Segment 2
אות א כופין השותפין זה את זה לעשות נגר ומנעל לחסר. כופין השותפין זה את זה לעשות לחי וקורה למבוי:
And therefore the Torah warned to treat the borrower with great kindness — as it is written: "You shall not be to him as a creditor" (Exodus 22:24) etc. And [the Torah] was very stringent about returning the pledge during the day etc. — and likewise about not entering his house to seize his pledge. For the essential tikkun to eliminate poverty and loans is through the kindness one bestows upon the borrower — through which one acquires love and peace, through which the tranquil and pure air is made, through which all the aforementioned tikkunim are accomplished. This is the essential purpose of the mitzvos of tz'dakah and gemilas chasadim : that through the tz'dakah and chesed , the poverty will be eliminated from the poor man and the borrower, through revealing the hispa'arus thereby, as above.
Segment 3
ע"פ מה דאיתה בדברי רבינו ז"ל במאמר המתחיל ימי חנוכה הם בחי' שעשוע עוה"ב (בלק"ת סי' ב) ע"ש קרוב לסוף המאמר איאת שם שע"י שממשיכין הקדושה של שבת לתוך ששת ימי החול עי"ז נתגלה בחי' אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות כי בחול הם בחי' פעולות משתנות וכו' ובשבת נתגלה בחי' אחדות הפשוט ית' וע"י שממשיכין הקדושה והשמחה של שבת לתוך ששת ימי החול עי"ז מתגלה בחי' אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות וכו'. וזאת הבחי' דהיינו התגלות אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות היא יקר מאד ואפי' בעיני הש"י יקר מאד בחי' זו כי כשמתגלה אחדו תהפשוט למטה מתגלה גם למעלה אחדותו הפשוט ית' כ"ש אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל וכו' ע"ש ובשביל זה הלכה כרבים כי כשרבים מסכימים לדעה אחת זה ביח' התגלות אחדות השפוט מתוך פעולות משתנות וגם כדי שלא יתרבה מחלוקת וכו' ע"ש כ"ז היטב. וכל זה נעשה ע"י בחי' תודה הלכה שהם בחי' שעשוע עוה"ב שעי"ז מאיר ג' קוי האמת ברבוע הדיבור ונשלים הדיבור וכו' ועי"ז ממשיכין השמחה והקדושה של שבת לתוך ששת ימי החול ועי"ז מתגלה בחי' אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות וכו' כנ"ל ע"ש:
And therefore it is forbidden to enter the borrower's house to seize his pledge. For a person's possessions are the aspect of his hispa'arus and his delight — for they are his vitality, in which he takes delight and pride. And the root of their vitality is drawn from the hispa'arus that Hashem Yisborach takes pride in each individual Jew — even in the worst of the worst — from which is the root of the vitality and shefa of all the possessions of each person, which are the aspect of his hispa'arus , as above.
Segment 5
אות ב( וזה בחי' שותפות. כי כששנים או שלשה וכיוצא מבני ישראל משתתפים יחד זה בחי' שנכללים יחד פעולות משתנות ועי"ז מתגלה גם למעלה בחי' אחדות הפשוט וכו' כנ"ל כי הכל תלוי בישראל למטה כנ"ל וע"כ הם יכולים לכפות זא"ז על כל תיקוני החצר כגון לעשות נגר ומנעל או לעשות לחי וקורה להתיר לטלטל בשבת כי החצר הוא רשות היחיד וצריך לשומרו ולעשות לו נגר ומנעול לשומרו מהזיקות הבאים מבחוץ מבני רשותהרבים. כי רשות היחיד הוא בחי' רשות יחידו של עולם וע"כ גבהו עשרה ורחבו ארבע כנגד ד' אותיות השם יקו"ק. ורשות הרבים הוא בחי' רשות דס"א וכו' כמבואר בתיקוהנים ובזוהר כ"פ. כי עיקר יניקת הסט"א היא מבחי' פעולות משתנות וע"כ הרשות הרבים שהוא בחי' פעולות משתנות משם יניקת הסט"א אבל רה"י היא בחי' רשות יחידו של עולם ושם אין להם שום יניקה וע"כ הבית והחצר וכיוצא שהם רשות היחיד הם מקומות משומרים מהיזק כי אין אחיזת החיצונים והס"א כ"א מבחי' פעולות משתנות שהיא בחי' רה"ר ומשם באים כל ההיזיקות. כי כל ההיזיקות שבעולם מכל הגניבות והגזילות כולם באים מן החיצונים והס"א כי כל הגנבים והגזלנים וכל המזיקים שבעולם כולם הם מסטרא דילהון שאחיזתם מבחי' פעולות משתנות מבחי' רה"ר וע"כ הבית והחצר וכיוצא שהם רה"י ואין שם אחיזתם כנ"ל צריכים לתקן להם נגר ומנעול לשומרם מהיזק כי צריכים לשמור את בחי' הרה"י ולעשות לו משמרת שלא יתאחזו בו החיצוניםח"ו וןלא יקלקלו ח"ו את בחי' רה"י. כי בני רה"ר דהיינו הס"א והחיצונים הנאחזים ברה"ר שהוא בחי' פעולות משתנות שמשם אחיזתם הם חפצים ומצפים תמיד להתאחז ברה"י ח"ו. ע"כ צריך לעשות גדר ומחיצה לרה"י לותקנו ע"י נגר ומנעול כדי שלא יהי' להם שום אחיזה בו. וזה בחי' מחיצות של שבת שהם שלש מחיצות דאורייתא וחכמים תקנו לחי וקורה לרוח רביעית הפתוחה. כי בשבת קודש אסור לטלטל מרה"ר לרה"י או להיפך כי שבת היא בחי' התגלות אחדות הפשוט ואסור לעורר אז שום פעולה משונה ח"ו, כי שם אחיזת החיצונים בבחי' פעולות משתנות שהם ל"ט מלאכות שהם פעולות משונות ששם נאחז זוהמת הנחש כידוע וע"כ אסור בשבת להכניס ולהוציא מרה"ר לרה"י או להיפך כדי שלא לעורר פעולות משתנות ח"ו בשבת כי רה"ר הוא בחי' פעולות משתנות כנ"ל. כי בכל שת ימי החול אז מבררין כל הדברים מאחיזת הס"א וזה בחי' הל"ט מלאכות של ימי החול שצריכין להמשיך עלהים גם בימי החול הקדושהשל שבת כדי לבררם מזוהמת הנחש כי כל ששת ימי המעשה הם בחי' בירורים שמבררים כל הדברים ע"י הל"ט מלאכות כשעושין אותם כראוי. וע"י שזוכין לקדש ימי החול כראוי דהיינו שממשיכין הקדושה של שבת לתוך ששת ימי החול עי"ז נתגלה אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות וכנ"ל כי כשזוכין בימי החול להמשיך הקדושה של שבת עי"ז יש כח לברר כל העובדין דחול מאחיזת הסט"א ואזי כשמבררין אותם הם נכללםי כולם באחד הפשוט ית'. וזה בחי' התגלות אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות כי כולם נכללים באחד הפשוט ית' ע"י שממשיכין עליהם הקדושה של שבת שעי"ז מבררין אותם מן החיצונים ועי"ז נתגלה שכולם נמשכים מאתו ית' ונכללים כולם בשרשם באחד הפשוט ית', ונתגלה אחדות הפשוט מפעולות משתנות. וכ"ז נעשה בימי החול שאז יש בירורים וע"כ אז מטלטלין מרה"ר לרה"י ולהיפך כי זהו עובדין דחול להכניס ולהוציא מרשות לרשות לברר כל הדברים מבחי' פעולות משתנות להכניסם ברשות היחיד וכנ"ל, או שצריכין להוציא מרה"י לרה"ר כדי לברר עוד בירורים ברה"ר ואח"כ להכניס הכל אל הקדושה לבחי' רה"י וכל זד נעשה בחול ע,י שממשיכין הקדושה של שבת לתוך ימי החול שעי"ז נכללין הפעולות משתנות באחד הפשוט ית' ע"י שמבררין אותן מזוהמת הנחש וכנ"ל. אבל בשבת קודש היא שביתה לגמרי מכל המלאכות כי אז אין שום בירור כלל ואז נתגלה בחי' אחדות הפשוט ית' ע"י השביתה והנייחא מכל המלאכות כי עי"ז ע"י השביתה והניחא של שבת מכל המלאכות שהם פעולות משתנות עי"ז עולין כל הפעולות משתנות שנתבררו בימי החול ונכלין בקדושה בבחי' אחדות הפשוט המתגלה בשבת. כי מי שטרח בע,ש יאכל בשבת כשרז"ל כי בששת ימי החול צריכן לבברר כל הדברים ע"י שממשיכין הקדושה של שבת לימי החול כנ"ל ואזי בשבת ע"י קדושת היום ע"י השביתה והנייחא מכל המלאכות שהוא בחי' ביטול בחי' אחדות הפשוט ית' שהוא החיות של כל הדברים כי חיות כל הדברים מבחי' שבת שהוא בעצמו בחי' אחדות הפשוט ית' שמחיה את כולם כי שבת שמא דקוב"ה וע"כ בשבת קודש ע"י השביתה והנייחא מכל הפעולות משתנות שזהו חיותם כנ"ל עי"ז דייקא נכללים כולם בא' הפשוט ית' אבל אסור לעורר אז שום פעולה משונה ועובדין דחול שהוא ככופר בעיקר ח"ו כשרז,ל כל המחלל שבת כעובד ע"ז. כי עיקר התגלות אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות הוא ע"י השביתה של שבת דייקא שעי"ז נתגלה שכולם נמשכין מאחד הפשוט ית' כמבואר שם במאמר הנ"ל. וע"כ פתח התנא מסכת שבת יציאות השבת והתחיל בהוציאה איידי דחביבא לי' אקדמה ברישא, כי כל הל"ט מלאכות נכללים בהוצאה מרשות לרשות מרה"ר לרה"י או להיפך כי זה עיקר עובדין דחול כנ,ל, ובשבת אסור כי אז נכללין פעולות משתנות באחד הפשוט ע"י השביתה דייקא כנ"ל. כי כל הביררוים של ימי החול ע"י הל"ט מלאכות הם כולם בחי' ברור הפעולות משתנות כדי שיוכלו להכלל כביכול באחד הפשוט ית' בשבת קודש ע"י הקדושה של שבת וזה בחי' הוצאה מרשות הרבים שהיא פעולות משתנות לרשות היחיד כנ"ל. ובשבת אסורים כל המלאכות וכולם נכללים בבחי' הוצאה מרשות לרשות מרה"ר לרה"י מרשות דס"א לרשות הקדושה שזה עאסור בשבת כי בשבת אסור לברר ע"י עובדין דחול כי אז הואשביתה ונייחא ואז נכללים פעולות משתנות באחד הפשוט ע"י הבירור של ימי החול וע"י השביתה ממלאכה של שבת כי מי שטרח בע"ש יאכל בשבת כ"ש ששת ימים תעשה מלאכתך ויום השביעי שבת וכו':
And in truth, the essential wealth and precious possessions should rightly belong to the Tzadikim and the upright among Yisroel. But because of the sins of the generations, the haichlai hat'muros [halls of exchange] have overpowered — which have suppressed the good to the Sitra Achara — through which, mostly, it is the opposite. But nevertheless, all the possessions that even the poorest Jew has — their root is drawn from the aspect of the hispa'arus , as above. And the essential hispa'arus is in a person's house — in the aspect of "the glory of a man is to dwell in a house" (Isaiah 44:13) . For the houses of all the children of Yisroel — their root is from the aspect of the Bais HaMikdash [Holy Temple] (as is understood in the teaching "B'reishis l'ainai kol Yisroel"; see there). For there is the essential hispa'arus of Yisroel, as it is written: "the house of our holiness and our glory" (Isaiah 64:10) etc. And likewise: "Beautiful in elevation, the joy of all the earth" (Tehillim 48:3) etc.
Segment 7
אות ג וזה בחי' ד' מחיצות של רה,י שהם ג' מחיצות דאוריי' וחכמים תקנו לחי' וקורה לרוח רביעית הפתוחה. כי ד' מחיצות של רה"י הם כנגד ד' אותיות השם ועיקר השם הוא בחי' ג' אותיות כי אות רביעית היא כפולה והוא בחי' אמונה כידוע והוא בחי' פתח בבחי' פתחו ל ישערי צדק כידוע ושם המחיצה פתוחה כדי שיוכלו כולם ליכנס אל הקדושה. כל מי שרוצה ליכנס לרשות יחודו של עולם ולהכלל בקדושה יכול ליכנס ע"י אמונה שהוא הפתח ליכנוס ולהתקרב אליו ית' וע"כ מחיצה רביעית פתוחה. אבל חכמים תקנו לחי וקורה משום היכר לבל יתקרב זר של א לחלל שבת קודש ע"י הפעולות משתנות שלא להוציא מרה"ר לרה"י. כי החכמים היינו תורה שבע"פ הם בחי' אמונה בחי' שבת והם צריכים לשמור את האמונה לבל יתקרב זר כי א"א לכנוס מרה"ר לרה,י כ"א בע"ש בששת ימי החול ע"י הקדושה של שבת שממשיכין בימי החול כנ"ל אבל בשבת אסור להכניסשום פעולה משונה מרה"ר לרה"י כי מחלליה מות יומת מאן דעייל זר בחלל דילה וכנ"ל. וע"כ החכמים דייקא שהם בחי' תורה שבע"פ בחי' אמונה הם דייקא איתקנו היכרא לרוח רביעית לבל יתקרב זר כי אם מי שטרח בע"ש וכו' וכנ"ל. וזשארז"ל (שבת קמ"ט ע"א) רב נחמן בר יצחק מכתף ועייל מכתף ונפיק בע,ש, כי בע"ש דייקא זאז צריכים להכניס ולהוציא מרה"ר לרה"י כי אז דייקא יכולים לברר כל הפעולות משתנות ע"י הקדושה של שבת שממשיכין בימי החול ולהכניס הכל לרה"י כנ"ל. אבל בשבת היא שביתה ונייחא וכו' וכנ"ל וע"כ צריכים היכר לבל יתקרב זר:
For all the prayers and good deeds of Yisroel all ascend to the Bais HaMikdash , and there Hashem Yisborach receives all the hispa'arus from them — for there is the gate of heaven. And therefore there stands the mizbai'ach , which is completed through elevating the captive good and making converts — in the aspect of "peoples shall call to the mountain; there they shall offer righteous sacrifices" (Deuteronomy 33:19) etc. — through which the hispa'arus is revealed, as above. And from there, from the Bais HaMikdash , the sustenance of all the houses of the children of Yisroel is drawn — for there is the aspect of the hispa'arus of each individual Jew.
Segment 9
אות ד וזה בחי' עירובי חצירות ושיתופי מבואות שאסרו חכמים אפילו בחצר ומבוי עצמו לטלטל כ"א ע"י עירוב ושיתוף כי בשבת אסור לעורר שום פעולה משונה וכנ"ל וע"כ אפילו בני החצר והמבוי מאחר שהם רבים והם בחי' פעולות משתנות ע"כ אסרו עליהם לטלטל כ"א ע"י עירוב ושיתוף בפת וכו'. כי עיקר העירוב והשיתוף הוא ע"י הלחם שעי"ז נכללין פעולות משתנות באחד הפשוט ית' כי על הלחם יחיה האדם וחיות האדם הוא חיבור הגוף והנפש כי הנפש מחי' הגוף, והנפש הוא בחי' חלק אלוקי ממעל בחי' אחדות הפשוט ית' והגוף הוא בחי' פעולות משתנות וע"י המאכל מתקשרים יחד הגוף והנפש בחי' פעולות משתנות שנכללים באחד הפשוט. וע"כ צריכים לאכול בכונה זו בבחי' צדיק אוכל לשובע נפשו שעיקר האכילה צריכה להיות בשביל הנפש דייקא דהיינו כדי שיתגלה אחדות הפשות ית'. והגוף הוא בחי' פעולות חיות האדם. כי באמת חיות האדם הוא דבר נפלא שמקשר רוחני בגשמי כמו שפירשו חז"ל על ומפליא לעשות שקושר דבר רוחני בגשמי היינו בחי' התגלות אחדות הפשוט שהוא עיקר החיות בחי' הנפש כנ"ל מתוך פעולות משתנות שהיא הגוף שכלול מכמה פעולות משונות מד' יסודות וכיוצא. ובשביל זה צריכה להיות עיקר אכילת האדם כדי שיתגלה בחי' אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות וכנ"ל. כי כשאוכל ח"ו בשביל הנאמ הגוף אז ח"ו מתגבר הגוף על הנפש ואזי מתגברים ח"ו פעולות משתנות שבהם נאחזים הסט"א ונתעלם ח"ו בחי' התגלות אחדות הפשוט בבחי' פן תאכל ושבעת וכו' ושכחת את ה' וכו' ואכילה כזו היא בחי' אכילת עץ הדעת טו"ר שנאמר בו כי ביום אכלך ממנו מות תמות. כי עיקר אחיזת טו"R היא מבחי' פעולות משתנות כנ"ל וזה בחי' מיתה. כי עיקר החיות ע"י התגלות אחדות הפשוט שהוא חי החיים, אבל כשמתגברים פעולות משתנות ואין מתגלה בח'י אחדות הפשוט ח"ו הוא בחי' מיתה ח"ו וע"כ צריכים לברך על כל דבר כדי שיוכלל המאכל באחד הפשוט ית' ע"י הברכה כדי שיתגלה ע"י המאכל הזה שהוא חיות האדם, בחי' אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות וכנ"ל. וזה בחי' אכילת שבת כי ע"י הקדושה של שבת מתגלה אחדות הפשוט ית' מתוך פעולות משתנות כנ"ל ע"כ אז מצוה גדולה לאכול ועיקר כבוד שבת היא האכילה. כי ע"י אכילת שבת קודש שהיא אכילה דקדושה בחי' אז תתענג על ה' עי"ז מתגלה בחי' אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות כנ"ל. וע"כ צריכים לאכול תמיד אפילו בימי החול לכבוד שבת כשארז"ל כי עיקר התגלות אחדות הפשוט וכו' הוא ע"י שממשיכין הקדושה של שבת לתוך ימי החול כנ"ל. וע"כ צריכים לאכול בימי החול לכבוד שבת כי ע"י האכילה דייקא מתגלה בחי' אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות כי האכילה היא חיות האדם, קישור הנפש והגוף וכו' כנ"ל:
And therefore, when Yisroel come to loans, to the point of being compelled to pledge [their belongings] — this is the aspect of the destruction of the Bais HaMikdash , which is called a mashkon [pledge]. For the Bais HaMikdash is called Mishkan — named for the fact that it was taken as a pledge [ nismashkein ] for the sins of Yisroel — as our Sages, of blessed memory, said on the verse: "These are the reckonings of the Mishkan, the Mishkan" (Exodus 38:21) etc. For when the Bais HaMikdash stood, all the shefa belonged to Yisroel and they had no need for any loan, as it is written: "You will lend to many nations and you will not borrow... You will be a creditor to many nations and you will not take pledges" (Deuteronomy 28:12–13) etc. Only through the destruction of the Bais HaMikdash , in our many sins — through this the hispa'arus of Yisroel was concealed, and most of the shefa was drawn to them etc., as above. Until [Yisroel] are compelled to come to loans and pledging — which is the aspect of the destruction of the Bais HaMikdash that was taken as a pledge for our sins, as above.
Segment 11
אות ה וזה בחי' לחמי תודה כי ע"י תודה הלכה מתגלה בחי' אחדות הפשוט וכו' וע"כ מביאין עם התודה לחם כי הלחם מרמז על בחי' זו, בחי' התגלות אחדות הפשוט וכו' כנ"ל וע"כ מביאין עם התודה לחם חמץ ומצה. כי מצה הוא בחי' מוחין דגדלות בחי' שם יקו"ק ב"ה כמובא שזהו בחי' התגלות אחדותו הפשוט ית'. וחמץ הוא מוחין דקטנות בחי' דינים בחינת מחלוקת בחינת פעולות משתנות. וע"כ בפסח שאי היה תחילת התקרבות ישראל לאביהם שבשמים תחילת התגלות אלקותו ית' ע"כ צריכין לאכול רק מצה שהוא בחי' התגלות אחדות הפשוט ית' ואסור לאכול חמץ כלל כדי לשדד המערכות שהם בחי' פעולות משתנות וע"כ אסור לאכול חמץ אז כדי שלא יתגבר ח"ו פעולות משתנות כי צריכים להכניע אז בחי' פעולות משתנות שזהו בחי' שידוד המערכות רק לגלות אחדותו הפשוט ית' שזהו ע"י בח'ימצה כנ"ל. אבל אח"כ אחר שכבר נתגלה אחדות הפשוט ית' בפסח ביציאת מצרים אזי יכולים לאכול חמץ כי אז כבר הי' שידוד המערכות ונכנעו אח יזת הסט"א שנאחזים בפעולות משתנות ואז יכולים לגלות אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות. וע"כ בשבועות מביאים שתי הלחם מחמץ. וזהו בחי' לחמי תודה שהי' בהם חמץ ומצה כי ע"י תודה נתגלה אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות כנ"ל וזהו בחי' לחמי תודה חמץ ומצה כנ"ל. כי ע"י הלחם בחי' אכילה שהוא חיות האדם מתגלה אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות כנ"ל. וזהו בחי' עירובי חצירות בפת כי ע"י פת של שבת שהוא בחי' אכילה דקדושה כנ"ל עי"ז מתגלה בחי' אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות וע"כ עי"ז נתערבים ונשתתפים יחד כל בני החצר שהם בחי' פעולות משונות ונכללים יחד ע"י הפת של שבת שעי"ז נכללים פעולות משונות באחד הפשוט כנ"ל בבחי' אז תתענג על ה'. וזה בחי' המן שהי' משתנה לכמה טעמים כשרז"ל, זה בחי' אכילה של שבת שהיא בחי' לחם משונה בחי' מן בחי' התגלות אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות כי בהמן נתגלה בחי' זו כי דבר אחד היה משתנה לכמה טעמים שזהו בחי' פעולות משונות שנמשכין מאחד הפשוט וכו' כנ,ל. נמצא שע"י המן נתגלה בחי' אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות, וזהו בחי' אכילת שבת אכילה דקדושהשהיא בחי' מן וכנ"ל. וזהו עירובי חצירות בפת כדי להתיר הטלטול כי נכללים יחד ע"י הפת וכו' וכנ"ל וזהו שארז"ל לא ניתנהתורה אלא לאוכלי המן כי כלל כל התורהכולה הוא בשביל לגלות אחדות הפשוט ית' וזה א"א כ"א כשזוכין לאכול בבחי' אכילת מן דהיינו שתהי' האכילה בשביל התגברות הנפש כדי שיתגלה אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות שזהו בחי' מן שהי' מין אחד משתנה לכמה טעמים וכו' כנ"ל:
And therefore the Torah warned the lender very strongly to be lenient with the borrower — especially regarding the pledge — so that through this kindness that he bestows upon him, the hispa'arus will return and be drawn, through which the shefa will return to Yisroel. And therefore it is forbidden to enter his house to seize his pledge — so as not to further blemish the aspect of the hispa'arus , which is inside the house all the more so, as above — for it is drawn from the aspect of the Bais HaMikdash , as above.
Segment 13
אות ו וע"כ השותפין בחצר כופין זה את זה על כל תקוני החצר כי השותפן בחצר זה בחי' פעולות משתנות ששנכללין ביחד' וע"כ מוכרחים להסכים יחד על כל תיקוני החצר כדי שיהיה נשמר החצר שהוא רה"י בחי' רשות יחידו של עולם שלא יגיע לו היזק ח"ו מרה"ר מהס"א שנאחזת מבחי' פעולות משתנות כשאין נכללים ח"ו באחדות הפשוט כנ"ל ע"כ הם צריכים להסכים יחד על כל תיקוני החצר כדי שיהי' נכללים יחד כדי שיתגלה בחי' אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות שזה יקר מאד בעיני השי"ת וע"כ הזכירו בפירוש שכופין זה את זה לעשות לחי וקורה כדי לתקן הרה"י לשבת כדי שיוכללו יחד ברשות היחיד בבחי' שבת, בחי' פעולות משתנות שנכללין באחד הפשוט ית' והבן כל זה. בילא"ו: הלכה ג' בה' נזקי שכנים הלכה ג' אות ח'
And this is the aspect of the requirement to return a daytime garment during the day, and a nighttime garment at night, as it is written: "For it is his only covering; it is his garment for his skin" (Exodus 22:26) etc. For the garment [ k'sus ] and the cloak [ simlah ] are the essential aspect of a person's hispa'arus . For Rabbi Yochanan called his garments "m'chab'dusai" [my honorers] — for a person's possessions, especially his clothing, honor and glorify him. And as it is written regarding the priestly garments: "And you shall make holy garments... for honor and for glory" (Exodus 28:2) .