Segment 2
אות א כי איתא בכתבים מעלת הבכור בסוד אין אשה כורתת ברית וכו' אין האשה מתעברת וכו' כי בפעם א' עושהבה בחי' כלי שבתוכה היא מקבלת אח"כ המ"נ. שמהם נצטיירין הוולדות. וכל הבנים שמולדת כולם מבחי' זאת הכלי והבכור שהוא הראשון מקבל העיקר מבחי' זאת הכלי והוא כלול מכולם ע"כ חייבים בכבודו עיין שם:
In a place where it is customary to teach Torah shebichsav [the Written Torah] for a fee, it is permitted etc. But Torah sheb'al peh [the Oral Torah] — it is forbidden to teach for a fee etc.
Segment 3
והנלע"ד שזה בחי' מה שאיתא במאמר גזילה (בסי' ס"ט). והכלל שכל הנפשות שרשם בעשירות והאשה שכולה בחי' נפש כל שלימותה הוא ע"י עשירות וזה בחי' כסף קידושין. שעל ידו משלים אותה. וע"כ עי"ז נקנית לו ואח"כ נותן לה כתובה שהיא שלימות נפשה. ותמיד משתדל הבעל להשלים אותה על ידי עשירות ופרנסה שנותן לה ע"ש. וזה העשירו תהוא שורש נפש הבנים וכולם תלויים בהממון שמשלים אותה על ידו ע"ש היטב. היינו כי בתחילה אין לה שום שלימות ואח"כ מתחיל להאיר אותה ולהשלימה ע"י הכסף קידושין שהיא שלימות נפשה אך הוא רק הארה בעלמא ואח"כ אינו נשלמת וניקנית לו לגמרי כ"א ע"י החופה ועיקר החופה הוא היחוד. כדאיתא בפסוקים. ואזי בפעם הא' נותן להכל אשר לו ומאיר בה הה"ג שהם בחי' עשירות בבחי' מצפון זהב יאתה כמ"ש שם במאמר הנ"ל. כי אז עיקר שלימותה שהוא ע"י עשירות. וע"כ אז נתחייב בכתובה כי ארוסה אין לה כתובה ועיקר חיוב הכתובה בשביל הזווג הא' כדאיתא בפסוקים ע"ש. כיאז משלים נפשה ע"י בחי' עשירות כנ"ל. וזהו בחי' הכתובה שהוא ממון כנ"ל. וע"כ הכתובה מאתיים זוז לא יטול מן הצדקה. נמצא שע"י הכתובה של מאתיים זוז הוא מעלה אותה מבחי' עניות ודלות שהיתה מקודם כידוע ומשלים אותה בבחי' עשירות כי מ ישישלו מאתיים זוז אינו עני כנ"ל. וע"כ עיקר הכתובה דאורייתא היא רק לבתולה כנ"ל. וע"כ גם האונס והמפתה חייב חמשים שקלים קנס. ומשם למדו הכתובה. כי הממון של הכתובה הוא בחי' עישרות הכלי הנ"ל:
For it is brought in the words of Rabbeinu — may his light shine — in the ma'amar "T'hilah l'David" (Torah 12): that one who is a tzadik and learns his Torah lishmah [for its own sake] and his Torah is very pure, even so, it is necessarily required that there be in his Torah some aspect of shelo lishmah [not for its own sake] — so that he can draw shefa [bounty] to the world, in the aspect of "in her left hand are riches and honor" (Proverbs 3:16) ; see there well.
Segment 4
וזה בחי' חמשים שקלים של הכתובה כי בתחילה קודם שנשלמת ע"י בעלה והיא בעניות ודלות אזי היא בבחי' צדק כידוע. ואיתא בדברי רבינו (בסי' ס"ז) שאותיות צדק הם מורים ע"ז. כי הצ' הוא יו"ד נו"ן והיו"ד בהחזרת פנים מן הנו"ן שהיא בחי' מלכות בחי' לפני שמש ינון שמו והד' היינו שהיא בדלות ועניות והק' וכו'. ואח"כ כשמשלים אותה כנ"ל ומאיר בה החו"ג שהם בחי' ה' אזי נעשית מד' ה' ונעשית מצדק צדקה. וזה בחי' הנו"ן שקלים שמקבלת עתה. כי עתה נשלמת והיא בחי' נו"ן כנ"ל ובתחלה לא הי' לה שלימות כי הי' היו"ד בהחזרת פנים מן הנו"ן. ועתה נחזרין פב"פ חוהיא מקבלת ה' חו"ג שכל א' כלול מיו"ד הנ"ל. וזה בחי' נו"ן ועתה היא נשלמת בכל בחינותיה כי נשלמת בבחי' נו"ן שהיא בחי' מלכות כנ"ל. וזהו בחי' חמשים שקלים שהם מאתיים זוז שהם היפך מן עניות כנ"ל ואזי כשיש לה שלימות הנ"ל אזי היא ראויה להוליד כי כבר קיבלה שורש הנפשות של הבנים שהיא העשירות כנ"ל ואז יכולה לקבל נפשות הבנים ולהוליד אותם ואח"כ כל הבנים הנולדים כולם מקבלים מבחי' זאת הכלי היינ ובחי' העשירות שהוא שורש נפשם כנ"ל והבכור נוטל חלק בראש כנגד כולם. נמצא שמעלת הבכור הוא שיש לו חלק גדול בהעשירות יותר מאחיו כנ"ל וע' שם במאמר הנ"ל בחי' ירושה ע"ש והכלל שחשיבות הבכור הוא ע"י בחי' עשירו שיש לו ביותר. ע"כ פדיונו בכסף כי אח"כ ע"י חטא העגל שנפגמו הבכורות והפגם הי' בבחי' עשירות. בבחי' וזה בהרביתי להם וכו' בחי' ודי זהב כשפרש"י והכהנים שלא חטאו אז נבחרו תחתיהם נמצא שהכהנים קיבלו וזכו במעלות וחשיבות הבכורים וע"כ זכו בעבודה תמורתם כי העבודה מעשרת כמ וקטרת נמצא שחיות הבכור הוא אצל הכהן והבכור שאבד מעלתו ע"י הפגם יש בו אחיזת הסט"א בפרט כי שם נאחזין ביותר היינו בבחי' מלכות שהוא בחי' הבכור כנ"ל בחי' (תהלים פ"ט) אף אני בכור אתנהו. וזהו בחי' עשירו תשהיא בחי' מלכות ע"כ צריך לפדותו ע"י הצדקה שנותן לכהן בבחי' וצדקה תציל ממות. כדאיתא שם במאמר הנ"ל שתיקון המלכות והעשירות הוא ע"י הצדקה ע"ש והצדקה נותן לכהן דייקא. ובתורת פדיון מן הכהן כי צריך לחזור הבכור אל הכהן ששם שורש נפשו וחיותו כי הכהנים זכו בהם כנ"ל. ועי"ז הוא מעלהו ומוציאו מן הסט"א שלא תהי' נאחזת בו ח"ו כי אין להם אחיזה אלא בדבר שנפגם ונסתלק חיותו כידוע. וכדאיתא במאמר הנ"ל אך כשמקדש הבכור ומחזירו ומשעבדו לכןה ששם חיותו כנ"ל. נמצא שחוזר לשרשו וחיותו אזי אין להם שום אחיזה בו ואח"כ כשרוצים לפדותו מן הכהן צריך לפדותו בכסף דייקא. כי הכסף שנותן לכהן הוא תמורת הבכור ממש כי מעל תהבכור הוא בחי' עשירות כנ"ל. וע"כ נותן לכהן ה' שקלים כנגד הה' חסדים של בחי' הצדקה כדאיתא בדברי רבינו נ"י. שעי"ז פודה אותו ומצילו בבחי' וצדקה תציל וכו'. וכל שקל ד' זוזים. נמצא שבה' שקלים מרומז בחי' המלכות שהיא בחי' עשירות שהוא בחי' הבכור. כי בתחילה הוות ד' וחזרה ונעשית ה' כשפודין אותו ומשלימין אותו:
For from Chumash [the five books] alone one is not called a lamdan [scholar] — only one who learns Gemara and poskim [halachic authorities] ; see there.
Segment 5
וע,כצריך לפדותו לאחר חודש ימים. כי בכל חודש נשלמת ונתתקנית הלבנה שיא בחי' מלכו תוע"כ אז נשלם הבכור שהוא בחי' מלכות כנ"ל וקודם שלשים עדיין הוא בספק נפל כי מארת ח"ו משם אסכרה לרביי ח"ו ובכל חודש נתמלאת ונתתקנת אורה. וכדאיתא בדברי רבינו (בסי' קנ"א) שאמירת ובראשי חדשיכם סגולה לבנים ע"ש וע"כ אחר חודש אז יוצא מחשש נפל ונעשה בר קיימא. ואז ראוי לפידיון שעי"ז הוא נתתקן ונשלם כנ"ל וע"כ לא זכו בני ישראל לעשירות במצרים כ"א אחר מכת בכורות כי כשנכנעו בכורי מצרים וישראל זכו לבכרוה בבחי' בני בכורי ישראל אז זכו בני ישראל בכל העשירות של מצרים כי העשירות היא בבחי' בכורים כנ"ל. וזה בחי' אלו הרג את בכוריהם ולא נתן לנו את ממונם דיינו כי הם בחי' אחת כנ"ל. ע"כ סמכן זה לזה כנ"ל:
For Torah shebichsav and Torah sheb'al peh are the aspect of day and night . As is brought: when Moshe Rabbeinu was in the firmament, he would learn Torah shebichsav by day and Torah sheb'al peh at night — and through this he knew the difference between day and night, as Rabbeinu — may his light shine — brought (in Torah 3). And this is the aspect of yamin and s'mol [right and left] , which are the aspect of day and night.