Segment 2
אות א א) ע"פ המאמר תקעו המתחיל מתוכחה (בלק"ת סימן ח') כי איתא שם בתחילת המאמר ומובא לעיל כ"פ שע"י האכילה שהוא מזונא דגופא נחלש מזונא דנשמתא כי ע"י האכילה מגבירין ח"ו עקב דסט"א בבחי' אוכל לחמי הגדיל עלי עקב וכו' והתיקון לזה הוא בחי' קול וכו' ולבא לבחי' זה הקול הואע"י התפילה כי עיקר התפילה היא רחמים ותחנונים ועיקר הרחמים תלוי בדעתו וכו' וכשהסט"א יונקת מהרחמנות אזי נפגם הרחמנות והדעת וכו' ואזי התפילה בבחי' דין ומזה בא תאוות ניאוף וכו'. ואזי כשיש תאוות ניאוף פגם הדעת שאז התפילה בבח'י דין והס"א בולעת אותה כי הסט"א הוא בחי' דינים וע"כ הוא בולעת ח"ו את התפילה שהוא בבחי' דין. אזי צריכין בעל כח גדול שיתפלל תפילה בבחי' דין כי זאת התפילה של הבעל כח שהוא בבחי' דין עומדת לו להס"א בצווארו עד שמוכרח להקיא כל מה שבלע מהקדושה בבחי' חיל בלע ויקיאנו וכו' ואזי מקיא ומוציא כל הדעת והתפילתו והרחמנות שבלע וחוזר הכל אל הקדושה ואזי נעשים גרים וכו' כמבוא שם ע"ש ועי"ז מתפשט הנבואה וכו' וזוכין לקול הנ"ל. שעל ידו גדילים כל הריחות שהם בחי' משיח וכו'. ע"ש היטב וזה בחי' קריעת ים סוף ומלחמת עמלק ע"ש היטב.
And for this reason, one is obligated in kevod rabo — to conduct oneself with great honor toward one's Rav. For their honor is the honor of Hashem, blessed be He. And through the kavod that one gives to one's Rav, through this the aspect of the extension of ruach hakodesh , ruach nevuah , of one's Rav is magnified and increased — which is drawn through kavod , as mentioned above. And through this the medameh is clarified and one merits emunah , which is the primary thing that one needs to receive from one's Rav, as mentioned above.
Segment 4
אות ב וזה בחי' איסור חדש שאסור לאכול מחמשת מיני דגן עד ט"ז בניסן שאז מקריבין עומר שעורים כי עורמ שעורים הוא ענין חידוש שמקריבין מאכל בהמה לקרבן. אך באמת הוא בבחי' הנ"ל. כי הוא בחי' תפילה בבחי' דין של הבעל כח הנ"ל. וזה בחי' עומר שעורים כי הקרבן הוא בבחי' תפילה כשרז"ל שהתפלה במקום קרבן וכשמקריבין מאכל בהמה לקרבן. זה בחי' תפילה בבחי' דין כי אדם הוא בחי' דעת ורחמים ובהמה היא העדר הדעת והרחמים. כי רחמים ודעת הם בחי' אחת כי זה תלוי בזה כמבואר במאמר הנ"ל וע"כ כשמקריבין עומר שעורים שהוא מאכל בהמה בחי' העדר הדעת והרחמים בחי' דין זה בחי' תפלה וקרבן בבחי' דין ואזי הסט"א רוצה לבלוע אותו הקרבן מחמת שהוא מידו כי הס"א היא בבחי' בהמיות פגם הדעת והרחמים בחי' דינים. וע"כ הוא רוצה לבלוע קרבן כזה שהוא מאכל בהמה. אבל מאחר שהכהנים שהם בחי' בעלי כח כי הכהנים נקראים אנשי חיל גבורי כח כשדרז"ל ע"פ והתעוותו אנשי החיל אלו הכהנים וכו'. וע"כ כשהכהנים קדושים בעלי כח מקריבין העומר שעורים בביהמ"ק על המזבח אזי כשהסט"א רוצה לבלוע זההקרבן מחמת שהוא מאכל בהמה בחי' דין כנ"ל. אזי זה הקרבן שהוא בחי' תפילה עומד לו בצווארו בבח'י בצווארו ילין עוז כנ"ל לענין תפילה ואזי הוא מוכרח ליתן הקאות בבחי' חיל בלע ויקיאנו וכנ"ל. ואזי מוציאין ממנו בע"כ עי"ז כל הדעת והקדושה שבלע. וזה צריכין אז בי"ו בניסן דייקא כי אז צריכין ישראל להתחיל לעסוק בתיקון הדעת לתקן פגם גלות מצרים. כי בט"ו בניסן יוצאין ישראל בכל דור ודור מזוהמת מצרים. אך אז הגביה והרים אותם הש"י למעלה ממדריגתם אבל עדיין לא תיקנו כלל ולא נזדככו עדיין מזוהמתם. אבל תיכף אחר יום ראשון של פסח אזי חוזר הדבר בהדרגה ואזי צריכין להתחיל לתקן ולהזדכך מזוהמת מצרים בהדרגה מיום אל יום שזהו בחי' ספירת העומר כידוע. ועיקר התיקון והזיכוך הוא לתקן פגם הדעת. כי עיקר גלות מצרים היה מחמת פגם הדעת שפגם אדה"ר באכילת עך הדעת טו"ר. שעי"ז נמשך יניקה להס"א מן הדעת דקדושה ועכשיו בט"ז בניסן שהוא ראשון לספירת ימי טהרה וזיכוך אנו צריכין לתקן זאת לתקן פגם הדעת דהיינו להוציא כל הקדושה והדעת שבלעה הסט"א להוציא בלעו מפיו ולהחזיר הכל אל הקדושה. וזה עושין ע"י הקרבת עומר שעורים מאכל בהמה לקרבן שזה בחי' תפילה בבחי' דין שעומד לו להס"א בצוארו כנ"ל. שעי"ז מוציא ומקיא כל הקדושה והדעת בעל כרחו וחוזר הכל אל הקדושה ונשלם ונתתקן הדעת דקדושה כביכול. וע"כ מתחילין לספור ספירת העומר שהוא לטהר עצמינו מזוהמת מצרים לתקן פגם הדת. ועיקר הספירה הוא להקרבת העומר שעורים כמו שאנו אומרים יום א' לעומר שני ימים לעומר. כי עיקר הספירה היא להקרבת העומר שעורים כי עיקר התיקון הוא ע"י העומר שעורים כנ"ל. וע"כ העומר מתיר תבואה חדשה לאכילה. כי קודם הקקרבת העומר אנו אסורים לאכול תבואה חדשה כדי שלא יתגבר מזונא דגופא ח"ו שעי"ז יתגבר ח"ו עקב דס"א בבחי' אוכל לחמי הגדיל עלי עקב וכנ"ל. ועקיר האיסור הוא רק באכילת לחם דייקא דהיינו ה' מיני דגן שהם קרויים לחם כי הדעת תלוי באכילה שכפי קדושת האכילה כן שלימות הדעת כמבואר במ"א. והעיקר הדעת הוא תלויבבחי' הלחם שהוא מה' מיני דגן שהם בחי' דעת בחי' ה' הדעת. וע"כ עיקר הסעודה ע"ש הלחם הלחם כי הוא עיקר החשיבות כי עיקר הדעת הנשלם ע"י האכילה הוא תלוי בבחי' לחם דייקא כנ"ל. וע"כ עיקר החשש שלא תתגבר עקב דס"א על ידי האכילה הוא באכילת לחם דייקא שהוא בחי' דעת. כי עיקר יניקתם הוא מהדעת שהוא עיקר חיות כידוע. וזה בחי' אוכל לחמי הגדיל וכו' אוכל חמי דייקא. כי עיקר התגברות עקב דס"א הוא ע"י עיקר האכילה שהוא לחם שהוא עיקר הדעת ששם הם אורבים ומצפים תמיד לינק משם מבחי' דעת שהואחיות כל הדברים. וע"כ א"א לאכול לחם מה ' מיני גדן כ"א ע"י תיקון הנ"ל דהיינו על ידי הקרבת העומר שעורים שעי"ז נתתקן הדעת כנ"ל. ונתתקן האכילה עי"ז כמבואר שם במאמר הנ"ל שע"י בחי' תפילה בבחי' דין של הבעל כח עי"ז זוין לקול הנ"ל שעל ידו נתתקן פגם האכילה שהיא מזונא דגופא ע"ש היטב. וע"כ אסור לאכול תבואה חדשה עד הקרבת העומר. כי התבואה שהוא הלחם שהוא העיקר האכילה בחי' דעת א"א לאוכלו כ"א ע"י תיקון הנעשה ע"י הקרבת עומר שעורים שהוא בחי' תפילה בבחי' דין של הבעל כח שעי"ז נתתקן פגם האכילה כמבואר שם היטב:
And this is what our Master of blessed memory wrote (in Likutay I, Torah 126): that we find that in every place where the Chavraya praised Rabbi Shimon bar Yochai, he would say to them more Torah; see there. For through praising him and magnifying his kavod , through this his ruach hakodesh was increased and magnified. And through this he said to them more Torah — through his holy spirit that was magnified even more through the kavod , as mentioned above.
Segment 6
אות ג וע"כ הי' מפלת המן בט"ז ניסן כי אז נתלה כי ע"י תפלה בבחי' דין של הבעלח עי"ז נשלם הדעת ונתתקן פגם תאות ניאוף שהוא בחי' פגם הדעת פגם זוהמת מצרים. וזהו בחי' מלחמת עמלק כמבואר שם במאמר הנ"ל ע"ש. כי מפת המן עמלק שיניקתו מהדעת הוא ע"י התפילה הנ"ל שהוא בחי' עומר שעורים ע"ש היטב. וע"כ כמה וכמה אומות שבאו על ישראל הי' להם מפלה גדולה בלילה הזהשל קצירת העומר שעורים כמבואר בדרז"ל כי כח כל האומות שהם בחי' מלכות הרשעה. עיקר התגברותם ח"ו הוא ע"י שיונקת הס"א מהדעת והרחמנות ח"ו שעי"ז נעשין המוחין בבחי' מוחין דקטנו תבחי' דינים שעי"ז הם מתגברים ח"ו. וע"כ על ידי עומר שעורים שהוא בחי' התיקון לזה כנ"ל. עי"ז הם נכנעים ונופלים:
And this is the aspect of the many songs and praises to Hashem, blessed be He, that we must say every day — as our Sages of blessed memory ordained for us to say Pesukay D'Zimrah etc. every day. For it is explained in the aforementioned Torah that all the descriptions and praises that we praise Him, blessed be He — all of them are in the aspect of the medameh ; see there at the end well. And each person, according to what he merits of the clarification of the medameh , thus he merits more to properly arrange descriptions and praises to Hashem, blessed be He. And the clarification of the medameh is drawn from ruach hakodesh , which is drawn through kavod , as mentioned above.
Segment 8
אות ד וע"כ זמן הקרבת העומר הוא בט"ז בניסן כי אחר חצי חודש שהוא ט"ז בחודש אז מתחיל מיעוט הירח. ומיעוט הירח זה בחי' דינים בחי' התפלה שהיא בבחי' דינים כי התפילה היא בחי' מלכות בחי' לבנה וצריכה להיות רק בבחי' רחמים ודעת שהוא עיקר מילוי הירח עיקר שלימות המלכות בבחי' כי מרחמם ינהגם בחי' ועושה חסד למשיחו לדוד. וע"י קיטרוג הירח נתמעטה זה בחי' מיעוט הרחמים והדעת שהוא עיקר האור המאיר ללבנה ששנתמעט על ידי הקטרוג ונעשה בבחי' דינים ח"ו שהם באים ממיעוט הירח כידעו ועל כן בעת מיעוט הירח שהוא אחר חצי חודש דהיינו ביום ט"ז שאז מתחיל בחינת מיעוט ודין אז צריכין בעל כח גדול שיתפלל תפלה בבחי' דין כדי שעי"ז יוציא כל הדעת והרחמים מהס"א שינקה ע"י מיעוט הירח וכו' וכנ"ל וזה בחי' עומר שעורים כנ"ל. וע"כ זמנו בט"ז בניסן שהוא תיכף אחר חצי חודש בעת התחלת המיעוט שאז צריכים זה התיקון וכנ"ל ועיקר הדבר הוא רק בחודש ניסן שהוא ראש חדשים כלליות כל החדשים ואז מתקנים מיעוט הירח בט"ז בו ע"י עומר שעורים כנ"ל. כי ניסן הוא ראש וכלליות כל החדשים כ"ש החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון וכו':
It turns out that through the praises and descriptions themselves that we arrange for Hashem, blessed be He — through this itself one can praise and glorify Him, blessed be He, more and more. For the praises and descriptions — which are the clarification of the medameh — are themselves the magnification of His glory, blessed be He. For through the praises and descriptions we magnify His glory, blessed be He. And through the magnification of His glory, blessed be He, through this ruach hakodesh is drawn — through which comes the clarification of the medameh , as mentioned above. And through the clarification of the medameh , we are able to praise and glorify Him, as mentioned above.
Segment 10
אות ה וזה בחי' שעיר של ר"ח שבא לכפרה על מיעוט הירח כשרז"ל ע"פ ושעיר עזים א' לחטאת לה' הביאו עלי כפרה וכו'. ואיתא בזוה"ק פ' פינחס שהשעיר הוא מסיטרא דעשו איש שעיר. בחי' דין והוא מקבל זה השעיר והקשה שם א"כ למה נאמר לה' ע"ש התירוץ. ולפי הנ"ל מושב הטטב על נכון. כי זה השעיר של ר"ח הוא ממש בחי' קרבן ותפילה בבחי' דין כי השעיר הוא קרבן לה' רק שהוא בבחי' דין מסיטרא דעשו איש שעיר. ועי"ז עשו שהוא הס"א מקבלו ורוצה לבולעו אבל זה השעיר עומד לו בצוארו כנ". עד שמקיא ומוציא כל הקדושה שבלע וחוזר הכל אל הקדושה ונשלם מיעוט הירח ונתתקן הכל בשלימות. נמצא שהכל נכון שהשעיר הואקרבן לה' ואף עפ"כ מקבלו ויונק ממנו עשו וזה זה עיקר התיקון כנ"ל. כי עי"ז מקיא ומויא כל הדעת והקדושה שבלע וכו' כנ"ל. וזה בחי' עומר שעורים שקרב בט"ז בניסן בעת התחלת מיעוט הירח בחודש הראשון שכלול מכל החדשים כנ"ל וזה בחי' עורמ שעורים לשון נופל על לשון בחי' עשו איש שעיר בחי' שעיר עזים הנ"ל כי עומר שעוריםהוא ג"כ בבחי' זו כי הוא מאכל במה וכו' כנ"ל. אך זה עיקר התיקון כי עי"ז דייקא חיל בלע ויקיאנו. ויקיאנו דייקא. בחי' הקאות ממש שמוכרח ליתן הקאות ע"י זה הקרבן שהוא בבחי' דיחן שהוא רוצה לבולעו. והוא עומד לו בצוארו עד שמוכרח ליתן הקאות וכו' כנ"ל. כמבואר היטב במאמר הנ"ל לענין תפילה ע"ש היטב. וזה "חיל "בלע "ויקיאנו ר"ת של זה הפסוק שהוא שם קדוש כמובא הוא בגימ' י"ו. היינו בחי' י"ו בניסן שאז מקריבין עומר שעורים שע"י חיל בלע ויקיאנו כנ". וכן מובן בזוה"ק שסוד הקרבת העומר הוא בבחי' חיל בלע ויקיאנו כדי שיברח מאשת חיל בחי' מלכות דקדושה שנתתקן על ידי עומר שעורים בבחי' תיקון מיעוט הירח כנ"ל. והבן. ע"ש בזוהר בפ' אמור:
It turns out that through the praises themselves — which are from the clarification of the medameh , which are the aspect of the magnification of His glory, blessed be He — through this itself we are able to praise and glorify Him, blessed be He, more and more, as mentioned above. And this is the aspect of "Halleluyah, Halleluyah" — that one must chain Halleluyah after Halleluyah (as is brought in the Tur, Orach Chaim ). That is, as mentioned above: that each time one praises Him, blessed be He, and says Halleluyah , through this itself one can say another Halleluyah . And this is the aspect of "Sing to Him, make music to Him" (Tehillim 105:2) . And similarly, "Make music to G-d, make music; make music to our King, make music" (Tehillim 47:7) etc. And similarly many praises are stated in double language — for each time one sings and makes music and praises Him, blessed be He, through this itself one can praise Him more and more, as mentioned above.
Segment 12
אות ו וזה בחי' קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. שהכל הי' בימי הספירה קודם מתן תורה כי איתא שם במאמר הנ"ל שהתפילה בבחי' דין של הבעל כח הנ"ל היא בחי' קי"ס ומלחמת עמלק ע"ש ועי"ז זוכין לנבואה שהוא בחי' קבלת התורה שאז זכו כל ישראל לנבואה וכ"ז נעשה בימי הספירה ע"י הקרבת עומר שעורים שהוא בחי' הנ"ל. בחי' תפילה בבחי' דין של הבעל כח שעי"ז נעשה בי"ס ומלחמת עמלק וזוכין לקבלת התורהבסוף ימי ספירת העומר כנ"ל ע"ש במאמר הנ"ל היטב ותבין:
And this is the aspect of " Song l'David " and " L'David song ." And our Sages of blessed memory said that sometimes ruach hakodesh rested on David and afterward he said a song, and sometimes he said a song and afterward ruach hakodesh rested on him. That is, as mentioned above. For one depends on the other: sometimes through the song that he says — which is the magnification of His glory, blessed be He — through this, ruach hakodesh is drawn upon him, for the primary ruach hakodesh is drawn through the kavod , as mentioned above. And conversely, sometimes ruach hakodesh rests on him and afterward he says a song — for through ruach hakodesh , the medameh is clarified, through which specifically one can say a song, that is, to arrange praises and descriptions to Hashem, blessed be He — which is drawn from the clarification of the medameh , which is drawn from the ruach hakodesh , ruach nevuah , through which comes the primary clarification of the medameh , as mentioned above. It turns out that one depends on the other. And therefore sometimes ruach hakodesh rests first and sometimes the reverse, as mentioned above.
Segment 14
אות ז וזה שכתוב במגילת רות והמה באו בתחילת קציר שעורים. ודרז"ל בקצירת העומר הכתוב מדבר כי ע"י עומר שעורים נתתקן מלכות דקדושה כנ"ל.ומלכות דקדושה היא בחי' מלכות משיח. וכן מבואר שם בדברי המאמר הנ"ל. שע"י התפילה בבחי' דין של הבעל כח זוכין לריח שהוא בחי' משיח כמבואר שם ע"פ וירא מנוחה כי טוב וכו' ויהי למס עובד בחי' משיח שיצא מעובד שנולד מרות. וע"כ בעת שבאתה רות ונעמי לשם שעי"ז נולד שלשלת מלכות דוד משיח. ע"כ מגלה הפסוק שזמן ביאתם הי' בעת קצירת עומר שעורים כי תיקון מלכות דקדושה שהוא בחי' מלכות משיח. נעשה ע"י בחי' עומר שעורים כנ"ל גם רות היתה גר צדק. וגרים נעשים ע"י תיקון התפילה בבחי' דין הנ"ל. ע"כ באתה בעת קצירת העומר דייקא וכנ"ל:
And this is the aspect of "Before an elder ( saivah ) you shall rise, and you shall honor the face of a zakain " (Leviticus 19:32) . For the primary old age and saivah is drawn from the root of the supernal old age, from which is the primary nevuah — which is the clarification of the medameh — which is the aspect of Matan Torah , which is the primary completeness of the supernal nevuah , as is explained there in the aforementioned Torah. And then Hashem, blessed be He, appeared to them as "an elder full of mercy ( zakain malei rachamim )" .
Segment 15
[שייך לעיל] וזה שאמר המן אתי עומר שעורים ונצח אותי. כי עורמ שעורים דייקא נצח את המן עמלק כנ"ל. כי עיקר מפלתו עי"ז כנ"ל. ונתבטל מלכות הרשעה ונתעלה מלכות דקדושה בחי' מלכות משיח כנ"ל:
It turns out that the aspect of zakain at its root is the aspect of the root of nevuah . And from there is the primary old age and saivah of all the holy elders. For the primary old age and saivah is for the purpose of the clarification of the medameh , for the purpose of revealing the holy emunah in the world. For this reason Hashem, blessed be He, lengthens a person's days — so that through the abundance of his days he should merit drawing upon himself an illumination from the aspect of ruach nevuah , from the aspect of the zakain malei rachamim from which old age is rooted — so that he should merit the clarification of the medameh in order to reveal the holy emunah in the world, in the aspect of "And even to old age and gray hair, O G-d, do not forsake me, until I declare Your might to the generation, to all who come, Your power" (Tehillim 71:18) .