חלוקת שותפות ד
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
Translation not yet available
אות א ע"פ התורה תקעו תוכחה (בלק"ת סי' ח') ע' מ"ש שם ע"פ ובל יאמר שכן חליתי באות ו'. שכשנתוסף שכן מישראל וכו' אזי נתרבה ונתגדל התפילה במאד מאד. כי נתוסף נפש אל הקיבוץ וע"י ריבוי התפילה עי"ז סליחת העון שהוא בחי' רפואה וכו' ע"ש מענין הנפלא והנורא המבואר שם מענין ריבוי הבתים עד אין חקר שנעשין ע"י שנתוסף שכן דהיינו שנתוסף נפש אחד וכו' ע"ש היטב כי נורא הוא:
1 מִכְתָּם לְדָוִד שָׁמְרֵנִי א-ל כִּי-חָסִיתִי בָךְ Likutay Halachos, Choshen Mishpat. Based on Likutay Moharan I:14 ("Tik'u"). Translated from the Hebrew.
A michtam of David. Protect me, O G-d, for I seek refuge in You.
אות ב וע"כ צריכין לשמור א"ע מאד מלהזיק לשכיניו ואפילו לעשות בביתו דבר המזיק לשכניו אסור כמבואר כמה דינים בש"ע. כי צריכין לשמור מאד שיהי' אהבה ואחדות בין השכנים ולא יהיה ביניהם שום שנאה והיזק כלל כדי שיוכלו השנכים להצטרף ולהתחבר יחד לכל דבר שבקדושה כדי שיתרבה בית התפילה בריבוי מופלג מאד כנ"ל. כי צריכין להתרחק משכן רע כשרז"ל הרחק משכן רע וכמו שאנו מבקשים בכל יום שתצילינו וכו' ומשכן רע ומכ"ש שלא יהי' הוא בעצמו שכן רע לגבי חבירו כי צריכין להיות שכן ט וב בבחי' טוב שכן קרוב וכו' כי צריכין להאמין שהכל מאת ה' וכל מה שהשי"ת מסבב עם האדם הכל מאת ה' בשביל בחירתו ובוודאי גם זה מאת ה' צבאות יצאה שהוא יהיה שכן אצל פלוני והכל כדי שיתקבצו יחד ויצטרפו יחד בבחי' צרופים הנ"ל כדי שיתרבה בית התפילה וכו' וכנ"ל. ע"כ צריכין להשתדל לדבר עם שכנו ביראת שמים כדי שיהיה טוב לצדיק טוב לשכנו. ולא ההיפך ח"ו כי אם הוא יודע יותר מחבירו צריך להאיר ולהודיע דברי אמת לחבירו ואם להיפך שחבירו גדול ממנו צריל לקבל האמת מבחירו השכן אצלו ולפעמים שניהם מקבלים זה מזה בבחי' ומקבלין דין מן דין. ואם חבירו שכן רע לגמרי שא"א לקרבו כלל ויכול להיות שיקלקל אותו ח"ו בבחי' אוי לרשע אוי לשכנו צריכין להתרחק ממנו לגמרי כ"ש הרחק משכן רע כנ"ל. ע"כ צריכין לשמור א"ע מאד מלהזיק לשכיניו כי ההיזק הוא בחי' שנאה ומחלוקת שהוא פירוד לבבות שעי"ז אינם יכולים להתחבר ולהצטרף יחד להרבות בנין בית התפלה. אבל כשנשמר מלהזיק לשכניו רק שיהי' ביניהם אהבה ואחדות אזי יצטרפו יחד לכל דבר שבקדושה עד שיתגדל הקיבוץ של ישראל שעי"ז יתרבה בין בתים הרבה של התפלה לאין קץ וכו' כ"ש שם ע"ש:
A partnership is not completed through words alone, but rather through a kinyan [act of acquisition]. And every matter — according to its [type of] kinyan, its partnership is established, etc.
Translation not yet available
אות ג וזה בחי' גודל האיסור של היזק ראיה כי יכולין להזיק הרבה לשכנו בראייתו לבד כי כל הכלים והחפצים שהם העשירות של האדם כולם נעשו ונבנו מצירופי אותיות והכל נבנה ונעשה כפי ריבוי הצירופים של בחי' התפלה הנ"ל. כי כל מעשי בראשית ברא השי"ת באותיות התורה שהם כ"ב אותיות כפי הצירופים שצרפם ברל"א שערים לאין קץ. ושורש התורה היא התפילה שהוא שורש המעין היוצא מבית ה' כ"ש במ"א וכל ל"ט מלאכות ממשכן גמרינן כי עיקר שלימות המלאכה הוא כפי צירופי האותיות שנתן השי"ת חכמה בלב האדם בבחי' ובלב כל חכם לב נתתי חכמה לדעת לעשות וכו' דהיינו שנתן חכמה בלבו שידע לצרף כמה וכמה דברים עד שיוציא כלי למעשיהו. והכל כפי צירופי האותיות שצריכין לצרפם בכל פעם בכמה וכמה מיני צרופים לאין קץ כדי להוציא ותקן כל מיני אומנות שבעולם. כי כל דבר אומנות נעשה מכמה דברים מורכבים ובדבר זה יש אלו האותיות ובזה אלו האותיות והשי"ת נתן חכמה בלב האדם שידע וישכיל לצרף ולחבר דבר זה עם זה שיהיה נעשה המורכב מהם והכל כפי צרופי אותיות. וע"כ באמת עיקר שלימות המלאכה הוא מי שיודע הדבר בשרשו לצרף האותיות כתיקונם שזהו בחי' בצלאל שהי' יודע חכמת כל האומנות כ"ש ואמלא אותו וכו' לעשות כל מלאכת וכו' כי יודע הי' בצלאל לצרף האותיות שנבראו בהם שמים וארץ, והיה יודע האותיות שיש בכל דבר שבעולם וע"כ היה יודע כל מיני אומנות שבעולם וכנ"ל. וזהו לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה ויבקש רחמים וכו' שאין העניות והעשירות מן האומנות וכו' כי העיקר כפי מה שמבקש רחמים שעי"ז מצרף בתי התפילה בצרופים נפלאים שמשם כל האומנות כנ"ל. וע"כ כל ל"ט מלאכות ממשכן גמרינן כי המשכן שהוא הביהמ"ק הוא בית התפילה ששם נצטרפו כל האותיות שמשם כל המלאכות כנ"ל:
Michtam liduveed shumrainee ail key chusseessee buch. According to what is brought in the discourse beginning "Tik'u," etc. (Siman 14): In order to draw shalom into the world, one needs to elevate the kavod [honor] to its root, etc. And it is impossible to elevate the kavod except through ba'alay t'shuvah and gairim [converts]. And to arouse the ba'alay t'shuvah and gairim is through the Torah — that one illuminates for them to the place where they are. For through the Torah one illuminates in the root of the neshamos that arose in the machshavah [thought] first. And through the sparkling of the neshamos, the neshamos of the ba'alay t'shuvah and gairim illuminate and are born; see there all of this well. And through this the kavod of Hashem Yisbarach is magnified, and one merits shalom; see there.
Translation not yet available
אות ד וזהו חסידים הראשונים היו שוהין וכו' ומתפפלין וכו' מתוך שחסידים היו וכו' ומלאכתן מתברכת וכו' כי ע"י שלימות תפילתם נתרבו הצרופים כ"כ שמשם שלימות כל המלאכות בחי' ומלאכתן מתברכת וכנ"ל. וזהו בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים כי המלאכה נעשית מאליו ע"י צירופי האותיות וכנ"ל וע"כ נקרא משכן לשון שכן כי עיקר בנין המשכן שהם שורש כל הל"ט מלאכות כיהוא בית התפילה כנ"ל, עיקר בנינו ע"י השכנים של ישראל ע"י שנתרבה בכל פעם שכן להקיבוץ שעי"ז נתרבו בתי התפילה בריבוי עצום לאין קץ מריבוי הצרופים כנ"ל:
2 אָמַרְתְּ לַיי אֲדֹנָי אָתָּה טוֹבָתִי בַּל-עָלֶיךָ And gairim who convert come under the wings of k'dushah — the aspect of "kanfay mitzvah" [wings of mitzvah] — the aspect of "vichibadto kab'daihu bichsus n'kiyah" ["and you shall honor it — honor it with clean garments"]; see there well. And it is stated there at the end that when shalom is drawn, then all the masa umatan [commerce] will be nullified from the world. For the main masa umatan is through machlokes. For it is impossible that the will of the seller and the buyer should be equal, etc. In the aspect of: "Vay'hi riv bain ro'ay mikneh Avram uvain ro'ay mikneh Lot, vihaK'na'ani az ba'aretz," etc. ["And there was strife between the shepherds of Avram's cattle and the shepherds of Lot's cattle, and the K'na'ani was then in the land"] (B'raishis 13:7); see there. And in the future, when shalom will be magnified, the masa umatan will be nullified, etc.; see there all of this well.
Translation not yet available
אות ה ועיקר צרופי האותיות הוא ע"י בחי' הראי' שכלולה מטנת"א שהוא בחי' תלת גוונין דעינא ובת עין. כי האותיות שבכל דבר שבהם נברא כלולים מטנת"א שהם בחי' ראיה. וע"כ עיקר האומנות ע"י ראיות עינים כ"ש וראה ועשה בתבניתם וכו' כי הראי' בחי' חכמה כ"ש ותפקחנה עיני שינהם. וע"כ צריך להיות טוב עין בחי' טוב עין הוא יבורך. כי ההיזק בחי' שבירת כלים פיזור ובלבול הצירופי אותיות שנמשך מקלקול הראות וע"כ יכולין להזיק בראי' לבד כי ע"י רע עין נתבלבלין ונתפזרין הצרופים שעי"ז ממילא נשבר ונתקלקל ונתפזרין הצרופים שעי"ז ממילא נשבר ונתקלקל הכלי או החפץ ח"ו. וזה וירא את ישראל שוכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלקים. ופרש"י ראה שאין פתחיהן מכוונין עלה בלבו שלא לקללם ואז אמר מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל ופרש"י שם מה טובו אוהליך על שראה פתחיהם שאינן מכוונין וכו'. ד"א מה טובו אוהליך שילה ובית עולמים וכו' שני הפירושים אחד. כי ע"י שאין פתחיהן מכוונין והם בבחי' שכן טוב ואין שכן מזיק לחבירו בראייתו. ועי"ז נתרבה בית התפילה בריבוי עצום ע"י השכנים כנ"ל עי"ז בעצמו מה טובו אוהליך וכו' משכנותיך וכו' דהיינו הביהמ"ק שהוא בית התפילה כל בנינו דייקא ע"י השכנים טובים ע"י שאין פתחיהן מכוונין ואין מזיקין זה לזה בראייתן. כי ע"י שכן טוב לצדיק טוב לשכינו וכן להיפך כמובא בפירש"י בפ' במדבר בפסוק משפחות בני קהת וכו' ובפסוק משה ואהרן ובניו וכו' ע"ש כי עיקר המשכן שהוא בית התפילה נבנה מתוספת שכן טוב על קיבוץ ישראל שעי"ז נתרבו בתי התפילה לאין קץ כנ"ל:
Umart ladoanuy Adoanuy uttu toavussee bal ullechu. And this is the aspect of all the kinyanim [acquisitions] — that one specifically needs a kinyan to complete the masa umatan, and the transaction is not completed through words alone. For because the masa umatan is drawn from machlokes, as above — because of this it is impossible to rely on words alone. For it is possible that the buyer or the seller will retract. For retraction — this is the aspect of machlokes. For from there is the main hold of retraction and falsehood. For emes [truth] is the aspect of unity, as is brought elsewhere — the aspect of shalom, as it is written: "Ha'emes vihashalom ehavu" ["Love truth and peace"] (Z'charyah 8:19). But sheker [falsehood] is the aspect of multiplicity — the aspect of machlokes. For in "one" there is no relevance of machlokes. And the main machlokes is in the aspect of multiplicity — which is the aspect of sheker, as is explained elsewhere. For one who lies and retracts from his words — this in itself is the aspect of machlokes. Which is the aspect of an unsettled mind. For at first he consented to the transaction, and afterward he retracts. It emerges that his heart is in dispute — the aspect of machlokes.
I say to the LORD, “You are my Lord, my benefactor; there is none above You.”
אות ו וז"ש ופקדתי על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה ודרז"ל זה שיש לו ביה"כ בעירו ואינו נכנס בתוכו להתפלל. שכני דייקא היינו כנ"ל כי זה שנכנס להתפלל ונתוסף ונצטרף להקיבוץ הקודש של ישראל שבביה"כ הוא נקרא שכן כנ"ל שעי"ז נתרבה בית התפילה לאין קץ כנ"ל. וע"כ מי שאינו נכנס לביה"כ להתפלל נקרא שכן רע בוודאי כי גורם להפסיד ולמנוע בתים הקדושים הרבה לאין קץ כנ"ל:
And because the main masa umatan is drawn from machlokes — therefore it has no endurance through speech alone, but only through a kinyan. For it is possible that there will be a change and retraction — which is the aspect of machlokes — since the main masa umatan is drawn from the aspect of machlokes, as above. Therefore one needs to make an endurance for the masa umatan — meaning, through kinyan sudar [acquisition through a cloth/garment].
Translation not yet available
אות ז וזה בחי' גודל המעלה לעשות מתורות תפילות. כי עיקר פגם כל העבירות הוא בהצרופי אותיות של כל מצוה שקלקל הצירוף הקדוש של אותה המצוה כמובא בהתורה אנכי (בסי' ד) ע"ש. ועיקר הצירופים קדושים נתהווים ע"י התפילה כמובן בהתורה הנ"ל. כי התפילה היא שורש התורה כנ"ל כי כל התפילה היא כלולה בעשרה מיני נגינה שבהם יסד דהמע"ה ס' תהלים שכלול מכל התפילות ושירות ותשבחות שבעולם כי הוא נעים זמירות ישראל. ועשרה מני נגינה הם בחי' טעמים בחי' נגינת הטעמים, והטעמים הם תכלית שורש העליון של כל בחי' טנת"א, כי הנקודות מנהיגין להתגין והאותיות, והטעמים לנקודות כמובן בתיוקנים, היינו שכל הצרופים של האותיוןת שנתהוים ע"י הנקודות (כמובא בסי' ל"א) הכל נעשה ע"י הטעמים שהם שורש הכל. והטעמים הוא בחי' תפלה כנ"ל וע"כ עיקר התהוות הצירופים מהם נארגה כל התורה הוא ע"י התפילה וע"כ א"א לבא לשום השגה בתורה כ"א על ידי תפלה כ"ש בסי' כ' ע"כ צריכין לעשות מהתורות תפילות דהיינו כשלומד איזה תורה והוא רחוק עדיין מאותה התורה כי עדיין לא התחיל לקיימה או שעדיין לא קיימה בשלימות וכו' הוא צריך להתפלל הרבה ע"ז להשי"ת שיזכה לקיימה. כמ"ש כשיודע בעצמו שעבר על איזה תורה הוא צריך בוודאי להתפלל הרבה להשי"ת ולעשות מהתורה תפילה להתפלל הרבה להשי"ת שיזכה מעתה לקיים כל מה שכתוב בהתורה הזאת. כי ע"י תפילה יזכה לתקן הכל. כי ע"י התפילה יחזור ויתקן ויעשה הצירופים ויחזירם על מכונם ביתר שאת. כי עיקר התהווה הצרופים שהם בחי' התהוות הבתים נפלאים הוא ע"י התפילה כנ"ל וע"כ התורה מתחלת בבית דבראשית וגם בראשית הוא ראש בית כ"ש בתי"ז. כי עיקר בנין התורה הוא ע"י התהוות הבתים הנוראים הנ"ל שנעשים ע"י התפילה כנ"ל שכולם נעשים ונבנים ע"י הראש בית שהוא הבעל הבית של העולם שהוא עוסק לקבץ הנפשות ולבנות מהם הבתים הנפלאים והנוראיםהנ"ל לאין קץ ולהעלות שעשועים גדולים לפני השי"ת בלי ערך וכו'. כמובן משיחותיו הק' בענין זה. וזה הצדיק הוא הבעל הבית של כל הבתים הנ"ל ונקרא ראש בית בחי' בראשית שמשם בנין כל התורה כנ"ל וכל נפש ונפש שבא אצלו ונתוסף להקיבוץ הקדוש נקרא שכן וע"י ריבוי השכנים נתרבין בתי התפילה לאין קץ כנ"ל:
3 לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר-בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל-חֶפְצִי-בָם For through it are the majority of kinyanim. For the main endurance and tikkun of the masa umatan is through the aspect of drawing shalom. For as long as there is machlokes, there is masa umatan, as above. But in truth, the masa umatan itself — when one merits to do it properly — is a great tikkun. And it is itself the tikkun of the machlokes. For this is the main aspect of masa umatan — to rectify the machlokes from which it is drawn. For one specifically needs to do masa umatan. But through the masa umatan itself, one rectifies the aspect of the machlokes.
Translation not yet available
אות ח ובוא וראה גבורת ה' שלא כמדת בשר ודם מדת הקב"ה כי אצל האדם כשבא אצלו שכן והוא מכניסו לביתו צר לו המקום כי נעשה דוחק בביתו מחמת שנתוספו דיורים מכ"ש כשמאסף שכנים הרבה לתוך ביתו שכל מה שנתוסף שכן יותר צר במקום יותר. אבל בקדושה בענין תפילה הנ"ל כל מה שנתוסף שכן להראש בית על הקיבוץ הקדוש לא די שאין המקום צר אף גם אדרבא כל מה שנתוסף שכן נתרבו ונתוספו בתי התפילה יותר ויותר כפלי כפליים הרבה יותר מבתחילה וגם כל בית ובית גדול יותר מבתחילה. כי למלשלכשמתחילה לא היה רק ה' א בנים ולא בנו רק ק"ך בתים כשניתוסף עליהם עוד אבן אחד דהיינו נפש אחת אזי נתוספין הבתים הרבה ונעשים ששה פעמים ק"ך דהיינו תש"ך צרופים (כמבואר אצלינו ביאור ענין זה במ"א) נמצא שע"י אות א' הששי דהיינו נפש א' שנתוסף נתרבו ששה פעמים כמו כל הבתים שהיה מתחילה שהם ששה פעמים ק"ך דהיינו תש"ך וגם כל בית ובית גדול מבתחילה כי בתחילה לא היה כל בית ובית מהק"ך בתים כ,א של חמשה חמשה אבנים. ועכשיו ע"י אות ונפש הששית שניתוספה שנתרבו הבתים עד תש"ך, עכשיו כל בית ובית הוא של ששה אבנים. וכן להלן כשנתוסף על הששה אבנים עוד אבן א' אז נתרבין הבתים ונעשין ז' פעמים תש"ך דהיינו ה' אלפים וארבעים וגם כל בית גדול יותר כי עשכיו כל בית ובית של שבעה אבנים. וכן להלן יותר ויותר מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשוב כמובא בס' יצירה לענין האותיות והתיבות ומשם תלמוד נוראות ה' ונפלאותיו עד אין חקר לענין הנפשות כמה וכמה שעשועים ובנינים נפלאים נתוספים ונתרבים ע"י שנתוסף שכן להקיבוץ של ישראל הקדוש וכמה וכמה צריכין לרוץ בכל כחו כהרף עין לבתי כנסיות ובתי מדרשות ולכל מקום שאומרים שם דבר שבקדושה כד י שיזכה להיות שכן ולהצטרף להקיבוץ הקדוש של ישראל כי ע"י שיתוסף הוא עליהם יתרבו בנן הבתים לאין קץ מכ,ש וכ"ש כשבלעדו לא היה מנין ועל ידו יתהוה מנין עשרה שאז בוודאי אין שיעור למה שמרויח על ידי זה כי כל ה בנין של הקדושה יוגמר על ידו. ועל זה אמר דוד המלך עליו השלום חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פקודיך כשדרז"ל שאמר שלכל דבר שבקדושה שנמנו חבריו נתחבר אליהם כדי שיתגדל ויתרבו בניני הבתים הקדושים עד אין חקר וכנ"ל ולהיפך ח"ו להיפך ועליו נאמר מעוות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות ודרז"ל זה שנמנו חבריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם, בוודאי זה הקילקול וההפסד א"א לתקן כי אפילו אם יעשה אח"כ המצוה לבדו אע"פ שגם זה טוב מאד אעפ"כ אינו דומה מועטים המקיימין את התורה למרובים וכו' כשפרש"י בפ' בחקותי כי אם היה מצטרף ונמנה עמהם היו מתרבים הבתים לאין קץ כנ"ל ומחמת זה בעצמו ארז"ל אינו דומה מועטין המקיימין את התורה למרובים וכו' כשפרש"י ע"פ ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו וכו' שהקשה וכי כך הוא החשבון, כי בוודאי כל מה שהם הרבה יותר נתרבין הבתים בלי שיעור לא לפי חשבון הפשוט שנתרבו האנשים שלפי חשבון זה מאה הוא עשרים פעמים חמשה וראוי שירדפו ב' אלפים כמו שהקשה רז"י שם אבל באמת אינו דומה מועטין המקימין התורה למרובין כי כשיש מאה יתרבו הבתים אלפי אלפים ורובי רובי רבבות עד אין חקר מה שאין הפה יכול לדבר וכנ"ל לפי חשבון של הצרופים הנ"ל ע"כ יכולין לרדוף הרבה הרבה יותר מכפי החשבון הפשוט וכנ"ל והבן:
Likidoashim ashehr bu-uretz haimu vi-adeeray kul cheftziy vum. For through the masa umatan one draws shalom. For doing masa umatan in k'dushah properly is literally the aspect of making gairim — through which the kavod of Hashem Yisbarach is magnified — through which shalom is drawn. For it is already explained and known that there are holy sparks in everything — that one needs to elevate them through the masa umatan, as is explained in the words of Rabbainu, zichrono livrachah, many times. For through the masa umatan one elevates the sparks. And these sparks are the aspect of holy neshamos that fell. And when one elevates them and refines them through the masa umatan — this is literally the aspect of gairim. For they return from the k'lipah to the k'dushah — and this is literally the aspect of gairim.
As to the holy and mighty ones that are in the land, my whole desire concerning them is that
אות ט וזה עיקר הפגם של קרח במחלקותו בחי' ויקח קרח ות"א ואיתפליג קרח שלקח א"ע לצד אחר היינו שחלק א"ע מהקיבוץ הקדוש של ישראל ולא רצה להיות שכן טוב לבית התפילה שהוא המשכן שנתהוה המקיבוץ של ישראל כנ"ל וע"כ ממנו דייקא למדו רז"ל אוי לרשע אוי לשכנו כשפרש"י ע"פ משפחות בני קהת וכו' ובפ' קרח. כי עיקר הפגם שלו הוא שהיה שכן רע כי חלק א"ע מהקיבוץ הקדוש כנ"ל:
And gairim who convert come under the wings of k'dushah — the aspect of "kanfay mitzvah," "k'sus n'kiyah," as above. And this is the aspect of kinyan sudar — that one elevates the neshamos and the sparks that are in the masa umatan — which are the aspect of gairim — one elevates them to the wings of k'dushah, which are the aspect of the corner of the garments through which one acquires with kinyan sudar. And through this the kavod of Hashem Yisbarach is magnified, as above. And through this shalom is made, as above. And through the shalom, the machlokes is rectified.
4 יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ בַּל-אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם וּבַל-אֶשָּׂא אֶת-שְׁמוֹתָם עַל-שְׂפָתָי
Translation not yet available
אות י וזה ותקראנה לו השכינות שם הנאמר בעובד אבי ישי אבי דוד, השכינות דייקא, כי עובד בחי' הגואל צדק שהוא משיח שיצא ממנו כמובא בסוף התורה הנ"ל כ"ש ברוך ה' אשר לא השבית לך גואל היום ותקראנה שמו עובד. ועיקר התקרבות משיח הוא ע"י התפילה הנ"ל שנתרבה ונתגדל מאד ע"י השכנים מכבואר בהתורה הנ"ל ע"ש היטב כל הקשר של בנין התורה הזאת. וע"כ השכינות דייקא קראו לו שם. וזה הקטלן יהי' לאלף והצעיר לגוי עצום אני ה' בעתה אחישנה. כי ע"י ריבוי השכנים יתרבה הקטן והצעיר בריבוי עצום לאין קץ כנ"ל. כי אז יהי' קיבוץ גליות ואפי' או"ה יתוספו על בית ישראל כ"ש ונלוו גוים רבים אל ה' וכמבואר בפ' והביאותים אל הר קדשי וכו' כי ביתי בית תפילה וכו' עוד אקבץ עליו לנקבציו ועי"ז יתרבו ישראל גם בבנים ובנות בפשיטות כי ע"י ריבוי הצרופים של אותיות התפילה עי"ז המשכות כל הנשמות וכל התלוים בהם כי הכל נמשך מבחי' טנת"א ע"י ריבוי הצירופים כי הנשמה היא בחי' הדיבור שמתהוה מצירופי אותיות הנ"ל כ"ש ויהי האדם לנפש חיה ותרגומו לרוח ממללא וע"כ עי"ז בעתה אחישנה כי הגאולה תלוי בזה כנ"ל:
It emerges that through masa umatan — which is drawn from the aspect of machlokes — through this itself one rectifies the machlokes and shalom is made. And therefore after the kinyan sudar, they can no longer retract. For through the kinyan — which is the aspect of the elevation of the sparks in the masa umatan, which is the aspect of gairim, to the wings of the garments, which are the aspect of kavod, as above — through this, shalom is drawn, as above. And when shalom is drawn and the machlokes is nullified, there is no longer any retraction or change. For the main retraction and change is from the aspect of machlokes — which is the aspect of sheker, as above. But when shalom is drawn, the sheker and the retraction are nullified. For shalom is the aspect of emes, as above. And therefore it is impossible to retract after kinyan sudar, as above.
Yeerboo atzvoasum achair muhuroo bal aseech neeskaihem meedum ooval essu es shimoasum al sifusuy.those who espouse another [god] may have many sorrows! I will have no part of their bloody libations; their names will not pass my lips.
אות יא הכלל מי שרוצה לחוס על חייו ולהסתכל על התכלית למען ייטב לו לעד צריך להשתדל בכל כחו שיהי' עכ"פ שכן לכל מקום שמוצא איזה קיבוץ של כשרים ויראי ה' המקורבים לצדיקי אמת העוסקים לגשת אל הקוד שולהתפלל בכוונה ובכח וכו' כי צריכין ליזהר מאד להיו תנטפל לעושי מצוה כשרז"ל ק"ו שישלם שכר לנטפל לעושי מצוה וכו' וכ,ש דוד חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פקודיך וכנ"ל כי אין ערך להעבודה שיעבוד האדם בעצמו אפילו כל היום אם הוא חלוק מיראי ה' האמתיים לנקודה טובה אחת שעושה כשמצטרף ומתחבר לקיבוץ היראים באמת כי טוב לצדיק טוב לשכנו כי כשמתחבר לקיבוץ הכשרים והיראים הוא בבחי' תוספץ שכן אליהם שעי"ז מתרבה ומתגדל בית התפילה אלפי אלפים ור"ר לאין קץ כנ"ל. וע"כ מתגבר ומתגרה הבע"ד מאד מאד לארכו ולרוחבו להרבות מחלוקת על הצדיק הגדול האמתי העוסק בזה לצרף ולבנות עוצם ריבוי בתים הקדושים הנפלאים הנ"ל ע"י שמקבץ ומוסיף בכל פעם נפשות השכנים על הקיבוץ הקדוש כנ"ל כי אם לא הי' מחלוקת היו מתרבין הבתים של התפלה כ"כ ע"י תוספת שכנים הרבה עד שכבר היו כל הטובות לישראל. וזה עיקר מחלוקת קרח ועדתו על משה רבינו שהוא בכל דור ודור כי בכל מקום שיש מחלוקת יש בהם ניצוצי קרח דתן ואבירם כמובא. כי כל צדיק אמתי הוא בחי' משה והחולקים עליו הם בחי' קרח ועדתו שהי' בהם ר"נ ראשי סנהדראות וכ"ש נשיאי עדה וכו':
For in truth the masa umatan in k'dushah is literally the aspect of making gairim, as above. And therefore one needs to connect the masa umatan to the Torah, as is explained in the words of Rabbainu, zichrono livrachah, elsewhere (Siman 280). And as Chazal said: "Tov Torah im derech eretz" ["Torah is good together with worldly occupation"], etc. (Avos 2:2). For it is impossible to make gairim except through the Torah. For through it the roots of the neshamos illuminate and sparkle, and they sparkle to each other, and through this the gairim are born, as is explained there in the aforementioned discourse.
Translation not yet available
אות יב כי הצדיק הגדול האמתי הוא בחי' כלל התורה והתפילה בחי' בראשית ראש בית שהוא ראש של כל בית התפילה שהיא הביהמ"ק (כמובא בהתור' לכ"י בלק"ת סי' ס"ז) שכלול מכל ריבוי הבתים לאין קץ שנעשים ע"י כל השכנים של הקיבוץ הקדוש כי זה הצדיק הוא העיקר והראש שעוסק לקבץ כל הנפשות השכנים הנ"ל ובונה ומצרף מהם כל עוצם ריבוי הבתים הנ"ל, וע"כ כולם נקראים שכנים אצלו כי זה הצדיק הוא הראש בית בחי' הבעל הבית של כולם וכולם הם שכנים אצלו ואשרי מי שהוא שכן אצלו עליו נאמר טוב לצדיק טוב לשכנו כי תיכף כשמתחבר אצלו ולהקיבוץ הקדוש שלו אפילו בנגיעה כל שהוא ונטפל להקיבוץ שלו כמו שכן בעלמא תיכף נתרבים ונכפלים הבתים של התפילה א"א ור"ר לאין קץ כנ"ל. וע"ז נאמר (משלי ח') אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי, דלתותי דייקא, פתחי דייקא בי' דלתות ופתחי הבתים שאפילו מי שהוא שוקד לעמוד אצל הדלתים והפתחים של הבתים של הקיבוץ הקדוש אשרי לו כי על ידו נתרבים הבתים לאין קץ כנ"ל. וע"כ דרז"ל (סנהדרין ק"י) לענין מחלוקת קרח ועדתו חכמות נשים בנתה ביתה זו אשתו של און בן פלת, ואולת בידיה תבהרסנה זו אשתו של קרח, בנתה ביתה דייקא וכן להיפך תהרסנה דייקא כי מחלוקת קרח גרם להרוס אלפים ורבבות בתים ע"י שעקר כמה שכנים מהקיבוץ הקדוש של משה רבינו ע"י מחלוקותו בבחי' אוי לרשע אוי לשכנו כשרז"ל אבל אשתו של און שהצילה אותו מהמחלוקת נאמר עלי' בנתה ביתה דייקא כי כשאין מחלוקת נבנים בתים רבים מאד כנ"ל:
5 יי מְנָת-חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי And therefore one needs to connect the masa umatan to the Torah — so that one can make gairim through the masa umatan, as above. And this is the aspect of Yisachar and Z'vulun. For through the fact that Yisachar engaged in the Torah — through this Z'vulun had the power to do masa umatan and to refine the sparks. And this is the aspect of gairim — which are made through the Torah, as above.
Translation not yet available
אות יג וע"כ צוה להם משה שיביאו קטרת. כי עיקר הפגם שלהם היה בבחי' קטרת כי קטרת הי' בהם חלבנה שהוא רמז לצרף עמנו פושעי ישראל בתפילתינו כשדרז"ל היינו כי על ידי הצירוף בבחי' תוספת שכן על הקיבוץ של ישראל יכולים גם הפושעי ישראל להתתקן כי המחובר לטהור טהור כי ע"י שיהי' שכן להקביוץ הקדוש יתרבו הבתים מאד עד שגם הוא יתתקן עי"ז ויוכלל עמהם כמו חלבנה בקטרת שע"י הצירוף שנצטרפה עם שאר יו"ד סמני הקטרת גם היא בכלל הקטרת העולים ומעלים כל הניצוצות מעמקי עמקי הקליפות למעלה למעלה עד א"ס כידוע. ובכל זה פגם קרח במחלוקותו שרצה מחמת גסותו ורדיפת הכבוד לחלוק עצמו עם כמה נפשות מהקבוץ הקדוש כנ"ל ולא רצה להאמין במשה שכל התיקונים וכל הקדושות והתפילות של ישראל הכל על ידו ואמר לו. כי כל העדה כולם קדושים וכו' ומדוע תתנשאו על קהל ה' ועי"ז הרס את ביתו כנ"ל ונאבד מתוך הקהל כ"ש ויאבדו מתוך הקהל, מתוך הקהל דייקא כי הוא לא רצה להיות טפל לקהל ה' ורצה דייקא להיות נשיא עליהם ועי"ז התגרה במחלוקת נגד משה כשרז"ל ע"כ נאבד מתוך הקהל דייקא כי נאבד ונפרד מן הקהל והקיבוץ הקדוש שלהם מחמת שלא רצה להיות שכן וטפל עליהם ועליו דרז"ל במדרש אח נפשע מקרית עוז כי ע"י הקיבוץ הנ"ל ע"י ריבוי השכנים נתרבים הבתים עד שנעשים מהם ערים רבים נפלאים ונוראים בחי' קרית עוז שהוא קיבוץ של הרבה בתים. וקרח שפגם בזה נאמר בו אח נפשע מקרית עוז (מ"ר במדבר פ' י"ח):
Adoanuy minnus chelkee vichoasee attu toameech goarulee. And this is what is written: "S'mach Z'vulun b'tzaisecha viYisachar b'ohalecha; amim har yikra'u," etc. ["Rejoice, Z'vulun, in your going out, and Yisachar, in your tents; they shall call peoples to the mountain"] (D'varim 33:18-19). And Rashi explains: through the commerce of Z'vulun, gairim come and convert. For the masa umatan is literally the aspect of making gairim. And this is specifically through Z'vulun being connected to Yisachar, who engaged in Torah. For through the Torah of Yisachar, Z'vulun had the power to make gairim through the masa umatan — the aspect of "S'mach Z'vulun," etc., "viYisachar," etc., "amim har yikra'u" — meaning, gairim, as above.
The LORD is my allotted share and portion; You control my fate.
אות יד וע"כ כל תיקונו לעתיד הוא ע"י בניו הצדיקים שיצאו ממנו כי הם עסקו בתפילה הרבה כי יסדו כמה מזמורים בספר תהלים והם משוררים בשיר על הדוכן כשרז"ל. כי כל התפילות והשירות והתשבחות הם נעשים ע"י קיבוץ הנ"ל ע"י בחי' שכנים הנ"ל. וזהו תיקון למה שפגם כנ"ל. וזהו צדיק כתמר יפרח שהוא ס"ת קרח שמרמז שעתיד להתתקן כמובא בכתבי האר"י ז"ל ע"כ נסמך מיד שתולים בביטת ה' בבית ה' דייקא כי אז יחזרו ויהיו נבנים הבתים הנפלאים ע"י קיבוץ דקדושה שיהי' בשלימות שזהו תיקונו כנ"ל:
And this is: "Tov Torah im derech eretz sheygi'as sh'naihem meshakachas avon" ["Torah is good together with worldly occupation, for the exertion of both causes sin to be forgotten"]. Meaning, the aspect of gairim and ba'alay t'shuvah — that the sin and the k'lipah are forgotten and nullified, and the sparks return to k'dushah. And this is specifically through Torah together with derech eretz. For through this specifically gairim are made, as above.
וע"כ אמרו בני קרח גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו. בעיר אלקינו דייקא שהוא ירושלים ששם הבית המקדש ששם בית התפילה כי ירושלים בנויה מכל הבתים של כל ישראל שנעשים ע"י הצירופים של התפילות הנ"ל בחי' ירושלים הבנויה כעיר וכו' ששם עלו שבטים להודות לשם ה' היינו שכל בנינה הוא בבחי' בית התפלה הנ"ל בחי' להודות לשם ה' וזה שאמרו שם קרית מלך רב וכו' בחי' קרית עוז הנ"ל שאביהם פגם בה בבחי' אח נפשע מקרית עוז והם בשירתם אמרו שעתיד הש"י לחזור ולתקן בתי התפילה הבנויים מהצירופים של הקיבוץ הנ"ל. כי כל ישראל יתקבצו ויתאספו יחד עם כל השכנים ובאו כל האובדים והנדחים והשתחוו לה' וכו' בירושלים, ואז יתקיים בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס כי כל הנסחים והאובדים שהם בחי' תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות, יתכנסו ויתאספו לתוך ירושלים הבנויה להודות לשם ה' שהם בחי' ריבוי הבתים הנפלאים הנבנים מהצירופים הנ"ל. שע"י ריבוי הבתים מאד מאד נתקבצין ונתכנסין השוכבין בחוץ ממילא לתוך הבתים כי מקיפין ומסבבין אותן בירבוי הבתים הבנויים מריבוי הצירופים מאד כמבואר בשיחותיו הק' בענין זה. ואז תהיה ירושלים קרית מלך רב כי אז יתגלה ויתפרסם גדולתו ית' ע"י נפלאות וגבורת וריבוי הבתים הנוראים הנ"ל ואז יתתקן מה שפגם קרח ונפשע מקרית עוז כנ"ל. וזהו שמספרים שם בכל המזמור מנפלאות הבתים והארמנות של ירושלים כ"ש אלקים בארמנותי' נודע למשגב וכו' המה ראו כן תמהו וכו' כאשר שמענו כן ראינו בעיר אלקינו וכו' כשמך אלקים כן תהלתך על קצוי ארץ וכו' סבו ציון והקיפוה ספרו מגדלי' וכו' פסגו ארמנותי' למען תספרו לדור אחרון כי כל מה שמשבח ומפאר ומספר מנפלאות בנין ירושלים והבתים והמגדלים והארמנות שלה הכל כוונתו על בחי' הבתים הנ"ל הנפלאים הנבנין ע"י קיבוץ הקדוש ע"י תוספת שכנים שהם כל הנדחים שיחזרו ויתכנסו לתוכה כנ"ל. כי ירושלים היא מקום התפלה כנ"ל וע"כ מעולם לא אמר אדם לחבירו צר לי המקום שאלין בירושלים כי ירושלים כל בנינה מבחי' קיבוץ הנדחים שהם בחי' שכנים הנז,ל בבחי' בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס כנ"ל וע"י תוספת השכנים הנ"ל אין צר ודוחק לשום אדם מחמצת שכל מה שנתוסף שכן לקיבוץ של התפילה נתרבין הבתים מאד מאד כמבואר לעיל שלא כמדת ב"ו וכו' כנ"ל ומשם נמשך הארה גדולה גם לבתי ירושלים הגשמיים שלא אמר אדם מעולם צר לי המקום בירושלים:
It emerges that the main tikkun of masa umatan is through the aspect of drawing shalom, as above. And this is the aspect of shutafus [partnership]. For this is the main aspect of shutafus. For the main tikkun of masa umatan — which is the aspect of gairim — is through the sparkling of the neshamos, which is the aspect of the coupling of the neshamos. Through which the neshamos of the gairim are born, as above.
Translation not yet available
אות טו כי קרח היה לוי מסטרא דדינא וכל בנין בתי התפילה, הנ"ל מריבוי הצירופים ע"י השכנים הוא בבחי' התפילה בבחי' דין של הבעל כח כמבואר היטב בהתורה תקעו תוכחה הנ"ל ע"ש היטב. ומחמת שקרח הי' ראש הלוים ונאחז בו הדין ביותר. ע"כ התגרה בו הבע"ד עד שבלע אותו לגמרי בחי' ותבלע אותם הארץ כי כל יניקתם מבחי' דינים, אך מי שהוא בעל כח גדול לא די שאינו בולע אותו אף גם התפילה שלו עומדת לו בבית הבליעה שלו עד שמוכרח להוציא כל מה שבלע מהקדושה בבחי' חיל בלע ויקיאנו. אבל קרח לא היה לו כח הזה בעצמו והיה צריך רק לבטל עצמו נגד משה ואהרן שהם היו גבורי כח גדולים וכל מלחמתם עם פרעה ומצרים ועמלק בגשמיות וברוחניות עם הסט"א והקליפות והשרים שלהם הכל הי' ע"י בחי' הנ"ל ע"י התפילה בבחי' דין הנ"ל בבחי' והשלך לפני פרעה יהי' לתנין הנאמר במטה אהרן. ואם היה מבטל עצמו כנגדם כראוי היו מוציאים על ידו דיקא כל הקדושות מהס"א כנ"ל כי זה עבודת הלוים שהם מסטרא דדינא לנצח בשיר על הדוכן, ושיר משמאלא כמובא בתיקונים, ברכה לימינא ושיר משמאלא וכל כח הלוים שהם בבח'י שיר בחי' שמאלא דקדושה הוא ע"י הכהנים שהם בחי' ברכה מימינא. כי הלוים צריכין להיות נלוים אל הכהנים ולשרתם כ"ש ונלוו עליך וכו' כי עיקר ההתגברות ע"י הימין שהוא חסד בבחי' שב לימיני כמבואר במ"א (בהתורה בחצוצרות בסי' ה'). וע"כ זה הצדיק שעוסק ללחום עם הסט"א ע"י התפילה בבחי' דין הנ"ל בוודאי קשור בימינא תמיד וכולל שמאלא בימינא תמיד כראוי. וע"כ באמת צריך להיות בעל כח גדול מאד שידע איך ללחום עמהם, וע"כ צריכים הלוים שהם בבחי' דין בבחי' התפילה בבי' דין הנ"ל, להתחבר עמצן עם הכהנים שהם בחי' חסד בחי' ימין ולהיות טפלים אליהם כי עיקר כח הלוים ע"י הכהנים בחי' ימין כנ"ל. וקרח שפגם בזה וחלק על הכהונה בפרט שחלק על הכהן הראשון שהוא אהרון הכהן שנתקדש ע"י משה ע"פ הדיבור. ע"כ נשאר קרח בבחי' דין קשה עד שנאחז בו דינא דמסאבא ובלעה אותו לגמרי בחי' ותבלע אותם הארץ, וע"כ נבלע דייקא. וע"י שנבלעו קיבלו עונשים כראוי, אבל סוף כל סוף אחר שכבר נבלעו יתהפך גם זה לטובה כי נתקדש שם שמים עי"ז וגם קרח ועדתו לא ישארו נבלעים ח"ו בתוכם לעולם כי הצדיקים הגדולים שעוסקין בתיקון העולמות ע"י התפילה בבחי' דין הנ"ל יוציאו מהס"א בלעו מפיו ואז יתקיים גם על עדת קרח חיל בלע ויקיאנו כי יוכרח להקיא אותם ויחזרו אל הקדושה בתוספת כמה גרים וניצוצות רבים שיעלו עמהם שע"ז נאמר צידק כתמר יפרח וכו' כנ"ל:
6 חֲבָלִים נָפְלוּ-לִי בַּנְּעִמִים אַף-נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי And therefore sometimes it is impossible to raise and to elevate the masa umatan except through two or three people connecting and partnering together. And through their partnership, their neshamos also connect and illuminate to each other. And through this they can elevate the masa umatan even more — which is the aspect of gairim. For the main gairim come into being through this aspect, as above.
Translation not yet available
אות טז וע"כ אחר בליעת קרח צוה השי"ת ליקח המטות ומטה אהרן בתוך מטותם, מטות דייקא להראות גודל כחו של מטה אהרן שהוא בחי' התפילה בבחי' דין של הבעל כח הנ"ל כנ"ל וע"כ פרח מטה אהרן שהוא בחי' התפילה בבחי' דין של הבעל כח הנ"ל כנ"ל וע"כ פרח מטה אהרן וכו' ויצץ ציץ. כי גידול של כל הצמחים הוא ע"י התפילה שהוא שורש הכל וכש"ש וכל עשב השדה טרם יצמח ואדם אין כוו' ופירש"י לפי שלא היה אדם להתפלל וכו'. ועיקר שלימות התפילה היא ברוב עם הדרת מלך היינו ע"י קיבוץ הרבה נפשות שנתרבין הצירופין ונבנין בתי התפילה בריבוי עצום וכמו כן צומחים צמחים רבים וע"כ הראה השי"ת פלא גדול ומופת נורא ע"י מטה אהרן דייקא שהוא בחי' התפילה בבחי' דין שהוא בחי' התפילה של ריבוי הנפשות כנ"ל והראה שהמטה פרח ויצץ ציץ וכו' להורות שכל הצמחים שבעולם גדלים רק ע"י דבר ה' שהוא התפילה הנ"ל שהוא בחי' מטה אהרן כנ"ל. וע"כ פרח מטה אהרן בעצמו בתוך המשכן להודיע ולגלות שמשם כח כל הפרחים והצמחים ע"י ריבוי התפילות שהמשכן כלול מהם שהוא בחי' מטה אהרן כנ"ל וע"כ בודאי יש לו כח לפרוח בעצמו מאחר שממנו כח כל הפרחים והצמחים כנ"ל:
Chavuleem nufiloo lee bani-eemeem af nachalus shufiru ulluy. And this is the aspect of what Chazal said: "Mazala d'vai t'rai adif" ["The fortune of two is better"] (B'raishis Rabbah 91:6). "Mazal" — this is the aspect of the root of the neshamos in the machshavah t'chilah [primordial thought]. The aspect of "v'nozlim min L'vanon" ["and flowing from L'vanon"] (Shir HaShirim 4:15) — "min l'vona d'mocha" [from the whiteness of the brain]. For there is the root of the neshamos in the machshavah t'chilah. And this is the aspect of "mazal." And this is: "Mazala d'vai t'rai adif" — because their neshamos connect and couple together, through which the neshamos of the gairim are born. For the main tikkun of masa umatan is through this aspect, as above. And therefore one needs a kinyan for the shutafus — in order to elevate the sparks in the masa umatan for which they partner, to the aspect of the wings of the garments — which are the aspect of kavod, etc., as above. And through this the shutafus is established. For also the shutafus in masa umatan — which is the aspect of drawing shalom, as above — it is impossible for it to be established except through kinyan sudar, which is the aspect of the elevation of the kavod. Through which shalom is drawn and the sheker is nullified, etc., as above. For since the shutafus is for the sake of masa umatan — which is drawn from machlokes — it has no endurance through mere words. For the shutafus can be nullified and they can split — since the main masa umatan is drawn from machlokes, as above. Therefore one needs to make a kinyan, like the kinyan of any thing when one acquires it — meaning, kinyan sudar, which is the main kinyan in all things. For through this the kavod is magnified, as above, and shalom is drawn. And then there is no retraction, as above. For the main tikkun of masa umatan is through the aspect of drawing shalom. And this is the main shutafus — for the sake of drawing shalom. For the main tikkun of masa umatan is through this, as above.
Loading comments…