Segment 2
אות א ענין חלה שמשונה מתרומות ומעשרות שנוהגת אפילו בזה"ז בחו"ל אע"פ שכולנו טמאי מתים כדי שלא תשתכח תורת חלה מישראל:
And therefore, even now that the Torah has been given — nevertheless, in a time when [people] are falling away from the Torah, or even when one individual transgresses, G-d forbid, the words of the Torah — Hashem blessed be He nonetheless does not destroy the world, but rather sustains the world through His kindness, through the chessed chinam that was sustaining the world prior to the acceptance of the Torah, as mentioned.
Segment 3
ע"פ התורה ישראל נעשים אדונים לבעליהם וכו' (בלק"ת בסי' ע"ו) ע"ש. והכלל שבכל מקום שישראל באים לשם בגלות בתחילה הם שם כבושים בגולה ויש להם יסורים גדולים. בגשמיות ורוחניות כ"א לפי בחינתו וכו'. כי הם נעים ונדים ומטולטלים שם ובזוים שם בעיני הרוב כמעט כולו וכו' וכו'. אבל אח"כ הם כובשי םגם זה המקום בעצמו ומרימין ומנשאין גם המקום ההוא עם כל מה שבתוכו להש"י בבחי' "ונשאר "גם "הוא לאלקינו ר"ת גול"ה בחי' עתידין בתי תרטיאות וכו' שילמדו בן תורה ברבים שנאמר ונשאר גם הוא לאלקינו כשרז"ל וכו' ע"ש:
And this is the aspect of teshuvah [repentance] that preceded the world [ teshuvah kadmah la'olam ] — for teshuvah is above the Torah, being the aspect of this chessed chinam , the aspect of the Torah hane'elemes that was sustaining the world prior to the giving of the Torah. For according to strict justice [ midas ha'din ], repentance does not avail for any sin, as our Sages of blessed memory brought: that according to strict justice, the soul that sins shall die [ Ezekiel 18:20 ]. But Hashem blessed be He saw that the world could not survive on this [basis], and therefore He preceded teshuvah to the world, and decreed in His great kindness that repentance avails even if one transgressed the entire Torah in its entirety — and even if one did what one did, repentance is always effective.
Segment 5
אות ב וזה בח'י חלה וכל מתנו תכהונה שנותנין מדברי מאכל דייקא וביותר מגידולי הארץ שהם תרומה וביכורים ומעשרות וחלה הבאה באחרונה וכו'. כי מה שישראל הם כבושים בגולה בתחלה בכל מקום שהם מטולטלים שם. זה מחת שבכל מקום יש ניצוצות ונפשות קדושות הרבה שנדחו ונפוצו ונתפזרו לשם על ידי חטא אדם הראשון ועל ידי חטאי כל הדורות עד היום הזה ואלו הנצוצות והנפשות מצפים ומחכים תמיד שיבא לשם איש הישראלי. ותיכף שבא לשם איש הישראל יהם נופלים עליו ומסבבים אותו ונתאחזים בו כדי שיתקנם ומחמת שאלו הנצוצות מונחין בין הגוים ובין הקליפות שהם נאחזים ומהודקים בהם מאד. עי"ז יש יסורים גדולים לאיש הישראל שבא לשם כי גם הקליפות וכו' וכל המחשבות רעו תוזרות ובלבולים וכו' הבאים מהם נאחזין בו מחמת שראוים שהנצוצות רוצים להתתקן ועיקר האתחזם והתגרותם הוא בעת שזה האיש עוסק באיזה דבר שבקדושה שאז הוא זמן תיקונם וגאולתם של הנצוצות מבין העכו"ם והקליפות כידוע ומובן כל זה בספרי רבינו ז"ל בכמה מקומות ומובן ברמז גם בספרי הזוהר וכל כתבי האריז"ל שה םאחד מהיסודות הגדולות שספרי האריז"ל והזוהר מיוסדים עליהם כידוע למבינים במקומות אין מספר. וזהו בחי' תכבד העבדוה על האנשים וכו' בחי' ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה וכו' וזהו תוקף אריכת הגלות בפרט עכשיו כי כל מה שסמוך יותר ויותר אל הקץ מתגברים ומתגרים יותר כל המתנגדים אל הקדושה והקליפות והתאוות והנסיונות והבלבולים וכו' כמבואר במ"א וצרייכן התחזקות גדול מאד מאד כנגדם ולצפותולחכות לישועת ה' בכל עת בכל מקום שבאים לשם בגלות וטילטול עד ישקיף וירא ד' משמים ואז יזכה שלא הי' שיצא ויעלה משם לחירות בעצמו אף גם יברר ויעלה משם כמה וכמה ניצוצות השייכים לחלק שורש נשמתו בבחי' ונשאר גם הוא לאלקינו עד שגם המקום בעצמו יתקדש בקדושה גדול שילמדו בו תורה ברבים בבחי' עתידין בתי תרטיאון וכו'. וזה בחי'ואחרי כן יצאו ברכוש גדול הנאמר גם על הגלות הזה כידוע. כשרז"ל וגם את הגוי לרבות גלות כל הד' מלכיות:
And in truth the aspect of teshuvah is the aspect of the Torah hane'elemes — for teshuvah is the aspect of Yom Kippur , the aspect of binah , which is alma d'iskasya [the concealed world], the aspect of the Torah hane'elemes . For since one has transgressed the words of the Torah, how can repentance avail, and how can one rectify this? But then one is obligated to ascend through teshuvah and rectify oneself through the aspect of this chessed chinam — which is the Torah hane'elemes that was sustaining the world even without Torah-observance. And through this one rectifies [oneself] and returns to Hashem blessed be He.
Segment 7
אות ג וזה בחי' חלה וכו'. כי עיקר הניצוצות הקדושות נפלו ביותר לדברי מאכל מחמת שתחילת נפילתם הי' ע"י חטא אדה"ר שחטא באכילה שהוא אכילת עץ הדעת טו"ר וע"כ צריכין יגיעות גדולות קודם שמבררין מאכל מפסולת בגשמיות ורוחניות. והעיקר ביותר בצומח מן הארץ בפרט בחטים וה' מיני דגן שהם נקראנים לחם שהם עיקר המאכל המשביע כשר"ל. וע"כ יש כמה מלאכות בפת קודם שמבררין אותם מהפסולת שהם חרישה וזריעה וכו' וקצירה ודישה ומריחה וברירה וטחינה והרקדה ולישה ואפיה קודם שטועמין טעם הלחם. וכן יש כמהמצות בפת שהם עשר מצות כשרדז"ל כדי לברר החטה והקמח והלחם וכו' ממוץ ותבן וכו' ורוחניות כי עיקר התיקון ע"י קדושת המצות הנוהגות בםה ועיקר הבירור ע"י האמונה כידוע. וצריכין להיות חזק באמונה עד שיזכה להארת הרצון בשעת האכילה שישתוקק ויכסוף להש"י ברצון מופלג וכו' כמבואר בהתורה כי מרחמם ינהגם וכו' (בלק"ת סי' ז') ע"ש וכאשר שמעתי והבנתי אז משיחתו הק' שהשיח אז בעת ההיא ונדפס אצל המעשיות ע"ש. שצריך האדם לחזק א"ע רק באמונה שלימה בלי שום חקירו תואז יזכה ע"י האמונה לעלות לרצון עד שישתוקק ויכסוף להש,י ברצון מופלג בלי שיעור וכו' והארת הרצון זוכין בשעת האכילה דייקא ע"י כלליות העולמות ע"י הארת בן ותלמיד כוו' שמודיעים להם הדעת האמת יכי ה' הוא האלקים שמשם עיקר האמונה הקדושה וע"כ צריכין ליתן הראשית לכהן מהמאכלים כי הכהן הוא בחי' כלליות בן ותלמיד כמבואר בהתורה הנ"ל כי על ידי שנותנין המתנו תלהכהן שכלול מבן ותלמיד עי"ז נשלם האמונה ומבררת כל הבירורים עד שמעלה אותםאל הרצון עד שזוכין להארת הרצון בשעת האכילה דייקא כי עיקר האכילה והשביעה מהרצון בבחי' ומשביע לכל חי רצון וכ"ש נפתליט שבע רצון ומלא ברכת ה' שנאמר על שבח פירות ארצו וכן יהי רצון אחיו וטובל בשמן רגלו וכו' ובשפרש"י שם ועיקר הטעם והתענוג של הדבר מאלכ נמשך מרצון העליון וצריך כ"א להתגבר בשעת אכילתו שיעלה הכל לשרשו. שיזכה ע"י האכילה להארת הרצון כנ"ל שזהו עקיר שלימות הבירור והעלי' של כל הניוצות שבמאכל כשעולין לרצון העליון שזהו שרשם העליון כידוע וזה יכול כל אדם לזכות ע"י כח הצדיק האמ תשמאיר בו הארת בן ותלמיד כנ"ל. שעי"ז זוכין בשעת האכילה להארת הרצון כנ"ל. כי עיקר תיקון ובירור הנצוצות על ידי הארת בן ותלמיד הנ"ל דהיינו על ידי שמאירין בכל מקומות הנמוכים והנפולים כי עדיין ה' עמם וכו' בחי' מלא כל הארץ כבודו בחי' הקיצו ורננו שוכני עפר וכו'. כי הניצוצות שנפלו מקום שנפלו הם בבחי' שוכני עפר כי מונחים בדיוטא התחתונה מאד. ועיקר בירורם ועלייתם ע"י בחי' הזאת של הארת דרי מטה בחי' הקיצו ורננו שוכני עפר וכו' כנ"ל. וע"כ עי"ז זוכין להארת הרצון בשעת האכילה וכו'. וכל אדם צריך להתחזק לילך עם התורה הנ"ל לחזק א"ע תמיד בהש"י ולבלי לייאש א"ע בשום אופן רק לידע תמיד כי מכה"כ ועדיין ה' עמו ואצלו וכ' עד שיזכה להתחזק בשעת האכילה שיגיע להארת הצרון שדייקא בעת האכילה ייגע עליו רצון והשתוקקות חזק ונמרצ מאד מאד להש"י וכו' כ"ש שם. וזהו ההיפך ממש מהנפילות של רוב העולם שע"פ רוב נופלים בדעתיהם מחמת מעשיהם שאינם כהוגן ורבים מייאשים א"ע כידוע רעה חולה הזאת תחת השמש ורוב הנפילות הם ע"י האכילה כמבואר בדברי רבינו ז"ל במ"א בודאי כ"ש אין זוכה לקדושה כראוי בודאי אינו אוכל בקדשוה וטהרה כראוי. ומחת זה דרך הרבהליפול בדעתם בכל פעם מחמת האכילה ובאמת כל זה מעשה בעל דבר כי אסור ליפול בדעתו משום דבר כמבואר בדברי רבינו פעמי םאין מספר אדרבא צריכין לחזק א"ע בכ"פ בכל יום כנ"ל. ובפרט בשעת האכילה שאסור להיות אז איש עצ ל (שקורין שלימזלניק) כ"ש שם רק להיות איש חיל עד שיזכה להארת הרצון בשעת האכילה דייקא היינו כי לא די שאסור ליפול בדעת וע"י אכילתו אדרבא צריכין לידע ולהאמין שאכילת איש הישראלי יקרה מאד מאחר שאכילתו ע"פ התורה עכ"פ שאינו אוכל דבר האסור ח"ו רק הכל ע"פ התורה כ"ש ותורתך בתוך מעי כשפרש"י שם כל מאכלי על פיך וגם מברך על כל דבר תחילה וסוף. ועל ידי זה כל אדם מישראל מברר בירורים הרבה באכילתו ויש לו לאכול בשמחה ובהתחזקות גדול בהש"י ולידע כי מכה,כ וה' עמ ווכ' כנ"ל עד שיזכה בשעת אכילתו דייקא להארת הרצון שישתוקק אז דייקא להש"י ברצון מופלג מאד ואז הוא תכלית שלימות הבירור של כל הניצוצות שעולים לשרשם העליון כנ"ל:
And this itself is [the meaning of] the fact that the Land of Israel was first in the hand of Cana'an, and afterward given to Israel — for it is all one. The Land of Israel and the Torah are entirely one — for the primary observance of the Torah is in the Land of Israel, as it is written: "He gave them the lands of nations... so that they might keep His statutes and observe His Torah" etc. [ Tehillim 105:44–45 ]. And as is written in the Torah many times: "And you shall keep this covenant" etc. "in the land which you shall inherit" — and similar to this in many verses.
Segment 8
וע"כ כל מה שהאמכל סמוך לגמרו יותר דהיינו שיתנהו ממנו וירגישו בו טעמו צריך בירור יותר וע"כ בעת גמר התבואה והפירו תצריכין להפריש מהם ביכורים ותרומות ומעשרות ואח"כ כשעושין קמח מהתבואה ומגבליןל אותו עם מים לעשות עיסה שאז עיקר הגמר של התבואה שיהי' נעשה ממנה לחם שהוא עיקר מאכל האדם אז עיקר הבירור מחמת שאז סמוך לגמר ואז צריכין להפריש חלה לכהן כי בעת גמר הלחם שאז נרגש בו הטעם והשביעה שנמשך מרצןו העלון כנ"ל ע"כאז עיקר התיקון והבירור ע"י מצות חלה לכןה שכלול מהארת בן ותלמיד. כדי שנזכה בשעת אכילת הלחם להארת הרצון שמשם עיקר הטעם והשביעה שזה עיקר העליה והבירור של כל הניצוצות כשעולין לרצון העליון דהיינו כשאדם משתוקק על ידם להש"י ברצון מופלג וכו' כנ"ל:
And therefore, had Hashem blessed be He given the Land of Israel to Israel immediately at the time of the creation of the world — and had [the land] never been under the dominion of the akum [idolaters / the nations] at all from the start — and had the holiness of the Land of Israel been revealed immediately — then immediately when Israel would sin, G-d forbid, the land would vomit them out and its holiness would be hidden, and it would no longer be possible to ever again reveal its holiness. And therefore it was absolutely necessary that the kelipah [husk] precede the fruit [ ha'kelipah kodemes la'pri ] — that the Land of Israel should be in the hand of Cana'an for so many years. And in truth, even then, when the Land of Israel was in the hand of Cana'an, the Land of Israel was already in its holiness just as it is now — for the holiness of the Land of Israel is fixed and established forever [ kevia u'kayma l'olam ] — only that its holiness was deeply hidden in great concealment [ be'helem gadol ], and no one at all knew of its holiness, until our father Avraham came and placed it in the balance [ u'tikil b'tikla ] etc., until it was revealed to him. For specifically Avraham was able to begin to reveal its holiness — for Avraham was a man of kindness [ ish ha'chessed ], and his attribute was kindness — and therefore he was able to perceive the hidden holiness in the Land of Israel, which is the aspect of chessed chinam , the aspect of the Torah hane'elemes that was sustaining the world prior to the giving of the Torah. For this chessed was hidden within the Land of Israel, for the Land of Israel and the Torah are entirely one, as mentioned.
Segment 10
אות ד וזה עיקר קיום שלנו בתוקף הגלות הררוךהמר הזה שאין לנו להחיות א"ע וכל מה שאנו רוצים לעשות הן תורה ותפילה וכו' אין מניחים אותנו לעשות בשלימות מגודל עוצם גלות הנפש והגוף שמתגבר על כ"א ואחד כפי מה שיודע בנפשו ועיקר חיותינו ע"י הרצון ע"י שמאירין בנו הצדיקים השלמים הארת בן ותלמיד הנ"ל שעי"ז כל אדם יכול לזכות להארת הרצון בשעת האכילה דהיינו להשתוקק להש"י ברצון חזק וכו' כנ"ל. ועי"ז יש לנו תקוה לצאת מהגלות בגשמיות ורוחינות כי עיקר הוא הרצון כמובא בדברינו בכמה מקומות וכמו שאומרים כנס,י להעכו"ם וסטרין אוחרנין המתגברים כנגד םבכל עת למונעם בכל מיני מניעות ח"ו שאומרים ישראל להם מה תעירו ומה תעוררו את האהבה עד שתחפץ. דהיינו מה אתם רוצים לקלק ח"ו אהבתינו עם הש"י מאחר שעדיין אנו חפצים ומשתוקקים להש"י ברצון חזק ומופלג וכו'. וכמבואר מזה במ"א (בה' ערב הכלה ג') ע"ש:
And therefore specifically through this chessed one goes and conquers the Land of Israel from the akum as mentioned — as is explained in the aforementioned discourse — as it is written: "In the beginning G-d created..." etc., and Rabbi Yitzchak said: the Torah need not have begun etc., but rather so that if they say "you are robbers," they [Israel] answer: He created it, in His will He gave it to them and in His will He took it from them and gave it to us. It is thus found that through knowing that Hashem blessed be He created the world through the ten utterances — in which the entire Torah is hidden — which is the aspect of the Torah hane'elemes , the aspect of chessed chinam as mentioned — through this it is possible to conquer the Land of Israel as mentioned.
Segment 12
אות ה וע"כ מצות חלה שיעורה מ"ג ביצים שזהו בחי' ג"ם זאת בחי' ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים וכו'. דהיינו שאע"פ שישראל בארץ אויביהם במקומות הרחוקים מהקדושה מאד והם כבושים שם בגולה בגלות גדול מאד אעפ"כ לא מאסתים ולא געלתים לכלותם ח"ו כי אני ה' אלקיהם כי אני מגלה להם כי עדיין ה' אתם וכו' ועי"ז הם מעלים כל המקומות הרחוקים אל הקדושה בבחי' ונשאר גם הוא לאלקינו וזהו בחי' חלה ששיעורה מ"ג ביצים בחי' ג"ם הנ"ל בחינו תואף ג"ם זאת וכו'. בחינות ונשאר גם הוא לאלקינו וכנ"ל:
And it was therefore absolutely necessary that the Land of Israel first be in the hand of Cana'an and then be given to Israel. For had it been in Israel's hand from the start — then when Israel would have sinned and gone into exile, and the land would have been delivered to the akum , it would have been impossible to take the land back from them — for they would have said: "You are robbers!" [seeing that it had been taken from Israel through sin]. But now, Hashem blessed be He revealed [the answer] and began the Torah with "Bereishis," in order to make known that even from the very beginning, when the land was in their [the nations'] hands — it was all by the will of Hashem blessed be He. For He blessed be He created it, and in His will He gave it to them. And since He blessed be He gave it to them of His own will — it is found that even then, when the land was in their possession, His blessed will — which is the aspect of the Torah hane'elemes , the aspect of chessed chinam as mentioned — was clothed and hidden and concealed there. For "in His will He gave it to them" — in His will specifically — which is the aspect of chessed chinam , the hidden Torah, as mentioned. And since even then His blessed will was clothed and hidden there in the aspect of the Torah hane'elemes , it is therefore certainly possible for us to reconquer the land from them — for "in His will He gave it to them, and in His will He took it from them and gave it to us." For in truth, even when it was in their possession, the holiness was hidden there in the aspect of the Torah hane'elemes — only it was in great concealment; and now we merely reveal its holiness and bring it forth from concealment to revelation. Understand this well.
Segment 14
אות ז וע"כ העושה כל עיסתו חלה לא עשה כלום שנאמר ראשית שהיי' שיריה ניכרין כמבואר בש"ע. כי זה עיקר התיקון שעל ידי הראשית שמפרישין יתתקנו גם השיירים ויעלו אל הקדושה בבחי' ונשאר גם הוא לאלקינו ונשאר דייקא דהיינו שבחי' השיריים בחי' ונשאר גם הוא לאלקינו גם הוא יעלה להש"י לשרשו העליון וזה עיקר שלימות הבריאה שנברא בשביל זה שיעלו שלימות הבראיה שנברא בשביל זה שיעלו גם השיריים אל הקדושה ע"י הראשית שהוא העיקר בשבילו שנברא הכל. כ"ש בראשית ברא אלקים וכו' ודרשו רז"ל בשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתו ובשביל התורה שנקאאת ראשית דרכו וכו'. נמצא שישראל והתורה הם העיקר והראשית שבשבילם נברא הכל השמים והארץ וכלת אשר בהם וע"כ בודאי השמים והארץ וכו' כולם נקראו שיריים לגבי התורה והישראל שהם ראשית ועיקר התיקון כשיודעין מי הראשית והעיקר. וכל העולם ומלואו שהם השיריים טורחין בשבילם אזי גם השיריים נתתקנין ע"י הראשית ואז חוזר הכל להש,י בבחי' ונשאר גם הוא לאלקינו כמ ושיהיה לעתיד. אבל כ"ז שאין מפרישין הראשיטת ואין יודעין מי הראשית ומי השיריים מכ"ש כשח"ו מהפכין האמת, והזנב לראש וכו' אזי כל העולם מקולקל ח"ו וזהו בחי' והארץ היתה וכו' כי בתחילת הבריאה שהיתה בשביל הראשית כדי שעי"ז יתתקנו השיריים כנ"ל. אבל אז בתחילה עדיין לא נתגלה ולא ניכר מי הראשית כי אז עדיין לא נתגלה קדושת ישראל והתורה שהם הראשית ע"כ נאמר אז והארץ היתה תהו ובהו וחשך וכו'. כי כל זמן שלא נתגלה האאשית כל העולם מקולקל בבחי' תהו ובהו וחשך וכו' כמו עכשיו בגלות שישראל שהם הראשית כבושים בגולה והם לראש וכו'. וזהו שדרשו במדרש תהו ובהו וחשך על הגליות של הד' מלכיות כ"ש שם תהו זה מלכות בבל וכו' ובהו וכו'. היינו כי תהו ובהו והו' מרמז על זמן הגליות שישראל כבושים בגולה ואין ניכר הראשית שבשבילו נברא הכל אך עיקר הקיום בגלות הוא ע"י בחי' ורוח אלקים דא רוחו של מישח מרחפת על פני המים דא אורייתא כי משיח עתיד לגאלינו מהרה והוא גם הוא מחיה ומקיים אותנו כל ימי הגלות ע"י התורה שמאיר בנו ומודיע לנו כי עדיין ה' אתנו ושלא נתייאש עצמינו ממנו יתברך כי עדיין שי לנו תקוה לכ"א ואחד בכלל ובפרט ועי"ז ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור כי עי"ז הש"י מאיר בנו בכל עת עד שאנו זוכין להבחין מי הראשית ומי השיריים וזה בחי' ויבדל אלקים בין האור ובין החשך שהם בחי' ראשית ושיריים כי האור במזרח שנקרא קדם בחי' ראשית והחשך שהיא שקיעת האור הוא במערב שנקרא אחור וסוף בחי' שיריים ואז כשיש הבדלה בין האור והחשך בין הראשית והשיריים אז עיקר תיקון העולם שנתתקנין גם השיריים ע"י הראשית בבחי' ונשאר גם הוא לאלקינו כנ"ל וזה ויהי ערב ויהי בקר יו"א שנכללין הערב והבקר יחד שהם הראשית והשיריים ושניהם נכללין ביחודו של עולם בבחי' ונשאר גם הוא וכו'. שזהו בחי' יום אחד שנאמר על שם שהיה השי"ת יחיד בעולמו. כי דייקא ע"י שהבדיל הש"י בין האור וחשך דהיינו בין הראשית והשיריים ויודעין מי הראשית ומי השיריים אז דייקא נתתקנין גם השיריים ונכללין ג"כ בהש"י בבחי' ונשאר גם הוא לאלקינו בחי' ויהי ערב ויהי' בקר יום אחד כנ"ל:
And therefore, even when Israel subsequently sinned and went into exile because of their transgressions and the land returned to the hand of the akum — nevertheless, its holiness remains intact [ kayemes ] — for the holiness is hidden within it in the aspect of the Torah hane'elemes , the chessed chinam that was already hidden in the Land of Israel from before, when it was in the hand of Cana'an in the beginning. And therefore we await at every moment to return to our land — for we know that even now the entire land is ours; it is simply in great concealment. And not only can we restore the holiness to the Land of Israel — but even more: even outside the Land [ be'chutz la'aretz ], in every place where the Children of Israel enter, we are able to conquer that place and sanctify it with the holiness of the Land of Israel. For we know and believe that the entire earth belongs to Hashem blessed be He, and in His will He gave it to them; and even now, that it is in their hands, the will of Hashem blessed be He is clothed and hidden there. And through this faith — that we believe Hashem blessed be He created everything through the ten utterances, and in His will He gave it to them — through this it is easy for us to take that place from their dominion, from the dominion of the akum and the sitra achra [other side / forces of impurity], and to sanctify it with the holiness of Israel in the aspect of the Land of Israel. For "in His will He gave it to them, and in His will He took it from them and gave it to us" — for it was already ours in concealment, and now we merely bring it from concealment to revelation, as mentioned. And as is explained well in the aforementioned discourse: that now, in every place where Israel enters, they sanctify that place with the holiness of the Land of Israel through the aforementioned aspect. See there.
Segment 16
אות ח וזהו סוד הבדלה שדייקא ע"י שמבדילין ואומחרים המבדיל בין קודש לחול דייקא עי"ז נתקדישן גם ימי החול וממשיכין עליהם קדושת שבת לגרש אחיזת זוהמת הנחש מימי החול כידוע שזה עיקר סוד ההב דלה ולכאורה הוא להיפך כי הלא אדרבא הרי אנו מבדילין בין קדושת שבת לימי החול ואיך נתקדשין ימי החול עי"ז אך הוא כנ"ל. כי דייקא ע"י ההבדלה שמבדילין בין קודש לחול בין יום השביעי לששת ימי המעשה ויודעין ומגלין שעיקר הקדשוה ועיקר קיום העולם הוא שבת וכל ימי החול הם בחי' שיריים שנבהראו כולם רק בשביל השבת עי"ז דייקא נתקדשין גם ימי החול בקדושת שבת עי" שטורחין עצמן כל ימי החול בשביל השבת שזה עיר עלייתם ותיקונים כ"ש זכור את יום השבת זכריהו מאחד בשבת וכו' ועי"ז נכללין ששת ימי החול בקדושת שבת ונתקדשין מזוהמת הנחש כי כל זמן שאין מבדילין בין קדושת שבת לימי החול ואין מגלין ההבדלה נדמה שח"ו כל אפין שוין ואין יודעין מי הראשית ומי השיריים אזי העולם בבחי' תהו ובהו וחשך וכו' רק דייקא ע"י ההבדלה שמגלין מעלת קדושת שבת שהוא העיקר והראשית בחי' תחלה למקראי קודש עי"ז דייקא נתקדשין גם השיריים שהם ימי החול כי זהי עיקר תיקון העולם ומלואו שנברא בשביל זה בשביל ראשיתה וכו' כנ"ל. היינו שכל העולם נברא בשבי לישראל והתורה שהיהיו הכל טורחים ויגעים בשביל ישראל והתורה שהם העיקר והראשית וכון בין ישראל בעצמן ההמון ועמי הארץ צריכין לטרוח ולהתייגע להחזיק הת"ח והיראים העוסקים בעבודתו יתברך שהם עיקר הראשית וכן בכל ימי החול צריכין לטרוח בשביל קדושת שבת כנ"ל. ואז דייקא כשיודעין מי הראשית ומי השיריים. והשיריים טורחין עצמן בשביל הראשית אז נתקדשין גם השיריים ונכללין בהראשית בבחי' ונשאר גם הוא לאלקינו וכנ"ל. וע"כ צרייכן במצות חלה שיהיה דייקא ראשית ושיריים כ"ש ראשית שיהיה ניכרין כי זה עיקר השלימות והתיקון השיתתקנו השיריים ע"י הראשי תוכנ"ל וזשדרז"ל פסוק בראשית על ביכורים ותרומה וחלה שנקראין ראשית שבשבילם נברא העולם כי הכל אחד כי כל מצות חלה ותרומה וביכורים הכל בבחי' הנ"ל לקדש ולהפריש הראשית כדי שעי"ז יתבררו ויתקנו גם השיריים שזהו בעצמו כלל בריאת העולם שנברא כל העולם ומלואו שהוא בחי' שיריים בשביל הראשית שהם ישראל והתורה כנ"ל. כי הכל אחד וכנ"ל:
And this is the aspect of the mitzvah of milah on the eighth [day] — for this reason too, it is necessary for the infant to first pass through the seven days of arla , and only afterward on the eighth day is he circumcised. For this corresponds to the fact that the Land of Israel was first in the hand of Cana'an and afterward given to Israel — and to the fact that the world was first sustained for twenty-six generations without the Torah and afterward the Torah was given. For it is absolutely necessary that the kelipah precede the fruit.
Segment 18
אות ט וזה אם אין קמח אין תורה ד"ת נמשלו לרחיים כשרז"ל מה רחיים אינן בטילות וכו' כי הבירור של הקמח שעושין ממנה לחם הוא כמו בירור התורה שצריכין לדקדק בה ולטוחנה הדק היטב עד שמבררין ההלכה על בוריה ואז זוכין לנהמא דאורייתא בחי' לכו לחמו בלחמי. וזהו בעצמו בירור הקמח שצריכין לטחון להחטה לקמח כדי שיתחלקו הנצוצות מאד מאד בבחי' קטרת שנאמר בו ושחקת ממנה הזק וכשהוא שוחק ואמר הדק היטב היטב הדק וביה"כ שאז צריכין לברר ולהעלות מעמקי עמקי הקליפות יותר ויותר כי אז מכפרין כל העונות ע"כ אז צריכין שתהיה הקטרת דקה ממן הדקה כי זה כלל שכל מה שצריכין הניצוצות תיקון ובירור יותר הם צריכין להתחלק לחלים רבים יותרויותר כמבואר בס' הגלגולים וזה בחי' קמח שא"אל עשות לחם כ"א כשטוחים החטה תחלה לקמח שהוא נטחן ונחלק לחלקים דקים מאד מאד כדי שתחלקו הניצוצות לחלקים רבים מאד כדי שנכול אז דייקא ללקטם ולבררם ולעשות מהם עיסה ולחם שאז נכללין בקומות אדם ע"י שהאדם אוכלם אותם והם עיקר החיות והשביעה של האדם. דהיינו הנצוצות שהם החיות אלקות שבהם שמהם עיקר השביעה והחיות. וזה שפרש"י בענין בריאת אדה"ר נצבר עפרו מכל חלקי העולם כי היו כלולים בו כל הנצוצות וכל הנשמות כידוע וזה בחי' עיסה שעושין מן הקמח וכנ"ל שזהו בחי' התורה בחי' אם אין קמח אין תורה וזה שנמשלו בירור ההלכות של הת"ח לבירור המאכלים. כ"ש במשנה ד' מדות בתלמידים ספוג משפך משמת ונפה וע"כ עיקר גמר הבירור ע"י החלה שנותנין מהעיסה שנעשית מקמח ומים שממשיכין מימי הדעת והתורה על הקמח ועי"ז מקבצין ומלקטין אות ומגבלין אותו ועושין עיסה ואז חייבת בחלה ליתן הראשית לכהן שכלול מבן ותלמיד שעי"ז נכללת כל העיסה בבחי' הנ"ל בבחי' תורה ודעת שעי"ז עולין כל הנצוצות וכו' וכנ"ל וע"כ נוהגת חלה גם בזה"ז בחול מחמת שע"י החלה עיקר הבירור וכנ"ל:
And in truth, even in the time of the rule of the kelipah that precedes the fruit — that is, in the days of arla , in the time when the Land of Israel is in the hand of Cana'an, and in the twenty-six generations when the Torah had not yet been given — even then they receive their vitality only from Hashem blessed be He, who gives life to all in His great kindness, which is the aspect of the Torah hane'elemes . And through this [comes] the primary sustenance of the world.
Segment 20
אות י וזה שנסמך פ' חלה לפ' מרגלים בסדר שלח לך כי המרגלים פגמו בא"י ופגמו בבחי' הארת בן ותלמיד כמובן בהתורה הנ"ל כי הם עברו בא"י בעת שהיתה כבושה בגולה עדיין תמת יד השבעה עממין וכשבאו לשם היה להם פחדים והיו מונחים שם בקטנות ושפלות בבחי' גלות כ"ש ונהי בעינינו כחבים וכו'. אבל היו צריכין לחזק א"ע להאמין בה' ובמשה עבדו שבכחו הגדול יכבוש לפניה םהכל ויוחזר הכל להש"י ולישראל כמו שהיה אח"כ באמת אבל הם כפרו בזה. וע"כ נגזר עליהם בכיה לדורות שצריכין ישראל להתמהמה בגלות כ"כ וע"י שנמצאים גם עתה צדיקים שמחזקין אותנו להאמין בהש"י שיכבוש לפנינו הכל והכל תעלה להש"י בבחי' ונשאר גם הוא לאלקינו ועי"ז אנו מתקנין חטא המרגלים שפגמו בזה ועי"ז יבא משיח צדקינו ויגאלינו מהרה וישבו הכל להש"י כנ"ל. וזהו בחי' חלה לכהן שהוא בחי' ונשאר גם הוא לאלקינו. וע"כ נסמך פ' חלה בסדר שלח לך כנ"ל:
For through this — even when a person sins and blemishes the holy bris [covenant], and when one blemishes, G-d forbid, the holy bris , then the orlah d'chafya al bris is drawn [down], G-d forbid — and it would seem fitting that, G-d forbid, the world should revert to tohu va'vohu [void and desolation], since the primary sustenance of the world is through the rectification of the bris , as it is written: "If not for My covenant by day and by night, I would not have established the laws of heaven and earth" [ Jeremiah 33:25 ]. For the primary principle and foundation of the entire Torah is the guarding of the holy bris kodesh [holy covenant] — as is brought in the holy Zohar and in all the [mystical] works. And for this reason the Torah is called bris [covenant], as it is written: "And you shall keep My covenant" [ Exodus 19:5 ] — for the primary [purpose] of the Torah is the guarding of the bris . And the primary sustenance of the world is through the rectification of the bris , as it is written: "and the tzadik is the foundation of the world" [ Proverbs 10:25 ] — and "the tzadik is he who guards the bris " [ tzadik hu man d'natur bris , Zohar]. And if so, immediately when a person blemishes the bris , G-d forbid, it would seem fitting that the world should revert to tohu va'vohu .
Segment 21
וזה ג"כ בחי' פ' מנחת נסכים שנסמך לפ' מרגלים מיד ואח"כ תיכף פ' חלה כי מנחות מביאין מקמח ששם עיקר הבירור שזהו בחי' חלה כנ"ל. וע"כ עיקר התקרבות ישראל להש"י ביציאת מצרים וקבלת התורה היא ע"י מנחת העומר בפסח ושתי הלחם בשבועות.כי מנחות וחלה שבאין מקמח שהם תיקון הלחם שהוא עיקר האכילה שם הארת הרצון שהוא עיקר התיקון שנמשך ע"י הארתבן ותלמיד. שהוא עיקר הדעת לדעת את ה' שממשיכין בפסח ושבועות וע"כ נסמך לפ' מרגלים שפגמו בכל זה. כי ע"י מנחות וחלה שהם תיקון הלחם שעי"ז זוכין להארת הרצון וכו' עי"ז נתתקן פגם המרגלים כי עי"ז נזכה לצאת מהגלות ויתבררו ויעלו כל הניצוצות ויקתיים מהרה ונשאר גם הוא לאלקינו וכו' וכנ"ל. במהמרה בימינו אמן:
But Hashem blessed be He "desires lovingkindness" [ Micah 7:18 ], and therefore He preceded the kelipah to the fruit, and preceded the seven days of arla to the milah — to demonstrate that even in the days of arla , Hashem blessed be He gives vitality through His great kindness, which is the aspect of the Torah hane'elemes . And through this — even when a person sins, G-d forbid, and blemishes the bris — Hashem blessed be He sustains him through His kindness, through the aspect of the Torah hane'elemes , and is patient with him until he repents.
Segment 22
(הלכות חלה הלכה ה' נכללת בה' פדיון בכור הלכה ה' אות כ"ו)
And through this, what is stated in the holy Zohar is well understood — that for the blemish of the bris , repentance does not avail. And in truth, according to true teaching, it is stated in all the [mystical] works that repentance avails for everything. But according to all the pathways of the revealed Torah [ Torah ha'nigles ] — certainly repentance does not avail for the blemish of the drop of the brain [ tipas ha'moach ] [i.e., seminal emission in vain]. However, there is the Torah hane'elemes — which is the aspect of chessed chinam — which is this chessed that is sealed and hidden from all eyes, through which the world was sustained even prior to the giving of the Torah, and even in the days of arla , etc., as mentioned. And through this hidden chessed , repentance avails for everything.