Segment 2
אות א ע"פ המאמר וביום הביכורים המתחיל ואת העורבים צויתי לכלכלך וכו' המדבר מצדקה (בלק"ת סי' ד') ע"ש היטב שע"י צדקה מעלין ומתקנין פגם הדעת של זקני הדור שאין להם שלימות. ועי"ז מכניעין מצח הנחש ומתגבר מצח הרצון ואזי נשמע קול הקריאה של יו,ט וכו' ואזי נתגלה הרצון ע"י התגלות הרצון נעשה יראה וע"י היראה נעשה כלי לקבל את החסד ואזי כששופע החסד אין צריכין לעשות שום מלאכה ומו"מ. כי נתקיים העולם בחסדו ואזי נתקיים ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם ואתם כהני ה' תקרוא, כהני ה' דייקא בחי' חסד וכו' וכ"ז נעשה ע"י הצדקה נמצא שתועלת הצדקה גדולה מאד כי על ידה אין צריכין לעשות שום עסק ומלאכה כנ"ל כי העסקים והמלאכות שהם בשביל צרכי הגוף הם מבטלין מאד מעבודתו ית' ואע"פ שהם ג"כ עבודת הבורא וכו' וכו' אעפ"כ כששופע חסדו ית' אין צריכין לשום עסק ומלאכה וכו' כנ"ל. ע"ש כל זה היטב:
For in truth, the primary sustenance of the world — in a time when the world is distant from the Torah, when it is necessary to sustain the world through chessed chinam through the Torah hane'elemes as mentioned, which is the path to the Land of Israel, etc., as mentioned — the primary sustenance is only through the tzadik ha'dor ha'amiti [the true tzadik of the generation], who is the great ish pashut [simple man] described in the aforementioned discourse: the one who revives himself in his time of peshitus through the path to the Land of Israel, through the Torah hane'elemes , through the chessed chinam that was sustaining the world prior to the giving of the Torah. And through this — that he merits to revive himself in his time of peshitus through this chessed chinam — he revives all the peshutim of the world. And even the nations of the world, and even those sunk in she'ol tachti'yos , as is explained there [in the discourse] to one who studies it carefully.
Segment 3
והנה אנו צריכין להמשיך עלינו תמיד ההנהגה זזו של לעתיד לבא שאז יתקיים העולם בחסדו ולא יצטרכו לעשו תשום עסק ומלאכה כי הל"ט מלאכות אע"פ שהם ג"כ עבודת הבורא כמבואר שם במאמר הנ"ל. אעפ"כ הם סכנה גדולה וצריכים בירור גדול מאד שיהי' בקדושה. כי עיקר זוהמת הנחש הוא נאחז מל"ט מלאכות כידוע וכמבואר בדברי רבינו ז"ל בכמה מקומות ואפשר שזה ג"כ בכלל דברי רבינו ז"ל שביאר שם במאמר הנ"ל בעוצם מעלת הצדקה שעל ידה זוכין להנהגה של לעתיד שיתקיים העולם בחסדו ולא יצטרכו לשום עסק ומלאכה מל"ט מלאכות וביאר שם בתחלת המאמר אע"פ שהם ג"כ עבודת הבורא כי ל"ט מלאכו תהם בחי' מלאכת המשכן וכו' אע"פ כן אם היה שופע עלינו חסדו לא היינו צריכים לכל זה וכו' ע"ש היטב. ולכאורה קשה קצת בדבריו מה תירץ על הקושיא שהקשה בעצמו על דבריו אע"פ שהם ג"כ עבודת הבורא וא"כ מה איכפת לן שאנו צריכין לעסוק במלאכות ומו"מ מאחר שהם ג"כ עבודת הבורא ית' ומה זה התירוץ על קושיא זו מה שסיים אעפ"כ אם הי' שופע חסדו לא היינו צריכים לכ"ז וכו' ע"ש כי עדיי ןקשה ומה איכפת לן אם אנו צריכים לזה לעסוק במלאכות ומו"מ מאחר שהם ג"כ עבודת הבורא. אך באמ תכונתו כי בודאי אע"פ שהעיסקים הם ג"כ עבודת הבורא אעפ"כ בודאי העבודה של תורה ותפילה ודביקות הבורא ית' כמ ושהייה לעתיד הוא בודאי גבוה ביותר מהעבודה של קיום העולם דהיינו העבודה שיש בעסק הל"ט מלאכות ובפרט על פי הנ"ל שהל"ט מלאכות הם סכנה גדולה מחמת שנאחז שם זוהמת הנחש. ע"כ צריכים להשתדל לזכות להנגה של לעתיד שיתקיים העולם בחסדו ואז יתבטל הל"ט מלאכות לגמרי מישראל כ"ש ועמדו זרים וכו'. ואז יתבטל זוהמת הנחש לגמרי ובשביל זה אנו צריכים לברר כל הדברי םמבחי' הל"ט מלאכות שהוא בחי' ההנהגה של עכשיו:
For in truth it is impossible to receive from the treasury of the gift of grace [ otzar matnas chinam ] — that is, from this chessed chinam that was sustaining the world prior to the giving of the Torah — except [for] the truly righteous [ tzaddikim amiti'yim ], as is explained there: that no one can receive from the treasury of the gift of grace except the truly righteous ones in their time of peshitus , and they revive all the peshutim of the world, as mentioned.