חלוקת שותפות ג
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
אות א ענין ההרחקה שתיקנו חז"ל שצריך כ"א להרחיק עצמו מחבירו שלא יזיק את חבירו כמבואר כש"ע כל הדינים ושיעור ההרחקה של כל דבר וענין הרחקת היזק ראיה:
width: 60%;
על פי התורה המתחיל ויהי נא פי שנים ברוחך אלי בליקוטי מוהר"ן הראשון (סי' ס"ו) ע"ש כל המאמר מראשו לסופו. ומבואר שם שיש שני רוחו רוח דלעילא ורוח דלתתא וכו' וע"כ מי שהוא בשעת הסתלקות הצדיק הוא טובה גדולה אליו וביותר להתלמדיים שיכולין לקבל אז פי שנים וכו' כמבואר שם הענין בביאור היטב וע"ש ענין מוציא מכח אל הפועל כי יש בחינת חרון אף וכו' שהוא בחי' עשן בחי' עלה עשן באפו וזה העשן מזיק לעינים שהם בחי' פרנסה בחי' עיני כל אליך ישברו כוו' וצריך להמתקי החרון אף וכו' עד שיהיה נעשה ממנו רוח אוירי וכו' וזה הרוח הוא בחי' רוחו של משיח בחי' רוח אפינו משיח ה' וכו' וכו' ואח"כ צריכין להוציא מכח אל הפועל כי קודם שמוציאין מכח אל הפועל אזי הכח והפועל נקשרים ביחד ואין הפרש ביניהם וכו' וצריך לראות להוציא מכח אל הפועל ואז נפתחין ונבדלין הכח והפועל וכו' וזה בחי' אלף שהיא ב' יודין וואו באמצע שהוא בחי' פתח ואלו השני יודין הם בחי' יוד בראש ויוד ב בסוף שהם בחי' כח ופועל וכו' והואו שבתוך האלף הוא בחי' הו' אותיות שיש בין שני היודין וכו' שהם בחי' פתח בחי' פותח את ידיך אל תקרי ידיך אלא יודיך וכו' ע"ש כל זה היטב. ולהוציא מכח אל הפועל הוא ע"י שלימות הדיבור שנעשה ע"י אמת שזוכין ע"י פרנסה וכו' וגם צריכין לעשות נקודות להאותיות וזה נעשה ע"י הכיסופין והחשק הגדול והחזק שחושקין וכוספין ומתגעגעין לעבודת ה' שעי"ז החשקר משברין המניעה כי כל המניעות שיש לאדם מדברים שבקדושה שצריך לעשות כולם הם רק בשביל התגברות החשק כדי שיתגבר ביותר החשק ע"כ אם יתגבר בחשק גדול ורצון חזק כפי המניעה בוודאי ישבר המניעה וכו'.כי העיקר שיוציא מכח אל הפועל כל מה שחפץ לעשות בעבודת ה' ובפרט כשצריך לעשות דבר שכל יהדותו תלוי בו דהיינו להתקרב לצדיק האמת שאז מתגברות המניעות מאד בלי שיעור והכל בשביל החשק כדי שיחשוק יותר להתקרב אליו ואם יהי' לו חשק חזק כפי המניעה בודאי יזכה לשבר כל המניעות ויזכה להתקרב אליו כי העיקר הוא החשק והרצון שעי"ז זוכין לשבר כל המניעות ולהוציא מכח אל הפועל כל מה שצריכין לעבודת ה' וכו' ע"ש כל זה היטב. וכל המצות ועבירות תלויין ג"כ בזה בבחי' התפתחות הידים הנ"ל בחי' כח ופועל כנ"ל וכו' ע"ש:
Likutay Halachos, Choshen Mishpat. Based on Likutay Moharan II:32 ("Yeish Tzaddikim G'nuzim"). Translated from the Hebrew.
אות ב וזה בחי' הרחקות שתקנו חז"ל בין אחד לחבירו כדי שלא יזיק את חבירו כי כל ההיזקות נמשכין מהקליפות שנמשכין מבחי' ריבוי אור שגורם שבירת כלים שמשם אחיזת הקליפות שמשם באין כל ההיזקות שבעולם. ושבירת כלים זה בחי' פגם ההתפתחות הידים הנ"ל בזה תלויים כל העבירות בבחי' כמו חללים שוכבי קבר והמה מידך נגזרו וכו' ע"ש. כי עיקר התיקון הוא להמשיך חיות מלמעלה למטה לכל העולמות כולם בהדרגה ובמדה באופן שיוכלו לקבל שזהו בחי' התפתחות ב' הרוחות הנ"ל רוחא דלתתא מן רוחא דלעילא שהם בחי' ב' יודין הנ"ל שזהו בחי' פותח את ידיך כנ"ל. כי כשיש ריבוי אור ח"ו אזי אין הכלים יכולין לסבול ריבוי האור ואזי נסתלק כל האור למעלה שזהו עיקר בחי' המיתה בחי' שבירת כלים כידוע. והכלל שע"י כל המצות שאנו עושין עי"ז אנו עושין כלים לקבל האור ועי"זאנו מוציאין מכח אל הפועל ולהיפך ע"י עבירות ח"ו מקלקלין הכלים ואין יכולין לקבל הוארואזי חוזר ונכללת בהיוד דלעילא וחוזר הפועל עד הכח וכאלו מחזיר העולם לתהו ובהו ח"ו וע"כ הפגם בבחי' התפתחות הידים הנ"ל שהם בח'י מוציא מכח אל הפועל כנ"ל:
margin: 2rem auto;
אות ג וזה בחי' הרחקת הנזק כי צריך כ"א להרחיק עצמו מחבירו כדי שלא יזיק את חבירו כי כ"א מישרא לעם חבירו הם בבחי' ב' הרוחות הנ"ל כי אין שני בני אדם שווין וכל הנשמות הם זה למעלה מזה כמבואר במ"א (בה' עדות הלכה א') והתחתון נגד העליון הוא בבחי' רוח דלתתא נגד רוח דלעילא וכשנכללין ונתקרבין זל"ז יותר מדאי הוא בחי' ריבוי אור שגורם שבירת כלים ח"ו שמשם כל ההיזקות כנ"ל כי נפגמין בחי' התפתחות הידים ש הוא בחי' מוציא מכח אל הפועל שזה עיקר התיקון וזה נפגם ע"י ריבוי ההתקרבות יותר מדאי וע"כ תיקנו חז"ל הרחקות בין אחד לחבירו שזה ובחי' התפתחות הידים בחי' פתח והבדל והרחקה בין הרוחות כדי שלא יהי' ריבוי אור כדי שלא יזיק א' את חבירו כי משם כל ההיזקות כנ"ל:
border: none;
אות ד וזה בחי' היזק ראיה כי העיקר תלוי בעינים כי העיקר התפתחות ב' הרוחות הנ"ל שהם ב' יודין הנ"ל הם בח'י עינים כי איתא ששני העינים הם בחי' שני יודין והחוטם שביניהם הוא ואו היינו בחי' אלף הנ"ל שהוא שני יודין ווא"ו שזהו בחי' פותח את ידיך הנ"ל כנ"ל וע"כ מבואר שם שעיקר היזק העשן שהוא בחי' רקון אף הוא לעינים בבחי' כעשן לעינים כי עיקר התפתחות ב' הרוחות הנ"ל ב' היודין בחי' כח ופועל הנ"ל הוא בחי' שני עינים שהם בחי' שני יודין כנ"ל והחוטם שביניהם הוא בחי' וא"ו כנ"ל וע"כ שם בחוטם עיקר רוח החיים כי שם כלולים ב' הרוחות כי עיקר החיות תלוי בבחי' הוא"ו שהיא בחי' פתח שהוא פותח וממשיך חיות מרוח דלעילא לרוח דלתתא וע"כ בהוא"ו שהוא בחי' החוטם כלולים ב' הרוחות הנ"ל כי הוא מבריח מן הקצה אל הקצה וזהו בחי' רוח אפינו משיח ה' המבואר שם, רוח אפינו דייקא כי הרוח חיים הוא בחוטם שהוא בחי' ואו שבין שני היודין שהם בחי' שני עינים כנ"ל כי שם בבחי' הוא"ו כלול הכל כי הוא ממשיך חיות מלמעלה למטה שזהו העיקר שזהו בחי' פותח את ידיך ר,ת אפי בחי' רוח אפינו משיח ה' כנ"ל ע"ש כי מקודם הי' חרון אף. חרון אף דייקא בחי' פגם הרוח חיים שבחוטם ואח"כ כשנמתק עיקר התיקון כשזוכין לפתוח ע"י בחי' הפתח הנ"ל בחיט' וא"ו הנ"ל ולהמשיך החיים מרוח דלעילא בחי' יוד בראש לרוח דלתתא בחי' יוד בסוף שזה ובחי' רוח החיים שבחוטם שהוא בחי' וא"ו בחי' רוח אפינו וכו' כנ"ל:
border-top: 1.5px solid var(--border);
אות ה נמצא ששני עינים הם בחי' ב' היודין הנ"ל שהם בחי' כח ופועל וכו' כנ,ל וע"כ עיקר ההרחקה שהוא בשביל התפתחות ב' הרוחות הנ"ל כנ"ל עיקר ההרחקה היא להרחיק מהיזק ראיה שלא יזיק בראיית עיניו כי בעיניו יכול להזיק ביותר וע"כ צריכן לשמור עצמו מעין הרע שזה היזק ראי' כי עיקר החיות של האדם ושל כל דבר שבעולם הוא ע"י הרוח דלתתא שהואבחי' פועל שמקבל ומושך חיות מהרוח דלעילא ואם ח"ו יסתלק מאיזה דבר בחי' הרוח דלתתא זהו שבירתו ומיתתו כי נסתלק החיות ממנו וע"כ עיקר המשכת החיות של כל הדברים שבעולם הוא מבחי' התפתחות ב' הרוחות הנ"ל כנ"ל וכשנפגם ח"ו התפתחות ב' הרוחות הנ"ל שזהו בחי' פגם העבירות בחי' והמה מידך נגזרו אזי נסתלק החיות כי רשעים בחייהן קרויים מתים כנ"ל וע"כ הכל תלוי בעינים שהם בחי' ב' הרוחות כנ"ל שכשמביט בחבירו ח"ו בעין רעה שהוא בחי' כעס שנקרא רעה כ"ש (קהלת י"א) והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך שזהו בחי' כעשן לעינים שהוא החרון אף שמקלקל העינים שמקלקל תיקון הבריאה שהוא בחי' התפתחות ב' הרוחות הנ"ל וע"כ ע"י עין הרע יכולין להזיק לחבירו הרבה כי ע"י ההבטה בעין רעה יכול ח"ו להוציאולסלק החיות מהדבר שמביט בו כי כל החיות נמשך מבחי' העינים כנ"ל כי עיקר השבירה היתה באור העינים כידוע וע"כ כל התורה כולה תלוי' בעינים כי התחלת התורה בראשית שהוא תלת גוונין דעינא ובת עין כי תמן ראשי תמן בת כ"ש רבינו ז,ל במ"א וכ"ש (במדבר ט"ו) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וכו' כי עיקר כלל כל התורה שהוא בחי' התפתחות ב' הרוחות הנ"ל להוציא החיות הנמשך מלמעלה מכח אל הפועל כנ"ל זה נמשך ע"י תיקון עינים שהיא בחי' ב' יודין כנ"ל:
.summary-box {
אות ו וז"ש וירא את ישרא לשוכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלקים ודרז"ל ביקש להכניס בהם עין רעה וראה שאין פתחיהן מכוונין זה לזה ואו' כי בלעם הי' לו עין רעה וע"כ נאמר בו שתןום העין כי פגם בהתפתחות ב' הרוחות שהם בחי' ב' עינים וחזר היוד דלתתא למעלה וע"כ נסמית עינו ולא נשאר לו רק עין אחת שזהו עיקר הפגם כשנסתלק החיות שלמטה כנ"ל אבל מחמת שראה שישרא לנזהרין להרחיק א' מחבירו כראוי כי אין פתחיהן מכוונין זה כנגד זה. פתחיהן דייקא בחי' פתח הנ"ל שלא לפגום בבחי' הפתח הנ"ל ע"י ריבוי אור ח"ו ע"כ הי' נזהרין שלא יהי' פתחיהן מכוונין כדי להרחיק אחד מחבירו מהיזק ראיה כדי לקבל האור בהדרגה ובמדה ע"כ לא היה יכול להכניס בהם עין רעה. וזהו וירא את ישראל שוכן לשבטיו שאין פתחיהן מכוונין כנ"ל ומרחיקין עצמן כראוי כנ"ל אזי ותהי עליו רוח אלקים רוח אלקים דייקא בחי' הרוח והחיות הנ"ל שהו בחי' רוח אלקים בחי' רוחו של משיח הנזכר לעיל שהוא בחי' ורוח אלקים מרחפת על פני המים דא רוחו של משיח כידוע כי רוח הנ"ל היא בחי' רוח של משיח שנמשך אז כדי להפוך הקללה לברכה ע"י שלא היו פתחיהן מכוונין והיו נשמרין מעין רעה היינו לקבל האור שהוא בחי' יוד דלתתא רוח דלתתא שנפתח מיוד דלעילא שהוא בחי' ב' עינים ב' יודין לקבל זה האור בהדרגה ובמדה שלא יחזור ויסתלק הרוח דלתתא למעלה ע"י ריבוי הראי' שהוא בי' ריבוי אור שבשביל זה צריכין להתרחק עצמו מלהסתכל על חפציו של חבירו וכנ"ל:
background: var(--summary-bg);
אות ז וזה שארז"ל על ענין היזק עשן וריח רע אין מועיל חזקה כי עשן וריח רע מהם צריכין להתרחק ביותר כי משם עיקר ההיזק שבא ע"י פגם העינים והחוטם שהם בחי' האלף הנ"ל כי עשן הוא פגם העינים בחי' כעשן לעינים כנ"ל. וריח רע היא פגם החוטם ששם משכן הרוח וע"כ צריכין להתרחק מהם ביותר כי הכל תלוי בעינים וחוטם כנ"ל ע"כ אין מועיל להם חזקה:
border: 2px solid var(--summary-border);
וגם על היזק ראיה י"א שאין מועיל חזקה. כי כל ההיזקות מפגם העינים שמשם עיקר המשכת ב' הרוחות הנ"ל שמהם החיות של כל דבר וכנ"ל:
The matter of arvus [guarantorship] according to the Torah that begins "Yeish Tzaddikim G'nuzim" in Likutay Tinyana, Siman 32; see there the entire Torah. And the main point: for the sefer [holy book] is the aspect of the Name of Hashem. And there the spirit of Mashiach hovers, etc. And the aspect of the spirit of Mashiach is present in each member of Yisroel according to his k'dushah in guarding the bris [covenant], etc. And the aspect of the spirit of Mashiach becomes a ruach kin'ah [spirit of jealousy] over the blemish of the bris, etc. But there is a yichuda tata'ah [lower union] in this world that is of great k'dushah, that is very precious, upon which the yichuda ila'ah [upper union] depends. And there the ruach kin'ah of Mashiach is on account of love, etc. But since it is in this world, the peace between them can be damaged through the ruach kin'ah, etc. And therefore, because of this, the great tzaddikim need to conceal their Torah — to burn them sometimes, etc. — in order to remove the ruach kin'ah that rests upon the faces of the Torah, which are the holy sefarim. And when the holy sefarim are burned and concealed, the ruach kin'ah is concealed and the holy union between the worthy couple is not damaged, etc. And this is the aspect of: "My Name that was written in k'dushah shall be erased," etc. And then they carry a kal vachomer [a fortiori argument] Above — to burn, to erase, to destroy, to uproot, to annihilate, and to nullify all the books of the heretics and the apikorsim, which are the books of the philosophical investigators — that their name and their memory should be lost and erased from the world, etc. See all of this there well. For every matter has its root in the Torah. And the matter of arvus has its root in the aspect of the general receiving of the Torah — that all of Yisroel are guarantors for one another, as Chazal said. For the main arvus is needed in a place where there is a concern of change and denial, etc. And since the main fulfillment of the Torah must be specifically in this world of Asiyah, and this world has much hold of the k'lipos and the Sitra Achara — for this world is in the aspect of the feet, the aspect of "v'ha'aretz hadom raglai" ["and the earth is My footstool"] (Y'shayahu 66:1), and in the feet is the main hold [of the Sitra Achara], in the aspect of "avon akavay y'suvaini" ["the sin of my heels surrounds me"] (T'hilim 49:6), as is brought elsewhere — therefore a person is in great danger. Therefore he needs a great arvus so that he should merit to fulfill the Torah. And therefore Hashem Yisbarach did not give the Torah except when all of Yisroel would be guarantors for one another. And therefore the arvus is in the aspect of the feet, as it is written: "Ragloi d'var inash inun arvin leih" ["A person's feet are his guarantors"] (Sukkah 53a). For the main arvus is in the place where there is a concern that one will change and deny, and this is the aspect of the feet, where the Sitra Achara has its hold, as above. And therefore, in truth, Chazal said: "Harchek min ha'airvonos" ["Distance yourself from guarantees"] (Y'vamos 109a). For certainly one needs to distance from the arvus of mundane business, since the main arvus is in the aspect of the feet — in a place where falsehoods and denials and k'firos are common, as above. And behold, the main root of the arvus is upon the receiving of the Torah — the aspect of "all of Yisroel are guarantors for one another," as above. But the main reliance of the arvus is upon the most reliable people, who are the great and true tzaddikim. For even though each member of Yisroel is a guarantor on behalf of his fellow, still this is not sufficient assurance, for "your guarantor needs a guarantor." And as we find that many times the majority of Yisroel blemished the mitzvos. But the main assurance and reliance of the arvus is upon the great true tzaddikim, who stand in the breach and warn and rebuke and guard Yisroel from transgressions and return them to their Father in Heaven and save them from all troubles. And because of the greatness of the danger in this world, and because of the greatness of the provocation of the Adversary and his forces, even the tzaddikim are not able to stand in the arvus in completeness — meaning to return all of Yisroel to the Torah in truth, which is the main arvus, that all of Yisroel are guarantors for one another. For even the great tzaddikim have not yet completed this matter in fullness. And because of this, what has passed over us has passed — through our sins and our many iniquities. For our Beis HaMikdash was destroyed twice, and we were exiled from our land, and we have been distanced, etc., and we still have not returned from our errors. And therefore we are still captive in galus, and the galus has been prolonged upon us, and the bitterness of the sufferings in this world. Therefore the entire main reliance of the arvus upon the fulfillment of the Torah — upon which the complete g'ulah depends — everything is through Mashiach Tzidkainu, who will come and redeem us soon. For he is the main completeness of all the tzaddikim of all the generations. And he will complete with us for good all the tikkunim that the true tzaddikim of all the generations began. For only he will complete everything in fullness. For he will return all of Yisroel to Hashem Yisbarach and to the fulfillment of the Torah in truth, and he will redeem us with a complete g'ulah after which there is no galus. It emerges that the main arvus and reliance is upon him. And this is what is stated regarding the greatness of the King Mashiach in a language of arvus, as it is written (Yirmiyahu 30:21): "V'hayah adiro mimenu...ki mi hu zeh arav es libo lageshes ailai," etc. ["And his mighty one shall be from among him...for who is this who has pledged his heart to approach Me?"]. Which means: who will fill his heart to stand against Him, Yisbarach? And it calls the assertion of power of the nations by a language of arvus. For the guarantor is the one who enters himself to fulfill and to complete the matter. And therefore the king who leads his army and his nation, and upon whom everyone depends, is called an arev — for he is a guarantor for his people, that he will guard them and save them from every enemy and foe. And this is what is written: "V'chol malchai ha'Erev," etc. ["And all the kings of the Erev (Arabia / guarantors)"] (Yirmiyahu 25:24). And therefore in the future, when Mashiach Tzidkainu takes the sovereignty over the entire world, then no one will dare to guarantee — to say that they should rely upon him to stand against Mashiach, chas v'shalom — the aspect of "ki mi hu zeh arav es libo," etc. And then Mashiach will complete the arvus in truth. For upon him everyone will rely, and he will save and redeem Yisroel with a complete g'ulah, in the physical and the spiritual. And he will return all of Yisroel to Hashem Yisbarach, that they should all fulfill the Torah — and this is the main fulfillment of the arvus, that all of Yisroel are guarantors for one another to guard and to fulfill the Torah, and he will complete this arvus in fullness, as above. For when Hashem Yisbarach wished to create the world, He took counsel with the n'shamos of the tzaddikim and created the world, as it is written: "Haimah hayotzrim," etc. ["They were the potters"] (Divrai HaYamim I 4:23). And the matter of Hashem Yisbarach taking counsel with the tzaddikim was because Hashem Yisbarach foresaw that people would sin and anger Him. Because of this, the angels indeed protested the creation of the person and said: "Mah enosh ki sizkerenu," etc. ["What is man that You remember him?"] (T'hilim 8:5) — for he is destined to sin before You and to anger before You. And because of this, Hashem Yisbarach took counsel and conferred with the n'shamos of the tzaddikim. And the decision was made between them to create the person and the entire world that depends on him. For Hashem Yisbarach saw in the deeds of the tzaddikim that they would withstand the test in this world, and also, with the greatness of their power, they would return all who come into the world to Him, and they would rectify all the damages that the rest of mankind would cause. And the main reliance was upon the neshamah of Mashiach that preceded the world, who is the root of the generality of all the tzaddikim of all the generations — who will complete all the tikkunim and rectify all the damages that were caused in all the generations. It emerges that Mashiach is the main guarantor of the entire world. And as the din is explained in the Shulchan Aruch in Hilchos Arev: that one who confers with someone whether to lend to a certain person, and he says to lend to him — he becomes a guarantor. And therefore Mashiach and all the tzaddikim who are included in him — who advised Hashem Yisbarach to create the world — therefore they became guarantors in the matter, as above. And in the end of ends, they will complete and fulfill the arvus in fullness, as above. And therefore Dovid HaMelech, alav hashalom, who is Mashiach, requests from Hashem Yisbarach: "Arov avd'cha l'tov," etc. ["Be surety for Your servant for good"] (T'hilim 119:122). "Arov" specifically — for he requests from Hashem Yisbarach that He should be his help to complete and to fulfill the arvus in fullness. For he says: "Behold, I have become a guarantor on behalf of everyone," as above, "and there is no one who will stand in my help except You alone." And therefore he requests: "Arov avd'cha l'tov" — "arov" specifically, as above. And therefore Mashiach bears illnesses on behalf of all of Yisroel. For he is compelled to bear illnesses, etc., since he has become a guarantor on behalf of everyone, as above.
אות ח וזה בחי' המחיצה שצריכין השותפין לבנות כשחולקין עצמן כדי שלא יזיקו זה את זה בראיה. כי המחיצה הוא בחי' ואו שבתוף האלף שמפסקת בין שני היודין שעל ידה עיקר התיקון כי עי"ז נמשך האור מכח אל הפועל מרוח דלעילא לרוח דלתתא כנ"ל שזהו בחי' המחיצה שבין השותפין שהם בחי' ב' הרוחות ב' יודין. כי בכ"א מישראל מלובש בח'י יוד שהוא בחי' הנשמה הקדושה המלובשת בו שהיא בחי' יוד וע"כ אלו השותפין שה םבח'י שני יודין שני רוחות צריכין להרחיק ביניהם כדי שלא יזיקו זא"ז בראיה ע"י ריבוי האור ח"ו כנ"ל. וע"כ צריכין לעשות מחיצה ביניהם שהוא בחי' ואו שעל ידה מוציאין מכח אל הפועל כי א"א להוציא מכח אל הפועל כ"א ע"י החשק והכיסופין שנעשין ע"י המניעות כי המניעה היא בשביל החשק וכל מה שמתגברים על האדם המניעות ביותר ח"ו צריך שיגביר החשק ביותר וע"י התגברות החשק והרצון עי"ז משבר המניעות כנ"ל. נמצא שדייקא ע"י המניעות מוציאין מכח אל הפועל כי על ידם מתגבר החשק שעי"ז מוציאין מכח אל הפועל כנ"ל. ואלו המניעות הם בחי' מחיצות כי המניעה היא כמו מחיצה שחוצצת ומפסקת בפני האדם ואין מנחת אותו לעשות הדבר שבקדושה שרוצה לעשות שזהו בחי' ט' רקיעין המבואר שם כי המניעות הם בחי' רקיעין שהם בחי' מסך המבדיל בחי' מחיצה המפסקת כנ"ל וע"י אלו המניעות שהם בחי' מציצות המפסיקות על ידם דייקא מוציאין מכח אל הפועל כי על ידם מתגבר החשק כנ"ל. כי באמת המניעות הם טובה גדולה להאדם כי בלעדם לא הי' אפשר להוציא מכח אל הפועל כי עיקר התיקון להוצאי מכל אל הפועל הוא בחי' התפתחות ב' הרוחות הנ"ל ולפתוח ולחתוך יוד תתאה מיוד אעילאה וזה א"א כ"א ע"י כלים דקדושה שעושין כדי לקבל האור בהדרגה ובמדה כדי שלא יהי' ריבוי השמן שגורם כיבוי הנר ח"ו. ואל והכלים נעשין ע"י המניעות שע"י שיש להאדם מניעות קודם שמוציא מכח אל הפועל איזה דבר שבקדושה והוא מתגבר ומשברם ע"י התגברות החשק אזי נעשין מכל המניעות מחיצות וכלים דקדושה לקבל בתוכם האור בהדרגה ובמדה שזהו עיקר התיקון של בחי' התפתחות ב' הרוחות הנ"ל שהוא בחי' מוציא מכל אל הפועל כנ"ל. כי המניעות שהם בחי' רקיעין בחי' מחיצות המפסיקות ומונעין מן הקדושה, אח"כ כשזוכין לשברם אזי נתהפכין המניעות ונעשה מהם מחיצות קדושות שעל ידם עיקר התיקון שעל ידם מקבל האור בתוך הכלים בהדרגה ובמדה. וכל מה שהיה לו מניעות יותר בתחלה זוכה אח"כ שיהיו לו כלים קודשים הרבה יותר לקבל האור בתוכם. וכמו שאמר רבינו ז"ל שע"י שהאדם נתקרב להש"י על ידי מניעות רבות שהתגברו עליו ושברם. עי"ז נעשה כלי אח"כ לקבל בתוכו הקדושה היינו כנ"ל. וכן אמר עוד שמכל המניעות שיש להאדם בתחלה קודם שזוכה לעשות הדבר שבקדושה אח"כ כשזוכה לגומרו ולעשותו נעשה מכל מניעה ומניעה דברים גבוהים מאד וכנזכר לעיל כמבואר בשיחות הר"נ, היינו כנ"ל כי אח"כ נעשין מהמניעות דייקא כלים יקרים וקדושים לקבל האור בתוכו בהדרגה ובמדה שזהו עיקר התיקון כנ"ל. וע"כ א"א להוציא מכח אל הפועל שום דבר שבקדושה כ"א ע"י מניעות. כי עיקר התיקון לעשות כלים לקבל האור כדי שלא יחזור הואר למעלה והכלים נעשין ע"י המניעות כנ"ל ובשביל זה נשלח האדם לעוה"ז השפל העכור והמגושם שהוא מלא מניעות המונעין מעבודת ה' כדי שישבר המניעות ויזכה אח"כ לקבל אורות גדולין ע"י ריבוי הכלים והמחיצות דקדושה שזכה לעשות ע"י המניעות דייקא שזכה לשברם. וזהו מעלת הצדיקים על המלאכים כי המלאך אינו יכול לזכות לקבל אור כזה כמו הצדיק מחמת שאין לו כלים לקבל בתוכו מחמת שלא הי' להם מניעות אבל הצדיקים שהיו בזה העולם והי' להם מניעות רבות בלי שיעור בכל יום ויום ו התייגעו עצמן ביגיעה גדולה ושברו המניעות, ע"י זה זוכין שנעשין מהמניעות כלים ומחיצות קדושות לקבל בתוכם האור הגדול שיזכו כ"א ואחד כפי ריבוי המניעות שזכה לשברם כי לפום צערא אגרא (אבות פ"ה). וע"כ כל השכר של הצדיקים נקרא בשם היכלות ומחיצות כשרז"ל שזוכין לכמה היכלות ועולמות. ואמרו כל צדיק וצדיק יש לו מחיצה בפני עצמו וכ"ש הרוגי לוד אין לכ בריה יכולה לעמוד במחיצתן כי עיקר כל קיבול השכר של הצדיקים והכשרים הכל הוא בשביל המניעות שהיו להם שסבלו צער גדול קודם ששברו אותם, והמניעות הם מחיצות המבדילות כנ"ל וע"כ זוכין אח"כ שנעשין מהמניעות דייקא מחיצות קדושות שזהו עיקר קיבול שכרם כנ"ל וזהו שארז"ל ירושלמי שבת פ' ב' עתידין צדיקים שיהיו מחיצתם לפנים ממלאכי השרת וכו', מחיצתן דייקא כי מחמת שהיו להצדיקים בעוה"ז מניעות רבות שהם מחיצות המפסיקות מן הקדושה וזכו לשברם ע"כ יזכו שיהיו נעשין מהם בעוה"ב מחיצות מצוחצחות, מחיצות קדושות לפנים ממלאכי השרת כי לא היו להם מניעות כנ"ל:
border-radius: 8px;
Loading comments…