הש"י שיוכל להתעורר מעט הטטוב שבקרבינו להרגיש קדושת שבת ויו"ט ולשמוח בישועתו ע"י שתיית יין אז במדה ובמשקל לזכות שיהי' בבחי' יין המשמח בחי'י ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן בחי' ע' פנים וכו' הנ"ל לזכות ע"י השמחה דקדושה להתדבק בהש"י להרגיש ביותר גדולת הש"י וגדולת הצדיקי אמת וגדולת התורה כל חד כפום מה דמשער בליבי':
And this [is the meaning of]: "For behold, the winter has passed, the rain is over and gone" etc., "and the voice of the turtledove is heard in our land" (Song of Songs 2:11-12). For in Nisan [springtime] the air is tranquil and pure — whereas in the winter months, stormy winds are prevalent and the air is turbid and disturbed. And when the spring arrives and the stormy air calms down, the voice of the turtledove — [symbolizing] the holy speech of the Tzaddik — can be heard in our land. For the voice of the turtledove alludes to the speech of the Tzaddik that travels and is heard afar when the atmosphere is calm and pure.
Segment 14
אות ו אבל מי שקובע עצמו על היין בכל יום ושותה הרבה בערב ובבקר בכל ימות החול. עד שבא כמה פעמים לידי שכרות גם בימי החול. ולא די להם בכל זה כ"א שחולקים מאד על הצדיקי האמת והנלווים אליהם. וחורקים שינם עליהם מאד בכל מיני התנגדות וליצנות עד שמתירין דמם ממש. על זה נאמר אל תרא יין כי יתאדם. שאחריתו דם ממששמתירין לשפוך דם ישראל הכשרים. וזהו למי אוי למי אבוי למי שיח למי פצעים חנם למי חכלילות עינים למאחרים על היין וכו'.שמרבים מחלוקת מאד מאד בישראל עד שבאים לידי הכאות ופצעים חנם ומשיחים ומרבים ומתלוצצים מאד מכל דרכי הכשרים האמתיים ההולכים בדרכי אבותינו ורבותינו הקדושים אשר מעולם. ועל זה נאמר לץ היין הומה שכר וכל שוגה בו לא יחכם. כל שוגה בו היינו אפילו מי שהוא איש כשר קצת ואינו מתעורר תיכף ע"י שתיית היין לליצנות גמור רק ששוגה בו שעל ידי השתיה הוא שוגה וטועה עצמו עד שמהפך האמת. ועל ידי זה הוא דובר סרה על יראי ה' האמתיים כי נדמה לו שנטו מן האמת חס ושלום אבל כל טעותו ושגגתו בא ע"י ריבוי היין ששתה בכל יום. וע"כ בודאי גם הוא לא יחכם בחי' כל שוגה בו לא יחכם. כי לא זכה בשתייתו לראש ומוחין וחכמה רק להיפך כנ"ל בחי' לא זכה נעשה רש אין עני אלא מן הדעת בחינת לא זכה משממו. שנתערבב ונשתומם דעתם עד שמדברים ומחפים דברי שקר וכזב כאלה על צדיקי אמת וכשרים וישרים ותמימים הנלוים אליהם:
Section 10 (Yud — י)
Segment 16
אות ז וכל אריכת הגלות בעוה"ז נמשך על ידי זה. כי עיקר הגלות נמשך ע"י גלות נפשות ישראל בתאוותיהן ומדותיהן הרעות שעיקרם הוא תאוות ניאוף כמבואר בהתורה הנ"ל שכל נפש מישראל מוכרח לבא בגלות הנ"ל ומשם נמשך גם הגלות הגשמי ואין תקנה לזה כ"א לצעוק ולזעוק ולהתפלל הרבה להש"י כ"ש שם שצריכין לצעוק עק קלין כמו היולדת ממש וכו' ע"ש. אבל אלו השותי יין לא די שהם רחוקים מכל הדרכים האמתיים האלה אף גם הם מתלוצצים מכל ההולכים בהם באמת העוסקים בתפלה ובצעקה הרבה להש"י להנצל ממרירות הגלות בכלל ובפרט של כ"א וא' מה שלבו יודע מרת נפשו איך הגלות של התאוות משתטח כנגדו כל כך. וע"י זה שהם מתלוצצים מהם ומדברים עליהם כל הרעות ועומדים עליהם ורודפים אותם בכל מניי הרדיפות ע"י זה הם מרחקים הרבה הרבה מדרכים האמתיים הנ"ל לצעוק ולהתפלל להש"י תמיד. ועל ידי זה מתגבר עליהם גלות התאוות ביותר. שעל ידי זה מתארך גם הגלות הגשמי בעו"ה כי הכל תלוי זה בזה וכנ"ל. ואנחנו לא נדע מה נעשה להנצל מהם כי הוא יתברך יודע תעלומות לב שכוונתינו לשמים באמת. ואין לונ על מי להשען כ"א על אבינו שבשמים. ואנחנו על משמרתינו נעמוד לצעוק ולזעוק להש,י בכל כחינו. עד ישקיף וירא ה' משמים להציל אותנו מכל מיני גליות מגלות התאוות ומגלות הע' עכו"ם. ומגלות השונאים של אחב"י שעומדים עלינו חנם שזה גרוע מהכל. כי עיקר חורבן בית שני היה על ידי מחלוקת ושנאת חנם. וזה עיקר אריכת הגלות בעו"ה כידוע ומובן לכל משכיל באמת. וזה שאמר דהמע"ה ישיחו בי יושב ישער ונגינות שותי שכר. ואני תילתי לך ה' עת רצון וכו' שכנגד ריבוי המחלוקת של השונאים שמשיחים ומדברים כל הרעות שעיקר התגברותם ע"י ריבוי שתייתם ממשקה המשכר בי' ונגינות שותי שכר. ואני אין לי שום עצה כנגד זה כי אם תפילה ותחנונים להש"י. בחי' ואני תפילתי לך ה' עת רצון וכו' וכנ"ל:
And this is [the meaning of]: "Give ear, O heavens, and I will speak" ( הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה ) etc. — and the stormy wind shall not confuse and disrupt the words etc. "Ask your father and he will tell you" etc. — and hear their words well etc. And all of this is through "Like an eagle that stirs up its nest" ( כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ ) etc. — through the Tzaddik who hovers like an eagle over his children and stirs them from below, so that his words reach them and they hear and receive his teaching. For the eagle, unlike other birds, does not land directly on its chicks but hovers over them so that its wind fans them — this is the subtle, penetrating manner in which the true Tzaddik's holy speech reaches the hearts of Israel from afar.
Segment 18
אות ח וע"כ אומרים פסוק זה ואני תפילתי וכו' בשבת במנחה. כי אז במנחת שבת ה וא עיקר המשכת הע' פנים לתורה הנ"ל. שנמשכין בשבת ועיקרם בשבת במנחה שאז עולין לתכלית קדושה העליונה של שבת כידוע בזוה"ק ובכתבי האר"י ז"ל:
Section 11 (Yud-Aleph — יא)
Segment 19
וע"ז במנחשה של שבת הוא עיקר זיכוך ובירור של היין. כי בכניסת שבת מקדשים על היין שעל ידי זה מקבלים קדושת שבת בחי' קדושת הע' פנים ואז היין בקדושה גדולה כנ"ל. אבל עיקרתכלית שלימות קדושת היין שהוא קדושת הע' פנים לתורה מקבלין ביותר במנחת שבת כנ"ל. כי אז עיקר ביטול כל הדינים לגמרי שמהם אחיזת הרע של היין שהוא בחי' דמים בחי' דינים והכל נמתק ונתבטל ע"י קדושת שבת שאז מקדשין על היין. אך עיקר ההמתקה וביטול הדינים נמשך במנחת שבת שאז הוא רעוא דרעווין. וע"כ אומרים אז קריבו לי חזו חילי דלית דינין דתקיפין וכו' היינו כנ"ל. וע"כ אומרים אז ואני תפילתי וכו'. כי אז ממשיכין עת רצון לבטל כל הדיני שמהם נמשך הרע של כל שותי שכר שמהם כל הדינים והקטרוגים והמחלוקת. כי הכל נמתק ונתבטל ע"י ריבוי החסד הנמשך בעת רצון שהוא מנחת שבת שאז נסתלק משה רבינו ויוסף ודוד. כי ריבוי ועוצם המחלוקת שלהם א"א להמתיק ולבטל כ"א בכח גדולי הצדיקי אמת שנסתלקו בעת רצון. כי כל מה שהדין גדול ביותר צריכין להמשיך חסד גדול ביותר להמתיקו ולבטלו. וגודל הדינים והמחלוקת של בחי' השותי שכר הנ"ל א"א לבטל כ"א ע"י גודל העת רצון הנמשך בכח הסתלקות הצדיקים הגדולים הנ"ל:
And this corresponds to the Omer of barley ( עֹמֶר שְֹעוֹרִים ). Barley is animal fodder — that is, it pertains to the vitality of the animal. For first one must rectify the animal-level vitality ( חַיּוּת שֶׁל הַבְּהֵמָה ), which is the suppressed goodness hidden among the nations in the aspect of the animal-soul, as explained above. And this is achieved through the waving of the Omer of barley on the sixteenth of Nisan — immediately after the liberation of Passover — for through the liberation of Israel from Egypt, and through the tz'dakah and gifts of Passover, the atmosphere is purified and the holy speech of Mordechai — the true Tzaddik — travels and reaches the suppressed goodness [among the nations], and its animal-level vitality begins to be elevated and rectified.
Segment 21
אות ט וע"כ ישראל בגלות נקראים שכורת ולא מיין. כי הגלות הוא בחי' שכרות שהוא בחי' הרע של היין שהוא הרע ש להע' עכו"ם שהם תאוותיהן הרעות שמשם כל הגליות כנ"ל וזה יחוגו וינועו כשכור וכ'. ואין תקנה לזה כ"א ויצעקו אל ה' בחי' צעקת הע' קלין הנ"ל בחי' ואני תפילתי וכו' וכנ"ל:
For this is the meaning of the Omer: the word "Omer" connotes speech ( אֲמִירָה ), as in "And he said" ( וַיֹּאמֶר ). The waving of the Omer sends forth the holy speech of the Tzaddik to travel afar — like a wave that travels across water — and through this it reaches the captive goodness. And this is the inner meaning of counting the Omer: through the Omer-counting we connect each day to this holy waving-and-sending-forth, so that each day the holy speech reaches further into the depths of exile to elevate the suppressed goodness.