Segment 2
אות א כל מה שהוא ביד האדם הוא בחזקה שהוא שלו
And therefore a single witness does not have complete credibility — for he is in the aspect of echad Targum , which is a mixture of good and evil, as above. And also the litigant cannot deny him entirely, since he is close to holiness and there is good there, as above. And therefore [the litigant] must swear against him. And through the oath he is believed to contradict the witness — for the oath is the aspect of Lashon HaKodesh , which is above the Targum . For the oath is the aspect of pi sh'nayim — that one connects the dibur to holiness, as above. And this is what our Sages, of blessed memory, said: that when one repeats his words, it is the language of an oath regarding sh'vuas bituy — for the repetition of words is the aspect of pi sh'nayim , the aspect of sh'nayim Mikra , the aspect of Lashon HaKodesh , which is the aspect of the oath, as above — the aspect of "seven times a day I praise You" (Tehillim 119:164) — that is, the aspect of Lashon HaKodesh , which is the aspect of praises and prayers to Hashem Yisborach . And therefore through the oath — which is the aspect of Lashon HaKodesh , the aspect of pi sh'nayim — he is believed against the witness, who is in the aspect of echad Targum , as above.
Segment 3
כי איתא בסי' מ"ב שצריכין להאמין בחכמים אמתיים שכל דיבוריהם ומעשיהם אינם פשוטים אלא יש בהם רזין ועי"ז ממתיקין כל הדיינם כ"ש בזוה"ק מי שעובדוהי לאפשטא משכינתא לבושין דקדרינותא דפשטין ולאלבשא בלבושין דנהירין דרזין דאורייתא דאור רז איתקרייא וכו' כדין וראיתיה לזכור ברית עולם שזהו עיקר ביטול והמתקת כל הדינין ע,ש בסי' הנ"ל על פ' וירא בצר להם בשמעו את רנתם מ"ש בתחילה בענין הנגינה ואח"כ כתב שעי"ז שעושין לבוש נאה לצדיק ממתיקין הדינים וכן ע"י אמונת חכמים הנ"ל שמאמין שכל דיבוריהם ומעשיהם אינם פשוטים וכו'. והכלל כי הצדיק הוא בחי' קשת בחי' השכינה וכשעושה לו לבוש נאה וכן ע"י שמאמין בו שכל דבריו אינו פשוט אלא יש בהם רזין בזה מפשיט מהשכינה מבחי' קשת לבושין דקדרינותא שהם בחי' פשטין ומלבישין אותה בלבושין דנהירין שהם בחי' רזין שעי"ז נתעוררין רחמיו ית' לבטל כל הדינים מישראל בבחי' וראיתיה לזכור ברית עולם וכו' ע"ש. ומ"ש שם עוד שזהו בחי' התקיעות שסימנם קש,ת שהם בחי' תלת גוונין דקש"ת בחי' האבות. וזהו בחי' והיו שדי בצריך שין בחי' תלת אבהן י"ד הם בחי' י"ד אותיות של י"י אלקינו י"י שהם ר"ת אברהם יצחק יעקב שהם בחי' תלת גוונין דקש"ת שהם בחי' לבושין דנהירין הנ"ל שעי"ז וראיתיה וכו' בחי' ביטול כל הדינים מישראל וכו' ע"ש:
And in the later generations they enacted even for kofair bakol the oath of heseis . For in the severity of the exile — that the Sitra Achara has overpowered, that is, the languages of the nations, the aspect of falsehood — since Yisroel have been exiled among them, therefore they enacted an oath even for one who denies everything. For now it is possible that even complete falsehood, chas v'sholom , may take hold of him, as above — that is, the languages of the nations, as above. And therefore he needs an oath. And therefore they called it sh'vuas heseis — for it is against the zuhamas hanachash , which is complete falsehood, and which is called maisis [the inciter]. And therefore our Sages, of blessed memory, incited against it and provoked it and enacted an oath so that he should confess — in order to subdue it. For certainly through the oath he will confess, for he is not suspected of swearing [falsely] — even though he denies everything. As our Sages, of blessed memory, said: "He is merely evading" [ ishtamutai ka mishtamit ]. And also because perhaps he has an old loan outstanding against him. See the poskim for these laws.
Segment 5
אות ב כי בענין זה של אמונת חכמים הנ"ל תלוי קיום כל התורה כולה. כי א,א לזכות לקיום התורה ולהכיר את הבורא ית' כ"א ע"י אמונת חכמים שהם הצסיקים אמתיים שכבר שברו את יצרם לגמרי עד שזכו להשיג רזי עולם להבין ולהשיג את כל המעשה הנעשה תחת השמש. כי באמת כל העולם ומלואו מלאה רזין וסודת נוראות ונשגבות מאד. ואפי' מי שאינו צדיק רק הוא בר דעת אמתי ומאמין בהאמת יוכל להבין מרחוק נפלאות הבורא ונוראותיו שה םמלאים כל העולם. כי בכל הבריאה בכלליות ובפרטיות ובכל מה ש נעשה בכל יום בכולם יש חכמה עמוקה ונפלאה כ"ש כולם בחכמה עשית וכו' דהיינו חכמת התורה שהיא עיקר החכמה. נמצא שיש בכל דבר חכמות התורה הקדושה. והתורה מלאה רזין ורזין דרזין עד אין קץ. והיא מלובשת בכל הדברים שבעולם. ע"כ בוודאי בכל דבר שבעולם בכלל ובפרט יש בהם רזין נשגבין מאד מאד ועל זה התפלא דוד ואמר מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך וכתיב מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית וכו'. ועיקר הכוונה על חכמות התורה שמלאה רזין עילאין (לא כמו שטועים המחקרים שנאמר ח"ו על חכמותיהם כי באמת גם בתוך כל החמות יש פנימיות ופנימות דפנימיות וע"כ נקראים חכמותיהם אפי' מה שמשיגין לפעמים איזה אמת הכל נקרא חכמות חיצוניות כמו למשל כשמשיג בחכמתו שהעולם הוא כדורי או טבע האויר שמתפשט וברוח ע"י חום האש וכיוצא בזה אינו משיג כ"א הדבר כמו שהוא שנודע לו האמת שהאויר ברוח ומתפשט מפני האש ועי"ז עושה כמה כלים ותחבולות נפלאות אבל טעם הדבר מדוע הוטבע כך באויר, זה נעלם מכל החכמים מאד כי טעמי הטבע נעלם מכל החכמים וע"כ נקראים כח חכמתם חכמות החצוניות כי בפנימיות אין יודעין דבר. ומרוב טעותם הם רוצים להטעות את הבריות כאלו גם כל סודות הקבלה הקדושה כלולה בחכמותיהם החיצוניות המוטעת ע"פ רוב כידוע להם בעצמן שעדיין לא השיגו שום דבר בבירור כ"א חכמת ההנדסה והמספר כמובא במ"א וכאשר הם בעצמם מוכרחים להודות על זהאוי לטועים כאלה. ואין צריכין לסתור שטותים כאלה שהם כנגד אמונת ישראל). כי אנו מאמינים בפנימות התורה שבכל מצוה ובכל אות ואות מהתורה יש רזין ורזין דרזין נוראים ונשגבים עד אין קץ כ"ש לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד וכתיב פלאות עדותיך וכו' (ועיין במ"א מזה) וכתיב ארוכה מארץ מדה וכו'. ואפי' בכל הדברים שבעולם יש בהם רזין נפלאים כי כל דבר מקבל חיות מחכמת התורה שמלאה רזין כי הד' יסודות ארמ"ע שהם בחי' דצח,מ שהם כלל הבריאה הם בחי' ד' אותיות שם הוי' ב"ה בחי' טנת"א וכו'. ויש טעם נפלא וכמוס לכל דבר ודבר מפרטי הטבע כי באמת אין שום טבע כלל כי הטבע מתנהגת בחכמתו ית' בהשגחה נפלאה רק שהש"י העלים זאת מדעת הבריות בשביל הבחירה. כי עיקר הבחירה תלויה בזה מה שאין רואין ההשגחה באתגליא ויכול הטועה לטעות שיש טבע ח"ו. אבל אנו בני ישראל קדשנו במצוותיו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת ע"י משה רבינו ע"ה וע"י צדיקיו האמתיים שפרשו לנו התורה כפי קבלתינו מחכמי המשנה והתלמוד לידע ולהאמין שהכל בהשגחה פרטיית והקב"ה ברא את העולם ומנהיגו בכל עת בחכמה נפלאה בהשגחה פרטיית ע"י אותיות התורה הקדושה שבהם ברא ומנהיג הכל בנפלאותיו הנוראות וע"כ בכל דבר שבעולם בכלל ובפרט יש בו רזין עילאין אך מחמת שכל זה נעלם מהעולם מאד מחמת גשמיית עכירות מעשיהם שעי"ז נתעכר השכל ע"כ אין שום אדם יודע מה נעשה בעולם בכל עת. ע"כ העיקר הוא אמונת חכמים אמתיים שהם צדייק אמת ששברו את גופם לגמרי עד שזכו להשיג רזי עולם. עד שכל מעשיהם ודיבוריהם יש בהם רזין נפלאים ואינו פשוט כלל כי הם יודעים מה שעושים ומדברים לא כמו המון עם שעושים ומדברים ואינם יודעים כלל פנימיות מעשיהם ודיבוריהם עד היכן הדברים מגיעים. ע"כ ע"י שמאמינים בהם כנ"ל שכל דיבוריהם ומעשיהם אינו פשוט אלא יש בהם רזין עי"ז עיקר יחוד קוב"ה ושכינתיה שזה עיקר תיקון כל העולמות ומבטל כל הדינים כי בזה תלוי קיום כל התורה כי עי"ז מאמין שבכל הדברים שבעולם יש בהם רזין רק שאין אנו מבינים אותם מחמת גשמיות גופינו כי הלא זה הצדיק ששיבר את גופו יודע באמת מה שעושה ומדבר כי בכולם יש רזין כנ"ל:
For even in the exile, when even the completely evil overpowers, as above — that is, the languages of the nations, as above — they cannot overpower except through the small amount of good that is among them; that is, it shows him a seeming permission even in the completely evil. And even though in truth this is no permission at all, nevertheless since the initial opening to seduce him is through this — it is found that there is there also a little, a minimal bit of good. And therefore there is power to subdue it, since its overpowering is only through the aspect of the small amount of good that is there. And therefore when the truth is revealed — the aspect of holiness and good entirely — then the evil is subdued and falls completely. And therefore, even one who denies everything — since even now we do not suspect a Jew of denying entirely except through some seeming permission, as above; and this is what our Sages, of blessed memory, said: "perhaps an old loan" etc. — for certainly there must be there a little good, as above — therefore, through the oath, which is the aspect of Lashon HaKodesh , he will certainly confess to the truth. And then the evil is subdued even more — in the aspect of "a time when a man ruled" etc. (Ecclesiastes 8:9) , as is brought. For this very one over whom the evil and falsehood overpowered, as above — now confesses to the truth through the oath, and nullifies the words of falsehood that he spoke before.
Segment 7
אות ג וכל ההכחשות והגזילות שבמו"מ הכל נמשך מפגם א מונה הנ"ל כי אם היה מאמין שבכל דבר ישרזין בוודאי לא היה מכחיש את חבירו ולא היה עולה על דעתו לשלוח יד בממון וחפצים של חבירו כי בוודא יהש"י יודע מה שעושה שנתן לזה כ"כ חפצים ועשירות ולרש אין כל כי הכל ע"פ חכמתו האמיתית שיודע שהכל לטובתו הנצחית. ואיך יעלה על דעתו לשנות רצון הבורא ית' ויגע בממון חבירו שלא כדת התורה הנ"ל וכמו שכתוב בהתו' אחוי לן מא וכו' ובהתו' צוית צדק על מארז"ל מילחא כי סריא וכו' שבהממון והחפצים יש גוונין עילאין ומי שמסתכל על שורש הממון ששורשו גוונין עילאין בוודאי לא יתאוה לגשמיות הממון כלל מכ"ש שלא יגע בשל חבירו כלל (ע"ש בסי' כ"ג וכ"ה לק"א). נמצא שעיקר פגם המשא ומתן שמכחיש את חבירו הוא ע"י פגם האמונה הנ"ל שפוגם בגוונין הנ"ל בבחי' תלת גוונין דקשת שהם בחי' לבושין דנהירין דרזין דאורייתא וכנ"ל. וע"כ התיקון הוא שבועה שכל מקום שיש הכחשה צריכין שבועה כי השבועה בבחי' אבות בבחי' אשר נשבע לאבותיך בחי' ברית עולם. היינו כי ע"י השבועה בשם ה' ובהתורה הקדושה מעוררין הגוונין הנ"ל שהם בחי' אבות בחי' תלת גוונין דקשת שמאירין ע"י הברית והשבועה שנשבע הש"י לנח הצדיק. וע"י שמאירין גווני הקשת בחי' לבושין דנהירין דרזין הנ"ל שהוא בחי' אמונת חכמים הנ"ל עי"ז נתבטל ההכחשה שבממון כי ע"י הארת הגוונין עי"ז נתבטל חמדת הממון כנ"ל. וע"כ תקנו שהשבועה מגיע למי שהחפץ מוחזק בידו כי יד האדם הוא בחי' י"ד אותיות הנ"ל ש להג' שמות יי אלקינו יי כנ"ל (וכ"ש בשערי ציון בתיקון הנפש) שאלו הג' שמות הם ר"ת אברהם יצחק ויעקב בחי' הגוונין הנ"ל שנתעוררין ע"י השבועה כנ"ל וע"כ מי שהממון והחפץ בידו הוא בחזקתו ומגיע לו השבועה כי בבחי' י"ד שם בחי' הגוונין ששם בחי' השבועה שהיא בחי' ברית עולם בחינת ברית ושבועה שעי"ז מתבטל חמדת הממוחן ונתברר האמת ע"י התגלות הגוונין וכו' וכנ"ל:
But certainly, when it becomes clear to us that he is denying without any seeming permission, we do not give him an oath — for one who denies a pikadon [deposit] is suspected regarding the oath. For the completely evil — that is, complete falsehood — cannot be turned toward holiness, that is, toward truth, through the completeness of Lashon HaKodesh . Rather, by default we seek to find merit for him and find him a seeming permission — the aspect of a little good, as above. And then it is possible to turn him toward holiness — that is, toward truth — through the oath, which is the aspect of Lashon HaKodesh , as above. This is the aspect of the Targum language ascending toward Lashon HaKodesh .
Segment 9
אות ד וזהו בעצמו מ"ש שם אדמו"ר ז"ל שמי שעושה לבוש נאה לצדיק הוא ג"כ ממתיק הדינים על ידי שמפשיט מהצדיק שהוא בחי' השכינה לבושים גסים ומקולקלים ומלבישו בלבושין נאים שזהו בחי' הנ"ל שמפשיט מהשכינה לבושין דקדרינותא ומלבישה בלבושין דנהירין דרזין דאורייתא שעי"ז נתעוררין רחמיו ית' לזכור ברית עולם בבחי' וראיתיה וכו' כנ"ל כי עיקר תיקון כל העולמות הוא ע"י תיקן הלבושין ובשביל זה המצוה הראשונה שבכל יום הוא מצות ציצית שהוא תיקון הלבושין שכ"א מישראל עוסק בזה בכל יום בבקר בהתחלת עובדתו שבכל יום ויום וכן התינוק כל התחלת חינוכו במצות התורה הקדושה הוא מצות ציצית כי הכל תלוי בתיקון הלבושין כי כל הצמצומים הנ"ל שמצמצם הש"י אלקותו כדי שיוכלו הבריאים לקבל אורו יתב' הכל הואבחי' לבושין וכמו שקרא הזוה"ק הצמצום הראשון בשם לבוש כ"ש כההיא קמצא דלבושיה מיניה ובי'. וכן כל הצמצומים וכל העולמות שנתהוו על ידם כולם הם בחי' לבושין שע"י שצמצם והלביש אורו בלבושין אלו עי"ז יכולין לקבל ולינק מאורו הגדול בבחי' עוטה אור כשלמה וכו' וכ"ש עוז והדר לבושה וכו' וכתיב ה' מלך גאות לבש, לבש ה' עוז התאזר, שעי"ז שהלביש גאוותו וגדלו בלבושין אלו שהם העולמות שנתהוו ע"י צמצום אותיות התורה הקדושה עי"ז דייקא ה' מלך כי רק עי"ז נתגלה מלכותו ית' ועי"ז אף תכון תבל בל תמוט כי בלא זה לא היה קיום להעולם כלל כי ריבוי האור א"א לקבל כידוע. ומחמת שצמצם אורו ית' בלבושין כנ"ל עי"ז נתהוה כל הבחירה והנסיון של כל אדם שבזה תלויים כל העולמות כידוע וברור לכל שהכל נברא בשביל האדם שבו תלויים כל העולמות. והכל מחמת שהוא בעל בחירה ועיקר הבחירה מחמת בחי' הלבושין הנ"ל כי הש"י צמצם האור בלבושין לטובת העולם כדי שתוכל להתקיים ולינק מאורו כי ריבוי האור א"א לקבל כנ"ל. אבל מחמת שצמצם האור בלבושין אלו עי"ז נתעלם ונתכסה האור בכמה כיסויים ולבושים עד אין קץ עד שיכול הטועה לטעות כאלו חיצוניות הלבוש הוא עיקר ואין בו פנימיות כלל ח"ו וכ"ש בזוה"ק דטפשאי לא מסתכלין אלא בלבושין וכו'. ומי שטועה בזה ח"ו הוא כופר בכל התורה כולה ר"ל ומשם כל כח היצה"ר. כי עיקר היצה"ר נמשך בשרשו מכפירות שנמשכין מתוקף הדינים שנתהוו ע"י הצמצומים שתוכל העולם להתקיים כשמאמינים בהפנימיות וכנ"ל אבל כשאין מסתכלין כ"א על הלבוש חס ושלום מתגברין הדינים ומשם כל כח היהצ"ר. אבל הצדיקים והכשרים הנלוין אליהם מסתכלים רק על הפנימיות ומתיגעים בכמה יגיעות ועבודות עד שמשיגים מה שמשיגים בפנימיות הלבושים שהוא בחי' השגות חכמות התורה הקודשה ועדיין הם מאמינים שיש עוד פנימיות דפנימיות רזין דרזין עד אין קץ וכנ"ל. ואפי' מי שאינו יכול להשיג כלל זוכה ע"י התקרבותו להצדיק להאמין באמונהשלימה וחזקה כ"כ כאלו רואה בעיניו ממש שיש פנימיות נפלא ורזין עמוקין מאד מאד בכל דבר שבעולם, כי מי שיש לו מוח אמיתי בקדקדו ומסתכל על האמת לאמתו יכול להבין מרחוק מה גדלו מעשי ה' שנבראו הכל ע"י אותיות התורה הק' וכן עתה מתנהג הכל על ידם. ובכול יש נפלאות ורזין עד אין חקר ובפרט ריבוי השינויים הנעשים בכל עת בכל שנה ובכל חדש ובכל שבוע ובכל יום ובכל שעה שהכל נעשין ע"י הלבושין הנ"ל כ"ש בזוה"ק ולבושין דלביש ביומא דא לא לביש ביומא אוחרא ולבושין דלביש בצפרא לא לביש ברמשא ולבושין דלביש ביומא דשבתא לא לביש ביומי' דחול וכו' שעי"ז מתנהג העולם ונעשין השינויים הרבי םבכל יום ובכל עת וכ"ש מזה בע"ח בתחליתו ומובא בדברינו כ"פ ע"ש. ועיקר הכל הוא הצדיק האמת שהש"י שוכן אתו כי הצדיקים הם מרכבות של מקום וע"כ הצדיק הוא בחי' השכינה כנ"ל והוא יודע ומבין את המעשה הנעשה בעולם וכל מי שמקורב אליו ומאמין בו כנ"ל שכל דבריו ומעשיו אינו פשוט אלא יש בהם רזין. הוא זוכה לאמונה שלימה להאמין שבכל הדברים שבעולם יש בהם רזין. רק שסתם בני אדם אינם יודעים מה הם עושים אבל הצדיק יודע. ע"כ כל דבוריו ומעשיו הוא עושה ומדבר ברזין עילאין ועי"ז מפשיט מהשכינהלבושין דקדרינותא וכו' וממתיק דינים. וזהו בעצמו מ"ש שם שע"י שעושה לבוש נאה להצדיק הוא ממתיק דינים כי היינו הך כי כל הלבושים גשמיים שבעולם שרשם נמשך מהלבושין הנ"ל שהם הצמצומים הנ"ל. וע"כ באמת הבגדים והלבושים של אדם הם גבוהים מאד כמובן ומבואר בדבריו ז"ל (בסי' כ"ט לק"א) כמה צריכין לכבד את הלבושים כי הם גבוהים מאד וכנ"ל. וע"כ הצדיק שכבר כפה והכריע בחירתו לטוב והעלה הכל לשרשו ע"כ לבושיו יקרים מאד מאד כי לבושיו הם בחי' לבושי השכינה כנ"ל וע"י שעושין לו לבוש נאה מפשיטין מהשכינה לבושין דקדרינותא ומלבישין יתה בלבושין דנהירין דרזין וכו' וכנ"ל:
For now, through the overpowering of the languages of the nations over Yisroel — through the small amount of good among them — through this, the languages of the nations are transformed into the aspect of Targum , since they have conquered Yisroel, who are the aspect of good, among them. It is found that they are in the aspect of a mixture of good and evil — the aspect of Targum . And through this very thing we have the power to subdue them — in the aspect of the Targum language: subduing the evil within it, and the good ascends to holiness. And this is the aspect of "a time when a man ruled" etc., as is brought and as above. For because they rule over the man of holiness — through this very thing they are subdued, since there is much good among them, [and therefore] there is power to overcome and subdue the evil and extract the good.
Segment 11
אות ה נמצא שעיקר הבחירה נמשכת ע"י הלבושין שהם בחי' כתנות עור שעשה לאדה,ר אחר החטא שעי"ז הי' התחלת תקונו. וע"כ עיקר תאוות ממון שה העיקר שמבלה ימי האדם שטרוד כל ימיו בפרנסתו עד שיש שבאים לידי גזילות והכחשות ליגע ח"ו בממון חבירו ע"י ערמות ותחבולות הכל הוא ע"י פגם הלבושין הנ"ל. כי באמת מלובש בהממון גוונין עילאין מאד כנ"ל אך שנתעלם ונתכסה ונתלבש מאד מאד. כי גם התורה הקודשה היא בחי' לבושין כנד פנימיות התורה וגם הפנימיות הוא לבוש וכו' כי עצם אורו ית' סתום ונעלם מאד מאד. מכש"ש וכ"ש בדברים חיצונים שהם ממון וחפצים אע"פ שיש בהם גוונין עילאין אבל הם סתומים ונעלמים שם מאד מאד ע"י עוצם ריבוי הלבושים עד שאותיות התורה נתלבשו בלבושין גשמיים וחיצונים כאלו שהם הממון והחפצים. וכל הגזילות וההכחשות נמשכין עי"ז ע"י הכפירות שאינו מאמין בפנימיות שבאמת נעלם בהם אור גדול גוונין עילאין בוודאי לא הי' מתאוה לממון הגשמי מכ"ש שלא הי' בא לידי ערמה ומרמה ליגע בממון חבירו ח"ו וע"כ נקראים ע"פ רוב הגזילות ע"ש פגם הבגדים כ,ש (מלאכי ב') וכסה חמס על לבושו וכתיב (איוב כד) ערום ילינו בלי לבוש וכן הרבה. וזהו בחי' ובגד בוגדים בגדו (ישעיה כד) שנקראת הגזילה בשם בגד כי עיקר הגזילות והרמאות נמשכין מפגם הבגדים והלבושין כנ"ל. וע"כ מצות צדקה שהוא ההיפך מגזילות והוא עיקר תיקון תאוות ממון, נקראת כ"פ ע"ש תיקון הבגדים כ"ש (יחזקאל יח) וערום יכסה בגד וכתיב כי תראה ערום וכסיתו וכו' וכן הרבה. וזהו בחי' גודל מעלת המצוה של הלבשת ערומים והעיקר לעשות מלבוש נאה להצדיק או עכ"פ להכשרים הנלוים לצדיקי אמת כי עי"ז מתקן הלבושין הנ"ל שבהם תלויים תיקון כל העולמות כנ"ל:
And this is the aspect of the many mitzvos that do not apply in chutz la'Aretz from the Torah — for example, commandments dependent on the Land. Yet our Sages, of blessed memory, enacted that they should be observed also in chutz la'Aretz . For chutz la'Aretz , which is the land of the nations — certainly it is not fitting that mitzvos should apply in their land, for they are entirely evil, as above. Only since Yisroel dwell among them — therefore through this, good is now found even there. And therefore they enacted even there the commandments dependent on the Land.
Segment 13
אות ו וע"כ רוב תאוות ממון הוא בשביל הלבושים והבגדים. כאשר יכול כ"א להבין בעצמו שרוב יגיעות וטירדות הפרנסה הוא בשביל הבגדים והמלבושים של כבוד לו ולאשתו ולבניו ולבנותיו ובפרט בעת הנשואין שצריך להשיאם שכל ריבוי ההוצאה הוא על המלבושים והוא המטריד את רוב בני אדם בפרנסתם מחמת שכל אחד רודף אחר הכבוד ורוצה מלבושים גבוהים מערכו ועי"ז נעשה בע"ח ומכחיש ממוןחבירו וכמו ששדמעתי מפיו הק' שהמלבושים מטרידין מאד את האדם כי אכילה ושתי' יכול האדם להתפרנס בהוצאה קלה אבל המלבוש מטריד מאד וכ"ש על פסוק ותתפשהו בבגדו שהס"א תופסת את האדם בבדו דייקא וכו' ע"ש בספר שיחות הר"ן. היינו כנ"ל כי עיקר פגם תאוות ממון שמכלה ימי האדם נמשך מפגם הלבושין כנ"ל ועיקרו מחמת חסרון אמונתו שאינו מאמין שבכל דבר יש פנימיות הרבה וכנ"ל וסומך על חכמתו וערמתו כאלו כבר השיג את כל החכמה ויודע איך למצוא להשיג ממון ע"י תחבולות וערמות האלו. כי אם היה שם לבו אל דבר ה' המלובש בכל דבר, והיה מאמין שהכל בהשגחה פרטיית ואע"פ שהאדם צריך לעשות איזה עסק בשביל פרנסה כ"ש וברכך ה' אלקי' בכל מעשה ידיך אעפ"כ אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' כי לא ממוצא וממערב ולא ממדבר הרים וכו' כי לא בכח יגבר איש וכו' וכמ"ש ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל וכו' ותרגומו ארי הוא יהיב לך עיטא וכו' כי הכל מאת הש,י לבד והעסק והסיבה בעצמה שעוסק בה צריך להשליך הכל על הש"י כ"ש גול על ה' מעשיך וכו' וכתיב השלך על ה' יהבך וכו' כי צריכין להאמין שבהסיבות והעסק בעצמו יש בהם רזין עמוקים מדוע הש"י מסבב שזה יתפרנס מסחורה זאת ובמקום זה וזה מסחורה אחרת, זה בחטים וזה בשעוה וזה בפשתן וכו' והכל מאת ה' ובכולם יש רזין נפלאים כי רק הוא ית' יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל חי ויודע לפרנס כ"א וא' כפי שורש נשמתו וכפי מעשיו וכפי גלגוליו וכו' שע"י כל זה צריך להתפרנס ע"י סחורות אלו אבל יש לו בחירה והעיקר הוא האמונה להאמין שכל תחבלותיו לא יועילו לו באל הש,י כ"ש אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו וכו'. וע"כ צריך לעסוק במו"מ באמונה ולעשות ע"פ התורה ולבלי לשכוח את הש"י ח"ו בשעת המו"מ מכ"ש וכ"ש שלא יתחכם בחכמות רעות ומרמות ליגע בממון חבירו ח"ו אפילו שוה פרוטה כי היא לא תצלח כ"ש לא יחרוך רמי' צידו:
And as I heard from our Master, our Teacher and our Rebbe, his light should shine [ nero ya'ir ]: that because now Yisroel dwell near specific non-Jews, through this the evil of those [nations] is weakened and subdued. May Hashem Yisborach hasten our redemption — a complete redemption, speedily in our days, Amain v'Amain, so may it be His will.
Segment 15
אות ז ועתה תראה נפלאות שבשביל זה התחיל התנא המסכתא בבא מציעא המדברת מדיני מו"מ והכחשות שבין אדם לחבירו (כי מס' ב"ק מדברת מדיני נזיקין וב"ב מדיני קרקעות. ועיקר דיני ממונות שבמו"מ מבואר במס' ב"מ) התחיל אותה בדין שנים אוחזין בטלית והוא פלא שהתחיל בדין שאינו שכיח כלל כאשר יבין כל אדם שאינו מצוי שיבואו שנים לב"ד ואחזין בטלית א' ומכחישין זא"ז. וע"כ באמת הפוסקים לא כתבו זה הדין בלשון זה כמבואר בה' חזקת מטלטלין בס' קל"ח ע"ש. אך התנא כתב הכל ע"פ סודות ורזין עמיקין מאד כידוע וע"כ התחיל בזה ורמז לנו שזה כלל כל ההכחשות והמרמות שבממון שבין אדם לחבירו שהכל נמשך מפגם הלבושין כנ"ל וע"כ בכוונה התחיל דיני ממונות בדין שנים אוחזין בטלית להורות לנו שכל ההכחשות כולם ע"י פגם הטלית והלבושין וכנ"ל. ועיקר הפגם מחמת שכ"א סומך על חכמתו כאלו יוכל להצליח ולמצוא ממון ע"י תאוותו ורוצה להמשיך כל הממון שבעולם לעצמו כי עיניו לא תשבע עושר (קהלת ד) וכתיב ועיני האדם לא תשבענה (משלי כז). ע"כ נתעה כ"כ עד שהולך ותוקף בטליתו של חבירו ורוצה לגזול את חבירו בחכמתו המוטעת וערמימיות וזה בחי' זה אומר אני מצאתיה וזה אומר וכו'. מציאה ל' השגה כשרז"ל לענין השגת חכמת התורה יגעתי ומצאתי תאמין וכו' וכעין מ"ש ומצא כדי גאולתו וכו' ומצא את רעהו וכו' וכן הרבה שפירושו שהשיב ומצא את הדבר (ובל"א גיגרייכט) היינו שעיקר פגם תאוות ממון שבא לידי עון כזה לאחוז בשל חבירו ולהכחישו הכל מחמת פגם הלבושין הנ"ל עד שטעה בעצמו כאלו מצא להשיג את החכמה כאלו ח"ו אין שום חכמה למעלה משטות חכמתו שרוצחה להשיג ממון ע"י הכחשה ומרמה כזאת. ואיש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת כי היא לא תצליח כי אלקים שופט זה ישפיל וכו' ומה הועיל רמאי ברמאותי'. וזה שרמז לנו התנא שכלל את כל ההכחשות שבעולם בתחלת המס' בשם זה אומר אני מצאתי את הטלית והלבוש, כאלו מצא והשיג את הלבוש שהוא הממון והחפץ שבאמת הוא לבוש חיצון דחיצון אשר אם היה שת לבו להסתכל על פנימיות שיש שם בוודאי לא היה נוגע בממון חבירו כנ"ל. אבל הוא חכם בעיינו ואינו רוצה לסמוך על אמונה ונתעה בחכמתו המוטעת עד שרוצה לרמות הבריות ולאחוז במה שאינו שלו. ע"כ התיקון לזה ה ישבע וזה ישבע כי ע"י השבועה נתגלין הגוונין עילאין שעי"ז יודה על האמת ויתתקן הכל וכנ"ל.
I heard from our Master, our Teacher and our Rebbe that there is a tikla [trap/stumbling-block] in which many great ones of the generation have been ensnared. And therefore sometimes they pray properly, in the manner of the great ones, and also do much good. Yet sometimes the opposite, chas v'sholom . And this is due to a certain nation that captured and conquered the province. And the true Tzadik — it was a help for him to be saved from this, through the fact that also previously he was close to the border. But now, since many Jews dwell among them, through this it is not as evil as before. May Hashem guard us and redeem us speedily, Amain.
Segment 17
אות ח וע"כ קרח שחלק על משה הי' כל פגמו ע"י פגם הטלית כי הלבישם טליתים שכולם תכלת וכו' כשרז"ל. כי כל כפירותיו הי' שלא הי' מאמין במשה רבינו בחי' הצדיק האמת שכל דבריו ומעשיו עאינם פשוטים אלא יש בהם רזין מכ"שמשה בעצמו שנתן לנו התורה הק' שכולה מליאה רזין עילאין וכו'. וקרח כפר כאלו אין במצות ציצית שהם תקון הלבושים שום סוד ופנימיות רק משה רוצה לשנות מלבושיהם בשביל אות וסימן לכבוד כדרך הטעמים של שטות והבל ושקר שנותנין המחקרים למצות ציצית ולשארי מצוות הק'. ע"כ אמר שהוא ילבישם בלבושים נאים ומסומנים יותר שהם טליתות שכולם תכלת כי קרח סמך על חכמתו ולא האמין בפנימיות שבהלבושין כאלו חיצונית הלבוש הוא עיקר שמשם כל הכפירות והפגמים כי התקנא בלבושי כבוד של אהרן הכהן כשרז"ל שאמר על אהרן שקישטו ככלה וכו'. כי רוב הקנאה של בני אדם זה בזה הוא בענין המלבושי כבוד וכנ"ל, ועי"ז בא לידי כפירות כאילו ע"י שחלק על משה ואהרן שהם בחי' צדיקי אמת ולא האמין בהם שהם מלאים רזין בכל מעשיהם ודיבוריהם ותנועותיהם, ועי"ז ירד לשאול תחתיות ע"י תוקף הדינים הקשים שהתגברו עליו שכל המתקתם ע"י אמונת חכמים כנ"ל ומאחר שפגם באמונה כ"כ ע"כ נתהפך עליו הגלגל והתגברו עליו תוקף הדינים הקשים כ"כ כי עיקר המתקת הדינים ע"י אמונת חכמים כנ"ל:
Based on what Rabbeinu, zeicher Tzadik livrachah , wrote in the teaching beginning "Trust in Hashem and do good" etc., Siman 79: that complete t'shuvah is the aspect of Shabbos . For there are people who go about all day and engage in commerce, and in the midst of it, thoughts of repentance fall upon them, and afterward they return to their former ways. This is the aspect of the six weekdays, which correspond to the aspect of the six orders of Mishnah , which encompass forbidden and permitted, impure and pure, fit and unfit — for he is sometimes fit, sometimes unfit. For a thought of t'shuvah falls upon him, and afterward he returns to his affairs. And this is the aspect of the Aitz HaDa'as Tov VaRa .