Segment 2
אות א ע"פ התורה ויאמר בועז אל רות וכו' בלקוטי א' סי' ס"ה וכו' ע"ש הכל היטב:
And therefore our Sages of blessed memory warned: "Make your Torah permanent and your work temporary." And as it is written, "O generation, see the word of Hashem" (Jeremiah 2:31) . And our Sages of blessed memory said: "See by what means your fathers were sustained." And there are also many who have great wealth and chase after more and more, and they also say their intention is for the sake of the emes , as mentioned above. But this is not complete emes , for "the heart knows whether it is to straighten or to crook."
Segment 3
וזה בחי' מיילה שצריך התינוק לסבול צער וכאב גדול בעת שחותכין ממנו הערלה. כי הערלה דחפיא על ברית הואבחי' זוהמת הנחש שמשם נמשכין כל הפגמים הנחאזין בתאות עוה"ז שהם בחי' חיזו דהאי עלמא כי הערלה הוא בחי' עננין דמכסיין על עיינין שהוא בחי' הענן והחשך של תאות עוה"ז והבליו שמתגברין על העיניים שלא יכוונו הראות להסתכל על התכלית רק להסתכל מן הצד ח"ו על הבלי עוה"ז שהם חיזו דהאי עלמא שפילה. וע"כ כשצריכין להעביר הערלה הזאת צריכן לסבול צער וכאב גדול. שהוא בחי' צער וכאב המילה שסובל התינוק. כדי שע"י הצער והכאב הגדול הזה יסתום עיניו בחוזק גדול כנראה בחוש. שעי"ז הוא נכלל בהתכלית ע"י שסתום ועוצם עיניו בחזקה מחיזו דהאי עלמא. שזהו בעצמו בחי' חתיכת וכריתת הערלה שהוא עננין דמכסיין על עייינין שהוא בחי' חיזו וזוהמא דהאי עלמא כנ"ל. וכמבואר בהתורה הנ"ל היין שם היטב:
And similarly, even in the engagement of Torah study, there are many levels of emes , and Hashem knows the emes in its truest sense. And the primary emes is when it is emes from beginning to end, as mentioned above.
Segment 5
אות ב וע"כ מלין את התינוק ביום השמיני אחר שעברו עליו שבעה ימים שהם כנגד ז' ימי בראשית שהם בחי' ז' ימי הבנין שבהם נברא העולם שכולל כל הז' מדות שבהם טוב ורך כי יש ז' מדות בקדושהוכן להיפך כידוע כי את זלע"ז וכו'. וכל התאוות וכל החמדות שהם חיזו דהאי עלמא נמשכין מהז' מדות כידוע שמשם אחיזת הערלה שהוא בחי' עננין דמכסיין על עיינין שהם בחי' ז' גלדי עינא שנמשכין מבחי' שבעה אלה עיני ה' המשוטטין בכל הארץ שעל זה הזהירו אותנו רז"ל לבלי להסתכל מן הצד ח"ו רק לזכור בכל פעם שיש עין רואה כ"ש דע מה למעלה ממך עין רואה וכו'. וע"כ אנו מוזהרים עיניך לנוכח יביטו ועפעפיך יישירו נגדך שיכווין עיניו ועפעפיו להביט לנוכח ביושר על התכלית. וזה עיקר נסיון של האדם הבעל בחירה שבשביל זה בא לעולם. כיכל התורה תלויה בעיניים כ,ש לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וכו'. וע"כ התורה מתחלת מבראשיחת שהוא בחי' תלת גוונין דעינא ובית עין. כיכל התורה נמשכת רק מהרשימו הנ"ל של הביטול כנ"ל בהתורה הנ"ל. ורק בשבי לזה בא האדם לעולם הזה שהוא מלא הבים ותאותשהם חיזו דהאי עלמא שהם רוצים לבלבל את הראות וכשהאדם מתגבר עליהם ומצמם את הראות שלא יסתכל עליהם רק מכוין את הראות להסתכל על התכלית עי"ז דייקא רואה את התכלית מה שאין המלאכים יכולין לראות ולהשיג. כי זה תכלית א"א לראותו ולהשיגו כ"א בסתמיו דעיינין דייקא. היינו דייקא כשעוברים בזה העולם העשי' הרחוק מאד מהתכלית בתכלית הריחוק ושם שם כשמתגברין לסתום עיניו כנ"ל ולכוונם אל התכלית שם דייקא יכולין לראותו ולהשיגו בבחי' מרחוק ה' נראה לי מרחוק דייקא. ע"כ בהכרח שיעבור על התינוק ז' ימי ערלה שהם בחי' ז' גלדי עינא וכו' כנ"ל. ומשם דייקאצריך לבטל עצמו אל התכלית שזהו בחי' צער המילה. שעי"ז הצער והכאב סותם עיניו מחיזו דהאי עלמא ומעביר מעצמו עיקר הערלה בשרשה שהוא זוהמת הנחש עננין דמכסיין על עיינין שזהו בעצמו בחי' חתיכת הערלה בגשמיות וכנ"ל:
And for this reason the obligation is greatest to teach one's son and his son's son. For through the father and his son and his grandson, the emes is clarified. For father, son, and grandson are in the aspect of the three lines of emes — the aspect of beginning, middle, and end — and this is the primary completeness of the emes , as mentioned above. And therefore in truth our Sages of blessed memory said: "Whoever is a talmid chacham , and his son, and his son's son — the Torah will never cease from his descendants." For they have already merited to clarify the emes according to their level, and this is the primary engagement of Torah, as mentioned above.
Segment 7
אות ג וזהו בחי' בין המצרים שבוכין אז על החורבן. כי הבכי' הוא בחי' שסותמין עיניטו ומצטערין על שרואין גודל ריחוקינו מהתכלית עד שאפי' כשרוצין להסתכל לשם קשה מאד מחמת שנחרב בי תמקדשינו מחמד עינינו. ונתרחקנו מאבינו שבשמים כ"כ עד שמגודל הצער מורידין דמעות שהםחלקי הראות. (כשרז"ל ושבו העבים וכו' זה הראות שהולך אחר הבכי כמובא בדבריו ז"ל כ"פ). ועי"ז נדחה לחוץ פגם הראות של חיזו דהאי עלמא שעיקר בכייתינו על זה על שנמשכנו בראייתינו אחר הסתכלות על הבלי העוה"ז ועי"ז נתרחקנו כ"כ. ע"כ ע"י זאת הבכי' בעצמה שדוחין הדמעות חלקי הראות לחוץ עי"ז מגרשין מעצמו חיזו דהאי עלמא וזוכין להסתכל ביושר על התכלית. וזהו על אלה אני בוכי' עיני עיני יורחדה מים כי רחק ממני מנחם רחק דייקא. כי עיקר הנמחה מכל הצרות הוא הסתכלות על התכלי. ובעוונותינו שהסתכלנו מן הצד רחק ממני מנחם רחק דייקא כנ"ל. כי התכלית רחק מאד רק ע"י שעוצמין עיניו וכו' כנ"ל. עי"ז יכולין להסתכל לשם אבל בעונותינו הרבים שהסתכלנו מן הצד אנו רחוקים מהנחמה שהוא התכלית וכנ"ל. ועיקר הבכי' על שריפת התורה שנמסרו וכו'. כי עיקר הנחמה ע"י הביטול הנ"ל הוא ע"י התורה שממשיכין משם וכו'. ועי"ז יכולין בכל פעם בנקל לחזור ולהתבטל ולהסתכל על התכלית. כי באמת צריך האדם להסתכל תמיד לשם כמו אבות העולם וכו'. אך רוב בני אדם אין זוכין לזה. ע"כ נתן לנו את התורה שהיא נמשכת מהרשימה וכו'. וע"כ עי"ז כשעוסקין באמת ומשימין עיניו ולבו על התורה, עי"ז יכול לחזור ולהתלהב לבו להסתכל לשם. ועי"ז יחזור וימשיך חידושי תורה משם. וזה עיקר בחי' מעלת המחשבות שחושבין תורה וכו' וכן בכל פעם. אבל ע"י החורבן אבדנו הרבה. וע"כ צריכין לבכות הרבה על זהעד שיחזור וימשיך תורה משם שהוא עיקר הנחמה:
And this is the aspect of the three Patriarchs: Avraham, Yitzchak, and Ya'akov. The primary completeness of the emes is in the aspect of Ya'akov, as it is written, "You shall give emes to Ya'akov." Even though certainly Avraham and Yitzchak also served Him, blessed be He, in truth — but because Avraham was the first who began to reveal the emes in the world, therefore the emes was not yet called by his name, nor by the name of Yitzchak, but only by the name of Ya'akov — the third of the Patriarchs, who corresponds to the aspect of the end of emes , which is the main thing, as mentioned above.
Segment 8
וזהו קול ברמה נשמע נהי בכי וכו' מנעי קולך מבכי וכו' כי יש תקוה לאחריתך לאחריתך וכו'. כי כשאין יכולין לכוין הראות כנ"ל צריכין להתפלל ולצעוק הרבהוזה תלוי בזה. כי שלימות התפילה ע"י הסתכלות הנ"ל וכן הסתכלות הנ"ל ע"י דיבורי התפילה והתורה. וזהו בחי' עיון תפלה עיון דייקא. וזהו גודל המעלה לעשות מהתורות תפילות. וע"כ היום לעשותם ולא למחר כי במתים חפשי וכו'. כי שם בעוה"ב יתבטל אל התכלית בלי שום עשי' כי בזה העולם צריכין לקשר הרשמיו בכמה קשרים שזהו בחי' כלל המצות מעשיות. ועיקר הוא קשירת התפילין שהם עיקר הרשימו וע"כ הם עיקר הדביקו. וע"כ שבת שהוא מעין עוה,ב אין מניחין בו תפילין. כי אז מתקיימת הרשמיו של הביטול בלי עשי' שהוא קשר התפילין:
And therefore the two Battei Mikdash [Holy Temples] — which were in the merit of Avraham and Yitzchak — were destroyed. And the third Temple — which is called by the name of Ya'akov — will endure, as our Sages of blessed memory said. And as it is written, "He will revive us from two days; on the third day He will raise us up, and we shall live before Him" (Hosea 6:2) .
Segment 9
וזהו בחי' מילה בזמנה דייקא דוחא שבת שאז ביטול כל המלאכות הנמשכין מזוהמת הנחש:
For in the Bais HaMikdash , the primary clarification of the emes took place, through all the services performed there. And therefore the Sanhedrei Gedolah sat there — to clarify all the halachos of the Torah to their truth. For "from Tzion shall go forth Torah" (Isaiah 2:3) . And as it is written, "If a matter is hidden from you for judgment" — that you do not know the emes — "then you shall rise and go up to the place" (Deuteronomy 17:8) etc. — for there they will tell you the emes . But because of the corruption of the sins of the generations, we did not merit the clarification of the emes in its truest sense in completeness, until a great machlokes fell — in the days of the First Temple through Yerovam ben Nevat and his associates, and in the Second Temple through the abundance of baseless hatred and machlokes . And each one said the emes was by him — for certainly whoever disputes the emes says the emes is by him. And through this the Temple was destroyed twice.
Segment 10
וע"כ חסידים הראשונים הי' שוהים שעה אחת קודם התפילה כדי שיכוונו לבם למקום להסתכל על התכלית שעי"ז עיקר שלימות התפילה. ואח"כ שעה אחת להמשיך ולקשר היטב הרשימו שמשם התורה. וע"כ עי"ז באמת תורתן מתברכת ענ" לכי משם עיקר התורה כנ"ל ומלאכתן וכו' כי עי"ז מתבטלין כל המלאכות:
But nevertheless, the tzadikim in every generation have already clarified much emes . And the primary emes in completeness will be through Mashiach Tzidkainu , as it is written, "Send Your light and Your truth" (Tehillim 43:3) etc. And it is written, "Hashem has sworn to David in truth; He will not turn back from it" (Tehillim 132:11) etc. And then the Third Temple will be built — corresponding to Ya'akov, who is the aspect of the end, and this is the primary completeness of the emes . For the primary clarification and revelation of the emes in completeness is at the end.
Segment 11
וע"כ אחר המילה קורין שם להתינוק הנימול כי עיקר הנחמה מהצער אחר ששבין מהביטול שאז מתגבר הצער ביותר ואז עיקר הנחמה הוא ע"י התורה ששואבין מהזריחה של הביטול וכו' כנ"ל. וזה בחי' השם שקורין אז להתינוק כי השם הוא בחי' התורה כי אורייתא שמא דקוב"ה ומשם נמשכין כל שמות בני ישראל שכולם כלולים בהתורה כי קוב"ה וישראל ואורייתא כולא חד ע"כ ע"י השם שהוא בחי' התורה מחיין את התינוק מהצער והכאב וכנ"ל. וזה בחי' ואומר לך בדמיך חיי ואומר לך בדמיך חיי ב' פעמים היינו בדמיך שהוא הצער והכאב הגדול שסובל בעת החיתוך שנשפך דמו והתיקון לזה לברוח אל התכלית וזהו בדמיך חיי כי שם מקור החיים כ"ש כי עמך מקור חיים וחזר וכפל ואומר לך בדמיך חיי זה בחי' החיות שממשיכין אחר הביטול שמנחמין ומחיין עצמן ע"י התורה שהוא החיים כ"ש כי הוא חייך וכו' וע"כ כפל בדמיך חיי ב"פ כי הא' מורה לברוח אל התכלית מתוך התגברות הדמים והדינים שמשם גודל הצער וזהו בדמיך חיי. כי שם בהתכלית מקור החיים וכנ"ל. ובדמיך חי הב' מורה להחיות עצמו ע"י התורה אחר ששבין מהביטול שזהו בחי' קריאת השם להתינוק אחר המילה וכנ"ל:
And this is the aspect of "two are better than one" (Ecclesiastes 4:9) etc. — "if one falls, the other will lift up his fellow" etc. — "and the threefold cord will not quickly be broken" (Ecclesiastes 4:12) . For certainly two are better than one for all matters in the world. And this is the aspect of what our Sages of blessed memory said: "Much have I learned from my teachers, more from my colleagues, and from my students more than all of them." For since the primary clarification of the emes is the main thing, and this is impossible for one person alone — for he can easily err — therefore they said that one who learns from his colleague is better. For through the challenge and counter-challenge between the colleagues, the emes is clarified.
Segment 13
אות ד וזה בחי' סוד כוונת המילה כי מבואר בכתבי האריז"ל שכוונת המילה הוא להמשיך ולגלות החסדים למטה שלא יהי' סתומים למעלה מהחזה וכו' כ"ש שם ע"ש. והענין כי א"א לגלות החסדים כ"א ע"י בח'י המבאור לעיל בהתורה הנ"ל. שהוא ע"י שסותמין עיניו מחיזו דהאי עלמא לגמרי ומסתכלין בו על התכלית האחרון הנצחי שעי"ז עיקר שלימות התפילה וכו' כנ"ל. כי לכאורה קשהמאחר שבאמת כלמה שהש, יעושהעם האדם הכל הוא לטובתו כשרז"ל שצריך האדם לומר כל מה דעבדי ןמן שמיא לטב עבדין א"כ למה צוונו הש"י להתפלל על הצרה ר"ל הלא כל היסורין והצרות ח"ו הם טובות גדולות באמת לזכותו על ידם לחיים נצחיים. אך באמת בוודאי מה שהש"י עושה להאדם הכל לטובה ואעפ"כ הוא צריך להתפלל ולבקש מהש"י לצאת מהצרה לרווחה כי עיקר בריאת העולם הי' בשביל האדם הבעל בחירה היינו שהש"י ברא את העולם שיהי' הכל נמסר ביד האדם שהאדם דייקא יעשה כלים וצנורות להמשיך שפעו וחסדו ית' למטה ובלא תקוני הכלים הנעשים ע"י האדם אין שפע החסד יכול לירד למטה כי אם ירד החסד קודם תיקוני הלכים יהי' בבחי' ריבוי השמן הגורם כיבוי הנר ואזי החסד נתהפך לדין קשה ח"ו ועיקר תקון הכלים הוא ע"י תרוה ותפילה והעיקר ע"י תפילה וכ,ש וכל שיח השדה טרם יהי' בארץ וכו' כילא המטיר ה' וכו' ואדם אין ופרש"י שאדם אין להתפלל וכו' היינו כנ"ל. וע"כ קודם שמתפלל האדם בוודאי הוא טובה גדולהכל מה שבא על האדם אפילו יסורין ח"ו כי הלכ לטובתו כי לפי מעשיו אין יכול ירד לו שום שפע וחיות כ"א ע"י זה וגם זה בחסד גדול כי אם הי' משפיעין לו רק חסד בלא דין כלל הי' ח"ו בבחי' ריבוי אור משזיק יותר וכנ"ל. ע"כ עיקר התיקון ע"י התפילה ועיקר התפילה הוא בחי' המתקת הדינים שע"י התפילה הוא ממתיק הדינים ומתקן כלים שיוכל לקבל שפע חסדו ית' ואז דייקא יכול לבטל היסורין כי יוכל לקבל חסדו וטובתו יתברך הנצחיית בלא היסורין רק על ידי תיקוני הכלים שתיקן על ידי התפילה וכנ"ל. וע"כ עיקר תיקון התפילה הוא על ידי בחי' הנ"ל על ידי שמסתכלין על התכלית וכוללין כל התפילה בא' ששם כולו טוב וכנ"ל. כי בלא זהאין יכולין להתפלל כלל מחמת ענין הקשיא הנ"ל וכמו שהקשה במ"ר וכי נותנין לשוטה ותינוק מה שמבקשין למשל כשאחד יש לו עניות ח"ו או ייסורי הגוף ח"ו ומתפלל שיתן לו הש"י פרנסה ועשירות ובריאות הגוף וכו'. קשה ענין הנ"ל ואיך שייך להתפלל ואיך ישמע הש"י תפילתו ליתן לו פרנסה ובריאות וכו' הלא כוונת הש"י שנותן לו עניות וכו' הוא לטובתו כדי למרק עוונותיו שהוא טובה נצחיית וגם אולי כוונת הש"י מחמת שיודע שאם הי' לו פרנסה מכ,ש איזה עשירות יקלקל מעשיו ביותר כמ ושרואין בחוש כמה מקלקלים רוב העשירים מעשיהם והעושר שמור להם לרעתו אשר על זה התפלא שלמא המע"ה יש הבל וכו' עושר שמור לבעליו לרעתו וכי יש רעה גדולה מזאת כשנותנין לאדם איזה אלפים מטבעות לשחוק בהם בזה העולם הועבר כהרף עין ואח"כ הממון הורגת אותו ועוקרת אותו משני עולמות ח"ו וכ"ש בזו"ק חייכת בהון בעותרא בהאי עלמא ולבתר קטילת להון ר"ל. ע"כ עיקר תקון התפילה הוא ע"י הבחי' הנ"ל שצרייכן מקודם להכלל באחד ולהסתכל רק על התכלית ולידע ולהאמין שהכל לטובה. ואז דייקא יכולין להתפלל אח"כ על כל מה שצריך כי אז יכול להמשיך תיקונים מאור הרשמיו של הביטול שעי"ז יהי' נעשים כלים להמשיך בתוכם רוב שפעו וחסדו שעי"ז יכול לקבל פרנסה ועשירות ובריאות ובני חיי ומזוני וכו' והכל יהי' לטובה מאחר שכבר תיקן כלים כראוי לקבל בהם שפע החסד וזהו בעצמו הענין המבואר בהתו' הנ"ל שאח"כ כששביןמהביטול מכבין צמאון הנפש מהיסורין ע"י התורה שמקבלין מהרשמיו כ"ש שם ע"ש היטב כי כל התורה שמקבלין וממשיכין משם מהרשימו של הביטול הנ"ל צריכין להמשיכה ע"י תפילה ותחנונים וכמבואר בדבריו ז"ל בכמה מקומות בהתור' ראיתי והנה מנורת זהב סי' ח'. ע"פ ומעין מבית ה'יצא ובהתו' ט' תקונין וכו'. וכן מובן בהתו' הזאת שמתחיל לדבר לעשות אחד מכל התפילה ע"י ההסתכלות על התכלית. ואח"כ מסיים שע"י ההסתכלות על התכלית ממשיכן תורה מהרשימו ע"ש. אך באמת הכל אחד כי תורה ותפילה תלויים זה בזה כי הארת הזריחת הרשימו הקדושה והנוראה הנ"ל שנשארת מהביטול צריכין תחילה להמשיכה על עצמו ולקשרה בגופו היטב ע"י תפילה שהיא בח'י שורש ומקור המעין הנמשך מהרשימו הנ"ל. ואח"כ מתפשט המעין ונעשה מזה חידושי תורה ועי"ז מקרר ומבטל היסורין. כי ע"יהתפילה והתורה נעשים כלים שעי"ז יכולין לקבל שפע חסדו לטובה לחיים נצחיים ולא לרעה ולמות מיתת עולם ח"ו עי"ז וכנ"ל וע"כ באמת אין אדם יודע איך להתפלל כ"א צדקי אדור האמתיים וכשרז"ל מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם כי א"א להביא אל התכלית כ"א הצדיק האמתי שהוא בבחי' בעל השדה הנאמר שם בתחלית התורה הנ"ל שהוא מסתכל על כל מי שרחוק עדיין מהתכלית ואין תפילתו כלולה באחד שיראה להביאו אל התכלית שתהי' תפילתו כלול באחד ע"ש. וע"כ שלמה בעת שהתפלל כשנגמר הביהמ"ק שישמע הש"י תפילת ישראל המכוונים דעתם לשם אמר בפירוש ונתת לאיש ככל דרכיו אשרתדעאת לבבו וכו' וכשפרש"י שם אם אתה יודע שהוא משחית בממונו את חבירו אל תתן לו ע"ש. וע"כ באמת יש בזה נפלאות תמים דעים ואין מי שיודע להתפלל כראוי כ"א צדיקים האמתיים כנ"ל ושאר בני עולם צריכין לקשר תפילתם להצדיקים הנ"ל והם יעלו תפילתם כראוי שימשיכו להם שפע מה שצריכין בני חיי ומזוני וכו' באופן שלא יזיק להם לנצח ח"ו רק אדרבא ע"י השפע דייקא יתתקנו וישווב אל ה' וזה שדקדק שם שלמה בתפילתו כיאתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם למען ייראוך כל הימים וכו' היינו שביקש שימלא הש"י תפילת ישראל מה שמבקשים אבל יהי' רק לטובה שיזכו ליראה מלפניו ית' עי"ז וכנ"ל. רק על הנכרי התפלל ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי וכו' ופרש" ישם כדי שלא יקרא תגר וכו' ובשביל זה מתפללין לפעמים הצדיקים על הרשעים והרחוקים הבאים אליהם שיהי' להם עשירות והכל בשביל קדושת השם כדי שלא יקראו תגר ויקלקל להם יותר וע"כ באמת יש בענין זה של התפילה נפלאות ונסתרות הרבה וע"כ באמת אסור להתעקש ולדחוק עצמו על שום דבר בתפילתו רק אם יתן הש"י יתן ואם לאו לאו כ"ש בהתו' ט' תקונין. כי אולי א"א למלאות בקשתו אפי' ע"י התפלה כי יזיק לו יותר ח"ו כשימלאו בקשתו וכנ"ל ואם ידחוק ויתעקש בתפילתו יכול להיות שיטריח את הש"י עד שימלא בקשתו כי בשביל זה ברא את האדם שיהי' כח בתפילתו להמשיך כל ההשפעות כנ"ל. אבל לא יהי' לו לטובה כי אין כח בתפילתו לתקן הכלי שצריך לקבלת השפע שוא רוצה:
And "the threefold cord will not quickly be broken" — this is the aspect of three: Rebbe, student, and the student of the student. For three are the aspect of the completeness of the emes — beginning, middle, and end, as mentioned above. And through three, the Torah and the emes endure and are not quickly broken.
Segment 15
אות ה נמצא כל זמן שאין האדם מתפלל אזי החסרוונת שלו הם לו לטובה גדולה כנ"ל. ואעפ"כ צריכין תפלה כי ע"י התפלה מתקן כלים כראוי שעי"ז יוכל למלאות כל החסרונות שלו ולא יזיק לו השפע כלל מאחר שכבר נתתקנו כלים לקבל שפע החסד ואזדייקא אחר שהתפלל כראוי תבא לו השפע לטובה ולברכה כנ"ל. אבל עיקר התפלה צריך שתהי' באמת בשביל תכלית הנצחי כיעיקר שלימות התפלה הוא רק כשמסתכלין על התכלית וכנ"ל. וזה בחי' מה שאיתא שעיקר התפלה צריך שתהי' בשביל חסרון השכינה כביכול וכן כתוב בהתו' להמשיך שלום על משרז"ל ושקלית לסלתאי ואנחי בכוותא דרקיע וכו' שעיקר התפילה יהי' לצורך הנשמה אפי' רפאינו וברך עלינו וכו'. וזהו בעצמו מה דאיתא שעיקר התפילה יהי' על חסרון השכינה כנ"ל. כי כל החסרונות של הנשמה הם חסרון השכינה כי הנשמה הואחלק השכינה כיבכול כידוע היינו כנ"ל שעיקר התפילה צריך שהתי' בשביל התכלית כגון כשמתפלל על פרנסה ועשירות יתפלל שהש"י יתן לו פרנסה או עשירות בזההאופן שייטיב מעשיו עי"ז ויתקן ולא יקלקל ח"ו עי"ז וכן בכל מה שמבקש ומתפלל וכנ"ל. וע"כ סידרו לנו חכמינו ז"ל סדר התפילה בסדר נפלא שבתחילה צריכין לסדר שבחו של מקום בג' ראשונות. ואח"כ מתפללין על צרכיו בי"ג אמצעות ואין מתחילין להתפלל מיד על צרכיו כי תחילה צריכין לסדר שבחו של מקום ומזכירין בתפילה עוצם חסדיו יתב' בברכה ראשונה ששם עיקר כוונת התפילה כשארז"ל היינו בח'י הנ"ל שבתחילה משבחין אותו ית' בעוצם חסדו שהוא ית' עושה חסד תמיד וכל מה שעושה הכל לטובה כמו שאומרים שם גומל חסדים טובים וכו' עד מלך עוז ומושיע ומגן היינו שבוודאי כל מה שעושה הש"י הכל חסד גדול וטוב אמתי ונצחי. ואח"כ מתחילין אתה גבור שהוא כנגד מדת הגבורה דקודשה שש םעיקר תיקון הכלים כידוע ושם מזכירין בגורותיו ונפלאותיו שיכול לתקן הכל כמו שאומרים שם אתה גבור לעולם אד' שהו אכעין מה שפרש"י ע"פ ואתה מרום לעולם ה' שפירש שם לעולם ידך על העליונה היינו כנ"ל כי כוונתו תמיד לטובה הנצחיית וזהו מחי' מתים אתה ואז עיקר התכלית הנצחי וכל מה שהש"י מגלגל עם האדם הכל לטובתו הנצחיית אחר התחי'. וזהו רב להושיע שהשש"י הוארב להושיע שהוא מרבה ישועות לכל אדם בכל עת. וזהו שמזכירין כל פרטי חסדיו ית' שהוא מכלכל חיים בחסד מחי' מתים וכו' סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקיים אמונתו לישיני עפר וכו'. היינו שהש"י עוזר תמיד הן בענין פרנסה הן בענין רפואות וכו'. כי הוא מצמיח ישועות תמיד וכמו שאומרים בסוף הברכה הזאת מי כמוך וכו' מלך ממית ומחי' ומצמיח ישועה וכו' רק מה שפעמים נתעכב שפע הפרנסהאו של הרפואה וכו' הכל הוא לטובהכי כוונתו ית' לטובה ולחסד נצחי תמיד. וע"כ כופלין כ"פ בברכה זאת הזכרת תחיית המתים שזהו עיקר כלל הברכה שבה מתחיל ובה מסיים מחי' המתים. וא"כ קשה לכאורה מה שייכות יש לשאר הפרטים של צרכי הגוף בעוה"ז שהזכיר בברכה זאת שהם פרנסה ורפואה וכו' אך באמת ע"פ הנ"ל הלכ ניחא כי הכל אחד כי עיקר התכלית יזכה כל א' לאחר התחי'. וע"כ הזכיר בברכת התחי' כל החסדים פרטיים הש"י עושה עם האדם בזההעולם וחוזר ושונה ומזכיר בכל פעם ענין התחי' לומר שכל החסדים שהש"י עשוה עם האדם בזההעולם הכל הוא באופן שיצמח לו עי"ז טובה וחסד נצחי אחר התחי' שהוא התלכית וממילא יבין כל אחד שמזה נמשך מה שלפעמים נתעכב השפע אצל א' הן בפרנסה הן בשאר הצטרכות כי הכל לטובתו הנצחיית אחר התחי' כי הוא ית' בוודאי כל יכול ןויכול לפרנס הכל ברווח וליתן לכ"א עשירות גדול ורפואה בכל עת כי הלא הוא ית' המכלכל חים וכו' ורופא חולים וכו' אך מה שמתעכב השפע לפעמים הוא מחמת שהוא מכלכל חיים בחסד באופן שיתקיים מחי' מתים ברחמים רבים וכן הוא ית' סומך נופלים ורופא חולים ומתרי אסורים באופן שיקיים אמונתו לישיני עפר היינו כנ"ל. וע"כ נסמך אצל הפרנסה בפרטיות הזכרת תחיית המתים לפניו ולאחריו כ"ש מחי' מתים אתה וכו' מוריד הגשם או מוריד הטל שהוא המשכת הפרנסה. וכן תיכף אח"כ מכלכל חיים בחסד מחי' מתים וכו'. כי בענין הפרנסה מתעקם לב האדם ביותר וקשה לו בכל פעם על עיכוב הפרנסהבפרט בימי הגלות שפרנסת ישראל בפרט פרנסת הכשרים נתמעטה מאד וגם כי הפרנסה מוכרח האדם אליו בכל יום יותר משארי הבקשות. וע"כ הזכרי אצל הפרנסה ביותר הזכרת תחיית המתים לומר שהש"י מכלכל ומפרנס כל האדם אך הוא ית' מסיבות מתהפך בפרנסתו שמפרנס ומכלכל החיים. שיהי' באופן שיחי' מתים וכו' דהיינו שיזכו לתכלית הנצחי וכנ"ל. ותיכף אח"כ אומרים קדושה וברכת אתה קדוש שזהו בחי' עצם התכלית שיזכו ישראל אחר התחי' שיקדישו שמ וית' בכלל כל הקדושים אש יהללוך סלה אשרי הזוכה לזה. ואחר שמסדרין שלש ראשונות שמסדרין שבחו של מקום שעי"ז מודים ומודיעים שהש"י גומל חסדים טובים תמיד וכל מה שעושה הכל לטובה בשביל התכלית הנצחי וכנ"ל אח"כ מתחילין להתפלל על צרכיו כי רק עתה שייך להתפלל על צרכיו אחר שכבר הודינו שהכל לטובה כיהוא ית' כל יכול כנ"ל. רק אנו מתפללין על צרכינו כאשר ציוונו כדי לעשות כלים לקבל השפע כנ"ל. כי גם כוונתינו בתפילותינו הוא רק בשביל התכלית הנצחי רק שאנו צריכים להתפלל בפינו כדי לעשות כליטם כנ"ל. וכ"ש בהתו' ואתם תהי' לי וכו' ע"פ ויברך אתכם כאשר דבר לכם. וע"כ בברכות האמצעיות אנו מתחילין תחילה לבקש על הדעת שיחננו מאתו דעה וכו' ואח"כ מבקשין השיבנו לשוב אליו תב' ואחר כך על סליחת עוונות שכל אלו התפילות הם רק בשביל התכלית. ואח"כ אנו מתפללין על צרכי הגוף שהם רפאינו וברך עלינו וכו'. כי באמת גם צרכי הגוף שאנו מתפללין כל כוונתינו בשביל הנשמה כדי שנוכל ע"י בריאות הגוף וע"י ברכת הפרנסה וכו' לעסוק בתורה ולקיים מצותיו ית' כי עיקר התפילה צריכה להיות רק בשביל התכלית הנצחי וכנ"ל. וע"כאנו אומרים ק"ש קודם התפילה. כי ע"י קש"ש אנו נכללין באחד ואז דייקא יכולין להתפלל וכנ"ל:
And this is "a dispute that is for the sake of Heaven — its end will endure" (Avos 5:17) . For a dispute that is for the sake of Heaven, like the dispute of Hillel and Shammai, is certainly a great good — for specifically through this the emes is clarified. For both of their intentions are for the sake of Heaven, in truth to its truest. And therefore in truth our Sages of blessed memory said: "Both these and those are the words of the living G-d."
Segment 17
אות ו וזה בחי' כוונת המילה הנ"ל שהוא לגלות החסדים הסתומים למעלה להמשיכן למטה למקום גילוי החסדים היינו כנ"ל. כי על ידי מצות מילה שעל ידי זה נכללןי באחד על ידי עוצם הכאב של התינוק שעי"זמעצים עיניו מחיזו דהאי עלמא לגמרי שזהו בעצמו בחי' חיתוך והעברת הערלה וכו' כנ"ל. עי"ז ממשיכין ומגלין החסדים למטה שאז עיקר המשכת החסדים בעולם כידוע בכוונות שכל זמן שהחסדים סתומים למעלה אין החסדים נמשכין בעולם רק כשזודין לתקנם עד שימשיכו אותם במקום הגלוי שאז מאירין ומתפשטין בעולם ולכאורה קשה א"כ מדוע נקאאים בשם חסדים כל זין שהם סתומים כי הלא עיקר חסדו ית' הוא כשעושה חסד עם הבראוים שזהו מדת החסד אבל כל זמן שהם סתויים ואינם מתגלים למטה והשפע של החסד אינ מתפשטת עדיין מדוע נקראים בשם חסדים אך ע"פ הנ"ל למובן הדבר היטב. כי מה שהחסדים סתומים ואינם מתפשטים למטה הוא רק מחמת שעדיין לא זכינו לתקן כלים כראוי בשביל קבלת החסדים וע"כ אז אדרבא זהו עצם החסד מה שהחסדים סתומים למעלה ואין נשפע מהם למטה כ"א מעט דמעט כידוע כי זה לטובה גדולה כי מאחר שעדיין אין כלים לקבל זהו חסד גדול שהם סתומים ואין נמשך מהם למטה כ"א מעט מאד כדי שלא יזיק ריבו השפע ח"ו וכנ"ל. וע"כ ע"י מצוות מילה שעי"ז סותם עיניו מחיזו דהאי עלמא שזהו בחי' העברת הערלה ונכלל באחד ואח"כ שב משם בבחי' רצוא ושוב שזהו בחי' קריאת השם להתינוק שהוא בחי' המשכת התורה וכנ"ל שעי"ז מתקנים הכלים לקבל שפע החסד ע"כ ממילא נמשכין ונתגלין החסדים הסתומים מאחר שכבר נעשו כלים לקבל וכנ"ל. כי עיקר תקון הכלים לקבל שפע החסד הוא ע"י הביטול הנ"ל שעי"ז ממשכיןי תורה מהרשמיו של הביטול שעל ידי זה עיקר תיקון הכלים וכנ"ל:
And this is "its end will endure" — "its end" specifically. For the primary revelation of the emes is at the end. For certainly only at the very end will the truth of this dispute be revealed — how both are the words of the living G-d, even though they contradict each other so much — this one forbids and that one permits. For now it is certainly impossible to grasp this, but at the end the hidden emes will be revealed. And therefore "its end will endure" — "its end" specifically, as mentioned above.
Segment 19
אות ז וז"ש בזוה,ק צווחין ככלבים הב לן מזונא הב לן חיי וכו'. כי עיקר התפילה על בני חיי ומזוני וכו'. צריך להיות בשביל התכלית וכנ"ל. וזה שסיים שם ולא שאלין על מזונא דשכינתא וכו' היינו שצריכין לשאול ולהתפלל רק על תקון הנפש שהוא התכלית שהוא עליית השכינה:
And this is what Rabbi Yochanan cried out when Raish Lakish passed away: "Is it a great thing to say 'I have support'?!" etc. — "Raish Lakish would raise twelve questions" etc. — "and through this the matter would expand" etc. For the primary completeness of the emes is specifically in a place where it is not understood simply, as mentioned above.
Segment 21
אות ח וזשארז"ל חסידים הראשונים הי' שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכוונו לבם למקום היינו שהי' שוהין שעה קודם התפלה כדי לכוין לבם ודעתם להש"י לבטל עצמן באור הא"ס דכי לכלול תפלתם באחד שזה עיקר שלימות התפילה כנ"ל וז"ש שם בגמ' שהי' שוהין שעה א' קודם התפלה ושעה א' אחר התפלהכי גם אחר התפלה הי' שוהין שעה אחת כדי להמשיך ולקשר היטב אור הרשימו בדעתם ולבם שעי"ז מקררין ומבטלין כל היסורים וממלאין ומשלימין כל החסרונות כי משם כל תקון הכלים לקבל כל ההשפעות טבוות וכנ"ל. וזהו שמקשו שם וכי מאחרש הי' שוהין ט' שעות בתפלתן תורתן מתי נעשית ומלאכתן מתי נעשית ותירצו מתוך שהי' חסדיים תורתן משתמרת ומלאכתן מתברכת היינו כנ"לשמחמת שהי' שוהין שעה קוה,ת שעי"ז זכו לבחי' ביטול הנ"ל שעי"ז עיקר שלימות התפילה כנ"ל. וכן אחר התפלה שהוא שעה אחת כדי להמשיך ולקשר היטב אור הרשימו בלבם שמשם נמשכת כל התורה ומשם תיקון כל הכלים לקבל כל הברכות וכל ההשפעות ע"כ בוודאי היתה תורתן משתמרת כי משם נמשכת כל התורה כנ"ל. ועי"ז היתה מלאכתן מתברכת כי משם נמשל כל ברכת השפע ע"י תקון הכלים שנמשכין משם שזהו בחי' ויברך אתכם כאשר דבר וכו' וכנ"ל. וע"כ הם נקראים חסידים ע"ש החסד כי רק הם יודעים איך להמשיך החסדים ולגלותם למטה מחמת שהם יודעים לתקן הכלים כראוי ע"י הביטול שלהם ברצוא ושוב וכנ"ל:
But a dispute that is not for the sake of Heaven, like the dispute of Korach and his congregation — its end will not endure. For at the very end the emes will be revealed, for "the lip of emes shall be established forever" etc. And then certainly everyone will run to serve Hashem in truth and to draw close to the true tzadikim . But then there is no ma'aseh [action/accomplishment] etc. For "today — to do them" is written. And one who toiled on erev Shabbos — in the aspect of the weekdays, when there is a foothold of sheker and error — one who toiled then specifically to clarify the emes , he will eat on Shabbos, when the emes will be revealed in its truest sense, which is the primary receiving of reward, as mentioned above. But one who did not toil on erev Shabbos, and waited to draw close to the emes until the emes is revealed for all to see — until all the distribution of honor will be at the emes — what will he eat on Shabbos? For the primary reason man comes to this world is to clarify the emes from the sheker specifically, and this is the primary completeness of the emes , as mentioned above.