כתובות וגיטין הלכה ה' א

אות יח וזה בחינת כתובה שאסור לדור עם אשתו מבלא כתובה, כי זה ידוע ומובן בזוהר הקדוש ובכתבי האריז"ל שיחוד איש ואשה בשרשם גבוה מאד וכל העולמות מראש ועד סוף תלוים בה, כי השם יתברך וכנסת ישראל הם בחינת איש ואשה כמובן בכל שיר השירים ובכל דברי רז"ל לענין מתן תורה, ועל כן אמרו רז"ל: ביום חתונתו זה מתן תורה וכולי, והוא בחינת כלליות הבריאה שנברא בשביל ישראל שהוא בחינת אשה יראת ה' בחינת מקבל, ובחינת קודם הבריאה שהוא השם יתברך הבורא לבדו שהוא בחינת איש בחינת ה' איש מלחמה כמובא, ולכן משתלשל מדרגא לדרגא ומעולם לעולם ומעילה לעלול משכל עליון לשכל תחתון, שכל המדריגות התחתונות בחינת שכל התחתון הם בחינת מקבלים בחינת אשה נגד העליון מהם שהוא בחינת משפיע בחינת איש, והוא בחינת חכמה אמתיית ואמונה שהם שורש איש ואשה שבאמת בשרשם כולא חד, וגם בהשכל והחכמה בעצמה יש בחינת כח השכל וכח המדמה, והם גם כן בחינת משפיע ומקבל בחינת איש ואשה. ועל כן עיקר בירור האמונה הקדושה שהוא בחינת אשה יראת ה' הוא על ידי המדמה כמבואר בהתורה הנ"ל, והכל בשביל לזכות לבחינת חידוש העולם שהוא בבחינת השגחה לבטל הטעות של חכמת הטבע מן העולם, רק לידע האמת שגם עתה כל הנהגת בחינת אשה הכל על ידי ההשגחה בחינת איש בלבד, כי הטבע ביד ההשגחה כחומר ביד היוצר ברצותו מרחיב וברצותו מקצר וכולי, רק שעתה ההשגחה מסתתרת ומתעלמת בתוך הטבע בשביל הבחירה, וכל הזווגים של ישראל על פי התורה שהוא בחינת זווג דקדושה כולם הם בשביל כל הנ"ל לחבר וליחד עלמא תתאה בעלמא עילאה וכולי, עד שיהיה נכלל כלליות אחר הבריאה בקודם הבריאה עד שיתברר כח המדמה שהוא בירור האמונה על ידי הצדיק יסוד עולם שעל ידי זה תתגלה ההשגחה וכולי כנ"ל. ועל כן כולם צריכין לקבל מהצדיק הדור האמתי שעל ידו נמשכין כל התקונים הנ"ל, ומבואר שם שתקון הברית נמשך על ידי כח הצדיק הגדול שמתפלל תפלה בבחינת דין וכולי שעל ידי זה מוציא כל הנפשות וכל הדעת וכל הנצוצות הקדושות וכולי מהסטרא אחרא וכולי, שעל ידי זה נתרבה כבודו יתברך שעל ידי זה זוכה לרוח נבואה וכולי, שכל זה הוא בחינת התקון הנעשה על ידי שנתגדל ביותר הקיבוץ הקדוש על ידי תוספת שכנים הרבה וכולי וכולי שמשם נמשך רפואה שהוא בחינת רוח נבואה וכולי, ומבואר שם שבשביל זה אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר כי כל אלו הבחירה שרשם בכבוד וכולי, ועל ידי בחירה רוח נבואה רוח הקודש על ידי זה דייקא מתברר המדמה שעל ידי זה עיקר בירור האמונה וכולי כנ"ל. וכל זה הוא בחינת יחוד הקדוש של איש ואשה שהכל הוא בשביל שיולידו נפשות ישראל שיגלו האמונה הקדושה בעולם וכנ"ל, כי האשה היא בחינת אמונה כנ"ל, והאיש הוא בבחינת חכמה שמקבל כחו מהצדיק האמת שיש לו רוח נבואה, והנבואה נמשכת מבחינת נצח והוד שהם בחינת רגלין שדרך שם נמשך הטפה הנמשכת מחכמה כידוע, כי עיקר היחוד על ידי בחינת רוח כמו שכתוב: ולא קמה עוד רוח באיש, והרוח הזה בשרשו בקדושה העליונה הוא בחינת רוח נבואה הנ"ל הנמשך על ידי הצדיק האמת שהוא בחינת צדיק יסוד עולם אל בחינת המדמה לברר כמה אלפים השתלשלות וכולי, וזה בחינת חכמה גבורה ועשירות שמשם נמשך הרוח נבואה הנמשך להאמונה וכולי כנ"ל שכולם כלולים בהיחוד הקדוש, כי הטפה נמשכת מחכמה שבמוח כידוע ויורדת בבחינת גבורה כי ברית נקרא בועז בו עז בו תוקפא כמובא, והטפה בעצמה שהוא בשביל הולדת הנפשות הוא בחינת שפע העשירות כי כל הנפשות שרשם בעשירות כמובא בדבריו ז"ל (סימן סט'). ועל כן כל קניינה על ידי כסף בחינת עשירות כנ"ל, וזהו בחינת הכתובה שצריך ליתן לה שלא יהיה בעילתו בעילת זנות כמו שאמרו רז"ל, כי צריך להבטיח לה בכתב שיהיה נשאר אצלה ממנו שפע העשירות אפילו כשתפרד ממנו על ידי גט או על ידי מיתה, כדי שיהיה הקשר אמיץ וחזק וקיים לעולם בשביל לגלות האמונה הקדושה כפי שורש נפשם בקדושה העליונה, שזה נמשך על ידי הממון של הכתובה שמבטיחה שישאר בידה להורות שהשפע שממשיך לה על ידי הזווג קיים לעולם, כי נמשך מבחינת רוח נבואה שנמשך על ידי חכמה גבורה ועשירות שהעיקר הוא בחינת העשירות שמשם כל המשכת הנפשות וכולי כנ"ל. ועל כן צריך שיהיה קיים לעולם שאפילו אם תיפרד ממנו יהיה נשאר בידה שפע העשירות שהוא מאתים זוז שהוא שיעור עשירות כמובא לעיל, ועל ידי זה לא ישלטו ולא יינקו ממנה החיצונים שהם בחינת חכמת הטבע שאורבים תמיד על המדמה בחינת אמונה שהוא בחינת אשה כשהיא רחוקה מהצדיק שהוא בחינת בעלה, אבל עכשיו לא יהיה להם כח להתאחז בה כי כבר קיבלה מבעלה השפעת העשירות שהוא בחינת רוח נבואה שעל ידי זה מתבררת ומתחזקת האמונה תמיד כנ"ל:

אות יט ועל כן צריך ליתן לה הכתובה בכתב דייקא, וכן כשרוצה לרחקה ולגרשה צריך ליתן לה גט פטורין בכתב דייקא, כי עיקר התיקון של הקשר והחיבור הוא שהיא תהיה טפילה אליו כי באתר דאית דכר נוקבא לא אידכר תמן, כי הוא צריך למשול לה כמו שכתוב: והוא ימשול בך, כי כד נוקבא שלטא על דכורא ח"ו אזי דינא תקיפא ח"ו כמובא בזוהר הקדוש, הינו כי שורש היחוד למעלה מעלה בשרשו הוא בחינת יחוד הויה אלקים שזה עיקר התיקון לידע ולהודיע ולהוודע כי ה' הוא האלקים, כי אלקים הוא בחינת המשכת חיות אלקותו המתלבש בתוך כל העולמות מדרגא לדרגא עד עולם התחתון השפל הזה שזהו בחינת מלכות בחינת אלקים, כמו שכתוב: ואלקים מלכי מקדם, ושם הויה הוא בחינת שם העצם בחינת עצמות אלקותו יתברך שהוא מתעלם מעין כל, בחינת זה שמי לעילום כמובן כל זה בכתבים, ועל כן מובא שאלקים גימטריא הטבע, כי באמת גם הטבע כל חיותו מאלקותו יתברך מבחינת שם אלקים, רק שהוא יתברך מסתתר עצמו בתוך הנהגת הטבע בשביל הבחירה בבחינת אכן אתה אל מסתתר, ומהסתרה הזאת משם שורש הדין שמשם כל אחיזת היצר הרע והסטרא אחרא והקליפות וכל חיילותיהם, ועיקר שורש היחוד הוא לייחד שם אלקים בשם הויה ברוך הוא, להאמין ולדעת כי ה' הוא האלקים כי הכל אחד בתכלית היחוד, כי חיותו הנעלם ונסתר בזה העולם בתוך הטבע שהוא בחינת אלקים הוא המהוה בעצמו יתברך שהוא בחינת שם הויה בריך הוא. וכל זה הוא בחינת שורש איש ואשה בשרשם העליון כידוע, כי בשורש נשמתם שניהם אחד, כי כל הנשמות יוצאים זכר ונקבה ביחד כמובא רק למטה הם נחלקים ונתפרדים כל כך עד שקשה לזווגם כקריעת ים סוף וכולי. ועיקר חיבורם הוא בשביל בחינה זאת ליחד יחוד העליון הנ"ל שמשם כל ההולדות, והכל בשביל לגלות אלקותו ואחדותו יתברך שבשביל זה נברא האדם, ובשביל זה כל ההולדות שבעולם כי בצלם אלקים עשה את האדם, וכמו שכתוב: ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אותו זכר ונקיבה ברא אותם, וכמו שמברכין בשעת הכניסה אשר יצר את האדם בצלמו וכולי, רק מחמת שכל בני אדם שבזה העולם האיש והאשה ירדו בכמה וכמה השתלשלות עד שבאו בזה העולם הגשמי בגופים העבים והגשמיים האלה, על כן נאחז בהם בחינת אחיזת הדין הרבה מאד ובפרט בהאשה, על כן שם התגברות כל התאוות והיצר הרע שעיקרו בתאוה הזאת, כי כן דרכו שבכל מקום שהקדושה גבוה יותר שם הוא כרוך ביותר כמו שכתוב: כי הגדיל לעשות כמו שאמרו רז"ל, אבל אף על פי כן כשמתנהגים על כל פנים על פי התורה כדת משה וישראל נעשה מכל זווג יחודים גדולים ונולדים כל הנשמות על ידי זה שמגלים אלקותו יתברך, והעיקר בכח הצדיקי אמת בי עליה, כי יש צדיקים גדולים ונוראים ששברו תאוותם הגשמיית כל כך עד שבטלו עצמן לגמרי עד שזכו שכל יחודם אפילו בגשמיות הוא בלי שום תאוה כלל רק בשביל יחוד העליון וכולי אשרי להם, ומכחם נמשך התיקון לכל באי עולם. ועל כן כל תיקון העולם הוא שיבטלו דעתם כנגד אלו הצדיקים דייקא שהם בחינת האבות ומשה רבינו וכולי, ועל ידיהם עיקר ידיעת אלקותו יתברך לדעת כי ה' הוא האלקים שכל העולמות התחתונים שנראים שמתנהגים על פי הטבע שהם בכללם בבחינת אשה מנהיגם הבורא יתברך המשגיח עליהם ומשפיע להם חיותם בכל עת ורגע, וכולם אין להם שום חיות כי אם ממנו יתברך כי הכל אחד כי ה' הוא האלקים וכנ"ל. וכל זה הוא בחינת תורה שבכתב ותורה שבעל פה שהם בחינת ה' אלקים כמובא. על כן צריך ליתן לה הכתובה בכתב דייקא להורות שהיא טפילה ובטילה אליו, כי כל חיותה היא רק ממנו שהוא בבחינת תורה שבכתב, וכן כשמגרשה צריך לגרשה בכתב דייקא כי משם שורש חיותה ומשם עיקר חיבורם, וכן כשצריכים ליפרד משם דייקא צריך להפרידה ממנו כדי להפרידה ממנו משרשה אצלו שהוא בחינת כתב בחינת תורה שבכתב וכנ"ל. כי תורה שבכתב ותורה שבעל פה הם בחינת שורש איש ואשה כמובא ושניהם אחד בשרשם כי אי אפשר לידע שום דבר מתורה שבכתב כי אם על ידי תורה שבעל פה שמבארת הכל כמו שאי אפשר להאיש להוליד שום הולדה כי אם על ידי האשה, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש דלית רשו לארקא ברכאן וכולי אלא בה וכולי. אבל אף על פי שכל ההולדות וכל הנהגת העולם על ידה כי היא בבחינת עקרת הבית וכנ"ל, אף על פי כן צריכין לידע שאין לה שום כח וחיות כלל כי אם מבעלה מבחינת תורה שבכתב, כי כל תורה שבעל פה הכל מ תורה שבכתב כי ליכא מילתא דלא רמיזא באורייתא:

אות כ כי תורה שבכתב ותורה שבעל פה זהו בחינת ענין הצירופים הנ"ל, כי עצם התיבה כמו שהיא נכתבת בתורה זה בחינת תורה שבכתב, וכל הצירופים שיכולים לצרף ממנה זהו בחינת שורש תורה שבעל פה שהיא מבארת ומפרשת את דברי התורה בדרך פשט ובדרך רמז ודרוש וסוד, הן בביאורי דיני התורה בפרטיות בכל דיניהם הן בסוד כוונת המצוות ובדרושים וחידושים נפלאים וכולי שכולם נמשכים מבחינת צירופים הנ"ל, שברוח קדשם הם משיגים לצרף אותיות התורה בכמה וכמה צירופים שונים שמהם נמשכים כל ביאורי התורה על פי י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם, וכל החידושים וכל הרמזים והסודות וכולי, אבל באמת שניהם אחד תורה שבכתב ותורה שבעל פה דהיינו עצמות התיבות כהווייתן כמו שנכתבין בתורה שבכתב עם כל הצירופים הרבים שמצטרפים מהם עד אין קץ שהם בחינת תורה שבעל פה, כי זה עיקר התיקון ליחד שנהיהם כאחד בתכלית האחדות, כי אחר כל ריבוי הצירופים והדרושים והכוונות והרמזים וכולי הכל עולה אל מקום אחד שהוא קיום התורה והמצוות כפשוטן. למשל מצות תפילין שכתובה בפרשת קדש והיה כי יביאך וכולי שיש בכל אות ובכל תיבה ובכל פסוק ובכל פרשה רזין וסודות עמוקות ונוראות עד אין חקר ששרשם מכל הצירופים הנ"ל, אבל אף על פי כן אחר כל הדרושים והכוונות וכולי העיקר הוא כמו שכתוב בתורה על פי מה שפירשו לנו רז"ל שהוא להניח תפילין אלו שאנו מניחין שהם של עור וכולי בכל דיניהם, ובהם כלולים כל הצירופים וכל הכוונות והסודות, וכן בכל המצוות שבתורה. כי תורה שבעל פה מבארת כל דברי תורה שבכתב, אבל אין לה מציאות כי אם מבחינת תורה שבכתב כי שניהם אחד וכנ"ל:

אות כא ומזה תבין מרחוק להבדיל בין הקודש ובין החול והטמא, שהוא בין דרך הקודש שדרכו בו אבותינו ורבותינו בש"ס ופוסקים ובדרכי הקבלה הקדושה שקבלו ממשה רבינו עליו השלום שעליהם נתייסד הזוהר הקדוש וכתבי האריז"ל על פי רוח קדשם, ובין מרירות המים הזדונים של ההולכים לפרש את התורה הקדושה על פי דרך המחקרים הפוליסופים אשר לא מבני ישראל הנה, כי כל מפרשי התורה האמתיים על פי הקבלה בפשט ובסוד כולם שבים אל מקום אחד, ומחזקים ומעוררים ומלהיבים את לב בני ישראל מאד לקיים את כל המצוות כפשוטן כמו שמסרו לנו רז"ל, כי כל פירושיהם וביאוריהם וחידושיהם הוא משורש התורה שבכתב כמו שהוא כתוב לפנינו שמשם כל הצירופים הרבים עד אין קץ שמשם כל חידושיהם כנ"ל, אבל הכל שב אל מקום אחד לקיים דברי התורה ומצוותיה כדת וכדין כמו שקיבלו רז"ל. לא כן המהפכים אורחות יושר ההולכים בדרך הפלוסופיא שרוצים להפוך הקערה על פיה, והם אומרים שרוצים רק בפשוטה של תורה ומכחישים בכל הסודות וכולי, ואחר כך נמשך מדבריהם לפרוק עול לגמרי כניכר מחשבתם מתוך מעשיהם הרעים, כי בודאי אם טעמי המצוות ח"ו הם רק נימוסיית כדי לקיים הקיבוץ וכולי כמו שהם בודים מלבם בוודאי אי אפשר לעמוד במלחמה לכבוש יצרו בשביל זה, כידוע ומובן לכל מי שיש לו ידיעה כל שהוא בדבריהם הרעים והמרים הבוטים כמדקרות חרב בטעם מר חלמות שלהם על המצוות, כי הסטרא אחרא שארי בחבורא וסיים בפרודא, שמתחילים בחיבור אותיות התורה כמו שהן ואינם רוצים בקבלת חז"ל, ואחר כך באים לפירוד גמור בחינת ונרגן מפריד אלוף שמפרידין תורה שבעל פה מתורה שבכתב, עד שמביאים לידי פריקת עול לגמרי כאשר כבר הרבה מהם המירו דתם לגמרי על ידי זה, והנשארים בשם ישראל הם רק לפנים ורוב המצות הם פורקים עול לגמרי, כי כל פירושיהם הרעים שהם מפרשים את התורה על פי דרכם הם נפרדים מעצם אמתיית הכוונה שבתורה שבכתב כאשר יוכל כל משכיל החפץ באמת להבין, אבל אנחנו ההולכים בעקבות אבותינו ורבותינו אשר מעולם כל הדרושים וכל החידושים וכולי, וכל הכוונות והסודות וכולי כולם לחזק ולאמץ ולעורר לב בני ישראל לקיים כל המצוות ביתר שאת ביראה ואהבה ובהתעוררות נפלא, כי אפילו מי שאינו מבין דרכי הסודות והרמזים הוא מבין מרחוק שיש סודות נעלמות נורא ונשגבות בכל דין ובכל פרט ופרט של כל מצוה ומצוה, כי הכל שב אל מקום אחד, כי תורה שבכתב ותורה שבעל פה כולא חד כי ה' הוא האלקים כנ"ל, ברוך אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים האלה ונתן לנו תורת אמת וכולי:

אות כב וזה בחינת חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו שנאמר לענין חכמת התורה האמתיית שנקראת אשת חיל בחינת חכמות נשים וכולי, ולהיפף כסילות של חכמי הטבע שהם מכונים בכל ספר משלי בשם אשה זרה אשה מנאפת אשת כסילות כמבואר ברש"י ובכל ספרי המפרשים האמתיים, כי אשה זונה ממש וכפירות של חכמי הטבע הם בחינה אחת ממש על פי כל הנ"ל, וכן אשת חיל אשה חכמה וכשירה היא בחינה אחת עם האמונה הקדושה המתבררת על ידי חכמת התורה שהיא החכמה האמתיית. וזהו חכמות נשים בנתה ביתה, בחינת הבתים הנפלאים שנעשין על ידי הצירופים הרבים עד אין קץ שכולם בנויים ומיוסדים בחוזק עוז, מאחר שכולם שבים אל מקום אחד לקיים התורה והמצוות כנ"ל, אבל ואולת שהם חכמי הטבע בידיה תהרסנו, כי הם רוצים להרוס כל הבתים הנפלאים הנ"ל מאחר שכל דבריהם לרחק מאמתיות התורה וכנ"ל:

אות כג וזה שמתחילין בכתובה ובגט ביום פלוני בשבת וכולי, עד למנין שאנו מונין לבריאת העולם לגלות בהם אמונת חידוש העולם שזה עיקר האמונה שמתבררת על ידי הצדיק האמת שמשם כל תיקון היחוד בשרשו כנ"ל:

אות כד וכן בגירושין שצריך לגרשה ולהפרידה משרשה אצלו שאי אפשר להפרידה כי אם על פי דת משה וישראל, דהיינו על ידי התורה שהיא בחינת כלל הרוח נבואה שמברר האמונה שמשם החיבור כנ"ל, ולכן לשם צריכין לעלות להפריד משם, כי היא אינה בת זוגו מאחר שבאו לידי פירוד עד שמגרשה, כי כשהיא אינה בת זוגו ויש קטטות רבות ביניהם עד שאינם יכולים להשוות דעתן מכל שכן כשמצא בה ערות דבר ממש, אזי אי אפשר לייחד על ידם הטבע וההשגחה וכולי כנ"ל. כי לפעמים חכמי הטבע מתחכמים כנגד אמתת ההשגחה שזה בחינת האשה המנאפת תחת אישה תקח את זרים, שסרים מאמתת האמונה והולכים אחר דיעות זרות וכולי, ומשם נמשך כל הקלקולים גם בגשמיות בין הזווגים עד שמוכרח לגרשה, ואז צריך להפרידה משרשה כנ"ל:

כי כל איש ואשה הם בחינת שכליים פרטיים שצריכים לקבל זה מזה דייקא כמו שהוא בהשורש בידיעת התורה וסודותיה שצריך כל אחד לקבל מהשכל השייך אליו דייקא, ואם יקבל משכל אחר שאינו שייך לו יכול לקלקל מאד, ועל כן באמת צריכין רבי גדול ומובהק ביותר שיוכל להאיר לכל אחד ואחד כפי שכלו כפי העת והמדריגה שלו, ומשם שורש איש ואשה משפיע ומקבל כנ"ל, שנפש האשה הזאת צריכה לקבל מאיש הזה דייקא, וכשאינה שייכה אליו משם נמשכין הגירושין. ועל כן צריך שיהיה הגט בכתב ולהזכיר שם אמונת חידוש העולם כנ"ל, וכדת משה וישראל להורות שאינו מפרידה אלא ממנו כי אינה שייכת אליו, אבל עדיין היא מקושרת כדת התורה הקדושה ויש לה רשות להנשא לכל מי שתרצה ולהתתקן על ידו. ועל כן נקרא הגט ספר כי מקבל מבחינת ספר התורה, והגט הוא לה לראיה ולעד שלא נפרדה ח"ו מהתורה לגמרי רק מאיש פרטי הזה אבל עדיין היא מקושרת בהתורה, כי נפטרה ממנו כדת משה וישראל וכולי וכנ"ל:

ליקוטי הלכות אבן העזר הלכות יבום וחליצה הלכה ה' הלכה א