Segment 2
אות א מצוות עשה על כל איש מישראל לכתוב לו ספר תורה ואפילו הניחו לו אבותיו ספר תורה וכו' לקחה ולא הגיה בה דבר הוי כחוטף מצוה וכו' כי צריך לכתוב בעצמו או להגיהבה דבר עכ"פ:
And therefore there was the prosecution: "How are these different from those?" — that is, they still did not have merits in completeness, and did not have the power to make a vessel to receive the flow of the no'am ha'elyon , through which they would rectify the chovlim and the Egyptians would fall, as mentioned above. And since they did not have this power — why should they be saved from them?
Segment 3
ע"פ המעשה הנוראה של יום החמישי שהתפאר א"ע הבעל חטוטרות בעוצם הפלגת מעלתו בענין מועט מחזיק את המרובה יותר מכל המעלות של כ"א ואחד שזכה לאיזה בחי' בענין זה של ממאה"מ כי הוא למעלה מכולם כי הוא זכה לבחי' ממאה"מ שהוא קצה המקום לגמרי שמשם ולמעלה אין מקום כלל. וע"כ הוא דייקא יכול לנשא ולהעלות מבחי' מקום לבחי' למעלה מן המקום ולהביא להאילן הק' והנורא שהוא למעלה מהמקום שיש לו ג' שרשים שורש א' הוא אמונה והב' יראה והג' ענוה ואמת גוף האילן ומשם יוצאים ענפים וכו' ע"ש כל הענין הנורא והנגב ההוא מתחילתו ועד סופו ע"ש היטב ובענין הכת שחקרו שיש אילן וכו' ע"ש:
But Hashem, blessed be He, had compassion on them and acted through the merit of Yosef — who is the aspect of tikkun hakavod , the aspect of tzedakah — and also through the merit of Avraham, who did tzedakah and chesed with the entire world. And through this, the sea of wisdom was split for them, and they merited the flow of the no'am ha'elyon . And then they received this flow and perception in great completeness, until the aspect of the chovlim also began to be rectified. And then the chovlim fell into the ne'imim [pleasant places] .
Segment 5
אות ב וזה מצות כתיבת ס"ת שמצוה על כל אחד מישראל שיכתוב לעצמו ס"ת כי כתיבת ס"ת הוא עדי לזכות לעלות מהמקום לבחי' למעלה מהמקום כדי לבא להאילן הקדוש הנ"ל ששם עיקר תענוג עוה"ב שזוכין הצדיקים ע"י מעשיהם הטובים כי האילן הנ"ל הוא בחי' עץ חים מזון לכולא בי' אשר תחותוהי תטלל כל חיוות ברא ובענפוהי ידורון כל ציפרי שמיא כ"ש שם בהמעשה הנ"ל שתחת האיל ןשוכנים כל החיות בצלו ועל ענפיו שוכנים כל מיני עופות ע"ש וגודל התענוג שיש שם אין לשער וכו' ע"ש ועיקר קיבול השכר של הנשמה הוא כשזוכה לבא להאילן הנ"ל שהוא העץ חים שהוא למעלה מהמקום ששם עולה הנשמה דרך העץ חיים להתענג על ה' לחזות בנועם ה' וכו' אשרי הזוכה לזה. וזה העץ חים הוא שורש התורה שנקראת עץ חים הוא למחזיקים בה אבל א"א להגיע להעץ חיים שהוא האילן הקדוש הנ"ל כ"א ע"י שהולכין בהדרך ההולך לעץ החים בחי' דרך עץ החיים. והדרך הם כל מצוות התורה הקדושה שנקראים דרך כ"ש בכל הדרך אשר צויתי אתכם תלכו וכן בפסוקים הרבה בל מחמת שבירת הלוחות נתהוה שכחה ועי"ז נתרבו מחלוקת בישראל עד שאין הלכה בורכה ומשנה ברורה במקום אד. ומשם נשתלשל המחלוקת הגמור שבכל העולם ובין ישראל בעצמן ובין הת"ח בפרט בעתים הללו שנצתרבה המלוקות בעו"ה וכשארז"ל בעיקבות משיחא חוצפא יסגא וכו' אויבי איש אנשי ביתו וכו' וקיטוגוריא בין הת"ח וכו' וכל המחלוקת והשנאות שבעולם שרשו ממחולקת שבקדושה שהוא מחלוקת התנאים ואמוראים בדיינ ודרכי התורה וכ"ז הוא בחי' המחלוקת שהי' בין הכת הנזכרת שם במעשה הנ"ל בענין הדרך אל האילן הנ"ל שקצת אמרו הדרך לכאן למזרח ואחרים אמרו הדרך להיפך למערב וכו' אבל כ"ז נמשך מחמת שעדיין לא זכו להשרשים של האלין הנ"ל שהם בחי' שרשי התורה שהם המדות הקדושות של האילן הנ"ל שהם אמונה ויראה וענוה ואמת וכן כל המחלוקת שיש בעולם הכל מחמת הריחוק מאלו המדות הקדושות שאין זוכין להם בשלימות. וע"כ באמת כאשר טרחו ויגעו הכת הנ"ל עד שזכו לאלו המדות בשלימות אזי באו כולם על דעה אחת אמיתית שכך הוא הדרך כאשר הוא באמת ע"ש:
And this is the downfall of the Egyptians, who drowned in the sea . For the good rose to holiness and was rectified. And then the evil — which is the Egyptians themselves, who had nurture from there — fell and died. For their primary vitality is only from the holy nitzotzos that fell among them. And this is the aspect of "and the Egyptians came after them into the sea" (Exodus 14:23) . That is, when the sea of wisdom was split and the no'am ha'elyon flowed — through the merit of Yosef — then the Egyptians also — who are the aspect of the mochin of chutz la'aretz — came also after them.
Segment 7
אות ג וע"כ דוד המע"ה פתח ס' תהלים שהוא כנגד התורה כי חמשה ספרי תהים כנגד חמשה חומשי תורה פתח בחילתו במזמור אשרי האיש וכו' שמדבר מהאילן הק' הנ"ל מג' שרשיו שהם אמונה ויראה וענוה ומגוף האילן שהוא אמת וזהו אשרי האיש אשר לא הלך בעצמת רשעים זה בחי' אמונה. כי עיקר בנין וגידול האמונה הקדושה הוא ע"י עצות שמקבלין מצדיקים כ"ש (בסי' ז) בהתרוה משפטים אמונה ע"ש עצות בבחי' עצות מרחוק אמונה אומן ע"ש. וע"כ ההולך בעצת רשעים הוא נופל לכפירות ולאמונה כוזביות. ועליהם נאמר עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל היינו כי אנו מאמינים בהש"י והוא ית' עמנו שזהו ההיפך מעצת רשעים. וזהו על עמך יערימו סוד ויתייעצו על צפוניך אמרו לכו וכו'. כי נועצו לב יחדיו עליך ברית יכרותו וכו'. היינו שכל עצתם של העכו"ם והרשעיםהוא כנגד האמונה הקדושה בחי' כי נועצו לב יחדיו עליך וכו' וע"ז נאמר ה' הפיר עצת גוים שהם היפך אמונה הקדושה נמצא שאמונה תלוי' בעצות דהיינו כשאין הולכין בעצת רשעים רק לקבל כל העצות מצדיקים וזה אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ואז זוכה לאמונה וזה בחי' שורש הא' של האילן הק' הנ"ל. ובדרך חטאים לא עמד זה בחי' שורש הב' שהוא יראה שהיא ההיפך מחטאים כ"ש רזגו ואל תחטאו וכתיב לבעבור תהי' יראתו על פניכם לבלתי תחטאו. וכן בגמ' ובכל הספרים מכונה היראה בשם ירא חטא כי עיקר היראה היא יראת חטא ובמושב לצים לא ישב זה בחי' ענוה שהוא היפך הליצנות. כ"ש אם ללצים הוא יליך ולענוים יתן חן כי עיקר הליצנות הוא מחמת גאות וגסות הרוח שהוא גבה לב וגדול בעיני עצמו עד שכל בני העולם הם כלא בעיניו ומתלוצצים מכ"א וא' כאשר נמצא הנגע הרעה העזאת בכמה בני אדם שמתלוצצים מכ"א ואחד בפרט מיראים וכשרים שמוצאין חסרונות ומומין בכ"א וא. מזה מתלוצץ מתפילתו ומזה מ תלוצץ מלימודו שאינו טוב בעיניו ומזה מתתלוצץ משמאו ומתנו וכו' וכיוצא בזה בשארי דברים. וכ"ז מחמת גסותו שנדמה לו שאין חכם ממנו וכל העולם צריכים ללמוד ממנו ואלו הלצים מתגברים בליצנותם עד שמחלישים דעת של כמה כשרים שמפילים אותם מעבודתם ע"י ליצנותם הרעה ר"ל וכ"ז בא מחמת גסותם הרעה כנ"ל. וע"כ נקראת הליצנות תועבה כ"ש ותועבת לאדם לץ שזה בחי' גיאות וגבהות כ"ש תועבת ה' כל גבה לב נמצא שכלל דוד כל הג' שרשים הנ"ל במקרא זה שהם אמונה ויראה וענוה שהם ההיפך מע צת רשעים ודרך חטאים ומושב לצים כנ"ל. וזה כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהיה וכו' זה גופה דאילנא שהוא אמת שהוא התורה שנקראת תורת אמת היינו כי זה שזוכה להנצל מג' כתות רעות הנ"ל שהם עצת רשעים ודרך חטאים וכו' שזה זכה בודאי לג' מדות הנ"ל שהם הג' שרשים של האילן. ע"כ בודאי זוכה לגוף האילן היוצא מג' שרשים הנ"ל שהוא האמת שהוא התורה. בחי' כ"א בתורת ה' חפצו וכו'. וזהו והי' כעץ שתול על פלגי מים עץ שתול על פלגי מים זה בחי' האילן הקדוש הנ"ל שהוא שתול על פלגים העליונים בחי' פלג אלקים מלא מים. וזהו אשר פריו יתן בעתו ועליהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח. אשרפריו יתן בעתו זה בי' אמונה כי אמונה היא בחי' כח הגידול וכח הצומח כ"ש בהתורה של אריכת אפים (בסי' קנ"ה) ועליהו לא יבול דרשו רז"ל אפילו שיחתן של ת"ח צריכין לימוד וזה בחי' יראה כמובן בהתורה פתח ר"ש (בסי' ס') שע"י סיפורי מעשיות של צדיקים שזה בחי' ועליהו לא יבול עי"ז עיקר היראה ע"ש ובודאי זה הצדיק שיש לו כח לבנות ולגלות היראה ע"י שיחותיו וסיפוריו מעשיו שלו בודאי הוא מלא יראה וכל דיבוריו ושיחותיו הם באימה ויראה כי בלי"ז בודאי לא הי' לו כח לגלות היראה ע"י שיחותין וכן מבואר בדבריו כ"פ שעיקר הדיבור הוא מיראה שהוא שלימות הדיבור כ"ש בהתורה תפלה לחבקוק (בסי' י"ט) וע"כ ועליהו לא יבול שהוא בחי' שיחת חולין של ת"ח צריכה לימוד זה נמשך משורש הב' שהואיראה כנ"ל וכל אשר יעשה יצליח זה בחי' שורש הג' שהוא ענוה שהוא משלים כל השרשים כי ענוה גדולה מכולם שאז גדול האילן שהוא האמת שהוא התורה. וזה בחי' וכל אשר יעשה יצליח בחי' והדרך צלח רכב על דבר אמת וענוה צדק. ונמצא שבתחילה זכר דהמע"ה אשוריו של האיש שזכה להנצל מהמונעים מהג' שרשים הנ"ל שהם עצת רשעים וכו' ואח"כ זכה מה שזכה עי"ז, שזכה להתורה שהיא גופא דאילנא בחי' תורת אמת שהוא בחי' העץ שתול על פלגי מים אשרפריו יתן בעתו ועליהו וכו' שכל אלו המעלות טובות צומחות מג' שרשים הקדושים הנ"ל אשרי הזוכה להם:
And then the good that was in them — which they had nurture from, through the fact that the mochin were blemished in the aspect of mochin of chutz la'aretz , through which the good fell to them — and now the chovlim were rectified in the aspect of "ropes have fallen to me in pleasant places" — therefore the good was clarified and rose and was included in holiness, within the pleasant places. And then, when the good rose and was clarified from them, they fell and died. For their vitality is only from the holiness, and when the holiness is raised and clarified from them, they fall and die, as is known.
Segment 9
אות ד וזה בחי' בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה. בטח בה' זה בחי' יראה בחי' יראי ה' בטחו בה'. כי הירא בוטח בה' שלא יחסר לו דבר בבחי' כי אין מחסור ליראיו. וכן איתא בס' הא"ב (אות ב' בטחון סי' ג') שיראה ובטחון תלויים זה בזה ע"ש. וזה בה' בטחתי לא אירא מה יעשה בשר לי כי כשאני זוכה לבטחון שהוא בחי' יראה מהש"י בודאי שוב איני מתיירא שום יראה חיצוניות מבשר ודם. כי כשזוכין ליראה דקדושה נתבטלין כל היראות הנפולות שהם מה שיראין מבשר ודם וכיוצא. וזה בחי' אבטח ולא אפחד היינו כנ"ל. ועשה טוב זה בחי' אמת בחי' לא ימנע טוב להולכים בתמים וכתיב (ישעי' ל"ט) טוב דבר ה' כי יהי' שלום ואמת בימי כי אמת הוא גופא דאילנא שהוא התורה שהיא תורת אמת שנקראת טוב כ"ש כי לקח טוב נתתי לכם תורתי וכו' כשרז"ל אין טוב אלא תורה. וכן איתא בהתורה אר"ע (בסי' נ"א) שאמת הואכולו טוב וכו' ע"ש. שכן ארץ זה בחי' ענוה שמשם עצמו כארץ וכעפר בחי' ונפשי כעפר לכל תהיה. וכשרז"ל מי שנעשה שכן לעפר בחייו. ורעה אמונה זה אמונה. נמצא שכלל כל הד' מדות הנ"ל בפסוק זה שהם האילן הקדוש הנ"ל ושרשיו. וזה ננסמך תיכף והתענג על ה' כי האילן הקדוש הנ"ל שם עיקר התענוג והשעשוע עוה"ב כי האילן הזה הוא בחי' עץ החיים ששם הקיבול שכר של הצדיקים והכשרים אשרי הזוכים לבא לשם:
And therefore it was then a time of great distress and great danger. For then the prosecution was greater than at the time of the Exodus from Egypt. For then, at the time of the Exodus from Egypt, they left in haste and did not rectify the chovlim . And therefore in truth not all [the forces of impurity] fell then. Therefore they were able to receive the flow of the no'am ha'elyon even though the vessel was not in completeness as fitting, as mentioned above. But now, when they [the Egyptians] chased after them and they were forced to rectify the chovlim in order that they [the Egyptians] should have their downfall — and this is not possible except when one receives the light of the no'am through a vessel in completeness — and they still did not have sufficient merits — therefore they were then in great danger. Until Hashem, blessed be He, had compassion on them, through the merit of Yosef etc., as mentioned above.
Segment 11
אות ה וזה בחי' האבות אברהם יצחק ויעקב ומשה רבינו שעל ידם נמשכה התורה לעולם. כי התחלת דרך התורה התחיל מהאבות. ואח"כ עיקר קבלתה הי' ע"י משה רבינו כמובא בדברי רבינו ז"ל. כי האבות ומשה הם בחי' האילן ושרשיו הנ"ל. כי ראברהם בחי' אמונה כי הוא הי' ראש למאמינים כ"ש והאמין בה'. יצחק הוא בחי' יראה בחי' פחד יצחק. יעקב גופא דאילנא בחי' אמת כ"ש תתן אמת ליעקב שהוא עצם התורה שהיא תורת אמת. וכ"ש תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. וכמובא בכתבי האריז"ל שיעקב בחי' התורה אבל מחמת שעדיין לא נשלם בתכלית השלימות שורש הג' שהוא ענוה כי אין מי שזכה בשלימות לענוה כמו משה כשרז"ל. ע"כ לא נשלמה התורה בימי יעקב ולא ניתנה על ידו עד שבא משה וזכה לענוה בתכלית השלימות. כ"ש והאיש משה ענו מאד מכל האדם ואז נשלם האילן הקדוש ע"י שהשלים שורש הג' שהואענוה שגדולה מכולם. ע"כ הוא זכה לקבלת התורה ששרשה העץ חיים שהוא האילן הקדוש הנ"ל:
And then, at the time of the splitting of the Reed Sea, they then began to rectify also the aspect of the chovlim , in the aspect of "ropes have fallen to me in pleasant places," as mentioned above. And through this was the downfall of the Egyptians — through the chovlim being rectified and the good being clarified from them.
Segment 13
אות ו נמצא ששורש התורה הוא בחי' העץ חיים שהוא האילן הנ"ל שהוא למעלה מהמקום. וע"כ באמת ארז"ל (בב"ב ומגילה) מקום הארון והכרובים אינו מן המדה כי שם התורה. וע"כ אינו מן המדה כי הוא בבחי' למעלה מהמקום וכל הסמוך לארון והלוחות ביותר הוא הוא ביותר בבחי' מיעוט מחזקי את המרובה כי בין שני בדי הארון שם עמדו כל ישראל כמשרז"ל ע"פ גשו הנה שצמצם את כולם בין שני בדי הארון וזה א' מהמקומות שהחזיק מועט את המרובה ובביהמ"ק עומדים צפופים ומשתחוים רוחים שזהו ג"כ בחי' מועט מחזקי את המרובה. וכן בירושלים ל אמר אדם לחבירו צר לי המקום וכו' זה ג"כ בחי'ממאה"מ. וכן כלל א"י נקראת ארץ צבי. מה צבי אין עורו מחזיק את בשרו אף א"י וכו' שכל זמן שישראל ישבו עליה החזיקה את כולם וכן לעתיד כשיבא משיח ב"ב תחזיק את כל ישראל ברווח ועכשיו היא קטנה מאד כשרז"ל וזה ג"כ בחי' ממאה"מ כי בכל מקום שיש קדושה הוא בחי' ממאה"מ כשרז"ל. וכל שהקדושה גבוה יותר שם הבחי' ממאה"מ בבחי' גבוה יותר בחידוש נפלא יותר. וכן למעלה מעלה עד שמקום הארון אינו מהמדה כלל. זה בחי' למעלה מהמקום לגמרי כנ"ל. כי מקום הארון שש םהתורה נכלל בהעץ חים שהוא למעלה מהמקום כנ"ל:
And this is the aspect of the spoils of the Sea ( bizas hayam ), which were greater than the spoils of Egypt ( bizas Mitzrayim ). For then they clarified all the good and all the holy nitzotzos from them — through the chovlim being rectified, as mentioned above.
Segment 15
אות ז וע"כ מחויב כ"א מישראל לכתוב ס"ת לעצמו. כי כשכותב אותיות התורה הקדושה על ספר הוא מביא אותיות התורה ששרשם למעלה מהמקום הוא מביא אותם למקום על הגויל והקלף שתופס מקום. אבל הוא בבחי' מועט מחזיק את המרובה הגבוה מאד מאמד בתכלית המעלה כי באותיות התורה נבראו כל העולמות. ועל כן אות ואות שבתורה עומדים כמה וכמה אלפים ורבבות עולמות. גם שמעתי מפיו הק' שבתיבת אדם מצויירים כל צורות של כל בני אדם שבעולם. וכן בתיבת בהמה מצויירים כל צורות של כל הבהמות וכן בשארי מעשה בראשית. נמצא שהם בבחי' מועט מאה"מ נפלא מאד וע"כ ע"י שכותבין התורה בספר ומכנסין את התורה בבחי' מקום בזה מעלין את כל בחי' המקום לבחי' למעלה מן המקום כי א"א לצאת מבחי' מקום לבחי' למעלה מהמקום כ"א ע"י הצדיק שהוא בבחי' בעל החטוטרות הנ"ל שזכה לבחי' ממאה"מ בתכלית המעלה שאין שלימות אחריו עד שנדמה לבעל חטוטרות מחמת שמעולם לא פשט גופו הקדוש מכפיפתו לישא עליו עול תורה כי זכה בשלימות לבחי' ויט שכמו לסבול עול תורה בחי' בני קהת שנשאו את הארון עם הלוחות שנאמר בהם כי עבודת הקדוש עליהם בכתף ישאו וכשרז"ל לעולם ישים האדם א"ע כשור לעול וכחמור למשאוי. ועל ידי שנשא עליו עול תורה בשלימות עי"ז זכה לישא ולהרים הרבה על כתפו עד שנדמה לבעל חטוטרות. כי ע"י התורה יכולין לישא ולהרים הכל בבחי' ארון נשא את נושאין. כי עיקר ביאת האדם לזה העולם הי' בשביל זה כדי שיגביה וירים את המקום לבחי' למעלה מהמקום. כי הש"י צמצם א"ע כביכול כדי שיהי' מקום לבריאת העולם (כ"ש בע"ח בתחילתו ע"ש) כדי לברוא את העולם בשביל ישראל שיכירו וידעו אותו בזה העולם דייקא שהוא תכלית המקום. ועיקר השלימות להשיב הכל למקור ששנחצבו משם להשיב המקום לשרשו לבחי' למעלה מהמקום כי הש"י המשיך וברא את העולם מאין ליש מלמעלה מהמקום לבחי' מקום כדי שיתנסה ויצטרף האדם עי"ז ע"י שיבא בבחי' ישות בבחי' מקום ששם כל הנסיונות של האדם. דהיינו בזה העולם הגשמי שהוא תכלית המקום. וכשזוכה לעמוד בנסיון ולקדש א"ע כראוי אזי הוא מקדש את המקום. ובכל מקום שיש קדושה מועט מאה"מ וכל מה שהקדושה גבוה יותר כן בחי' ממאה"מ גבוה יותר כנ"ל. עד שיזכה לתכלית הקדושה לבחי' ממאה"מ בתכלית השלימות עד שיזכה עי"ז לעלות מהמקום לבחי' למעלה מהמקום מיש לאין שאז יזכה לרב טוב הצפון. וזה זוכין ע"י התורה אשר היא חיינו לזכות על ידדה לחיי עולם להכלל בו ית'. וע"כ צריכין לכתוב אותיו התורה בכתב על הספר כדי להביא את התורה לתוך בחי' המקום. ועי"ז דייקא יזכה להכלל בהצדיק הגדול הנ"ל שהואבחי' בעל החטוטרות שעי"ז יזכה לבחי' ממאה"מ בתכלית השלימות עד שיזכה לעלות לבחי' למעלה מהמקום לגמרי. כי ע"י שמביא את אותיות התורה לתוך המקום ע"י שכותב אותם על הספר. עי"ז מקדש את המקום עד שנעשה בבחי' ממאה"מ בתכלית המעלה עד שעי"ז זוכה לעלות לבחי' למעלה מהמקום ששם האילן הקדוש הנ"ל שהואהעץ חים שהוא שורש התורה ששם עיקר הקיבול שכר של כל מקיימי התורה כנ"ל. וזה בחי' עץ חיים היא למחזיקים בה שכל מי שמחזיק ואוחז א"ע בהתורה היא מגביה ונושאת אותו אל העץ חיים שהוא למעלה מהמקום. בבחי' ארון נשא א תנושאיו וכנ"ל:
And this is the aspect of "a maidservant saw upon the sea" etc. For the maidservant is the aspect of chutz la'aretz . For Eretz Yisra'ail is her mistress — the aspect of "a woman who fears Hashem" (Proverbs 31:30) . And chutz la'aretz is the aspect of the maidservant, from which comes the nurture of Egypt — in the aspect of "unto the firstborn of the maidservant" — as is brought in the holy Zohar .
Segment 17
אות ח גם בכתיבת ס"ת נכללין כל הג' שרשים הנ"ל וגוף האילן הנ"ל כי האותיות בעצמן הם בבחי' אמונה. כ"ש רבינו ז"ל בהתורה רקטליתא (בסי' י"ח) וצריכין האותיות שיהיו שלמים שלא יחסר קוצו של יו"ד. וכן בכל אות ואות הקצה האחרון המשלים תמונת אות הוא בחי' יו"ד כ"ש בהתורה קרטליתא הנ"ל. ויו"ד היא בחי' ענוה כי יו"ד קטנה שבאותיות בחי' תכלית הענוה. וע"כ היו"ד מרמזת על עוה"ב כמובא. כי עיקר תענוג וחיי עוה"ב לא יקבלו כ"א ע"י בחי' ענוה. כ"ש רבינו ז"ל בהתורה חיים נצחיים (בלק"ת סי' ע"ב) שהענוה של כל אחד יהי' נחי בתחיית המתים ויזכה לחיי עולם הבא עיין שם. וצריכין לכתוב הספר תורה לשמה לשם קדושת ספר תורה לשם ה'. וזהבחי' יראה כיעל ידי שמכוונין לשם ה' נמשך יראה. בבח'י ליראה את השם הנכבד והנורא. בחינת מפני שמי נחת הוא ועי"ז חל הקדושה על הס"ת כי יראה בחי' קודש כ"ש יראו את ה' קדושיו וכ"ש אל נערץ בסוד קדושים ובה ונורא על כל סביביו נמצא שע"י כתיבת האותיות בשלימות לשמה עי"ז נשלמין כל הג' שרשים הנ"ל. כי ע"י כתיבת האותיות נמשך אמונה וע"י שלימות האותיות נמשך ענוה וע"י שכותבין לשמה נמשך יראה וע"י אלו הג' שרשים גדל ונשלם האילן הקדוש שהוא אמת שהוא כלל הס"ת שהוא תורת אמת שנעשית ונבית מכתיבת האותיות בשלימות לשמה שזה בחי' האילן בחי' העץ חים שגדל מג' שרשים הנ"ל כנ"ל. וע"כ ע"י כתיבת ס"ת ממשיכין על עצמו קדושת האין הנ"ל שהוא בחי' העץ חים שהוא למעלה מהמקום ועי"ז מקדשין את המקום עד שזוכין לעלות לבחי' למעלה מהמקום שזה עיקר השלימות שבשביל זה באנו לעולם כנ"ל. וע"כ צריך כ"א לכתוב הס"ת בעצמו או עכ"פ להגיה בה אות אחד כי הוא בעצמו צריך לקדש את מוקמו באשר הוא שם ע"י שימשיך ויקשר אותיות התורה בעצמו בבחי' המקום. כדי שיגביה את המקום לבחי' למעלה מהמקום. כדי שיזכה לעלות אל האילן הנ"ל כנ"ל:
And now that the chovlim were also rectified — that is, the mochin of chutz la'aretz , in the aspect of "ropes have fallen to me in pleasant places" — that even the mochin of chutz la'aretz were included within the mochin of Eretz Yisra'ail — therefore "a maidservant saw upon the sea" etc. For even the mochin of chutz la'aretz — the aspect of the maidservant — were also rectified. And they saw and perceived through the flow of the no'am ha'elyon , which is the aspect of the splitting of the Reed Sea — when the sea of wisdom was split, as mentioned above.
Segment 19
אות ט וע"כ אין כותבין כל כתבי הקודש אלא ע"ג עור בהמה וחיה ועוף הטהורים. כי זה ידוע שמחטא אדה"ר נתלבשה התורה בלבושין גשמיים בבחי' כתונת עור כמובא בכל הספרים. כי קודם החטא הי' יכול האדם להשיג אתהתורה בפנימיותה בבחי' כתונת אור באלף אך אחר החטא כביכול נתגשם דעת האדם עד שא"א לו להשיג התורה כ"א ע"י לבושין גשמיים בחי' כתנות עור ומש םבאה השכחה כי עיקר השכחה מחמת הגשמיות כי רוחניות אינו תופס מקום אבל גשמיות תופס מקום ואז יש שכחה כי אין לו מקום במוחו לתפוס הכל. כ"ש כל זה בסי' ק"י על פסוק לא ימוש ספר התורה הזה מפיך לשון ממשות שעיקר השכחה מחמת הממשות והגשמיות שתופס מקום ע"ש. ומאז תנגשמו כל המקומות עד שרחוקן מאד מבחי' מיעוט מחזקי את המרובה מכ"ש מבחי' למעלה מהמקום לגמרי כי בתחילה ישב האדם בג"ע ששם עץ החיים. כ"ש ועץ החיים בתוך הגן שהוא בחי' האילן הנ"ל שהוא בחי' פנימיות התורה שהוא למעלה מהמקום לגמרי ואדם הי' קדוש ודעתו זך ורוחני מאדוישב במקום קדוש וזך מאד דהיינו בג"ע. ע"כ אם לא הי' אוכל מעץ הדעת הי' יכול בחייו להעלות כל המקומות ולכלול בבחי' למעלה מהמקום שהוא העץחיים שהי' סמוך אליו שם. אך ע"י חטאו נתגרש מגן עדן וירד לגשמיות המקום. ואפי' התורה הוכרחה לטובתו להתלבש בלבושין גשמיים בבחי' כתנות עור כדי שיהי' לו איזה תפיסה בה. ואז נתרחק מעץ החיים מבחי' למעלה מהמקום. כ"ש ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם שמרמז על לבושי התורה שנתלבשה בבחי' כתנות עור כמובא וכנ"ל. ואח"כ תיכף מתחלת התורה לדבר איך שנתגרש מגן עדן כדי שלא יגע בעץ החיים. כ"ש שם תיכף ויאמר ה' אלקים הן האדם וכו' וישלחהו ה' אלקים מגן עדן לעבוד את האדמה וכו' ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמוראת דרך עץ החיים כי הא בהא תליא. כי נתרחק מהקדושה מבחי' למעלה מהמקום ואפילו התורה נתלבשה בבחי' כתנות עור שהוא בחי' גשמיות בחי' מקום. וע"כ נתרחק מגן עדן מעת החים שהוא למעלה מהמקום. וע"כ עתה צריכין דייקא לכתוב את התורה ע"ג עור דייקא כדי להביא את התורה לבחי' מקום דייקא כמבואר לעיל שזה עיקר בחי' כתיבת ס"ת כנ"ל. וצריכין לכתובה ע"ג עור דייקא, שהוא בחי' כתנות עור שהוא עיקר בחי' מקום כנ"ל. כי כל זה הוא בחי' אין הדין נמתק אלא בשרשו. כי דייקא ע"י שכותבין התורה ע"ג העור ומביאין אותה לבחי' מקום עד שיש לנו בה תפיסה בידים ממש. אבל אנו כותבין אותה בקדושה ובטהרה בקדושת ס"ת לשמה עי"ז דייקא אנו מקדשין את המקום עד שנעשה בבחי' ממאה"מ ועי"ז אנו זוכין לעלות מעלה מעלה עד שנזכה לבחי' למעלה מהמקום ולבא אל העץ חיים וכנ"ל:
And this is the aspect of how Ya'akov Avinu married the maidservants and begot from them shivtei Kah [tribes of G-d] . For Avraham Avinu, peace be upon him — the contamination had not yet been purified from him until Yishma'ail came out from him — therefore by him the aspect of maidservant was still from the sitra achra , from which came Yishma'ail — who is the contamination of the mochin , the aspect of blemished mochin , the blemished mochin of chutz la'aretz . But Ya'akov Avinu — his bed was complete, for the contamination of the Serpent had already been fully purified. Therefore even the aspect of the maidservant — the aspect of chutz la'aretz , the mochin of chutz la'aretz — was by him in holiness. Therefore he also begot from the maidservants the tribes of G-d.
Segment 20
וזה בחי' להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים. דרך עץ החיים דייקא שאין יודעין את הדרך אל העץ חיים שהוא האילן הנ"ל. כמו הכת הנ"ל שחקרו שיש אילן כזה אבל לא ידעו הדרך כי נפל ביניהם מחלוקת זה אמר הדרך לכאן למזרח וזה אמר למערב וכו' ומשם נמשך כל מיני מחלוקת שבעולם שיש עד עתה כי העולם מלא מחלוקת כ"ש רבינו ז"ל ושורש המחלוקת הוא מלוקת שבקדושה שהוא מחלוקת הצדיקים מחלוקת התנאים והאמוראים שמחולקים בדרכי התורה שזה אוסר וזה מתיר זה מטמא וזה מטהר וכו'. ומשם נשתלשל בכמה השתלשלות המחלוקת של העולם שנתרבה המחלוקת וחילוקי דעות ושינויים רבי םלאין מספר בכל העולם שעי"ז נחרב הביהמ"ק כשרז"ל שלא נחרב בית שני אלא ע"י שנאת חנם ועיקר שורש המחלוקת נמשך מבחי' להט החרב המתהפכת ששומר את דרך עץ החיים שהוא בחי' שינויים ומחלוקת. וע"כ נקרא להט החרב המתהפכת על שמתהפכת ומשתנה הדעת בכמה וכמה שינויים וחילוקי דעות שמשם כל המחלוקת וכמובן בזוהר ויחי דף רכ"א ע"ש ע"פ אני חבצלת השרון שושנת העמקים מ"ש שם. וכדין אשתני אדם לכמה גוונין זמנין דינא זמנין רחמי וכו' ולא קאים בקיומא תדיר בחד מינייהו וכו' וע"ד אקרי חרב המתהפכת, מסטרא דא לסטרא דא מטב לביש וכו' משלום לקרבא מתהפכת הוא בכולא וכו' ע"ש. וסיים שם ת"ח לעלמא דאתי כתיב כי כימי העץ ימי עמי וכו' ע"ש. נמצא שלהט החרב המתהפכת הוא בחי' שינוי דעות ומחלוקת וזה עיקר השמירה מלבא אל העץ חיים כי עי"ז אין יודעין הדרך אל העץ חיים כנ"ל. כי שם אצל העץ חיים שם ההיפך ממחלוקת כי שם שלום נפלא שיהי' לעתיד כי כל החיות והעופות שוכנים שם יחד בשלום ואהבה בלי מחלוקת כלל כמבואר שם בסיפור המעשה הנ"ל. וזה בחי' וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי וכו' שהוא השלום המופלא שיתגלה לעתיד. וע"י כתיבת ס"תע"כ העור דייקא מתקנין כל זאת כי עיקר המחלוקת בחי' להט החרב המתהפכת נמשך מחטא אדה"ר שעי"ז נתגרש מג"ע מעץ החיים ששם השלום המופלא שיהי' לעתיד כי כל החיות והעופות שוכנים שם יחד בשלום נלא בלי שום מחלוקת ושם הואבחי' למעלה מהמקום שזהו ג"כ היפך המחלוקת כי עיקר המחלוקת נתהוה מחמת שכחה כי שורש המחלוקת בקדושה הוא מחלוקת התנאים והאמוראים וכל מחלוקת התנאים והאמוראים נתהוה רק מחמת שכחה כשרז"ל משרבו תלמדיי שמאי והלל שלא שימשו רבן כל צרכן נתרבה המחלוקת ע"י ששכחו כמה הלכות ופירושיהןועיקר השכחה הוא מחמת שהתורה נתגשמה בבחי' מקום ע"י שנתלבשה בכתנות עור כנ"ל שעי"ז יש שכחה כנ"ל ע"כ צריכין לכתוב התורה ע"ג העור דייקא ועי"ז ממתיקין הדין בשרשו וממתיקין בחי' כתנות עור בחי' המקום שנמתק ע"י שכותבין התורה עליו בקדושה ואזי נתהוה בבח'י ממאה"מ העליון שהוא תכלית וסוף המקום לגמרי שמשם ולמעלה הואבחי'למעלה מהמקום לגמרי ועי"ז עולין לבחי' למעלה מהמקום ובאין אל העץ חיים שהוא בחי' האילן הקדוש הנ"ל שהוא למעלה מהמקום כי ע"י שממתיקין בחי' כתנות עור עי"ז נתבטל להט החרב המתהפכת ונתבטל המחלוקת הבא מבחי' כתנו תעור מבחי' להט החרב המתהפכת וזוכין לידע הדרך אל העץ החיים ונתרבה השלום עד שזוכין להשלום המופלא שיהי' לעתיד שהוא בחי' וגר זאב עם כבש וכו' שזה השלום הוא אצל האילן הנ"ל שהוא בחי' העץ חיים ששם שוכנין כל החיות והעופות בשלום נפלא ונעים כנ"ל. וזה עץ חיים הוא למחזיקים בה וכו' וסמיך לי' דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום כנ"ל:
And this is what our Sages of blessed memory were precise to say: "She saw" etc. — "what Yechezkel the prophet did not see." "Yechezkel the prophet" specifically — for Yechezkel the prophet saw prophecy in chutz la'aretz . And our Sages of blessed memory asked: "Is it not so that prophecy only rests in Eretz Yisra'ail?" — that is, the flow of prophecy, the holy spirit, the aspect of the flow of mochin , the flow of the no'am , is only in Eretz Yisra'ail. And they answered: "The word of Hashem was already ( hayo hayah )" — it already had been. For he had already prophesied first in Eretz Yisra'ail, and therefore he was able to attain prophecy also in chutz la'aretz . That is, since he had already merited the flow of mochin , the flow of the no'am , in Eretz Yisra'ail — through this he merited also in chutz la'aretz . For when the no'am ha'elyon flows, then the mochin of chutz la'aretz are also rectified. And therefore one can see prophecy also in chutz la'aretz when one first merits seeing it in Eretz Yisra'ail, as mentioned above.
Segment 22
אות יא [נשמט] גם עיקר המחלוקת הוא בבחי' מקום ששם יש גבול ומקום מיוחד לכ"א ואחד ואז שייך מחלוקת ע"י שאחד רוצה ליכנוס בגבול חבירו שמשם כל המחלוקת שבעולם ע"י שנדמה לכ"א כאלו חבירו רוצה ליכנוס למקומו וגבולו וזה בחי' כי קצר המצע מהשתרע וכו' בחי' צר לי המקום וכו' אבל בבחי' ממאה"מ מכ"ש בבחי' למעלה מהמקום לגמרי שם אין שום גבול ויצר ואין שייך שם מחלוקת כלל. וכן ארז"ל כד הוי רחימתן עזיזא אפותיא דספסירא וכו' כי הא בהא תליא מחלוקת וגשמיות המקום ולהיפך שלום וביטול המקום הם תלויים זה בזה וכנ"ל. וע"כ אצל האילן שהוא למעלה מהמקום שם השלום הנפלא כנ"ל. וכל זמן שהי' רחוקים מהאילן לא הי' השלום בשלימות. ע"כ הי' ביניהם מחלוקת עד שלא ידעו הדרך לבא לשם וכשזכו להתייגע ולטרוח עד שהי' להם המדות של האילן נמשך עליהם קדושת האילן ונמשך עליהם שלום ותיכף הסכימו כולם לדעת אחת לכווין דרך האמת ובאו אל האילן ע"י הבעל חטוטרות שהביאם לשם ושם זכו לתכלית השלום המופלא כנ"ל:
It turns out that Yechezkel the prophet merited this aspect of "ropes have fallen to me in pleasant places" — which is the aspect of the prophecy of chutz la'aretz , through the prophecy of Eretz Yisra'ail, as mentioned above. But certainly the revelation of this aspect of "ropes have fallen to me in pleasant places" that took place at the splitting of the Reed Sea was greater than this aspect of "ropes" etc. that Yechezkel the prophet had. For then [with Yechezkel] it was during the exile and was only for an individual. But at the splitting of the Reed Sea it was during the redemption, and then there was a very great revelation. And they all merited this aspect of "ropes have fallen to me in pleasant places" — that the mochin of chutz la'aretz were also rectified, and also through these mochin they saw and perceived as well. And this is "a maidservant saw upon the sea what Yechezkel the prophet did not see" — specifically. For the perception of the mochin of chutz la'aretz — which are the aspect of the maidservant — that were included in the mochin of Eretz Yisra'ail, and saw and perceived as well from the sea of wisdom — this aspect was greater than the perception of Yechezkel the prophet, who also merited perceiving through the mochin of chutz la'aretz the perception of prophecy etc., as mentioned above. But the aspect of this perception at the time of the splitting of the Reed Sea was greater, as mentioned above.