Segment 2
אות א הנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו מוצאיין מזה ונותנין לזה מדר' נתן שנאמר ונתן לאשר אשם לו:
And this is why the Torah was precise: “For every matter of transgression — for an ox, for a donkey, for a lamb, for a garment, for any lost item — of which one says ‘This is it!’ — the matter of both of them shall come before the Elokim ” etc. (Exodus 22:8) . That is, the Torah reveals to us and informs us, through a general statement, a particular statement, and then a general statement again, that in all things in the world there is the life-force of His G-dliness that gives life and sustains the thing. And this is the essential Torah-law ruling: in order to bring back all the things [that are disputed] between them before the “ Elokim ” — who are the judges, who rule Torah law upon all their dealings and make Torah from all their dealings, as above. And in this we see that in all things in the world there is G-dliness, which is the Torah, as above.
Segment 3
זה מבואר ע"פ מ"ש במאמר המתחיל תקעו המדבר מאמונה בליקוטי תנינא (סי'
And this is why the Torah mentioned most things in the world in detail: “for an ox, for a donkey, for a lamb, for a garment” etc. And the rest it included in the general statement, at the beginning and the end: “for every matter of transgression” etc., “of which one says ‘This is it!’” etc. (as our Sages, of blessed memory, derived the rule of a general statement, a particular statement, and a general statement from this verse). And upon all of them it concluded: “the matter of both of them shall come before the Elokim ” — to know and to make known and to become known that in all things in the world, in all of them is clothed and hidden His G-dliness, Yisborach , and everything must be elevated “before the Elokim ” — who are the judges, who are called by this name “ Elokim ” because they rule Torah law and reveal the G-dliness and the Torah that is in every thing, as above.
Segment 5
אות ה' . ע"ש בסוף המאמר מענין תיקון המשפט ואיתא שם (בסוף) בד"ה ובאמת הוא דבר גדול מאד להשליך מאתו כל החכמות וכו'. כי עי"ז נעשה תיקון המשפט בבחי' תהום אל תהום קורא אבע מימיך שהוא המשפט בחי' ויגל כמים משפט היינו המשפט שנפל עד התהום בבחי' משפטיך תהום רבה כי מעלין המפט מן התהומות ע"י התמימות וכו':
And for this reason there must be three judges . For the rectification of all commerce is through three aspects. For one must connect the inner aspect of one’s thought to the Torah, while only the external aspect of the thought is in the commerce — and this is the first rectification, the rectification of thought: to connect it to the Torah, as above. Also, one must conduct the commerce with faith, so that one never alters one’s word, and one’s “yes” should be yes and one’s “no” should be no — and this is the second rectification. And the body of the actual commercial dealing itself — what one buys or sells etc. — through which the essential clarification of the sparks from the k’lipos is accomplished — this is the aspect of the third rectification.
Segment 7
אות ב וזה בחי' מוציאין מדר' נתן שיש כח במשפט דקדושה של הב"ד צדק שהוא בחי' תיקון המשפט להעלות המשפט מעמקי תהומות בבחי' תהום אל תהום קורא וכו' שזהו בחי' שמוציאין מזה ונותנין לזה כי יש כח להב"ד שהוא משפט דקדושה להלעלות המפט מכל מקום ש נפל לשם מתהום לתהום כנ"ל. וזה בחי' מה שהב"ד נותנין שטר למלוה בתחלת הגביה שילך ויחפש בכל מקום שימצא נכסי הלוה שיוציאם לעצמו. כי כל זה הוא בחי' כח המשפט דקדושה של הב"ד צדק שיש להם כח לברר המשפט מעמקי תהומות מכל מקום ש נפל לשם המשפט וזה בחי' מוציאין מזה ונותנין לזה. כי זה בחי' תהום אל תהום קורא אבע מימיך דהיינו החזר והוציא המשפט שנפל אליך דהיינו הממון של המלוה הא' המגיע לו ע"פ דין ומשפט צדק שנפל להלוה ומהלוה להלוה שני שזה בחי' נפילת המפט מתהום לתהום. והב"ד מעלין ומוציאין המשפט מן התהומות. ומחזירין הממון המגיע ע"פ משפט צדק לבעליו הראשונים וכנ"ל כ"ש ונתן לאשר אשם לו. שצריכין להעמיד המשפט על מכונו ולהעלות המשפט מעמקי תהומות וכנ"ל. כי עיקר הלואות נמשכין מפגם נפילת המשפט שמשם עיקר העניות שעי"ז מוכרחים ללוות א' מחבירו. כי פגם המשפט זה בחי' מה שאין יודעין ההשגה של צדיק וטוב לו רשע ורע לו וכו'. וענין זה נמשך מסוד גלגולי הנשמות כמובא בזוה"ק שזהו בחי' זה שאמרו לר' אלעזר בן פדת אי בעית דאחרוב עלמא ואפשר דאיברת בשעתא דמזונא. ואיתא בתיקונים שזה סוד הגלגול שיתגלגל בגוף אחר שהוא בחי' עולם אחר וכו' נמצא שעיקר חסרון הפרנסה והעניות וההלוואות הוא רק מצד הגילגול שהוא בחי' גלגל שחוזר בעולם. וכמובא בדברי רבינו ז"ל (סי' י"ד) על מא' רבב"ח גלגל' הוא דהדר שהיא גילגולא דנשמתין שמשם נמשך צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע ורע לו. שעי"ז מוכרח שיהי' עניות והלוואות בעולם. וכל הכפירות שבין אדם לחבירו שהוא פגם המשפט שרוצה לגזול ממון חבירו שלא במשפט. זה נמשך ג"כ מסוד גילגולי הנשמות כי מה שאחד חומד ממון חבירו ורוצה לגוזלו כל זה היא מחמת שיש לו איזה שייכות לזה הממון בסוד הגילגול שזה בחי' שמא ספק מלוה ישנה יש לו עליו. היינו מלוה ישנה בסוד הגלגול. כי עיקר כל התאוות בשרשן הם דברים קדושים וגבוהים מאד. רק למטה נתגשם ואסור לנו ליקח שום דבר קודם זמנו ועיקר כל החטאים והפגמים נמשכין ממה שממהרין ליקח הדבר קודם זמנו. ואינו מתגבר על תאוות להמתין עד יבא עתו בהיתר כשרז"ל (בסי' יומא) בשמך יקראוך ובמקומך יושיבוך ומשלך יתנו לך וכו' וע"כ עיקר החטא הראשון שהוא חטא אדה"ר הי' רק מה שלא המתין בזווגו עד שבת וע"כ נקראים החטאים בשם בוסר שהוא פרי שלא נגמר עדיין. כ"ש אבות יאכלו בוסר (יחזקאל י"ח) כי עיקר החטא הוא מחמת שלוקח הדבר בלא עתו ובאמת עיקר העת להשיג טעם הטוב האמתי הוא רק לעתיד לבא. ואשרי מי שממתין ומתאפק על תאוותו כל ימי עוה"ז וסותם עיניו מחיזו דהאי עלמא לגמרי וממתין לטוב הנצחי כמ"ש (צפני' ג') לכן חכו לי ליום קומי לעד. כי בודאי יזכה לתענוג האמתי לתענוג הנצחי. אבל גם בעוה"ז יש דברים שעיקר האיסור הוא מה שאינו ממתין. ואם ימתין עד בא עתו יקבל בהיתר. וכשרז"ל אותן מצעות שהציעה לו באיסור הציע' לו בהיתר וכו' והכלל כי עיקר כח הבע"ד שמסית את האדם לתאווה או לדבר עבירה ח"ו הוא רק מחמת שיש לזה האדם איזה שייכות לזה הענין כפי שורשי הנשמות רק שהוא צריך עכשיו להתאפק על תאוותו עד יבא עתו. או שאפשר שיבא עתו בעוה"ז שיקבל דבר זה בהיתר או לפעמים אינו יכול לקבל זה כ"א בעוה"ב. היינו כשיזכה לעמוד בנסיון ולשבר תאוותו מזה עכשיו עי"ז יזכה לעתיד בעוה"ב לקבל ולהתענג משורש התענוג הזה בשרשו ברוחניות. שהוא אור צח ומצוחצח תענוג רוחני תענוג אמתי. וזה שכתוב לא תעשוק את רעך. רעך דווקא וכן לא תחמוד בית רעך. רעך דייקא. כי כ"א יש לו חמדה לבית רעהו דייקא. היינו שהוא רעהו וחבירו בשרשו כפי גילגולי הנשמות ומחמת שבגילגול הראשון הי' זה הממון שלו וכיוצא בזה כמה בחי' מחמת זה יש לו תאוה וחמדה לזה הבית והממון שהוא עכשיו של חבירו אבל באמת התורה הזהירה אותנו על זה. כי אסור ליגע בשל חבירו. אעפ"י שהוא חבירו ורעהו בשרשו מצד הגלגול. אעפ"כ זה המשפט לאלקים. והש"י יודע תעלומות איך לסדר הממון והחפצים בכל דור ודור. ואסור לגזול ולעשוק את חבירו ואפילו לחמוד הוא איסור חמור. רק צריכין להאמין בהש"י כי ישרים דרכי ה'. ולקבל משפטובאהבה ולשמה בחלק אשר נתן לו ה ':
And these three rectifications are needed in all things in the world, and they are the aspects of the rectification of thought , speech , and action . For one must clarify the sparks from all things in the world, and this is accomplished through the body of the action and the dealing that one does and engages in with the thing — and this is the aspect of the rectification of action. However, it is impossible to clarify the sparks through the dealing and action alone except through emunah , for the essential clarification is through it, as is explained in the aforementioned Torah teaching; see there. And the essential emunah depends upon speech, in the aspect of “I will make Your faithfulness known with my mouth” (Tehillim 89:2) . And especially regarding commerce, where the essential ruling of the Torah law is according to the words that came from one’s mouth at the time of the commerce. And therefore emunah is the aspect of the rectification of speech.
Segment 9
אות ג נמצא שעיקר הגזילה והכפירה שרוצין לכפור ממון חבירו ח"ו הוא מצד קלקול המשפט שנמשך מחמת שאין מאמיניםבישרת דרכי ה' אשר דרכיו ומשפטיו נפלאים מאד וא"א להשיגם דהיינו מה שיש צדיק וטוב לו צדיק ורע לו וכו' שזהו סוד גילגולי הנשמות שמשם נמשך העניות וההלואות וכל הנסיונות של כל החמדות והתאות וכנ"ל. וע"כ עיקר התיקון ע"י התמימות בלי שום חכמות שעי"ז זוכין לתיקון המשפט ונתתקן הכל. כי צריכין להתנהג רק בתמימות ע"פ התורה שנקראת משפט בחי' תיקון המשפט כנ"ל. נמצא כשהלוה גוזל את חבירו ואינו מסלק לו. זה בחי' פגם המשפט. והב"ד שעושין המשפט ומחפשין בנכסי הלוה למצוא מקום להגבות למלוה חובו. זה בחי' תיקון המשפט שמעלין המשפט מן התהומות מכל מקום שנפל לשם אפילו מן הלקוחות ומלקוחות דלקוחות. וזהו בחי' מוציאין מדר' נתן שמוציאין מזה ונותנין לזה. זה בחי' תהום אל תהום קורא שמוצאין המשפט מזה לזה מכל המקומות שנפל לשם ומעמידין המשפט על תלו אמן ואמן:
However, even emunah does not have the power to clarify the sparks except through the Torah — that is, through connecting one’s thought to the Torah at the time of conducting the commerce, through which the emunah is guarded from being blemished, chas v’sholom , and it has the power to clarify the sparks. But without the Torah, chas v’sholom , his faith itself will become corrupted, and not only will he not clarify the sparks, he will even alter and change his word and blemish his faith, as is explained there in the aforementioned Torah teaching; see there. Therefore one must connect one’s thought to the Torah at the time of conducting the commerce — and this is the aspect of the rectification of thought, as above. And then the rectification of the commerce is completed in perfection, for thought, speech, and action are rectified: through the Torah — which is the rectification of thought; through emunah — which is the rectification of speech; and through the clarification of the sparks — which is the rectification of action, for the essential clarification of the sparks is in asiyah [action], as is known.