Segment 2
אות א ע"פ התורה על פסוק כי תצא למלחמה (בסי' ר"פ) המתחלת דע מי שצריך לדון לפהי דיינים בדין תורה וכו' ע"ש היטב מבואר שם שהדיינים עושין תורה מכל העסקים והמו"מ שבעולם כי באמת כל המו"מ צריך שיהי' רק חיצוניות המחשבה בתוך המו"מ. אבל פנימיות מחשבתו צריך לקשר אל התורה גם צריך אמונה בהמו"מ. ויהיה הדיבור דיבור אמת כ"ש נשאת ונתת באמונה כי משא ומתן הוא שמרימין את הדבר וכו'. דהיינו שע"י המו"מ מנשאין ומעלין ניצוצות קדושות שנפלו וכו'. ועיקר בירור הניצוצות מן הקליפות הוא ע"י אמונה וכו'. ומבואר שם שע"י שמקשר מחשבתו אל התורה עי"ז מקבלת האמונה כח לברר הניצוצות מן הקליפות ולעלות מהם וכו' ואזי נעשית מלחמה כי צריך ללחום עמהם להוציא הניצוצות מהם וז"פ כי תצא למלחמה וכו' ע"ש כל זה היטב:
And this is the aspect of the court not concerning itself except for the value of a p’rutah [smallest coin]. For it is brought there in the aforementioned teaching, regarding the words of our Sages of blessed memory: “The son of Dovid will not come until the p’rutah ceases from the purse” (Sanhedrin 97a) — that p’rutah is the aspect of the angel “dif’ritah sif’vasav” [whose lips move/separate] , the aspect of emunah , t’fillah [faith, prayer] etc., see there. And therefore the essential measure of theft is the value of a p’rutah , for one must conduct business dealings with emunah [faithfulness] — “with emunah ,” specifically . That is, one must be exceedingly careful not to rob his fellow, for the essential emunah depends upon money. That is, when one breaks the lust for money, this is the essential emunah in its completeness, as Rabbainu of blessed memory wrote there in the teaching “Tzivisa Tzedek Aidosecha V’emunah M’od” . And emunah is the aspect of t’fillah , the aspect of p’rutah , as above.
Segment 4
אות ב נמצא שהדינים היושבין על המשפט לפסוק דין תורה הם צריכין להעלות ולתקן מה שקלקלו אלו הבעלי דינים. דהיינו שהם לא קשרו את עסק המו"מ אל התורה כאלו אין בעסק המו"מ שום תורה. ועתה נענשו שצריכין לבא לפני הדיינים לפסוק להם דין תורה וצריכין לפרש כל העסק בפרטיות כל מה שעבר ביניהם בכל עסק המו"מ ועל זה פוסקין להם דין תורה. ובזה מראין להם שאינו כדעתם שלא רצו לקשר המו"מ אל התורה כאלו אין שום תורה ח"ו בהמו"מ.לא כן הוא כי הנכם רואים בעיניכם שכל המו"מ הוא תורה כי הלא עתה הדיינים פוסקין לכם דין תורה על כל עסק המו"מ שעבר ביניהם ועושין מכל עסק מו"מ שלהם תורה. כי באמת כל המו"מ הוא כולו תורה וכו' ע"ש כל זה מבקומו הנ"ל מבואר כ"ז היטב. נמצא שהדיינים צריכין לעשות מכל העסק והמו"מ של הבעלי דינים תורה לתקן מה שקלקו הבעלי דינים כנ"ל. וע"כ הדיינים נקראים אלקים כ"ש עד האלקים יבא דבר שניהם. ומזה למדו רז"ל כמה דיינים צריכין כמבואר בגמ'. כי זה עיקר מעשה הדיינים שצריכין לגלות האלקות השוכן בכל דבר ובכל עסק שבעולם שהוא התורה שמלובש בכל דבר שבעולם שמשם עיקר בריאת הדבר וקיומו וחיותו כי באורייתא ברא קוב"ה עלמא כמ"ש ואהי' אצלו אמון א"ת אמון אלא אומן וכו' (זוה"ק) והתורה היא כולא אלקות כי קוב"ה ואורייתא וישראל כולא חד כי ע"י התורה שקיבלו ישראל נתגלה אלקותו השוכן בכל דבר ומחיה אותו. וצריך כל אדם לידע ולהאמין תמיד באמונה שלימה שבכל דבר שבעולם אפילו בכל עסקי חול בכולם מלובש חיות אלקות שהוא אותיות התורה המחיה ומקיים את הדבר. וזה עיקר עסק המו"מ כדי להעלות ולברר הניצוצות הקדושים שנפלו לשם שהם אותיות התורה הנעלמים שם כי ידוע שהקליפה קודמת לפירי בכל דברים הגשמיים אפילו של היתר, החיות שבו כל זמן שאין מעלין ומקשרין אותו אל התורה אזי החיות הוא בבחי' שבירה שהוא בחי' אותיות וניוצוצות הנפילין משבירת כלים שאדה"ר היה צריך לתקנם וע"י חטאו נתקלקלו יותר, והכל צריך תיקון וקדם התיקון אזי החיות הוא בבחי' אותיות וניצוצות הנפילין והשבירין כי הם רחוקים עדיין משרשם ונמשך עליהם השפע והקיום מהש"י בהעלם גדול. והכל תלוי במעשי האדם בעוה"ז שע"י שהאדם עוסק במו"מ באמונה ומקשר מחשבתו אל התורה בשעת המו"מ עי"ז מעלה ומברר הניצוצות שבהמו"מ ומנשא ומרים אותם למקומם ושורשם ועושה מהם תורה וכנ"ל. אבל זה שעקר המומ מן התורה ולא קישר מחשבתו אל התורה בשעת המו"מ אזי ענשו שצריך לבא לפני הדיינים ולספר לפניהם כל עסק המו"מ. והם עושין מזה תורה ובזה מראין לו מה שפגם וכו' כמבואר שם בתורה הנ"ל. ועל כן הדיינים נקראים אלקים כי הם מגלין האלקות שהוא התורה הנעלם בכל דבר ועושין מזה תורה כי הם פוסקים דין תורה על עסק חול של מו"מ גשמי שעבר בין שני אנשים נמצא שהם עושים תורה מדברים גשמיים של חול והתורה היא אלקותו ואחדותו יתב' וע"כ הם נקראים אלקים כנ"ל:
And therefore the measure of theft — which is the lust for money, the blemish of emunah — is the value of a p’rutah . And therefore the essential sitting of the da’yonim is on account of the value of a p’rutah , for the sitting of the da’yonim is in order to clarify the judgment of truth, which is the aspect of the rectification of prayer, which is the aspect of emunah , as above — in order to extract the p’rutah , which is the aspect of emunah / t’fillah , from the hand of the oppressor who wishes to blemish the emunah through the lust for money, as above.
Segment 6
אות ג וזה שדקדקה התורה על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבידה אשר יאמר כי הוא זה עד האלקים יבא דבר שניהם וכו'. היינו שהתורה מגלה לנו ומודיעת לנו בכלל ופרט וחזר וכלל. שבכל הדברים שבעולם יש בו חיות אלקותו המחיה ומקיים את הדבר וזה עיקר הדין תורה כדי לחזור ולהביא כל הדברים שביניהם עד האלקים שהם בהדיינים שפוסקין על כל העסקים שביניהם דין תורה. ועושין מכל עסקיהם תורה כנ"ל. ובזה אנו רואים שבכל הדברים שבעולם יש אלקות שהוא התורה כנ"ל. וזהו שהזכירה התורה רוב דברים שבעולם בפרטיות שהם על שור על חמור על שה על שלמה וכו' והשאר כללה בכלל בתחלה ובסוף כ"ש על כל דבר פשע וכו' אשר יאמר כי הוא זה וכו' (כמו שלמדו רז"ל כלל ופרט וכלל ממקרא זה) ועל כולם סיימה עד האלקים יבא דבר שניהם לידע ולהודיע ולהוודע שבכל הדברים שבעולם בכולם מלובש ונעלם אלקותו ית' וצריך הכל להעלות עד האלקים שהם הדיינים שנקראים עש"ז אלקים מחמת שהם פוסקין דין תורה ומגלין האלקות והתורה שבכל דבר וכנ"ל:
And therefore one must give tz’dakah [charity] before praying, as our Sages of blessed memory said (Bava Basra 10a) , for tz’dakah is the aspect of breaking the lust for money, as Rabbainu of blessed memory wrote in the teaching that begins “L’hamshich hashgachah sh’laimah” etc. (Siman 13). And when one breaks the lust for money, then the emunah is completed, as above, which is the essential rectification of prayer, which is the aspect of emunah , as above. And therefore the measure of tz’dakah is also a p’rutah , the aspect of the p’rutah mentioned above, which is the aspect of emunah / t’fillah , as above.
Segment 8
אות ד ובשביל זה צריכין שיהי' שלשה דיינים כי תיקון כל המשא ומתן הוא ע"י שלשה בחי' כי צריכין לקשר פנימיות המחשבה אל התורה רק חיצוניות המחשבה יהי' בהמו"מ וזה תיקון א' שהוא תיקון המחשבה לקשרה אל התורה כנ"ל. גם צריכין לעשות המו"מ באמונה שלא ישנה דיבורו לעולם ויהיו ההן הן והלאו לאו וזה תיקון ב'. וגוף העסק של המשא ומתן בעצמו דהיינו מה שקונה או מוכר וכו' שעי"ז עיקר בירור הנצוצות מהקליפות וזהו בחי' תיקון ג'. ואלו הג' תיקונין צריכין בכל הדברים שבעולם והם בחי' תיקון המחשבה והדיבור והמעשה כי צריכין לברר הנצוצות מכל הדברים שבעולם וזה נעשה ע"י גוף המעשה והעסק שעושין כ"א ע"י האמונה כי עיקר הבירור על ידה כמבואר בהתורה הנ"ל ע"ש. ועיקר האמונה תלויה בהדיבור בבחי' אודיע אמונתך בפי ובפרט לענין המו"מ שעיקר הפסק של הדין תורה הוא כפי הדברים שיצאו מפיו בשעת המו"מ ועל כן האמונה הוא בחי' תיקון הדיבור אבל גם להאמונה אין כח לברר הנצוצות כ"א ע"י התורה דהיינו ע"י שמקשר מחשבתו אל התורה בשעת עשיית המו"מ עי"ז נשמרת האמונה שלא תופגם ח"ו ויש לה כח לברר הנצוצות אבל בלא התורה ח"ו תתקלקל אמונתו בעצמו ולא די שלא יברר הנצוצות אף גם ישנה ויחליף דיבורו ויפגום אמונתו כמבואר שם בהתורה הנ"ל ע"ש. ע"כ צריכין לקשר מחשבתו אל התורה בשעת עשיית המו"מ וזה בחי' תיקון המחשבה כנ"ל ואז נשלם תיקון המו"מ בשלימות כי נתתקן המחשבה והדיבור והמעשה ע"י התורה שהיא תיקון המחשבה וע"י האמונה שהיא תיקון הדיבור וע"י בירור הנצוצות שהם תיקון המעשה כי עיקר בירור הנצוצות הוא בעשי' כידוע. ובשביל זה צריכין ג' דיינים כדי לתקן ג' תיקונים אלו שפגמו בהם הבעלי דינים ע"י שלא קשרו המו"מ אל התורה ועכשיו צריכין לתקן זה ע"י הדין תורה שפוסקין הדיינים וחוזרין ועושין מהמו"מ תורה ואז חוזרין ונתתקנין כל הג' בחי' הנ"ל ע"כ צרייכן שיהי' הדיינים לפחות שלשה דווקא כנגד ג' תקונים הנ"ל:
And this is the aspect of two witnesses, who have trustworthiness [ ne’emanus — note the root shared with emunah ] and they clarify the truth — which of the two litigants claims truth — as it is written: “By the mouth of two witnesses a matter shall be established” (Deuteronomy 19:15) .
Segment 10
אות ה וזה בחי' שלש קדושות כי ענין זה הוא בכל הדברים שבעולם כי כל מה שהאדם עושה הן אכילה ושתיה או איזה מלאכה דהיינו לקשר מחשבתו אל התורה המלובש בזה הדבר ולהתחזק באמונה יתירה להאמין שהכל מאתו ית' ועי"ז מברר ניצוצות ע"י העשיה והעסק שהוא עוסק וכנ"ל. וכשעושה כל העסקים שבעולם בקדושה זאת עי"ז מתקדש בשלש קדושות שהם קדושת המחשבה והדיבור והמעשה וכנ"ל. ואזי נתעלה קדושתו ית' למעלה בבחי' שלש קדושות. כי באתערותא דלתתא איתער לעילא ואזי נתגלה כי מלא כל הארץ כבודו כי מגלין שבכל דבר שבעולם מלובש כבוד אלקותו ית' וזהו קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו שע"י שלש קדושות דהיינו ע"י שהאדם מקדש עצמו בשלש קדושות הנ"ל שהם בחי' קדושת המחשבה והדיבור והעשיה שעי"ז נתעלה קדושת המחשבה והדיבור והעשיה שעי"ז נתעלה קדושתו ית' למעלה בבחי' שלש קדושות עי"ז נתגלה כי מלא כל הארץ כבודו כי עי"ז מגלין שבכל דבר שבעולם מלובש כבוד אלקותו ית' כנ"ל שזהו בחי' מלא כל הארץ כבודו. ובשביל זה התורה משולשת בכל בחינותיה כשרז"ל (שבת פ) בריך רחמנא דיהיב לן אוריין תליתאה ביום תליתאה על יד תליתאה וכו' כנגד ג' בחי' הנ"ל שהם בחי' שלש קדושות. כי עיקר הקדושה ע"י התורה שמשם מקבלת האמונה כח לברר הנצוצות מכלן דבר כנ"ל וע"כ כל הג' קדושות כלולין בתורה וע"כ התורההיא משולשת בכל בחינותיה כנגד אלו הג' קדושות וכנ"ל:
And this is the aspect of the secret of the ibbur [intercalation/leap year] that was given over to the bais din to intercalate years and to establish new months. And they intercalate Adar and add a month to the twelve months, and the year becomes sometimes thirteen months, in order to equalize the solar years with the lunar months so that the Sholosh Regolim [Three Festivals] should be in their [proper] time, as it is written: “Guard the month of spring etc.” (Deuteronomy 16:1) , as our Sages of blessed memory said.
Segment 12
אות ו וזה שנסמכה פ' מתן תורה לפ' ואתה תחזה שמדבר ממינוי הדיינים וכן לאחריה נסמכה לפ' משפטים וכמבואר במדרש (שמות רבה פ' ל') כי הדיינים הדנים דין תורה באמת הם עושין תורה מכל הדברים שבעולם שזה עיקר מתן תורה, עיקר קיום העולם ע"י שמגלין שהתורה מקיימת הכל וכנ"ל. ובשביל זה היה כל העולם תלוי עד ששה בסיון שבו קיבלו ישראל את התורה כמשרז"ל (שבת פ.) כי אז נתגלה שהש"י ברא את העולם ומקיים את העולם ע"י התורה שזה עיקר קיום העולם וכל זה נעשה ע"י הדיינים שעושין תורה מכל הדברים כנ"ל וע"כ נסמכה פ' הדיינים למתן תורה:
For it is explained in the teaching “T’homos y’chasyumu” mentioned above that truth is the essential rectification of prayer, through which one sees the openings to exit from within the great darkness and the k’lipos that surround a person at the time of prayer, so that he cannot pray because of them. And there is no remedy for this except through truth — that a person must strengthen himself and exert himself with all his might to bring forth the utterance from his mouth in truth, in whatever capacity he can, even if he cannot pray at all. At the very least, let him say the word from his mouth in truth, with complete simplicity, so long as it is in truth. And then the word of truth will illuminate for him to exit from within the darkness, and he will be able to pray well etc., as is explained there.
Segment 14
אות ז וזה שארז"ל כל דיין שדן דין אמת לאמתו כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית. כי זה עיקר קיום העולם כנ"ל. כי כל מעשה בראשית הי' בבחי' הנ"ל כי השי"ת ברא את העולם ע"י התורה כמ"ש ואהי' אצלו אמון וכו' כנ"ל גם ע"י אמונה כמ"ש וכל מעשיהו באמונה ובאמת התורה והאמונה כולא חד כי שניהם תלוים זה בזה כי א"א לקיים את התורה כ"א ע"י אמונה כמ"ש כל מצותך אמונה וכן אין קיום להאמונה כ"א ע"י התורה וכנ"ל. וע"י מעשה בראשית בעצמן שעשה הש"י בכל יום ע י"ז נתבררו הנצוצות משברי כלים מעלמין דחריבין כידוע נמצא שהי' במעשה בראשית כל ג' בחי' הנ"ל שהם תורה ואמונה ובירור ניצוצות שהם בחי' מחשבה דיבור ומעשה כנ"ל (וכן מבורא בדברי אדמו"ר ז"ל בכמה מקומות שכל העשיות והעסקים וכל המו"מ ומלאכות הם בבחי' מלאכת מעשי בראשית כמ"ש במאמר ואת העורבים צויתי וכו' בלק"ת סי' ד' ע"ש). וזהו בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ. בראשית היינו בהתורה שנקראת ראשית דרכו, ברא אלקים את השמים וכו' כשרז"ל והארץ היתה תהו ובהו וחשך וכו' זדה נמשך מבחי' שבירת כלים שהם בחי' תהו ובהו וחשך וכו' ורוח אלקים מרחפת על פני המים, רוח אלקים זה בחי' אמונה שהיא בחי' מלכות כידוע שנקרא אלקים כמ"ש ואלקים מלכי מקדם. וזהו ורוח אלקים היינו בחי' אמונה מרחפת על פני המים דא אורייתא כשרז"ל היינו שהאמונה מקושרת בהתורה ומקבלת ממנה כח לברר הנצוצין שהם בחי' רפ"ח ניצוצין שזהו בחי' מרחפת כמבואר בכתבי האריז"ל. ועי"ז ויאמר אלקים יהי אור שהוא בחי' עולם התיקון בחי' תקיון כל מעשי בראשית על מכונן ויהי אור שהי' כן שנתתקן הכל היינו כנ"ל שע"י האמונה שמקבלת כח מהתורה שזהו בחי' ורוח אלקים מרחפת על פני המים כנ"ל עי"ז מתקנין כל הדברים שעושין כי עי"ז בירור כל הנצוצות שזה עיקר עצם העשי' של כל מעשה בראשית שהם בחי' כל העסקים והמלאכות והעשיות וכל המשא ומתן שבעולם וכנ"ל:
And it is brought there that truth has two aspects. For there are those whose speech is complete truth to its truth, and then their utterance is the aspect of a precious stone [ even tov ] that illuminates on its own etc. And there are those whose utterance is truth, but it is not so completely clear truth, and then their speech is the aspect of a window [ chalon ] — that is, another can illuminate through it. For the difference between a precious stone and a window is that a window has no light of its own; rather, through it the light enters. But when there is no light [outside], it does not illuminate. But a precious stone, even when there is no light from outside, illuminates on its own.
Segment 16
אות ח וזה שארז"ל כל דיינא דמפקין מיניה ממונא בדינא לאו דיינא הוא. כי מאחר שהדיין צריך בעצמו לבא לפני דיינים לדון בדין תורה בודאי אינו יכול להיות דיין כי הלא הוא בעצמו עקר עסקיו ומו"מ שלו מהתורה שמחמת זה הוא צריך לבא לפני הדיינים וכו' כנ"ל ואיך יוכל לתקן אחרים לעשות מעסקיהם תורה מאחר שהוא בעצמו פגם בזה עד שצריך בעצמו לבא לפני דיינים לעשות מעסקיו תורה וכנ"ל ועל כן בודאי לאו דיינא הוא: וזה ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלקים אנשי אמת שונאי בצע ושמת עליהם וכו'. אנשי חיל זה בחי' בעלי כח למלחמה בחי' ותאזרני חיל למלחמה. כי הדיינים צריכין לחזור ולברר הניצוצות מהמו"מ ולעשות מהמו"מ תורה שזהו בחי' מלחמה בחי' כי תצא למלחמה כנ"ל. וע"כ צריכין להיות אנשי חיל היינו בעלי כח למלחמה לברר הניצוצות מעמקי הקליפות וכנ"ל. יראי אלקים זה בחי' אמונה מלכות שנקראת יראה בחי' מוראה של מלכות כ"ש בספרי אדמו"ר ז"ל כ"פ וזה בחי' ויראו העם את ה' ויאמינו בה' וכו' כי יראה בחי' אמונה: אנשי אמת זה בחי' בעלי תורה שנקראת אמת כ"ש תורת אמת. היינו שהדיינים צריכין כל הג' בחי' הנ"ל לקשר מחשבתם אל התורה תמיד. ולהתחזק באמונה יתירה. ועי"ז יהי' להם כח למלחמה לברר הניצוצות שעי"ז חוזרים ומתקנים העסק שפגמו בו הבעלי דינים שרחקו אותו מהתורה כי עתה הם פוסקים ע"ז דין אמת דין תורה וחוזרים ועושים מהמו"מ תורה כנ"ל. וזהו שונאי בצע ופרש"י ששונאים ממונם בדין כההיא דאמרינן כל דיינא דמפקין מיניה ממונא בדינא לאו דיינא הוא. היינו כנ"ל שהדיין צריך לעשות מעסקים ומו"מ של כל העולם תורה. מכ"ש שצריך ליזהר במו"מ שלו שלא יצטרך לבא לפני דיינים. דהיינו שלא יעקור המו"מ שלו מהתורה ח"ו שבשביל זה צריכין לבא לפני דיינים כנ"ל. וע"כ צריך להיות שונא בצע שלא יצטרך לבא לפני דין תורה כשפרש"י וכנ"ל:
So too, there are people whose speech is the very essence of truth, the aspect of a precious stone. And there are those whose truth is less refined — the aspect of a window, through which the tzadik of truth illuminates. And these two aspects are the aspect of two witnesses — for they are called “witnesses” because they are the aspect of truth, as is explained there, that truth is called “testimony” [ aidus ] in many places, as in: “The testimony of Hashem is faithful” (Tehillim 19:8) . And the two witnesses are the aspect of the two types of truth — the precious stone and the window — for through both of them the truth is clarified.
Segment 18
אות ט וזהו שארז"ל וכשיהיו הבעלי דינין עומדין לפניך יהיו בעיניך כרשעים וכשנפטר' מלפניך יהיו בעיניך כזכאין כשקיבלו עליהם את הדין. והוא תמוה לכאורה מדוע מתחילה שניהם כרשעים מה חטא הזכאי בדין וגם מפני מה אח"כ שניהם כזכאין אך ע"פ הנ"ל ניחא כי בודאי בתחלה שניהם כרשעים אפילו הזכאי והטוען אמת כי עכ"פ פגם בהעסק שלו ורחקו מהתורה ולא קישר מחשבתו אל התורה בשעת המו"מ שמחמת זה נענש שהוכרח לבא לדין תורה וע"כ בודאי נחשב גם הוא כרשע כי עיקר צדקת ישראל היא התורה והאמונהבחי' וצדיק באמונתו יחי' ומחמת שישראל כולם מאמינים בני מאמינים ע"כ נקראים כולם צדיקים כ"ש ועמך כולם צדיקים. אבל זה שפגם באמונה ובהתורה בשעת המו"מ שמחמת זה הוכרח לבא לדין תורה ע"כ נחשב כרשע. אבל אחר כך כשנפטרין מלפני הדיינים שניהם כזכאין כשקיבלו עליהן את הדין תורה ועי"ז חזרו ותקנו מה שקלקלו וחזר ונעשה מהמו"מ תורה ע"י שקיבלו את הדין תורה שפסקו הדיינים על המו"מ שלהם. ע"כ נחשבו כזכאין כי אפילו זה שטען בתחילה איזה שקר ורמאות נחשב עתה כזכאי אחר שקיבל את הדין ונעשה מכל המו"מ שלו תורה. כי גם מתחלה לא בא אל השקר והרמאות כ"א מחמת פגם הנ"ל ע"י שלא קישר מחשבתו אל התורה שעי"ז נפגמה האמונה שלו ועי"ז בא לידי שקר ושינוי ורמאות שהוא היפך האמונה וכנ"ל כי ישראל אינם חשודים על שקר גמור. כי שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ועיקר השקר של הטוען שקר נמשך מאיזה טעות שטועה בעצמו ומורה לו היתר כעין שארז"ל חזקה אין אדם מעיז פניו וכו' ואשתמוטי הוא דקא משתמיט או ספק מלוה ישנה יש לו עליו. וכל אלו ההשמטות וההיתרים של טעות שלו נשמך מחמת שלא קישר מחשבתו אל התורה. כי אם הי' מקשר מחשבתו אל התורה שבהמו"מ הי' נשמר האמונה שלו שלא לבא לידי טעותים אלו שהם פגם האמונה. ע"כ עתה אחר שקיבל עליו את הדין תורה. וכבר חזר ונעשה מהעסק שלו תורה כבר נתתקן הפגם שלו שעקר המו"מ מהתורה שמשם בא הטעות והשקר שלו כי הלא עתה חזר ונעשה מהעסק שלו תורה כנ"ל ע"כ גם הוא נחשב כזכאי ועתה מבוארת המשנה על מכונה ברה כחמה:
And in Siman 112, where this matter is also repeated on the verse “A light shall you make for the ark” (Genesis 6:16) , with a bit of additional explanation. And everything is according to the greatness of the truth etc. For the essential longing of Hashem Yisborach is only for truth etc. And every person must connect his prayer to the Tzadik of the generation, and the Tzadik knows how to direct the gates and to elevate each and every prayer to the gate that pertains to it. For every Tzadik is the aspect of Moshe–Moshiach etc., and Moshiach is comprised of all the prayers etc.
Segment 20
אות י וזה שארז"ל שיראה הדיין כאלו גיהנם פתוחה מתחתיו וכאלו חרב וכו' כי בודאי הוא מלחמה גדולה כנ"ל. מאחר שצריך לעשות מעסקי חול תורה וזה ידוע שהנצוצות שבעסקי חול נאחזים בהם הקליפות וס"א הרבה שמשם תוקף המלחמה של כל אדם בעוה"ז ובפרט שזה העסק של המו"מ שבא לפני הדיינים כבר נפגם ע"י אלו הבעלי דינים שפגמו בו ורחקו אותו מהתורה כנ"ל ע"כ בודאי הדיינים הרוצים לפסוק דין תורה באמת צריכין לחגור עצמן היטב למלחמה ללחום עם הקליפות וס"א שסביב הנצוצות שבזה העסק שנפגם ע"י אלו הבעלי דינים. ע"כ צריכין לראות כאלו גיהנם פתוחה מתחתיו וכאלו חרב וכו' שהוא בחי' אחיזת הקליפות והס"א שסביב הניצוצות כנ"ל שצריכין ללחון עמהם כנ"ל:
For there are twelve tribes corresponding to twelve mazalos [constellations] . And each and every tribe has a unique formulation [of prayer] and has a unique gate through which its prayer enters. And each tribe arouses through its prayer the power of its mazal among the twelve mazalos , and the mazal illuminates below and causes the growth to flourish etc. And this is the aspect of: “A person’s livelihood is as difficult as the splitting of the Sea of Reeds, and his match is difficult” etc. (Pesachim 118a, Sotah 2a) — for the Sea of Reeds was split into twelve parts corresponding to the twelve tribes etc.
Segment 22
אות יא וזה שארז"ל רב כי אתי לבי דינא אמר הכי ברעות נפשי לקטלא נפיק וצבי ביתי' לית הוא עביד וריקן לביתי' עייל היינו כנ"ל מחמת שידע שהוא מלחמה גדולה עם הקליפות שסביב הניצוצות שבהעסק שדנים עליו בחי' סביב רשעים יתהלכון וכנ"ל ע"כ אמר כן וזהו וצבי ביתי' לית הוא עביד וריקן לביתי' עייל היינו שרב מחמת ריבוי ענותנותו הי' אומר על עצמו שגם הוא בעצמו אינו יוצא ידי חובתו בצרכי ביתו שעושה שצריכין לקשר כל עסקי ביתו אל התורה והוא בענותנותו אמר שאינו זוכה לזה בשלימות וזהו וצבי ביתי' היינו הצטרכות ביתי אינו זוכה לעשות בשלימות הראוי דהיינו לקשר הכל אל התורה וזהו וריקן לביתי' עייל כי כל ה דברים יגיעים ואינם בשלימות והכל ריק וחסר בלא התורה כי רק התורה והאמונה היא שלימות כל הדברים וע"כ רב בענותנותו שאמר שלא זדכה עדיין לקשר הכל אל התורה ע"כ אמר וריקן לביתי' עייל ובשביל זה הי' קשה עליו לישב בדין תורה ואמר ברעות נפשי לקטלא נפיק כי אמר איך אזכה להעלות העסק שלהם ולעשות ממנו תורה מאחר שאני בעצמי עדיין לא זכיתי לזה בשלימות לעשות מכל עסקי ביתי היינו מכל עסקי חול תורה וכנ"ל. ועתה מחובר ומקושר הענין היטב. כי בלא זה אין פרוש וקשר לדבריו מה זה שאמר וצבי ביתי' לית הוא עבד וכו' היעלה על הדעת שרב הציטער על שמבטל א"ע מצרכי ביתו לישב בדין תורה. אך ע"פ הנ"ל מבואר הענין היטב בקשר יפה כמין חומר:
And this is the meaning of: “They guarded His testimonies and the statute He gave them” (Tehillim 99:7) . “Testimony” — this is prayer, as it is written: “The tribes of Yah, a testimony etc., to give thanks to the Name of Hashem” etc. (Tehillim 122:4) . For in prayer we testify to His unity. And according to the prayer, so one merits livelihood and to find one’s match etc.; see there all of this well.
Segment 24
אות יב וזהו שארז"ל כל דיין שדן דין אמת לאמתו משרה שכינה בישראל. כי בודאי משרה שכינה מאחר שעשה מכ לעסקי חול תורה ומגלה שמלא כל הארץ כובוד. שבכל הדברים שבעולם מלובש תורה כנ"ל. ע"כ בודאי משרה שכינה בישראל כי זה עיקר השארת השכינה כשנתלגה ששכינת אלהותו בכל הדברים שבעולם שזה נעשה ע"י הדיין שדן דין אמת לאמתו כנ"ל וזהו שדקדקו רז"ל ואמרו כל דיין שדן דין אמת לאמתו כנ"ל וזהו שדקדקו רז"ל ואמרו כל דיין שדן דין אמת לאמתו בכמה מקומות ודקדקו המפרשים תיבת לאמתו שהוא לכאורה מיותר. כמובא בב"י בתחלית הטור ח"מ ע"ש אך ע"פ הנ"ל מדוקדק יפה. כי זה עיקר השלימות שידין הדין אמת לאמתו דהיינו שיקשר ויעלה כל החיות והנצוצות שבהעסק שדנין עליו אל התורה שנקראת אמת כנ"ל. וזהו בחי' דין אמת לאמתו שמקשר העסק שעליו פסקו הדין אמת הוא מקשר אותו לשורש האמת שהוא התורה דהיינו שזוכין לנצח המלחמה להעלות ולקשר כל העסק שדנין עליו אל התורה כנ"ל כי יכול להיות שידין הדיין דין אמת אבל אינו לאמתו דהיינו שגוף הדין אמת שממזכה את הזכאי ומחייב את החייב אבל אינו משים לב לקשר העסק שפסקו עליו דין אמת אל התורה אך עיקר השלמות שידין דין אמת לאמתו שהעסק שדנו עליו דין אמת יזכו להעלותו ולקשרו לאמתו לשורש האמת שהוא התורה דהיינו שיחזרו ויעלו וינשאו כל העסק ויעשו ממנו תורת אמת כנ"ל ואז זוכה לכל מה שארז"ל על זה דהיינו שנעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית ומשרה שכינה בישראל היינו כנ"ל. כי בחי' זאת כשזוכין להעלות כל הדברים אל התורה זהו בחי' מעשה בראשית ובחי' השראת השכינה וכנ"ל ב'י'ל'א'ו':
And this is the aspect of the secret of the ibbur [intercalation]. They intercalate the year in order to equalize the moon with the sun, which is the aspect of filling the blemish of the moon so that the light of the moon should be like the light of the sun. For the essential illuminating light of the sun and the moon — which were given to illuminate upon the earth, as it is written: “And they shall be for luminaries, and for signs, and for festivals etc.” (Genesis 1:14) — the essential light of theirs is truth, which is the essential illuminating light, as above. And therefore they are two luminaries, the sun and moon — this is the aspect of the two aspects mentioned above, which are the aspects of the precious stone and the window. For the precious stone illuminates on its own, and the window does not illuminate on its own, rather it receives the light from another. And this is the aspect of sun and moon, which are the aspects of ispaklaryah d’nahara mi’garmah [a lens that shines of its own] — which is the sun, which illuminates on its own, the aspect of the precious stone mentioned above — and the moon, which is the aspect of ispaklaryah d’lo nahara mi’garmah [a lens that does not shine of its own] , rather only what it receives from the sun — which is the aspect of a window that does not illuminate on its own, but only what it receives from another, as above.
Segment 26
אות יג וע"כ הבתי דינין קבועים בב' וה' כשרז"ל כי מבאר בהתורההנ"ל שכשמקשר מחשבתו בשעת עשיית המו"מ אל התורה. זהו בחי' חב"ד שעשי' עולהאל יצירה שהואבחי' התורה וכו' ע"ש ואיתא בכתבי האריז"ל שב' וה' הם בחי' יצירה שהוא התורה. וע"כ קורין בהם בתורה ע"ש. וע"כ בהם בתי דינין קבועים כי בהם יכולין הדיינים להעלות ולקשר המו"מ אל התורה לקתן הפגם שפגמו הבעלי דינין כנ"ל. כי ב' וה' הם בחי' יצירה בחי' התורה וכנ"ל:
And this is the aspect of the secret of the diminution of the moon, from which the essential hold of the Sitra Achara [Other Side] and the k’lipos [husks] and the yaitzer hara [evil inclination] [derive]. And from there all sins and all blemishes that come through the evil inclination, which takes hold from there, descend and come. And the essence of our service all the days of the world is to rectify this — to rectify the blemish of the moon so that there should be no diminution in it, and the light of the moon should be like the light of the sun, as is known. For the sun and moon were created equal, as it is written: “The two great luminaries” (Genesis 1:16) . But because of the complaint of the moon, which said: “It is impossible for two kings to use one crown,” therefore it was diminished (Chullin 60b) . For in truth, the essential creation was only for the sake of truth, as it is written: “In the beginning G-d created the heavens and the earth” — and our Sages of blessed memory said: bara Elokim es — the final letters [of these three words] spell emes [truth] (Bereishis Rabbah) .
Segment 27
התחלתו תקצ"ח בק"ק נעמריב רבתי
And this is the aspect of the secret of ibbur [intercalation] : that they intercalate the year in order to equalize the moon with the sun. For this is the aspect of filling the blemish of the moon, so that the light of the moon should be like the light of the sun. For the essential illuminating light of the sun and the moon — which were given to illuminate upon the earth, as it is written: “And they shall be for luminaries and for signs and for seasons” etc. (Genesis 1:14) — their essential light is emes , which is the essential illuminating light, as above. And therefore they are two luminaries, the sun and the moon — this is the aspect of the two aforementioned aspects, which are the aspects of a precious stone and a window. For a precious stone illuminates on its own, and a window does not illuminate on its own but rather receives the light from another. This is the aspect of the sun and the moon, which are the aspects of an ispaklaryah d’nahara mi’garma [a lens that shines of its own] — which is the sun, which illuminates on its own, the aspect of the precious stone mentioned above. And the moon is the aspect of an ispaklaryah d’lo nahara mi’garma [a lens that does not shine of its own] at all, but only what it receives from the sun — which is the aspect of a window, which does not illuminate on its own, but only what it receives from another, as above.