Segment 2
אות א אליל של עכו"ם נאסר מיד ושל ישראל אינה אסורה עד שתעבד. ולענין ביטול הוא להיפך. כי ע"א של ישראל חמורה לענין ביטול. כי ע"א של עכו"ם יש לה ביטול ושל ישראל אין לה ביטול עולמית. על כל העבירות שבתורה יעבור ועל יהרג חוץ מע"ז וג"ע וש"ד ואם העכו"ם מכוין להעבירו על דת וכו' ובשעת הגזירה וכו' אפילו אערקתא דמסאני יהרג ואל יעבור:
And now how precise is the verse: "Everything came from the dust etc." (Ecclesiastes 3:20) — from beginning to end! For the verse there reads: "Everything goes to one place; everything came from the dust and everything returns to the dust." This verse encapsulates the entire teaching: everything — the highest and the lowest, the most holy and the most fallen — shares the same origin and destination. This shared origin in dust is the ultimate basis for the unity of all things, and the ultimate basis for the possibility of teshuvah and return. For no matter how far one has fallen, one always shares the same origin (dust) and the same destination (return to dust and return to Hashem) as everyone else.
Segment 3
כי איתא בד ברי רבינו ז"ל בליקוטי תנינא סימן ע"ח במאמר המתחיל בענין הנהגת הפשיטות וכו'. ומבואר שם שבעת שמוכרחין להתבטל מן התורה או האנשים הפשוטים שאינם יכולין ללמוד וכו'. כולם מקבלים חיות על ידי איש פשוט הגדול מן התורה הנעלמת שהוא בחי' מתנת חנם שהוא בחי' קיום העולם קודם מתן תורה. ואז היתה התורה נעלמת בדרך ארץ בכל הדברים שבעולם. כי הכל נברא בעשרה מאמרות. ובהם נעלמין כלל כל התורה שכלולה בעשרת הדברות. כי העשרת הדברות נעלמין בעשרה מאמרות שבהם נברא העולם שהם נעלמין בכל הדברים שבעולם. נמצא שבכל דבר שבעולם יש תורה בהעלם ובעת ביטולה של תורה שמוכרחין לפעמים אז מחיין עצמן מהתורה הנעלמת וכו' כנ"ל:
Section 30 (Lamed — ל)
Segment 4
וע"כ על כל העבירות שבתורה יעבור ואל יהרג, זהו בחי' ביטולה של תורה זהו קיומה כשרז"ל מוטב שיתחלל שבת אחד ואל יתחלל שבתות הרבה. כי כל העולם כולו לא נברא כ"א בשביל ישראל כשרז"ל בראשית ברא אלקים וכו' בשביל ישראל שנקראו ראשית וכל העשרה מאמרות שבהם נברא העולם הכל היה בשביל ישראל כדי שיקבלו ישראל את התורה שהיא כלולה בעשרת הדברות כשרז"ל על ה' דהששי כולם תלויים ועומדין עד יום הששי בסיון שקיבלו ישראל את התורה. נמצא שישראל הם החיות והנשמה של כל העולמות כולם כי קוב"ה ואורייתא וישאל כולא חד. כי ישראל הם בעצמן התור' בחי' עשר' הדברות בחי' עשרה מאמרות הכלולין בבראשית שהוא בחי' ישראל שנקראו ראשית. וכל הבריאה היתה בשביל ישראל שהם הנשמה של כל העולם כדי שיכירו ישראל אותו ית' ע"י כל הדברים שבעולם ויתדבקו בו יתברך לעולם כמ ושכתב בזוהר הקדוש בגין דישתמודעין ליה:
And this is the explanation of: "When you raise up the lamps toward the face of the Menorah they shall give light — the seven lamps shall give light; and this is the work of the Menorah, hammered gold etc." (Numbers 8:2-4). The light of the Menorah is the aspect of the light of the Tzaddik — the true illuminator of Israel — and the seven lamps correspond to the seven weeks of the Sefirah, with all their sub-aspects. And "toward the face of the Menorah they shall give light" means that all seven lamps face toward the central lamp — toward the aspect of the Tzaddik who is the center and source of all illumination.
Segment 6
אות ב כי הש"י ברא את העולם בגוף ונפש חומר וצורה. וכוונתו היה להכניע הגוף לגבי הנפש. כי זה עיקר עבודתינו וכמ ושבפרטיות האדם צריך כל אדם להתגבר להכניע ולבטל הגוף לגבי הנפש שכל פעולת הגוף יהיה רק בשביל הנפש לעשות רצון יוצרנו יתברך שזה תשוקת הנפש. כמ וכן בכלליות העולם ישראל עם קדוש הם בחי' הנפש והנשמה של כל העולם. וכל אומין דעלמא וכל הברואים שבעולם כולם הם בחי' גוף כנגד ישראל. וכולם צריכין להיות נכנעים ובטלים לגבי הנפש והנשמה שהם ישראל ולעשות רצונם כי אין להם שום קיםו וחיות בלא ישראל כמו שאין חיות להגוף בלא הנשמה. כי עיקר התכלית של כל הבריאה כולה בכלל וברפט הוא שיתבטל החומר והגוף לגבי הנשמה להפשיט כל דבר מגשמיותו וחומריותו להפוך מחומר לצורה מגוף לנפש כדי שיעלה ויוכלל ויתדבק בשרשו וישוב למקור חוצבו שבקדושה מקום אשר היה שם אהלו בתחילה קודם שנברא. וזה עיקר עבודת האדם בעולם הזה. וזה כלל כל התורה והמצות. כי הש"י שיער בדעתו שע"י מצות אלו נוכל להכיר אותו ית'. וע"כ כל המצות והעבודות צריכין להיות במילולא ועובדא דייקא כי צרייכן דוקא לעשות המצות בפועל בעובדא דייקא. כי כך שיער הש"י שע"י עשיית אלו המצות במעשה דייקא על ידי זה דייקא אנו יכולין להתדבק בו ית' דהיינו לבטל גשמיות כל העולם שהכל מזדכך ע"י עשיית מצותינו. ויזדכך החומר עד שיתהפך החומר של כל העולם כולו לצורה בכלל ובפרט כדי שיעלו ויוכללו כל הדברים בשרשן כנ"ל דהיינו לדעת ולהכיר אותו יתברך שזהו תכלית של כל הבריאה כולה בגין דישתמודעין ליה. וע"כ אמונה הוא יסוד כל התורה כולה כשרז"ל בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה. כי זה עיקר התכלית של כל הבריאה לזכות לאמונה להאמין שהש"י ברא הכל בעשרה מאמרות והוא ית' מחיה את כולם. שעל ידי זה שמאמינים שכל החיות הוא רק מהשי"ת לבד על ידי זה מעלין ומרימין כל הדברים להש"י:
And "hammered gold" ( מִקְשָׁה ) — the Menorah was fashioned from a single piece of gold beaten into shape — alludes to the fact that the Tzaddik's illumination is not composed of separate parts but is one complete unified light that encompasses all seven emotional attributes and their forty-nine sub-aspects. And through this unified light of the Tzaddik, the entire Sefirah-process of elevation and purification is accomplished — for his light reaches into every nook and cranny of the spiritual world and illuminates even the most hidden captive goodness.
Segment 8
אות ג וע"כ אין שום דבר עומד בפני פקוח נפש מישראל חוץ מג' הנ"ל. כי כל נפש מישראל הוא בחי' כלליו התורה כי כל נפש מישראל כלולה מרמ"ח אברים ושס"ה גידים שהם בחי' כלל כל התורה כולה רמ"ח מ"ע ושס"ה מצות ל"ת. וכל זמן שמתקיטים יותר נפש מישראל בעוה"ז מתגבר ביותר הנשמה על הגוף הצורה על החומר כי ישראל הם בחינת נפש וצורה כנגד כל העולם כנ"ל. וע"כ ודאי נדחין כל המצות בפני פקוח נפש מישראל כי כל מצוה ומצוה הוא רק פרט א' שכפי אותה המצוה הפרטיית נכלל איזה חלק ובחי' מהעולם בשרשה. אבל נפש מישראל הוא כלליות שכולל כל התורה כולה. והוא בעצמו בחינת נפש של כל העולם כולו. אך כל זה הוארק כשנשאר האמונה בשלימות שאין מתגברין שיעבוד ע"ז חס ושלום. כי כל זמן שנשאר האמונה בשלימות אע"פ שמוכרח לעבור איזה מצוה חס ושלום מפני פקוח נפש, עדיין הוא מקושר בהש"י על ידי האמונ לבד ויכול להחיות א"ע בבחי' התורה הנעלמת הנ"ל שהוא בחי' קיום העולם קודם מתלן תורה שזהו בחי' ביטולה של תורה זהו קיומה כנ"ל. ואזי כל זמן שהאמונה בשלימות דוחה נפש מישראל הוא בעצמו בחי' נפש כנגד כל העולם ויש לו כח להרים ולהגביה את כל העולם להש"י ע"י אמונתו לבד ע"י שמאמין שהשי"ת ברא הכל בעשרה מאמרות שבזה נעלם כל התורה כולה שזהבחי' קיום העולם בעת ביטולה של תורה וכו' כנ"ל:
And this illumination of the Menorah corresponds precisely to the illumination that becomes possible through the tranquil pure atmosphere created by tz'dakah — for just as the Menorah's olive oil must be pure and uncontaminated to give clear light, so the atmosphere must be pure and uncontaminated to allow the Tzaddik's holy speech to travel clearly to all destinations.
Segment 10
אות ד אבל כשרוצין שיעבוד ע"ז חס ושלום ולהעבירו על אמונתו חס ושלום אז בודאי צריך ישהרג ואל יעבור. כי תיכף כשפוגם חס ושלום באמונהשוב אין לו שום חיות כלל ונעקר משרשו לגמרי ומחריב כל העולם כולו וכל אשר בה התלויים כולם בו כי כולם צריכים לקבל חיות ממנו ולהתעלות לשרשם על ידו. שיש לו כח להגביה כום ע"י אמונתו בו ית' שברא כולם בעשרה מאמרות וכו' כנ"ל. וכשפוגם באמונה חס ושלום נעקר לגמרי מהש, ימשורש חיותו מבחי' נפש ובודאי אין צריכין אותו עוד בעולם כלל. כי לא די שאינו יכול עוד לקיים את העולם אדרבא הוא מחריב לגמיר את העולם מאחר שפוגם באמונה חס ושלום שזה עיקר החיות והנפש והנשמה והקיום של כל העולם כולו כמו שכתוב וכל מעשהו באמונהוכנזכר לעיל:
Section 31 (Lamed-Aleph — לא)
Segment 12
אות ה וע"כ בשביל גילוי עריות ג"כ יהרג ואל יעובר. כי גוף ונפש שהם בחינת ישראל ועכו"ם כנ"ל. שזה בחי' כלל כל הבריאה עם קודם הבריאה זה בחי' איש ואשה. כי איש ואשה הם בחי' גוף ונשמה חומר וצורה כמובא. וע"כ שמירת הברית הוא יסוד כל התורה כולה כי זה עיקר כלל כל התורה להכניע החומר לגביר הצורה הגוף לגבי הנפש כנ"ל. וע"כ פגם הברית הוא פגם האמונה כמובא בדברי רבינו ז"ל כ"פ. כמ"ש בזוה"ק על פגם הברית אל תפנו אל האלילים. כי כשפונה חס ושלום לאשה אחרת הרי הוא ממשיך ממש חיות כל הנפשות ועוקרו משרשו ומכניעו לגבי החומר ומתגבר חס ושלום הגוף על הנפש, החומר על הצורה שהוא חורבן כל העולמות כשנעקר הגוף והחומר מן שורש הנפשות. כי טפת הזווג נמשכת ממקור החיים וצריכין שיומשך רק בקדושה ובטהרה במינו ע"פ מצות התורה הקדושה בשביל קיום העולם כדי שיתרבו ישראל בעולם. כי כל מה שיש ישראל יותר בעולם מתגלה אלקותו ית' יותר בעולם ומתגבר הנפש על הגוף יותר כנ"ל כי ישראל הם בחי' נפש כנ"ל ונכלל העולם ומלואו בשרשו יותר כנ"ל. אבל להיפך חס ושלום כשפונה אל האיסור חס ושלום הוא להיפך ממש חס ושלום כאלו עוקר חיות הנפשות חיות כל העולם משרשו ומגביר הגוף על הנפש וכו' שזהו חורבן העולם חס ושלום. והוא פוגם באמונה ממש שהוא מקור החיים כי א"א שיהיה לו אמונה בשלימות כשפוגם בברית חס ושלום כי אמונהתלוי' בשמירת הברית כמבואר במ"א לקיוטי א' סי' ל"א. וע"כ איתא בתיקונים שממזר וממזרת הם פסל ומססכה כי הם ע"ז ממש שממשיך חיות אלקות כביכול ועוקרו משרשו ומכניסו בתוך גוף וחומר פגום ומקולקל כזה שע"י זה מתגבר החומר על הצורה וכו' שזהו חורבן העולם חס ושלום כנ"ל. וזה בחי' ע"ז ממש כי זה עיקר פגם ע"ז כי עיקר הטעו תש לכל אותן שהיו עובדין ע"ז נמשך מחמת שהם כרוכים ביותר אחר תאות עוה"ז. והם מגבירין בכל פעם החומר על הצורה הגוף על הנפש הגשמיות על הרוחניות עד שנתעכר שכלם ונתהפך דעתם מהיפל אל היפך עד שנפלו לטעות זה עד שעשו להם ע"ז ממש מעשה ידי אדם עץ ואבן וכל זזה נמשך מחמת שבאמת בודאי יש בכל דבר חיות אלקות כי הש"י ברא אותו הדבר ומקיים אותו ברצונו וחיותו ואנחנו עם בני ישראל צריכין ע"י עבודתינו בתורה ומצות מעשיות להגביר ולהרים כל הדברים לשורש חיותם להש"י ב"ה כנ"ל. וכל אחד כפי מה שמקדש ומטהר עצמו יותר ומפשיט עצמו מגשמיות העולם יותר כמו כן הוא מפשיט לפי בחינתו כל העולם מגשמיות ומעלה ומקשר הכל לשרשו וכן להיפך כפי מה שכרוך האדם חס ושלום יותר אחר תאות עולם הזה והבליו אחר גשמיות העולם כמו כן הוא מגביר החומר על הצורה. ומרחק העולם ומלואו מהש"י משורש חיותם. אבל אף עפ"כ כל זמן שנשאר קיים באמונתו בשלימות עדיין הוא מקושר בהש"י ואע"פ שנתרחק מהש"י אעפ"כ לא נעקר לגמרי חס ושלום. וע"כ כ"א מישראל כל זמן ששם ישראל נקרא עליו דהיינו שיש לו אמונה בהש"י עדיין הוא מכריע את כל העולם להש"י ע"י קשרו החזק שהוא מקושר עדיין בהש"י ע"י אמונתו החזקה בית' שמאמין שהש"י ברא הכל בעשרה מאמרות שבזה נעלם כל התורה כולה שהוא חיות כל העולם ומלואו שעל ידי זה מעלין ומגביהין כל העולם ומלואו להש"י כנ"ל אבל יש שהם כרוכים כ"כ אחר תאות העולם הזה עד שנפלו כ"כ על גשמיות העשיה עד שהפכו כ"כ הקערה על פיה והגבירו כל כך החומר על הצורה עד שנבוכו כ"כ עד שעשו להם אלילים וע"ז מעשיה וחומר גשמי מעשהידי אדם והם עוקרים אותו הדבר משורש חיתו ועושין ממנו ע"ז שהיא קיא צואה בלי מקום פסולת ועכירת גשמיות העשיה. כי מאחר שעושין מזה ע"ז וכופרין בהש"י נסתלק משם כל שורש החיות דקדושה שהיה בו ואזי נשאא הדבר בפסולת גמור קיא צואה ממש כמובא בכתבים שע"ז הוא בחי' עשיה וכו'. אבל השתלשלות טעותם וסכלותם נמשך ונשתלשל מזה בעצמו. מחמת שבאמת נעלם בכל דבר חיות ראלקותו ית' המחיה את הכל ומחמת זה נמשך ונשתלשל להם הטעות ועושין מדברים גשמיים ע"ז מחמת שהם רוצים להגביר רק החומר על הצורה ועוקרים כל דבר משרשו עד שנתהפך אצלם מהיפך אל היפך. כי באמת אנו צריכים להגביה כל דבר להש"י לבד לשורש חיותו שבקדושה שיוכלל בשרשו ע"י האמונה שמאמינים שהש"י ברא הכל כנ"ל וזה בחי' התגברו' הנפש והנשמה על הגוף והחומר. והם היו כרוכםי אחר החומר כ"כ עד שנתהפך דעתם הרעה מהיפך אל היפך ממש עד שעשו להם החומר הגשמי לע"ז. נמצא שעוקרין בחי' חיות אלקות שהיה באותו הדבר ורוצין לעשות מזה ע"י. וזה בעצמו הוא בחי' ממזר וממזרת שהם פסל ומסכה שעוקר ג"כ חיות אלקות משרשו ע"י שנבראין ונעשין גופים שהם להיפך מן הקדושה ממש שהם בחי' התגברות החומר על הצורה וכו' כנ"ל:
And this corresponds to the distinction between the chayah and the b'hemah : that the b'hemah's fat is forbidden and its blood does not require covering; whereas the chayah is the opposite — for there are many differences in the matter of the suppressed goodness, corresponding to its many levels of captivity and distance from holiness.
Segment 14
אות ו וע"כ ע"ז של ישראל בתחילה קודם שנעשה ע"ז צריכה עובדות יותר עד שתהיה נעשית ע"ז ותאסר כי אינה אסורה עד שתיעבד כי ישרא לבשרשן הם רחוקים לגמרי מפגם ע"ז חס ושלום. כי ישראל הם בחינת נפש בחי' רוחניות והם רחוקים בשרשן מגשמיות לגמרי והם למעלה מכל העולמות כולם והם כלולים ומיוחדים בו ית' לבד. כי ישראל עלה במחשבה תחילה כי עיקר אחיזת הע"ז הוא רק בגשמיות העשיה ששם עיקר אחיזת הפסולת והטינוף שהוא ע"ז. כי הע"ז הוא מדברים חומריים עץ ואבן מעשה ידי אדם. וע"כ עיקר אחיזת הע"ז הוא רק בהעכו"ם אשר אחיזתם בגשמיות העולם. כי הם נקראים עשו שהוא לשון עשיה גשמיות כי משם אחיזתם כי הם בחי' גוף וחומר כנגד ישראל שהם בחי' נשמה וצורה כנ"ל. וע"כ נאמר בהע"ז אשר חלק להם כי הע"ז נמשכת מחלקם ושרשם כי חלק םושרשם הוא גשמיות העשיה שמשם אחיזת הע"ז. ובזה אפשר להבין מה שארז"ל על פסוק אשר חלק להם שהוקשה להם. וכי חלק להם הש"י אותם שיעבדו אותם והלא גם הם מוזהרין שלא לעבוד ע"ז. וע"כ פירשו רז"ל אשר חלק להם להארי להם. ולכאורה קשה להבין פירושם וכי להם לבדם ניתנו להאיר הלא גם אנו צריכין השמש והירח כוו' להאיר לנו. ואדרבא כל העולם ומלואו לא נברא אלא בדבילנו. אך באמת מחמת שעיקר אחיזת העכו"ם הוא רק מגשמיות העולם אשר משם אחיזת הע"ז ע"כ נקרא הע"ז חלקם. כי משם חלקם ושרשם מבחי' גשמיות אשר משם אחיזת הע"ז. וזהו אשר חלק להם להארי להם. כי גשמיות ההארה של כל צבא השמים בודאי לא ניתן לחלקנו כלל כ"א לחלקם לבד. כי חלקנו הוא רק הש"י לבד כ"ש כי חלק ה' עמ ווכ"ש ה' מנת חלקי וכוסי וכו' חלקי ה' אמרה נפשי וכו' ואפי בכל הדברים הגשמיים אנו צריכים להתדבק בהש"י להעלות מקור חיותם להש"י לבד. כי אין לנו חלק בגשמיות של שום דבר כי אם ברוחינותו וחיותו לבד ומחמת זה אנו רחוקים לגמרי מהע"ז שהיא נאחזת בגשמיות ופסולת העשיה לבד. וע"כ נאמר בישראל לאהים לא ידעום ולא חלק להם. כי בודאי אין לנו שום חלק כלל בהע"ז שהיא נאחזת בגשמיות החומר לבד כנ"ל. כי ישקאל הם בחי' נפש בחינת רוחניות לבד כנ"ל. אבל עכו"ם שאחיזתם בגשמיות העולם. וע"כ יש להע"ז אחיזה אצלם כנ"ל. וזהו אשר חלק להם להאיר להם כי גשמיות ההארה הוא מחלקם לבד. ומזה בעצמו נמשך אחיזת הע"ז כנ"ל. ונמצא מיושב שפיר הפסוק ע"פ פשוטו שנראה שקאי על הע"ז בעצמו. ודברי רז"ל שאמרו אשר חלק להם להאיר להם כי הכל א' כי זה תלוי בזה כנ"ל:
For the b'hemah represents the goodness that is hidden at a relatively accessible level — among those who are, so to speak, "domesticated" by their impurity, having fallen into a fixed habitual pattern of sin. For such people, the inner richness (fat) must be entirely consecrated to Hashem — it cannot be merely "consumed" at the human level, for it was entirely corrupted and now must be entirely returned to holiness. But the life-force (blood) — once it is liberated through proper slaughter (teshuvah) — is fully elevated and does not require further covering.
Segment 16
אות ז נמצא שישראל אחידן ביה במלכא בלחודוהי ואוריית' וישראל וקוב"ה כולא חד. והם בחי' הנשמה והצורה והחיות של כל העולמות כולם ואין להם שו םאחיזה בגשמיות הדברים כלל. והעכו"ם הם בחי' גוף ועשיה וחומר אשר משם אחיזת הע"ז כנ"ל. אבל באמת בודאי גם העכו"ם מצווין על ע"ז. כי העכו"ם שהם בחי' גוף וחומר הם צריכין להכניע ולהתבטל לגבי הנפש והצורה שהם ישראל כמו הגוף שצריך שיתבטל לגבי הנפש. וזהו עיקר תיקון העולם כמו שיהיה לעתיד בעת שיהפך לכולם שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'ו כו' שאז יהיו נכנעין מאד תחת ישראל. כ"ש והחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות העמים וכו' בכנף יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלקים עמכם. ואז תתבטל הע"ז לגמרי מן העולם. והאלילים כרות יכרתון כי יתבטל החומר לגבי הצורה הגוף לגבי הנפש. העכו"ם לגבי ישראל. וישראל יהיו דבוקים בהש"י תמיד ויעלו ויקשרו הכל להש"י שזהו עיקר תכלית בריאת כל העולמות. אבל עכשיו שהם רחוקים מישראל ואדרבא הם רוצים להתגבר על ישראל מחמת זה יש אחיזה להע"ז והכפירות שהוא בחי' התגברות החומר על הצורה כנ"ל. וע"כ בתחילה כשישראל א' רוצה חס ושלום לעשות ע"ז לעצמו בודאי א"א שתהי' נעשית ע"ז מיד. כי הוא רחוק לגמרי מהע"ז ובהיפך ממש ממנה כנ"ל. וע"כ א"א שתהיה נעשית ע"ז עד שתיעבד כי בודאי יש להאדם בחירה. וכשעובד הע"ז ממש אז עוקר החיות לגמרי משרשו ונעשה ע"ז ממש ונאסר בהנאה. אבל העכו"ם תיכף כשפסלו לשם אלוק נעשה ע"ז. כי העכו"ם הוא סמוך לע"ז ממש כי הוא מחלקו כנ"ל. וע"כ בקל ע"י הזמנה בעלמא נעשית אצלו ע"ז כנ"ל. אבל אחר כך כשכבר נעשית ע"ז, לענין ביטול הוא להיפך כי ע"ז של ישראל אין לה ביטול עולמת. וע"ז של עכו"ם יש לה ביטול כי העכו"ם מאחר שהוא בחי' גשמיות וגוף שמשם אחיזת הע"ז כנ"ל, רק שהעכו"ם הי' צריך לבטל עצמו לגבי ישראל כמו הגוף לגבי הנפש ואז היה מתקשר חיותו וכל הדברים שברשותו אל הקדושה כנ,ל. אבל כל זמן שאינו מקשר עצמו לישראל מכש"כ כשמפריד עצמו מישראל לגמרי ועושה לעצמו ע"ז, נמצא שאין בזאת הע"ז שום חיות כלל כי מהיכן יהיה בו חיות מאחר שעקרו והפרידו מישראטל שהם חיות ונשמה של כל העולם ומלואו. וע"כ מחמת שאין בהע"ז הזאת שום חיות דקדושה ע"כ אינ אסורה רק כל זמן שנקראת ע":ז שאז היא עקורה מישראל. אבל תיכף כשהעכו"ם מבטל אותה ופוסל אותה מע"ז שוב חזר הדבר כבתחלה ויכול שוב להתקשר לישראל ולחזור אל הקדושה. אלב ישראל שהם בעצמן החיות של כל הדברים כשהוא נופל חס ושלום ועושה לעצמו ע"ז חס ושלום, נמצא שעוקר חיות ממש מהקדושה וממשיך לתוך הע"ז וע"כ הע"ז הזאת אין לה ביטול עולמית מחמת שנמשך לתוכה חיות ע"י ישראל שםה בשורשם עצם החיות של כל הדברים שבעולם, ואין לה שום תיקון כי אם לשורפה ולקוברה ולעוקרה ולבערה מן העולם לגמרי וישוב אל ה' וירחמהו. כי ישראל בשרשם הם רחוקים לגמרי מאחיזת הע"ז. כי הם בחי' נשמה ונפש בחי' חיחות כל העולמות והם כלולים ואחוזים בו ית' כי קוב"ה וישראל ואורייתא כולא חד:
Whereas the chayah represents the goodness hidden at a deeper, wilder level — among those who are entirely "wild," given over entirely to their animal drives, seemingly beyond reach. For such souls, paradoxically, their inner richness (fat) is permitted — for it was never truly "tamed" by impurity and thus retains a kind of pristine quality, an untouched freedom — while their life-force (blood) requires the additional humbling act of covering with earth ( כִּסּוּי הַדָּם ), for it requires a more complete nullification and grounding before it can be fully elevated.
Segment 19
[שייך לעיל] אות ח וע"כ על שפיכת דמים ג"כ יהרג ואל יהרוג כי זה מצד הסברא כשרז"ל מאי חזית דדמא דידך סומק טפי וכו'. כי העיקר מה שנפש מישראל דוחה כל המצות הוא מחמת שכל א' מישראל כלול מכל התורה כולה הוא בחי' נפש כנגד כל העולם כוו' כנ"ל. ועל כן בודאי אין דוחין נפש מפני נפש. ואפי' אם זה האדם צדיק וכשר יותר מחבירו אעפ"כ אין דוחין נפש מפני נפש כי כ"א מישראל ע"י חוזק אמונתו לבד הוא בחי' נפש וחיות של כל העולם כנ"ל. ועל כן כל זמן ששם ישראל נקרא עליו דהיינו שיש לו אמונה בהש"י אנו צריכין אותו שיתקיים בעולם ואין דוחין אותו להרגו מפני חבירו אפי' אם הוא גדול ממנו כי מי יודע גודל כחו של זה בענין חוזק האמונה. כמו שאנו רואין בחוש שלפעמים הקל שבקלים ימסור נפשו על קידוש השם יותר מגדול שבישראל. וע"כ אין דוחין נפש מפני נפש לעולם. כי כ"א מישראל כל זמן שיש לו אמונה צריכין אותו שיתקיים בעולם. כי כ"א מישראל מכירע העולם להש"י לפי בחינתו ע"י אמונתו לבד וא"א לנו להעריך בין נפש ונפש כי מי יודע הכח של כל אחד בשורש אמונתו. וע"כ אם הוא אפיקורוס ואין לו אמונה באמת מצוה להרגו כי מורדיין אותו ולא מעלין. כי עיקר יסוד כל התורה כולה הוא האמונה כשרז"ל. והוא עיקר חיות וקיום כל העולמות כולם כמ"ש וכל מעשהו באמונה וכמ"ש וצדיק באמונתו יחיה:
And all of this hints at the inexhaustible depths of Hashem's wisdom in the laws of kosher eating — for each law corresponds to a real and precise spiritual reality in the process of elevation and teshuvah. And the Tzaddik who understands these depths is thereby able to guide each person's teshuvah-process with precision, knowing what type of elevation is required for each individual level and situation.