Segment 2
אות א מתנה באונס אינה מתנה כלל אפילו לא מסר מודעה, ואפילו גילוי דעת לבד שאינה נותנה ברצון מבטל המתנה. אבל מכירה באונס הוי מכירה אם לא מסר מודעה:
Based on what has been explained above numerous times — the words of our Rebbe, may his light shine — that all nefashos [souls] are rooted in wealth. And because of this, one who robs his fellow is as if he takes his nefesh [soul/life-force] and the nefesh of his sons and daughters, for they are dependent upon wealth. See there, in the discourse on Robbery [Likutay Moharan I, 69] .
Segment 3
ע"פ מ"ש לעיל כ"פ דברי רבינו נ"י שכל הנפשות שרשם בעשירות. ובשביל זה הגוזל את חבירו כאלו נוטל את נפשו ונפש בניו ובנותיו כי הם תלויים בעשירות ע"ש במאמר גזילה (סי' סט). והנה לפי זה הי' ראוי שיאסר באיסור גדול גם ליתן לחבירו מתנה מרצונו מאחר שהנפש תלוי' בהממון ואיך יהי' האדם רשאי ליתן לחבירו ממונו הלא הוא נוטל את נפשו של עצמו. אך באמת הנה עיקר מעלת העשירות הוא שמגדל השם והנפש כי השם הוא הנפש ואזי הכל תאיבים להדבק בנפשו. ועיקר הוא שעששירות הוא חומה לשמור מכעס, שעל ידו טורף נפשו באפו ח"ו כי הכעס היפך העשירות, עיין כל זה היטב בסוף המאמר מפי מה עיניהם של תרמודיים טרוטות (סי' נט). וע"כ אדרבא זה עיקר מלעת העשירות שירחיב ידו ויתן מתנות לעניים, ואפילו לעשירים ברצון טוב כדי לקנות אהבה וריעות עם נפשות רבים בבחי' ואוהבי עשיר רבים בבחי' וכל הרע לאיש מתן. ואזי יגדל שמו ונפשו מאד ע"י האהבה והכללות שנכלל עם רבים שאוהבים אותו ודברים בו ע"י מתנת ידו הטובה. וכמובא שם שעיקר גדול השם והנפש הוא שרבים יהי' תאיבים אליו כדי שיוכל לגייר גרים ע"ש, וזה ע"י תנת ידו כנ"ל וכ"ש (משלי י"ח) מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו ופרש"י שיש לו שם שהוא עשיר ונדיב. נמצא שע"י המתנות יגדל השם שהוא הנפש. וכל זה עיקר דוקא ע"י האהבה והרצון שנותן ברצון טוב, שאזי אף שמחסר ממונו שהוא חסרון הנפש, על כל זה אדרבא על ידי האהבה והרצון יגדל שמו ונפשו כי הכל תאיבים לו ואוהבים אותו כנ"ל וכ"ש רבינם גם במ"א שעיקר מעלת נתינת הצדקה שעי"ז קונהלו רעים ואוהבים, ע"ש היטב במאמר ויהי הם מריקים שקיהם (סי' יז) שאהבה הוא מגדל הנפש ע"ש. וזה עיקר מעלת העשירו תששומר מכעס שהוא רוגז ושנאה אבל העשירות הוא בחי' אהבה ורצון היפך הכעס. נמצא כשנותן מתנות אדרבא זה עיקר מעלת העשירות שהוא אהבה ורצון כנ"ל. וזה שארז"ל נותן בעין יפה נותן כי בודאי הנותן מתנה הוא בעין יפה וברצון טוב מאד כי בלא זה לא הי' יכול ליתן כלל כי הי' מחסר את נפשו וכאלו הורג א"ע ח"ו. ועיקר תיקון המתנה הוא האהבה והרצון כנ"ל. וע"כ בודאי נותן בעין יפה כנ"ל. וזה בחי' מ"ש בצדקה ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך, בגלל הדבר הזה דייקא דהיינו ע"י שלא ירע לבבך ותתן בעין יפה באהבה וברצון עי"ז יברכך, כי ע"י אהבה והרצון יגדל שמו ונפשו כנ"ל, ועיקר גדול הנפש והשם הוא ע"י עשירו כנ"ל. נמצא שממילא יהי' מבורך בעשירו ע"י נתינתו באהבה ולא ירע לבבו כנ"ל. וע"כ כשמכריחין אותו ליתן מתנה אף שלא מסר מודעה על כל זה אינה מתנה כלל והיא גזילה גמורה מאחר שלא נתן באהבה וברצון טוב נמצא שחסר את נפשו במתנה זו כמו בגזילה ממש כי אין הנפש והשם נגדל ונשלם אלא ע"י האהבה והכללות כנ"ל:
And behold, according to this, it would have been fitting that it should be greatly prohibited also to give one's fellow a gift willingly — since the nefesh is dependent upon one's money, how could a person be permitted to give his fellow his money? After all, he is taking his own nefesh ! However, in truth, the primary virtue of wealth is that it magnifies the shem [name/renown] and the nefesh — for the shem is the nefesh — and then everyone yearns to cleave to his nefesh . And the main point is that wealth serves as a protective wall against anger, through which one "tears his soul in his wrath" [Job 18:4] , G-d forbid — for anger is the opposite of wealth. See all of this well, at the end of the discourse: "Why are the eyes of the Tarmodians bleary?" [Likutay Moharan I, 59] .
Segment 5
אות ב אבל במכירה הוא בהיפך כי בודאי ע"י שמוכר חפציו אין נגדל שמו ונפשו כלל, כיחאין נגדל השם והנפש כ"א ע"י המתנה כנ"ל וכנראה בחוש. נמצא שעיקר תיקון ושלימות החסרון שמחסר את נפשו ע"י שמוכר חפציו הוא ע"י הממון שמקבל בעד החפץ שעי"ז חוזר ומשלים את נפשו. וע"כ ארז"ל מוכר בעין רעה מוכר. כי אין המכירה בשביל אהבת חבירו להגדיל שמו כנ"ל רק מחמת אונס ממון כנ"ל וע"כ ארז"ל מוכר עצב. נמצא שגם כל המכירות הם רק באונס כנ"ל וע"כ אפילו אם אנסוהו למכירה המכירה קיימת מאחר שגם כל המכירות אינם באהבה וברצון רק שנתקן חסרון הנפש על ידי שמקבל ממון בעד המכירה. ע"כ גם באונס ממש המכירה קיימת מאחר שקיבל ממון שהוא משלים חסרון הנפש. אבל מתנה שאינו מקבל דמיחם להשלים חסרון נפשו ואין הנפש נשלמת כ"א ע"י האהבה והרצון כנ"ל ע"כ כשהיא באונס היא גזילה ממש כנ"ל. וזה שארז"ל לענין מוכר מ"ט מוכר קבל דמי נותן לא קבל וכו' כי מאחר שהנותן לא קבל דמים אין הנפש נשלמת מחסרונה כ"א ע"י הרצון והאהבה כנ"ל וע"כ מבטל המתנה כנ"ל.
Therefore, on the contrary — this is the primary virtue of wealth: that one should open his hand wide and give gifts to the poor, and even to the wealthy, with good will, in order to acquire love and friendship with many souls, in the aspect of: "The lovers of the wealthy are many" [Proverbs 14:20] ; in the aspect of: "And every friend to a man of gifts" [Proverbs 19:6] . And then his shem and his nefesh will be greatly magnified through the love and the klalus [inclusion/unity] — that he becomes included with the many who love him and cleave to him through his generous hand of giving. And as brought there — that the primary magnification of the shem and the nefesh is that many should yearn for him, so that he will be able to make converts. See there. And this is through his generous hand of giving, as mentioned above.
Segment 7
אות ג וזה בחי' מתנת בריא הוא כשמשייר וכשאינו משייר היא מתנת שכ"מ. כי בודאי כשדעתו ליתן במתנת בריא מחיים בודאי צריך לשייר לעצמו עכ"פ כל שהוא בהכרח כדי לשייר עכ"פ שורש לנפשו, כי אף שע"י המתנה בעצמה נגדל נפשו כנ"ל עכ"ז צריך שישאר שורש כל שהוא לנפשו שיהי' לה במה לתלות, דהיינו שישאיר לעצמו איזה שיור מנכסיו שהם שורשי נפשו כנ"ל. וע"כ כשנותן כל נכסיו לגמרי בלי שום שיור הוא בודאי מתנת שכיב מרע, דהיינו לאחר מותו דייקא כי בודאי לא ימית את עצמו מחיים ליתן כל נכסיו לגמרי ולא ישאיר לעצמו שום שורש לנפשו והרי הוא חשוב כמת וע"כ בודאי כונתו לאחר מותו. ועתה נכונים מאד דברי רז"ל שהוצרכו שיור ואיתא הטעם שבודאי אין אדם מעני עצמו לבלי להשאיר לעצמו כלום. ולפי פשוטו תמוה כי לפי זה הי' ראוי לתת שיעור גדול להשיור וכי יכול לפרנס עצמו במה שישייר לעצמו זוז כל שהוא אך האמת כי עיקר השיור הוא כדי שיהי' נשאר שורש לנפשו כנ"ל:
As it is written: "A man's gift makes room for him, and leads him before the great" [Proverbs 18:16] . And Rashi explained: that he has a shem [reputation] that he is wealthy and generous. It turns out that through gifts, the shem — which is the nefesh — is magnified.
Segment 9
אות ד וזה בחי' דברי שכיב מרע אין צריכין קנין כי כל הקנינים הם כדי להוציא הדבר מרשותו לרשות חבירו, כי מאחר שהנפש נשרשת בהממון קשה להוציא הדבר מאחד לחבירו וע"כ צריך קנין גמור לזה דהיינו קנין סודר וכיוצא כדי שעי"ז יצא הדבר משורש נפשו לחבירו וזה בחי' כל הקנינים. וע"כ חוזק הקנין ע"י הכתב כי הכתב הוא פנימיות שורש הנפש וכשכותב לחבירו הקנין אזי מגלה פנימיות שורש נפשו שמרוצה בהקנין ואזי יוצא הדבר לגמרי מפנימיות שורש נפשו. וע"כ מועיל הקנין ביותר ע"י הכתב וכמבואר כל זה לעיל בה' הלואה. וע"כ השכמ"מ שמתנתו רק לאחר מותו ואזי יוצא הנפש ונבדלת מן העשירות כי לא במותו יקח הכל וכו' (תהלים מ"ט) ומה חפצו בביתו אחריו דהיינו שלא נשאא לו שום חפץ ורצון שהוא בחי' נפש בביתו אחריו דהיינו בביתו ורשותו שהם נכסים ועשירות שלו, וע"כ בדיבור בעלמא נקנה המתנה לחבירו במתנת שכ"מ כי בקל הדבר נכנס לרשות חבירו לאחר מיתת השכ"מ מאחר שאין שורש נפשו שם כנ,ל וזשארז"ל דברי שכ:מ ככתובין וכמסורין דמי, כי הם ככתובין ומסורין ממש כי ע"י כתיבה ומסירה יוצא הדבא לגמרי מפנימיות שורש נפשו כנ"ל. וע"כ מתנת השכ"מ שממילא יוצאין הנכסים מפנימיות שורש נפשו אחר מותו כנ"ל, ע"כ דבריו הם ככתובין ומסורין ממש ובדיבור בעלמא יוצא לרשות חבירו מאחר שאין שורש נפשו שם כלל כנ"ל. ב"י"ל"א"ו לעיל במאמר ויהי הם מריקים שקיהם מדבר ג"כ לענין גרים שמועיל נתינת הצדקה שעי"ז קונה אוהבים ורעים ועי"ז נעשים גרים ע"ש וזהו בחי' מתנה ג"כ כנ"ל, וזה זה מעלת העשירו תכדי להגדיל הנפש והשם לעשות גרים כ"ש שם עיין שם:
And all of this is primarily specifically through the love and the will — that one gives with good will. For then, even though he diminishes his money — which is a diminishing of the nefesh — nevertheless, on the contrary, through the love and the will, his shem and nefesh are magnified, because everyone yearns for him and loves him, as mentioned above. And as our Rebbe also wrote in another place — that the primary virtue of giving tzedakah [charity] is that through it one acquires friends and loved ones. See there well, in the discourse "And it was as they were emptying their sacks" [Likutay Moharan I, 17] ; see there. And therefore, in this aspect, even when one gives a gift, one acquires loved ones, and his shem and nefesh are magnified, as mentioned above. And likewise it is found in the words of our Rebbe, may his light shine, in another place [Likutay Moharan I, 67] — that love magnifies the nefesh ; see there.