Segment 2
אות א ע"פ התורה תקעו תוכחה (בלק"ת סי' ח') ע' מ"ש שם ע"פ ובל יאמר שכן חליתי באות ו'. שכשנתוסף שכן מישראל וכו' אזי נתרבה ונתגדל התפילה במאד מאד. כי נתוסף נפש אל הקיבוץ וע"י ריבוי התפילה עי"ז סליחת העון שהוא בחי' רפואה וכו' ע"ש מענין הנפלא והנורא המבואר שם מענין ריבוי הבתים עד אין חקר שנעשין ע"י שנתוסף שכן דהיינו שנתוסף נפש אחד וכו' ע"ש היטב כי נורא הוא:
And this is what he said to him: "Bring me game and I will eat" (Genesis 27:4) . For specifically through feeding him — which is the tikkun of the mizbai'ach , accomplished through "wealth increases" etc. — through this he wished to bless him. For the essential blessing was of great wealth. For he believed [Aisav] needed the wealth to further engage in the tikkun of the mizbai'ach , which is rectified through holy wealth — when one gives from his money abundant tz'dakah to truly worthy poor people, as above.
Segment 4
אות ב וע"כ צריכין לשמור א"ע מאד מלהזיק לשכיניו ואפילו לעשות בביתו דבר המזיק לשכניו אסור כמבואר כמה דינים בש"ע. כי צריכין לשמור מאד שיהי' אהבה ואחדות בין השכנים ולא יהיה ביניהם שום שנאה והיזק כלל כדי שיוכלו השנכים להצטרף ולהתחבר יחד לכל דבר שבקדושה כדי שיתרבה בית התפילה בריבוי מופלג מאד כנ"ל. כי צריכין להתרחק משכן רע כשרז"ל הרחק משכן רע וכמו שאנו מבקשים בכל יום שתצילינו וכו' ומשכן רע ומכ"ש שלא יהי' הוא בעצמו שכן רע לגבי חבירו כי צריכין להיות שכן ט וב בבחי' טוב שכן קרוב וכו' כי צריכין להאמין שהכל מאת ה' וכל מה שהשי"ת מסבב עם האדם הכל מאת ה' בשביל בחירתו ובוודאי גם זה מאת ה' צבאות יצאה שהוא יהיה שכן אצל פלוני והכל כדי שיתקבצו יחד ויצטרפו יחד בבחי' צרופים הנ"ל כדי שיתרבה בית התפילה וכו' וכנ"ל. ע"כ צריכין להשתדל לדבר עם שכנו ביראת שמים כדי שיהיה טוב לצדיק טוב לשכנו. ולא ההיפך ח"ו כי אם הוא יודע יותר מחבירו צריך להאיר ולהודיע דברי אמת לחבירו ואם להיפך שחבירו גדול ממנו צריל לקבל האמת מבחירו השכן אצלו ולפעמים שניהם מקבלים זה מזה בבחי' ומקבלין דין מן דין. ואם חבירו שכן רע לגמרי שא"א לקרבו כלל ויכול להיות שיקלקל אותו ח"ו בבחי' אוי לרשע אוי לשכנו צריכין להתרחק ממנו לגמרי כ"ש הרחק משכן רע כנ"ל. ע"כ צריכין לשמור א"ע מאד מלהזיק לשכיניו כי ההיזק הוא בחי' שנאה ומחלוקת שהוא פירוד לבבות שעי"ז אינם יכולים להתחבר ולהצטרף יחד להרבות בנין בית התפלה. אבל כשנשמר מלהזיק לשכניו רק שיהי' ביניהם אהבה ואחדות אזי יצטרפו יחד לכל דבר שבקדושה עד שיתגדל הקיבוץ של ישראל שעי"ז יתרבה בין בתים הרבה של התפלה לאין קץ וכו' כ"ש שם ע"ש:
But in truth, Aisav did not desire the blessing, and it distanced itself from him. For all of Aisav's intention in feeding his father was not for good — only to deceive his father, so that he would love and honor him, so that he would give him wealth — through which the good would be suppressed in exile even more and more. For he had no desire at all to extract the good captive within him and to rectify the mizbai'ach . Rather, all his intention was the opposite: to suppress the good — which is the aspect of the holiness of Yisroel — in exile.
Segment 6
אות ג וזה בחי' גודל האיסור של היזק ראיה כי יכולין להזיק הרבה לשכנו בראייתו לבד כי כל הכלים והחפצים שהם העשירות של האדם כולם נעשו ונבנו מצירופי אותיות והכל נבנה ונעשה כפי ריבוי הצירופים של בחי' התפלה הנ"ל. כי כל מעשי בראשית ברא השי"ת באותיות התורה שהם כ"ב אותיות כפי הצירופים שצרפם ברל"א שערים לאין קץ. ושורש התורה היא התפילה שהוא שורש המעין היוצא מבית ה' כ"ש במ"א וכל ל"ט מלאכות ממשכן גמרינן כי עיקר שלימות המלאכה הוא כפי צירופי האותיות שנתן השי"ת חכמה בלב האדם בבחי' ובלב כל חכם לב נתתי חכמה לדעת לעשות וכו' דהיינו שנתן חכמה בלבו שידע לצרף כמה וכמה דברים עד שיוציא כלי למעשיהו. והכל כפי צירופי האותיות שצריכין לצרפם בכל פעם בכמה וכמה מיני צרופים לאין קץ כדי להוציא ותקן כל מיני אומנות שבעולם. כי כל דבר אומנות נעשה מכמה דברים מורכבים ובדבר זה יש אלו האותיות ובזה אלו האותיות והשי"ת נתן חכמה בלב האדם שידע וישכיל לצרף ולחבר דבר זה עם זה שיהיה נעשה המורכב מהם והכל כפי צרופי אותיות. וע"כ באמת עיקר שלימות המלאכה הוא מי שיודע הדבר בשרשו לצרף האותיות כתיקונם שזהו בחי' בצלאל שהי' יודע חכמת כל האומנות כ"ש ואמלא אותו וכו' לעשות כל מלאכת וכו' כי יודע הי' בצלאל לצרף האותיות שנבראו בהם שמים וארץ, והיה יודע האותיות שיש בכל דבר שבעולם וע"כ היה יודע כל מיני אומנות שבעולם וכנ"ל. וזהו לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה ויבקש רחמים וכו' שאין העניות והעשירות מן האומנות וכו' כי העיקר כפי מה שמבקש רחמים שעי"ז מצרף בתי התפילה בצרופים נפלאים שמשם כל האומנות כנ"ל. וע"כ כל ל"ט מלאכות ממשכן גמרינן כי המשכן שהוא הביהמ"ק הוא בית התפילה ששם נצטרפו כל האותיות שמשם כל המלאכות כנ"ל:
And likewise there are people who give tz'dakah , but their intention is not for good at all — only to increase their honor. And they give only where they will be honored and esteemed. And through this specifically they overpower and lord over the humble folk, over those who are truly upright. And such tz'dakah certainly does not rectify at all — rather, it damages greatly. For they increase hatred and strife through such wealth and riches. Only among Yisroel, mostly it is for good. And there are many different levels in this, for there are those who mistakenly deceive themselves — who think they are giving to the worthy, and it is the opposite. But at least their intention is for good.
Segment 8
אות ד וזהו חסידים הראשונים היו שוהין וכו' ומתפפלין וכו' מתוך שחסידים היו וכו' ומלאכתן מתברכת וכו' כי ע"י שלימות תפילתם נתרבו הצרופים כ"כ שמשם שלימות כל המלאכות בחי' ומלאכתן מתברכת וכנ"ל. וזהו בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים כי המלאכה נעשית מאליו ע"י צירופי האותיות וכנ"ל וע"כ נקרא משכן לשון שכן כי עיקר בנין המשכן שהם שורש כל הל"ט מלאכות כיהוא בית התפילה כנ"ל, עיקר בנינו ע"י השכנים של ישראל ע"י שנתרבה בכל פעם שכן להקיבוץ שעי"ז נתרבו בתי התפילה בריבוי עצום לאין קץ מריבוי הצרופים כנ"ל:
And therefore in truth our Sages, of blessed memory, said (Bava Basra 12a) — after they greatly extolled the immense greatness of the mitzvah of tz'dakah — they said there: "Lest you say anyone who wishes to jump can jump? Scripture teaches: 'How precious is Your kindness, O G-d' " (Tehillim 36:8) . For one needs great merit to merit giving to truly worthy poor people, in a way that rectifies his wealth — through which his tz'dakah will draw the tranquil and pure air, so they can inform the captive good of its stature etc., until the mizbai'ach is completed, through which the hispa'arus is revealed and yir'ah and ahavah are drawn etc.
Segment 10
אות ה ועיקר צרופי האותיות הוא ע"י בחי' הראי' שכלולה מטנת"א שהוא בחי' תלת גוונין דעינא ובת עין. כי האותיות שבכל דבר שבהם נברא כלולים מטנת"א שהם בחי' ראיה. וע"כ עיקר האומנות ע"י ראיות עינים כ"ש וראה ועשה בתבניתם וכו' כי הראי' בחי' חכמה כ"ש ותפקחנה עיני שינהם. וע"כ צריך להיות טוב עין בחי' טוב עין הוא יבורך. כי ההיזק בחי' שבירת כלים פיזור ובלבול הצירופי אותיות שנמשך מקלקול הראות וע"כ יכולין להזיק בראי' לבד כי ע"י רע עין נתבלבלין ונתפזרין הצרופים שעי"ז ממילא נשבר ונתקלקל ונתפזרין הצרופים שעי"ז ממילא נשבר ונתקלקל הכלי או החפץ ח"ו. וזה וירא את ישראל שוכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלקים. ופרש"י ראה שאין פתחיהן מכוונין עלה בלבו שלא לקללם ואז אמר מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל ופרש"י שם מה טובו אוהליך על שראה פתחיהם שאינן מכוונין וכו'. ד"א מה טובו אוהליך שילה ובית עולמים וכו' שני הפירושים אחד. כי ע"י שאין פתחיהן מכוונין והם בבחי' שכן טוב ואין שכן מזיק לחבירו בראייתו. ועי"ז נתרבה בית התפילה בריבוי עצום ע"י השכנים כנ"ל עי"ז בעצמו מה טובו אוהליך וכו' משכנותיך וכו' דהיינו הביהמ"ק שהוא בית התפילה כל בנינו דייקא ע"י השכנים טובים ע"י שאין פתחיהן מכוונין ואין מזיקין זה לזה בראייתן. כי ע"י שכן טוב לצדיק טוב לשכינו וכן להיפך כמובא בפירש"י בפ' במדבר בפסוק משפחות בני קהת וכו' ובפסוק משה ואהרן ובניו וכו' ע"ש כי עיקר המשכן שהוא בית התפילה נבנה מתוספת שכן טוב על קיבוץ ישראל שעי"ז נתרבו בתי התפילה לאין קץ כנ"ל:
But Aisav the wicked — certainly all his intention was for evil and not for good at all. Therefore Rivkah exerted herself that Yaakov should receive the blessings — that all the shefa of wealth should be drawn specifically to Yaakov the true Tzadik . For specifically Yaakov needs to receive all the wealth, so that he can accomplish all the tikkunim mentioned there, until the hispa'arus is revealed etc., as above.
Segment 12
אות ו וז"ש ופקדתי על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה ודרז"ל זה שיש לו ביה"כ בעירו ואינו נכנס בתוכו להתפלל. שכני דייקא היינו כנ"ל כי זה שנכנס להתפלל ונתוסף ונצטרף להקיבוץ הקודש של ישראל שבביה"כ הוא נקרא שכן כנ"ל שעי"ז נתרבה בית התפילה לאין קץ כנ"ל. וע"כ מי שאינו נכנס לביה"כ להתפלל נקרא שכן רע בוודאי כי גורם להפסיד ולמנוע בתים הקדושים הרבה לאין קץ כנ"ל:
And this itself is the aspect of the sale of the birthright — that Aisav sold to Yaakov — through the desire for eating, specifically. As it is written: "Feed me, I beg you" (Genesis 25:30) . And then Yaakov said to him: "Sell me this day your birthright" (Genesis 25:31) . For the avodah [sacrificial service] was through the firstborn. And the avodah — that is, the sacrifices — is the tikkun of the mizbai'ach . And therefore, as soon as Aisav said to Yaakov "Feed me, I beg you" — which is the blemish of the desire for eating, which is the blemish of the mizbai'ach — therefore immediately Yaakov said to him, lawfully and justly: "If so, sell me your birthright." For why do you need the service of the sacrifices, which is the tikkun of the mizbai'ach , since you are blemishing it so greatly through the excess of the desire for eating, which is the blemish of the mizbai'ach , as above?
Segment 14
אות ז וזה בחי' גודל המעלה לעשות מתורות תפילות. כי עיקר פגם כל העבירות הוא בהצרופי אותיות של כל מצוה שקלקל הצירוף הקדוש של אותה המצוה כמובא בהתורה אנכי (בסי' ד) ע"ש. ועיקר הצירופים קדושים נתהווים ע"י התפילה כמובן בהתורה הנ"ל. כי התפילה היא שורש התורה כנ"ל כי כל התפילה היא כלולה בעשרה מיני נגינה שבהם יסד דהמע"ה ס' תהלים שכלול מכל התפילות ושירות ותשבחות שבעולם כי הוא נעים זמירות ישראל. ועשרה מני נגינה הם בחי' טעמים בחי' נגינת הטעמים, והטעמים הם תכלית שורש העליון של כל בחי' טנת"א, כי הנקודות מנהיגין להתגין והאותיות, והטעמים לנקודות כמובן בתיוקנים, היינו שכל הצרופים של האותיוןת שנתהוים ע"י הנקודות (כמובא בסי' ל"א) הכל נעשה ע"י הטעמים שהם שורש הכל. והטעמים הוא בחי' תפלה כנ"ל וע"כ עיקר התהוות הצירופים מהם נארגה כל התורה הוא ע"י התפילה וע"כ א"א לבא לשום השגה בתורה כ"א על ידי תפלה כ"ש בסי' כ' ע"כ צריכין לעשות מהתורות תפילות דהיינו כשלומד איזה תורה והוא רחוק עדיין מאותה התורה כי עדיין לא התחיל לקיימה או שעדיין לא קיימה בשלימות וכו' הוא צריך להתפלל הרבה ע"ז להשי"ת שיזכה לקיימה. כמ"ש כשיודע בעצמו שעבר על איזה תורה הוא צריך בוודאי להתפלל הרבה להשי"ת ולעשות מהתורה תפילה להתפלל הרבה להשי"ת שיזכה מעתה לקיים כל מה שכתוב בהתורה הזאת. כי ע"י תפילה יזכה לתקן הכל. כי ע"י התפילה יחזור ויתקן ויעשה הצירופים ויחזירם על מכונם ביתר שאת. כי עיקר התהווה הצרופים שהם בחי' התהוות הבתים נפלאים הוא ע"י התפילה כנ"ל וע"כ התורה מתחלת בבית דבראשית וגם בראשית הוא ראש בית כ"ש בתי"ז. כי עיקר בנין התורה הוא ע"י התהוות הבתים הנוראים הנ"ל שנעשים ע"י התפילה כנ"ל שכולם נעשים ונבנים ע"י הראש בית שהוא הבעל הבית של העולם שהוא עוסק לקבץ הנפשות ולבנות מהם הבתים הנפלאים והנוראיםהנ"ל לאין קץ ולהעלות שעשועים גדולים לפני השי"ת בלי ערך וכו'. כמובן משיחותיו הק' בענין זה. וזה הצדיק הוא הבעל הבית של כל הבתים הנ"ל ונקרא ראש בית בחי' בראשית שמשם בנין כל התורה כנ"ל וכל נפש ונפש שבא אצלו ונתוסף להקיבוץ הקדוש נקרא שכן וע"י ריבוי השכנים נתרבין בתי התפילה לאין קץ כנ"ל:
And this is what Yitzchok said: "Indeed blessed he shall be" (Genesis 27:33) — for our Sages, of blessed memory, said that once Yitzchok heard [Aisav] say "my birthright he took" etc., Yitzchok said: "If so, I blessed Yaakov justly" etc. That is, as above: since he sold the birthright — which is the tikkun of the mizbai'ach — if so, it is now apparent that he is not engaged in the tikkun of the mizbai'ach at all. And all his activity in feeding me — his intention was for evil and not for good, since he disgraced the birthright, which is the tikkun of the mizbai'ach . Therefore certainly the blessings of wealth belong only to Yaakov — therefore "indeed blessed he shall be." For only Yaakov — who represents the Tzadikim and the truly upright — needs to receive the wealth, in order to inform the captive good of its stature, in order that converts and true ba'alai t'shuvah should increase in the world, in order to rectify the blemish of the mizbai'ach — until the saichel is completed, and the light of the true Tzadikim shines, who draw yir'ah and ahavah through the immensity of the revelation of the hispa'arus : that they reveal hispa'arus even in the sinners of Yisroel — through which is the essential vitality and sustenance of the world etc., as above.
Segment 16
אות ח ובוא וראה גבורת ה' שלא כמדת בשר ודם מדת הקב"ה כי אצל האדם כשבא אצלו שכן והוא מכניסו לביתו צר לו המקום כי נעשה דוחק בביתו מחמת שנתוספו דיורים מכ"ש כשמאסף שכנים הרבה לתוך ביתו שכל מה שנתוסף שכן יותר צר במקום יותר. אבל בקדושה בענין תפילה הנ"ל כל מה שנתוסף שכן להראש בית על הקיבוץ הקדוש לא די שאין המקום צר אף גם אדרבא כל מה שנתוסף שכן נתרבו ונתוספו בתי התפילה יותר ויותר כפלי כפליים הרבה יותר מבתחילה וגם כל בית ובית גדול יותר מבתחילה. כי למלשלכשמתחילה לא היה רק ה' א בנים ולא בנו רק ק"ך בתים כשניתוסף עליהם עוד אבן אחד דהיינו נפש אחת אזי נתוספין הבתים הרבה ונעשים ששה פעמים ק"ך דהיינו תש"ך צרופים (כמבואר אצלינו ביאור ענין זה במ"א) נמצא שע"י אות א' הששי דהיינו נפש א' שנתוסף נתרבו ששה פעמים כמו כל הבתים שהיה מתחילה שהם ששה פעמים ק"ך דהיינו תש"ך וגם כל בית ובית גדול מבתחילה כי בתחילה לא היה כל בית ובית מהק"ך בתים כ,א של חמשה חמשה אבנים. ועכשיו ע"י אות ונפש הששית שניתוספה שנתרבו הבתים עד תש"ך, עכשיו כל בית ובית הוא של ששה אבנים. וכן להלן כשנתוסף על הששה אבנים עוד אבן א' אז נתרבין הבתים ונעשין ז' פעמים תש"ך דהיינו ה' אלפים וארבעים וגם כל בית גדול יותר כי עשכיו כל בית ובית של שבעה אבנים. וכן להלן יותר ויותר מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשוב כמובא בס' יצירה לענין האותיות והתיבות ומשם תלמוד נוראות ה' ונפלאותיו עד אין חקר לענין הנפשות כמה וכמה שעשועים ובנינים נפלאים נתוספים ונתרבים ע"י שנתוסף שכן להקיבוץ של ישראל הקדוש וכמה וכמה צריכין לרוץ בכל כחו כהרף עין לבתי כנסיות ובתי מדרשות ולכל מקום שאומרים שם דבר שבקדושה כד י שיזכה להיות שכן ולהצטרף להקיבוץ הקדוש של ישראל כי ע"י שיתוסף הוא עליהם יתרבו בנן הבתים לאין קץ מכ,ש וכ"ש כשבלעדו לא היה מנין ועל ידו יתהוה מנין עשרה שאז בוודאי אין שיעור למה שמרויח על ידי זה כי כל ה בנין של הקדושה יוגמר על ידו. ועל זה אמר דוד המלך עליו השלום חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פקודיך כשדרז"ל שאמר שלכל דבר שבקדושה שנמנו חבריו נתחבר אליהם כדי שיתגדל ויתרבו בניני הבתים הקדושים עד אין חקר וכנ"ל ולהיפך ח"ו להיפך ועליו נאמר מעוות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות ודרז"ל זה שנמנו חבריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם, בוודאי זה הקילקול וההפסד א"א לתקן כי אפילו אם יעשה אח"כ המצוה לבדו אע"פ שגם זה טוב מאד אעפ"כ אינו דומה מועטים המקיימין את התורה למרובים וכו' כשפרש"י בפ' בחקותי כי אם היה מצטרף ונמנה עמהם היו מתרבים הבתים לאין קץ כנ"ל ומחמת זה בעצמו ארז"ל אינו דומה מועטין המקיימין את התורה למרובים וכו' כשפרש"י ע"פ ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו וכו' שהקשה וכי כך הוא החשבון, כי בוודאי כל מה שהם הרבה יותר נתרבין הבתים בלי שיעור לא לפי חשבון הפשוט שנתרבו האנשים שלפי חשבון זה מאה הוא עשרים פעמים חמשה וראוי שירדפו ב' אלפים כמו שהקשה רז"י שם אבל באמת אינו דומה מועטין המקימין התורה למרובין כי כשיש מאה יתרבו הבתים אלפי אלפים ורובי רובי רבבות עד אין חקר מה שאין הפה יכול לדבר וכנ"ל לפי חשבון של הצרופים הנ"ל ע"כ יכולין לרדוף הרבה הרבה יותר מכפי החשבון הפשוט וכנ"ל והבן:
And this is the aspect of Chanukah . For the evil kingdom [of Greece] decreed then the evil decrees against Yisroel that are mentioned in the aforementioned Torah: that they should not circumcise their sons, and that they should desecrate the Shabbos etc. And they darkened Yisroel with their afflictions — through which they suppressed the good even more deeply in exile. And when the Kohanim — the Chashmonai and his sons — prevailed and defeated them, through this they extracted the captive good from them. And through this the mizbai'ach was completed. And this is the aspect of Chanukah — the aspect of the chanukas hamizbai'ach [dedication of the altar], which was completed through the captive good that they extracted from the exile.
Segment 18
אות ט וזה עיקר הפגם של קרח במחלקותו בחי' ויקח קרח ות"א ואיתפליג קרח שלקח א"ע לצד אחר היינו שחלק א"ע מהקיבוץ הקדוש של ישראל ולא רצה להיות שכן טוב לבית התפילה שהוא המשכן שנתהוה המקיבוץ של ישראל כנ"ל וע"כ ממנו דייקא למדו רז"ל אוי לרשע אוי לשכנו כשפרש"י ע"פ משפחות בני קהת וכו' ובפ' קרח. כי עיקר הפגם שלו הוא שהיה שכן רע כי חלק א"ע מהקיבוץ הקדוש כנ"ל:
And through the completion of the mizbai'ach , through this the light of the saichel is completed, and one sees the light of the Tzadik who reveals the hispa'arus . And this is the aspect of the light of Chanukah — which is the aspect of the light of the Tzadik . They draw the aspect of "light is sown for the righteous" (Tehillim 97:11) — through which the hispa'arus of Yisroel is revealed. And through this came the intensity of the miracle — that the candle burned miraculously for eight days — through which it was revealed that the entire creation, its vitality, and its sustenance are through Yisroel, to the point that they can draw the light of the candle to burn in such a miracle.
Segment 20
אות י וזה ותקראנה לו השכינות שם הנאמר בעובד אבי ישי אבי דוד, השכינות דייקא, כי עובד בחי' הגואל צדק שהוא משיח שיצא ממנו כמובא בסוף התורה הנ"ל כ"ש ברוך ה' אשר לא השבית לך גואל היום ותקראנה שמו עובד. ועיקר התקרבות משיח הוא ע"י התפילה הנ"ל שנתרבה ונתגדל מאד ע"י השכנים מכבואר בהתורה הנ"ל ע"ש היטב כל הקשר של בנין התורה הזאת. וע"כ השכינות דייקא קראו לו שם. וזה הקטלן יהי' לאלף והצעיר לגוי עצום אני ה' בעתה אחישנה. כי ע"י ריבוי השכנים יתרבה הקטן והצעיר בריבוי עצום לאין קץ כנ"ל. כי אז יהי' קיבוץ גליות ואפי' או"ה יתוספו על בית ישראל כ"ש ונלוו גוים רבים אל ה' וכמבואר בפ' והביאותים אל הר קדשי וכו' כי ביתי בית תפילה וכו' עוד אקבץ עליו לנקבציו ועי"ז יתרבו ישראל גם בבנים ובנות בפשיטות כי ע"י ריבוי הצרופים של אותיות התפילה עי"ז המשכות כל הנשמות וכל התלוים בהם כי הכל נמשך מבחי' טנת"א ע"י ריבוי הצירופים כי הנשמה היא בחי' הדיבור שמתהוה מצירופי אותיות הנ"ל כ"ש ויהי האדם לנפש חיה ותרגומו לרוח ממללא וע"כ עי"ז בעתה אחישנה כי הגאולה תלוי בזה כנ"ל:
For the hispa'arus is the aspect of His glory, Yisborach — the aspect of "upon Yisroel is His grandeur" (Tehillim 68:35) . That the glory of His kingship, His greatness, and His splendor are elevated, as it were, through Yisroel. And through this a great light shines in all the worlds. For His glory is the aspect of light, as it is written: "and the earth shone from His glory" (Ezekiel 43:2) . And this is the aspect of the Chanukah candle that we light each and every year. And therefore Yisroel have the custom of increasing tz'dakah during Chanukah . For the essential tikkun is through "wealth increases many friends" — that is, through abundant tz'dakah to many poor people, to acquire many friends. And through this the captive good emerges and completes the mizbai'ach — which is the aspect of the chanukas hamizbai'ach , as above. And through this the saichel is completed, and the light of the Tzadik shines, and the hispa'arus and the glory of Hashem Yisborach — which is the aspect of a great light — is revealed.
Segment 22
אות יא הכלל מי שרוצה לחוס על חייו ולהסתכל על התכלית למען ייטב לו לעד צריך להשתדל בכל כחו שיהי' עכ"פ שכן לכל מקום שמוצא איזה קיבוץ של כשרים ויראי ה' המקורבים לצדיקי אמת העוסקים לגשת אל הקוד שולהתפלל בכוונה ובכח וכו' כי צריכין ליזהר מאד להיו תנטפל לעושי מצוה כשרז"ל ק"ו שישלם שכר לנטפל לעושי מצוה וכו' וכ,ש דוד חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פקודיך וכנ"ל כי אין ערך להעבודה שיעבוד האדם בעצמו אפילו כל היום אם הוא חלוק מיראי ה' האמתיים לנקודה טובה אחת שעושה כשמצטרף ומתחבר לקיבוץ היראים באמת כי טוב לצדיק טוב לשכנו כי כשמתחבר לקיבוץ הכשרים והיראים הוא בבחי' תוספץ שכן אליהם שעי"ז מתרבה ומתגדל בית התפילה אלפי אלפים ור"ר לאין קץ כנ"ל. וע"כ מתגבר ומתגרה הבע"ד מאד מאד לארכו ולרוחבו להרבות מחלוקת על הצדיק הגדול האמתי העוסק בזה לצרף ולבנות עוצם ריבוי בתים הקדושים הנפלאים הנ"ל ע"י שמקבץ ומוסיף בכל פעם נפשות השכנים על הקיבוץ הקדוש כנ"ל כי אם לא הי' מחלוקת היו מתרבין הבתים של התפלה כ"כ ע"י תוספת שכנים הרבה עד שכבר היו כל הטובות לישראל. וזה עיקר מחלוקת קרח ועדתו על משה רבינו שהוא בכל דור ודור כי בכל מקום שיש מחלוקת יש בהם ניצוצי קרח דתן ואבירם כמובא. כי כל צדיק אמתי הוא בחי' משה והחולקים עליו הם בחי' קרח ועדתו שהי' בהם ר"נ ראשי סנהדראות וכ"ש נשיאי עדה וכו':
And all of this is the aspect of the light of the Chanukah candle , the aspect of the light of the candles of the Menorah — which are testimony that the Sh'chinah dwells among Yisroel, for "from it [the western lamp] he would begin" etc. That is, that Hashem Yisborach takes pride in Yisroel and performs miracles for their sake, and conducts the world according to their will. For it was for their sake that everything was created, and for their sake that everything is sustained — that is, for the sake of the hispa'arus that He receives from them, in each generation, and each year, and each and every day, as above.
Segment 24
אות יב כי הצדיק הגדול האמתי הוא בחי' כלל התורה והתפילה בחי' בראשית ראש בית שהוא ראש של כל בית התפילה שהיא הביהמ"ק (כמובא בהתור' לכ"י בלק"ת סי' ס"ז) שכלול מכל ריבוי הבתים לאין קץ שנעשים ע"י כל השכנים של הקיבוץ הקדוש כי זה הצדיק הוא העיקר והראש שעוסק לקבץ כל הנפשות השכנים הנ"ל ובונה ומצרף מהם כל עוצם ריבוי הבתים הנ"ל, וע"כ כולם נקראים שכנים אצלו כי זה הצדיק הוא הראש בית בחי' הבעל הבית של כולם וכולם הם שכנים אצלו ואשרי מי שהוא שכן אצלו עליו נאמר טוב לצדיק טוב לשכנו כי תיכף כשמתחבר אצלו ולהקיבוץ הקדוש שלו אפילו בנגיעה כל שהוא ונטפל להקיבוץ שלו כמו שכן בעלמא תיכף נתרבים ונכפלים הבתים של התפילה א"א ור"ר לאין קץ כנ"ל. וע"ז נאמר (משלי ח') אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי, דלתותי דייקא, פתחי דייקא בי' דלתות ופתחי הבתים שאפילו מי שהוא שוקד לעמוד אצל הדלתים והפתחים של הבתים של הקיבוץ הקדוש אשרי לו כי על ידו נתרבים הבתים לאין קץ כנ"ל. וע"כ דרז"ל (סנהדרין ק"י) לענין מחלוקת קרח ועדתו חכמות נשים בנתה ביתה זו אשתו של און בן פלת, ואולת בידיה תבהרסנה זו אשתו של קרח, בנתה ביתה דייקא וכן להיפך תהרסנה דייקא כי מחלוקת קרח גרם להרוס אלפים ורבבות בתים ע"י שעקר כמה שכנים מהקיבוץ הקדוש של משה רבינו ע"י מחלוקותו בבחי' אוי לרשע אוי לשכנו כשרז"ל אבל אשתו של און שהצילה אותו מהמחלוקת נאמר עלי' בנתה ביתה דייקא כי כשאין מחלוקת נבנים בתים רבים מאד כנ"ל:
And this is: "In the beginning G-d created the heavens and the earth" (Genesis 1:1) . And our Sages, of blessed memory, expounded: for the sake of Yisroel and for the sake of the Torah, which are called "reishis" — that is, for the sake of the hispa'arus that He will receive from Yisroel through their accepting the Torah. And this is why it is immediately followed by: "And the earth was void and chaos, and darkness was upon the face of the deep" (Genesis 1:2) . This is the aspect of the darkening of the light of the Tzadik , through which the hispa'arus is not revealed etc., as above. And the essential darkness is through the abundance of the exiles, which suppress the good among them. This is the aspect of "void and chaos and darkness" etc. — which are the aspect of the four exiles that have suppressed the good greatly. Through this the darkness intensifies very, very greatly — until one cannot see the light of the Tzadik who reveals the hispa'arus .
Segment 26
אות יג וע"כ צוה להם משה שיביאו קטרת. כי עיקר הפגם שלהם היה בבחי' קטרת כי קטרת הי' בהם חלבנה שהוא רמז לצרף עמנו פושעי ישראל בתפילתינו כשדרז"ל היינו כי על ידי הצירוף בבחי' תוספת שכן על הקיבוץ של ישראל יכולים גם הפושעי ישראל להתתקן כי המחובר לטהור טהור כי ע"י שיהי' שכן להקביוץ הקדוש יתרבו הבתים מאד עד שגם הוא יתתקן עי"ז ויוכלל עמהם כמו חלבנה בקטרת שע"י הצירוף שנצטרפה עם שאר יו"ד סמני הקטרת גם היא בכלל הקטרת העולים ומעלים כל הניצוצות מעמקי עמקי הקליפות למעלה למעלה עד א"ס כידוע. ובכל זה פגם קרח במחלוקותו שרצה מחמת גסותו ורדיפת הכבוד לחלוק עצמו עם כמה נפשות מהקבוץ הקדוש כנ"ל ולא רצה להאמין במשה שכל התיקונים וכל הקדושות והתפילות של ישראל הכל על ידו ואמר לו. כי כל העדה כולם קדושים וכו' ומדוע תתנשאו על קהל ה' ועי"ז הרס את ביתו כנ"ל ונאבד מתוך הקהל כ"ש ויאבדו מתוך הקהל, מתוך הקהל דייקא כי הוא לא רצה להיות טפל לקהל ה' ורצה דייקא להיות נשיא עליהם ועי"ז התגרה במחלוקת נגד משה כשרז"ל ע"כ נאבד מתוך הקהל דייקא כי נאבד ונפרד מן הקהל והקיבוץ הקדוש שלהם מחמת שלא רצה להיות שכן וטפל עליהם ועליו דרז"ל במדרש אח נפשע מקרית עוז כי ע"י הקיבוץ הנ"ל ע"י ריבוי השכנים נתרבים הבתים עד שנעשים מהם ערים רבים נפלאים ונוראים בחי' קרית עוז שהוא קיבוץ של הרבה בתים. וקרח שפגם בזה נאמר בו אח נפשע מקרית עוז (מ"ר במדבר פ' י"ח):
And especially this final exile, which is called t'hom [the deep] — and also all the darkness of the earlier exiles is included in it, in the aspect of "void and chaos and darkness upon the face of the deep" : that the darkness darkens as far as the deep. That it wishes to hide and darken the light entirely, chas v'sholom . But — "and the spirit of G-d hovered over the face of the waters" (Genesis 1:2) . "Waters" — this is the aspect of tz'dakah , as it is written: "Cast your bread upon the face of the waters" (Ecclesiastes 11:1) (as is brought in his holy words, zichrono livrachah , there). "The spirit of G-d hovered" — this is the spirit of Mashiach , who represents the true Tzadikim , as is written elsewhere. And through this: "And G-d said, 'Let there be light,' and there was light" (Genesis 1:3) — which is the aspect of the light of the Chanukah candle , the light of the candles of the Menorah . For the essential revelation of light is through tz'dakah , as above.
Segment 28
אות יד וע"כ כל תיקונו לעתיד הוא ע"י בניו הצדיקים שיצאו ממנו כי הם עסקו בתפילה הרבה כי יסדו כמה מזמורים בספר תהלים והם משוררים בשיר על הדוכן כשרז"ל. כי כל התפילות והשירות והתשבחות הם נעשים ע"י קיבוץ הנ"ל ע"י בחי' שכנים הנ"ל. וזהו תיקון למה שפגם כנ"ל. וזהו צדיק כתמר יפרח שהוא ס"ת קרח שמרמז שעתיד להתתקן כמובא בכתבי האר"י ז"ל ע"כ נסמך מיד שתולים בביטת ה' בבית ה' דייקא כי אז יחזרו ויהיו נבנים הבתים הנפלאים ע"י קיבוץ דקדושה שיהי' בשלימות שזהו תיקונו כנ"ל:
And this is the aspect of the mitzvah of the Chanukah candle : a man and his household — this is the aspect of the light of the hispa'arus in general. And the zealous [light] a candle for each individual — this is the aspect of the light of hispa'arus in particularity, that Hashem Yisborach receives from each and every Jew individually. And the most zealous of the zealous add [a candle] each day — this is the aspect of the hispa'arus in the finest details, that Hashem Yisborach receives from every individual of Yisroel — even from the worst of the worst — as is written there in the aforementioned Torah.
Segment 29
וע"כ אמרו בני קרח גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו. בעיר אלקינו דייקא שהוא ירושלים ששם הבית המקדש ששם בית התפילה כי ירושלים בנויה מכל הבתים של כל ישראל שנעשים ע"י הצירופים של התפילות הנ"ל בחי' ירושלים הבנויה כעיר וכו' ששם עלו שבטים להודות לשם ה' היינו שכל בנינה הוא בבחי' בית התפלה הנ"ל בחי' להודות לשם ה' וזה שאמרו שם קרית מלך רב וכו' בחי' קרית עוז הנ"ל שאביהם פגם בה בבחי' אח נפשע מקרית עוז והם בשירתם אמרו שעתיד הש"י לחזור ולתקן בתי התפילה הבנויים מהצירופים של הקיבוץ הנ"ל. כי כל ישראל יתקבצו ויתאספו יחד עם כל השכנים ובאו כל האובדים והנדחים והשתחוו לה' וכו' בירושלים, ואז יתקיים בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס כי כל הנסחים והאובדים שהם בחי' תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות, יתכנסו ויתאספו לתוך ירושלים הבנויה להודות לשם ה' שהם בחי' ריבוי הבתים הנפלאים הנבנים מהצירופים הנ"ל. שע"י ריבוי הבתים מאד מאד נתקבצין ונתכנסין השוכבין בחוץ ממילא לתוך הבתים כי מקיפין ומסבבין אותן בירבוי הבתים הבנויים מריבוי הצירופים מאד כמבואר בשיחותיו הק' בענין זה. ואז תהיה ירושלים קרית מלך רב כי אז יתגלה ויתפרסם גדולתו ית' ע"י נפלאות וגבורת וריבוי הבתים הנוראים הנ"ל ואז יתתקן מה שפגם קרח ונפשע מקרית עוז כנ"ל. וזהו שמספרים שם בכל המזמור מנפלאות הבתים והארמנות של ירושלים כ"ש אלקים בארמנותי' נודע למשגב וכו' המה ראו כן תמהו וכו' כאשר שמענו כן ראינו בעיר אלקינו וכו' כשמך אלקים כן תהלתך על קצוי ארץ וכו' סבו ציון והקיפוה ספרו מגדלי' וכו' פסגו ארמנותי' למען תספרו לדור אחרון כי כל מה שמשבח ומפאר ומספר מנפלאות בנין ירושלים והבתים והמגדלים והארמנות שלה הכל כוונתו על בחי' הבתים הנ"ל הנפלאים הנבנין ע"י קיבוץ הקדוש ע"י תוספת שכנים שהם כל הנדחים שיחזרו ויתכנסו לתוכה כנ"ל. כי ירושלים היא מקום התפלה כנ"ל וע"כ מעולם לא אמר אדם לחבירו צר לי המקום שאלין בירושלים כי ירושלים כל בנינה מבחי' קיבוץ הנדחים שהם בחי' שכנים הנז,ל בבחי' בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס כנ"ל וע"י תוספת השכנים הנ"ל אין צר ודוחק לשום אדם מחמצת שכל מה שנתוסף שכן לקיבוץ של התפילה נתרבין הבתים מאד מאד כמבואר לעיל שלא כמדת ב"ו וכו' כנ"ל ומשם נמשך הארה גדולה גם לבתי ירושלים הגשמיים שלא אמר אדם מעולם צר לי המקום בירושלים:
And this is the essential point: that through the Tzadik who can illuminate and reveal the hispa'arus in the finest details, as above — through this he can add light on each and every day. For each and every day he finds some hispa'arus in some individual Jew, in the finest details — through which the world is sustained on that day, as we wrote above regarding the matter of "the wages shall not remain overnight" etc.; see there.
Segment 31
אות טו כי קרח היה לוי מסטרא דדינא וכל בנין בתי התפילה, הנ"ל מריבוי הצירופים ע"י השכנים הוא בבחי' התפילה בבחי' דין של הבעל כח כמבואר היטב בהתורה תקעו תוכחה הנ"ל ע"ש היטב. ומחמת שקרח הי' ראש הלוים ונאחז בו הדין ביותר. ע"כ התגרה בו הבע"ד עד שבלע אותו לגמרי בחי' ותבלע אותם הארץ כי כל יניקתם מבחי' דינים, אך מי שהוא בעל כח גדול לא די שאינו בולע אותו אף גם התפילה שלו עומדת לו בבית הבליעה שלו עד שמוכרח להוציא כל מה שבלע מהקדושה בבחי' חיל בלע ויקיאנו. אבל קרח לא היה לו כח הזה בעצמו והיה צריך רק לבטל עצמו נגד משה ואהרן שהם היו גבורי כח גדולים וכל מלחמתם עם פרעה ומצרים ועמלק בגשמיות וברוחניות עם הסט"א והקליפות והשרים שלהם הכל הי' ע"י בחי' הנ"ל ע"י התפילה בבחי' דין הנ"ל בבחי' והשלך לפני פרעה יהי' לתנין הנאמר במטה אהרן. ואם היה מבטל עצמו כנגדם כראוי היו מוציאים על ידו דיקא כל הקדושות מהס"א כנ"ל כי זה עבודת הלוים שהם מסטרא דדינא לנצח בשיר על הדוכן, ושיר משמאלא כמובא בתיקונים, ברכה לימינא ושיר משמאלא וכל כח הלוים שהם בבח'י שיר בחי' שמאלא דקדושה הוא ע"י הכהנים שהם בחי' ברכה מימינא. כי הלוים צריכין להיות נלוים אל הכהנים ולשרתם כ"ש ונלוו עליך וכו' כי עיקר ההתגברות ע"י הימין שהוא חסד בבחי' שב לימיני כמבואר במ"א (בהתורה בחצוצרות בסי' ה'). וע"כ זה הצדיק שעוסק ללחום עם הסט"א ע"י התפילה בבחי' דין הנ"ל בוודאי קשור בימינא תמיד וכולל שמאלא בימינא תמיד כראוי. וע"כ באמת צריך להיות בעל כח גדול מאד שידע איך ללחום עמהם, וע"כ צריכים הלוים שהם בבחי' דין בבחי' התפילה בבי' דין הנ"ל, להתחבר עמצן עם הכהנים שהם בחי' חסד בחי' ימין ולהיות טפלים אליהם כי עיקר כח הלוים ע"י הכהנים בחי' ימין כנ"ל. וקרח שפגם בזה וחלק על הכהונה בפרט שחלק על הכהן הראשון שהוא אהרון הכהן שנתקדש ע"י משה ע"פ הדיבור. ע"כ נשאר קרח בבחי' דין קשה עד שנאחז בו דינא דמסאבא ובלעה אותו לגמרי בחי' ותבלע אותם הארץ, וע"כ נבלע דייקא. וע"י שנבלעו קיבלו עונשים כראוי, אבל סוף כל סוף אחר שכבר נבלעו יתהפך גם זה לטובה כי נתקדש שם שמים עי"ז וגם קרח ועדתו לא ישארו נבלעים ח"ו בתוכם לעולם כי הצדיקים הגדולים שעוסקין בתיקון העולמות ע"י התפילה בבחי' דין הנ"ל יוציאו מהס"א בלעו מפיו ואז יתקיים גם על עדת קרח חיל בלע ויקיאנו כי יוכרח להקיא אותם ויחזרו אל הקדושה בתוספת כמה גרים וניצוצות רבים שיעלו עמהם שע"ז נאמר צידק כתמר יפרח וכו' כנ"ל:
And this is the essential intensity of the Chanukah miracle: that a small amount of oil, which had in it enough to burn only one day, burned for eight days. That is: for oil is the aspect of the light of hispa'arus . For shemen [oil] is an expression of greatness and hispa'arus , in the aspect of "like the good oil upon the head" (Tehillim 133:2) etc., in the aspect of "the scent of your oils is good" (Song of Songs 1:3) , in the aspect of "therefore has G-d anointed you with the oil of gladness above your fellows" (Tehillim 45:8) etc. — that is, the greatness and hispa'arus of the King.
Segment 33
אות טז וע"כ אחר בליעת קרח צוה השי"ת ליקח המטות ומטה אהרן בתוך מטותם, מטות דייקא להראות גודל כחו של מטה אהרן שהוא בחי' התפילה בבחי' דין של הבעל כח הנ"ל כנ"ל וע"כ פרח מטה אהרן שהוא בחי' התפילה בבחי' דין של הבעל כח הנ"ל כנ"ל וע"כ פרח מטה אהרן וכו' ויצץ ציץ. כי גידול של כל הצמחים הוא ע"י התפילה שהוא שורש הכל וכש"ש וכל עשב השדה טרם יצמח ואדם אין כוו' ופירש"י לפי שלא היה אדם להתפלל וכו'. ועיקר שלימות התפילה היא ברוב עם הדרת מלך היינו ע"י קיבוץ הרבה נפשות שנתרבין הצירופין ונבנין בתי התפילה בריבוי עצום וכמו כן צומחים צמחים רבים וע"כ הראה השי"ת פלא גדול ומופת נורא ע"י מטה אהרן דייקא שהוא בחי' התפילה בבחי' דין שהוא בחי' התפילה של ריבוי הנפשות כנ"ל והראה שהמטה פרח ויצץ ציץ וכו' להורות שכל הצמחים שבעולם גדלים רק ע"י דבר ה' שהוא התפילה הנ"ל שהוא בחי' מטה אהרן כנ"ל. וע"כ פרח מטה אהרן בעצמו בתוך המשכן להודיע ולגלות שמשם כח כל הפרחים והצמחים ע"י ריבוי התפילות שהמשכן כלול מהם שהוא בחי' מטה אהרן כנ"ל וע"כ בודאי יש לו כח לפרוח בעצמו מאחר שממנו כח כל הפרחים והצמחים כנ"ל:
The Greeks contaminated all the oils — for they wished to darken the light of the Tzadik , and to contaminate and corrupt all kinds of hispa'arus in Yisroel. Until they decreed: "Write upon the horn of the ox that you have no share in the G-d of Yisroel" — that is, they wished to draw down heresy, as though the world was not created for the sake of Yisroel, and Hashem Yisborach does not take pride in them, chas v'sholom .