אומנין ד
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
אות ב כל האומנים שעושים ומתקנים כל הכלים הוא תמוה לכאורה כי הלא א"א להם לעשות שום כלי כ"א ע"י שהשי"ת הקדים והכין להם הדברים שעושין מממנו כלים כגון חרש עצים א"א לו לעשות כלי עץ כ"א כשיש לו עצים שבראם השי"ת וכן צורף בזהב צריך שיהי' לו זהב שברא השי"ת ואז דייקא האומן עושה מלאכתו ומוציא כלי למעשהו. וא"כ קשה לכאורה על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת שנצטרך לאומנין בעלי מלאכות הלא הוא ית' כל יכול ומאחר שבחכמתו בראהעץ או המתכת בוודאי הואיכול לברוא כלים שלימים ולא נצטרך להתקון והעשיה של האומנים בעלי המלאכות. אך ענין זה נוגע למ"ש במדרש בענין שאלת המינים ששאלו למה ברא הקב"ה את האדם עם ערלה ונצטרך אנחנו למולו ומדוע לא נברא האדם מהול. והשיבו להם כל המ שברא הקב"ה צריך תיקון החטים צרים לטחון התורמסין וכו'. אף האדם צריך תיקון דהיינו תיקון המילה:
.page-wrap {
והענין כי השי"ת ברא כל הבריאה רק בשביל האדם הבעל בחירה. וע"כ היה רצונו יתב' שהאדם ינהיג ויקיים כל העולם ומלואו וכ,ש והארץ נתן לבני אדם וע"כ רצה שיתנהג כל העולם ומלואו ע"י אתערותא דלתתא דייקא דהיינו ע"י מעשה בני אדם התחתונים דייקא שהם דייקא ינהיגו ויחיו ויקיימו את כל העולם. אך בתחילת הבריאה שלא היה עדיין שום אדם היה בהכרח שיברא את העולם בנפלאותיו לבדו בל ישום אתדל"ת אבל ברא כל הדברים חסרים. עד שהאדם יתקן אותם כדי שיושלמו כל הדברים ע"י אתעדל"ת ע"י מעשה בני אדם דייקא ואז ע"י שהאדם משלים ומתקן הדבר נחשב כאלו הוא בעצמו עשה את הדבר ובראו. כי כן הדבר שעיקר הבריאה צריכה להיות ע"י אתעדל"ת דהיינו ע"י מעשים טובים של הצדיקים וכשרז"ל עולמי עולמי מי בראך יעקב בראך וכו'. ומשם נשתלשל שגם בגשמיות כל הדברים חסרים וצריכים תיקון ע"י מעשהבני אדם התחתונים דייקא, מחמת זה בעצמו כל הדברים חסרים מתחילת הבריאה מחמת שנבראו בלי אתדל"ת שאז אין שלימות להבריאה כי עיקר שלימות הבריאה היא ע"י אתדל"ת דייקא כנ"ל:
And therefore one must specifically increase in prayers and supplications and conversations between oneself and one’s Creator, and cries and entreaties and appeasements and conciliations to Hashem, blessed be He — that He should grant him merit to draw him close to His service. And this is the essential tefillah, as it is written: “For this let every pious one pray to You at a time of finding; only that the flood of great waters should not reach him” (Tehillim 32:6) — that the flood of great waters, which are the insolent waters, which are the evil cravings of this world that sweep away at every moment, should not sweep him away. And already very, very many have been swept away by them, may the Merciful One save us. May the Omnipresent have mercy upon us and upon all Israel and save us from them. And there is no wisdom, no understanding, and no counsel to withstand them, except through tefillah and supplications to Hashem, blessed be He, that He should save him from them.
ומזה נמשך האומנות של כל האומנים בעלי המלאכות כי האומן דייקא צריך לעשות הכלי מהעץ והמתכות כי עיקר תיקון שלימות הלכים שהוא שלימות הבריאה הוא ע"י בני אדם התחתונים דייקא. כי כמו שצריכין בני האדם לתקן ולהשלים העולם ברוחניות ע"י מעשיהם הטובים שבשביל זה נברא הכל כמ וכן צריכין גם בגשמיות שבני אדם דייקא ישלימו ויתקנו כל הדברים שבעולם וע"כ אין לשום דבר שלימות מתחילת הבריאה כי החטים צריכין לטחון וכו' וכן העצים והמתכות וכו' צריכין אומנים לעשות מהם כלים. וכ"ז מחמת בחי' הנ"ל כי הכל צריך שיושלם ע, יהבן אדם דייקא וכנ"ל. ובאמת הכל אחד כי ע"י שעושה הכלי ומשלים הדבר בגשמיות עי"ז מגיע הדבר לשלימותו גם ברוחניות. כי זה ידוע שהכל נברא רק לכבודו כשרז,ל כל מה שברא הקב"ה וכו' היינו בשביל ישראל שיקיימו את התורה ויעבדו אותו ית' ע"י כל הדברים שבעולם וכל זמן שלא נתתקן הדבר בגשמיות בוודאי אין יכולין לעבוד השי"ת עם זה הדבר: כמ ולמשל עץ או מתכת כל זמן שהוא גולם ולא עשו ממנו כלי אינו נצרך להאדם ואינו יכול לעבוד בו השי"ת אבל כשלוקח האומן העץ והמתכת ועושה ממנו כלי כגון כף או קערה. ואז הוא נצרך להאדם, ואז האדם יכול לעבוד בו השי"ת. כי אוכל עם הכף והקערה לכבוד שבת או שמכבד בהם אורחים וגם מברך על המאכל שאוכל בהם תחילה וסוף. כי בוודאי ישראל עם קדוש עובדים את השי"ת בכל הדברים שבעולם אבל א"א להם לעשות עבודתם בשום דבר כ"א אחר שנתתקן ונעשה כלי. ואז מתקנים ומשלימים את הדבר ברוחניות ע"י שעובדים בו את השי"ת שזה עיקר חיות ושלימות של כל הדברים שבעולם. נמצא ע"י שהאומן מתקן ועושה את הכלי בגשמיות עי"ז מגיע הדבר לשלימותו גם ברוחניות:
For even though man is a possessor of free will, nevertheless the essential thing is tefillah and supplications to Hashem, blessed be He, regarding this. For through his free will — that he chooses the path of good and turns away from the path of evil — through this he subdues the klippos that come from the shattering of the vessels and clarifies the good from them. For the free will is in the intellect, which has the power to choose the good and despise the evil. And the human intellect has power only to subdue and nullify the klippos that come from the shattering of the vessels, in which there are many, many holy sparks, which are sparks of intellect — for “they are all clarified through thought,” as above.
אות ג וכל הבריאה נבראה חכמה כ"ש כולם בחכמה עשית כי יש בכל דבר שבעולם חכמה נפלאה אבל השי"ת ברא כל הדברים חסרים כנ"ל ומחמת זה צמצם חכמתו ומיעט וחיסר מהחכמה הצריך לזה הדברכדי שיהיה נברא הדבר חסד עד שישלימו האדם כנ"ל.אבל בוודאי אין כח ביד האדם להשלים חסרון החכמה חיסר השי"ת בכל דבר כי מי יוכל לעמוד על חכמתו יתב' ע"כ א"א להאדם שישלים כל הדברים של הבריאה כ"א ע"י אמונה שהיא כלל כל התורה כ"ש כל מצוותיך אמונה וכשרז"ל בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה, ושם עיקר הבחירה של האדם היינו כי מחמת שהשי"ת צמצםוחיסר מחכמתו כביכו לואל המשיך החכמה בשלימות בשום דבר ועי"ז נבראו כל הדברים חסרים וכנ"ל עד שיבא האדם וישלים אותם כנ"ל, מחמת זה יש להאדם בחירה בכל דבר כי בודאי אם היה השי"ת מגלה חכמתו בכל הדבים בשלימות ואז היו נבראים כל הדברים בתכלית שלימותן. והכל היו יודעין את כל החכמה שיש בכל דבר דהיינו כוונתו יתב' שהיה לו בבריאתו זה הדבר, בוודאי לא היה שום בחירה, כי עיקר כוונתו יתב' בבריאת כל הדברים שבעולם היה כדי שיכירו וידעו אותו ית' ע"י כל הדברים שבעולם וכ"ש בזוה"ק בגין דישתמודעין ליה. ואם היו הכל רואין זאת עין בעין והיו יודעין הטוב של כל דבר שבעולם בוודאי היו הכל בוחרין בטוב כי מי פתי יסור מטוב אמת יכזה לנטות אחרי ההבל. אבל מחמת שהש"י חיסר מהחכמה שהי' צריך לשלימות כל דבר ומחמת זה העלים מהעולם ולא נתגלה להם שלימות החכמה שבכל דבר עד שאין הכל יודעין בשלימות החכמה שבכל דבר עד שאין הכל יודעין בשלימות כוונת חכמתו שבכל דבר, ע"כ יש בחירה שמי שרוצה להטות דעתו אל האמת הוא זוכה לאמונה ועי"ז משלים כל הדברים ע"י אמונה שהוא כלל התורה כי עיקר האמונה הוא במה שאין יודעין היינו מחמת שא"א לידע חכמתו יתב' בשלימות בשום דבר ע"כ צריכין רק להתחזק באמונה ושם עיקר הבחירה כי כלל הבחירה הוא בענין קיום התורה שעיקרה אמונה כנ"ל וע"כ עיקר השלימות כל הדברים הם ע"י אמונה וכ"ש אדמו"ר ז"ל (בסי' לא) שלימות כל הדברים הם ע"י אמונה ובלתי אמונה כל הדברים חסרים וכ' ע"ש היינו כנ"ל. ומשם נמשך האומנות של כל האומנים שצריכין לתקן כל הדברים שבעולם כי עיקר התיקון ע"י אמונה כנ,ל. וע"כ כל מלאכות של כל האומנים כלולים במלאכתל המשכן כמובא בדברי אדמו"ר ז"ל כ"פ כי עירק בנין המשכן היה להמשיך אמונה בעולם להמשיך שכינת אלקותו למטה בזה העולם כידוע ע"כ היו כלולים שם כל הל"ט מלאכות שהם כלליות כל המלאכות שבעולם, כי כל המלאכות שבעולם עיקר שלימותן נמשך מבחי' אמונה שהיא שלימות כל הדברים שבעולם ששם עיקר הבחירה וכו' כנ"ל וע"כ נקרא הבעל מלאכה בשם אומן לשון אמונה כי עיקר שלימות האומנות הוא ע"י אמונה. וזהו שנאמר בשבח התורה ואהיה אצלו אמון א"ת אמון אלא אומן התורה היתה כלי אומנתו של יוצר בראשית שבשביל זה ברא כל הדברים חסרים ומיעט וחיסר מהחכמה שבכל דבר כדי שהאדם ישלים ע"י אמונה שהוא רק במקום שיש חסרון בחכמה וכנ"ל ששם עיקר הבחירה כנ"ל. וזהו (קהלת) גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלקים מראש ועד סוף היינו כנ"ל שהשי"ת חיסר החכמה וברא העולם חסר וכשפרש"י שם העלם חסר כתיב כדי שלא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלקים מראש ועד סוףץ כי א"א לעמוד על חכמתו ית' שבכל דבר בשלימות מראש ועד סוף והכל בשביל הבחירה כדי שימוך האדם א"ע אל האמונה אם ירצה בחיים נצחיים ויסתכל על האמת. ולהיפך אם ירצה ח"ו לנטות לצד אחר ימצא מקום לטעות ח"ו מאחר שלא נתגלה החכמה בשלימות וכנ"ל:
max-width: 860px;
וזהו אשר ברא אלקים לעשות שהשי"ת ברא כל הדברים באופן שהאדם יצטרך לעשות ולתקן ולגמור אותם. כי החטין צריכין לטחון התורמסין צריכין בישול וכו' וכנ"ל:
But there are confusions and other forces [sitrin ochoranin] and obstacles from holiness that come from the aspect of the Vacated Space, where there is no intellect or wisdom at all, but only emunah alone — which is the aspect of tefillah and supplications and cries and entreaties to Hashem, blessed be He, that He should save him from the klippos and the yetzer hara that derive from there. And regarding this it is said: “Every day a man’s yetzer hara overpowers him, and were it not that the Holy One, blessed be He, helps him, he would fall into its hand” (Kiddushin 30b). For from this yetzer hara that derives from the Vacated Space, it is impossible to be saved in any way except through Heavenly assistance. And therefore one must increase very, very much in tefillah and supplications to be saved from it, for there no intellect helps. On the contrary — through intellect and wisdom one sinks there, G–d forbid. Rather, the essential thing is emunah, which is the aspect of tefillah.
אות ד נמצא שעיקר האומנות של כל האומנים שרשם נמשך מאמונה כנ"ל וכן שמירת כל הדברים שבעולם נמשך ג"כ מאמונה כי שמור הוא מדת מלכות שהיא אמונה כידוע. כיאם היו נבראים כל הדברים שבלימותן לא היה שום יניקה ואחיזה להקליפות והסט"א ולא היו צריכין שום שמירה כלל, רק מחמת שכל הדברים שכל הדברים חסרים ומשם נשתלשל יניקה ואחיזה להסט"א כי כל יניקתם הוא רק במקום שיש חסרון ע"כ צריכן שמירה. וע"כ עיקר השמירה הוא רק ע"י אמונה שמשלים כל החסרונות ואז כל הדברים שלימים ונתבטל אחיזתם וכנ"ל כי השי"ת נתן להם יניקה בשביל הבחירה כי מחמת שכל הדברים חסירים ויש להם מקום לינק עי"ז יש בחירה להאדם ע"י שיש יצה"ר וחיילותיו שהם הסט"א שיניקתם מהחסרונות שמסיתין את האדם למה שמסיתין ר"ל. והאדם צריך להתגבר מנגדם ולבחור בטוב ולמשוך א"ע אל האמונה ולקים את כל דברי התורה שיסודה אמונה שעי"ז משלים כל הבריאה ומבטל יניקתם ואחיזתם כנ"ל ואז אין צריכין שמירהכלל מאחר שנתבטל אחיזת הסט"א שהם מזיקי עלמא שמהם נמשכין כל ההיזיקות שבעולם ר"ל. וע"כ באמת ת"ח א"צ נטירותא כי התורהשהעיא אמונה שומרת אותם. וכנ"ל:
margin: 0 auto;
אות ה וזהו בחי' החילוק שבין שומר חנם לשמור שכר שש"ח פטור מהכל. וש"ש חיב בגניבה ואבידה וכו' כי איתא בהתורה צוית צדק עדותיך ואמונה מאד (בסי' כג) שעיקר האמונה תלויה בממון היינו בשבירת תאוות ממון וכו' ע"ש היטב. וכל המצוות שהאדם עושה בלא ממון נקראים צדק אבל כשפמזר ממון בשביל המצוה אז נקראת אמונה וכו' בבחי' צדק כד אתחברת באמת אתעבידת אמונה עיין שם:
padding: 48px 36px 80px 36px;
וע"כ כל הדברים שבעולם קודם שהאדם משלים אותם ע"י בחי' אמונההם בבחי' צדק ששם יש אחיזת הדינים שמשם השתלשלות אחיזת הסט"א והקליפות שצריכין לשמור מהם. אבל כשהאדם מטה דעתו אל האמת עי"ז זוכה לאמונה בבחי' צדק כד אתחברת באמת אתעבידת אמונה ואז נשלמיטם כל הדברים שבעולם וכנ"ל כי זה עיקר עובדת האדם בזההעולם לחבר צדק באמת כדי שיתעביד אמונה כי זה עיקר בחי' יחוד קוב"ה ושכינתיה שהוא כלל עבודת האדם כידוע. נמצא שעיקר השמירה ע"י אמונה ועיקר האמונה תלוי' בממון וע"כ הש"ח פטור מאחריות השמירה ואינו חייב כ"א בפשיעה כי הש,ח אע"פ שקיבל עליו לשמור הדבר אינו מחוייב כ"א לשמור אבל אם אעפ"כ נגנב או נאבד הדבר אין האחריות עליו כי עיקר האחריות הדבר תלוי באמונה כי אם ה' לא ישמור עיר וכו' ועיקר האמונה תלויה בממון. וע"כ הש"ח שאין מקבל שום שכר על השמירה אין אחריות הדבר עליו. כי אין תלוין הגניבה והאבידה בפגם האמונה של השומר מאחר שאין לו שום הנאה ממנו ע"כ אין חל עליו להשלים הדבר ע"י שורש האמונה שעי"ז עיקר שמירת הדבר כי הש"ח אינו חייב כ"א לשמור אבל אחריות השמירה שתלויה באמונה אין תולין בו מאחר ששומר בחנם שאז כל שמירתו הוא רק בבחי' צדק שהוא בחי' קודם שלימות התקון כי אין חל עליו תקון הדבר שתלויה באמונהשתלויה בממון דהיינו מי שהממון שלו שחל עליו שישבר תאוותו בממון זה וימשיך אמונה בזההדבר שעי"ז יתקן הדבר בשלימות שעי"ז יהיה הדבר נמשר בשלימות וכנ"ל. וע"כ הש"ש חייב בגניבה ואבידה כי מאחר שמקבל שכר חל עליו אחריות השמירה דהיינו להמשיך השמירה מבחי' אמונה מאחר שקיבל שכר כסף או שוה כסף ששם עיקר התחזקות האמונה כנ"ל:
And in truth this itself is the essential free will — that is, that one forces his free will to nullify his intellect completely and to rely on emunah alone and to increase in tefillah and supplications. For the adversary [ba’al davar] distorts the heart of man so much that even this is difficult for a person. Even though in truth it is a very easy thing, nevertheless he confuses and distorts his mind so much that for the most part, this matter of tefillah and hisbodedus is harder for a person than all the difficult forms of service. And all of this is due to a lack of emunah — that he does not have emunah in its completeness, which is the essential thing and the foundation.
אות ו וע"כ האומנים שומר ישכר הן כי האומן מאחר שקיבל עליו המלאכה והאומנות של זראת הכלי ע"כ בוודאי חל עליו השמירה כאלו קיבל שכר השמירבה כי גם תיקון האומנות הוא רק ע"י אמונה כי א"א להאומן לעשות ולקתן הכלי בשלימות כ"א ע"י אמונה וכנ"ל וע"כ כשקיבל עליו אומנות ומלאכת זאת הכלי הרי קיבל עליו להמשיך קיום ושלימות הכלי מבחי' אמונה שמשם שורש האומנות כנ"ל, וע,כ בוודאי חייב בשמירה כמושומר שכר שגם הוא עיקר חיובו באחריות השמירה הוא רק מחמת שע"י השכר שקיבל חלך עליו המשכת השמירה משרשה מבחי' אמונה שתלויה בממון בבחי' ואמונה מאד שהוא בחי' צדק כד אתחברת באמת אתעבידת אמונה כנ"ל:
text-align: justify;
אות ז וזה בחי' האומנם אלם צדק תדברון כי כשהדבר חסר הוא בבחי' אלם כיאין יכולין עדיין להודות לו יתב' ולברכו על הדבר מאחר שעדיין הוא חסר וזהו האומנם אלם צדק כשהאומנות בבחי' אלם בחי' חסרון שאז הוא בבחי' צדק וכנ"ל אזי צריכין להשתדל להמשיך בחי' אמונהשתלויה בהדיבור כ"ש אודיע אמונתך בפי כ"ש אדמו"ר ז"ל וזהו צדק תדברון שצריכין להמשיך הדיבור להשלים בחי' צדק כדי שיתעביד אמונה שעי"ז עיקר שלימות האומנות כנ"ל. וזהו מישרים תשפטו בני אדם, בני אדם דייקא, היינו שהכתוב אומר שזההדבר תלוי בכם בני אדם דייקא לחבר צדק באמת כי יושר הוא בחי'אמת כ"ש וכתוב יושר דברי אמת היינו שאתם בני אדם אתם דייקא צריכין לשפוט ביושר ואמת כל הדברים שבעולם כי משפט הוא לשון בירור דברים כשפרש"י (בישעיה י') היינו שצריכין בני אדם לשפוט ולברר ביושר ואמת כל הדברים שבעולם להטות דעתם אל האמת ולהסתכל על האמת תמיד כדי לחבר צדק באמת כדי שיתעביד אמונה שבזה תלוי שלימות כל הבריאה שזה תלוי בבני אדם שבזה העולם דייקא שיש להם בחירה וכו' וכנ"ל:
h1.main-title {
אות ח וזה בחי' ר,ה כי בר"ה נברא אדה"ר שהוא צריך להשלים כל הבריאה שנבראה בשבילו כנ"ל כ"ש אשר ברא אלקים לעשות שכל הבריאה שברא השי"ת הכל ברא לעשות שהאדם יצטרך לעשות ולתקן ולהשלים כל הדברים כי החטים צריכין לטחון וכו' כנ"ל ועיקר השלימות והתיקון של כל המלאכות והאומנות הוא ע"י אמונה שהיא שלימות כל הדברים וזה צרייכן בר"ה שבו נברא אדה"ר בשביל זה כנ"ל ע,כ כל העבודה של ר"ה הוא להמשיך אמונה בעולם שעי"ז עקיר התגלות מלכותו יתב' שבה אנו עוסקין בר"ה כמו שאנו אומרים כ"פ ותמלוך אתה ה' לבדך כו'ו מלוך על כל העולם כולו וכו'. וחותמין בכל הברכות מלך על כל הארץ כוו' כי עיקר ר,ה הוא לגלות מלכותו ית' שהיא בחי'אמונה כידוע כי א"א לקבל מלכותו יתב' כ"א ע"י אמונה ועי"ז משלימין כל הבריאה שעיקר שלימותה ע"י האדם שנברא ביום זדה כנ"ל. וע"כ אומרים בר"ה זההיום תחילת מעשיך אע"פ שרוב הבריאה נברא בחמשה ימים הראשונים מכ"ה אלול עד ר"ה כשרז"ל אך מאחר שבר"ה נברא האדם שבשבילו נברא הכל והוא מתקן ומשלים הכל ע"כ נחשב כאל וכל הבריאה נברא ביום זה. וע"כ ארז"ל בתשרי נברא העולם מחמתשבו נברא האדם שהוא העיקר (וכמובא מזה) כי הוא משלים הכל וכנ"ל. ועיקר האמונהע"א לקבל כ"א ע"י צדיקי הדור שהם שומרי הברית באמתר כי אמונה תלויה בברית (כ"ש בסי' ל"א הנ"ל) ע"כ צריכין לנסוע לצדיקי אמת על ר"ה. כדי לזכות על ידם לאמונה שלימה שזה עיקר ר"ה כנ"ל כי צדיק הוא מאן דנטיר ברית:
font-size: 1.55em;
אות ט והנה מבואר בהתורההנ"ל שע"י תיקון הברית זוכין לעשות נפשות וכו' כי זוכין לאהבה וכסופין דקדשוה שהם יקרים מאד שעי"ז עושין נפשות שהם בחי' נוקודות לאותיות התורהשעי"ז עיקר הצטרפותן וזווגן של אותיות התורה לעשות איזה פעולה וע"ש כ"ז היטב, וע' במה שנדפס סמוך לזה בלשוני המתחיל זון והצטרפותן של האותיות וכו' ע"ש וזהו יש הבל אשר נעשה על הארץ וכו' וזהו בחי' גלגולי הנפשות וכו'. וכלל הדבר שמאד יקר הכיסופין וההשתוקקות לדבר שבקדשוה כי על ידם נתהוה נפש ונגמר ע"י הדיבור ויוצא ומתגלגל, ולפעמים מתגלגל ובא הנפש דקדושה לתוך הרשע ונופלים לו הרהורי תשובה ותוכל להחזירו למוטב וכן להיפך וכו'. וזהו יש הבל וכו' הבל הוא הבל פה שמשם יוצאים הנפשות ועי"ז יש צדיקים וכו' ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים ע"י שמתגלגל לתוכן הבל קדוש דהיינו נפש מכיסופין טוסים וכו':
text-align: center;
אות י וזה בחי' שופר של ר"ה כי ההבלים של השופר הם בחי' הבלים דקדושה בחי' נפשות קדושות שעי"ז חוזרים הרשעים בתשובה כנ"ל שזה צריכין בר"ה שהוא יום ראשון לעשי"ת. וכל זה מקבלין מצדיקי האמת שאנו נוסעים אליהם ומקשרים עצמינו להם כי הם בחי' בעלי נפש שמהם נמשכין כל הנפשות וההבלים דקדשוה שעי"זיכולין להחזיר כל הרשעים בתשבוה וזהו בחי' שופר של איל שהוא אילו של יצחק שנעקד על גבי המזבח כדי שיזכור לנו זכות עקידתו. היינו כי עיקר זכות עקידת יצחק הוא בחי' רצון וכיסופין דקדושה שזה היה עיקר מעלת הנסיון של אברהם ויצחק כי עיקר הזכות הוא מה שנתרצו לישחט ולמות על ק"ה וע"י שנתרצו לזה ברצון שלם באמת נחשב כאלו נשחט ונקרב ע,ג המזבח אע"פ שבאמת לא שלח ידו אליו ולא עשהלו מאומה נמצא שעיקר זכות העקידה הוא רק רצון וכסופין דקדושה. ומחמת שיצחק זכה אז לכיסופין קדושים כאלה באמת ב מסירת נפש כזה משם נמשך קדושת נפשו תישראל שיצאו ממנו שיש בכ"א וא' מישראל נפש קדושה שמרוצה למסור נפשו על קידוש השם תמיד. נמצא שכ"א מישראל נפשו ורצונו חזק תמיד להש,י כי כ"א מישראל מוכן למות על ק"ה כי בפנימיות נפשו רצונו חזק מאד מאד להשי"ת וזה מחמת שכולנו בני יצחק אבינו שנעקד ע"ג המזבח ורצה למות בשבילו יתב'. ופנימיות ההבל והרצון הזה אנו ממשיכין לתוך השופר שהואבחי'שופר של אילו של יצחק שאז בשעת העקידהנתקדש האיל תחתיו ואז נתקדש קרנו לשופר שישראל זרעו של יצחק יזכו להמשיך פנימיות ההבלים והנפשות דקדושה המושרשים בהם מיצחק, ימשיכו ויוציאו אותם לחוץ ע"י השופר הקדוש שהוא כלול מכל ההבלים והקולות כ"ש בזוה"ק אתר דכל קלין נפקין מיני' אקרי שופר וע"י מוציאין פנימיות הנפש שהם בחי' הבלים דקדושה מתוך השופר עי"ז חוזרים כולם בתשובה כי אללו ההבלים דקדושה הם בחי' נפשות קדושות שיש להם כח לילך ולהתגלגל ולהחזיר כל העולם בתשובה שזה צריכין בר"ה וכמבואר בהתורה הנ"ל גודל הכח של ההבלים דקדושה להחזיר רשעים בתשובה כנ"ל:
color: #4a2000;
אות יא וזה בחי' תקיעה שברים תרועה תקיעה. תקיעה היא בחי'תקיעת כף בחי' התקשרות אל הצדיקים אמתיים שמהם מקבלין הנפשות וההבלים דקדושה כנ"ל. כי כל נפשות ישראל צריכן לקבל כח ההבלים דקדושה מצדייק הדור כנ"ל וזה בחי' תקיעה לשון תקיעת כף שהוא לשון התקשרות. כ"ש כל העמים תקעו כף שפרש"י התחברו יחד. היינו שיתערבו ויתקשרו יחד להריע לאלקים וכו', שברים ה בחי' לב נשבר ונדכא, בחי' השתוקקות וכיסופין חזקים להשי"ת שעי"ז לבו נשבר תמיד מחמת גודל הכיסופין והגעגועים שמתגעגע ברצון חזק להשי"ת וזהו בחי' תרועה לשון אהבה והשתוקקות להשי"ת כ"ש לא הביט און ביעקב וכו' ותרעות מלך בו ופרש"י לשון חבה וריעות. היינו בחי' אהבה ורצון בחי' אהבה והשתוקקות להשי"ת בבחיח' כי חולת אהבה אני כמובא בהתורה הנ"ל. וזהו בחי' תקיעה אחרונה, לחזור ולקשר כל העולם להכיסופין והנפשות וההבלים דקדושה כדי להחזיר כולם למוטב. בבחי' והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובוא האובדים וכו' והנדחים וכו'. כי תקיעה הראשונה היא לקשר עצמינו לצדיקי אמת כדי לקבל מהם ההבלים והנפשות דקדושה כנ"ל. ותקיעה אחרונה היא כדי לקשר אלינו גם כל העולם שכולם יקבלו אלו ההבלים והנפשות דקדושה כיד שכולם ישובו להשי"ת עי"ז ויקבלו עול מלכותו עליהם בבחי' כל העמים תקעו כף וכו':
margin-bottom: 4px;
אות יב וזה בחי' מלכיות וזכרונות ושופרות שאנו אומרים בלפלה בר"ה. כי מבואר בהתורה הנ"ל שצריכין להוצאי הכיסופין דקדשוה בפיו כדי שתצא הנפש מכח אל הפועל ועל זהנתתקן סדר התפילות ע"ש. וזה בחי' מלכיות וכו' שאנו מוציאין הכיסופין דקדושה בפינו. כי מלכיות הוא שאנו מקבלין עול מלכותו עלינו ואנו מתפללין שתתגלה מלכותו על כל העולם שזה עיקר הכיסופין דקדושה שצריכין לכסוף ולהשתוקק תמיד לקבל עול מלכותו עליו באהבה ולהוציא אלו הכסופין בפיו כנ"ל ואז יש כח לאלו ההבלים לילך ולעורר כל העולם לתשובה שזהו בחי' תקיעת שופכר כנ"ל. וזהו בחי' זכרונות שאז אנו מתפללין שיזכור לנו בריתו אשר כרת עם אבותינו ומזכירין כל הפסוקים שמדברים מזה כ,ש וישמע אלקים את נאקתם ויזכור להם בריתו וכו' ונאמר וזכרתי את בריתי יעקב וכו' וחותמין ועקידת יצחק לזרעו וכו' תזכור ברוך וכו' זוכר הברית. היינו כי עתה מתפללין שימשיך עלינו זכות שמירת הברית של אבותינו הצדיקים כדי שעי"ז לא יהיה כח לההבלים דסט"א הנעשין מכיסופין רעים שלא יהי' להם כח לבלבל העולם להחטיא ח"ו ע"י הבליהם הרעים בבח'י יש הבל וכו' כנ"ל כי זכות תיקון הבגרית של אבותינו יתגבר ויעלה לפניו יתב' עד שי"ז יתברר ויעלו כל ההבלים דקדושה של הכיסופין הקדושים של ישראל, וכל ההבלים דס"א של הכיסופין רעים יתבטלו לפניהם כאין וכאפס. וע"כ מתחילין פסוקי זכרונות בענין נח כ,ש וגם את נח באהבה זכרת וכו' כמ"ש ויזכור אלקים את נח וכו' וכל אשר אתו בתיבה ויעבר אלקים רוח על הארץ וישוכו המים. כי השי"ת צוה את נח שיכנוס בתיבה להיות נסגר שם מפני מי המבול אע"פ שהרבה רווח והצלה לפניו. אך הענין מבואר היטב ע"פ הנ"ל כי מחמת שהדור קלקלו את מעשיהם מאד והלכו אחר תאוותיהם וכיסופיהם הרעים עד שהיה העולם מלא מהבלים רעים הנעשים מכיסופין רעי םעד שלא היה אפשר להעולם להתקיים ע"כ הביא עליהם את מי המבול ואז הוכרח נח לכנוס לתיבה ולהסגר שם כדי שלא יקבל וישאוב הבלים רעים של העולם של כיסופין רעים שזהו עיקר בחי' רוח רעה שהיה שולט על העולם אז היינו רוח רעה ממש הנעשה מכיסופין רעים שמחמת זה הוכרח ליסגר בתיבה כדי להסתיר עצמו מהבלים רעים שהם רוח רעה הנעשה מכיסופין רעים שעי"ז היה עיקר חורבן העולם אז, וכמבואר בהתורה הנ"ל שע"י כיסופין רעים נעשין נפשות שהם בחי' נקודות ומציירין האותיות לרע בבחי' לאזכה נעשית לו סם מות ר"ל ועי"ז החריבו העולם אז. ונח הוצרך להסתר מהם בתיבה כדי שלא ישלטו בו ההלבים רעים כנ"ל. וזהו ענין מ"ש בזהר שבעידן עקתא צרכין להתחבא היינו כנ"ל שעיקר כל הצרות ר"ל נמשכין מנפשות רעות הנעשין מכסופין רעים שעי"ז נצטיירין אותיות התורה להיפך ח"ו כנ"ל וע"כ צריכין להתחבא בחדר כדי שלא ישאוב מההבלים רעים שהם בחי'רוח רעה ר"ל וכ"ש לך עמי בא בחדריך וסגור דלתיך בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור זעם, כי צריכין לסגור עצמו בחדרו עד יעבור זעם וחרון אף שנעשה מהבלים רעים וכנ"ל. והשי"ת ברחמיו זכר אז את נח הצדיק שהיה בתיבה ויעבר אלקים רוח על הארץ ופרש"י רוח נייחא וכו'. היינו שברחמיו נתן כח שיתגברו ההבלים דקדושה של נחן וכל אשר אתו בתיבה שהם בחי' רוח טובה רוח נייחא ועי"ז וישוכו המים ונתבטלו מי המבול שעיקר שליטתם היה ע"י הרוח רעה של הכיסופין רעים וכנ"ל. ועל זה אנו מתפללין שגם עתה ירחם עלינו ויזכור את כל ההבלים דקדשוה של ישראל של הכיסופין טובים ויברר אותם מההבלים דסט"א של הכיסופין רעי םשלא יהי' להם כח לשלטו עליהם לבלב את העולם ח"ו. בפרט כי עתה יש לנו על מה לסמוך כי כברהיה לנו צדקים גדולים ונוראים ששמרו את הברית בתכלית ואנו מבקשים שיזכור לנו זכותם שזהו ענין כל פסוקי זכרונות שאומרים אח"כ שיזכור לנו ברית אבותינו וחותמין ועקידת יצחק וכו'. כי עקידת יצחק היאעיקר בחי' כיסופין טובים שמסר נפשו בחשק נמצרץ באמת לעשות רצונו ית' שמשם נשרש הנקודה קדושה בלב כ"א מישראל לכסוף ולחשוק להשי"ת במסירת נפש וכנ"ל וע"כ אנו מבקשים שיזכור לנו כל זה כדי שיתגברו ההלבים דקדושה בכח הצדיקים שומרי הברית ויעלו לפניו לרצון ויהיה להם כח להחזיר כל העולם בתשובה. ולא יהיה כח לההבלים רעים שהם בחי' מי המבול לשלוט עליהם לבלב את העולם ח"ו. וזהו עיקר בחי' זכירה שאנו מתפללין שיזכור לנו זכות אבותינו ועקידת יצחק וכו' דהיינו שלא יבלבלו ההבלים רעים ח"ו. כי בוודאי אין שכחה לפניו ית' אך כשח"ו מתגברין ההבלים רעים כנגד ההבלים טובים זהו בחי' שכחה שהיא בחי' עניין דמכסיין על עיינין דהיינו שאין הטוב ניכר ח"ו מחמת שחופה עליו הרע ח"ו. אב לאנו באין בכח אבותינו ששמרו הברית בתכלית ואנו מזכיירן אותו ית' שגם בדור המבול שהיה הדור כול ורע ולא היה רק נח יחיד בעולם ולא היה אז זכות צדיקים קדושים כאל ואעפ"כ חמל השי"ת וזכר את נח והגביר ההבלים דקדשוה שלו על מי המבול. וכ"ש עתה שישראל בכלל רובם ככולם נכספין מאד מאד להשי"ת בכסופין גדולים במסירת נפש וכבר היה לנו צדיקים קדושים כאלו מימות אבותינו עד עתה שבזכותם בוודאי ראוי שיתבטלו כל ההבלים רעים שבעולם ויהיו כאין וכאפס, ויתגברו ויתחזקו ההבלים דקדושה של הכיסופין טובים עד שיחזירו כל העולם בתשובה שזהו כל ענין ר"ה שהוא ראשון לעשי"ת וכנ"ל. וזהו בחי' שופרות כי עאח"כ אנו מתפללין שילכו ההבלים דקדושבה ויעוררו גם כל העולם כולו בתשובה שזהו בחי' פסוקי שופרות כי זהו עיקר בחי' קבלת התורהע, יקול שופר שמשה רבינו בעוצם כחו המשיך כח ההבלים דקדשוה שהם בחי' נפשות קדושות שעי"ז נצטיירו אותיות התורה לטוב ועי"ז זכה ליתן את התורה אז. כי באמת התורה היתה במציאות גם קודם לזה כי התורה קדמה לעולם. אך אותיות התורה אין להם ציור ופעולה כ"א כפי הנקודות הנשעשין ע"י הכיסופין וכו' כמבואר היטב בהתורה הנ"ל ע"ש וע"כ לא ניתנה התורה עד שבא משה כי עאז נזדככו ישראל בכחו של משה עד שהתגברו הכיסופין דקדושה שלהם וציירו אותות התורה לטוב וע"כ ניתנה התורה בקול שופר שהוא בחי' הבלים דקדושה כנ,ל. וזהו בחי' וקול שופר חזק מאד וכו' חזק מאד דייקא דהיינו שקול השופר שהוא הבלים דקדושה היה הולך ומתחזק מאד כדי להכניע ולשבר כל ההבלים דסט"א שלא יהיה להם כח לצייר אותיות התורה ח"ו להיפך כנ"ל. וע"כ מתפללין אחר פסוקי שופרות שיקבץ כל הנדחים וכ"ש והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובוא האובדים והנדחים וכו' כי זה עיקר ברכת שופרות שיתגברו ההבלים דקדשוה של השופר וילכו ויתפשטו בעולם עד שיחזירו כלהעולם בתשובה ויקבצו כל הנדחים והאובדים להחזירם כולם אל הקדושה, והכל בכח ההבלים דקודשה וכנ"ל
letter-spacing: 0.03em;
אות יג וזה בחי' מה שמבקשין בר"ה על חיים כ"ש זכרנו לחיים וכו' וכתבנו בספר החים וכו' וכן הרבה היינו שאנו מבקשין שנזכה לצייר אותיות התורה לטוב ע"י הנפשות הנעשים מכיסופין טובים שזהו בחי' זכה נעשה לו סם חיים כ"ש שם בהתורה הנ"ל. וזהו בחי' ג' ספרי םהנפתחין בר"ה. צדיקים גמורים נכתבין לאלתר לחיים. רשעים וכו'. בינונים תלוים עד יוה"כ כשרז"ל. היינו כי הצדיקי שיש כיסופין טובים וקדושים שמהם נעשים נפשות ונקודות טובות ונצטיירים אותיות תהורה לטוב בבחי' זכה נעשהלו סם חיים. ע"כ בוודאי הם נכתבין לאלתר לחיים. כי הם נכתבין ממילא לחיים. מאחר שהם מציירין אותיות לטוב בבחי' סם חיים וכנ"ל. וכן להיפך רשעםי שעושין נפשות ונקודות לא טובות מכיסופין רעים ע"כ הם נכתבין תיכף למיתה מאחר שמציירין אותיות התורה להיפך בבחי' לא זכה נעשהלו סם מות כ"ש שם ע"ש היטב. בינונים תלוים ועומדים עד יו"כ כי בינונים הוא שיש בהם טוב ורע שלפעמים מחובר בהם נפשות קדושות שהם כיסופין טובים ולפעמים להיפך. ע"כ הם תלוים ועומדים עד יו"כ אם יחזרו בתושבה. היינו שצריכין להתגבר בכל עשי"ת להגביר הכיסופין טובים על הכסופין רעים שזהו עיקר התשובה להגביר הטוב על הרע עד שיתגברו הנפשות קדושות ויציירו האותיות לטוב בבחי' סם חיים. ועי"ז יזכו ג"כ להיות נכתבין ונחתמים בספר החיים וכנ"ל. וע"כ גמר החתימה ביוה"כ כי אז הוא בחי' קבלת התורה. כי ביוה"כ ניתנו לוחות אחרונות שנאמר בהם טוב. כי אז נצטיירו אותיות התורה לטוב שזהו עיקר בחי' קבכלת התורה כנ"ל. וע"כ אז הוא מחילת עוונות כי עיקר פגם כל העוונות הוא שע"י העוונות הנעשים ע"י תאוות וכיסופין רעים, פגם באותיות התורהוצייר אותם להיפך, אבל ביהו"כ שאז הואגמר קבלת התורה, אז זוכים ע"י התשובה לחזור ולתקן הפגם של העוונות ולצייר אותיות התורה לטוב, וע"כ בינונים תלויים ועומדים עד יוה"כ שאז יש להם כח לחזור ולצייר אותיות התורה לטוב כנ"ל. כי עיקר התשובה הוא בחי' כיסופין טובים, כי עיקר התשובה היא החרטה שמתחרט על העבירה והלוואי שלא היה עושה אותה שזהו רק רצון וכיסופין טובים ועי"ז מוחל לו השי"ת כי עיקר הוא הכיסופין שעי"ז מציירין אותיות התורה לטוב ועי"ז נתתקן הכל וכנ"ל:
h2.sub-title {
אות יד וזה בחי' סוכה שעושין אחר ר"ה ויוה"כ. כי מבואר שם בהתורה הנ"ל שמי שהוא במדריגת אברהם דהיינו שעושהנפשות טובות ע"י כיסופין טובים אזי כל אכילתו בבח'י לחם הפנים בחי' לחם חם וכו' ואזי כל הכוכבים ומזלות וכל העכו"ם טורחםי בשביל פרנסתו בבחי' לחמינו הם סר צלם וכו' כי מראה חמה עמוקה מן הצל וכו' ע"ש כל זה היטב, וזהבח'י מצוות סוכה שהיא צלא קדישא צלא דמהימנותא שעי"ז מכניעין בחי' הצל דסט"א בבחי' לחמנו הם סר צלם כנ"ל, וזה זוכין אחר ר"ה ויוה"כ שאז היה כל עסקינו להמשיך בעולם הבלים דקדשוהשהם בחי' נפשות קדושות העולים מהבלים של השופר וש לכל הקולות והצעקות שצועקין ישראל בר"ה והיו"כ ועשי"ת שעי"ז עיקר התעוררות התשובה באלו הימים וכנ"ל. וע"כ כל העבודהשל יוה"כ הוא ע"י הכה"ג שהוא בחי' צדיק הדור שהוא בחי' תכלית שמירת הברית בשלימות, כי הכה"ג מצווה על קדושת הברי תיותר מכל ישראל כי אסור אפילו באלמנה (וכמבואר במ"א), כי עיקר אלו הנפשות שהם בחי' כיסופין טובים נמשכין ע"י הצדיק שומר הברית כ"ש שם שזהו בחי' כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יגקשו מפיהו. אם הרב דומה למלאך ה' צבאות וכו' כי הרב נקרא כןה שהוא בבחי' קדושת הברית יותר מכל ישראל כ"ש כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו, והכה"ג מקודש יותר מכולם והוא בבחי' הרב והצדיק שבדור שהוא בתכלית שמירת הברית וע"כ כל העבודה של יוה"כ אינה כשירה אלא בו. כי ביוה"כ אז הוא גמר החתימה לחיים. שאז צריכין לגמור התיקון הנעשה ע"י הכסופין טובים שהם נפשות והבלים דקדושה שעי"ז מציירין אותיות התורה לטוב בבחי' סם חיים שזהו בחי'ספר החיים שנכתבין ונחתמין בו בר"ה ויוה"כ לחיים. שזה נעשה ע"י שמציירין אותיו התורה לחיים ע"י הבלים ונפשות הנעשין מכיסופין טובים של ישראל שנתעוררין באלו הימים וכנ"ל. ע"כ אז ביוה"כ עיקר התיקון ע"י הכה"ג שהוא בבחי' קדושת הברית כי עיקר אלו הנפשות יוצאין ע"י הצדיק שהוא בבחי' שמירת הברית כנ"ל. וזה שאומרים בתחלת יוה"כ אור זרוע לצדיק וכו' שהוא בחי' תיקון הברית כמובא. כי אז צריכין להמשיך בחי' תיקון הברית מהצדיק האמת שעי"ז עיקר התקון הנגמר ביוה"כ ע"י נפשות טובות. וכנ"ל:
font-size: 1.15em;
ואחר ר"ה ויוה"כ שאז זכינו לבחי' מדריגת אברהם שהיה בעל נפש וכו' דהיינו לעשות נפשות טובות ע"י כיסופין טובים ע"כ אז עושין סוכה הקדושהשהיא אצלא קידשא שעיקר מצוותה היא האכילה בתוכה ושאר הצטרכות האדם. כי אז זוכין שיהיה האכיהל והפרנסה בבחי' לחם הפנים כנ"ל שזה זוכין ע"י בחי' אברהם ע"י כיסופין טובים כנ"ל בבחי' לחם חם לחמינו הם סר צלם וכו' כנ"ל שהו בחי' סוכה שהיא צלא קדישא, שמכניע ומבטל צלם של העכו"ם בבחי' לחמנו הם סר צלם וכנ"ל. כי סוכה הואבבחי' אברהם איש החסד שזכה לכהונה כ"ש אתה כהן לעולם, שהואבחי' אהרן הכהן איש החסד שבזכותו היו הענני כבוד שהם בבח'י סוכה שהוא אהבה וחסד בחי' השתוקקות וכיסופין דקדושה שהיה לנו באל והימים הנוראים שעי"ז אנו זוכין לצל הקדוש הזה של הסוכה שהוא מכניע הצל שלהם, שאז האכילה בקדושה בבח'י לחם הפנים ואז כל העכו"ם טורחין בשביל פרנסותינו וכו'. ובשביל זה מקריטבין בסוכות ע' פרים כנגד הע' אומות כי עתה יש לנו שלום גדול עמהם בבחי' סוכת שלום כי כולם טורחין בשביל פרנסתינו. כי ההבלים והנפשות דקדושה התגברו כ"כ והמשיכו כ"כ התעוררות התשובה בעולם עד שאפילו להעכו"ם הגיע מזה התעוררות עד שנודע להם במקום שהם שהעיקר הם ישראל ושעיקר תכליתם לטרוח עבורפרנסת ישראל וע"כ אנו מקריבין בשבילם קרבנות כי אנו צריכים אותם כדי שיטרחו בשביל פרנסתינו. וזהו בחי' ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכורמיכם ואת םכהני ה' תקראו כהני ה' דייקא בחי' כהן איש החסד שהוא בחי' אברהם שהיה בעל נפש שנעשה מחסד ואהבה והשתוקקות שזהו בחי' סוכה שעי"ז העכו"ם טורחין בשביל פרנסתינו בחי' ועמדו זרים ורעו צאנכם וכו' וכנ"ל:
And therefore, whoever merits to accustom himself to this — to increase in tefillah and conversation between himself and his Creator, that Hashem, blessed be He, should grant him merit and help him to draw close to His service, blessed be He — in this itself he is a possessor of free will, in that he merited to choose true life, the path of emunah and tefillah, as it is written: “I have chosen the path of emunah” (Tehillim 119:30). For in truth this is the essential free will — that one sets aside his intellect and chooses emunah and tefillah, which is the essential thing and the foundation upon which the entire Torah stands, as they said: “Chavakkuk came and established them upon one — ‘and the tzaddik lives by his emunah,’” as above.
אות טו ואז מכניסין הפרנסה מחוץ לפנים בבחי'אית לן בירא בדברא עיילא ליה למתא וכו' ע"ש בסוף התורה היוב, וזהו בחי' סוכה שעי"ז העכו"ם טורחין בשביל פרנסתינו כנ"ל ואז מכניסין הפרנסה מחוץ לפנים שכל זההוא בחי'סוכה. כי הסוכההיא בבחי' ממוצע בין חוץ לפנים דהיינו בין בית ושדה כי הבית מוקף מחיצות לגמרי ומקוה היטב, ובשדה ובחוץ אין שם שום מחיצות, והסוכה היא ממוצע ביניהם כי זה עיקר מצוות סוכה לצאת מדירת קבע ולישב בדירת ארעי שהם מחיצות הסוכה שאינם מקורים ייטב והאויר מבחוץ נמשך לתוכה, נמצא שהסוכה ממוצע בין ביחת וחוץ כי זה עיקר בחי' סוכה להכניס האכילה והפרנסה מחוץ לפנים לתוך הבית. וזה בחי' וחג האסיפ בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה, באספך מן השדה דייקא היינו כשצריכין לאסוף ולהכניס את הפרנסה והאכילה מן השדה לתוך הבית דהיינו מחוץ לפנים אז צריכין לעשות סוכה שהיא ממוצע בין חוץ לפנים שע"י מוה זאת מכניסין גם ברוחניות כל השפע והאכילה והפרנסה מחוץ לפנים דהיניו מהעכו"ם והרשעים לישראל בבחי' עיילא לי למתא שנעשה ע"י החבלים דקדשוה בחי' אפשילו לי חבלי וכו' (כמבואר שם בהתורה הנ"ל) שהם בחי' בחבלי אדם אמכם בעבותות אהבה שהם בח'יסוכה שהוא בחי' עבותות אהבה וחסד בין ישראל לאביהם שבשמים כי אז עיקר ההתחברות והאהבה כי סוכה בחי' אהבה וחסד בח'י חיבוק יד ימין כידוע וכמובא בדבריו ז"ל במ"א:
text-align: center;
אות טז ועיקר מצוות סוכה היא הסכך דהיינו שלא לכסות המחיצות בתקרה שלימה כמ ובית רק לעשות כיסוי וסכך העשוי לצל שיש בו חלל ואויר. היינ וכי בזהאנו מראין מה שפעלנו בר"ה ויוה"כ להגביר ההבלים דקדושה כ"כ עד שיעוררו כל העולם בתשובה בבחי' יש הבל וכו' עכשיו אנו צריכין לצאת דייקא מהבית שמכוסה היטב אל הסוכה שיש בה חללים הרבה בהסכך כדי לשאוב דרך שם מהאוירים וההבלים דקדושה של הכיסופין טובים שנמשכי וע"י התקיעות וע"י ריבוי התפלות והצעקות שבאלו הימים הנוראים. כי בכל השנה צריך שיהיה עיקר ישיבתו של האדם בביתו דייקא כדי להתחבא ולהסתיר עצמו מהבלים דהאי עלמא שמתפשטין באויר שרובם הם הבל מעשה תעתועים של רדיפות העוה"ז. אבל עכשיו באלו הימים הנוראים התגברו כ"כ ההבלים דקדושה של ישראל עד שאנו צריכין דייקא לצאת משם אל הסוכה העשויה לצל שאינהמכוסה היטב רק יש בה חללים הרבה בהסכך, כי אנו צריכן עתה דייקא לשאוב מההבלים והאוירים קדושים הנמשכין דרך הסכך כידרך שם נמשכין רק הבלים קדושים של התקיעות ותפילות ישראל שהם מתגברים באלו הימים כנ"ל. כי סוכה היא בחי' אימא דמסככא על בנין דהיינו שהשכינה מסככת ומגינה עלינו מהבלים דהאי עלמא שהם הבלים רעים וכיסופין רעים שלא ישלטו עלינו כלל רק שיהי' נמשכין עלינו דרך נקבי הסכך הבלים דקדושה של התקיעות ותפלות ישראל וכנ"ל:
color: #7a4010;
אות יז וזה בחי' ד' מניים שנוטלין בסוכות שבםה מתקנים בחי' ד' שנכנסו לפרדס המובא בהתורה הנ"ל ע"ש שאלו הד' בחי' נמצאין בכל דור שהם הרוצים לגשת אל הקודש ולהתקרב לצדיקי הדור שיש בהם ד' בחי' ע"ש והם נקראים נכנסין לפרדס שגדילין בו מיני אילנות ע"כ ע"י אלו הד' מניים שהם מניי אילנות הנאחזין בשמו הקדוש יתב' עי"ז מעלין ומתקנים עאלו הד' בחי'. כי אלו הד' שנכנסו לפרדס הם רבי עקיא שנכנס בשלום ויצא בשלום ובן עזאי ובן זומא הציץ ונפגע הציץ ומת ואחר קיצץ בנטיעות. וזהו בחי' הד' מינים שהם כנגד ד' כתות שבישראל כמובא כי אתרוג יש בו טעם וריח כנגד בעלי תורה ומצוות שיש להם כל השלימות שזהו בחי' ר"ע שזכה לשלימות ונכהס בשלום וכו'. ולולב והדסים שזה יש בו טעם ולא ריח וזה ריח ולא טעם זה בחי' ב"ע וב"ז שלא היו בתכלית השלימות אע"פ שהיו צדיקים גדולים ע"כ זה הציץ ונפגע וזה הציץ ומת. ואחר קיצץ בנטיעות זה בחי' בחי' פושעי ישראל בחי' ערבי נחל שאין בהם לא ריח ולא טעם. ואנו מחברין כל אל והד' מינים יחד עם האתרוג ועי"ז נכללין ונתחברין יחד כדי להשיטבם כולם אל הקדושה ע"י שמתגברין ההבלים דקדושה שהם נפשות קדושות שעי"זנמשכין נקודות טובות להאותיות ונצטיירין האותיות לטוב וכו' שכל זה הוא בחי' תקון הד' שנכנסו לפרדס שעיקר הפגם של אותן שלא יצאו בשלום הי' ע"י שלא ציירו האותיות היטב לטוב ע"י נפשות קדושות (ע"ש היטב בהתורה הנ"ל כי א"א לחזור בכל פעם דבריו הקדושים ז"ל) וע"כ עתה אחר ר"ה ויוה"כ שמתגברין ההבלים והנפשות דקדושה שהם בחי' נקודות קדושות לצייר אותיות התורה לטוב עי"ז נתתקנין כל הד' בחי' הנ"ל שהם בחי' ד' שנכנסו לפרדס שזהו בח' הד' מינים שאנו לוקחין עתה בסוכות וכנ"ל:
margin-top: 0;
אות יח וזה בחי' הנענועים שמנענעין בהד' מינים לכל ד' רוחו תהעולם ולמעלה ולמטה. כי עיקר הנענועים הם באויר היינו שע"י הנענועים הקדושים בכל הרוחות אלו ממשיכין עלינו ההבלים והאוירים הקדושים שהם נפשות הקדושות כדי לצייר אותיות התורה לטוב כדי לתקן כל הכתות שבישראל שהם בחי' ד' שנכנסו לפרדס שהם בחי' ד' מינים כנ"ל, כי מנענעין האויר בד' מינים ומגרשין כל האוירים וההבלים רעים וממשיכין רק הבלים ואוווירים קדושים שהם נפשות ונוקודת קדושות הנעשין בר"ה ויוה"כ מהתפילות והתקיעות וכנ"ל:
margin-bottom: 6px;
וע"כ נוהגין ע"פ האריז"ל לעשות הנענועים בסוכה כי שם בסוכה שולט האויר הקדוש דרך נקבי הסכך ושם אנו ממשיכין עלינו האויר הקדוש הזה ע"י הנענועים וכנ"ל. וזה שמנענעים בהודו לה' תחלה וסוף כי עיקר התיקון ע"י בחי' החסד שהוא בחי' חסד המתגלה בפומא דאמה שהוא בחי' אהבה והשתוקקות וכיסופין טובים שזהו בחיר ריבוי החסדים הגדולים הנמשכין באלו הימים כמובא בכוונות האריז,ל היינו חסד ואהבה והשתוקקות וכיסופין טובים להשי"ת שעי"ז כל התיקונים הנעשים באלו הימים כי הם בחי' נפשות ונקודות טובות שהם מצייירין אותיות התורה לטוב לעשות פעולות טובות בעולם שעי"ז נתתקן ונשלם הכל וכנ"ל:
And then, when one has complete emunah and increases in tefillah and conversations to Hashem, blessed be He — that He should grant him merit to return to Him in truth — then Hashem, blessed be He, helps him, that he should merit to serve Him with Torah and mitzvos, and He enlightens his eyes in His Torah. Until he merits to understand in Torah and service whatever it is possible for the human intellect to understand. And through these two aspects — emunah and the intellect of holiness that is drawn from the emunah — through this one subdues the two types of klippos mentioned above, that derive from the aspect of the Vacated Space and from the aspect of the shattering of the vessels, as above. For the two of them together are good for drawing close to Him, blessed be He. And regarding this it is said: “Two are better than one,” etc. — “for if they fall, the one will lift up his fellow,” etc. (Koheles 4:9–10). For Torah and tefillah, which are the aspects of intellect and emunah, depend on one another, and the one strengthens and lifts up the other. But the essential thing is the emunah, as above.
אות יט וכל זה אנו צריכין באלו הימים קודםש שמיני עצרת שהוא שמחת תורה שאז מסיימין ומתחילין התורה. הינו כי מחמת שעתה הם הימים שאנו צריכין להשלים את התורה שקרינו בה בכל השנה ולחזור להתחיל ע"כ אנו עוסקין בכל התיקונים הנ"ל שעי"ז אנו מציירין אותיות התורה לטוב בבחי' סם החיים כדי שכל התורה שעסקנו בה בכל השנה תהיה מצטיירת ומצטרפת לטוב. וכן נזכה להתחיל את התורה לקרותה ע"י נוקודת טובות שתהי' התורה מעתה מטיירת ומצטרפת תייטד רק לטוב ולחיים ולשלום שעי"ז יתתקן כל העולם. כי כל העולם ומלואו מתנהג ומתקיים ע"י התורה וכפי הציור שאנו מציירין ומצרפין אותיות התורה ע"י הכסופין כן מתנהג העולם לטוב או להיפך ח"ו. ע"כ חמל עלינו השי"ת ברחמיו המרובים וזיכנו ע"י חכמיו הקדושים שסידרו לנו לסיים ולהתחיל התורה ביום גמר התיקון של ר"ה ויוה"כ שהוא ש"ע רש"ת כדי שע"י ההבלים קדושים של ר"ה ויוה"כ שהם נפשות קדושות שמהם נעשין נקודות קדושות תהיה מצטיירת ומצטרפת כל התורה לטוב, הן כל מה שקרינו בכל השנה כולה שאנו מסיימין אותה עת, הן מה שאנו עתידין לקרות בכל השנה הבאה עלינו לטובה שאונ מתחילין עתה, הכל יהיה מצטייר ומצטרף לטוב ולחיים ע"י ההבלים דקדושה של אלו הימים הנוראים שבהם מתגברין ישראל בהבלים הרבהדקדושה וכו' וכנ"ל:
font-style: italic;
וע"כ נקרא שמיני עצרת לשון כניסה ואסיפה כי אז כונסין ומאספין כל אותיות התורה לציירם לטוב ע"י הנפשות והנקודות טובות שנעשו בר"ה ויוה"כ כנ"ל. כי קודם שממשיכין נקודות טובות אזי אין להאותיות שום קשר וחבור רק ע"י הנקודות טובות ע"י זה הם מזדווגין ומתחברין ומתאספים לעשות פולות טובות ע"כ נקרא עצרת לשון כניסה ואסיפה וכנ"ל:
And since the essential fulfillment of the Torah and mitzvos is through emunah, as it is written: “All Your commandments are emunah,” and as above — therefore the essential completeness of the mitzvos is when one acquires them with full payment, spending much money for the sake of the mitzvah, as is brought in the holy Zohar: that one must acquire [a mitzvah] with full payment [agar sh’lim]. For when the mitzvah is for free [b’chinam], it has no completeness, and the Sitra Achra, which is called “chinam,” is not subdued — see there.
אות כ (שייך לעיל) כי הד'' מינים הם בחי' ד' אותיות השם שהם בחי' טנת"א שעי"ז ממשיכין נקודות טובות להאותיות ע"י ההבלים קדושים כנ"ל. כי עיקר התיקון ממשיכין משורש האותיות והנקודות שהם ד' אותיות השם ששם שורש כל הטנת"א. וע"י הד' מניים הקדושים שנאחזין שם אנו ממשיכין עלינו התיקון משם באלו הימים בכח ההבלים דקדושה שמהם נעשין נקודות קדושות לצייר אותיות התורה לטוב כנ"ל. כי כשהאותיות מזדווגין ומתחברין יחד ע"י כיסופין טובים שמהם נעשין נקודות טובות להאותיות כנ"ל, אז נכללין כל הד' בחי' שלימות תיקון כלהעולמות כידוע וכנ"ל:
.source-ref {
אות כא והנה כל דברינו אלה הם בנויים על התורה אית לן בירא בדברא בסי' ל"א. ומבואר שם בסוף שהתורה הזאת נאמרה על פסוק ויסב אלקים אין הסיבה אלא סעודה וכו' ע"ש. אך לא זכינו לקלב ממנו גמר ביאור הפסוק ע"פ התורה הזאת. והנלע"ד בזה הוא כי ויסב אלקים הוא בחי' סעודה כנ"ל היינו בחי' האכילה והפרנסה שצריכין להכניסה מחוץ לפנים כנ"ל. וזה נעשה ע"י דרך המדבר ים סופף וחמשים וכו'. המדבר זה בחי' אמונה שתלויה בדיבור שצריכין לדבר האמונה הקדושה בפה מלא כ"ש אדמו"ר ז,ל האמונה תולה בפה של אדם וכו' וזה בחי' ים סוף כי אמונה בחי' הדבור ב חי' מלכות היא בחי' ים שכל הנחלים הולכים לתוכה כידוע וזה בחי' סוף כי הוא בחי' אחרית וסוף ושלימות של כל המדות ושל כל הבריאה כולה כמובא שם בהתורה הנ"ל בחי' בא חבקוק והעמידן על אמונה וכו'. וחמשים וכו' ופירש"י מזויינים זה בחי' תיקוןהברית שעי"ז זוכין לאמונה בחי' שבת עי"ז זוכין להכניס הפרנסה לפנים לישראל. שזהו בחי' ויסב אלקים את העם כנ"ל:
text-align: center;
גם המדבר ים סוף מרמז על הנפשות טובות הנעשין מכיסופין טובים שעיקר יציאתן אל הפועל הוא ע"י הדיבור כ,ששם וזהו ג,כ בחי' ים סוף כי הם בחי' סוף ושלימות של כל הדברים כיהם מציירין אותיות התורה לטוב שעי"ז נגמרין ונשלמין כל הדברים לטוב. ובאמת הכל אחד כי תיקון האמונה ותקון אלו הנקודות טובות הנעשין מהנפשות וכסופין טובים הכל אחד כי כל מה שיש להאדם אמונה ביותר בוודאי הוא כוסף ומשתוקק ביותר ויותר כיסופים טובים, כי יודע שאין שום תכלית בעולם כ"א לעשות רצונו ית' רק שיש לו מניעות ועיכובים רבים על זה, ע"כ בוודאי הוא כוסף וחומד ומשתוקק בכל עת מתי יזכהלהגיע לזה להיות כרצונו יתב' באמת. ובשביל זה אמונה היא שלימות כל הדברים, וכל התורה וכל הברכות וההשפעות הכל אינו נשלם כ"א ע"י אמונה כמבואר שם בתחילת התורה הנ"ל. כי ע"י אמונהשנמשך ע"י כח הצדיק ע"י תיקון הברית עי"ז נעשין נפשות רבות ע"י כיסופין טובים שהם בחי' נוקודת טובות שמציירין אותיות התורה לטוב שיעשו פעולות טובות בעולם כנ"ל שזהו עיקר תיקון ושלימות של התורה ושל כל הדברים שבעולם שמתנהגים ומתקיימין על ידה. נמצא שתיקון הכיסופין טובים ותיקון האמונה הכל אחד כי הם משלימין ומתקנים הכל ע"י שמציירין אותיות התורה לטוב וכנ"ל, ובזה מקושר ומחובר התורה הנ"ל היטב ע"ש:
For the essential emunah depends on money — when one spends much money for the sake of something holy. This is the essential aspect of emunah, as Rabbainu, of blessed memory, wrote (siman 23) on the verse: “You have commanded Your testimonies in righteousness and emunah exceedingly [me’od]” (Tehillim 119:138). “Me’od” is money, as it is written: “and with all your me’od” — “with all your money.” For the mitzvah is not called by the name emunah except through spending money for its sake — see there.
וזהו שנסמך ויסעו מסוכות אחר פ' ויסב אלקים כי ויסעו מסוכות מרמז על מצוות סוכה הקדושה שזכו ישראל תיכף ביציאתן ממצרים שסיבבן והקיפן בענני כבוד שהם בחי' סוכה וכו' כ"ש שם תיכף בפרשה וה' הולם לפניהם יומם בעמוד ענן וכו' וכל זה סמך לפסוק ויסב אלקים שהוא בחי' אכילה ופרנסה להכניס הפרנסה מחוץ לפנים כי זה זוכין ע"י מצוות סוכה שעי"ז מכניסין הפרנסה מחוץ לפנים כנ"ל:
For money derives from the aspect of the Vacated Space, which is the secret of the tzimtzum [contraction], which is the root of all the dinim [judgments]. From there comes all money, which is the aspect of contractions and judgments, as is known, in the aspect of: “From the north, gold comes” (Iyov 37:22). “North” [tzafon] is the aspect of contraction and judgment that derives from the Vacated Space, in the aspect of: “From the north the evil shall open forth” (Yirmeyahu 1:14). For the Vacated Space is, as it were, empty and open from His G–dliness, blessed be He. And therefore from there “the evil shall open forth,” for from there is the hold of all the Sitra Achra. And it is the aspect of: “One who comes to defile himself — they open for him.” And our Sages of blessed memory said (Yoma 38b): “He has many openings,” in the aspect of: “At the door sin crouches” (Beraishis 4:7). For the root of all the klippos and Sitra Achra and yetzer hara is only from the aspect of the Vacated Space, which is the secret of the initial contraction. For even the klippos that come from the shattering of the vessels, which came into being through the excess of light — even they, their essential root and hold is from the initial contraction, which is the aspect of the Vacated Space. For in truth, the essential aspect of the shattering of the vessels came about only through the heresy that derives from the Vacated Space. For the essential formation of the vessels was through the contraction of the Vacated Space, since at first everything was Ain Sof and there was no place for the creation. And Hashem, blessed be He, contracted His G–dliness to the sides, and the Vacated Space was formed. And afterward He drew His light into it by way of the kav hayashar [straight line]. And this light illuminates in all the attributes and in all the worlds. And this light is drawn into vessels. And the essential formation of the vessels is from the thickening of the light — that in every place where the light is more distant from its root in the aspect of Ain Sof, there the light thickens more, until the aspect of vessels came into being. And the essential thickening of the light is due to the contraction of the Vacated Space, for had there been no Vacated Space, everything would have been Ain Sof, and there would have been no distancing of the light and its proximity to Ain Sof, as is known. And the general principle is that the essential vessels are the aspect of contractions and thickening of the light, which are drawn through the initial contraction of the Vacated Space. And because of the excess of light, the vessels were unable to bear the light and they shattered, as all of this is explained in the Aitz Chayyim at its beginning — see there. And it is taught that the shattering was due to the abundance of sigim [dross] that were in the vessels. And the dross is the aspect of dinim that derive from the Vacated Space — that is, the aspect of heresy. That is, because each one said “I shall reign” — which is pride, which is the aspect of heresy. That is, they did not have complete emunah that even there Hashem, blessed be He, is found, even in the Vacated Space itself. Rather, it seemed to them as if they were an authority unto themselves, G–d forbid — which is the aspect of the abundance of dross that was in them. And through this they were unable to bear the light, for it is impossible to receive the light in completeness except through emunah, as above. And due to the lack of emunah that was in them, through this they shattered. It emerges that the essential shattering of the vessels also derives from the aspect of the heresy that derives from the Vacated Space. And the entire matter of the contraction and the shattering and the rectification is found in every person. And whoever has a heart to understand can understand a little of this matter in every person. And the general principle is that the essential thing is emunah, as above. And the money derives from the beginning of the contraction, which is the aspect of the Vacated Space, as above. And therefore all the vessels and their shattering and their rectification are called by the name of the “clarification of the silver, refined from the dross,” as it is written: “Remove the dross from the silver, and a vessel emerges for the refiner; remove the wicked from before the king,” etc. (Mishlai 25:4–5). For the subduing of the wicked and the clarification of the holiness from them — which is the aspect of the rectification of the shattering — is the aspect of “remove the dross from the silver, and a vessel emerges for the refiner” — the aspect of the rectification of the vessels, as above. And as is brought: “And I will test them as one tests gold, and refine them as one refines silver” (Zechariah 13:9); and “He will sit as a refiner and purifier of silver” (Malachi 3:3). And similarly, all the Sitra Achra and klippos are called in the holy Zohar by the name suspisa d’dahava [dross of gold]. And the rectification and clarification of the holiness is called by the name “refined silver,” as it is taught: “mocha chivara k’kaspa” [the white brain is like silver]. For all the vessels of holiness are the aspect of contraction, which is the aspect of silver and gold — all of which derives from the first contraction, which is the aspect of the Vacated Space, as above. It emerges that money derives from the contraction of the aspect of the Vacated Space. And therefore the essential emunah is through money — when one breaks the craving for money and spends much money for the sake of the mitzvah. For there, in the aspect of the Vacated Space, one needs only emunah, for the holiness and the G–dliness are very concealed there, as above. And therefore the money that derives from there — embedded in it are all the forms of idolatry, which are heresy. For all the forms of idolatry and heresy — their essential root is from the aspect of the Vacated Space, as above. And therefore it is taught there in the words of Rabbainu, of blessed memory, in the Torah teaching “Tzivisa Tzedek” mentioned above: that one who falls into the craving for money — the Shechinah cries out over him one hundred and forty cries, two times seventy, corresponding to the seventy forms of idolatry into which he falls doubly. That is, he falls into the two types of heresy mentioned above: the heresy that derives from the Vacated Space, and the heresy that derives from the shattering of the vessels. And all the forms of heresy are called idolatry. And the essential rectification and breaking of the craving for money is only through emunah — that one must believe with complete emunah that even there, in the aspect of the Vacated Space, even there His G–dliness, blessed be He, is found. And therefore also in money, certainly His G–dliness, blessed be He, is concealed — only it is impossible to understand this. And therefore one must know that even when engaged in commerce, even though it seems to him that there His G–dliness, blessed be He, is not found — he must believe that even there His G–dliness, blessed be He, is concealed. And the essential completeness of emunah is when one does not insist on his money for the sake of Hashem, blessed be He, and is mafkir [renounces ownership of] all his money for the sake of Hashem, blessed be He, and spends much money for the sake of tzedakah and mitzvos. It emerges that he believes that even money itself — which is the aspect of the contraction of the Vacated Space — also derives from Hashem, blessed be He. Since he spends the money for His sake, blessed be He — that one believes that the Vacated Space, which is the aspect of the difficulties mentioned above, did not come into being on its own, G–d forbid. Rather, even these inquiries and difficulties themselves, which are the aspect of the Vacated Space, came into being from Hashem, blessed be He, who contracted His G–dliness from there. And since even the Vacated Space came into being from Hashem, blessed be He, certainly even there His vitality is concealed. And the entire essential Vacated Space came into being only in order to draw G–dliness there, in order to reveal His G–dliness in the world — for without this it would have been impossible to reveal His G–dliness, since everything would have been Ain Sof, as above. And this itself is the aspect mentioned above — that one spends money for His sake, blessed be He. For one believes that money itself is only from Hashem, blessed be He, and He gave him the money only so that he should merit through it eternal life — to give tzedakah and engage in Torah and mitzvos. And therefore this is the essential completeness of the mitzvos — when one acquires them with full payment. For this is the aspect of emunah that even in the Vacated Space, which is the aspect of money, Hashem, blessed be He, is concealed. And this is the essential foundation of the entire Torah, as above. And therefore, whoever Hashem, blessed be He, has graced with some abundance of money and possessions — the possessions are not guarded and sustained in his hands except through emunah. For even though a person must guard his money and possessions, as above, nevertheless Hashem, blessed be He, did not give him the power to guard them except from the damages that come from the aspect of the shattering of the vessels. But from the damages that come from the aspect of the Vacated Space, they are not guarded except through believing that everything is from Him, blessed be He, and “if Hashem does not guard,” etc., as above. And therefore the shomer chinam, who does not receive any payment for his guarding, is only liable for the guarding that is within human capacity, as above. But the guarding from the damages that come from the Vacated Space — from which the money is not guarded except through the complete emunah of the owner of the money — therefore the deposit is not his responsibility in this regard. For this money does not depend on the strength of his emunah, since he does not receive any payment or benefit from this money. For the essential emunah is in the aspect of the money — that one must believe that it is from Hashem, blessed be He, and “not by might does a man prevail” (Shmuel I 2:9). And through this, the money is guarded from all the damages that are beyond human capacity to guard from, as above. And therefore the shomer chinam is not liable for this responsibility; rather, only one who is a shomer sachar, and all the more so a sho’el, who receives payment and benefit from the money — then he is liable for the guarding that depends on emunah. Since he received money and payment from the owner, and there is the essential emunah — that one must believe that even there, in the money, which is the aspect of the Vacated Space, even there His vitality, blessed be He, is concealed, for everything is from Him, as above. And therefore Avraham Avinu did not want to receive the Cave of Machpailah for free from Efron. And similarly, Dovid HaMelech, peace be upon him, did not want to receive the threshing floor of Aravnah the Yevusi — which is the site of the Bais HaMikdash — for free. For the holiness of the Cave of Machpailah, and similarly the holiness of the site of the Bais HaMikdash, were at first very concealed in the utmost concealment — in the aspect of the holiness concealed in the aspect of the Vacated Space. And it was impossible to clarify and reveal them except through the strength of their emunah. For Avraham Avinu was the head of the believers, and similarly Dovid HaMelech, peace be upon him — his attribute is emunah, which is the aspect of Malchus, as is known, as it is written: “And my emunah and my chesed are with him,” etc. (Tehillim 89:25). And therefore they specifically gave full payment for the holy places mentioned above, for the essential emunah is through money — when one gives much money for something holy, as above. And this is the secret of the entire matter of Yaakov Avinu with Lavan, that he guarded his flocks for the sake of his two daughters. “And Israel served for a wife, and for a wife he guarded” (Hoshaia 12:13). For Shamor [guarding] is the aspect of Malchus, the aspect of emunah, the aspect of “a woman who fears Hashem.” And the patriarchs of the world — the entire essence of their toil and service was only for the sake of revealing the holy emunah in the world. For then it was before the giving of the Torah, and the holiness was very concealed, and they did not know of Him, blessed be He, at all. And the entire world was then in the aspect of the Vacated Space, for the world was empty of His G–dliness, blessed be He. And they, through the strength of their emunah and their service, revealed and publicized that even in the Vacated Space, even there Hashem, blessed be He, is found, and they drew emunah into the world. And this is: “And Yaakov went out from Be’air Sheva and went to Charan. And he encountered the Place, and he lodged there, for the sun had set. And he took from the stones of the Place and placed them at his head, and he lay down in that Place,” etc. (Beraishis 28:10–11). For the secret of the Vacated Space is the aspect of the Makom [Place] of all the worlds, for the entire essential formation of the Vacated Space is in order that there be a place for the creation of the world, as above. And there, in the aspect of the Makom — the aspect of the Vacated Space — it is impossible to find His G–dliness, blessed be He, except through emunah alone, which is the aspect of tefillah. And this is: “And he encountered [vayifga] the Place” — “encountering” [pegi’ah] is nothing but tefillah — that is, emunah, as above. And this Place was in truth the site of the Bais HaMikdash, the place of the Kodesh HaKodashim [Holy of Holies], the point of the Even Sh’siyah [Foundation Stone], as our Sages of blessed memory said. Only then the holiness was still concealed, and no person knew of it except Yaakov — through the strength of his emunah, the secret of this point was revealed to him, which is the point of the Even Sh’siyah, which is concealed in the Place of the world, which is the point of emunah. Through this point one merits to believe and know that even there, in the aspect of the Vacated Space, Hashem, blessed be He, is concealed, as above. And Yaakov, when he came there and saw that there it is impossible to stand except through emunah — therefore “he lodged there, for the sun had set, and he lay down in that Place.” And our Sages of blessed memory said (Megillah 17a) that there he lay down, but for the fourteen years that he studied in the house of Aiver he did not sleep, for he was engaged in Torah. And seemingly it is difficult: if he chased sleep from his eyes for fourteen years, why specifically in this Place did he lie down to sleep? But in truth, all fourteen years he engaged in Torah — that is, his service was according to intellect, which is the aspect of the study of Torah, as above. But when he encountered the Makom — and the Makom derives from the Vacated Space, which is the root of the Makom, as above — then he saw that there it is impossible to stand through any intellect, but only through emunah. Therefore “he lodged there and he lay down in that Place.” For there one needs only the aspect of shainah [sleep], which is the aspect of the withdrawal of the mind, and one relies only on emunah alone. For at the time of sleep, the minds enter into emunah, as is explained in the words of Rabbainu, of blessed memory, elsewhere, in the aspect of: “They are new every morning; great is Your emunah” (Aichah 3:23); in the aspect of: “and Your emunah in the nights” (Tehillim 92:3). And this is: “He lodged there, for the sun had set.” The sun is the intellect, as is explained elsewhere (Likutay I, siman 1). He saw that there the intellect had departed, and it is impossible to understand there through the intellect in any way, except through emunah alone, which is the aspect of night, the aspect of sleep — the withdrawal of the minds, as above. And this is: “And he took from the stones of the Place and placed them at his head.” The stones are the aspect of heresy and difficulties that come from the Vacated Space, which is the aspect of the contraction. From there is the essential heaviness of heart, in the aspect of: “For I have hardened his heart and the heart of his servants” (Shemos 10:1) — said regarding Pharaoh, who is the aspect of the Vacated Space, as is explained in the Torah teaching “Bo el Pharaoh” mentioned above. And heaviness of heart is the aspect of the laiv ha’even [heart of stone], the aspect of the heaviness of stone. That is, Yaakov took the stones — which are the aspect of the heaviness of heart that comes through the inquiries and difficulties of the Vacated Space — and placed them all at his head, and lay down in that Place, which is the point of the Even Sh’siyah. There all the stones were included in the Even Sh’siyah, which is the aspect of emunah, as above. That is, he took all the inquiries that come from there, from the Vacated Space — which are the aspect of “stones of stumbling” — and brought them all into emunah in order to nullify them there, for it is impossible to nullify them except through emunah, as above. And therefore, when Yaakov awoke from his sleep, he vowed his vow. And the essential conclusion of his vow was: “And this stone … shall be a house of G–d, and all that You give me I shall surely tithe to You” (Beraishis 28:22). He vowed to give tzedakah and tithes — which is a mitzvah performed with his money — for the essential tikkun of emunah is through the money that one gives for the sake of Hashem, blessed be He, as above. And therefore he specifically accepted upon himself the mitzvah of tzedakah then, for the essential tikkun of emunah is through tzedakah that one distributes for the sake of Hashem, blessed be He, in the aspect of: “and emunah exceedingly [me’od],” as above. And therefore our Sages of blessed memory said: “The mitzvah of tzedakah is equivalent to the entire Torah,” and wherever “mitzvah” is mentioned without qualification, it refers to the mitzvah of tzedakah. For all the mitzvos stand upon emunah, as above. And the essential emunah is through money that one gives for the sake of Hashem, blessed be He — which is the aspect of tzedakah, as above. And then, when he rectified the emunah — then “Yaakov lifted up his feet,” etc. (Beraishis 29:1). And he merited to take a “woman who fears Hashem” — Rachel and Leah, who are the roots of emunah. For emunah is the aspect of the attribute of Malchus, which is the aspect of “a woman who fears Hashem,” as is known. And therefore he guarded the flocks for this purpose, for Shamor is the aspect of emunah, as above. For the essential guarding is only through emunah, in the aspect of “if Hashem does not guard,” etc., as above. And therefore Lavan the Aramean did not want Yaakov to be a shomer chinam with him, as it is written: “Are you then my brother, that you should serve me for nothing? Tell me, what shall your wages be?” etc. (Beraishis 29:15). For he knew that the guarding against all the damages is specifically through payment, for then the guarding even from the Vacated Space takes effect upon him — since from there is the money, etc., as above. And Yaakov Avinu, throughout all the days of guarding, drew emunah into the world — which is the aspect of Shamor. And therefore it is taught that he engaged then in Sefer Tehillim, for Tehillim is prayers and songs and praises, which is the aspect of emunah. And therefore Dovid HaMelech, peace be upon him, composed Sefer Tehillim, for Dovid is the aspect of emunah, as above. And therefore Dovid found the place of the point of the Even Sh’siyah, which is the point of emunah, as above. And therefore Yaakov then merited great wealth, for all wealth derives from there, from the aspect of the Vacated Space, which is the aspect of the contraction, from which comes all money, as above. And one who does not have emunah, G–d forbid, and enters into the inquiries that come from there — regarding him it is said: “The curse of Hashem is in the house of the wicked” (Mishlai 3:33). For all his money and possessions are all empty and lacking of good — for there is no good but Hashem, blessed be He. And since he does not believe in Hashem, blessed be He, who is concealed in the Vacated Space — in the aspect of the money that comes from there — therefore a curse rests upon him, may the Merciful One save us. But the tzaddik who believes in Hashem, blessed be He — that even in the Vacated Space, Hashem, blessed be He, is found — and wherever Hashem, blessed be He, is, there are all the blessings and the abundance, in the aspect of: “The blessing of Hashem enriches,” etc. (Mishlai 10:22). And therefore Yaakov, through the strength of his emunah that he revealed then, as above — and he nullified the heresy that comes from the Vacated Space through emunah — therefore he merited great wealth. And this is the aspect of akudim, nekudim, u’v’rudim [bound, spotted, and speckled], which are the aspect of the generality of the worlds that are revealed within the Vacated Space, as is explained in the Aitz Chayyim. For Yaakov then rectified the aspect of the Vacated Space, as above. And through this he merited there the revelation of the rectification of all the worlds, which are comprised within the aspects of akudim, nekudim, and v’rudim. And therefore a woman is acquired through money (Kiddushin 2a), for the “woman who fears Hashem” is the aspect of emunah, whose acquisition is through money specifically, in the aspect of “and emunah exceedingly,” as above. And this is what our Sages of blessed memory said there, that the derivation [of the word “taking”] is learned kichah kichah from the field of Efron. For also the field of Efron, which Avraham acquired with full payment specifically — it is also in this same aspect. For it is impossible to acquire the holiness, which is the emunah, except through money, as above. And there is much more to say on this matter. And therefore Lavan said to Yaakov: “I would have sent you off with joy and with songs, with drum,” etc. (Beraishis 31:27). For Lavan the Aramean is the aspect of the Vacated Space. And therefore he sought to uproot everything, for through the heresy that derives from there, those who fall there are completely uprooted, G–d forbid, in the aspect of: “all who enter there do not return,” etc., as above. And it is taught there in the Torah teaching mentioned above that through the melody of the true tzaddik, one goes out from there. For there is a melody of heresy and apikorsus, etc. And there is a melody of holiness that is drawn from the aspect of rosh amanah [the peak of emunah]. And therefore Lavan mentioned to Yaakov: “I would have sent you off with joy and with songs, with drum,” etc. “With songs” specifically, for it is impossible to go out from there except through songs and melodies that are drawn from rosh amanah, in the aspect of: “Come, gaze from the peak of amanah” (Shir HaShirim 4:8), as above. And therefore Hashem, blessed be He, appeared to Lavan and said to him: “Guard yourself from speaking with Yaakov, either good or bad” (Beraishis 31:24). For there, in the aspect of the Vacated Space, one needs silence specifically — the aspect of: “Be silent! Thus it arose in thought” — as is explained there in the Torah teaching mentioned above. And there is yet more for G–d to say. Set your heart to these words that are spoken in the words of Rabbainu, of blessed memory, in the Torah teaching mentioned above, in Likutay HaRishon (siman 64), and in these words of ours — and you will understand wonders from the One who is perfect in knowledge. And this is: “Trust in Hashem and do good; dwell in the land and tend emunah” (Tehillim 37:3). That is, the matter mentioned above — that one needs both bitachon and hishtadlus. For even though the essential thing is bitachon in Hashem, blessed be He, for “the wealth and the honor are from before Him alone” — nevertheless one also needs hishtadlus, to engage in some business in the natural way, such as commerce and the like. And this is: “Trust in Hashem” — that is, bitachon in Hashem, blessed be He, which is the essential thing. And nevertheless — “and do good” — that one must do, specifically. And this is: “Dwell in the land and tend emunah.” For all of this is impossible to understand except through emunah, etc., as above. And one must know, as a preface to all of the above, one principle that is known to those who understand the writings of the Ari z”l and the teachings of our master, teacher, and rabbi [Rabbainu], of blessed memory: that in every world and in every level and in every person, there is the entirety of the hishtalshelus [chain of descent] of all the worlds. And therefore this aspect of the contraction of the Vacated Space exists in every world and in every person and in every level. Before the light of da’as, which is the vitality, descends from world to world, etc. — it is in the aspect of Ain Sof, and one needs for this the aspect of a contraction of the Vacated Space, just as there was at the beginning of creation. And afterward the light is drawn by way of the kav [line], etc., as it were, etc. For every person at every level is comprised of all the worlds, and what exists in the general exists in the particular. And according to this you will be able to understand a little of the Torah teaching “Bo el Pharaoh” mentioned above, and everything that we merited to explain in it from beginning to end. And through this it is possible to understand a little from afar. And as is explained with many, many warnings at the beginning of the Aitz Chayyim and at the beginning of the Idra Rabba — that it is impossible to understand in this at all, except for one who nullifies his intellect, and in the place where he does not understand, he attributes it to the deficiency of his human mind. And then he will be able to understand a little of a great deal, and to see from afar the greatness of the Creator, blessed be He, whose understanding is beyond all investigation, etc.
Loading comments…