הפקר ונכסי הגר ד

אות א כל הקודם בנכסי הגר זכה וענין הפקר שכל הקודם בו זכה אבל צריך לזכות בו דייקא באיזה זכיה כפי הקנין ושהדבר נקנה בו כגון משיכה והגבהה במטלטלין, וחזקה בקרקע אבל בלא זה אינו זוכה בו כמבואר בש"ע בסי' רע"ג סעיף י"א וז"ל דבר המופקר שבא אחד ושומרו והיה מבטי בו שלא יטלנו אדם לא זכה עד שיגביהנו אם הוא מטלטל או יחזיק בקרקע כדרך שקונים הלקוחות עכ"ל:

ע"פ התורה תקעו אמונה בלק"ת סי' ה' ע"ש היטב כי היא תורה ארוכה מאד ארוה מארץ מדה ורחבה מני ים. והנה מבואר שם שלהעלות אמונה הנפולה צריכין לחתור המים שמהם גדילה האמונה. והמים הם בחי' עצות בחי' מים עמוקים עצה בלב איש וכו' היינו שצריכין לצעוק מעומק הלב בבחי' ממעמקים קראתיך וכו' ועי"זס נתגלין העצות בחי' מים עמוקים עצה וכו' ועי"ז נתגה האמונה וכו'. וזה בחי' ברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר הנורא בחי' גולה עמוקות מני חשך וכו' אך צריכין לזה איש תבונות וזה ע"י שמצחצח נשמתו על ידי בחי' והשביע בצחצחות נפשך ע"י המשכתרוחניות אלקות לתוך צמצומים שהוא בחי' שם שד"י בחי' המשתף שם שמים בצערו כופלין לו פרנסתו וכו'. כי ע"י המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים נמשך פרנסה כי תיכף כשיש בריאה יש פרנסה ע"ש כל זה היטב. וע"י הפרנסה מצחצח נשמתו בחי' והשביע בצחצחות נפשך ועי"ז הוא איש תבונות בחי' ונשמת שדי תבינם ועי"ז יכול לדלות ולשאוב העצות עמוקות שמהם גדילה האמונה וע"י שמעלין האמונה הנפולה עי"ז נעשין גרים וכו' ואלו הגרים מזיקין לישראל כי מכניסין גאוה בישראל שמזה נעשין המנהיגים של שקר ומזה נמשך ניאוף בעולם וכו'. אך התיקון ע"י המגיני ארץ שהם מעלין פגם הברית שהוא בחי' החתים בשרו לבחי' פתוחי חותם קודש לה' בחי' תפילין התנוצצות המוחין וכו' וכו' ע"ש כ"ז היטב:

אות ב נמצא שעליית האמונה הנפולה הוא ע"י פרנסה דקדושה של ישראל שנמשכת מבחי' המשכת רוחניות אלקות לתוך צמוצמים כי ע"י הפרנסה והאכילה דקדושה מצחצח נשמתו שעי"ז יכול לשאוב ולגלותלך העצות עמוקות שמהם גדילה האמונה כנ"ל. וזה עיקר תיקון המו"מ וכל המלאכות והעסקים שעושין בשביל פרנסה שצריכין לכוין בעסקיו כדי שירוויח ויהיה לו פרנסה כדי שיוכל לצחצח נשמתו ע"י אכילתו כדי שיוכל להעלות האמונה הנפולה כנ"ל. כי עיקר עבודת האדם בזההעולם הוא לברר ולהעלות האמונה מנפילתה כי עיקר הוא האמונה כ"ש כל מצוותיך אמונה וכשרז"ל בא חבקוק והעמידן על אחת וכו' וכ"ש בתחלת התורה הנ"ל שעיקר הוא האמונה וכו' ע"ש. וע"כ עיקר תיקון המו"מ והעסקים הוא ע"י צדקה לת"ח אמתיים כי בוודאי לאו כל אדם זוכה לזה שיוכל לצחצח נמשתו ע"י פרנסתו ואכילתו עד שיוכל להעלות האמונה כנ"ל. ע"כ כל תיקונו ע"י הצדקה שנותן לת"ח אמתיים שיש להם זה הכח הנ"ל עד שמבררין האמונה כנ"ל. ועי"ז נתתקן הוא ג"כ כי ע"י עליית ותיקון האמונה נתתקן הכל וכנ"ל (כון מובן בהשיחה הנדפסת בספמ"ע השייך להתורה הנ"ל המתחלת מעלת הנותן צדקה לצדיק האמת שעיקר תיקון הנ"ל בחי' והשביע בצחצחות נפשך וכו' הוא ע"י שנותן צדקה לצדיק האמת ע"ש). וזה בחי' נשאת ונתת באמונה שהיא השאלה הראשונה ששואלין את האדם כשמכניסין אותו לדין (כשרז"ל שבת לא) היינו ששואלין אותו אם נשא ונתן בכל עסקי פרנסתו בשביל האמונה היינו אם היה כוונתו בכל עסקי מו"מ שלו בשביל שיצחצח נשמתו ע"י פרנסתו שעי"ז מעלין האמונה כנ"ל או אם עכ"פ נתן צדקה לת"ח אמתיים כאלה שיש להם זה הכח שנחשב ג"כ כאלו הוא בעצמו עוסק בזה כנ"ל וזהו נשאת ונתת באמונה ששואלין אותו אם נשאת ונתת בשביל האמונה:

וזה בחי' ירושה ששייך לבנים כי זה כלל גדול וכבר מבואר מזה למעלה שעיקר עבודת האדם בזה העולם הוא לברר ולהעלות האמונה כנ"ל, וכל עסקו במו"מ וצרכי פרנסתו הכל בשביל להעלות ולתקן האמונה ע"י פרנסתו כנ"ל. וזה בחי' כל עמל האדם לפיהו, שכל יגיעת ועמל הטדגם בצרכי פרנסתו הוא בשביל תיקון האמונה שתלויה בפה של אדם כ"ש אודיע אמונתך בפי. וע"כ כשאדם נפטר מזה העולם יורשין בניו את ממונו ופרנסתו כדי שהם יעסקו להשלים תיקון ובירור האמונה ע"י הממון והפרנסה שמקבלין מירושת אביהם כי תיקןו ובירור האמונה הוא מדור לדור כ"ש ועד דור ודור אמונתו וכצתיב לדור ודור אמונתך וכו'. גם הבנים השמוליד הם בחי' המשכת רוחניות אלהות לתוך צמצומים שהוא בחי' שיתופא דנפשא וגופא וע"כ הוא מצוה ראשונה בתורה להוליד בנים כי עיקר תיקון האמונה עי"ז כנ"ל. כי עיקר שזוכין לבנים שהם בחי' המשכת רוחניות אלהות לתוך צמצומים עי"ז נמשך פרנסה שעי"ז מצחצח נשמתו שעי"ז מעלין האמונהכנ"ל. נמצא שעיקר ממונו של אדם נמשך ע"י בניו שהם בחי' המשכת רוחניות אלהות לתוך צמצומים. ע"כ כשנפטר האדם שייך ממונו לבניו כי מהם נמשך כל הממון כנ"ל והם צריכין לקבל הממון ירושה בקדושה ויעסקו בו באמנוה עד שיזכו לברר ולתקן עי"ז את האמונה כנ"ל כי תיקון האמונה הוא מדור לדור בחי' ועד דור ודור אמונתו כנ"ל. וע"כ הזהיר בפ' ק"ש שהוא אמונת היחוד ושננתם לבניך וכן בפ' ק"ש שהוא אמונת היחוד ושנתתם לבניך וכן בפ' שניה ולמדתם ראותם את בניטכם כי עיקר תיקון האמונה הוא ע"י הבנים וכנ". וע"כ גר שמת ואין לו יורשים כל הקודם בנכסיו זכה. כי מבואר שם בהתורה הנ"ל שע"י עליית האמונה הנפולה שעולה ע"י הפרנסה שנמשך ע"י המשכת רוחניות אלהות וכו' כנ"ל עי"ז נעשין גרים כנ"ל נמצא שעיקר התהוות הגרים הוא ע"י פרנסת ישראל הכשרים. וע"כ כשמת בלא יורשים מגיע כל ממונו ופרנסתו לכל ישראל וכל הקודם זכה כי כל נפשות הגרים ותקונם הוא ע"י פרנסת ישראל כנ"ל וע"כ ע"י שישראל מקבלין ממונו ופרנסתו עי"ז מתקנים ומבררים האמונה כנ,ל שעי"ז נתתקן נפש הגר שנמשך משם וכנ"ל: (ענין זה של ירושת הגר שכל הקודם בו זכה ע"פ התורה תקעו אמונה כנ"ל כבר מבואר מזה לעיל בסגנון אחר קצת ולא נשנה כ"א בשביל דברים הרבה שנתחדשו ת"ל ית'):

אות ג וזה בחי' הפקר שכל הקודם בו זכה כי עיקר הממון והפרנסה נמשך ע"י המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים כנ"ל, ודבר המופקר הוא בחי' שהוא בלי צמצום כי כל דבר שהוא ברשותו של אדם הוא מוש לעליו וע"כ כל אדם הוא בחי' מלך ומושל על כל הדברים שהם ברשותו וע"כ נקרא המלכות ע"ש עשירות כ"ש עשיר ברשים ימשול וכו' וכן הרבה. והמלך והמושל הוא בחי' צמצום כי הוא שומר ומצמצם כל הדברים שהם תחת ממשלתו שלא יצאו חוץך לגבול וע"כ נקרא המלך והמושל עוצר כ"ש זה יעצור בעמי (שמואל א') וכשפרש"י ע"פ ואפס עצור ועזוב כי המלך עוצר בעצמו וכו' ע"ש. נמצא שכל הדברים שהם ברשות האדם הם בבחי' צמצום כי יש עליהם בעה"ב שהוא עוצר ומושל שהוא בחי' צמצום כנ"ל, אבל דבר המופקר הוא בחי' בלי צמצום וע"כ כל הקודם זכה בו וא"א לזכות בו כ"א ע"י עשיה דייקא משיכה וכיוצא כנ"ל כי צריכין לעשות בו איזה עשיה ועובדא דייקא כפ יהקנין שהוא בחי' צמצום כדי שיחזור ויתקן בחי' הצמצומים הנ"ל כדי שימשיך כדי בחניות אלקות לתוך צמצומים שעי"ז עיקר המשכת שפע הפרנסה כנ"ל. כי עיקר כל העשיות והעובדו שצריכין לעשות בשביל פרנסה כולם הם בבחי' צמצומים כי כל המלאכות והמו"מ כלולים בל"ט מלאכות שהם בחי' ל"ט מלאכות המשכן (כמובא בדבריו ז"ל כ"פ) וכל מלאכת המשכן היו בשביל להמשיך רוחניות אלקות לתוך צמצומים שזה כל מעשי המשכן כדי להמשיך שכינת אלקותו למטה כ"ש ושכנתי בתוך בני ישראל:

וע"כ מי שאינו עוסק בתורה כראוי הוא מוכרח שיעשה איזסה עסק בשביל פרנסה כשרז"ל יכול אפילו יושב בטל ת"ל בורכך ה' וכו' בל אשר תעשה כי צריך לעשות איזה עסק מו"מ או מלאכה שהם בחי' צמצומים כדי שימשיך רוחניות אלקות לתוך הצמצומים שעי"ז עיקר המשכת הפרנסה כנ"ל, כי כל המלאכות והעסקים הם בחי' מלאכת המשכן שהם בחי' מלאכת מעשה בראשית (כ"ש בהתורה ואת העורבים צויתי וכו' בסי' ד' בלק"ת). וכל מלאכת מעשי בראשית היו בחי' צמצומים שעי"ז המשיך רוחניות אלקותו לתוך הצמצומים שבשביל זה היה כל הבריאה:

אבל מי שעוסק בתורה ועובד את הש"י אין צריך לעשות שו םעובדא ועסק בשביל פרנסה כי מלאכתו נעשית ע"י אחרים כשרז"ל. כי עיקר בחי' המשכת רוחניות אלקות לתוך הצמצומים הוא ע"י התורה ועיקר ע"י צדיקי אמת שזוכין לחדש חידושין דאורייתא אמתיים, וכל החידושי תורה הם בחי' התגלות אלקותו יתברך כ"ש בזוה"ק, ומובא בדברי ז"ל ע"פ ויקחו לי תרומה שכשרוצין ליקח ולהמשיך אותו ית' לוקחין אותו כביכול ע"י התורה ועיקר ע"י צדיקי אמת שזוכין לחדש חידושין דאורייתא אמתיים, וכל החידושי תורה הם בחי' התגלות אלק8ותו יתברך כ"ש בזוה"ק, ומובא בדברי ז"ל ע"פ ויקחו לי תרומה שכשצריכין ליקח ולהמשיך אותו ית' לוקחין אותו כביכול ע"י התורה שנקראת תרומה. וכשממשיכין התורה למטה ממשיכין אותה בכמה לבושין וצמצומים כדי שתוכל להתמשך למטה בזההעולם העשיה. וזה עיקר בחי' המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים שעי"ז נבראים עולמות וברואים חדשים ונפלאים כ"ש ולאמר לציון עמי אתה א"ת עמי (בפתח) אלא עמי (בחירק) וכו' כ"ש בזוהר בראשית, שהם עושין שמםי חדשים וארץ חדשה וכו' ועי"ז נמשכין כל ההשפעות וכל העשירות ופרנסת ישראל. וגם מי שאינו זוכה לזה לחדש בעצמו אעפ"כ גם ע"י שעוסק בדברי חידושי תורתם הקדושה הוא ג"כ ממשיך רוחניות אלקות לתוך צמצומים ע"י שלומד בפיו ומכניס לתוך דבורים התגלות אלקות. וע"כ כ"א כפי מה שמקבל עלי ועול תורה כן מעביר ופורק מעצמו עול דרך ארץ כי זוכה להמשיך רוחניות לאקות לתוך הצמצומים ע"י עסק התורה שעי"ז עיקר המשכת רוחניות וכו' כנ"ל. אבל כשא ינו עוסק בתורה הוא מוכרח לעשות איזה עסק בשב יל פרנסה. ואם זוכה לעשותו בקדושה ונושא ונותן באמונה ומרבה בצדקה לת"ח אמתיים אזי כל עסקיו בבחי' מלאכת המשכן שוא בחי' צמצומים בחי' המשכת רוחניות אלקות לתוך הצמצומים שעי"ז עיקר המשכת הפרנסה כנ"ל שעי"ז גדילה האמונה וכו' כנ"ל. וזה בחי' פרנסת כל ישראל שנקראים כולם צדיקים ע"ש הצדקה שנותנין. (כי מי שאינו נותן צדקה ואין פרנסתו נמשכת בבחי' הנ"ל אזי פרנסתו נמשכת ממקום אחר לגמרי ר"ל שעליו נאמר עושר שמור לבעליו וכו' ר"ל). וזה בחי' בטח בה' ועשה טוב וכו' שעיקר הפרנסה נמשכת רק מהשי"ת לבד וע"כ צריכין רק לבטוח בה' בחי' בטח בה' אך מה שצריכין לעשות איזה עסק בשביל פרנסה הוא רק בשביל להמשיך רוחניות אלקות לתוך צמצומים כנ"ל שע"י הפרנסה הנמשכת משם גדילה האמונה כנ"ל. וזהו ועשה טוב שעיקר העשיה כדי להמשיך רוחניות אלקות לתוך צמצומים כנ"ל כי רוחניות אלקות הו א בחי' טוב כי שם כולו טוב כ"ש טוב ה' לכל וכתיב טעמו וראו כי טוב ה'. וצריכין להכניס הטוב שהוא בחי' רוחניות אלקות בתוך עשיה וצמצום כדי שיהיה נמשך שכינתו למטה בארץ הזאת שבשביל זה נברא העולם כי מיום שברא את העולם נתאוה שיהיה שכינתו בתחתונים. וזהו ועשה טוב שצריכין להמשיך הטוב בחי' רוחניות אלקות בתוך עשיה ועובדא כנ"ל. וזהו שכן ארץ כדי להמשיך עשיה ועבדא כנ"ל. וזהו שכן ארץ כדי להמשיך שכינתו בארץ הזאת ועי"ז נמשך פרנסה ואכילה שעי"ז גדילה האמונה כנ"ל וזהו ורעה אמונה ורעה היינו השביעה והפרנסה הנמשך מבחי' המשכת רוחניות וכנ"ל שעי"ז גדילה האמונה וזהו ורעה אמונה וכנ"ל:

וע"כ א"א לזכות בדבר ההפקר כ"א ע"י איזה עשיה ועובדא דייקא כנ"ל כי העשיה והעובדא הוא בחי' צמצום שעי"ז ממשיכין בחי' רוחניות אלקות לתוך צמצומים שעי"ז זוכין בהעשירות והפרנסה הנמשך משם כנ"ל שעי"ז זוכה בהדבר המופקר שהוא כסף או שוה כסף היינו בחי' פרנסה ועשירות וכנ"ל:

וזהו בח'י כל הקנינים שצריכין לעשות בכל הדברים שקונין כי אין המקח נגמר בדברי םאלא בקנין שהוא ע"י איזה עשיה ועובדא דייקא. כי עיקר תכלית הצמצום הוא העשיה וע"כ א"א שיצא הדבר מרשות לרשות כ"א כשעושה בו קנין שהוא בחי' צמצום חדש שעושה בו זה האדם הקונה ועי"ז זוכה בהחפץ. כי עיקר הזכיה בכל החפצים והעשירו תוהפרנסה הוא ע"י בחי' הצמצומים שעי"ז ממשיכין רוחניות אלקות לתוך הצמצומים וכנ"ל. ועיקר תכלית הצמצום הוא העשיה וע"כ אי ןהמחק נגמר בדברים וכן אין יכולין לזכות בנכסזי הגר או במציאה ובדבר המופקר כ,א ע"י איזה עשיה ועובדא דייקא כפי הקני ןכי עיקר תכלית הצמצום הוא העשיה שעי"ז דייקא נושה ומתקן בחי' צמצום וממשיך בחי' רוחניות אלקות לתוך הצמצום שעי"ז זוכה בהחפץ שהוא בחי' פרנסה ועשירות כנ"ל:

אות ד והנה ע"פ התורה הנ"ל יתבאר כל ענין סדר התפלה וקימת חצות וציצית ותפילין ומקודם יפנה וטיול ידיו וכו' שעי"ז מתקנים בעובדא ואח"כ במלולא ע"י כל סדר התפלה כמבואר בכונות:

כי כל תקוני התפלה הכל בשביל לתקן ולהעלות את האמונה בכל התקונים המבוארים בתורה הנ"ל כי תפלה בחי' אמונה (כמובא בדברינו כמה פעמים) שהוא העיקר כנ"ל. כי להעלות האמונה הנפולה צריכין לחתור ולגלות המים שמהם גדילה האמונה שהם בחי' עצות שנמשכין ע"י שצועקין להשי"ת ממעמקים מעומקא דלבא וכו' כנ"ל. וזה זוכין ע"י שמצחצחין נשמתו ע"י האכילה והפרנסה שמקבלין ע"י המשכת רוחניות אלקות לתוך הצמצומים כנ"ל. וזהו בחי' קימת חצות כי אז מתחיל תיקון האמונה שהיא בחי' מלכות. שנקטנת בעת חשכת לילה וצריכין להעלותה ולהגדילה ועיקר תיקונה מתחיל בחצות. כי קימת חצות הוא התעוררות השינה ואז חוזרת הנשמה שהיא רוחניות אלקות לתוך הגוף שהוא תכלית הצמצום אשר בעת השינה היו רחוקים זה מזה כי שינה אחד מששים במיתה שהיא בחי' הסתלקות רוחניות אלקות שהיא הנשמה מהגוף שהוא הצמצום, וע"י התעוררות השינה בחצות חוזר נשמתו לגופו בבחי' המחזרי נשמתו לפגרים מתים וזהו בחי' המשכת רוחניות אלקות לתוך הצמצומים כי אין חוזרת נשמתו לגופו כמו שהלכה ממנו קודם השינה רק היא מתגדשת בשעת השינה בבחי' חדשים לבקרים דהיינו שנתוסף עליה אור רוחניות אלקותו יתב' וכשחוזרת לגופו זהו בחי' המשכת רוחניות אלקותו שהיא הנשמה שנתחדשה לתוך הצמצום שהוא הגוף כנ"ל. וזהו בחי' רוח צפוני המנשבת בכנור של דוד שעי"ז היה קם בחצות כשרז"ל, צפון הוא בחי' צמצום כי צפון הוא שמאל שהוא בחי' גבורות בחי' צמצום, ורוח צפון זה בוי' המשכת וחיבור רוחניות אלקות עם הצמצומים כי הרוח הוא רוחני שנמשך מרוחניות אלקות שמשם כל הרוחות והנשמות כי הרוח והנשמה הוא רוח אוירי כי שורש הרוח והאויר הוא ממקום גבוה מאד מבח'י רוחניות אלקות שמשם כל הנפשות והרוחות והנשמות כ"ש כל אשר נשמת רוח חיים באפיו וע"כ רוח צפון זה בחי' המשכת רוחניות אלקות שהוא בחי' רוח לתוך הצמצום שהוא בחי' צפון, וע"כ מצפון זהב יאתה כי משם עיקר העשירות והפרנסה מבחי' רוח צפונית שהוא בחי' המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים כנ"ל. וע"כ צפון חסר כי השי"ת ברא את העולם בג' רוחות וצפון חסר כשרז"ל כי כלל בריאת עולם הוא בחי' המשכת רוחניות אלקות לתוך הצמצומים בשביל בשביל לגלות האמונה הקדושה שבשביל זה נברא הכל כי שורש וחיות כל הבריאה כולה היא מרוחניות אלקותו ית"ש כ"ש בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם שצמצם והגביל כביכול רוחניות אלקותו בכמה וכמה צמצומים שונים ונפלאים עד שנמשכו לתוךם כל הברואים שהם תכלית הצמצום. וכל זה היה בשביל זה נברא הכל כנ"ל כ"ש וכל מעשהו באמונה. אבל אמונה מלכות א"א לה להתגלות בשלימות כ"א אחר הבריאה ע"י מעשה התחתונים כי אין מלך בלא עם, כי אמונה אין שייך כ"א בדבר שאין רואין וצריכין להאמין בו, דהיינו אחר שנתרחקה הביראה מהמאציל שאז א"א לראות ולהבין את המאציל ית' רק צריכין להאמין בו באמונה שלימה. אבל קודם הבריאה שהיה המאציל בלדו יתב' אין שייך אמונה כי הוא ית' יודע מעצמו בידיעה ברורה וכל זמן שיודעין בידיעה בורכה אין זה אמונה. ע"כ בתחילת הביראה לא היה להבריאה שלימות מחמת שעדיין לא נתגלה מדת האמונה שאינה מתגלית כ"א אחר שיש בני אדם בעולם כנ"ל וכל הבריאה א"א להתהוות רק ע"י אמונה כ"ש וכל מעשהו באמונה אבל אז עדיין לא היה שום אדם שימשיכו האמונה. רק שהשי"ת צפה שיהיו ישראל בעולם שיהיה להם אמונה ועי"ז ברא את כל העולם אבל לא היה להבריאה שלימות עד שבאו ישראל שהם ממשיכין רוחניות אלקות לתוך הצמצומים ומעלים ומתקנים את האמונה בכל עת. וע"כ נברא צפון חסר להורות שאין שלימות להבריאה עדיין ועיקר השלימות ע"י בני ישראל הצדיקים שהם עוסקים בתקון האמונה שהם ממשיכין רוחניות אלקות לתוך הצמצומים שמשם מנשב רוח צפונית כנ"ל שהוא עיקר תיקון הבריאה נמצא שנברא צפון חסר להורות שעיקר שלימות הבריאה הוא ע"י הצדיקים שהם ממשיכין רוחניות אלקות לתוך הצמצומים שהוא בחי' רוח צפון שכי"ז עיקר תיקון ושלימות כל הבריאה כי עי"ז נתתקנית האמונה שעל ידה היה כל מעשה בראשית כנ"ל. וזשארז"ל שצפון חסר שאם ירצה אחד לכפור בו ית'ולהודות בע"ז יאמר ול ושיברא רוח צפון וכו'. היינו כנ"ל שעיקר מה שצפון חסר הוא להכניע הכפירות ולהמשיך אמונה כי צפון נשאר חסר בשביל להכורות שהבריאה חסירה עד שיבואו הצדיקים שהם ממשיכין רוחניות אלקות לתוך הצמצומים שעי"ז ממשיכין בחי' רוח צפונית ומתקנים ומשלימי' את חסרון הבירא' בכל פעם. וזהו בחי' מה שהיה רוח צפונית מנשבת בכינור של דוד ועי"ז היה מנגן מאליו כי משם כל השירות והנגונים. כי כל השיר והנגון הוא בסחי' המשכת רוחניות אלקות לתוך הצמצומים כי עיקר הנגון הוא ע"י שמבררין ומצמצמין את הרוח טובה כמבואר במ"א (בסימן נ"ד) כי עיקר קול הנגון הוא האויר והרוח שמשם כל הקולות כידוע למחקרים. ועיקר הניגון ע"י צמצום הרוח והאויר ע"י האדם או הכלי המוציא הקול וע"כ ע"י רוח צפונית שהוא בחי' המשכת רוחניות אלהות לתוך הצמצומים שהוא בחי' צפון שמאל תאלכית הצמצום, עי"ז היה מנגן כנור של דוד כי משם כל הנגונים כנ"ל. ועי"ז היה דוד קם בחצות שחזרה נשמתו לגופו שהוא ג"כ בחי' המשכת רוחניות אלהו תלתוך הצמצום כנ"ל. וזהו עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר שנאמר על קימת חצות כשרז, לוזהו אעירה שחר שעיקר התקון בשביל לעורר ולהקיץ ולהעלות האמונה הנפולה שהוא בחי' אילת השחר כי אמונה היא בחי' שחרות מחמת שעיקר האמונה הוא רק במה שאין יודעין, ודבר הנסתר ונעלם הוא בחי' שחרות וחשך בחי' ישת חשך סתרו ושם עיקר האמונה שצריכין להתחזק באמונה עד שתאיר לו האמונה כאלו רואה בעיניו כ"ש רבינו ז"ל שזהו בחי' עליית השחר בחי' ואורח צדיקי כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום כי הם מתחזקים באמונה שלימה מתוך חשכת לילה עד שעולה ומאירה להם כשמש בצהרים. נמצא שקימת חצות הוא בחי' המשכת רוחניות אלהות לתוך צמצומים ועי"ז נמשך שפע ועי"ז נעשה איש תבונות ויכולין לדלות המים עמקוים ע" ישצועקין מעומקא דלבא כנ"ל. וזה בחי' כל סדר חצות שהוא קולות וצעקות שצועקין מעומק הלב בשביל להעלות האמונה מניפלתה. כיעיקר הצעקה בחצות הוא על חורבן ביהמ"ק וגלות ישראל שהוא בחי' פגם האמונה כי לא גלו ישראל אלא ע"י שפסקו מהם אנשי אמנה כשרז"ל וזהו בחי' כאיל תערוג על אפיקי מים שאומרים בחצות זה בחי' צעקות מעומק הלב בשביל לדלות המים עמוקי םעצה וכו' שעי"ז גדילה האמונה וזהו כאיל תערוג על אפיקי מים, אפיקי מים דייקא לגלות העצות שמהם גדילה האמונה שהם בחי' מים עמוקים בחי' אפיקי מים (כי העצות הם בחי' נ"ה שנקראים אפיקי מים כ"ש במ"א ומהם גדילה האמונה שהוא בחי' מלכות כי עיקר בנין המלכות הוא ע"י נ"ה כידוע והבן):

אות ה וע"י הצעקה מעומק הלב בחצות עי"ז חותרין ומגלין העצות עמוקות שמהם גדילה האמונה. וע"כ צריכין להתגבר ולעסוק בתורה אחר תיקון חצות כי התורה היא כולה עצות כ"ש לי עצה ותושיה כי ע"י התורה שעוסקין עאחר חצות לילה עי"ז דולין ושואבין העצות עמוקות ועי"ז מגדלין האמונה עד שנגדלת באור הבקר בבחי' חדשים לבקרים רבה אמונתך כי אז באור הבקר אז יהוא עיקר עליית האמונה מנפילתה. וע"י עליית האמונה נעשין גרים והגרים יכולין להזיק ע"י הגאוה שמכניסין שהו אבחי' ניאוף שמשם אחיזת המנהיגים של שקר וכו' וצריכין כח המגיני ארץ וכו' וזה בחי' ציצית שלובשין בבקר כאור היום שאז הוא עליית האמונה. כי ציצית בחי' אמונה מלכות כי ציצית תקון הבגדים שהם בחי' מלכות בחי' מלך הכבוד כי ר' יוחנן קרי למאניה מכבדותא. וע"י עליית האמונה נעשין גרים וזהו ג"כ בחי' ציצית כנפי השכינה (כ"ש בהתורה להמשיך שלום בסי' י"ד). וזהו בחי' והחזיקו עשרה אנשים וכו' בכנף איש יהודי בכנף דייקא שהוא בחי' ציצית ששם יתאחזו להתגייר. גם הציצית מתקנים פגם הגרים שהוא גיאות וניאוף כי ע"י הציצית מכניעין הגאוה דסיט"א ומעלין את הגאוה לשרשה להשי"ת בחי' ה' מלך גאות לבש שהוא בחי' והוו נפצי גלימייהו הנאמר שם בהתורה הנ"ל (באות ט"ו) ע"ש בחי' לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה שע"י כנפות הציצת שהם תקון הלבושים שמשם שורש הגאות דקדושה היינו גאותו של השי"ת כנ"ל עי"ז מכניעין הרשעים והסט"א שהם בחי' גאוה דסט"א שמשם ממשלת של המנהיגים של שקר שכל ממשלתם ע"י עזות וגאות כ"ש שם. כי המנהיגים של שקר הם בחי' מתלבשים בטלית שאינו שלהם כ"ש בנביאי השר ולא ילבשו אדרת שער למען כחש (זכריה יג) וע"י ציצית טלית של מצוה שהוא בחי' לבושו של השי"ת בחי' ה' מלך גאות לבש עי"ז מכניעין אותם כנ"ל. גם ציצית מכניע פגם הניאוף שמכניסין ע"י הגאות כ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים וכו' כ"ש אדמו"ר ז"ל (בסי' ז'):

אות ו ואחר"כ מניחין תפילין שעי"ז מעלין מבחי' החתים בשרו לבחי' פיתוחי חותם קודש לה' כ"ש שם היינו כי ע"י הציצית הכניעו תאות ניאוף שהוא פגם הגאות וע"י התפילין מתקנים עוד יותר שמתקנים פגם של ניאוף ומהפכין אותו מהיפך אל היפך שמעלין מבחי' החתים בשרו לבחי' פתוחי חותם שהוא בחי' תפילין כ"ש שם. וזה בחי' השמחה של תפלין שעי"ז מחזקין את המלאך כדי להנצל מטומאת מקרה לילה וכו' כ"ש שם ע"ש. וזה בחי' השערות של התפלין שהם בחי' שער ראשי' כעמר נקא שהוא בחי' תיקון השינה בי' חלום ע"י מלאך ע"ש. וזה בחי' תפילין של יד ותפילין של ראש כי מבואר שם שלפעמים בא פגם המקרה ח"ו מפגם המשפט ע"י דיינים שאינם הגוניםולזה צריכין בחי' קשר המרכבה בחי' מרכבו ארגמן וכו' ע,ש. וזה בחי' שני התפלין שהם תפלין של יד ותפלין של ראש, תפלין של יד זה בחי' תיקון החותם הנ"ל שמעליטן מהחתים בשרו לבחי' פתוחי חותם קודש לה' שזהו בחי' תפלין של יד בחי' ביד כל אדם יחתום. תפלין של ראש זה בחי' קשר המרכבה כי של ראש הוא בחי' מרכבה בחי' רוכב שמים (כ"ש אדמו"ר ז"ל בהתורה מרכבות פרעה בסי' ל"ח) כי המרכבה כלולה מארבע חיות שהם בחי' ד' המלאכים הנ"ל שסימנם ארגמן שהם בחי' ד' מחנות השכינה שכל זה הוא בחי' השל ראש שםה בארבע בתים כנגד ד' מלאכי המרכבה שמתקשרים ע"י הנחת השל ראש שעי"ז נתתקן תיקון המשפט שאז נתתקן המוח בשלימות וניצולין מפגם הברית ממקרה לילה בכל הבחינות ואז הוא גמר תיקון האמונה בשלימות כמובן בהתורה הנ"ל:

אות ז וזה בחי' יפנה ויטול ידיו שצריכין מקודם לדחות מותרות המאכלים כדי שיוכל להשב יע בצחצחות נפשו ע"י המאכלים שאכל מקודם כדי שיוכל לדלות המים הנ"ל כמבואר שם שע"י אכילת הצדיק הוא מצחצח נפשו וכו' אבל האכילה צריכה ברור. כי יש בהאכילה אחיזת הפסולת וע"י שנפנה ונדחה הפסולת לחוץ ואין נשאר כ"א דקות וזכות האכילה שהוא שביעת הנפש שמשם אכילת ושביעת הצדיק כי הצדיק אינו ניזון כלל מפסולת האכילה רק מזכות וצחות ורוחניות האכילה שעי"ז משביע בצחצחות נפשו. רק מאחר שמחטא אדה"ר נתערב הכל כידוע בהכרח שיהיה בהאכילה אחיזת הפסולת. והצדיק באכילתו מברר הטוב מן הפסולת והמותרות ואינו ניזון כ"א מהטוב ורחוחניות ועיקר הבירור נשלם ע"י שנפנה ודוחה הפסולת והמותרות לחוץ ואז נשאר רק הטוב והדקות והרוחניות שבמאכל. שעי"ז מצחצח נשמתו שעי"ז זוכין לדלות המים שמשם גדילה האמונה שזה צריכין בבקר בבחי' חדשים לבקרים רבה אמונתך כנ"ל. וזה בחי' יפנה ויטול ידיו כי אח"כ צריך ליטול ידיו במים שנמשכין ממים הנ"ל מבחי' מים עמוקים עצה בלב איש שהם בחי' מעיין ומקוה מים שהם מטהרין מכל הטומאות כיכל הטומאו' הם מבחי' כפירות כי ע"ז שהם הכפירות כלולים מכל הטומאות כי ע"ז מטמאה כמת וכנדה. כי עיקר הקדושה והטהרה הוא השי"ת שהוא קדוש וטהור כ"ש כי קדוש אני וכשרז"ל הקב"ה מטהר את ישראל וכו'. וכשיש לו כפירות ח"ו הוא רחוק מהשי"ת ואזי שורין בו כל הטומאות ר"ל ומשם השתלשלות כל הדבירם המטמאין כי כל דברים הטמטאין הוא מחמת שרחוקים מהשי"ת וקדושתו. וע"כ עיקר הטהרה מכל הטומאות הוא ע"י מים שנמשכין מבחי' מים עמוקים עצה וכו' הנ"ל שהם בחי' מעייני הישועה שהם מעין ומקוה מהטהרין מכל הטומאות בחי' מקוה ישראל ה' מושיע בעת צרה כי עיקר הישועות הם עצות (שהם בחי' נ"ה שנקראים ישועות כידוע) כ"ש ותקננו בעצה טובה מלפניך והושיענו מהרה למען שמך וכ"ש ותשועה ברוב יועץ. ולהיפך ר"ל כתיב האם אין עזרתה בי ותושיה נדחה ממני (איוב

אות ו' . וע"כ בבקר ע"י מצות נטילת ידים במים מכ"ש כשטובלין ומעין עי"ז ממשיכין המים ממעייני הישועה הנ"ל שהם בחי' מים עמוקים עצה וכו' שעי"ז גדילה האמונה שמטהרת מכל הטומאות וכנ"ל. ואח"כ מניחין ציצית ותפילין של יד ושל ראש שע"י כל זה מתקנין כל התיקונים הנ"ל כנ"ל: וכל זה עושין בעובדא ואח"כ צריכין לעשות כל התיקונים האלה במלולא כמובא בזוהר ובכוונות שצריכין כל העולמות בעובדא ובמלולא:

אות ח וזה בחי' כל סדר התפלה שעי"ז ממשיכין כל התיקונים הנ"ל במלולא כי בתחלה אומרים ברכת השחר תיכף בהקיצו משנתו ועי"ז ממשיכין רוחניות אלקות לתוך צמצומים במלולא. כי אנו מברכין אות וית' על שהחזיר נשמתינו לתוך גופינו כמו שאומרים המחזיר נשמות לפגרים מתים שזהו בחי' המשכת רוחניות אלקות שהיא הנשמה לתוך צמצומים שהם בחי' הגופים ואח"כ מברכין בפרטיות על כל פרטי החיות והפעולות והתנועות הנמשכין מהנפש מרוחניות אלקותו לתוך הגוף. כי כל תנועות הגוף הוא מהנפש כי הנפש מראה פעולותיה בגוף ואנו מברכין להשי"ת על כל פעולה ותנועה של הגוף שהיא ע"י הנפש ובזה אנו ממשיכין במלולא רוחניות אלקותו לתוך צמצומים שהם פעולות הגוף כגון כד פתח עיני מברך פוקח עורים ובזה ממשיכין במלול רוחניות אלקותו שמשם שורש הכח של הנפש שפועלת בגוף שיוכל לפקוח עיניו. וכן כד ית מברך מתיר אסורים וכד זקיף זוקף כפופים וכו' שבכל זה ממשיכין רוחניו תאלקותו שמשם כל כחות הנפש שנמשכין לתוך הגוף שהוא בחי' צמצום. נמצא שבברכות אלו ממשיכין בפרטיות רוחניות אלקותו שהם שרשי כחות הנפש לתוך פרטי הצמצומים שעי"ז יש לו כח לפקוח עיניו וליטשב ולזקוף וכו'. וזה בחי' מלביש ערומים כי הצמצוצים הקדושים הם בחי' לבושים כי בהם מצמצמין ומלבישין את רוחניות אלקותו ית' ומשם שורש כל המלבושים:

וזה בחי' רוקע הארץ על המים. ארץ הוא בחי' אמונה כ"ש שכן ארץ ורעה אמונה (כמבואר בדבריו ז"ל), מים הם בחי' המים עמוקים שמהם גדילה האמונה כ"ש שם כנ"ל. וזהו רוקע הארץ על המים כי עיקר קיום האמונה שהיא בחי' ארץ היא על המים שהם בחי' העצות שהם בחי' מים עמוקים עצה כנ"ל. וזהו בחי' המכין מצעדי גבר כי הרגלין הם בחי' עצות כ"ש וכל העם אשר ברגלך ההולכים אחר עצתך. כי עיקר הילוך האדם בדרכי ה' הוא על ידי העצות טובות וע"כ אנו מבקשים בעצתך תנחיני. כי ע"י המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים זוכין לחתור המים שהם העצות שהם בחי' רגלין שמשם עיקר כח הליכות האדם ומצעדיו בגשמיות ורוחניות. וזה בחי' שעשה לי כל צרכי שמברכין על המנעלים שהם שמירה לרגלין כי הרגלין שהם בחי' העצות צריכין שמירה גדולה שלא יגוף באבן רגלו שלא יהי נכשל ח"ו בעצות רעות של בני העולם הרודפין אחר הממון ותואת עוה"ז שהם אבן נגף לכל הרוצים ליכנוס בדרכי עובדתו ית' כי רוב עצותיהם מקולקלות. וע"כ התחיל דוד המע"ה ספר תהלים אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים כי בוודאי אשרי לו אשרי חלקו מי שנמטלט מעצת רשעים בשלימות כי כמה אנשים נלכדו בהם כצפרים האחוזות ר"ל. כי כמו שע"י עצות דקדושה בחי' מים עמוקים עצה וכו' נתגדלה האמונה כנ"ל כמ וכן להיפך ע"י עצות רעות ח"ו נחלשה האמונה דקדושה ח"ו ונמשכין אמונות כוזביות וכפירות ר"ל. והמנעלים הם בחי' שמירה לרגלין וע"כ ארז"ל לעולם ימכור אדם כל המ שי לו ויקח מנעלים לרגליו וע"כ מברכין עליהם שעשה לי כל צרכי כי הם בחי' שמירה לרגליט ןשהם בחי' העצות שעל ידם עיקר קיום האמונה כנ"ל: וזה בחי' אוזר ישראל בגבורה זה בחי' האמונה שנתגדלה ע"י העצות כ"ש והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו בחי' לבש ה' עוז התאזר הנזכר בתורה הנ"ל. וזה בחי' עוטר ישראל בתפארה שמברכין על עטיפת הראש זה בחי' ראש דברך אמת שהוא בחי' תפארת בחי' יעקב כידוע שמשם עיקר קיום האמונה בחי' צדק כדי אתחברת באמת אתקריאת אמונה כי עיקר העצות שעל ידם גדילה האמונה נמשכין מאמת כ"ש הן אמת חפצת בטוחות וכו' (כ"ש במ"א). וזה בחי' הנותן ליעף כח שמברכין על שנתחדשה נשמתו ומוחו בתוך האמונה בבחי' חדשים לבקרים רבה אמונת, היינו כנ"ל כי עיקר כל הברכות הם ע"י גידול האמונה בבקר שנתגדלה ע"י כל התיקונים הנ"ל. וזה בחיח' המעברי שינה מעיני וכו' ומסיימין הגומל חסדים טובים וכו'. כי בעת חשכת לילה שהוא בחי' העדר העצה בחי' מי זה מחשיך עצה (כ"ש שם) אז צריכין לישן ולסלק דעתו לגמרי שלא יתגברו האמונות כוזביות ח"ו הנמשכין מקלקול העצות שהם בחי' החשך של לילה כנ"ל. אבל צריכין למעט בשינה רק לישן מה שמוכרח בשבילן קיםו האדם כדי שיתחדש נשמתו בתוך האמונה העליונה שזהוא שורש האמונה. ואז בהקיצו כשחוזרת נפשו לתוך גופו חוזרין וממשיכין כל תיקוני האמונה ומגדילין אותה ע"י העצות שנתגלין כנ"ל. וזהו שמסיימין בברכת המעביר שינה הגומל חסדים טובים, חסדים טובים זה בחי' חסדי דוד הנאמנים שהם בחי' נ"ה שהם בחי' עצות (כ"ש במ"א). כי ע"י העברת השינה שחוזרת נשמתו לתוך גופו שהיא בחי' המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים עי"ז נמשכין עצות טובות שזהו בחי' חסדים טובים בחי' חסדי דוד כנ"ל. וזה בחי' כד שמע קול תרנגולא מברך הנותן לשכוי בינה כוו' מי שת בטוחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה (עיין לקמן מבואר היטב):

אות ט וזהו בחי' העקידהכי לדלות המים הנ"ל שהם העצות שמהם גדילה האמונה צריכין לצעוק מעומק הלב בחי' ממעמקים קראתיך וכו' בחי' צעק לבם אל ה' והצעקה מעומק הלב זה בחי' מסירת נפש על קידוש השם בחי' אליך ה' נפשי אשא ופרש"י לבי אכוין. וזה בחי' העקידה שיצחק מסר נפשו על קידוש השם ופשט צווארו ע"ג המזבח שזהו בחי' צעקת הלב ממעמקים שהוא בחי' מסירת נפש כנ"ל וע"כ משם נמשך בחי' שופר של ר"ה שהוא שופר של אילו של יצחק כ"ש והנה אילן אחר נאחז בסבך בקרניו כי קול שופר של ר"ה הוא בחי' ממעמקים קראתיך י"י שזהו בחי' כל בחי' ר"ה כידוע. כי אז בר"ה צריכין לתקן האמונה כמבואר בהתו' הנ"ל ע"כ צריכין אנו לתקוע בשופר שהוא בחי' קול היוצא מן הלב שהוא קול בלא דיבור וזה זוכין ע"י עקידת יצחק שמסר נפשו על ק"ה שמשם בחי' השופר של ר"ה. וע"כ נקרא מסירת נפשו בשם עקידה כי היא ברגלין להורות שע"י מסירת נפשו שהוא בחי' צעקת הלב ממעמקים עי"ז נתתקנו הרגלין שהם בחי' עצות שמם גדילה האמונה כנ"ל. וע"כ אחר העקידה אומרים פ' ק"ש שהוא אמונה היחוד כי ע"י כל הנ"ל זוכין לאמונה כנ"ל:

אות י וכשמעלין האמונה עי"ז נעשין גרים וכו' כנ"ל וזה בחי' פ' הקרבנות וקטרת שעי"ז מעלין הנצוצות מהקליפות שזה בחי' גרים שהם נפשות ונצוצות שעולין מהקליפות והס"א אל הקדושה:

אות יא וכשנעשין גרים יכולים להזיק לישראל ח"ו כי מכניסין גאוה וכו' שעי"ז נוטלין חרב הגאוה המנהיגי שקר שמשם נמשך תאוות ניאוף ח"ו. וצריכין להכניע אותם ע"י המגיני ארץ וכו' כ"ש שם ע"ש וזהו בחי' שירת הים שאומרים בסוף פסוקי דזמרה שמתחלת אשירה לה' כי גאה גאה שזהו בחי' הכנעת הגאות דסט"א כי מזכירין שהגאות והממשלה הוא רק להשי"ת וכל המתגאים נכנעים ונופלים לנפיו כמו שתרגם כי גאה גאה ארי אתגאי על גותניא וכו'. וזהו שמסיים ה' ימלוך לעולם ועד כי גאות דסט"א הוא בחי' מלכות דסט"א בחי' אנא אמלוך וע"כ מזכירין גדולת מלכותו שהמלוכה שלו יתב' בחי' ה' ימלוך לעולם ועד ובזה מכניעין ומפילין מלכות דסט"א שהוא בחי' גיאות וזהו שאומרים אח"כ כי לה' המלוכה וכו' והיתה לה' המלוכה והיה ה' למלך וכו' הכל לגלות מלכותו יתב' אשר אליוי לבד המלוכה בחי' כי לה' המלוכה ואין לשום אדם ונברא להתגאות ולמלוך ובזה מכניעין ומבטלין הגאות שמכניסין הגרים, גם שירת הים הוא בחי' תקון הברית כי קי"ס היה בזכות יוסף ששמר הברית כשרז"ל ובזה מכניעין פגם תאוות ניאוף שמכניסין הגרים ע"י הגאות כנ"ל:

אות יב ואח"כ אומרים ברכת יוצר אור ומזכירין שם סדר קדושה וגדולת המלאכים שעומדים באימה ובאירה ומקדשין שמו ית'. זה בח'י תקון התפילין שמעלין מבחי' החתים בשרו לבחי' פתוחי חותם קדש לה' שזהו בחי' קדוש קדוש קדוש ה' צבאות וכו'. וע"כ מזכירין שם גדולת המלאכים שעי"ז ממשיכין בחי' חיזוק המלאך כדי לזכות לחלום ע"י מלאך שהוא תיקון הברית כמבואר בהתורה הנ"ל שפגם הברית נמשך ע"י שנפגם ונופל החמימות והאש של המלאכים הקדושים וכו' וע"כ ע"י שמזכירין עוצם האימה והיראה של המלאכים הקדושים שהוא חמימות אש דקדושה כי היראה בחי' אש עי"ז מעלין החמימות והאש לשרשו ונכנע ונופל האש והחמימות הסט"א שמשם תאוות ניאוף כנ"ל. אבל עדיין צריכין לתקן המשפט וכו' כ"ש שם שלזה צריכין קשר המרכבה וכו' כ"ש שם וזהו בחי' והאופנים וחיות הקודש ברעש גדול מתנשאים וכו' ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו, האופנים וחיות הקודש הם בחי' קשר המרכבה כי האופנים וחיות הקודש הם הם המרכבה שזהו בחי' תיקון המשפט וע"כ הם אומרים ברוך כבוד ה' ממקומו, ממקומו זה בחי' תקון המשפט כי הקב"ה מקומו של עולם ועי"ז יכול לדון את כל העולם בבחי' אל תדין את חבירך עד שתגיע למקומו (כמבואר במ"א) שזהו בחי' תיקון המשפט כי עיקר פגם המשפט נמשך מחמת שאין יודעין בחי' צדיק וטוב לו צדיק ורע לו וכו' שזה נראה כעוות המשפט ומשם נמשך ונשתלשל בחי' פגם המשפט וכו' כמובן שם בהתורה הנ"ל ע"ש היטב. אבל ע"י שאומרים ברוך כבוד ה' ממקומו ומזכירין כי הוא יתב' מקומו של עולם ואין העולם מקומו ועי"ז יכול לדון כל אחד ואחד לפי מקומו, כפי מה שהוא יתב' לבד יודע את מקומו, עי"ז בוודאי נתבטלין כל הקשיות האלו של צדיק וטוב לו וכו' כי הוא יתב' דן ושופט את כ"א וא' לפי מקומו כפי מה שהוא לבד יודע מקום כ"א ואחד. כי השי"ת יודע שזה האדם אינו יכול להגיע לתכלית הנצחי כ"א ע"י שיהיה לו עשירות גדול וכל טוב בזה האולם ולהיפך האחר אינו יכול לבא לתכליתו הנצחי כ"א ע"י שיהיה לו עשירות גדול וכל טוב בזה העולם ולהיפך האחר אינו יכול לבא לתכליתו הנצחי כ"א ע"י שיהיה לו עניות ודחקות גדול בזההעולם והכל כפי מקומו של כ"א שאין שום אדם יודע המקום של כ"א כי אם הוא לבדו ית' שהוא מקומו של עולם. נמצא שע"י שאומרים ברוך כבוד ה' ממקומו דהיינו שהוא ית' מקומו של עולם ויכול לדון את כ"א לפי מקומו בזה ממשיכין בחוי' תיקון המשפט שזהו בחי' תיקון המרכבה כנ"ל. ועל כן האופנ ים וחיות הקודש שהם הם המרכבה הם אומרים ברוך וכו' ממקומו שהוא בחי' תקון המשפט שהוא בחי' קשר המרכבה כ"ש שם. וכשנתתקן המשפט שהוא בחי' קשר המרכבה ניצולין מאהבת הנפולין וזוכין לאהבה דקדושה וזהו בחי' ברכת אהבת עולם שאומרים אח"כ בחי' אהבה דקדושה שתלויה בקשר המרכבה בחי' מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה וכו' כ"ש שם ע"ש:

אות יג ואז אומרים ק"ש שהוא אמונה כי עתה האמונה בשלימות ע"י שזכינו לכל התיקונים הנ"ל עד תקון המשפט שהוא גמר התיקון כ"ש שם. כי באור הבקר אע"פ שאז אומרים ק"ש דקרבנות מחמת שאז התחילה האמונה להתגדל ע"י בחי' הנ"ל, אעפ"כ מאחר שעדיין לא נתתקנו שאר התיקונים עדיין גם האמונה לא נתתקנה בתכלית השלימות כי כל זמן שיש עדיין אחיזת פגם הגרים שבאים מעליית האמונה הנפולה שהוא פגם הגיאות והניאוף וכו' כנ"ל אזי גם האמונה אינה בשלימות כי הא בהא תליא אב לעתה שכבר נתתקנו כל הבחי' הנ"ל אזי האמונה בתכלית השלימות וע"כ עתה אומרים עיקר ק"ש שהוא שמע ישראל וכו' שהוא אמונת היחוד כי עתה האמונה בשלימות כנ"ל:

וזהו בחי' ד' גדולה דאחד זה בחי' תיקון המשפט שהוא עיקר גמר התיקון כי ד' דאחד הוא בחי' מלכות משיח כמובא שהוא בחי' תיקון המשפט כי משיח יזכה לתיקון המשפט בשלימות כ"ש ישפוט עניי עם וכו' וכתיב ושפט בצדק דלים וכו'. וזה בחי' ד' כנגד ד' מלאכי המרכבה שהם אוריא' רפא' גבריא' מיכא' שסימנם ארגמן בחי' מרכבו ארגמן. וזה בחי' י"ב תיבות שיש בשמע וברוך שם כנגד י"ב שבטי בני יעקב (כ"ש במ"א בסי' ל"ו) שהם בחי' מטה שלימה שהם בחי' ד' דגלים ד' מחנות השכינה שהם בחי' ד' מלאכי המרכבה הנ"ל בחי' מרכבו ארגמן שזהו בחי' אפריון עשה לו המלך שלה וכו' מרכבו ארגמן וכו' שנאמר על המשכן ובהימ"ק שהיו הד' דגלים מסבבין אותו כשפרש"י שם, ששים גבורים סביב לה הם ששים רבוא נשמות ישראל ע"ש. כי הד' דגלים י"ב שבטים הם בחי' המרכבה כנ"ל וכנגד זה הם י"ב תיבות שבפ' שמע וברוך שם כנגד י"ב שבטים שהם בחי' המרכב' שהוא בחי' תקון המשפט שעי"ז עיקר שלימות האמונה וכנ"ל. וזהו בחי' ואהבת את ה' בחי' אהבה דקדשוה ששורה במרכבה דקדשוה כנ"ל. וזהו בחי' והיה אם שמע שהוא בחי' גבורות בחי' יראה כידוע להמשיך על עצמינו יראה קדושה שהוא בחי' אש וחמימות והתלהבות דקדושה, להנצל מחמימות ואש דס"א שמשם תאוות ניאוף, כי מתחילה קודם ק"ש הזכרנו יראת המלאכים וכן באהבת עולם הזכרנו אהבתו ית' אותנו כ"ש אהבת עולם אהבתנו וכו' ומסיימין הבוחר בעמו ישראל באהבה. ועכשיו אנו ממשיכין האהבה והיראה עלינו ואנו מקבלין עלינו האהבה לאהוב אותו ית' בפ' ואהבת וכו' וכן מקבלין היראה עלינו בפ' והיה אם שמע להכניע ולבטל האהבות הנפולין ולבטל החמימות והאש דסט"א שהוא בחי' פגם היראה שהיא בחי' אש כנ"ל. וזהו בחי' פ' ציצית שהוא בחי' הכנעת וביטול תאוות ניאוף כ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וכו' וכנ"ל וזהו בחי' יציאת מצרים שמזיכין בפ' ציצית וברכת אמת ויציב כי יציאת מצרים זה בחי' תקון הברית כ"ש שם בהתורה הנ"ל ע"ש מ"ש שם על ענין ניסן ר"ה למלכים וכו' ע"ש:

אות יד וע"י תקון האמונה בכל הבחי' הנ"ל אז יכולין להתפלל וזהו בחי' תפילת ש"ע שאומרים אחר ק"ש כי קודם תיקון האמונה אין מועיל תפילה ולא זכות אבות כ"ש שם בתחילת התורה הנ"ל אבל עכשיו ע"י תיקון האמונה מועיל תפלה וע"כ מתפללין אז תפילת ש"ע ומתחילין בברכת אבות כי זכות אבות ותפילה אין מועיל כי אם על ידי אמונה וכנ"ל:

אות טו ונחזור על הראשונות לבאר מה שהשמטנו בסדר התפילה. וזה בחי' ברכת הנותן לשכוי בינה וכו' שמברכין תיכף כד שמע קול תרנגולא בחצות הלילה. כי קול התרנגול הוא בחי' צמצומים כי נמשך מההוא שלהובא דאשא דבטיש בגדפוי שהוא בחי' גבורות וצמצומים היינו ע"י שנמשך רוחניות אלהותו לתוך תכלית הצמצום כדי לעורר את העולם משינתם כדי שיעסקו בתיקון האמונה שהיא העיקר וע"כ מברכין אז הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה. כי עיקר אור היום הוא ע"י בחי' העצות טובות שנתגלין ע"י המשכת רוחניות וכו' כנ"ל בבחי' גולה עמוקות מני חשך כ"ששם על מארז"ל כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא, שחשך הוא בחי' העדר העצה ואור הוא בחי' התגלות עמוקות העצה מתוך החשך ע"ש וע"כ תיכף בהקיצו בחצות כד שמע קול תרנגולא נתתקןלברך אז הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה כי בוודאי צריכין לזה הבחנה גדולה להבחין בין אור יום שהוא בחי' עצות טובות ובין לילה שהוא בחי' קלקול העצות שהוא בחי' חשכת לילה כנ"ל. כי כמה בני אדם טועים בזה ונכשליםבעצות שאינן טובות שמטעין אותן בני העולם. כי העצות דקדושה הם עמוקות מאד מאד בחי' מים עמוקים עצה וכו'. כי אע"פ שעיקר העצות דקדושה הם תמימות ופשיות גמור כמבואר בדברינו כ"פ אעפ"כ יש בהם עמקות גדול מאד כי נמשכין מבחי' מים עמוקים כנ"ל וצריין לבקש הרבה הרבה מהשי"ת שיזכה שיאיר לו בתוך חשכת אפילתו עמקות אמתיית העצות דקדושה באופן שיתחזק בדרכי עבודתו ית' תמיד. וזהו בחי' הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה שמברכין בחצות לילה כי אז צריכין עיקר ההבחנה מאחר שעדיין הוא לילה ממש ואעפ"כ כבר התחיל לצמוח אור היום שהוא בחי' אור העצות הקדושות. כי השי"ת מרחם עלינו ומאיר עלינו גם בתוך החשך בחי' הארת העצות עמוקות להציל נפשינו מני שחת אבל צריכין לזה הבחנה גדולה שלא יטעה מן האמת על ידי המסיתים ומדיחים בעצות ושקרים וכזבים בדברים בדויים שאינם ע"פ תורתינו הק' כלל. ומי שחפץ באמת לאמתו ומתעורר לקום לעבודת השי"ת זוכה לשמוע קול הכרוז של התורה שהוא בחי' קול התרנגול בחצות שנשתלשל ונמשך משם ועי"ז זוכה להבחין בין האור ובין החשך בין יום ללילה דהיינו בין עצות טובות אל ההיפל שהיא תלויה בנקודה בעלמא ובחוט השערה וע"כ נסמך במקרא יחד מי שת בטוחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה. בטוחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה. בטוחות חכמה שהם הכליות זדה בחי' עצות כי כליות יועצות וזהו שנסמך מי נתן לשכוי בינה שהוא להבחין בין עצות טובות לההיפך וכנ"ל ושכוי פרש"י זה הלב ד"א זה התרנגול ושני הפירושים אחד כי ע"י קול התרנגול שמעורר בחצות שהוא בחי' המשכת רוחניות אלהות לתוך צמצומים עי"ז נתגלין עצות עמוקות מתוך החשך שעי"ז מבחין הלב בין יום ובין לילה בין אור וחשך דהיינו בין עצות טובות לההיפך וכנ,ל. נמצא שמי שת בטוחות חכמה שהם כליות יועצמות ומי נתן לשכוי בינה הם בחי' אחת ע"כ נסמכו זה לזה וכנ"ל:

אות טז וזה בחי' ברכת אמת ויציב שאומרים אחר ק"ש מיד אחר פרשת ציצית כי שמע והיה אם שמע ויאמר הם בחי' תקון האמונה שעי"ז מעלין מבחי' החתים בשרו לבחי' חותם דקדושה שהוא בחי' תפילין שהם נזכרין בב' פרשיות אלו. וכן ציצית הוא בחי' הכנעת הגאוה הכנעת תאוות ניאוף וכו' כמבואר כ"ז לעיל. וכ"ז הוא בחי' יציאת מצרים שהוא בחי' תיקון הברית כמבואר שם בהתורה הנ"ל (באות יוד) שבניסן ראוי שיתבטל זה הפגם לגמרי ע"ש וע"כ נזכר יציאת מרצים בק"ש דהיינו בפרשת ציצית ובשביל זה בעצמו תקנו פ' ציצית בק"ש כדי להזכיר יציאת מצרים בק"ש כשרז"ל. כי כל בחי' ק"ש היא בחי' יציאת מצרים שהוא התגלות האמונה שנתגלה אז וא ז נתגיירו גרים רבים ואז זכו לתקון הברית וכנ"ל שהוא בחי' חלום ע"י מלאך כ"ש שם. וכשזוכין לתקון הברית שהוא בחי' תפילין תקון המוחין אז ינעשין בחי' אמרות טהורות להחיות ולהשיב הנשמות הנפולות בבחי' שבעה משיבי טעם וכו' ע"ש. וזה בחי' אמת ויציב וכו' שהוא בחי' אמרות טהורות מזוקקות שבעתים להחיות ולהשיב בהם הנשמות הנפולות. כי כל ברכת אמת ויציב וכו' היא כולה רק דיבורי אמונה בחי' אמרות טהורות המשיבין ומחיין את הנפש מאד מאד כי כופלין ושונין ומשלשין ומרבעין וכו' וכו' את חביבות נעימות עריבות ידידות מתיקות האמונה הק' בו ית' ובתורתו הק' בדיבורים נפלאים ומתוקים מאד מאד כמו שאומרים אמת ויציטב ונכון וקים וישר ונאמר ואהוב וחביב וכו' וכו' שחוזרין בכמה וכמה לשונות יקרת חביבת נפלאות עריבות אמונתו הקדושה שכל זה הוא בחי' אמרים יקרים בחי' אמרות טהורות להחיות ולהשיב בהם כל הנפשות הנפולות. כי אחר שהעלינו האמונה בכל תקוניה ע"י כל התקונים שתקננו ע"י כל סדר התפלה עד הנה בעובדא ובמלולא עתה יוצאים אמרות טהורות להחיות ולהשיב בהם כל הנפשות הנפולות. כי אחר שהעלינו האמונה בכל תקוניה ע"י כל התקונים שתקננו ע"י כל סדר התפלה עד הנה בעובדא ובמלולא עתה יוצאים אמרות טהורות להחיות ולהשיב הנשמות הנפולות בבחי' סמכוניט באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני כ"ש שם, כמו החולה שהיה מוטל על ערש דוי אח"כ כשהתחיל להתרפא צריכין להחיותו ולהברותו בכמה וכמה מניי מטעמים המשיבין את הנפש, כמו כן מחמת שעתה העלינו האמונה הנפולה שהיא רפואה לכל החולאים ולכל המכות ולכ המכאובים בגשמיות ורוחניות, עתה צרייכן אמרות טהורות להחיות ולהשיב את הנפשות מחלישותם שזהו בחי' כל הדיבורים הקדושים והיקרים של ברכת אמת ויציב שכולם הם דיבורי אמונה הקדושה המחיין ומשיבין את הנפש מאד מאד למי שמשים לבו עליהם בחי' ודבריו חיים וקיימים נאמנים ונחמדים לעד וכו':

אות יז וזהו בחי' ח"פ אמת שאומרים בברכה זאת כי כל אלו האמרות טהורות שנמשכין ע"י המגיני ארץ ע"י עליית האמונה ותקון הברית וכו' כנ"ל כ"ז נמשך ע"י בחי' העצות העמוקות שממשיכין שמשם עיקר גידול האמונה כנ"ל שאלו העצות הם בחי' מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונות ידלנה כנ"ל. וע"כ אומרים בברכה זאת ח"פ אמת כי עיקר העצות הם אמת כי משם נמשכין העצות האמתיות שהם בחי' כולה זרע אמת בחי' הן אמת חפצת בטוחות כנ"ל (כמבואר מזה בהתורה ואלה המשפטים אמונה בסי' ז'). (כי העצות הם בחי' נצח והוד שנמשכין מת"ת שהוא בחי' אמת שעיקר גידול המלכות שהיא אמונה על ידם כי כל גידולה ע"י נה"י כידוע בכתבים). ומאלו העצות העמוקות בחי' מים עמוקים אשר על ידם עלתה האמונה ונתתקנו כל התיקונים הנ"ל, מהם נמשכין האמרות טהורות הנ"ל שהם דיבורי אמת להחיות בהם כל הנפשות כי עיקר החיות הוא ע"י אמת שהו אסמא דחיי כשרז"ל אתרא דהוה שמיה קושטא לא מיתו תמן. וע"כ כופלין ושונין האמת עד שמונה פעמים כי העצות שהם בחי' כולה זרע אמת נמשכין מעמקות נפלא ונורא מאד מאד בחי' מים עמוקים הנ"ל עמוק עמוק מי ימצאנו כ"א מי שהוא איש תבונות באמת בחי' ואיש תבונות ידלנה דהיינו שזוכה לצחצח נפשו וכו' כ"ששם. כי עיקר שורש העצה נמשך מבינה שהיא למעלה מז' ימי הבנין היינו ע"י איש תבונות הנ"ל שיש לו התבוננות אמתי להמשיך עצות אמתיות ממעמקים כדי לתקן כל העולם להמשיך האמונה שלימה בעולם (וזה בחי' בינה עד הוד אתפשטת ששם מקום העצות כידוע וכנ"ל והבן). ועיקר שלימות העצות הוא כשזוכין להעלות ולגדל האמונה על ידם בבחי' עצות מרחוק אמונה אומן, שצרייכן להמשיך העצות ממרחק גדול בבחי' ממרחק תביא לחמה עד שיזכה להעלות ולגדל את האמונה הק' היינו שצריכין להמשיך העצות מבחי' מים עמוקים עצה ואיש תבונות וכו' כנ,ל, היינו מבחי' בינה עילאה שהיא למעלה מז' ימי הבינה וע"כ הם ח"פ אמת כי מבינה עד אמונה שהיא בחי' מלכות הם ח' בחי' כידוע. כי האמונה שנתגדלה ע"י העצות שמשם יוצאין אלו האמרות טהורות כל זה נמשך ממעמקים מבחינת בינה שהיא למעלה מהבנין שמשם עד בחי' אמונה מלכות הם ח' בחי' ח' ספירות וכנגד זה הם ח"פ אמת דייקא בברכת אמת ויציב. כי עיקר שלימות ותיקון העצות הוא כשהם אמת בכל הבחינות מתחילה ועד סוף בבחי' ואמת ה' לעולם בבחינת כולה זרע אמת שיהיו העצות נמשכין מבחי' אמת מתחיחלה ועד סוף בכל הבחינות וע"כ הם ח"פ אמת להורות שבכל מדה ובחינה שנמשכים ועוברים שם העצות צריך שיהיה באמת לאמתו וזה עיקר שלימות העצות שעל ידם עולה האמונה. כי כל השקרים וכל הרמאות וכל מני ההטעאות והבלבולים והמניעות והמעכבים שמטעין ומעכבין ומבלבלין ומרמין את האדם מעבודתו ית' בכולם יש בהם אמת כי אם לאו לא היה בהם כח להטעות ולרמות את האדם כשרז"ל כל שק שאין בו אמת מתחילתו אינו מתקיים בוסופו. ולפעמים יש בהם אמת הרבה אבל אעפ"כ בחוט השערה שנוטים מהאמת באיזה בחינה נצמחים מהם עצות רעות מאד המאבדין את האדם ח"ו משני עולמות ר"ל בבחי' יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות שהתחלת הדרך הוא באמת דרך ישר אבל בסוף ואחרית נוטה מהאמת ומהפך העצה וע"כ אחריתה דרכי מות. וע"כ עיקר שלימות העצה היא רק כשהיא כולה אמת בבחי' כולה זרע אמת היינו שתיהיה אמת מתחלה ועד סוף בכל הבחינו' וכל זה ברור ומובן לכל משכיל החפץ באמת. ונתפוס לדוגמא איזה דברים ומהן יובן השאר למשל שיש בני הנעורים שאביהם שוכרים להם איזה רבנות או שבעצמם משתדלים בזה (וכבר מבואר גנות השוכרים את הרבנות בספרי הקדמונים וע' במהרש"א וכו') וכששואלין אותם על זה הם משיבים שכוונתם לטובה כדי שיהי לו פרנסה בכבדו ולא יתבטל מלימודו, אבל אעפ"כ העצה הזאת לרדוף אחר הרבנות אינה עצה טובה כלל כי הפסדו מרובה משכרו מאחר שהכל יודעין שבאמת כוונתו להתייהר ולקנטר והוא רודף אחר הכבוד ולבסוף מתבטל מלימודו ג"כ כאשר ראינו בעיניו כמהוכמה. וגם כל לידמו כל ימיו הוא שלא לשמה המגושם שהוא להתייהר ולקנטר שע"ז נאמר נול לו שנהפכה שלייתו על פניו כמו שפי' בתוס' שם ואם נרצה לטעון עמהם ימצאו כמה טענות ואמתלאות ותירוצים של אמת לפי דבריהם. אבל אפע"כ אינו אמת כי לא בעצה כזאת מצילין את האדם משאול תחתיות. וכן יש כמה דרכים כאלה שיש בהם הרבה אמת אעפ"כ אין זה עצה טובה. וכן בענין המחלוקת שנתעורר בין בני אדם וכ"א רודף את חבירו ומבלה ימיו ומבטל א"ע מפרנסתו לרדוף את חבירו וכשנשאל אותו על זה ישיב ויציל א"ע וכי בחנם אני שונאו ורודפו הלא כך וכך עשה לי ומתחילה בעלילה בא עלי וקפח פרנסתי ועשה לי עוולות גדולות כאלה. ויכול להיות שכל דבריו אמת אבל אעפ"כ העצה שלו כנגד זה היא עצה רעה ונבערה מאד דהיינו מה שנתייעץ לחלוק עמו ולרדפו כי ע"פ רוב מאבד פרנסתו ע"י המחלוקת יותר ויותר בגשמיות ורוחניות ומבהל ימיו ושנותיו להבל ולריק וחבירו קפח לו פרנסה אחת או גוזלו מנה או שתים והוא במחלוקתו מאבד מאה פרנסות ומאבד כל הונו ורכושו כאשר ראינו בעינינו שכמה וכמה אבדו הונם ורכושם וגם נאבדו משני עולמות ע"י המחלוקת שהתחילה מדבר קטן על עסק מנה או מאתיים או פחות או בשביל נצחון הקנטור וכבוד וכיוצא:

[וכן בענין הפרנסה שיש שמתרחקים מביתם כמה וכמה זסמנים בשביל פרנסה והם מתנצלים מה יעשו כי טפלי תלוים בהם והם צריכים פרנסה. אבל אעפ"כ אין זה עצה טובה להיות נע ונד כ"כ ומאבד עולמו הנצחי וע"פ רוב מאומה לא ישאו בעמלךם וכן כאלה רבות שיש לכ"א טענות שיש בהם הרבה אמת על כל דרכיו שאינם טובות אבל אעפ"כ עצתם רעות כי לא זה הדרך ולא זה העצה להציל א"ע וע"ז נאמר אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' כי כשהוא נגד ה' אין זה עצה כלל ועיקר העצה לפרנסה הוא רק בטחון להתחזק בבטחון שהשי"ת יכול לפרנסו בביתו כ"ש כי לא ממוצא וממערב וכו':

וכן לענין המחלוקת עיקר העצה שלום, לרדוף אחר השלום ולעבור על מדותיו כאשר הזהירנו רז"ל. וכן בכל הדברים עיקר העצה השלימה הוא כשהיא אמתיית מתחלה ועד סוף כנ"ל:

אות יח וזה בחי' ט"ו ווי"ן שבאמת ויציב כי כל דיבורים קדושים אלו שהם בח'י אמרות טהורות נמשכין מהעצות הנ"ל והעצןות הם בחי' ווין בחי' ווי העמודים בחי' עצת ה' לעולם תעמוד כי עיקר עמידת האדם וקיומו הוא ע"י עצות טובות כידוע לכל משכיל. וע"כ הם יט"ו ווין כנגד שבעה משיבי טעם שנמשכין ע"י העצות שנמשכין ממעמקים שהם ח' בחי' שהם בחי' ח' פעמים אמת שבברכה זאת כנ"ל והכל ביחד הוא ט"ו וכנגד זה הם ט"ו ווין אלו וכנ"ל:

וזה בחי' ותן בלבינו בינה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים וכו' ומונה כאן ח' בח'י להבין ולהשכיל וכו' עד ולקיים שהם ח' בחי' כי צריכין להשמיך העצות מבינה ששם שורש העצה דרך ח' בחינות עד שנזכה לקיים את כל דברי התורה באמת שהם עיקר העצות האמתיות כי הם תרי"ג עיטין דאורייתא כ"ש לי עצה ותושיה:

וזה בחי' שמיני עצרת שאז תיקון המשפט שהוא גמר תיקון האמונה שנתתקנה ע"י העצות (כמבואר שם באות י"ד). וע"כ גמר התיקון בשמיני עצרת דייקא כי עיקר המשכת העצה הוא דרך שמנה בחי' שהם בחי' ח"פ אמת שבאמת ויציב כנ"ל. וזהו בחי' שמונת ימי חנוכה שהם כנגד שמנה פעמים אמת שבאמת ויציב כמבואר בכונות כי חנוכה נו"ה בחי' עצות כידוע וע"כ הם שמנה ימים להאיר בהם ח"פ אמת הנ"ל כי עיקר שלימות העצה הוא כשהיא אמת מתחלה ועד סוף בבחי' ח"פ אמת כנ"ל:

וזה בחי' מילה בשמיני כי מצות מילה הוא לחתוך ולהעביר הערלה דחפיא על ברית שהור בחי' ענני דמכסיין על עיינין בחי' עשדו וישמעאל שהם כל לכל הקליפות והכפירות ופגם הברית וקלקול העצו. כי במקום הברית קודש דהיינו במקום הרגלין שם עיקר התגלות העצה כנ"ל ושם חופה הערלה שהוא בח'י עצות רעות עצת רשעים שהם עשו וישמעאל שע"י עצתם הרעות באים כל הקלקולים כנ"ל. וע"כ צריכןי למול ולחתוך הערלה בשמיני דייקא כי תיקון העצות הוא בבחי' שמינית כנ"ל. וזה בח'י למנצח על השמינית ודרז"ל על מילה שניתנה בשמיני ושם מתפלל על תיקון האמונה כ"ש שם הושעיה ה' כי גמר חסיד כי פסו אמונים וכו' כי תיקון האמונה ע"י העצות שהיא בחי' שמינית בחי' מילה שניתנה בשמיני כנ"ל:

אות יט והנה מבואר לעיל שקדושה דיוצר היא בחי' מה שמעלין מבחי' החתים בשרו לבחי' פיתוחי חותם קודש לה' שהוא בחי' תפילין (וכן מבואר בכתבים שברכת ק"ש הם כנגד תפילין ש"י) וע"כ קבעו קדושה בברכת יוצר אור כי יוצר אור אנו מברכין על אור יום שוא נמשך מבחי' העצות העמוקות שהוא ית' מאיר לנו בכל יום כדי לגדל ולהעלות את האמונה הק' בבחי' גולה עמוקות מני חשך כנ"ל. וע"כ קבעו בברכה זאת סדר קדושה כי כשמעלין את האמונה ע"י המשכת העצות ממעמקים צריכין אז להעלות מבחי' החתים בשרו לבחי' פתוחי חותם קודש לה' שהוא בחי' תפילין כנ"ל שזהו בחי' סדר קדושה שאומרים ביוצר כנ"ל שמזכירין קושת המלאכים שעומדים באימה וביראה ומעריצין ומקדישין וכו'. כדי להכניע ולבט האש והחימימות דסט"א ולהכלל בקדושת המלאכים הקדושים שנמשך מבחי' פיתוחי חותם קודש לה' כ"ששם שזהו בחי' חלום ע"י מלאך כ"ש שם. וע"כ צריכין להזכיר מדת לילה ביםו ואומרים יוצר אור ובורא חשך כשרז"ל, כי באור יום שאז הוא בחי' תפילין שמעלין לבחי' פתוחי חותם קודש לה', אז צרייכן להמשיך התיקון גם לחשכת לילה דהיינו שיתתקנו המוחין בשלימות הקדושה עד שנזדכה גם בלילה לבחי' חלום ע"י מלאך כנ"ל. נמצא שביום בעת תיקון המוחין צריכין לתקן מדת לילה לקדש את המוחין שלא יבא לידי טומאה בלילה כמו שאמרו רז"ל שלא תהרהר ביום ותבא לידי טומאה בלילה. כי צריכין לקדש את המוחין לבטל ולבער כל ההרהורים עד שיזכה להעלות מבחי' החתים בשרו לבחי' פתוחי חותם קודש לה' שהוא בחי' תפילין התנוצצות המוחין עד שיזכה לחלום ע"י מלאך. ע"כ צריכין לכלול מדת לילה ביום כי תיקון הלילה תלויה ביום וכמבואר בכתבים שכפי שהאדם מקדש א"ע ביום כן עולה נשמתו בלילה וכו'. וכן צריכןי לכלול מדת יום בלילה ואומרים גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור וכו' כי השי"ת מחדש בטובו בכל יןום תמיד מעשה בראשית ועיקר חידוש מעשה בראשית הוא מה שעולה ומתבררת האמונה הק' בכל יום שעי"ז נעשה ומתקיים כל מעשי בראשית כ,ש וכל מעשיהו באמונה. כי עלית האמונה הק' וגידולה הוא בכל יום ויום ובכל שבוע ושבוע ובכל חדש וחדש ובכל שנה ושנה ובכל שמיטה ויובל ובכל דור ודור וגם ביום א' יש כמה שינויים. היינו שבכל יום נעשים בירורים חדשים כפי היום עד שנשלם איזהבירו בכל ז' ימי השבוע ואע"פ שבכל יום היה בירור חדש כפי חילוקי הימים על כל זה בכלליות כל ימי השובע נחשבין לבירור א'. ואח"כ בשבוע השניה נעשה בירור חדש וגם אז יש שינויים גדולים בין כל יום ויום אך כלליות השבוע נחשב בירור חדש של השבוע כנגד השבוע הקודם, וכן בחדשים ושנים וכו'. וכן יש שנויים רבים בין כל אםד ואדם וכ"א מברר כפי בחינת נשמתו וכפי עבודתו ומעשיו הטובים. וכן יש בירורים חדשים בכל דור ודור כי כל העולם לא נברא ואינו מתקיים כ"א על האמונה כ"ש בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה. וכל מה שהשי"ת מסבב בעולמו הכל בשביל לברר ולגדל את האמונה הקדושה כיד שנזכה להכיר אותו ית' שבשביל זה באנו לעולם. ועיקר עליית האמונה הוא ע"י העצות עמוקות הנ"ל ע"כ צריכין בכל יום ויום עצות עמוקות חדשות כדי לזכות ולהעלות האמונה על ידם. וע"כ צריכין להתחיל בכל יום מחדש ולהתחזק בכ"פ מחדש כי א"א לברר הבירור בפעם א' כמבואר בכתבים ע"כ צרייכן בכל יום ובכל פעם בירור חדש וע"כ צריכן עצות עמוקות בכל יום מחדש. וזהו בחי' חשכת לילה שאז הוא בחי' שינה שהיא ג"כ יטובה גדולה כי היא נייחא למוחין כי בכל יום יוצאין עצות עמוקות חדשות שהם בחי' אור יום שעל ידם מתגדלת האמונה שזהו בחי' חידוש מעשי בראשית שבכל יום ויום כנ"ל. ואח"כ נפסקין ונסתלקין העצות שזהו בחי' הסתלקות המוחין בעת חשכת לילה כמובא. ואז צריכןי שינה לבטל א"ע לגמרי כי השינה היא בחי' ביטול באור הא"ס בחי' הסתלקות הנשמה מהגוף שהוא בח'י הסתלקות והתרחקות רוחינות אלקות שהיא הנשמה מהצמצום שהוא הגוף, רק שבשעת שינה אינה מסתלקת השנמה ח"ו לגמרי כמו בשעת מיתה רק נשארת קשורה קצת כידוע. וכ"ז לטובה כדי שתעלה נשמתו למעלה ותתחדש בבחי' עיבור כדי שתחזור מחדש לתוך גופו בתוספת אור כדי שיחזור וימשיך מחדש בחי' רוחניות אלקות לתוך צמצומים שהוא התחלת המשכת העצות שעל ידם עולה האמונה וכנ"ל והכל כדי לחזור להמשיך עצוחת עמוקות חדשות כדי לחזור ולברר ולהעלות האמונה הק' כפי הבירור שבאותו יום. וע"כ צריכין לכלול מדת יום בלילה כי התגלות העצות שהם אור יום שעל ידם מתגדלת האמונה הוא ע"י חשכת לילה בבחי' גולה עמוקות מני חשך. שדייקא ע"י החשך מתגלין עצות עמוקות כי מי שחפץ בעבודתו ית' באמת וחותר בכ"פ למצוא עצות להתקרב אליו ית' אזי חשכת. העצה הוא לו טובה, כי דייקא ע"י שנחשך דעתו ואינו יכול למצוא עצה לנפשו ואינו יודע מה לעשות להציל א"ע ממה שצריך להנצל ולהתקרב אליו ית'. עי"ז דייקא הוא חותר ומתגעגע יותר ומרבה בהפצרות ובקשות יותר להשי"ת שיאיר לו עצות עמוקות מתוך החשך הזה כ"ש דוד המע"ה עד אנה אשית עצות בנפשי וכו'. ועי"ז השי"ת מרחם עליו בכל פעם ומאיר עליו עצות עמוקות חדשות בכל פעם שעי"ז דייקא מתבררת האמונה מחדש בכ"פ כנ"ל שזה כל עבודת האדם:

אות כ וזה בחי' אל ברוך גדול דעה וכו' שהם כ"ב אתוון שהטיפה כלולה מהם כידוע שצרייכן להעלותה מבחי' החתים בשרו לבחי' פתוחי חותם קודש לה' שהוא בחי' תפלין כנ"ל. וזה שמזכירין גדול דעה להעלות הגאוה והגדולה אליו ית' לבטל הגדולה והגאוה דסט"א שהוא בחי' פגם הברית כנ"ל:

אות כא והנה מבואא לעיל שק"ש שהיא אמונה עיקר שלימותה היא כשזוכין לתקון המשפט שהוא גמר התיקון כנ"ל שזהו בחי' ד' גדולה דאחד שהיא בחי' מלכות משיח כנ"ל. וזהו בחי' בשכמל"ו שאומרים בלחש כי ק"ש שאומרים בהיכל אהבה אחר ברכת אהבת עולם דהיינו אחר שזכינו לאהבה הקדושה שזוכין ע"י קשר המרכבה שהוא בחי' והאופנים וחיות הקודש וכו' שהם הם המרכבה וכנ"ל. כל זה נתתקן ע"י תיקון התפילין בשלימות דהיינו ע"י שנזהרין מלהעלות אל המוח טיפת עשו וישמעאל שהם קלקול המוחין פגם התפילין כמבואר שם ע"ש היטב. וזהו בחי' אין מקבלין גרים לימות המשיח כי אז נזכה לתקון המשפט ע"י משיח כנ"ל שעיקר התיקון ע"י הרחקת הגרים כדי שלא יעלו בחי' טיפות עשו וישמעאל שלא יקלקלו המוחין בחי' התפילין וכו' וכנ"ל. וזהו בחי' שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד שאנו מייחדין שמו ית' עלינו שאנו אומרים שהוא ית' הוא ה' אלהינו ואנו לבד מיוחדין ומקושרים בו ית' וזר לא יקרב אלינו בחי' את ה' האמרת וה' האמירך וכו' בחי כי חלק ה' עמו וכו'.וכל זה כדי שיתפרדו כל פועלי און כדי לרחק ולגרש מאתנו בחי' טיפת עשו וישמעאל שלא יקלקלו התפילין והמוחין ח"ו שלא יקלקלו את בחי' המשפט כדי שנזכה לתקון האמונה בשלימות וכנ"ל. נמצא שבפ' שמע אנו מרחקין מאתנו הגרים שאין לקבלם שהם בחי' טיפת עשו וישמעאל וכנ"ל. ואז השלם תקון המשפט שהוא גמר תיקון האמונה שלימות כנ"ל. אבל אז כשהאמונה בשלימות אז דייקא הוא גמר תיקון הגרים והנצוצות שצריכין לקבלם ולהעלותם שבהם עסקנו בכל התפילה לבררם ולהעלותם וכנ"ל ולא נשלם התיקון עד עתה שזכינו לתקון המשפט. ועתה שכבר נשלם תיקון המשפט עתה דייקא נשלם תיקון הגרים שצריכין להעלותם. וזהו בח'י בשכמל"ו שמרמז על הגרים שצריכים לקרבם שזהו בחי' בשכמל"ו שאומרים, שמלכותו ברוך ומבורך לעולם ועד בכל מקום שהוא בחי' ומלכותו בכל משלה דהיינו שאפילו במקומות החיצונים מבורך שם כבוד מלכותו לעולם ועד כי גם שם יש ניצוצות הקדושים בחי' גרים שאנו מעלים אותם כנ"ל. וע"כ צריכין לומר בשכמל"ו בלחש כדי שלא יקטרגו המקטריגים שלא יתאחזו החיצונים כשרז"ל, היינו שלא יתאחזו ח"ו בח'י טיפת עשו וישמעאל שהם בחי' הגרים שאסור להעלותן וכנ"ל. וזה שארז"ל משל לבת מלך שהריחה ציקי קדרה אמר יש לה גנאי לא תאמר יש לה צער וכו'. ציקי קדרה זה בחי' הקדושות הנפולות בחי' נפשות הגרים שצריכין לקרבם, היינו תיכף שאורמים שמע ישראל וכו' שאז נשלם תקון האמונה ע"י בחי' תקון המשפט שהוא בחי' מלכות משיח כנ"ל אז האמונה מלכות מתאוות להעלות נפשות הגרים שעסקנו בתחלה לבררם ולגמור תקונם כי עתה גמר תקונם מאחר שעכשיו נגמר תיקון האמונה כנ"ל. אבל היא מתייראת להעלותם שלא יתאחזו ח"ו גם בח'י טיפת עשו וישמעאל שהם קלקול המשפט שעיקר עסקינו עתה לרחקם ולגרשם וכנ"ל. והו תאמר יש לה גנאי כי מתייראת מאחזית החיצונים שהם בחי' טיפת עשו וישמעאל כנ"ל, לא תאמר יש לה צער כי אעפ"כ בהכרח לגמור עתה תיקון נפשות הגרים שצריכין להעלותן שעסקנו בכל התפילה לבררם כנ"ל ע"כ התחילו עבדיה להביא לה בחשאי, שאומרים בשכמל"ו בלחש לגלות אלהותו בכל מקום כדי לקרב נפשות הרחוקים שהם בח'י נפשות הגרים אבל אומרים זאת בלחש כדי שלא יתאחזו החיצונים כשרז"ל היינו שלא יתאחזו בחי' טיפת עשו וישמעאל שהם בחי' קלקול המשפט בחי' פגם האמונה שכל אריכת הגלות בעוה"ר על ידם, כי גלות הארוך של עכשיו הוא גלות עשו וישמעאל שנמשך מפגם האמשפט הנ"ל שא"א לצאת מלגות זה כ"א עש"י משיח שיבא ב"ב שיזכה לתקון המשפט כנ"ל:

אות כב וזהו שארז"ל שיעקב אבינו קודם הסתלקותו רצה לגלות את הקץ ונסתלקה הימנו שכינה, אמר שמא יש ח"ו במטתי פסול כמו שיצא ישמעאל מזקיני ועשו מאבי השיבו לו בניו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד כשם שאין בלבלך אלא אחד וכו' פתח יעקבו אמר בשכמל"ו. כי יעקב זכה למטה שלימה שהם י"ב שבטי יה שהם בחי' קשר המרכבה תיקון המשפט וכנ"ל וזהו בחי' משפט וצדקה ביעקב אתה עשית כי יעקב חי' תקון המשפט ע"כ רצה לגלות את הקץ כי עיקר קץ הגאולה תלויה בתקון המשפט כנ"ל ונסתלקה הימנו שכינה. כי אע"פ שהוא זכה לשמירת הברית בשלימות לאהבה דקדושה לבחי' תיקן המשפט אעפ"כ עדיין לא הגיע הזמן לגלות הקץ כי עדיין צריכים בירורים רבי םמאד עד שיהי' נמשך בחי' תיקון המשפט דהיינו תיקון הברית בכל העולם וע"כ עדיין הקץ סתום בחי' קץ הפלאות. כי עיקר התיקון ע"י בחי' פלאות שהם בחי' העצות עמוקות הנ"ל שהם פלאי פלאות בחי' אודה שמך כי עשית פלא כ"ש שם, ומחמת שאז לא נשלם תיקון העולם עדיין ע"כ נסתלקה הימנו שכיהנה כשרצה לגלות הקץ, וסבר שמא יש ח"ו פסול במטתי כמו שיצא ישמעאל מזקיני וכו'. היינו שמא ח"ו העליתי בחי' טפת עשו וישמעאל אל המוח שזהו בחי' פגם המשפט מיד פתחו ואמרו שמע ישראל וכו' כשם שאין בלבך אלא אחד וכו'.שמע ישראל ה' אלהינו ה'אחד זה בחי' תקון המשפט כנ"ל היינו שאמרו לו שח"ו אין פסול במטתו ולא פגם במשפט כי ה' אלהינו ה' אחד ואנחנו עמ ווהוא אלהינו ואין זר עמנו וכנ"ל. מיד פתח יעקב ואמר בשכמל"ו כי עכשיו צריכין לגלות מלכותו גם במקומות הרחוקים שזהו בחי' בשכמל"ו כנ"ל כדי לקרב נפשו תהגרים שרציכין לקרב וכנ"ל. וזהו שארז"ל נימרי' לא אמרה משה, לא נימרי' אמרי יעקב כי משה לא אמר בשכמל"ו שמרמז על התקרבות הגרים שצריכן לקרב, מחמת שמתיירא שלא יתאחזו גם בח'י טיפת עשו וישמעאל שהם בחי' פגם המשפט שהם בח'י הגרים שאסור לקרבם וכ"ז מחמת שמשה כבסר נכשל בענין הגרים כי קירב את הער"ר וכוונתו היה לטובה כדי שיתדבקו גרים בשכינה אבל הם גרמו כל צרות ישראל מחמת שנתקרבו יותר מדאי בחי'וגם ערב רב עלה אתם דהיינו שהי' רב יותר מדאי עד שנתאחזו גם בחי' טיפת עשו וישמעאל שהם קלקול המשפט וגרמו מה שגרמו. ע"כ לא אמר משה בשכמל"ו שמרמז על הגרים וכנ"ל ע"ע התקינו לומר בלחש כדי לקרב מי שצריכין לקרב ולרחק בחי' טיפת עשיו וישמעאל וכנ"ל:

וזה בחי' חשאי וסוד בחי' כל הסודות שמגלין הצדיקים הגדולים בסוד ובלחש ועיקר הסוד כיד שלא ישמע מי שאינו ראוי להם. וכל הסודות שמגלין כל כונתם לטוה בשביל תיקון העולם כעדי שיתקרבו כל הרחוקי' לעבודתו ית' עי"ז, אבל מדברים בלחש ובסוד דייקא וזה מחמת בח'י הנ"ל כדי לשא יתקרבו כ"א מי שראוי להתקרב ולא אותן שאינן ראויין להתקרב שהם בחי' טיפת עשו וישמעאל שצריכין לגרשם. וזה בחי' גר שבא להתגייר אומרים לו מה ראית שבאת להתגייא א"א יודע שישראל בזמן הזה דוויים סחופים וכו' אם אמר יודע אני ואיני כדאי מקבלין אותו וכו'. היינו כנ"ל שמעלימין בפניו מעלת ישראל ואומרים לו דיבורים לרחקו וכל זה הוא בחי' סוד שאין מגלין לו מיד גודל עוצם גדולת ישראל שיזכו לעתיד רק אדרבא אומרים לו בהיפך נמצא שמעלימין ממנו האמת בסוד. וכ"ז כדי שאם ירצה לפרוש יפרוש כשארז"ל ובזה יהי' נבחן ונבדק אם הוא מאותן הגרים שראויים לקרבן שאז בודאי יתגלה לו הסוד. וידע ויבחין מיד גדולת ישראל ויבין פנימיות כונתם של העוסקים עמו שכונתם לקרב רק שצרייכן להפך הדבר קצת כדי להעלים הדגר בסוד ובלחש. אבל אם הוא מבח'י טיפת עשוו וישמעאל בודאי יתרחק כי הוא לא יזכה להבין פנימיות דעתם שהוא בחי' סוד ויתרחק ובודאי צריכין לרחקו כנ"ל ובשביל זה דיברו בתחלה בהעלם ובסוד כנ"ל וזהו בחי' בשכמל"ו שאורמים בחשאי בבחי' סוד וכנ"ל בילא"ו:

וזהו סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם עיני תמיד אל ה' וכו' שנסמכו זה לזה היינו שדהמע"ה אומר בעד כלל ישראל בעד כל הנופלים והרחוקים אשר הם תפוסים בהבלי עוה"ז כמו ברשת ואמר שיש סוד ה' ליראיו וכו' אשר על ידו יש לי תקוה ג"כ תמיד לצאת מרשת. וזהו נסמך עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי כי עיקר התקרבות הרחוקים הוא ע"י בחי' סוד וכנ"ל ומי שמאמין בסוד ה' אשר ליראיו יש לו תקוה תמיד בחי' סוד ה' ליראיו עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי וכנ"ל:

אות כג וזה בחי' רמ"ח תיבין דק"ד כדי להמשיך האמונה הקדושה בכל הרמ"ח איברים כ"ש בהתורה ויהי ידיו אמונה (בסי' צ"א) שצריכין להמשיך האמונה בכל האברים ע"ש:

אות כד וזה מגינינו ראה אלהים בחי' תקיון ע"י המגיני ארץ והבט פני משיחך בחי' תיקון המשפט שיהי' ע"י משיח וכנ"ל:

אות כה וע"כ בפ' שמע נזכר מצות תפלין בלשון יחיד כ"ש וקשרתם לאות על ידך וכו'. אבל בפ' והיה נזכרו בלשון רבים כ"ש וקשרתם אותם לאות על ידכם וכו'. כי כבר מבואר למעלה שפ' שמע ואהבת זה בחי' תקון המשפט ששם אהבה דקדושה וע"כ שם נזכרו התפילין בלשון יחיד להורות כי שם אין זר אתנו כי שם הוא בבחי' אין מקבלים גרים לימות המשיח לרחק טיפת עשו וישמעאל שעי"ז עיקר תקיון המשפט כנ"ל. אבל פ' והיה אם שמע הוא בבחי' יראה שהוא בחי' קדושת המלאכים שזאת הבחי' הוא מה שמעלין לבחי' פתוחי חותם שזהו בחי' תקון הגרים כנ"ל ע"כ נזכרו שם בלשון רבי םכי שם הוא בבחי' התקרבות הרחוקים שהם הגרים שצריכין לקרבם ע"כ נזכרו שם בלשון רבים מחמת שמעלין גם אחרים עמנו שהם הניצוצות ונפשות הגרים שצריכין לקרבם וכנ"ל:

כי דייקא אחר שזוכין לתקון המשפט שהו אע"י שמרחיקין טפת עשו וישמעאל כנ"ל אז דייקא יכולין לעסוק בשלימות לקרב הגרים הראויין להתקרב כי אין מתייראין עוד מקלקול הבא ע"י הגרים שאין ראויין להתקרב מאחר שכבר זכו לתקון המשפט כנ"ל. ועל כן בשכמל"ו דייקא אחר שמע ישראל וכן והי' אם שמוע אחר שמע כי אחר המשכת בחי' תיקון המשפט אז דייקא חוזרין ועוסקין בשלימות בבחי' התקרבות הגרים הראוין להתקרב וכנ"ל. והבן היטב. וע' היטס בכל התורה תקעו הנ, לבכל פרט ופרט הדק היטב היבט ואז תוכל להבין קצת דברינו. וע' לקמן בסוף מ"ש מהפע"ח שאל תתמה שהזכרנו הספירות וכו' כ"פ וכו' ומשם תוכל להבין לכאן שבשביל זה צריכין כ"פ להפוך הסדר וכו' ויש בזה הראבה לדבר. וגם דייך לזה מה ששמעתי מפיו הקדוש שאין מי שיוכל להבין בתורתו כ"א מי שיודע לומר כל תורה פנים ואחור והבן:

אות כו והנה עיקר תיקון גמר האמונההיא תפלת י"ח כי עיקר התפלה ע"י אמונה כ"ש שם וכנ"ל וע"כ מרומז בברכה ראשונה של התפלה כל תקוני האמונה הנ"ל ובתחלה מזכירין זכות אבו תכ"ש או"א אלקי אברהם וכו' כי כשנתתקנה האמונה אז מועיל תפלה וזכות אבות ע"כ מזכירין עמה זכות אבות ואח"כ מתחילין לסדר ולהזכיר כל תקוני האמונה הנ"ל מתחילה ועד סוף וזהו האל הגדול הגבור והנורא זהו בחי' המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים שהם בחי' המדות וזהו האל שהוא אלקות, הגדול הגבור והנורא הם בחי' השלמה קוין חג"ת שהם חסד די ןרחמים שהם כלל כל המדות היינו בחי' המשכת רוחניות אלקות לתוך הצמצומים שהם המדות. אל עליון זה בחי' אורות הצחצחות שהם למעלה מהספירות שבהם מצחצחין נפשו בבחי' והשביע בצחצחות נפשך הנ"ל שזוכין לזה ע"י המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים וזהו בחי' אל עליון שהיא בחי' צחצחות שהם עליונים מהספירות ועי"ז זוכין לחתור ולהמשיך העצות עמוקות הנ"ל. וזהו גומל חסדי םטובים הם בחי' חסדי דוד הנאמנים (כמבוא בכוונות) שהם בח'י נ"ה בחי' עצות. וזהו טובים ואיתא בכוונות שפירושו שהם מוחי המלכות כי המוחין נקראים טובים היינו כנ"ל כי חסדי דוד שהם העצות הם מוחין וקיםו של המלכות שהיא האמונה הקדושה כי עיקר גידול האמונה על ידם כנ"ל. וקונה הכל זהו בחי' גרים שנעשין ע"י עליית האמונה שזהו בחי' וקונה הכל שהוא ית' קונה הכל ומלכותו בכל משלה ואפילו או"ה נכנעים אליו ומודים בו ית'. וכשמקרבין הגרים יכולין להזיק לישראל ח"ו וכו' וצריכין כח המגינ ארץ וכו' וזהו בחי' וזוכר חסדי אבות שהם בחי' המגיני ארץ שהם זרועות עולם כי הזרועות מגינים על האדם כמו כנפי העוף שמגינים על העוף כי הזרועות במקום הכנפים בעוף שהם בחי' מגינים וע"כ וזוכר חסדי אבות שהם זרועות עולם כידוע הם בחי' המגיני ארץ שמעלין לבחי' פיתוחי חותם וכו'. אבל עדיין צריכין תיקון המשפט שיהי' ע"י משיח כנ"ל וזהו ומביא גואל וכו' שהוא משיח שהו הגואל צדק שעל ידו יהיה תיקון המשפט ואז נשלם גידול האמונה בשלימות כנ"ל. וזהו ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה כי עיקר שלימות האמונה כשזוכין להודיע אותה לבניו ולבני בניו בבי' והודעתם לבניך ולבני בניך בחי' ועד סור ודור אמונתו כדי להגדיל שמ וית' עד עולם כי עיקר הגדלת השם דקדושה הוא ע"י הבנים כ"ש ולא ימחה שמו מישראל כי הבנים שמשאירין מגדילין שמו ית' בכל דור ודור ועי"ז מקימין שם אביהם ואמם. וע"כ הבנים אומרים קדיש על אביהם ואמם שעיקר הקדיש הוא הגדלת שמו ית' כ"ש יתגדל ויתקדש שמיה רבא וכו'. וכל זה זוכין ע"י תיקון המשפט שהוא עיקר שלימות תיקון הברית שהו אבח'י שמיני עצרת שאז הנוק' עוצרת הטיפה ואינה נשחתת ח"וומזה נמשכין הולדות דקדושה שמולידין בנים בקדשוה שמודיעין להם האמונה מדור לדור שעי"ז נתגדל ונתקדש שמו בכל דור. וזהו ומביא גואל לבני בניהם למען שמו שמביא הגואל צדק שהו אמשיח שהו אתיקון המשפט לבני בניהם. כי עיקר התיקון בשביל הבנים דהיינו לזכות לתקון הברית להנצל מהשחתת זרע רק להשאיר בני םובני בנים בקדושה שעי"ז עיקר הגדלות שמו כנ"ל וזהו למען שמו וכנ"ל. וזהו באהבה בחי' אהבה דקדשוה ששורשה מברכבה דקדשוה שזוכין ע"י תיקון המשפט שהוא על ידי הגואל צדק כנ"ל:

וכל זה זוכין ע"י העצות שהמשכנו ממעמקים ע"י שצועקים להשי"ת מעומק הלב בבחי' ממעמקים קראתיך בחי' צעק לבם אל אדני כ"ש שם. וזהו מלך עוזר ומושיע ומגן זהו בחי' צעקת הלב ממעמקים שעל זה מרמזין אלו התיבות מלך עוזר וכו' שהוא צעקה סתם שצועקין אליו יתב' ואין מפרשין לפניו יתק שום הצטרכות ובקשה בפר טיות רק צועקין בתם מעומק הלב מלך עוזר ומושיע ומגן כמו מי שהוא בצרה גדולה עד שאינו יכול לפרש בקשתו כלל רק צועק מעומק הלב אליו מלך עוזר וכו' שצועק סתם וקורא אות וית' לעזרה וישועה ואינו מפרש בקשתו כלל מעוצם דוחקו שזהו בחי' צעקת הלב ממעמקים שעי"ז חותרין העצות הנ"ל שעי"ז גדילה האמונה שעי"ז עיקר התפלה כנ"ל. והנה כלליות ברכה זאת נקראת ברכת אבו תכי עתה אנו ממשיכין עלינו זכות אבו שזוכין שיועיל ע"י תיקון האמונה כנ"ל וכבר מבואר לעיל שהאבות הם בחי' המגיני ארץ כנ"ל וע"כ מסיימין מגן אברהם ואמרים ב' פעמים מגן, מלך עוזר ומושיע ומגן ואח"כ בא"י מגן אברהם כנגד המגיני ארץ שהם תיקון הגרים שנעשין ע"י עליית האמונה כנ"ל. ועיקר המגינים הוא בחי' אברהם שהוא ראש האבות והוא התחיל להמשיך האמונה בעולם כי היה ראאש למאמינים וע"כ היה ראש לגרים כי הגרים נעשין ע"י אמונה כנ"ל וכשעושין גרים יכולין להזיק ח"ו וצריכין כח המגיני ארץ שמעלין ומתקנים הגאוה וכו' כנ"ל. וזה שאמר השי"ת לאברהם אל תירא אברם אנכי מגן לך מגן דייקא שהאיר עלי ווהמשיך בו כח המגיני ארץ כי הוא היה צריך לזה ביותר מחמת שהיה ראש למאמינים וראש לגרים וכו' וזהו נדיבי עמים נטספו עם אלקי אברהם כי לאלקים מגיני ארץ וכו' כי הכל אחד כי נדיבי עמים נאספו הם עמו כי אברהם הוא הראשון שהתחיל לעסוק בהם כנ"ל. וזהו שנסמך לזה כי לאלקים מגיני ארץ כי לזה צריכין בחי' כח המגיני ארץ כנ"ל וכנזכר זה המקרא כי לאלקים מגיני ארץ שם בהתורה הנ"ל כי הוא ר"ת מלא"ך ע"ש וע"כ מסיין ברכת אבו תבא"י מגן אברהם וכנ"ל:

אות כז וע"כ אברהם וכל האבות עסקו בחפירות בארות כי כל עבודתם היה להעלות האמונה מנפילתה לגלות אלקותו בעולם ע"כ עסקו בחפירות בארות מים כדי לחתור ולחפור המים עמוקים הנ"ל שמהם גדילה האמונה כנ"ל:

אות כח ואלו המגיני ארץ עוסקים לברר ולהעלות מבחי' החתים בשרו לבח'י פיתוחי חותם קודש לה' כנ"ל שזהו בחי' תפילין כנ"ל וצריכן לתקן בחי' הצמצום של המוחין שזהו שם שדי שבתפילין שלא ישוטט המוח במה שאין לו רשות כי אפילו בקדושה אסור לו לצאת במחשבתו חוץ לגבול וכו' מכ"ש וכ"ש שלא בקדושה ח,ו ח"ו וזהו בחי' שדי שיש די וגבול באלקותו לכל בריה ע"ש היטב (באות ז) וזהו בחי' ברכת אתה גבור לעולם אדני שהוא בחי' בגורות בחי' שמאלו תחת לראשי וכו' כ"ש בכונות היינו בחינת צמצומם המוחין שנמשך מבחי' גבורות מבחי' שמאל שזהו בחי' שמאלו תחת לראשי, ראש הוא הגדלת המוח והחכמה שבראש וצריכין להמשיך ולהניח בחי' השמאל תחת הראש והדעת היינו בחי' הצמצום כדי שיצמצם את מוחו שלא לשוטט חוץ לגבול שיש לו וכנ"ל. וזהו בחי' מחיה מתים שמזיכירן שם כ"פ כי מחיה מתים זה בחי' בירורים שמבררים הנצוצות מעמקי הקליפות שהם סטורא דמותא ומעלין אותן ומחיין אותם כ"ש בכוונות הינו שמעלין ומבררין מבחי' החתים בשרו מבחי' פגם הברית לבחי' פיתוחי חותם קודש לה' שזהו עיקר הבירור כי פגם הברית עיקר סטרא דמותא בחי' רגליה יורדת מות. וכשמתגברין על יצרו ומשברין את ההרהורים רעים ומעלין מחבינת החתים בשרו לבחי' חותם דקדושה בזה מעלין הנצוצות שנפלו ע"י פגם הברית ממות לחיים. כי המוחין דקדושה הם עיקר החיים בחי' החכמה תחיה ועיקר הבירור הוא ע"י הצמצום שצריכים ליזהר מאד ולהתגבר בכל כוחו לצמצם את מוחו שלא להניח את מחשבתו לשוטט ולהרהר ח"ו ואפילו כשבא עליו איזה הרהור רע בעל כרחו צריך להתגבר לתפוס את מחשבתו ולצמצמה שלא תוסיף להרהר ולחשוב בזה כלל רק להמשיך המשחבה לדברים שבקדושה ועי"ז עיקר העליה והבירור. ובזה ממשיך על עצמו כח המגיני ארץ שמעלין מהחתים בשרו לפיתוחי חותם וכו' דהיינו שהמחשבות וההרהורים רעים שממנו היה נעשה ח"ו החתים בשרו דהיינו מקרות ח"ו, הוא מעלה אותם מהחתים בשרו לבחי' פיתוחי חותם קודש לה' דהיינו שכופה את מחשבתו ומהפכה ממות לחיים וחושב דייקא מחשבות קדושות בתורה ועבודה וי"ש כי המחשבה ביד העדם להטותה כרצונו למקום שהוא רוצה כמבואר בדברינו כ"פ. וע"כ מזכירין תחיית המתים בברכת אתה גבור שהו אבחי' תקון צמצום המוחין כי עיקר הבירור ע"י הצמצום של המוחין וכנ"ל. וכן צריכין לצמצם המוחין אפילו בקדושה שלא ישוטט המוח במה שאין לו רשות בחי' במופלא ממך אל תדרוש וכו' כ"ש שם כי כשמשוטט ח"ו במה שאין לו רשות אפיל ובקדושה זהו בחי' ריבוי האור שגורם שבירת כלים ח"ו שמשם כל הנצוצות הנפולין שמשם נמשכין כל ההרהורים וכל המחשבות רעות כנודע. ע"כ בברכת אתה גבור מתקנים צמצום המוחין בכל הבחי' שלא תצא המשחב חוץ לגבול הקדושה למ'קומות החיצוניםלחשוב ח"ו מחשבות חוץ ח"ו, וגם שלא תצא ותשוטט המשבה במקומות הקדושים למעלה ממדרגתה שלא תהרוס הגבול ח"ו כנ"ל ועי"ז עיקר הבירור שהוא בחי' תחיית המתים כנ"ל. וזה בחי' כלום במחשבה אתברירו שעיקר הבירור הוא ע"י המשחבה ע"י שכופה את מחשבתו שלא תחשוב חוץ לגבול וכנ"ל. וע"כ מזכירין ה' פעמים תחיית המתים בברכה זאת כנזכר בכונות כי ע"י הבירור הנ"ל שהוא בחי' תחיית המתים עי"ז מתקנים את המוח והדעת שבראש ואז נתתקנים הה' חושים שכולם נמשכים מהמוח שבראש כ"ש שם לענין ר"ה (באות י"ד) ולענין הישיבה (באות ט"ו) וכנגד זה מזכירין ה"פ תחיית המתים כנגד הה' חושים שבראש שנתתקנים ע"י הבירור והעליה שמעלין מהחתים וכו' לחותם דקדושה שהוא תקון המות שזהו בחי' תחיית המתים כנ"ל. וזהו בחי' אתה גבור לעולם אדני שפי' כשפרש"י ע"פ ואתה מרום לעולם אדני שפי' שם לעולם ידך על העליונה וכו' ע"ש וכן הכונה כאן שאומרים אתה גבור לעולם כו' דהיינו שהש"י גבור לעולם ועד תמיד. כי לעולם ידו על העליונה ובוודאי יתגבר ויגמור כצרונו. היינו שאפילו אם כבר נתעה האדם הורגלה משחבתו לשוטט ולחשוב בחוץ ח"ו מחשבות זרות ורעיונים והרהורים רעיטם ח"ו אעפ"כ השי"ת גבור לעולם ואם יתלה עיניו למרום יוכל להתגבר לעולם על המשחבות וההרהורים ולהמשיך מחשבתו אל הקודשה כי המחשבה בידו תמיד והשי"ת גבור לעולם לעמוד בעזרואם ירצה להתגבר עליהם. וזהו מחיה מתים אתה ורב להושיע מחיה מתים הוא בחי' הבירור שנעשה ע"י התגברות המשחבה כנ"ל וזהו ורב להושיע שהש"י רב להושיע וישועתו רבה מאד מאד ויכול להושיע תיד ועיקר הישועה נמשך מבחי' עצות טובות כי העצות נקראים ישועות כנ"ל. היינו שמזכירין כאן התחלת התיקון שהם העצות העמוקות הנ"ל שמהם התחיל התקון כנ"ל כדי להמשיך העצות העמוקות עלינו גם עתה כדי שנוכל ליתן עצה בנפשינו לעצוד כנגד המחשבות רעות המתגברים כשטף מים רבים ח"ו כי בכל תקון ותקון צריכין עצות היינו עצות אמתיות הנמשכין ממעייני הישועה מעצות עמוקות הנ"ל כדי לזכות להתגבר על כל המונעים והמעכבים את התקון:

וזהו בחי' הזכרת טל וגשם בברכה זאת כי מימי הטל והגשם נמשכין בשרשם מבחי' מים עמוקים עצה הנ"ל שהם המים שמהם גדילה האמונה ומשם נשתלשל ונמשך מימי הטל והגשם בגשמיות. וע"כ אין הגשמים יורדים אלא בזכות אמונה כשרז"ל, וכשפוגמין באמונה שהוא בחי' ע"ז נאמר ועצר את השמים ולא יהיה מטר כי כשיש אמונה שנמשכת מעומקא דבירא מבחי' מים עמוקים הנ"ל עי"ז נמשכין גם הגשמים בגשמיות ולהיפך להיפך ח"ו וכנ"ל. וזהו בח'י החילוק שבין טל וגשם כי טל אינו נעצר לעולם אבל גשמים נעצרין ח"ו ע"י פגם האמונה וצריכין לזה תפילות ותקון האמונה כשרז"ל כי הטל יורד בכל בקר כ"ש ובבקר היתה שכבת הטל וכו'. כי בענין האמונה שהיא בי' מלכות יש שני בחי' כי יש בחי' עצם הנקודה של מלכות אמונה שזאת הנקודה קיימת לעד ואינה נפסקת לעולם בבחי' ומלכותו ואמונתו לעד קימת בחי' והערץ לעולם עומדת וזהו בחי' השפעת האמונה הקדושה שנשפעת עלינו מלמעלה תמיד שמשם שורש האמונה שנקבע בלב כל או"א. אבל יש בחי' ב' דהיינו מה שצריכין להוסיף תוספת הארה וחיות ומוחין על נקודת האמונה ולהגדילה בכמה הגדלות ולבנותה ולעשותה בחי' פרצוף וזה תלוי בתקון מעשינו מכובן כ"ז בכוונות האריז"ל ע"פ דרכו הקודש, שיש בחי' נקודת המלכות שהיא נקודה אחת מעשר ספירות ושי בחי' הגדלת המלכות מה שצריכין להגדיל הנקודה ולהוסיף עליה בחי' ט' ראשונות כדי לעשותה בחי' פרצוף שזה תלוי בתיקון מעשינו בחי' באלקים נעשה חיל וכו' כידוע כ"ז וכן לענין התיקונים הנאמרים בהתורה הנ"ל. וזהו בחי' טל וגשם, כי הטל אינו נעצר ויורד בכל יום בבקר כי הש"י מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית והכל בשביל לגלות אמונתו בעול' לידע שיש רב ולשיט מנהיג ומושל ית"ש לעד שזהו העיקר כנ"ל. וע"כ בכל יום ויום נמשך חיות להאמונה הקדושה ממים עמוקים הנ"ל שמשם עיקר גידולה כדי שיהי קיום לעצם נקודת האמונה הנ"ל כדי שלא יחרב העולם ח"ו שמתקיים ע"י אמונה כנ"ל, ומבחי' זאת נמשך הטל בכל יום בבקר כי עיקר התגלות האמונה היא בבקר כנ"ל. אבך עדיין אנו צריכין ע"י תקון מעשינו לתקן נקודת האמונה להגדילה ולבנותה וכו' כנ"ל וע"כ אנו צריכין בכל יםו לעורר ע"י מעשינו המים עמוקי םהנ"ל וכו' כדי להגדיל את נקודת האמונה כדי שתאיר האמונה באור גדול ובהתגלות נפלא בכל העולם ומשם נמשך בחי' גשמים. היינו ע"י שאנו חותרין וחורפין עד שמוצאין את המים עמוקי' הנ"ל כדי להגדיל ולבנות את האמונה כנ"ל שזהו בחי' חפירות הבארות שחפרו האבות כנ"ל, ומאלו המים עמוקים שאנו חותרין מוצאין ע"י התעוררות שלנו משם נמשכין הגשמים שבאין ע"י אתערותא דלתתא דייקא. וע"כ הגשמים נעצרין לפעמים ח"ו כשאין האמונה בשלימות דהיינו כשאין עוסקים לחתור המים הנ"ל שמהם גדילה האמונה שמשם שורש הגשמים וכנ"ל אז הגשמים נעצרין ח"ו. ואז צריכין תפלה שהוא בחי' אמונה שנמשך ממים עמוקים הנ"ל שאנו חותרין ועי"ז חוזרים ויורדים הגשמים וכנ"ל. וזה בחי' מכלכל חיים בחסד זה בחי' תיקון המאכלים שממשיכין כדי לבר רולקתן פגם הברית שנמשך ע"י פגם המאכלים ח"ו כ"ש שם (באות יוד) וזהו בח'י מכלכל חיים בחסד בחסד דייקא היפך המאכלים שיש בהם אחיז תהשדים ח"ו שהם באים מתוקפא דדינא ר"ל. וזהו בחי' סומך נופלים זה בחי' האמרות טהורות הנ"ל שנמשכין ע"י הבירור הנ"ל שעל ידן מחיין כל הנשמות הנפולות כ"ש שם וכנ"ל. וזהו בחי' ורופא חולים כי ע"י תיקון האמונה נמשך רפואה כנ"ל. וזהו בחי' ומתיר אסורים, זהו בחי' הגאולה בחי' גאולת מצרים שיצאנו מבית האסורים מעבדות לחירות שאז נתבררו ונתתקנו כל ניצוצי קרי של אדה"ר שזה היה עיקר הגאולה כמובא שם בהתורה הנ"ל על ענין ניסן (באות יו"ד) ע"ש. כי מחמת שברכה זאת מדברת מעיקר הבירור שמבררין ומעלין מהחתים בשרו לבחי' חותם דקדושה שזהו בחי' תחיית המתים ע"כ מזכירין בה כל הבחינות הנ"ל שנעשין ע"י הבירור הנ"ל שהוא תיקון האמונה שנעשה ע"י המשכת העצות ממעמקים כנ"ל:

אות כט ואז אומרים קדושה וברכת אתה קדוש כי ע"י הבירור הנ"ל נשלם הקדושה ע"י שמעלין מבחי' החתים בשרו לבחי' פיתוחי חותם קודש לה' כנ"ל, וזהו בחי' וקדושים בכל יום יהללוך סלה בכל יום דייקא כי בכל יום צריכין לתקן ולברר כל התיקונים הנ"ל שעי"ז נתוספת קדושתו כו' למעלה ע"י שעולה הקדושה ממקומות הנמוכים שזה עיקר התעלות הקדושה וכנ"ל:

אות ל וע"כ מתחילין אחר שלש ראשונות ברכת אתה חונן כי שלש ראשונות הם בח'י ברכת אבו תכי הם כנגד האבות אברהם יצחק ויעקב כידוע שהם בחי' המגיני ארץ שהם התחלת האמונה שהם מעלין מהחתים בשרו לבחי' פיתוחי חותם שהוא תקון הדעת כנ"ל. וע"כ מתפללין תיכף אח"כ על הדעת שהיא ברכת אתה חונן לאדם דעת כי שלשש ראשונות הם רק הזכרת שבחוח כשרז"ל ובסדור שבחו אנו מזכירים כל התיקונים הנ"ל. אבל עכשיו מתחיל עיקר התפילה שהיא בקשת צרכיו דהיינו שאנו מבקשין ומתפללין שימשיך עלינו הוא יתב' כל התיקונים הנ"ל שנעשין ע"י המגיני ארץ שהם עוסקים להשלים הדעת שהוא עיקר הקדושה. וזה שמבקשין מיד על הדעת שהוא ברכת אתה חונן ואח"כ מבקשין השיבנו וסלח לנו זהו בחי' ר"ה ועשי"ת ויוה"כ כמבואר שם בהתורה הנ"ל (באות י"ד) שבר"ה נתתקן הדעת ע"י תקון האמונה שזהו בחי' ראש השנה עיין שם. ובעשי"ת מתקנים החותם ומעלין לבחי' פיתוחי חותם קודש כי זה עיקר התשובה בחי' אם תוציא יקר מזולל וכו' וביוה"כ הוא גמר תיקון החותם וכו'. וזהו בח'י אלו הג' ברכות אתה חונן זה בחי' תיקון הדעת בחי' ר"ה השיבנו בחי' תשובה בחי' עשי"ת בחי' אם תוציא יקר מזולל דהיינו לזכות לברר בכל פעם מהחתים בשרו לבחי' פיתוחי חותם וכו' כנ"ל. סלח לנו זה בחי' יוה"כ שאז הוא סליחות עוונות שאז גמר תיקון החותם כנ"ל. ואח"כ אומרים ברכת גואל ישראל ועי"ז ממשיכין בחי' הגאולה בחי' קדושת ניסן שאז היה גאולת מצרים שעי"ז הוא חיזוק המלאך שעי"ז הוא תיקון המאכלים שלא יקלקלו המאכלים את הדעת ע"י מקרות ח"ו שבאים משם שמהם כל העינויים והצרות והגליות ר"ל כידוע ועל זה אנו מתפללין שיראה בעניינו ויריב ריבינו מאת כל מזיקי עלמא העומדים עלינובכל יום וימהר לגאלינו מהם גאולה שלימה. וכל הגאולות הם בחי' קדושת ניסן כי בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל היינו שימשיך עלינו בחי' קדושת ניסן שהוא בחי' חיזוק המלאך כדי להנצל ממקרות ח"ו הבאים ע"י המאכלים כ"ש שם ע"ש. ואח"כ מתפללין על רפואה וברכת השנים כי עיקר הרפואה ע"י תקון האמונה כמבסואר בתחילת התורה הזאת, שכשנופלין מאמונה ח"ו באים מכות מופלאות ח"ו שאין מועיל להם רפואות וכו'. אבל כשמעלין ומתקנין האמונה זוכין לרפואה אבל עיקר הרפואה נמשכת כשזוכין לתקון המאכלים הנ"ל שהם בחי' ניסן בחי' גאולת מצרים שאז נאמר כל המחלה אשר שמתי וכו' לא אשים עליך כי אני ה' רופאיך:

אות לא כי כאשר נדקדק בדברי התורה הנוראה והעמוקה והרחבה הנ"ל נמצא בכל פינה ובכל קצה דברים נפלאים. כי בתחלה חושב כמה בחי' שנתקלקלםי ע"י נפילת האמונה דהיינו שבאים ח"ו מכות מופלאות שאין מועיל להם לא רפואות ולא זכות אבות ולא תפלה ולא קולות וגניחות וכו'. ואח"כ מבאר איך לתקן את האמונה בכל הבחי' המבוארים שם כנ"ל. וכבר ביארנו שאין האמונה נתתקנת בשלימות עד שזוכין לכל התיקונים הנאמרים שם עד תיקון המשפט כנ"ל ואז דייקא נגמר תיקון האמונה בתכלית השלימות כנ"ל. ועתה נוכל לומר שהתיקונים האלו הם כנגד בחי' הקלקוליםהנ"ל וכנגד כל פגם וקלקול מקלקולים הנ"ל יש כאן תיקון כנגדו, כי ע"י שצועקים מעומק הלב עי"ז חותרים המים הנ"ל ומוצאין עצות עמוקות הנ"ל שמהם גדילה האמונה כנ"ל, עי"ז נתתקנין הקולות והגניחות וכו' שיכולין להועיל עתה כי הקולות והגניחות הם בחי' קול בלא דיבור וע"כ נתתקנין ע"י עמקי הקולות הקולות ממעמקים מעמקי הלב שהם שרשי הקול. וע"י המגיני ארץ שהם מתקנים את הגרים ומעלים לבחי' פיתוחי חותם קודש וכו' עי"ז נתתקן שיועיל זכות אבות כי האבות הם בחי' המגיני ארץ כנ"ל. וע"י תיקון המאכלים שנתתקנים ע"י שמחה שהוא חיזוק המלאך עי"ז נמשך רפואה. כי עיקר כל הרפואות הםך ע"י אכילה ושתיה שנותנין מאכלים ומשקאות לרפואה וכשזוכין מקבלין הרפואה ע"י כל מה שאוכלין ושותין בבחי' ובירך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך. וע"י תיקון המשפט שהוא קשר המרכבה עי"ז נתתקן בחי' התפלה כי התפלה היא בחי' קשר המרכבה כידוע שע"י התפלה נעשה עיקר היחוד שהוא בחי' מטה שלימה של יעקב שהוא בחי' ד' דגלים של י"ב שבטים שהם בחי' המרכבה כנ"ל וכ"ש רבינו ז"ל (בלק"ת בסי' פ"ד) שעיקר התחברות והדביקות להשי"ת הוא ע"י התפלה שעל ידה עיקר היחוד כידוע. וע"כ עיקר התפלה ע"י משפט כ"ש בהתורה אמור אל הכהנים (בסי' ב'). כי עיקר שלימות התפלה תלויה בתיקון המשפט שהוא קשר המרכבה שעי"ז עיקר היחוד והחיבור של כנס"י עם השי"ת בחי' מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה אהבה וכו' כידוע. נמצא שהרפואה נמשכת ע"י תיקון המאכלים שנתתקנים על ידי שמחה כנ"ל (כי כל הרפואות באים ע"י שמחה כ"ש במ"א בלק"ת בסי' כ"ד) שזהו בחי' ניסן בחי' הגאולה שזהו בחי' ברכת גואל ישראל ע"כ נסמך אח"כ ברכת רפאינו וכנ"ל. ואח"כ מיד ברכת השנים שמתפללין שיהיו השנים כסדרן ויברך את כל מניי תבואתה לטובה שםה המאכלים, היינו שמתפללין על תקון המאכלים שיהיו נמשכין בבחי' ברכה ולא יהי בהם שום אחיזת השדים שהם בחי' קללה ח"ו שעאל ידם קלקול המאכלים שגורמין מה שגורמין ח"ו כנ"ל. וע"כ מזכירין כ"פ בבקשה זאת לשון ברכה כ"ש ברך עלינו ותן טל ומטר לברכה וכו' ומסיימין מברך השנים הכל כדי להוציא את האדמה ופירותיה מהקללה של אדה"ר שהוא ע"י פגם הברית ח"ו ע"י ניצוצי קרי של אדה"ר כידוע. ואנו מבקשין שהשי"ת יבטל הקללות ויהפכם לברכה דהיינו שיתקן המאכלים ולא יהי' בהם שום אחיזת הסט"א כלל. גם ברך עלינו מרמז על בחי' סדר הזרעים הנזכר בתחילת התורה הנ"ל שעי"ז עיקר הרפואה דהיינו שיברך את כל מניי תבואת האדמה לטובה ובכלל זה הוא תקון הסדר של הזרעים כי בלא זה בודאי אין התבואה טובה מאחר שאין נגדלים ונתלשים בסדרם הראוי ח"ו. נמצא שאנו מתפללים גם על סדר תיקון של הזרעים שעי"ז עיקר הרפואה וע"כ נסמלך ברך עלינו לרפאינו וכנ"ל. ואח"כ אומרים תקע בשופר שמתפללין על קיבוץ נדחים דהיינו לתקן ולקבץ כל ניצוצי הנשמות שנתפזרו ע"י פגם הברית ע"י השחתת זרע ח"ו כמבואר בהתפלה שמוסיפין שם להתפלל על זה כידוע. כי כל הברכות עד עתה היו בענין זה בענין החותם דקדושהשהוא תקון הברית תקון המקרות וכנ"ל דהיינו שנזכה לתקן הדעת ולעשות תשובה שלימה וכו' עד שנזכה להנצל מעתה ממקרה לילה מפגם הברית בכל הבחינות וכנ"ל. וע"כ עתה מתפלללין על קיבוץ נדחים הנ"ל דהיינו שכל הנשמות שכבר נדחו ע"י הפגם הברית שכבר נכשלנו בהם ח"ו, שהשי"ת יקבצם בקדושה שנית שזהו בחי' כל ענין ברכה זאת שהוא מקבץ נדחי עמו ישראל כידוע. ואח"כ מתפללין השיבה שופטינו שהוא בחי' תיקון המשפט כי עיקר שלימות התיקון הוא ע"י תיקון המשפט כנ"ל ועל כן אומרים השיבה שופטינו אחר מקבץ נדחי וכו' כי עיקר תקון המשפט הוא דייקא ע"י שנזהרים שלא להעלות בחי' טיפת עשו וישמעאל אל המוח שזהו ההיפך מבחי' מקבץ נדחי וכו' כי בחי' טיפת עשו וישמעאל צריכים לדחותם דייקא שזהו עיקר בחי' תיקון המשפט כנ"ל. ע"כ אומרים ברכה זאת שהיא תיקון המשפט אחר מקבץ נדחי וכו' וכנ"ל כי בחי' טיפת עשו וכו' צריכים לדחותם דייקא ולא לקבצם בתוך קיבוץ הנדחים כי זהו עיקר תקון המשפט כנ"ל, וע"י תקון המשפט אז דייקא נשלם תקון האמונה כנ"ל, ע"כ אומרים תיכף אחר כך ברכת המינים להכניע ולעקור המניים והכופרים כי כשזה קם זה נופל כי עתה נשלם תיקון האמונה ע"י תקון המשפט ואז נופלים כל הכופרים והמינים:

אות לב וכשנופלים הכופרים והרשעים אז מתרוממים קרני הצדיקים כ"ש וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק כשרז"ל לענין זה בגמ' (מגילה). היינו שע"י שנופלים הכופרים והמינים אז מתפללין על הצדיקים ועל החסידים וכו' ועל פליטת בית סופריהם וכו' דהיינו שיתתקנו הישיבות הקדושות של הצדיקים האמתיים שהם בחי' תיקון האמונה בכל התיקונים הנ"ל (כ"ש שם באות טו המתחיל וזה בחי' רבי עם תלמידים ע"ש), כי לעתיד יהיו ישיבות שלימות קדושות שילמדו בהם הלימוש של אמונה הקדושה בבחי' (הושע יב) עוד אושיבך באהלים כימי מועד וכשפרש"י שם כימי מועד הראשון שהיה יעקב איש תם יושב אהלים. וכל הישיבה של יעקב אבינו שלמד בישיבה עם בניו ותלמידיו כשרז"ל הכל היה בהלימוד של האמונה הקדושה. כי המצות עדיין לא ניתנו ועיקר לימודם היה בענין האמונה הקדושה לבטל הע"ז והכפירות ולהמשיך וליטע ולקבוע בלב כ"א ואחד האמונה הקדושה בשלימות וכמו שמבואר בשיחותיו הק' שזה היה כל עקי האבות בלימודם עם הגרים ע"ש. וע"כ מס' ע"ז דאברהם אבינו היה תנ"ו פרקי כשרז"ל כי היה להם לימוד גדול ונפלא מאד בזה לעקור ולבטל הע"ז והכפירות ולהמשיך אמונה שלימה בעולם. ועל זה אנו מתפללין על הצדיקים ועל החסידים וכו' ועל פליטת בית סופריהם שהם בתי הישיבות של הצדיקים שלומדים עם התלמידים לימוד האמונה הק' שהם נקראים סופרים כי הם סופרים ומספרים בפה ובכתב גדולתו של יוצר בראשית ומלכותו ואמונתו לבניהם ותלמדייהם. וע"כ כוללין גירי הצדק עמהם כ"ש ועל גרי הצדק וכו'. כי ע"י התגלות האמונה נתהוין גרים וכו' כנ"ל. ואח"כ מתפללין ולירושלים וכסא דוד וכו' שהוא בחי' כסאות למשפטץ. וזהו בחי' את צמח דוד שהוא משיח שהוא בעל תקון המשפט כי עיקר תיקון המשפט על ידו כנ"ל כי אז יושלם תיקןו המשפט בתכלית השלימות ע"י משיח בן דוד. כי אע"פ שהתפללנו על תקון המשפט לא נמשך רק איזה הארה משם כדי שיהיה לנו כח לעמוד כנגד המינים והכופרים אבל עתה אנו מתפללין על בנין ירושלים וצמיחת קרן משיח שאז יתתקנו כסאות למשפט בשלימות ואז יושלם התיקון בתכלית השלימות (בענין זה יש לבעאר עוד אי"ה). ואז מתפללין שמע קולינו ומסיימין שומע תפלה כי עיקר קבלת התפלה שישמע ויקבל הוא ית' את תפלתינו הוא ע"י תיקון המשפט שיהיה ע"י משיח שהוא גמר תיקון האמונה כנ"ל ע"כ משיח כלול מכל התפלות כ"ש במ"א מחמת שהוא בחי' תקון המשפט וכנ"ל:

אות לג ואח"כ אומרים רצה ומודים שמתפללין על עבודת הקרבנו תשיעלו לרצון כי כל בחי' הנ"ל הם בחי' קרבנות וקטרת שהם בחי' בירורים מעמקי הקליפות ע,י כל התקונים הנ"ל וע"כ מתפללין עתה על עבודת הקרבנות שיהיו לרצון כל הקרבנות וקטרת שהם כלולים מכל התקונים הנ"ל וזהו בחי' מודים9 אנחנו לך וכו' ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וכו' זה בחי' אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק וכו' שעתה אנו צריכין להודות לו ית' תמיד על גודל הנסים והנפלאות שעשה עמנו לחיותינו כיום הזה ליטא ולקבוע בלבינו האמונה הקדושה אשר היא חיינו ואורך ימינו וזה עיקר התכלית וזה כל שעשוע עוה"ב להודות לו ית' תמיד ולברכו ולהללו ולשבחו וכו' על זה, על כל הנסים והנפלאות שעשה עמנו ממצרים ועד הנה למען נשאר קיימים וחזקים באמונתינו הקדושה שהיא עיקר חיותינו וקיומינו לעד ולנצח שזהו בחי' כל הקרבנות בטלים חוץ מקרבן תודה כ"ש רבינו ז"ל בהתורה ימי חנוכה (בלק"ת סי' ב) ע"ש. היינו שלעתיד יעסקו רק בזה להודות לו על כל החסד הנפלא שעשה עמנו בזה העולם להכניס בנו האמונה הקדושה. ואנו צריכין גם עתה בעוה"ז להמשיך עלינו בחי' זאת בחי' שעשוע עוה"ב דהיינו להודות לו ית' בכל יום על כל החסד הנפלא הזה שסיבב בנפלאות להכניס בנו האמונה הקדושה כנ"ל. ואח"כ אומרים שים שלום כי שלום כולל כל התיקונים שבעולם כי קודם כל תיקון שיש עאיזה חסרון ופגם בוודאי אין שלום וכשמתקנים זהו בחי' שלום שנשלם הדבר בשלימות וע"כ לא מצא הקב"ה כלי מחזקי ברכה לישראל אלא השלום כי עיקר כל התיקונים הנ"ל הם ע"י העצות עמוקות הנ"ל. ועיקר תיקון העצו תהוא ע"י בחי' שלום בבחי' ועצת שלום תהיה וכו' כי מקודם תיקון העצה היתה העצה חלוקה לשתים שהיה חלוק לבו ולא היה יודע לתת עצה בנפשו. ועיקר התיקון על ידי שזוכה לעצה שלימה בחי' שלום בחי' עצת שלום כנ"ל ועי"ז זוכין לאמונה שלימה שהיא בחי' שלום שאין לבו חלוק על ה' כ"ש בהתורה ויסב (בסי' ס"ב) שעיקר האמונה ע"י שלום ע"ש ועי"ז זוכין לתיקון הברית בכל הבחי' הנ"ל שהוא בחי' שלום בחי' ברית שלום כ"ש הנני נותן לו את בירתי שלום. וזה בח'י תיקון המשפט שהוא עיקר תקון הברית בחי' אמת ומשפט שלום שפטו וכו'. וזה בחי' הרפואות שנמשכין לכל המכות המופלאות בחי' בורא ניב שפתים שלום שלום וכו' אמר ה' ורפאתיו. וזה בחיח' לימוד הישיבות הקדושות של רבי עם תלמידים שהם מרבים שלום בעולם כשרז"ל ת"ח מרבים שלום בעולם אמן ואמן:

אות לד וע' בפע"ח בשער הזמירות פרק ו' בכוונות ויברך דוד ובכוונות אז ישיר שכתב שם וז"ל כבר פירשנו למעלה וכו' שאל תתמה שהזכרנו הספירות והדברים כפולים ומכופלים כי יש כמה פרצופים בכל עולם ועולם לכן תמצא כי אנחנו חוזרים להזכיר וכו' ע"ש. והעתקתי זאת לענייניו שג"כ אל יפלא בעיניך שהזכרנו בסדר התפילה הנ"ל כל התקוני' הנ"ל כ"פ כי בכל עולם ובכל דרגא צריכין לתקן כל התיקונים הנ"ל וכן בכל יום ויום ובכל חדש ושנה ובכל דור ודור וכו' כנ"ל. כי כ"א צריך עצות עמוקות בכל יום בגשמיות ורוחניות ולגדל האמונה עי"ז ולברר בירורים שהוא בחי' גרים וכו' ולהעלות מהחתים לפיתוחי חותם קודש וכו' דהיינו להתגבר להציל א"ע מהרהורים רעים ולהפוך כל מחשבותיו למחשבות קדושות ולתקן המאכלים ע"י שמחה ולהמשיך בחי' תיקון המשפט ע"י קשר המרכבה וכנ"ל. וכשזוכין לכל אלו הבחינות הוא רק לפי המדרגה שלו וכפי אותו הייום. ואח"כ כשעולה למדרגה אחרת צריך להתחיל מחדש אלו התיקונים כי אז צריך עצות חדשות לפי אותו הדרגא וכן בכל יום ויום כי א"א לברר הכל בפ"א. רק מעט מעט בכל יום ויום ובכל חדש ושנה וכו' ועוד יש בזה כמה דברים. שייך לעיל לענין תיקון המשפט שהוא ע"י קשר המרכבה שהם בחי' י"ב שבטי בני יעקב וכו'.

אות לה וזה בחי' חשן המשפט שהיו בו י"ב אבנים על שמו תבני ישראל היינו כנ"ל. כי י"ב שבטי בני ישראל שכנגדם היו הי"ב אבנים הם בחי' קשר המרכבה כי הם ד' רגלים שהם בחי' ארבעה טורי אבן כי בכל דגל ודגל היה מצוייר הגוונין שבאבנים של אותו הדגל כשפרש"י שם בפרשת הדגלים ואלו הד' דגלים ד' טורי אבן הם בחי' קשר המרכבה שכלולה מד' המלאכים שסימנם ארגמן כנ"ל וע"כ אל והד' טורי אבן שבם חקוקים שמות י"ב השבטים היו בחשן המשפט כיכל זה הוא בחי' קשר המרכבה שהוא תיקון המשפט כנ"ל: הלכה ה' בהלכות פריקה וטעינה הלכה ד' אות ג':