Segment 2
אות ב כל האומנים שעושים ומתקנים כל הכלים הוא תמוה לכאורה כי הלא א"א להם לעשות שום כלי כ"א ע"י שהשי"ת הקדים והכין להם הדברים שעושין מממנו כלים כגון חרש עצים א"א לו לעשות כלי עץ כ"א כשיש לו עצים שבראם השי"ת וכן צורף בזהב צריך שיהי' לו זהב שברא השי"ת ואז דייקא האומן עושה מלאכתו ומוציא כלי למעשהו. וא"כ קשה לכאורה על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת שנצטרך לאומנין בעלי מלאכות הלא הוא ית' כל יכול ומאחר שבחכמתו בראהעץ או המתכת בוודאי הואיכול לברוא כלים שלימים ולא נצטרך להתקון והעשיה של האומנים בעלי המלאכות. אך ענין זה נוגע למ"ש במדרש בענין שאלת המינים ששאלו למה ברא הקב"ה את האדם עם ערלה ונצטרך אנחנו למולו ומדוע לא נברא האדם מהול. והשיבו להם כל המ שברא הקב"ה צריך תיקון החטים צרים לטחון התורמסין וכו'. אף האדם צריך תיקון דהיינו תיקון המילה:
That is, action and speech are the aspects of na'aseh and nishma . For na'aseh is the aspect of action, the aspect of Torah. And speech is the aspect of nishma , the aspect of prayer, which is specifically through speech. And one must ascend from level to level until Atzilus — and there one must be included in the Ain Sof , until the prayer is the aspect of t'filas Hashem literally.
Segment 3
והענין כי השי"ת ברא כל הבריאה רק בשביל האדם הבעל בחירה. וע"כ היה רצונו יתב' שהאדם ינהיג ויקיים כל העולם ומלואו וכ,ש והארץ נתן לבני אדם וע"כ רצה שיתנהג כל העולם ומלואו ע"י אתערותא דלתתא דייקא דהיינו ע"י מעשה בני אדם התחתונים דייקא שהם דייקא ינהיגו ויחיו ויקיימו את כל העולם. אך בתחילת הבריאה שלא היה עדיין שום אדם היה בהכרח שיברא את העולם בנפלאותיו לבדו בל ישום אתדל"ת אבל ברא כל הדברים חסרים. עד שהאדם יתקן אותם כדי שיושלמו כל הדברים ע"י אתעדל"ת ע"י מעשה בני אדם דייקא ואז ע"י שהאדם משלים ומתקן הדבר נחשב כאלו הוא בעצמו עשה את הדבר ובראו. כי כן הדבר שעיקר הבריאה צריכה להיות ע"י אתעדל"ת דהיינו ע"י מעשים טובים של הצדיקים וכשרז"ל עולמי עולמי מי בראך יעקב בראך וכו'. ומשם נשתלשל שגם בגשמיות כל הדברים חסרים וצריכים תיקון ע"י מעשהבני אדם התחתונים דייקא, מחמת זה בעצמו כל הדברים חסרים מתחילת הבריאה מחמת שנבראו בלי אתדל"ת שאז אין שלימות להבריאה כי עיקר שלימות הבריאה היא ע"י אתדל"ת דייקא כנ"ל:
And this is the aspect of what we request before the Shmoneh Esrei : "Hashem, open my lips" [Tehillim 51:17] , etc. That is: I do not know what to speak at all, nor how to draw the chasadim to nullify the din . Rather: "Hashem, open my lips" — and He Himself, as it were, should speak within me all the words of the prayer, in the aspect of: "The spirit of Hashem spoke in me" [II Samuel 23:2] . That is, that I should be included in You, until my prayer becomes the aspect of t'filas Hashem literally. And this is: "and my mouth shall declare Your praise" — the aspect of: "He is your praise and He is your G-d" [Deuteronomy 10:21] — which is the essential completeness of prayer: that the prayer should be included in His unity, blessed be He, as explained elsewhere — that is, the aspect of t'filas Hashem , as mentioned above.
Segment 4
ומזה נמשך האומנות של כל האומנים בעלי המלאכות כי האומן דייקא צריך לעשות הכלי מהעץ והמתכות כי עיקר תיקון שלימות הלכים שהוא שלימות הבריאה הוא ע"י בני אדם התחתונים דייקא. כי כמו שצריכין בני האדם לתקן ולהשלים העולם ברוחניות ע"י מעשיהם הטובים שבשביל זה נברא הכל כמ וכן צריכין גם בגשמיות שבני אדם דייקא ישלימו ויתקנו כל הדברים שבעולם וע"כ אין לשום דבר שלימות מתחילת הבריאה כי החטים צריכין לטחון וכו' וכן העצים והמתכות וכו' צריכין אומנים לעשות מהם כלים. וכ"ז מחמת בחי' הנ"ל כי הכל צריך שיושלם ע, יהבן אדם דייקא וכנ"ל. ובאמת הכל אחד כי ע"י שעושה הכלי ומשלים הדבר בגשמיות עי"ז מגיע הדבר לשלימותו גם ברוחניות. כי זה ידוע שהכל נברא רק לכבודו כשרז,ל כל מה שברא הקב"ה וכו' היינו בשביל ישראל שיקיימו את התורה ויעבדו אותו ית' ע"י כל הדברים שבעולם וכל זמן שלא נתתקן הדבר בגשמיות בוודאי אין יכולין לעבוד השי"ת עם זה הדבר: כמ ולמשל עץ או מתכת כל זמן שהוא גולם ולא עשו ממנו כלי אינו נצרך להאדם ואינו יכול לעבוד בו השי"ת אבל כשלוקח האומן העץ והמתכת ועושה ממנו כלי כגון כף או קערה. ואז הוא נצרך להאדם, ואז האדם יכול לעבוד בו השי"ת. כי אוכל עם הכף והקערה לכבוד שבת או שמכבד בהם אורחים וגם מברך על המאכל שאוכל בהם תחילה וסוף. כי בוודאי ישראל עם קדוש עובדים את השי"ת בכל הדברים שבעולם אבל א"א להם לעשות עבודתם בשום דבר כ"א אחר שנתתקן ונעשה כלי. ואז מתקנים ומשלימים את הדבר ברוחניות ע"י שעובדים בו את השי"ת שזה עיקר חיות ושלימות של כל הדברים שבעולם. נמצא ע"י שהאומן מתקן ועושה את הכלי בגשמיות עי"ז מגיע הדבר לשלימותו גם ברוחניות:
And this is the aspect of the greatness of prayer with a congregation ( b'tzibur ) — when the prayer is not rejected, in the aspect of: "Behold, G-d is mighty; He does not reject" [Job 36:5] . For "wherever ten [gather], the Shechinah rests." And the essential rectification is through the chazan and shliach tzibur [prayer leader] , when he is worthy as is fitting. For the shliach tzibur must be the finest of the congregation — who can gather all the good points that exist in each member of the congregation and include them with Him, blessed be He — until he arouses t'filas Hashem literally. And this is the aspect of the repetition of the prayer by the congregation ( chazaras hat'filah ), when they say Kedushah . For through the repetition of the prayer, the shliach tzibur gathers all the prayers of the congregation and includes them together, ascending with them and being included in t'filas Hashem — where the ultimate supreme holiness is above all holinesses. And this is the aspect of the three holinesses: "Holy, holy, holy" — the aspect of the holiness of Torah ( na'aseh ), the aspect of the holiness of prayer ( nishma ), and the third "holy" is the aspect of the generality of their holiness together. For the essential thing is to include the holiness of nishma within the holiness of na'aseh , as mentioned above.
Segment 6
אות ג וכל הבריאה נבראה חכמה כ"ש כולם בחכמה עשית כי יש בכל דבר שבעולם חכמה נפלאה אבל השי"ת ברא כל הדברים חסרים כנ"ל ומחמת זה צמצם חכמתו ומיעט וחיסר מהחכמה הצריך לזה הדברכדי שיהיה נברא הדבר חסד עד שישלימו האדם כנ"ל.אבל בוודאי אין כח ביד האדם להשלים חסרון החכמה חיסר השי"ת בכל דבר כי מי יוכל לעמוד על חכמתו יתב' ע"כ א"א להאדם שישלים כל הדברים של הבריאה כ"א ע"י אמונה שהיא כלל כל התורה כ"ש כל מצוותיך אמונה וכשרז"ל בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה, ושם עיקר הבחירה של האדם היינו כי מחמת שהשי"ת צמצםוחיסר מחכמתו כביכו לואל המשיך החכמה בשלימות בשום דבר ועי"ז נבראו כל הדברים חסרים וכנ"ל עד שיבא האדם וישלים אותם כנ"ל, מחמת זה יש להאדם בחירה בכל דבר כי בודאי אם היה השי"ת מגלה חכמתו בכל הדבים בשלימות ואז היו נבראים כל הדברים בתכלית שלימותן. והכל היו יודעין את כל החכמה שיש בכל דבר דהיינו כוונתו יתב' שהיה לו בבריאתו זה הדבר, בוודאי לא היה שום בחירה, כי עיקר כוונתו יתב' בבריאת כל הדברים שבעולם היה כדי שיכירו וידעו אותו ית' ע"י כל הדברים שבעולם וכ"ש בזוה"ק בגין דישתמודעין ליה. ואם היו הכל רואין זאת עין בעין והיו יודעין הטוב של כל דבר שבעולם בוודאי היו הכל בוחרין בטוב כי מי פתי יסור מטוב אמת יכזה לנטות אחרי ההבל. אבל מחמת שהש"י חיסר מהחכמה שהי' צריך לשלימות כל דבר ומחמת זה העלים מהעולם ולא נתגלה להם שלימות החכמה שבכל דבר עד שאין הכל יודעין בשלימות החכמה שבכל דבר עד שאין הכל יודעין בשלימות כוונת חכמתו שבכל דבר, ע"כ יש בחירה שמי שרוצה להטות דעתו אל האמת הוא זוכה לאמונה ועי"ז משלים כל הדברים ע"י אמונה שהוא כלל התורה כי עיקר האמונה הוא במה שאין יודעין היינו מחמת שא"א לידע חכמתו יתב' בשלימות בשום דבר ע"כ צריכין רק להתחזק באמונה ושם עיקר הבחירה כי כלל הבחירה הוא בענין קיום התורה שעיקרה אמונה כנ"ל וע"כ עיקר השלימות כל הדברים הם ע"י אמונה וכ"ש אדמו"ר ז"ל (בסי' לא) שלימות כל הדברים הם ע"י אמונה ובלתי אמונה כל הדברים חסרים וכ' ע"ש היינו כנ"ל. ומשם נמשך האומנות של כל האומנים שצריכין לתקן כל הדברים שבעולם כי עיקר התיקון ע"י אמונה כנ,ל. וע"כ כל מלאכות של כל האומנים כלולים במלאכתל המשכן כמובא בדברי אדמו"ר ז"ל כ"פ כי עירק בנין המשכן היה להמשיך אמונה בעולם להמשיך שכינת אלקותו למטה בזה העולם כידוע ע"כ היו כלולים שם כל הל"ט מלאכות שהם כלליות כל המלאכות שבעולם, כי כל המלאכות שבעולם עיקר שלימותן נמשך מבחי' אמונה שהיא שלימות כל הדברים שבעולם ששם עיקר הבחירה וכו' כנ"ל וע"כ נקרא הבעל מלאכה בשם אומן לשון אמונה כי עיקר שלימות האומנות הוא ע"י אמונה. וזהו שנאמר בשבח התורה ואהיה אצלו אמון א"ת אמון אלא אומן התורה היתה כלי אומנתו של יוצר בראשית שבשביל זה ברא כל הדברים חסרים ומיעט וחיסר מהחכמה שבכל דבר כדי שהאדם ישלים ע"י אמונה שהוא רק במקום שיש חסרון בחכמה וכנ"ל ששם עיקר הבחירה כנ"ל. וזהו (קהלת) גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלקים מראש ועד סוף היינו כנ"ל שהשי"ת חיסר החכמה וברא העולם חסר וכשפרש"י שם העלם חסר כתיב כדי שלא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלקים מראש ועד סוףץ כי א"א לעמוד על חכמתו ית' שבכל דבר בשלימות מראש ועד סוף והכל בשביל הבחירה כדי שימוך האדם א"ע אל האמונה אם ירצה בחיים נצחיים ויסתכל על האמת. ולהיפך אם ירצה ח"ו לנטות לצד אחר ימצא מקום לטעות ח"ו מאחר שלא נתגלה החכמה בשלימות וכנ"ל:
And one who cannot pray with the congregation — his essential remedy is to connect himself to the tzadikim of the generation mentioned above, who merited t'filas Hashem literally. For the entire essential rectification of prayer is through them. For even the shliach tzibur has no power for all of the above — even if he is truly a worthy and upright person — except through the power of the tzadikim , to whom he must be connected most powerfully, in order that he should be able to raise all the prayers of the congregation to the aspect of t'filas Hashem , as mentioned above.
Segment 7
וזהו אשר ברא אלקים לעשות שהשי"ת ברא כל הדברים באופן שהאדם יצטרך לעשות ולתקן ולגמור אותם. כי החטין צריכין לטחון התורמסין צריכין בישול וכו' וכנ"ל:
And after the repetition of the prayer, they say the Thirteen Attributes of Mercy: "And Hashem passed before his face and proclaimed: Hashem, Hashem" [Exodus 34:6] — which is the essential aspect of t'filas Hashem , as mentioned above, which one merits to arouse through the prayer of all Yisrael, as mentioned above. And then they fall on their faces — and it is explained in the Kavanos that one casts oneself intentionally from heaven to earth, in order to raise up sparks from the depths of the klippos for the sake of the unification. That is, the aspect of: the descent is the purpose of the ascent — explained in the aforementioned Torah-teaching and brought above. For it is impossible to be included there except through a descent beforehand — which is the purpose of the ascent. For when one withstands the trial at the very depths of the descent — to strengthen oneself even there and to believe that His mercy does not cease, as mentioned above — then one merits the ultimate ascent through the power of the tzadikim , to be included in the aspect of t'filas Hashem literally. Where everything is transformed to good — for there all sins are forgiven and transformed into merits, in the aspect of: "On that day, the sin of Yisrael shall be sought, and it is not there" [Jeremiah 50:20] , etc. — as explained there in the aforementioned Torah-teaching.
Segment 9
אות ד נמצא שעיקר האומנות של כל האומנים שרשם נמשך מאמונה כנ"ל וכן שמירת כל הדברים שבעולם נמשך ג"כ מאמונה כי שמור הוא מדת מלכות שהיא אמונה כידוע. כיאם היו נבראים כל הדברים שבלימותן לא היה שום יניקה ואחיזה להקליפות והסט"א ולא היו צריכין שום שמירה כלל, רק מחמת שכל הדברים שכל הדברים חסרים ומשם נשתלשל יניקה ואחיזה להסט"א כי כל יניקתם הוא רק במקום שיש חסרון ע"כ צריכן שמירה. וע"כ עיקר השמירה הוא רק ע"י אמונה שמשלים כל החסרונות ואז כל הדברים שלימים ונתבטל אחיזתם וכנ"ל כי השי"ת נתן להם יניקה בשביל הבחירה כי מחמת שכל הדברים חסירים ויש להם מקום לינק עי"ז יש בחירה להאדם ע"י שיש יצה"ר וחיילותיו שהם הסט"א שיניקתם מהחסרונות שמסיתין את האדם למה שמסיתין ר"ל. והאדם צריך להתגבר מנגדם ולבחור בטוב ולמשוך א"ע אל האמונה ולקים את כל דברי התורה שיסודה אמונה שעי"ז משלים כל הבריאה ומבטל יניקתם ואחיזתם כנ"ל ואז אין צריכין שמירהכלל מאחר שנתבטל אחיזת הסט"א שהם מזיקי עלמא שמהם נמשכין כל ההיזיקות שבעולם ר"ל. וע"כ באמת ת"ח א"צ נטירותא כי התורהשהעיא אמונה שומרת אותם. וכנ"ל:
And after the prayer, one says Ashrei and U'va L'Tzion , etc. — when one descends back from Atzilus to B'riyah. And afterward, through T'filah L'David and the Song of the Day, one descends from B'riyah to Yetzirah. And afterward, through Ein Kailokeinu and the Ketores [incense passage] , one descends from Yetzirah to Asiyah. And all of this is in order to draw the abundance of good from world to world, down to this physical world — as all of this is explained in the Kavanos.
Segment 11
אות ה וזהו בחי' החילוק שבין שומר חנם לשמור שכר שש"ח פטור מהכל. וש"ש חיב בגניבה ואבידה וכו' כי איתא בהתורה צוית צדק עדותיך ואמונה מאד (בסי' כג) שעיקר האמונה תלויה בממון היינו בשבירת תאוות ממון וכו' ע"ש היטב. וכל המצוות שהאדם עושה בלא ממון נקראים צדק אבל כשפמזר ממון בשביל המצוה אז נקראת אמונה וכו' בבחי' צדק כד אתחברת באמת אתעבידת אמונה עיין שם:
That is, this is the essential rectification: to draw the chasadim from the ultimate height — from the aspect of t'filas Hashem literally — until all the judgments and dinim below are sweetened, until the abundance of good is drawn down to this physical world as a blessing. And this is the essential generality of [including] the nishma within the na'aseh — that is, that the aspect of the chasadim from t'filas Hashem should illuminate down below to the very lowest level of the world of Asiyah — until all are brought close to Hashem, blessed be He, as mentioned above. And all good should be drawn upon us, physically and spiritually, as mentioned above. For the more the din is sweetened, the more the power of the evil inclination is nullified, and one merits to return to Hashem, blessed be He, and all good is drawn to Yisrael. Amen.
Segment 12
וע"כ כל הדברים שבעולם קודם שהאדם משלים אותם ע"י בחי' אמונההם בבחי' צדק ששם יש אחיזת הדינים שמשם השתלשלות אחיזת הסט"א והקליפות שצריכין לשמור מהם. אבל כשהאדם מטה דעתו אל האמת עי"ז זוכה לאמונה בבחי' צדק כד אתחברת באמת אתעבידת אמונה ואז נשלמיטם כל הדברים שבעולם וכנ"ל כי זה עיקר עובדת האדם בזההעולם לחבר צדק באמת כדי שיתעביד אמונה כי זה עיקר בחי' יחוד קוב"ה ושכינתיה שהוא כלל עבודת האדם כידוע. נמצא שעיקר השמירה ע"י אמונה ועיקר האמונה תלוי' בממון וע"כ הש"ח פטור מאחריות השמירה ואינו חייב כ"א בפשיעה כי הש,ח אע"פ שקיבל עליו לשמור הדבר אינו מחוייב כ"א לשמור אבל אם אעפ"כ נגנב או נאבד הדבר אין האחריות עליו כי עיקר האחריות הדבר תלוי באמונה כי אם ה' לא ישמור עיר וכו' ועיקר האמונה תלויה בממון. וע"כ הש"ח שאין מקבל שום שכר על השמירה אין אחריות הדבר עליו. כי אין תלוין הגניבה והאבידה בפגם האמונה של השומר מאחר שאין לו שום הנאה ממנו ע"כ אין חל עליו להשלים הדבר ע"י שורש האמונה שעי"ז עיקר שמירת הדבר כי הש"ח אינו חייב כ"א לשמור אבל אחריות השמירה שתלויה באמונה אין תולין בו מאחר ששומר בחנם שאז כל שמירתו הוא רק בבחי' צדק שהוא בחי' קודם שלימות התקון כי אין חל עליו תקון הדבר שתלויה באמונהשתלויה בממון דהיינו מי שהממון שלו שחל עליו שישבר תאוותו בממון זה וימשיך אמונה בזההדבר שעי"ז יתקן הדבר בשלימות שעי"ז יהיה הדבר נמשר בשלימות וכנ"ל. וע"כ הש"ש חייב בגניבה ואבידה כי מאחר שמקבל שכר חל עליו אחריות השמירה דהיינו להמשיך השמירה מבחי' אמונה מאחר שקיבל שכר כסף או שוה כסף ששם עיקר התחזקות האמונה כנ"ל:
And therefore, at the beginning of the prayer, we begin with the passage of the Akeidah . For the essential generality of the prayer is to sweeten the gevurah of Yitzchak — and this was accomplished through the Akeidah . For therefore all four parts of the Torah and all four parts of the prayer are hinted at in Yitzchak and Rivkah, in the aspect of: "In the mouth of the upright, it shall be exalted" , etc. — as mentioned above — because there is the essential wonder of the workings of prayer, as mentioned above. And the essential sweetening of the gevurah of Yitzchak was through the Akeidah — therefore we begin the order of prayer each day with the passage of the Akeidah , as mentioned above.
Segment 14
אות ו וע"כ האומנים שומר ישכר הן כי האומן מאחר שקיבל עליו המלאכה והאומנות של זראת הכלי ע"כ בוודאי חל עליו השמירה כאלו קיבל שכר השמירבה כי גם תיקון האומנות הוא רק ע"י אמונה כי א"א להאומן לעשות ולקתן הכלי בשלימות כ"א ע"י אמונה וכנ"ל וע"כ כשקיבל עליו אומנות ומלאכת זאת הכלי הרי קיבל עליו להמשיך קיום ושלימות הכלי מבחי' אמונה שמשם שורש האומנות כנ"ל, וע,כ בוודאי חייב בשמירה כמושומר שכר שגם הוא עיקר חיובו באחריות השמירה הוא רק מחמת שע"י השכר שקיבל חלך עליו המשכת השמירה משרשה מבחי' אמונה שתלויה בממון בבחי' ואמונה מאד שהוא בחי' צדק כד אתחברת באמת אתעבידת אמונה כנ"ל:
For it has already been explained that all the renewal of chasadim that [the tzadikim ] draw each day through the power of the tzadikim , is from Rosh Hashanah, etc., as mentioned above. And on Rosh Hashanah, the essential drawing of new chasadim to sweeten the dinim is through the Akeidah . And therefore on Rosh Hashanah, on the first and second days — which are like one long day — we read in them about the birth of Yitzchak — the aspect of Pachad Yitzchak [the Fear of Yitzchak] — and its sweetening through the Akeidah . And we say on both days: "And the binding of Yitzchak — for his seed today, in mercy, may You remember." And we blow the shofar to recall the Akeidah of Yitzchak — for through this is the essential sweetening of the dinim : by drawing new chasadim through arousing t'filas Hashem , as mentioned above. And then, on Rosh Hashanah, the aspect of receiving the blessings is drawn — that Yaakov receives with wisdom from Yitzchak — by sending Esav away intentionally, etc. — as is understood from the Kavanos and the Holy Zohar, that this takes place on Rosh Hashanah, as mentioned above. And its entire essence is drawn through the Akeidah , as mentioned above.
Segment 16
אות ז וזה בחי' האומנם אלם צדק תדברון כי כשהדבר חסר הוא בבחי' אלם כיאין יכולין עדיין להודות לו יתב' ולברכו על הדבר מאחר שעדיין הוא חסר וזהו האומנם אלם צדק כשהאומנות בבחי' אלם בחי' חסרון שאז הוא בבחי' צדק וכנ"ל אזי צריכין להשתדל להמשיך בחי' אמונהשתלויה בהדיבור כ"ש אודיע אמונתך בפי כ"ש אדמו"ר ז"ל וזהו צדק תדברון שצריכין להמשיך הדיבור להשלים בחי' צדק כדי שיתעביד אמונה שעי"ז עיקר שלימות האומנות כנ"ל. וזהו מישרים תשפטו בני אדם, בני אדם דייקא, היינו שהכתוב אומר שזההדבר תלוי בכם בני אדם דייקא לחבר צדק באמת כי יושר הוא בחי'אמת כ"ש וכתוב יושר דברי אמת היינו שאתם בני אדם אתם דייקא צריכין לשפוט ביושר ואמת כל הדברים שבעולם כי משפט הוא לשון בירור דברים כשפרש"י (בישעיה י') היינו שצריכין בני אדם לשפוט ולברר ביושר ואמת כל הדברים שבעולם להטות דעתם אל האמת ולהסתכל על האמת תמיד כדי לחבר צדק באמת כדי שיתעביד אמונה שבזה תלוי שלימות כל הבריאה שזה תלוי בבני אדם שבזה העולם דייקא שיש להם בחירה וכו' וכנ"ל:
And this is why we bless every day: "Who bestows good chasadim upon His people Yisrael" — for every day new chasadim are drawn, in the aspect of: "They are new every morning" , etc. — through which all our endurance [is sustained], etc., as mentioned above. And now, how beautiful and pleasant is what our Sages of blessed memory arranged for us, through their holy spirit, to pray afterward: "May it be Your will that You save me... from brazen-faced ones and from brazenness of face" — for through the aforementioned chasadim , whose essence is drawn from the aspect of t'filas Hashem , as mentioned above — through this, the aspect of azus d'kedushah is drawn, through which the azus of the Sitra Achra of the brazen-faced ones is subdued and falls. And therefore precisely then, we pray all of this — to subdue and nullify the azus of the Sitra Achra of the brazen-faced ones, through the aforementioned chasadim , as mentioned above.
Segment 18
אות ח וזה בחי' ר,ה כי בר"ה נברא אדה"ר שהוא צריך להשלים כל הבריאה שנבראה בשבילו כנ"ל כ"ש אשר ברא אלקים לעשות שכל הבריאה שברא השי"ת הכל ברא לעשות שהאדם יצטרך לעשות ולתקן ולהשלים כל הדברים כי החטים צריכין לטחון וכו' כנ"ל ועיקר השלימות והתיקון של כל המלאכות והאומנות הוא ע"י אמונה שהיא שלימות כל הדברים וזה צרייכן בר"ה שבו נברא אדה"ר בשביל זה כנ"ל ע,כ כל העבודה של ר"ה הוא להמשיך אמונה בעולם שעי"ז עקיר התגלות מלכותו יתב' שבה אנו עוסקין בר"ה כמו שאנו אומרים כ"פ ותמלוך אתה ה' לבדך כו'ו מלוך על כל העולם כולו וכו'. וחותמין בכל הברכות מלך על כל הארץ כוו' כי עיקר ר,ה הוא לגלות מלכותו ית' שהיא בחי'אמונה כידוע כי א"א לקבל מלכותו יתב' כ"א ע"י אמונה ועי"ז משלימין כל הבריאה שעיקר שלימותה ע"י האדם שנברא ביום זדה כנ"ל. וע"כ אומרים בר"ה זההיום תחילת מעשיך אע"פ שרוב הבריאה נברא בחמשה ימים הראשונים מכ"ה אלול עד ר"ה כשרז"ל אך מאחר שבר"ה נברא האדם שבשבילו נברא הכל והוא מתקן ומשלים הכל ע"כ נחשב כאל וכל הבריאה נברא ביום זה. וע"כ ארז"ל בתשרי נברא העולם מחמתשבו נברא האדם שהוא העיקר (וכמובא מזה) כי הוא משלים הכל וכנ"ל. ועיקר האמונהע"א לקבל כ"א ע"י צדיקי הדור שהם שומרי הברית באמתר כי אמונה תלויה בברית (כ"ש בסי' ל"א הנ"ל) ע"כ צריכין לנסוע לצדיקי אמת על ר"ה. כדי לזכות על ידם לאמונה שלימה שזה עיקר ר"ה כנ"ל כי צדיק הוא מאן דנטיר ברית:
And therefore, after the erection of the Mishkan, the first commandment given immediately was regarding the kindling of the lights of the Menorah — as it is written at the beginning of Parashas V'Atah T'tzaveh : "And they shall take for you pure olive oil" [Exodus 27:20] , etc. — which is placed immediately after Parashas Terumah , which speaks of the making of the Mishkan. And likewise, in Parashas the inauguration of the Altar, when the princes brought their offerings, Parashas B'ha'aloscha is placed immediately afterward: "When you kindle the lamps" [Numbers 8:2] .
Segment 20
אות ט והנה מבואר בהתורההנ"ל שע"י תיקון הברית זוכין לעשות נפשות וכו' כי זוכין לאהבה וכסופין דקדשוה שהם יקרים מאד שעי"ז עושין נפשות שהם בחי' נוקודות לאותיות התורהשעי"ז עיקר הצטרפותן וזווגן של אותיות התורה לעשות איזה פעולה וע"ש כ"ז היטב, וע' במה שנדפס סמוך לזה בלשוני המתחיל זון והצטרפותן של האותיות וכו' ע"ש וזהו יש הבל אשר נעשה על הארץ וכו' וזהו בחי' גלגולי הנפשות וכו'. וכלל הדבר שמאד יקר הכיסופין וההשתוקקות לדבר שבקדשוה כי על ידם נתהוה נפש ונגמר ע"י הדיבור ויוצא ומתגלגל, ולפעמים מתגלגל ובא הנפש דקדושה לתוך הרשע ונופלים לו הרהורי תשובה ותוכל להחזירו למוטב וכן להיפך וכו'. וזהו יש הבל וכו' הבל הוא הבל פה שמשם יוצאים הנפשות ועי"ז יש צדיקים וכו' ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים ע"י שמתגלגל לתוכן הבל קדוש דהיינו נפש מכיסופין טוסים וכו':
For the essential purpose of the making of the Mishkan was to rectify the sin of the Golden Calf — which is the blemish of emunah — when Yisrael lost the aforementioned crowns of na'aseh v'nishma , which will not return to us in completeness until the coming of the Redeemer, as our Sages of blessed memory said. But nevertheless, Moshe Rabbeinu began to rectify immediately and to restore to us the illumination of their holiness at each opportunity — and this was through the erection of the Mishkan, which is the rectification of the aforementioned sin. For the Mishkan is the aspect of the holiness of the Beis HaMikdash, where the aspects of the two aforementioned crowns — which are the aspects of Torah and prayer, the aspects of na'aseh v'nishma — illuminate, as mentioned above.
Segment 22
אות י וזה בחי' שופר של ר"ה כי ההבלים של השופר הם בחי' הבלים דקדושה בחי' נפשות קדושות שעי"ז חוזרים הרשעים בתשובה כנ"ל שזה צריכין בר"ה שהוא יום ראשון לעשי"ת. וכל זה מקבלין מצדיקי האמת שאנו נוסעים אליהם ומקשרים עצמינו להם כי הם בחי' בעלי נפש שמהם נמשכין כל הנפשות וההבלים דקדשוה שעי"זיכולין להחזיר כל הרשעים בתשבוה וזהו בחי' שופר של איל שהוא אילו של יצחק שנעקד על גבי המזבח כדי שיזכור לנו זכות עקידתו. היינו כי עיקר זכות עקידת יצחק הוא בחי' רצון וכיסופין דקדושה שזה היה עיקר מעלת הנסיון של אברהם ויצחק כי עיקר הזכות הוא מה שנתרצו לישחט ולמות על ק"ה וע"י שנתרצו לזה ברצון שלם באמת נחשב כאלו נשחט ונקרב ע,ג המזבח אע"פ שבאמת לא שלח ידו אליו ולא עשהלו מאומה נמצא שעיקר זכות העקידה הוא רק רצון וכסופין דקדושה. ומחמת שיצחק זכה אז לכיסופין קדושים כאלה באמת ב מסירת נפש כזה משם נמשך קדושת נפשו תישראל שיצאו ממנו שיש בכ"א וא' מישראל נפש קדושה שמרוצה למסור נפשו על קידוש השם תמיד. נמצא שכ"א מישראל נפשו ורצונו חזק תמיד להש,י כי כ"א מישראל מוכן למות על ק"ה כי בפנימיות נפשו רצונו חזק מאד מאד להשי"ת וזה מחמת שכולנו בני יצחק אבינו שנעקד ע"ג המזבח ורצה למות בשבילו יתב'. ופנימיות ההבל והרצון הזה אנו ממשיכין לתוך השופר שהואבחי'שופר של אילו של יצחק שאז בשעת העקידהנתקדש האיל תחתיו ואז נתקדש קרנו לשופר שישראל זרעו של יצחק יזכו להמשיך פנימיות ההבלים והנפשות דקדושה המושרשים בהם מיצחק, ימשיכו ויוציאו אותם לחוץ ע"י השופר הקדוש שהוא כלול מכל ההבלים והקולות כ"ש בזוה"ק אתר דכל קלין נפקין מיני' אקרי שופר וע"י מוציאין פנימיות הנפש שהם בחי' הבלים דקדושה מתוך השופר עי"ז חוזרים כולם בתשובה כי אללו ההבלים דקדושה הם בחי' נפשות קדושות שיש להם כח לילך ולהתגלגל ולהחזיר כל העולם בתשובה שזה צריכין בר"ה וכמבואר בהתורה הנ"ל גודל הכח של ההבלים דקדושה להחזיר רשעים בתשובה כנ"ל:
And therefore [Moshe] began immediately with the kindling of the lights of the Menorah. For this is the essential aspect of the mitzvah of kindling the lights of the Menorah each day. For it is known that the light of day is the aspect of chesed , and the darkness of night is the aspect of gevuros and dinim . And each day, they were engaged in drawing chasadim through the order of the prayer — in Shacharis and Minchah — as mentioned above — and through all the engagement in Torah and mitzvos fulfilled each day. And when evening approached — "when night spreads its wings over the world" — then He commanded us in His mercy, blessed be He, to kindle the lights of the Menorah through the holy anointing oil. For the light of the lights of the holy Menorah is drawn from the light of Torah and prayer — which is the aspect of the generality of the service of the Mishkan and Beis HaMikdash that they engaged in during the day — in the aspect of: "For a mitzvah is a lamp, and Torah is light" [Proverbs 6:23] . That is, the light of the lamps of the Menorah is drawn from the aspect of the light of the Torah, which burns and illuminates through prayer — which is the aspect of ratzon and deveikus , which is the aspect of the pure oil of the Menorah. For oil is the aspect of ratzon , as it is written: "May he be favored by his brothers, and dip his foot in oil" [Deuteronomy 33:24] . And as understood from the Torah-teaching "I saw a menorah of gold with a bowl upon its top" [Likutay Moharan I:15] , which explains that this is the prayer — which is the aspect of the spring of good oil; see there.
Segment 24
אות יא וזה בחי' תקיעה שברים תרועה תקיעה. תקיעה היא בחי'תקיעת כף בחי' התקשרות אל הצדיקים אמתיים שמהם מקבלין הנפשות וההבלים דקדושה כנ"ל. כי כל נפשות ישראל צריכן לקבל כח ההבלים דקדושה מצדייק הדור כנ"ל וזה בחי' תקיעה לשון תקיעת כף שהוא לשון התקשרות. כ"ש כל העמים תקעו כף שפרש"י התחברו יחד. היינו שיתערבו ויתקשרו יחד להריע לאלקים וכו', שברים ה בחי' לב נשבר ונדכא, בחי' השתוקקות וכיסופין חזקים להשי"ת שעי"ז לבו נשבר תמיד מחמת גודל הכיסופין והגעגועים שמתגעגע ברצון חזק להשי"ת וזהו בחי' תרועה לשון אהבה והשתוקקות להשי"ת כ"ש לא הביט און ביעקב וכו' ותרעות מלך בו ופרש"י לשון חבה וריעות. היינו בחי' אהבה ורצון בחי' אהבה והשתוקקות להשי"ת בבחיח' כי חולת אהבה אני כמובא בהתורה הנ"ל. וזהו בחי' תקיעה אחרונה, לחזור ולקשר כל העולם להכיסופין והנפשות וההבלים דקדושה כדי להחזיר כולם למוטב. בבחי' והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובוא האובדים וכו' והנדחים וכו'. כי תקיעה הראשונה היא לקשר עצמינו לצדיקי אמת כדי לקבל מהם ההבלים והנפשות דקדושה כנ"ל. ותקיעה אחרונה היא כדי לקשר אלינו גם כל העולם שכולם יקבלו אלו ההבלים והנפשות דקדושה כיד שכולם ישובו להשי"ת עי"ז ויקבלו עול מלכותו עליהם בבחי' כל העמים תקעו כף וכו':
And now that the Beis HaMikdash is destroyed through our sins — and the Greeks at that time wished to overpower and intensify the darkness upon the face of the deep entirely — Hashem, blessed be He, had mercy upon us, and the true tzadikim drew for us the light of the holy Chanukah lamp — which is the aspect of the kindling of the lights of the Menorah. We draw the aforementioned light — which is the aspect of the light of Torah and prayer — through the mitzvah of the Chanukah lamp, which each person kindles in his home, as mentioned above. And therefore we read Parashas the inauguration of the Altar and Parashas B'ha'aloscha during Chanukah, as mentioned above.
Segment 26
אות יב וזה בחי' מלכיות וזכרונות ושופרות שאנו אומרים בלפלה בר"ה. כי מבואר בהתורה הנ"ל שצריכין להוצאי הכיסופין דקדשוה בפיו כדי שתצא הנפש מכח אל הפועל ועל זהנתתקן סדר התפילות ע"ש. וזה בחי' מלכיות וכו' שאנו מוציאין הכיסופין דקדושה בפינו. כי מלכיות הוא שאנו מקבלין עול מלכותו עלינו ואנו מתפללין שתתגלה מלכותו על כל העולם שזה עיקר הכיסופין דקדושה שצריכין לכסוף ולהשתוקק תמיד לקבל עול מלכותו עליו באהבה ולהוציא אלו הכסופין בפיו כנ"ל ואז יש כח לאלו ההבלים לילך ולעורר כל העולם לתשובה שזהו בחי' תקיעת שופכר כנ"ל. וזהו בחי' זכרונות שאז אנו מתפללין שיזכור לנו בריתו אשר כרת עם אבותינו ומזכירין כל הפסוקים שמדברים מזה כ,ש וישמע אלקים את נאקתם ויזכור להם בריתו וכו' ונאמר וזכרתי את בריתי יעקב וכו' וחותמין ועקידת יצחק לזרעו וכו' תזכור ברוך וכו' זוכר הברית. היינו כי עתה מתפללין שימשיך עלינו זכות שמירת הברית של אבותינו הצדיקים כדי שעי"ז לא יהיה כח לההבלים דסט"א הנעשין מכיסופין רעים שלא יהי' להם כח לבלבל העולם להחטיא ח"ו ע"י הבליהם הרעים בבח'י יש הבל וכו' כנ"ל כי זכות תיקון הבגרית של אבותינו יתגבר ויעלה לפניו יתב' עד שי"ז יתברר ויעלו כל ההבלים דקדושה של הכיסופין הקדושים של ישראל, וכל ההבלים דס"א של הכיסופין רעים יתבטלו לפניהם כאין וכאפס. וע"כ מתחילין פסוקי זכרונות בענין נח כ,ש וגם את נח באהבה זכרת וכו' כמ"ש ויזכור אלקים את נח וכו' וכל אשר אתו בתיבה ויעבר אלקים רוח על הארץ וישוכו המים. כי השי"ת צוה את נח שיכנוס בתיבה להיות נסגר שם מפני מי המבול אע"פ שהרבה רווח והצלה לפניו. אך הענין מבואר היטב ע"פ הנ"ל כי מחמת שהדור קלקלו את מעשיהם מאד והלכו אחר תאוותיהם וכיסופיהם הרעים עד שהיה העולם מלא מהבלים רעים הנעשים מכיסופין רעי םעד שלא היה אפשר להעולם להתקיים ע"כ הביא עליהם את מי המבול ואז הוכרח נח לכנוס לתיבה ולהסגר שם כדי שלא יקבל וישאוב הבלים רעים של העולם של כיסופין רעים שזהו עיקר בחי' רוח רעה שהיה שולט על העולם אז היינו רוח רעה ממש הנעשה מכיסופין רעים שמחמת זה הוכרח ליסגר בתיבה כדי להסתיר עצמו מהבלים רעים שהם רוח רעה הנעשה מכיסופין רעים שעי"ז היה עיקר חורבן העולם אז, וכמבואר בהתורה הנ"ל שע"י כיסופין רעים נעשין נפשות שהם בחי' נקודות ומציירין האותיות לרע בבחי' לאזכה נעשית לו סם מות ר"ל ועי"ז החריבו העולם אז. ונח הוצרך להסתר מהם בתיבה כדי שלא ישלטו בו ההלבים רעים כנ"ל. וזהו ענין מ"ש בזהר שבעידן עקתא צרכין להתחבא היינו כנ"ל שעיקר כל הצרות ר"ל נמשכין מנפשות רעות הנעשין מכסופין רעים שעי"ז נצטיירין אותיות התורה להיפך ח"ו כנ"ל וע"כ צריכין להתחבא בחדר כדי שלא ישאוב מההבלים רעים שהם בחי'רוח רעה ר"ל וכ"ש לך עמי בא בחדריך וסגור דלתיך בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור זעם, כי צריכין לסגור עצמו בחדרו עד יעבור זעם וחרון אף שנעשה מהבלים רעים וכנ"ל. והשי"ת ברחמיו זכר אז את נח הצדיק שהיה בתיבה ויעבר אלקים רוח על הארץ ופרש"י רוח נייחא וכו'. היינו שברחמיו נתן כח שיתגברו ההבלים דקדושה של נחן וכל אשר אתו בתיבה שהם בחי' רוח טובה רוח נייחא ועי"ז וישוכו המים ונתבטלו מי המבול שעיקר שליטתם היה ע"י הרוח רעה של הכיסופין רעים וכנ"ל. ועל זה אנו מתפללין שגם עתה ירחם עלינו ויזכור את כל ההבלים דקדשוה של ישראל של הכיסופין טובים ויברר אותם מההבלים דסט"א של הכיסופין רעי םשלא יהי' להם כח לשלטו עליהם לבלב את העולם ח"ו. בפרט כי עתה יש לנו על מה לסמוך כי כברהיה לנו צדקים גדולים ונוראים ששמרו את הברית בתכלית ואנו מבקשים שיזכור לנו זכותם שזהו ענין כל פסוקי זכרונות שאומרים אח"כ שיזכור לנו ברית אבותינו וחותמין ועקידת יצחק וכו'. כי עקידת יצחק היאעיקר בחי' כיסופין טובים שמסר נפשו בחשק נמצרץ באמת לעשות רצונו ית' שמשם נשרש הנקודה קדושה בלב כ"א מישראל לכסוף ולחשוק להשי"ת במסירת נפש וכנ"ל וע"כ אנו מבקשים שיזכור לנו כל זה כדי שיתגברו ההלבים דקדושה בכח הצדיקים שומרי הברית ויעלו לפניו לרצון ויהיה להם כח להחזיר כל העולם בתשובה. ולא יהיה כח לההבלים רעים שהם בחי' מי המבול לשלוט עליהם לבלב את העולם ח"ו. וזהו עיקר בחי' זכירה שאנו מתפללין שיזכור לנו זכות אבותינו ועקידת יצחק וכו' דהיינו שלא יבלבלו ההבלים רעים ח"ו. כי בוודאי אין שכחה לפניו ית' אך כשח"ו מתגברין ההבלים רעים כנגד ההבלים טובים זהו בחי' שכחה שהיא בחי' עניין דמכסיין על עיינין דהיינו שאין הטוב ניכר ח"ו מחמת שחופה עליו הרע ח"ו. אב לאנו באין בכח אבותינו ששמרו הברית בתכלית ואנו מזכיירן אותו ית' שגם בדור המבול שהיה הדור כול ורע ולא היה רק נח יחיד בעולם ולא היה אז זכות צדיקים קדושים כאל ואעפ"כ חמל השי"ת וזכר את נח והגביר ההבלים דקדשוה שלו על מי המבול. וכ"ש עתה שישראל בכלל רובם ככולם נכספין מאד מאד להשי"ת בכסופין גדולים במסירת נפש וכבר היה לנו צדיקים קדושים כאלו מימות אבותינו עד עתה שבזכותם בוודאי ראוי שיתבטלו כל ההבלים רעים שבעולם ויהיו כאין וכאפס, ויתגברו ויתחזקו ההבלים דקדושה של הכיסופין טובים עד שיחזירו כל העולם בתשובה שזהו כל ענין ר"ה שהוא ראשון לעשי"ת וכנ"ל. וזהו בחי' שופרות כי עאח"כ אנו מתפללין שילכו ההבלים דקדושבה ויעוררו גם כל העולם כולו בתשובה שזהו בחי' פסוקי שופרות כי זהו עיקר בחי' קבלת התורהע, יקול שופר שמשה רבינו בעוצם כחו המשיך כח ההבלים דקדשוה שהם בחי' נפשות קדושות שעי"ז נצטיירו אותיות התורה לטוב ועי"ז זכה ליתן את התורה אז. כי באמת התורה היתה במציאות גם קודם לזה כי התורה קדמה לעולם. אך אותיות התורה אין להם ציור ופעולה כ"א כפי הנקודות הנשעשין ע"י הכיסופין וכו' כמבואר היטב בהתורה הנ"ל ע"ש וע"כ לא ניתנה התורה עד שבא משה כי עאז נזדככו ישראל בכחו של משה עד שהתגברו הכיסופין דקדושה שלהם וציירו אותות התורה לטוב וע"כ ניתנה התורה בקול שופר שהוא בחי' הבלים דקדושה כנ,ל. וזהו בחי' וקול שופר חזק מאד וכו' חזק מאד דייקא דהיינו שקול השופר שהוא הבלים דקדושה היה הולך ומתחזק מאד כדי להכניע ולשבר כל ההבלים דסט"א שלא יהיה להם כח לצייר אותיות התורה ח"ו להיפך כנ"ל. וע"כ מתפללין אחר פסוקי שופרות שיקבץ כל הנדחים וכ"ש והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובוא האובדים והנדחים וכו' כי זה עיקר ברכת שופרות שיתגברו ההבלים דקדשוה של השופר וילכו ויתפשטו בעולם עד שיחזירו כלהעולם בתשובה ויקבצו כל הנדחים והאובדים להחזירם כולם אל הקדושה, והכל בכח ההבלים דקודשה וכנ"ל
And this is the aspect of Chanukah. And it is found in the Kavanos that [Chanukah] has the letters Chanah-26 — the aspect of: "And Chanah prayed upon Hashem" [I Samuel 1:10] . For "And Chanah prayed upon Hashem" — this is the aspect of t'filas Hashem literally, which is the aspect of "upon Hashem" — as understood in the writings of the Ari [z"l]. For this is the secret of the two Names in the Thirteen Attributes — which are "Hashem, Hashem" — explained in the Holy Zohar: "the first is complete; the second is complete and more" (and as brought in our words elsewhere regarding this; see there).
Segment 28
אות יג וזה בחי' מה שמבקשין בר"ה על חיים כ"ש זכרנו לחיים וכו' וכתבנו בספר החים וכו' וכן הרבה היינו שאנו מבקשין שנזכה לצייר אותיות התורה לטוב ע"י הנפשות הנעשים מכיסופין טובים שזהו בחי' זכה נעשה לו סם חיים כ"ש שם בהתורה הנ"ל. וזהו בחי' ג' ספרי םהנפתחין בר"ה. צדיקים גמורים נכתבין לאלתר לחיים. רשעים וכו'. בינונים תלוים עד יוה"כ כשרז"ל. היינו כי הצדיקי שיש כיסופין טובים וקדושים שמהם נעשים נפשות ונקודות טובות ונצטיירים אותיות תהורה לטוב בבחי' זכה נעשהלו סם חיים. ע"כ בוודאי הם נכתבין לאלתר לחיים. כי הם נכתבין ממילא לחיים. מאחר שהם מציירין אותיות לטוב בבחי' סם חיים וכנ"ל. וכן להיפך רשעםי שעושין נפשות ונקודות לא טובות מכיסופין רעים ע"כ הם נכתבין תיכף למיתה מאחר שמציירין אותיות התורה להיפך בבחי' לא זכה נעשהלו סם מות כ"ש שם ע"ש היטב. בינונים תלוים ועומדים עד יו"כ כי בינונים הוא שיש בהם טוב ורע שלפעמים מחובר בהם נפשות קדושות שהם כיסופין טובים ולפעמים להיפך. ע"כ הם תלוים ועומדים עד יו"כ אם יחזרו בתושבה. היינו שצריכין להתגבר בכל עשי"ת להגביר הכיסופין טובים על הכסופין רעים שזהו עיקר התשובה להגביר הטוב על הרע עד שיתגברו הנפשות קדושות ויציירו האותיות לטוב בבחי' סם חיים. ועי"ז יזכו ג"כ להיות נכתבין ונחתמים בספר החיים וכנ"ל. וע"כ גמר החתימה ביוה"כ כי אז הוא בחי' קבלת התורה. כי ביוה"כ ניתנו לוחות אחרונות שנאמר בהם טוב. כי אז נצטיירו אותיות התורה לטוב שזהו עיקר בחי' קבכלת התורה כנ"ל. וע"כ אז הוא מחילת עוונות כי עיקר פגם כל העוונות הוא שע"י העוונות הנעשים ע"י תאוות וכיסופין רעים, פגם באותיות התורהוצייר אותם להיפך, אבל ביהו"כ שאז הואגמר קבלת התורה, אז זוכים ע"י התשובה לחזור ולתקן הפגם של העוונות ולצייר אותיות התורה לטוב, וע"כ בינונים תלויים ועומדים עד יוה"כ שאז יש להם כח לחזור ולצייר אותיות התורה לטוב כנ"ל. כי עיקר התשובה הוא בחי' כיסופין טובים, כי עיקר התשובה היא החרטה שמתחרט על העבירה והלוואי שלא היה עושה אותה שזהו רק רצון וכיסופין טובים ועי"ז מוחל לו השי"ת כי עיקר הוא הכיסופין שעי"ז מציירין אותיות התורה לטוב ועי"ז נתתקן הכל וכנ"ל:
That is, Hashem, blessed be He, as it were, prayed Himself with the first Name — which is the aspect of simple mercy — to draw mercy from the second Name, which is "complete and more" — which is the aspect of great mercy, abundant mercy. And this second Name is the aspect of "upon Hashem" — and there Chanah reached with her prayer, the aspect of: "And Chanah prayed upon Hashem." And this is the aspect of t'filas Hashem , as mentioned above. And from there the Chanukah lamp is kindled.
Segment 30
אות יד וזה בחי' סוכה שעושין אחר ר"ה ויוה"כ. כי מבואר שם בהתורה הנ"ל שמי שהוא במדריגת אברהם דהיינו שעושהנפשות טובות ע"י כיסופין טובים אזי כל אכילתו בבח'י לחם הפנים בחי' לחם חם וכו' ואזי כל הכוכבים ומזלות וכל העכו"ם טורחםי בשביל פרנסתו בבחי' לחמינו הם סר צלם וכו' כי מראה חמה עמוקה מן הצל וכו' ע"ש כל זה היטב, וזהבח'י מצוות סוכה שהיא צלא קדישא צלא דמהימנותא שעי"ז מכניעין בחי' הצל דסט"א בבחי' לחמנו הם סר צלם כנ"ל, וזה זוכין אחר ר"ה ויוה"כ שאז היה כל עסקינו להמשיך בעולם הבלים דקדשוהשהם בחי' נפשות קדושות העולים מהבלים של השופר וש לכל הקולות והצעקות שצועקין ישראל בר"ה והיו"כ ועשי"ת שעי"ז עיקר התעוררות התשובה באלו הימים וכנ"ל. וע"כ כל העבודהשל יוה"כ הוא ע"י הכה"ג שהוא בחי' צדיק הדור שהוא בחי' תכלית שמירת הברית בשלימות, כי הכה"ג מצווה על קדושת הברי תיותר מכל ישראל כי אסור אפילו באלמנה (וכמבואר במ"א), כי עיקר אלו הנפשות שהם בחי' כיסופין טובים נמשכין ע"י הצדיק שומר הברית כ"ש שם שזהו בחי' כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יגקשו מפיהו. אם הרב דומה למלאך ה' צבאות וכו' כי הרב נקרא כןה שהוא בבחי' קדושת הברית יותר מכל ישראל כ"ש כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו, והכה"ג מקודש יותר מכולם והוא בבחי' הרב והצדיק שבדור שהוא בתכלית שמירת הברית וע"כ כל העבודה של יוה"כ אינה כשירה אלא בו. כי ביוה"כ אז הוא גמר החתימה לחיים. שאז צריכין לגמור התיקון הנעשה ע"י הכסופין טובים שהם נפשות והבלים דקדושה שעי"ז מציירין אותיות התורה לטוב בבחי' סם חיים שזהו בחי'ספר החיים שנכתבין ונחתמין בו בר"ה ויוה"כ לחיים. שזה נעשה ע"י שמציירין אותיו התורה לחיים ע"י הבלים ונפשות הנעשין מכיסופין טובים של ישראל שנתעוררין באלו הימים וכנ"ל. ע"כ אז ביוה"כ עיקר התיקון ע"י הכה"ג שהוא בבחי' קדושת הברית כי עיקר אלו הנפשות יוצאין ע"י הצדיק שהוא בבחי' שמירת הברית כנ"ל. וזה שאומרים בתחלת יוה"כ אור זרוע לצדיק וכו' שהוא בחי' תיקון הברית כמובא. כי אז צריכין להמשיך בחי' תיקון הברית מהצדיק האמת שעי"ז עיקר התקון הנגמר ביוה"כ ע"י נפשות טובות. וכנ"ל:
And therefore Chanukah is hinted at as Chanah-26 — which alludes to all of this, as mentioned above. For through the prayer of Chanah mentioned above — the aspect of t'filas Hashem — Shmuel was born, who anointed David — who is the aspect of Mashi'ach, through whom the entire rectification will come. For he will grasp in completeness the aspect of Toras Hashem and t'filas Hashem literally — which is the aspect of mishpat and tzedakah , etc. — as mentioned above. From there comes all the light of the holy Menorah, which is the light of the Chanukah lamp — in the aspect of: "I have arranged a lamp for My anointed one" [Tehillim 132:17] — which is the aspect of the true light that illuminates for us now within the depths of the deep, as mentioned above. And as is written in Parashas B'rayshis , brought above (in section 51) — which speaks there of the four kingdoms, which are the aspect of "void and formless, and darkness upon the face of the deep" , as mentioned above. But: "And the spirit of G-d" — "this is the spirit of Mashi'ach" — "hovered over the face of the waters" [Genesis 1:2] — through which comes the essential rectification and hope. And through this: "And G-d said: Let there be light. And there was light" [Genesis 1:3] . For all the holy lights — which are the aspect of the light of the Menorah, which is the aspect of the light of the Chanukah lamp — are drawn from there, as mentioned above.
Segment 31
ואחר ר"ה ויוה"כ שאז זכינו לבחי' מדריגת אברהם שהיה בעל נפש וכו' דהיינו לעשות נפשות טובות ע"י כיסופין טובים ע"כ אז עושין סוכה הקדושהשהיא אצלא קידשא שעיקר מצוותה היא האכילה בתוכה ושאר הצטרכות האדם. כי אז זוכין שיהיה האכיהל והפרנסה בבחי' לחם הפנים כנ"ל שזה זוכין ע"י בחי' אברהם ע"י כיסופין טובים כנ"ל בבחי' לחם חם לחמינו הם סר צלם וכו' כנ"ל שהו בחי' סוכה שהיא צלא קדישא, שמכניע ומבטל צלם של העכו"ם בבחי' לחמנו הם סר צלם וכנ"ל. כי סוכה הואבבחי' אברהם איש החסד שזכה לכהונה כ"ש אתה כהן לעולם, שהואבחי' אהרן הכהן איש החסד שבזכותו היו הענני כבוד שהם בבח'י סוכה שהוא אהבה וחסד בחי' השתוקקות וכיסופין דקדושה שהיה לנו באל והימים הנוראים שעי"ז אנו זוכין לצל הקדוש הזה של הסוכה שהוא מכניע הצל שלהם, שאז האכילה בקדושה בבח'י לחם הפנים ואז כל העכו"ם טורחין בשביל פרנסותינו וכו'. ובשביל זה מקריטבין בסוכות ע' פרים כנגד הע' אומות כי עתה יש לנו שלום גדול עמהם בבחי' סוכת שלום כי כולם טורחין בשביל פרנסתינו. כי ההבלים והנפשות דקדושה התגברו כ"כ והמשיכו כ"כ התעוררות התשובה בעולם עד שאפילו להעכו"ם הגיע מזה התעוררות עד שנודע להם במקום שהם שהעיקר הם ישראל ושעיקר תכליתם לטרוח עבורפרנסת ישראל וע"כ אנו מקריבין בשבילם קרבנות כי אנו צריכים אותם כדי שיטרחו בשביל פרנסתינו. וזהו בחי' ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכורמיכם ואת םכהני ה' תקראו כהני ה' דייקא בחי' כהן איש החסד שהוא בחי' אברהם שהיה בעל נפש שנעשה מחסד ואהבה והשתוקקות שזהו בחי' סוכה שעי"ז העכו"ם טורחין בשביל פרנסתינו בחי' ועמדו זרים ורעו צאנכם וכו' וכנ"ל:
And therefore David was ruddy ( admoni ) with beautiful eyes [I Samuel 16:12] . This is the aspect of azus d'kedushah , for he waged the wars of Hashem. For the essential holy kingship is through azus d'kedushah , in the aspect of: "Hashem, in Your strength the king rejoices" [Tehillim 21:2] (and as explained elsewhere regarding this) — which is drawn from the aspect of t'filas Hashem , as mentioned above.
Segment 33
אות טו ואז מכניסין הפרנסה מחוץ לפנים בבחי'אית לן בירא בדברא עיילא ליה למתא וכו' ע"ש בסוף התורה היוב, וזהו בחי' סוכה שעי"ז העכו"ם טורחין בשביל פרנסתינו כנ"ל ואז מכניסין הפרנסה מחוץ לפנים שכל זההוא בחי'סוכה. כי הסוכההיא בבחי' ממוצע בין חוץ לפנים דהיינו בין בית ושדה כי הבית מוקף מחיצות לגמרי ומקוה היטב, ובשדה ובחוץ אין שם שום מחיצות, והסוכה היא ממוצע ביניהם כי זה עיקר מצוות סוכה לצאת מדירת קבע ולישב בדירת ארעי שהם מחיצות הסוכה שאינם מקורים ייטב והאויר מבחוץ נמשך לתוכה, נמצא שהסוכה ממוצע בין ביחת וחוץ כי זה עיקר בחי' סוכה להכניס האכילה והפרנסה מחוץ לפנים לתוך הבית. וזה בחי' וחג האסיפ בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה, באספך מן השדה דייקא היינו כשצריכין לאסוף ולהכניס את הפרנסה והאכילה מן השדה לתוך הבית דהיינו מחוץ לפנים אז צריכין לעשות סוכה שהיא ממוצע בין חוץ לפנים שע"י מוה זאת מכניסין גם ברוחניות כל השפע והאכילה והפרנסה מחוץ לפנים דהיניו מהעכו"ם והרשעים לישראל בבחי' עיילא לי למתא שנעשה ע"י החבלים דקדשוה בחי' אפשילו לי חבלי וכו' (כמבואר שם בהתורה הנ"ל) שהם בחי' בחבלי אדם אמכם בעבותות אהבה שהם בח'יסוכה שהוא בחי' עבותות אהבה וחסד בין ישראל לאביהם שבשמים כי אז עיקר ההתחברות והאהבה כי סוכה בחי' אהבה וחסד בח'י חיבוק יד ימין כידוע וכמובא בדבריו ז"ל במ"א:
And therefore Yitzchak erred regarding Esav, who came out ruddy — for he thought that the intensity of the surging of the blood within him was the aspect of azus d'kedushah . Because [Esav] was "a hunter in his mouth" — that he deceived his father [asking]: "How does one tithe straw?" — as if he were a tzadik . Therefore Yitzchak thought that even the redness in him — which indicated he was a shedder of blood — was the aspect of azus d'kedushah , that he wished to overpower those who transgress the law. For it has already been explained in the aforementioned Torah-teaching that one must pray to Hashem, blessed be He, that he should merit to distinguish between azus d'kedushah — through which Yerushalayim is built — and the azus of the Sitra Achra — which is the aspect of "a brazen-faced one to Gehinnom." And this is the aspect of: "May it be Your will that You build Your city speedily in our days" — which is mentioned in the middle of the Mishnah : "Be bold as a leopard" , etc.; see there. And therefore even great tzadikim can err in this — as Yitzchak erred regarding Esav, as mentioned above.
Segment 35
אות טז ועיקר מצוות סוכה היא הסכך דהיינו שלא לכסות המחיצות בתקרה שלימה כמ ובית רק לעשות כיסוי וסכך העשוי לצל שיש בו חלל ואויר. היינ וכי בזהאנו מראין מה שפעלנו בר"ה ויוה"כ להגביר ההבלים דקדושה כ"כ עד שיעוררו כל העולם בתשובה בבחי' יש הבל וכו' עכשיו אנו צריכין לצאת דייקא מהבית שמכוסה היטב אל הסוכה שיש בה חללים הרבה בהסכך כדי לשאוב דרך שם מהאוירים וההבלים דקדושה של הכיסופין טובים שנמשכי וע"י התקיעות וע"י ריבוי התפלות והצעקות שבאלו הימים הנוראים. כי בכל השנה צריך שיהיה עיקר ישיבתו של האדם בביתו דייקא כדי להתחבא ולהסתיר עצמו מהבלים דהאי עלמא שמתפשטין באויר שרובם הם הבל מעשה תעתועים של רדיפות העוה"ז. אבל עכשיו באלו הימים הנוראים התגברו כ"כ ההבלים דקדושה של ישראל עד שאנו צריכין דייקא לצאת משם אל הסוכה העשויה לצל שאינהמכוסה היטב רק יש בה חללים הרבה בהסכך, כי אנו צריכן עתה דייקא לשאוב מההבלים והאוירים קדושים הנמשכין דרך הסכך כידרך שם נמשכין רק הבלים קדושים של התקיעות ותפילות ישראל שהם מתגברים באלו הימים כנ"ל. כי סוכה היא בחי' אימא דמסככא על בנין דהיינו שהשכינה מסככת ומגינה עלינו מהבלים דהאי עלמא שהם הבלים רעים וכיסופין רעים שלא ישלטו עלינו כלל רק שיהי' נמשכין עלינו דרך נקבי הסכך הבלים דקדושה של התקיעות ותפלות ישראל וכנ"ל:
And conversely, it occurred to Shmuel the prophet to err regarding David, who was ruddy — that perhaps he was the aspect of azus of the Sitra Achra. As it is found in Midrash Parashas Toldos , chapter 63: "And when Shmuel saw David, ruddy, etc. — he was afraid and said: This one too is a shedder of blood like Esav. The Holy One, blessed be He, said to him: 'With beautiful eyes.' Esav kills of his own volition, but this one..." — end of quote; see there. That is, as mentioned above — for it is difficult to distinguish between azus of the Sitra Achra, which is from the side of Esav, and azus d'kedushah , which is the aspect of the kingship of David-Mashi'ach — which is drawn from Toras Hashem and t'filas Hashem , as mentioned above.
Segment 37
אות יז וזה בחי' ד' מניים שנוטלין בסוכות שבםה מתקנים בחי' ד' שנכנסו לפרדס המובא בהתורה הנ"ל ע"ש שאלו הד' בחי' נמצאין בכל דור שהם הרוצים לגשת אל הקודש ולהתקרב לצדיקי הדור שיש בהם ד' בחי' ע"ש והם נקראים נכנסין לפרדס שגדילין בו מיני אילנות ע"כ ע"י אלו הד' מניים שהם מניי אילנות הנאחזין בשמו הקדוש יתב' עי"ז מעלין ומתקנים עאלו הד' בחי'. כי אלו הד' שנכנסו לפרדס הם רבי עקיא שנכנס בשלום ויצא בשלום ובן עזאי ובן זומא הציץ ונפגע הציץ ומת ואחר קיצץ בנטיעות. וזהו בחי' הד' מינים שהם כנגד ד' כתות שבישראל כמובא כי אתרוג יש בו טעם וריח כנגד בעלי תורה ומצוות שיש להם כל השלימות שזהו בחי' ר"ע שזכה לשלימות ונכהס בשלום וכו'. ולולב והדסים שזה יש בו טעם ולא ריח וזה ריח ולא טעם זה בחי' ב"ע וב"ז שלא היו בתכלית השלימות אע"פ שהיו צדיקים גדולים ע"כ זה הציץ ונפגע וזה הציץ ומת. ואחר קיצץ בנטיעות זה בחי' בחי' פושעי ישראל בחי' ערבי נחל שאין בהם לא ריח ולא טעם. ואנו מחברין כל אל והד' מינים יחד עם האתרוג ועי"ז נכללין ונתחברין יחד כדי להשיטבם כולם אל הקדושה ע"י שמתגברין ההבלים דקדושה שהם נפשות קדושות שעי"זנמשכין נקודות טובות להאותיות ונצטיירין האותיות לטוב וכו' שכל זה הוא בחי' תקון הד' שנכנסו לפרדס שעיקר הפגם של אותן שלא יצאו בשלום הי' ע"י שלא ציירו האותיות היטב לטוב ע"י נפשות קדושות (ע"ש היטב בהתורה הנ"ל כי א"א לחזור בכל פעם דבריו הקדושים ז"ל) וע"כ עתה אחר ר"ה ויוה"כ שמתגברין ההבלים והנפשות דקדושה שהם בחי' נקודות קדושות לצייר אותיות התורה לטוב עי"ז נתתקנין כל הד' בחי' הנ"ל שהם בחי' ד' שנכנסו לפרדס שזהו בח' הד' מינים שאנו לוקחין עתה בסוכות וכנ"ל:
And this is the aspect of the secret of the Kavanos of Chanukah. For it is explained in the Kavanos that the secret of the holy light of Chanukah is drawn from the holy Name Nachal , which is the initial letters of: "Nafsheinu Chik'sah LaShem" [Our soul has waited for Hashem] [Tehillim 33:20] . And this Name has the gematria of dam adam [blood of man] , which is the aspect of the Name Mah (45), etc.; see there.
Segment 39
אות יח וזה בחי' הנענועים שמנענעין בהד' מינים לכל ד' רוחו תהעולם ולמעלה ולמטה. כי עיקר הנענועים הם באויר היינו שע"י הנענועים הקדושים בכל הרוחות אלו ממשיכין עלינו ההבלים והאוירים הקדושים שהם נפשות הקדושות כדי לצייר אותיות התורה לטוב כדי לתקן כל הכתות שבישראל שהם בחי' ד' שנכנסו לפרדס שהם בחי' ד' מינים כנ"ל, כי מנענעין האויר בד' מינים ומגרשין כל האוירים וההבלים רעים וממשיכין רק הבלים ואוווירים קדושים שהם נפשות ונוקודת קדושות הנעשין בר"ה ויוה"כ מהתפילות והתקיעות וכנ"ל:
That is, through the kindling of the light of the Chanukah lamp — which is drawn from the light of Mashi'ach, which is the aspect of t'filas Hashem — through this, the aspect of dam adam [the blood of man] is rectified and purified. For from there comes all azus — for the essential azus comes through the surging of the blood within a person, and there is the essential trial. For there one needs the essential purification and clarification: to purify and rectify the dam adam so that the azus drawn through it should be the aspect of azus d'kedushah — the aspect of "ruddy" said regarding David — not the opposite, G-d forbid, which is the azus of the Sitra Achra — the aspect of "ruddy" said regarding Esav, as mentioned above.
Segment 40
וע"כ נוהגין ע"פ האריז"ל לעשות הנענועים בסוכה כי שם בסוכה שולט האויר הקדוש דרך נקבי הסכך ושם אנו ממשיכין עלינו האויר הקדוש הזה ע"י הנענועים וכנ"ל. וזה שמנענעים בהודו לה' תחלה וסוף כי עיקר התיקון ע"י בחי' החסד שהוא בחי' חסד המתגלה בפומא דאמה שהוא בחי' אהבה והשתוקקות וכיסופין טובים שזהו בחיר ריבוי החסדים הגדולים הנמשכין באלו הימים כמובא בכוונות האריז,ל היינו חסד ואהבה והשתוקקות וכיסופין טובים להשי"ת שעי"ז כל התיקונים הנעשים באלו הימים כי הם בחי' נפשות ונקודות טובות שהם מצייירין אותיות התורה לטוב לעשות פעולות טובות בעולם שעי"ז נתתקן ונשלם הכל וכנ"ל:
And all of this is merited through the aspect of the aforementioned Name Nachal , whose gematria equals dam adam , as mentioned above (which is also precisely the gematria of Chanukah, exactly). That is, for this Name emerges from the verse: "Our soul has waited for Hashem" , as mentioned above — that is, the aspect of ratzon and deveikus and bitul , the aspect of prayer mentioned above. For we have no support except to Hashem alone; our eyes are lifted — the aspect of "Our soul has waited for Hashem" — that He Himself should pray on our behalf. For our help and our shield is He alone, Who knows how to pray Himself and to draw wondrous chasadim upon us.
Segment 42
אות יט וכל זה אנו צריכין באלו הימים קודםש שמיני עצרת שהוא שמחת תורה שאז מסיימין ומתחילין התורה. הינו כי מחמת שעתה הם הימים שאנו צריכין להשלים את התורה שקרינו בה בכל השנה ולחזור להתחיל ע"כ אנו עוסקין בכל התיקונים הנ"ל שעי"ז אנו מציירין אותיות התורה לטוב בבחי' סם החיים כדי שכל התורה שעסקנו בה בכל השנה תהיה מצטיירת ומצטרפת לטוב. וכן נזכה להתחיל את התורה לקרותה ע"י נוקודת טובות שתהי' התורה מעתה מטיירת ומצטרפת תייטד רק לטוב ולחיים ולשלום שעי"ז יתתקן כל העולם. כי כל העולם ומלואו מתנהג ומתקיים ע"י התורה וכפי הציור שאנו מציירין ומצרפין אותיות התורה ע"י הכסופין כן מתנהג העולם לטוב או להיפך ח"ו. ע"כ חמל עלינו השי"ת ברחמיו המרובים וזיכנו ע"י חכמיו הקדושים שסידרו לנו לסיים ולהתחיל התורה ביום גמר התיקון של ר"ה ויוה"כ שהוא ש"ע רש"ת כדי שע"י ההבלים קדושים של ר"ה ויוה"כ שהם נפשות קדושות שמהם נעשין נקודות קדושות תהיה מצטיירת ומצטרפת כל התורה לטוב, הן כל מה שקרינו בכל השנה כולה שאנו מסיימין אותה עת, הן מה שאנו עתידין לקרות בכל השנה הבאה עלינו לטובה שאונ מתחילין עתה, הכל יהיה מצטייר ומצטרף לטוב ולחיים ע"י ההבלים דקדושה של אלו הימים הנוראים שבהם מתגברין ישראל בהבלים הרבהדקדושה וכו' וכנ"ל:
And this is: "For in Him our heart rejoices" [Tehillim 33:21] — for through prayer — the aspect of t'filas Hashem — joy is drawn, as mentioned above. And from there — from the aspect of "Our soul has waited for Hashem" — the aspect of t'filas Hashem — emerges the aforementioned Name Nachal , from which the Chanukah lamp is kindled, as mentioned above. And from there the dam adam is rectified and purified — so that it should be in the aspect of azus d'kedushah , as mentioned above.
Segment 43
וע"כ נקרא שמיני עצרת לשון כניסה ואסיפה כי אז כונסין ומאספין כל אותיות התורה לציירם לטוב ע"י הנפשות והנקודות טובות שנעשו בר"ה ויוה"כ כנ"ל. כי קודם שממשיכין נקודות טובות אזי אין להאותיות שום קשר וחבור רק ע"י הנקודות טובות ע"י זה הם מזדווגין ומתחברין ומתאספים לעשות פולות טובות ע"כ נקרא עצרת לשון כניסה ואסיפה וכנ"ל:
And therefore we read the haftarah on Rosh Hashanah from the passage of Chanah mentioned above — and we conclude with her prayer, until: "And He shall give strength to His king, and raise the horn of His anointed one" [I Samuel 2:10] . For then, on Rosh Hashanah, Chanah was remembered — for all of this is the aspect of Rosh Hashanah, as mentioned above. For then is the essential sprouting of the horn of Mashi'ach — the aspect of: "and the arranging of a lamp for the son of Yishai, Your anointed one" — the aspect of: "There I shall cause a horn to sprout for David; I have arranged a lamp for My anointed one" [Tehillim 132:17] . And from there is the kindling of all the holy lamps — which is the aspect of the Chanukah lamp, as mentioned above. And therefore we conclude with the verse: "And He shall give strength to His king, and raise the horn of His anointed one" — for the essential raising of the horn of Mashi'ach, which is the strengthening of holy kingship, is through azus d'kedushah , as mentioned above.
Segment 46
אות כ (שייך לעיל) כי הד'' מינים הם בחי' ד' אותיות השם שהם בחי' טנת"א שעי"ז ממשיכין נקודות טובות להאותיות ע"י ההבלים קדושים כנ"ל. כי עיקר התיקון ממשיכין משורש האותיות והנקודות שהם ד' אותיות השם ששם שורש כל הטנת"א. וע"י הד' מניים הקדושים שנאחזין שם אנו ממשיכין עלינו התיקון משם באלו הימים בכח ההבלים דקדושה שמהם נעשין נקודות קדושות לצייר אותיות התורה לטוב כנ"ל. כי כשהאותיות מזדווגין ומתחברין יחד ע"י כיסופין טובים שמהם נעשין נקודות טובות להאותיות כנ"ל, אז נכללין כל הד' בחי' שלימות תיקון כלהעולמות כידוע וכנ"ל:
And the essential wonder of the greatness of the Chanukah lamp — that it draws the supreme and very awesome light, drawn from t'filas Hashem , down very far below — to below ten handbreadths. For this is the essential awesome wonder of this miracle: that through the power of t'filas Hashem , such new chasadim are drawn that they illuminate very far below — within literal darkness and deep — to illuminate all the souls of Yisrael who have fallen there, so that they should not despair of mercy, etc. And this is the aspect of: the descent is the purpose of the ascent, as mentioned above.
Segment 48
אות כא והנה כל דברינו אלה הם בנויים על התורה אית לן בירא בדברא בסי' ל"א. ומבואר שם בסוף שהתורה הזאת נאמרה על פסוק ויסב אלקים אין הסיבה אלא סעודה וכו' ע"ש. אך לא זכינו לקלב ממנו גמר ביאור הפסוק ע"פ התורה הזאת. והנלע"ד בזה הוא כי ויסב אלקים הוא בחי' סעודה כנ"ל היינו בחי' האכילה והפרנסה שצריכין להכניסה מחוץ לפנים כנ"ל. וזה נעשה ע"י דרך המדבר ים סופף וחמשים וכו'. המדבר זה בחי' אמונה שתלויה בדיבור שצריכין לדבר האמונה הקדושה בפה מלא כ"ש אדמו"ר ז,ל האמונה תולה בפה של אדם וכו' וזה בחי' ים סוף כי אמונה בחי' הדבור ב חי' מלכות היא בחי' ים שכל הנחלים הולכים לתוכה כידוע וזה בחי' סוף כי הוא בחי' אחרית וסוף ושלימות של כל המדות ושל כל הבריאה כולה כמובא שם בהתורה הנ"ל בחי' בא חבקוק והעמידן על אמונה וכו'. וחמשים וכו' ופירש"י מזויינים זה בחי' תיקוןהברית שעי"ז זוכין לאמונה בחי' שבת עי"ז זוכין להכניס הפרנסה לפנים לישראל. שזהו בחי' ויסב אלקים את העם כנ"ל:
And this is what Adonaynu Moraynu v'Rabbaynu, of blessed memory, wrote in the Torah-teaching "Ki M'rachamam" (Likutay Moharan II:7) : that according to the degree of the "Forgive, please" that is accomplished on Yom Kippur, so does one merit the holiness of Chanukah; see there. For the essential forgiveness of sins accomplished on Yom Kippur through the request of "Forgive, please" is drawn from the aspect of na'aseh v'nishma mentioned above — the aspect of Toras Hashem and t'filas Hashem — from which comes all forgiveness of sins, in the aspect of: "On that day, the sin of Yisrael shall be sought, and it is not there" , as mentioned above. And from there comes all the holiness of Chanukah — which is the aspect of the inauguration of the Beis HaMikdash, where the essential generality of Toras Hashem and t'filas Hashem resides, as mentioned above.
Segment 49
גם המדבר ים סוף מרמז על הנפשות טובות הנעשין מכיסופין טובים שעיקר יציאתן אל הפועל הוא ע"י הדיבור כ,ששם וזהו ג,כ בחי' ים סוף כי הם בחי' סוף ושלימות של כל הדברים כיהם מציירין אותיות התורה לטוב שעי"ז נגמרין ונשלמין כל הדברים לטוב. ובאמת הכל אחד כי תיקון האמונה ותקון אלו הנקודות טובות הנעשין מהנפשות וכסופין טובים הכל אחד כי כל מה שיש להאדם אמונה ביותר בוודאי הוא כוסף ומשתוקק ביותר ויותר כיסופים טובים, כי יודע שאין שום תכלית בעולם כ"א לעשות רצונו ית' רק שיש לו מניעות ועיכובים רבים על זה, ע"כ בוודאי הוא כוסף וחומד ומשתוקק בכל עת מתי יזכהלהגיע לזה להיות כרצונו יתב' באמת. ובשביל זה אמונה היא שלימות כל הדברים, וכל התורה וכל הברכות וההשפעות הכל אינו נשלם כ"א ע"י אמונה כמבואר שם בתחילת התורה הנ"ל. כי ע"י אמונהשנמשך ע"י כח הצדיק ע"י תיקון הברית עי"ז נעשין נפשות רבות ע"י כיסופין טובים שהם בחי' נוקודת טובות שמציירין אותיות התורה לטוב שיעשו פעולות טובות בעולם כנ"ל שזהו עיקר תיקון ושלימות של התורה ושל כל הדברים שבעולם שמתנהגים ומתקיימין על ידה. נמצא שתיקון הכיסופין טובים ותיקון האמונה הכל אחד כי הם משלימין ומתקנים הכל ע"י שמציירין אותיות התורה לטוב וכנ"ל, ובזה מקושר ומחובר התורה הנ"ל היטב ע"ש:
And this is the aspect of the Hallel of Chanukah — the aspect of: "He is your praise and He is your G-d" [Deuteronomy 10:21] — the aspect of the completeness of prayer mentioned above, from which the essential miracle of Chanukah is drawn. And this is: "And they established these eight days of Chanukah — to give thanks and to praise Your great Name" — which mentions only the Hallel of Chanukah. For the entire kindling of the light of the Chanukah lamp and the entire intensity of the miracle — everything is from the aspect of prayer, the aspect of: "A woman who fears Hashem, she shall be praised" — the aspect of: "and among the holy ones, she shall be praised." For Hallel is the generality of all the prayers and thanksgivings and praises — as Rashi explains on the verse: "All Your wonders" — "This is Hallel, which contains [references] to the past, to the future, to the days of Mashi'ach" , etc.
Segment 50
וזהו שנסמך ויסעו מסוכות אחר פ' ויסב אלקים כי ויסעו מסוכות מרמז על מצוות סוכה הקדושה שזכו ישראל תיכף ביציאתן ממצרים שסיבבן והקיפן בענני כבוד שהם בחי' סוכה וכו' כ"ש שם תיכף בפרשה וה' הולם לפניהם יומם בעמוד ענן וכו' וכל זה סמך לפסוק ויסב אלקים שהוא בחי' אכילה ופרנסה להכניס הפרנסה מחוץ לפנים כי זה זוכין ע"י מצוות סוכה שעי"ז מכניסין הפרנסה מחוץ לפנים כנ"ל:
And this is what is written in the aforementioned Kavanos regarding dam adam — which is the aspect of the Name Mah (45). And from the Alef of the Name Mah emerges the Name Ehyeh in its squared form, which has the gematria of dam [blood] , etc.; see there.