שותפים בקרקע ב
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
Translation not yet available
אות א כופין השותפין זה את זה לעשות נגר ומנעל לחסר. כופין השותפין זה את זה לעשות לחי וקורה למבוי:
Translation not yet available
ע"פ מה דאיתה בדברי רבינו ז"ל במאמר המתחיל ימי חנוכה הם בחי' שעשוע עוה"ב (בלק"ת סי' ב) ע"ש קרוב לסוף המאמר איאת שם שע"י שממשיכין הקדושה של שבת לתוך ששת ימי החול עי"ז נתגלה בחי' אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות כי בחול הם בחי' פעולות משתנות וכו' ובשבת נתגלה בחי' אחדות הפשוט ית' וע"י שממשיכין הקדושה והשמחה של שבת לתוך ששת ימי החול עי"ז מתגלה בחי' אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות וכו'. וזאת הבחי' דהיינו התגלות אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות היא יקר מאד ואפי' בעיני הש"י יקר מאד בחי' זו כי כשמתגלה אחדו תהפשוט למטה מתגלה גם למעלה אחדותו הפשוט ית' כ"ש אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל וכו' ע"ש ובשביל זה הלכה כרבים כי כשרבים מסכימים לדעה אחת זה ביח' התגלות אחדות השפוט מתוך פעולות משתנות וגם כדי שלא יתרבה מחלוקת וכו' ע"ש כ"ז היטב. וכל זה נעשה ע"י בחי' תודה הלכה שהם בחי' שעשוע עוה"ב שעי"ז מאיר ג' קוי האמת ברבוע הדיבור ונשלים הדיבור וכו' ועי"ז ממשיכין השמחה והקדושה של שבת לתוך ששת ימי החול ועי"ז מתגלה בחי' אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות וכו' כנ"ל ע"ש:
Likutay Halachos, Choshen Mishpat. Based on Likutay Moharan II:8. Continuation. Translated from the Hebrew.
Translation not yet available
אות ב( וזה בחי' שותפות. כי כששנים או שלשה וכיוצא מבני ישראל משתתפים יחד זה בחי' שנכללים יחד פעולות משתנות ועי"ז מתגלה גם למעלה בחי' אחדות הפשוט וכו' כנ"ל כי הכל תלוי בישראל למטה כנ"ל וע"כ הם יכולים לכפות זא"ז על כל תיקוני החצר כגון לעשות נגר ומנעל או לעשות לחי וקורה להתיר לטלטל בשבת כי החצר הוא רשות היחיד וצריך לשומרו ולעשות לו נגר ומנעול לשומרו מהזיקות הבאים מבחוץ מבני רשותהרבים. כי רשות היחיד הוא בחי' רשות יחידו של עולם וע"כ גבהו עשרה ורחבו ארבע כנגד ד' אותיות השם יקו"ק. ורשות הרבים הוא בחי' רשות דס"א וכו' כמבואר בתיקוהנים ובזוהר כ"פ. כי עיקר יניקת הסט"א היא מבחי' פעולות משתנות וע"כ הרשות הרבים שהוא בחי' פעולות משתנות משם יניקת הסט"א אבל רה"י היא בחי' רשות יחידו של עולם ושם אין להם שום יניקה וע"כ הבית והחצר וכיוצא שהם רשות היחיד הם מקומות משומרים מהיזק כי אין אחיזת החיצונים והס"א כ"א מבחי' פעולות משתנות שהיא בחי' רה"ר ומשם באים כל ההיזיקות. כי כל ההיזיקות שבעולם מכל הגניבות והגזילות כולם באים מן החיצונים והס"א כי כל הגנבים והגזלנים וכל המזיקים שבעולם כולם הם מסטרא דילהון שאחיזתם מבחי' פעולות משתנות מבחי' רה"ר וע"כ הבית והחצר וכיוצא שהם רה"י ואין שם אחיזתם כנ"ל צריכים לתקן להם נגר ומנעול לשומרם מהיזק כי צריכים לשמור את בחי' הרה"י ולעשות לו משמרת שלא יתאחזו בו החיצוניםח"ו וןלא יקלקלו ח"ו את בחי' רה"י. כי בני רה"ר דהיינו הס"א והחיצונים הנאחזים ברה"ר שהוא בחי' פעולות משתנות שמשם אחיזתם הם חפצים ומצפים תמיד להתאחז ברה"י ח"ו. ע"כ צריך לעשות גדר ומחיצה לרה"י לותקנו ע"י נגר ומנעול כדי שלא יהי' להם שום אחיזה בו. וזה בחי' מחיצות של שבת שהם שלש מחיצות דאורייתא וחכמים תקנו לחי וקורה לרוח רביעית הפתוחה. כי בשבת קודש אסור לטלטל מרה"ר לרה"י או להיפך כי שבת היא בחי' התגלות אחדות הפשוט ואסור לעורר אז שום פעולה משונה ח"ו, כי שם אחיזת החיצונים בבחי' פעולות משתנות שהם ל"ט מלאכות שהם פעולות משונות ששם נאחז זוהמת הנחש כידוע וע"כ אסור בשבת להכניס ולהוציא מרה"ר לרה"י או להיפך כדי שלא לעורר פעולות משתנות ח"ו בשבת כי רה"ר הוא בחי' פעולות משתנות כנ"ל. כי בכל שת ימי החול אז מבררין כל הדברים מאחיזת הס"א וזה בחי' הל"ט מלאכות של ימי החול שצריכין להמשיך עלהים גם בימי החול הקדושהשל שבת כדי לבררם מזוהמת הנחש כי כל ששת ימי המעשה הם בחי' בירורים שמבררים כל הדברים ע"י הל"ט מלאכות כשעושין אותם כראוי. וע"י שזוכין לקדש ימי החול כראוי דהיינו שממשיכין הקדושה של שבת לתוך ששת ימי החול עי"ז נתגלה אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות וכנ"ל כי כשזוכין בימי החול להמשיך הקדושה של שבת עי"ז יש כח לברר כל העובדין דחול מאחיזת הסט"א ואזי כשמבררין אותם הם נכללםי כולם באחד הפשוט ית'. וזה בחי' התגלות אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות כי כולם נכללים באחד הפשוט ית' ע"י שממשיכין עליהם הקדושה של שבת שעי"ז מבררין אותם מן החיצונים ועי"ז נתגלה שכולם נמשכים מאתו ית' ונכללים כולם בשרשם באחד הפשוט ית', ונתגלה אחדות הפשוט מפעולות משתנות. וכ"ז נעשה בימי החול שאז יש בירורים וע"כ אז מטלטלין מרה"ר לרה"י ולהיפך כי זהו עובדין דחול להכניס ולהוציא מרשות לרשות לברר כל הדברים מבחי' פעולות משתנות להכניסם ברשות היחיד וכנ"ל, או שצריכין להוציא מרה"י לרה"ר כדי לברר עוד בירורים ברה"ר ואח"כ להכניס הכל אל הקדושה לבחי' רה"י וכל זד נעשה בחול ע,י שממשיכין הקדושה של שבת לתוך ימי החול שעי"ז נכללין הפעולות משתנות באחד הפשוט ית' ע"י שמבררין אותן מזוהמת הנחש וכנ"ל. אבל בשבת קודש היא שביתה לגמרי מכל המלאכות כי אז אין שום בירור כלל ואז נתגלה בחי' אחדות הפשוט ית' ע"י השביתה והנייחא מכל המלאכות כי עי"ז ע"י השביתה והניחא של שבת מכל המלאכות שהם פעולות משתנות עי"ז עולין כל הפעולות משתנות שנתבררו בימי החול ונכלין בקדושה בבחי' אחדות הפשוט המתגלה בשבת. כי מי שטרח בע,ש יאכל בשבת כשרז"ל כי בששת ימי החול צריכן לבברר כל הדברים ע"י שממשיכין הקדושה של שבת לימי החול כנ"ל ואזי בשבת ע"י קדושת היום ע"י השביתה והנייחא מכל המלאכות שהוא בחי' ביטול בחי' אחדות הפשוט ית' שהוא החיות של כל הדברים כי חיות כל הדברים מבחי' שבת שהוא בעצמו בחי' אחדות הפשוט ית' שמחיה את כולם כי שבת שמא דקוב"ה וע"כ בשבת קודש ע"י השביתה והנייחא מכל הפעולות משתנות שזהו חיותם כנ"ל עי"ז דייקא נכללים כולם בא' הפשוט ית' אבל אסור לעורר אז שום פעולה משונה ועובדין דחול שהוא ככופר בעיקר ח"ו כשרז,ל כל המחלל שבת כעובד ע"ז. כי עיקר התגלות אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות הוא ע"י השביתה של שבת דייקא שעי"ז נתגלה שכולם נמשכין מאחד הפשוט ית' כמבואר שם במאמר הנ"ל. וע"כ פתח התנא מסכת שבת יציאות השבת והתחיל בהוציאה איידי דחביבא לי' אקדמה ברישא, כי כל הל"ט מלאכות נכללים בהוצאה מרשות לרשות מרה"ר לרה"י או להיפך כי זה עיקר עובדין דחול כנ,ל, ובשבת אסור כי אז נכללין פעולות משתנות באחד הפשוט ע"י השביתה דייקא כנ"ל. כי כל הביררוים של ימי החול ע"י הל"ט מלאכות הם כולם בחי' ברור הפעולות משתנות כדי שיוכלו להכלל כביכול באחד הפשוט ית' בשבת קודש ע"י הקדושה של שבת וזה בחי' הוצאה מרשות הרבים שהיא פעולות משתנות לרשות היחיד כנ"ל. ובשבת אסורים כל המלאכות וכולם נכללים בבחי' הוצאה מרשות לרשות מרה"ר לרה"י מרשות דס"א לרשות הקדושה שזה עאסור בשבת כי בשבת אסור לברר ע"י עובדין דחול כי אז הואשביתה ונייחא ואז נכללים פעולות משתנות באחד הפשוט ע"י הבירור של ימי החול וע"י השביתה ממלאכה של שבת כי מי שטרח בע"ש יאכל בשבת כ"ש ששת ימים תעשה מלאכתך ויום השביעי שבת וכו':
Sheeveesee Adoanuy linnegdee summeed key meemeenee bal emoat. And this is what is ruled in the Shulchan Aruch: "A partnership is not completed through words alone, but rather through a kinyan. Therefore, every matter — according to its [type of] kinyan," etc. For the matter of kinyan of all things is only because the Sitra Achara holds onto these sparks that are within the masa umatan. And from them come all the changes in masa umatan. And because of this, their minds are not settled — until they make some kinyan.
I am ever mindful of the LORD’s presence; He is at my right hand; I shall never be shaken.
אות ג וזה בחי' ד' מחיצות של רה,י שהם ג' מחיצות דאוריי' וחכמים תקנו לחי' וקורה לרוח רביעית הפתוחה. כי ד' מחיצות של רה"י הם כנגד ד' אותיות השם ועיקר השם הוא בחי' ג' אותיות כי אות רביעית היא כפולה והוא בחי' אמונה כידוע והוא בחי' פתח בבחי' פתחו ל ישערי צדק כידוע ושם המחיצה פתוחה כדי שיוכלו כולם ליכנס אל הקדושה. כל מי שרוצה ליכנס לרשות יחודו של עולם ולהכלל בקדושה יכול ליכנס ע"י אמונה שהוא הפתח ליכנוס ולהתקרב אליו ית' וע"כ מחיצה רביעית פתוחה. אבל חכמים תקנו לחי וקורה משום היכר לבל יתקרב זר של א לחלל שבת קודש ע"י הפעולות משתנות שלא להוציא מרה"ר לרה"י. כי החכמים היינו תורה שבע"פ הם בחי' אמונה בחי' שבת והם צריכים לשמור את האמונה לבל יתקרב זר כי א"א לכנוס מרה"ר לרה,י כ"א בע"ש בששת ימי החול ע"י הקדושה של שבת שממשיכין בימי החול כנ"ל אבל בשבת אסור להכניסשום פעולה משונה מרה"ר לרה"י כי מחלליה מות יומת מאן דעייל זר בחלל דילה וכנ"ל. וע"כ החכמים דייקא שהם בחי' תורה שבע"פ בחי' אמונה הם דייקא איתקנו היכרא לרוח רביעית לבל יתקרב זר כי אם מי שטרח בע"ש וכו' וכנ"ל. וזשארז"ל (שבת קמ"ט ע"א) רב נחמן בר יצחק מכתף ועייל מכתף ונפיק בע,ש, כי בע"ש דייקא זאז צריכים להכניס ולהוציא מרה"ר לרה"י כי אז דייקא יכולים לברר כל הפעולות משתנות ע"י הקדושה של שבת שממשיכין בימי החול ולהכניס הכל לרה"י כנ"ל. אבל בשבת היא שביתה ונייחא וכו' וכנ"ל וע"כ צריכים היכר לבל יתקרב זר:
And all the kinyanim are through an action with the hands — such as kinyan sudar, where one receives the object in one's hands; or meshichah [pulling]; or meseerah [handing over]; or hagba'ah [lifting], etc. And as long as the masa umatan has not come into an action — which is the aspect of the hands — the kinyan is not completed through words alone, until they make a kinyan with the hands.
Translation not yet available
אות ד וזה בחי' עירובי חצירות ושיתופי מבואות שאסרו חכמים אפילו בחצר ומבוי עצמו לטלטל כ"א ע"י עירוב ושיתוף כי בשבת אסור לעורר שום פעולה משונה וכנ"ל וע"כ אפילו בני החצר והמבוי מאחר שהם רבים והם בחי' פעולות משתנות ע"כ אסרו עליהם לטלטל כ"א ע"י עירוב ושיתוף בפת וכו'. כי עיקר העירוב והשיתוף הוא ע"י הלחם שעי"ז נכללין פעולות משתנות באחד הפשוט ית' כי על הלחם יחיה האדם וחיות האדם הוא חיבור הגוף והנפש כי הנפש מחי' הגוף, והנפש הוא בחי' חלק אלוקי ממעל בחי' אחדות הפשוט ית' והגוף הוא בחי' פעולות משתנות וע"י המאכל מתקשרים יחד הגוף והנפש בחי' פעולות משתנות שנכללים באחד הפשוט. וע"כ צריכים לאכול בכונה זו בבחי' צדיק אוכל לשובע נפשו שעיקר האכילה צריכה להיות בשביל הנפש דייקא דהיינו כדי שיתגלה אחדות הפשות ית'. והגוף הוא בחי' פעולות חיות האדם. כי באמת חיות האדם הוא דבר נפלא שמקשר רוחני בגשמי כמו שפירשו חז"ל על ומפליא לעשות שקושר דבר רוחני בגשמי היינו בחי' התגלות אחדות הפשוט שהוא עיקר החיות בחי' הנפש כנ"ל מתוך פעולות משתנות שהיא הגוף שכלול מכמה פעולות משונות מד' יסודות וכיוצא. ובשביל זה צריכה להיות עיקר אכילת האדם כדי שיתגלה בחי' אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות וכנ"ל. כי כשאוכל ח"ו בשביל הנאמ הגוף אז ח"ו מתגבר הגוף על הנפש ואזי מתגברים ח"ו פעולות משתנות שבהם נאחזים הסט"א ונתעלם ח"ו בחי' התגלות אחדות הפשוט בבחי' פן תאכל ושבעת וכו' ושכחת את ה' וכו' ואכילה כזו היא בחי' אכילת עץ הדעת טו"ר שנאמר בו כי ביום אכלך ממנו מות תמות. כי עיקר אחיזת טו"R היא מבחי' פעולות משתנות כנ"ל וזה בחי' מיתה. כי עיקר החיות ע"י התגלות אחדות הפשוט שהוא חי החיים, אבל כשמתגברים פעולות משתנות ואין מתגלה בח'י אחדות הפשוט ח"ו הוא בחי' מיתה ח"ו וע"כ צריכים לברך על כל דבר כדי שיוכלל המאכל באחד הפשוט ית' ע"י הברכה כדי שיתגלה ע"י המאכל הזה שהוא חיות האדם, בחי' אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות וכנ"ל. וזה בחי' אכילת שבת כי ע"י הקדושה של שבת מתגלה אחדות הפשוט ית' מתוך פעולות משתנות כנ"ל ע"כ אז מצוה גדולה לאכול ועיקר כבוד שבת היא האכילה. כי ע"י אכילת שבת קודש שהיא אכילה דקדושה בחי' אז תתענג על ה' עי"ז מתגלה בחי' אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות כנ"ל. וע"כ צריכים לאכול תמיד אפילו בימי החול לכבוד שבת כשארז"ל כי עיקר התגלות אחדות הפשוט וכו' הוא ע"י שממשיכין הקדושה של שבת לתוך ימי החול כנ"ל. וע"כ צריכים לאכול בימי החול לכבוד שבת כי ע"י האכילה דייקא מתגלה בחי' אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות כי האכילה היא חיות האדם, קישור הנפש והגוף וכו' כנ"ל:
9 לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף-בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח Meaning, for it is impossible to refine the sparks in the masa umatan except with great power — meaning, through t'filah in the aspect of din of the ba'al koach, as above. So that the Sitra Achara should want to swallow this t'filah, chas vishalom — since it is in the aspect of din. But through the extreme might of the ba'al koach, this t'filah stands within its place of swallowing, etc. Through which the Sitra Achara is compelled to bring out and to vomit up all the k'dushah that it swallowed, etc., as above.
Translation not yet available
אות ה וזה בחי' לחמי תודה כי ע"י תודה הלכה מתגלה בחי' אחדות הפשוט וכו' וע"כ מביאין עם התודה לחם כי הלחם מרמז על בחי' זו, בחי' התגלות אחדות הפשוט וכו' כנ"ל וע"כ מביאין עם התודה לחם חמץ ומצה. כי מצה הוא בחי' מוחין דגדלות בחי' שם יקו"ק ב"ה כמובא שזהו בחי' התגלות אחדותו הפשוט ית'. וחמץ הוא מוחין דקטנות בחי' דינים בחינת מחלוקת בחינת פעולות משתנות. וע"כ בפסח שאי היה תחילת התקרבות ישראל לאביהם שבשמים תחילת התגלות אלקותו ית' ע"כ צריכין לאכול רק מצה שהוא בחי' התגלות אחדות הפשוט ית' ואסור לאכול חמץ כלל כדי לשדד המערכות שהם בחי' פעולות משתנות וע"כ אסור לאכול חמץ אז כדי שלא יתגבר ח"ו פעולות משתנות כי צריכים להכניע אז בחי' פעולות משתנות שזהו בחי' שידוד המערכות רק לגלות אחדותו הפשוט ית' שזהו ע"י בח'ימצה כנ"ל. אבל אח"כ אחר שכבר נתגלה אחדות הפשוט ית' בפסח ביציאת מצרים אזי יכולים לאכול חמץ כי אז כבר הי' שידוד המערכות ונכנעו אח יזת הסט"א שנאחזים בפעולות משתנות ואז יכולים לגלות אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות. וע"כ בשבועות מביאים שתי הלחם מחמץ. וזהו בחי' לחמי תודה שהי' בהם חמץ ומצה כי ע"י תודה נתגלה אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות כנ"ל וזהו בחי' לחמי תודה חמץ ומצה כנ"ל. כי ע"י הלחם בחי' אכילה שהוא חיות האדם מתגלה אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות כנ"ל. וזהו בחי' עירובי חצירות בפת כי ע"י פת של שבת שהוא בחי' אכילה דקדושה כנ"ל עי"ז מתגלה בחי' אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות וע"כ עי"ז נתערבים ונשתתפים יחד כל בני החצר שהם בחי' פעולות משונות ונכללים יחד ע"י הפת של שבת שעי"ז נכללים פעולות משונות באחד הפשוט כנ"ל בבחי' אז תתענג על ה'. וזה בחי' המן שהי' משתנה לכמה טעמים כשרז"ל, זה בחי' אכילה של שבת שהיא בחי' לחם משונה בחי' מן בחי' התגלות אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות כי בהמן נתגלה בחי' זו כי דבר אחד היה משתנה לכמה טעמים שזהו בחי' פעולות משונות שנמשכין מאחד הפשוט וכו' כנ,ל. נמצא שע"י המן נתגלה בחי' אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות, וזהו בחי' אכילת שבת אכילה דקדושהשהיא בחי' מן וכנ"ל. וזהו עירובי חצירות בפת כדי להתיר הטלטול כי נכללים יחד ע"י הפת וכו' וכנ"ל וזהו שארז"ל לא ניתנהתורה אלא לאוכלי המן כי כלל כל התורהכולה הוא בשביל לגלות אחדות הפשוט ית' וזה א"א כ"א כשזוכין לאכול בבחי' אכילת מן דהיינו שתהי' האכילה בשביל התגברות הנפש כדי שיתגלה אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות שזהו בחי' מן שהי' מין אחד משתנה לכמה טעמים וכו' כנ"ל:
Luchain summach leebee va-yuggel kivoadee af bisuree yishkoan luvetach. And this is the aspect of the action of masa umatan — that one needs to draw the parnasah specifically through some action. As it is written: "Oovairachichuh b'chol ma'aseh yadecha" ["And He will bless you in all the work of your hands"] (D'varim 15:18).
So my heart rejoices, my whole being exults, and my body rests secure.
אות ו וע"כ השותפין בחצר כופין זה את זה על כל תקוני החצר כי השותפן בחצר זה בחי' פעולות משתנות ששנכללין ביחד' וע"כ מוכרחים להסכים יחד על כל תיקוני החצר כדי שיהיה נשמר החצר שהוא רה"י בחי' רשות יחידו של עולם שלא יגיע לו היזק ח"ו מרה"ר מהס"א שנאחזת מבחי' פעולות משתנות כשאין נכללים ח"ו באחדות הפשוט כנ"ל ע"כ הם צריכים להסכים יחד על כל תיקוני החצר כדי שיהי' נכללים יחד כדי שיתגלה בחי' אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות שזה יקר מאד בעיני השי"ת וע"כ הזכירו בפירוש שכופין זה את זה לעשות לחי וקורה כדי לתקן הרה"י לשבת כדי שיוכללו יחד ברשות היחיד בבחי' שבת, בחי' פעולות משתנות שנכללין באחד הפשוט ית' והבן כל זה. בילא"ו:
And this is the aspect of why Yaakov Avinu was compelled to dress himself in the garments of Eisav in order to receive parnasah — which is the brachah that his father blessed him: "V'yitain lichuh haElokim meetal hashamayim umishmanay ha'aretz," etc. ["And may G-d give you of the dew of the heavens and of the fatness of the earth"] (B'raishis 27:28). For asiyah [action] is the aspect of din — where Eisav has his hold. For he [Eisav] is an expression of asiyah. In the aspect of "vihayadayim y'day Eisav" ["and the hands are the hands of Eisav"] (B'raishis 27:22). For in asiyah — the aspect of the hands — there is the hold of Eisav. And Yaakov needed to subdue the aikev [heel] of Eisav — in the aspect of "viyado ochezes ba'aikev Eisav," as is explained in the aforementioned Torah. And therefore he needed to wield the aforementioned mateh oz — which is the aspect of din. Therefore he was compelled to dress in the garments of Eisav and to clothe his hands until they resembled the hands of Eisav. As it is written: "Hakol kol Yaakov vihayadayim y'day Eisav" ["The voice is the voice of Yaakov, and the hands are the hands of Eisav"] (B'raishis 27:22). Meaning, for Yaakov clothed himself in the aspect of din — in order to extract from the Sitra Achara all its vitality — in order to draw parnasah, which is the brachah that his father blessed him, as above. And from this is drawn the fact that one needs to do some action of masa umatan or melachah [work] for the sake of parnasah. For one needs to clothe oneself in the aspect of the action of the hands — which is the aspect of din — in order to draw parnasah. For it is impossible to draw parnasah except through the aforementioned mateh oz — which is t'filah in the aspect of din, as above. And therefore as long as the masa umatan has not come into the hands through some kinyan, the kinyan is still not completed. And they can still change [retract]. For the Sitra Achara is still not completely subdued. For the main subduing of it is when the masa umatan comes into the hands — which is the aspect of the kinyan. For the hands are the aspect of the power of the aforementioned ba'al koach. For the main power is in the hands — which is the aspect of the twenty-eight [kach, numerically 28] letters of Ma'asai B'raishis, which are the aspect of the twenty-eight joints of the hands. Through which there is power to fight with the aforementioned mateh oz — which is the aspect of din — which is the aspect of the action of masa umatan — to extract through this all the sparks of k'dushah from the Sitra Achara. And therefore through the kinyan that is in the hands, the Sitra Achara is subdued. And then all the changes are nullified and the transaction is established. And the main kinyan is kinyan sudar. Which we learn from the verse: "Vizos lifanim b'Yisroel al hag'ulah vi'al hat'murah likayaim kol davar, shalaf ish na'alo vinasan lirai'aihu," etc. ["And this was formerly in Yisroel regarding redemption and exchange, to confirm any matter: a man would draw off his shoe and give it to his fellow"] (Rus 4:7) — as Chazal said. For the main kinyan is in the shoe — for there is the hold of the heel of the Sitra Achara, the heel of Eisav, which one needs to subdue through the aforementioned mateh oz. And therefore it was the custom that a man would draw off his shoe and give it to his fellow — to show that the hold of the heel of the Sitra Achara — the heel of Eisav — was nullified. In the aspect of "viyado ochezes ba'aikev Eisav." And this is the aspect of "shal na'alecha mai'al raglecha" ["Remove your shoes from upon your feet"] — which was said to Mosheh and Y'hoshua. And therefore through the drawing off of the shoe — through which the hold of the Sitra Achara, the aspect of the heel of Eisav, is nullified, as above — through this the transaction is established, as above. And from there we learn all the kinyanim — which are similar to a shoe, as Chazal said: "Just as a shoe," etc. For in truth, all the objects of masa umatan are in the aspect of a shoe — the aspect of feet. For money is the aspect of feet. As Chazal said: "Vi'es kol hay'kum asher b'raglaihem" ["And all the substance that was at their feet"] (D'varim 11:6) — "this is a person's money, which stands him upon his feet." And through the object — which is similar to a shoe — coming into the hands, this is the aspect of "viyado ochezes ba'aikev Eisav." For through the hands — which are the aspect of the power of the aforementioned ba'al koach — through this one subdues the hold of the heel of Eisav, from which are all the lies and the exchanges and the changes — that one changes one's word, chas vishalom. And through the power of the hands, their hold is subdued, as above. And then the transaction and the masa umatan is established, as above. And therefore also the partners — the shutafus is not established except through a kinyan. For the main purpose of their shutafus is to join together for war — to extract the sparks through the aforementioned mateh oz. Therefore they need a kinyan — which is the aspect of the power of the hands — the aspect of the aforementioned mateh oz — so that their shutafus should be established and they should not change between them. Meaning, that the Sitra Achara — the heel of Eisav, from which are all the changes — should not overpower. Therefore they need to draw power from the aforementioned mateh, through the kinyan in the hands — which is the aspect of the power of the hands, as above. So that one can subdue the heel of Eisav and refine all the sparks from there through the masa umatan — and this is the main purpose of the shutafus, as above.
הלכה ג' בה' נזקי שכנים הלכה ג' אות ח'
Translation not yet available
Loading comments…