Segment 2
אות א הגנב משלם תשלומי כפל:
And this is "for every loss," and likewise in Parashas Ki Seitzei it is written: "And likewise you shall do for his garment, and likewise you shall do for every lost thing of your brother," etc. This alludes to the rectification of chosam haraglin , which is the completion of the rectification — accomplished through the admonishers of the generation who make peace between Yisrael and their Father in heaven, and fully atone for the sin of the Golden Calf. For before Him, blessed be He, they minimize the sin and say: "Why, Hashem, should Your anger burn against Your people?" [Exodus 32:11] . And before Yisrael they magnify the sin and return them in complete teshuvah, as it is written: "You have sinned a great sin" [Exodus 32:30] . All of this was said in connection with the sin of the Golden Calf. And through these admonishers of the generation, through this comes the essential completion of the rectification in its fullness. For the entire aforementioned Torah-teaching is embedded — its beginning in its end, and its end in its beginning (as will be explained somewhat further on).
Segment 3
ע"פ התורה פתח ר"ש בספר ליקוטי מוהר"ן הראשון (סי' ס) ע"ש כל התורה מראשה לסופה והכלל היוצא משם לעניננו שע"י ספורי מעשיות של שנים קדמוניות מעוררין ומקיצין את בני אדם משינתם. כי יש הרבה בני אדם שישינים את ימיהם ויש שאע"פ שעוסקים בתורה ותפלה אעפ"כ כל עבודתם הוא בבחי' שינה וכו' ע"ש וצריך לעוררם משינתם ויש שנפלו לבחי' שינה ע"י מעשים רעים ושי שהם אנשים כשרים אבל נפלו לשינה ע"י אכילה כי כשאוכל מאכל שאינו מבורר למאכל אדם יוכל לאבוד את פניו וליפול לבחי' שינה כי עיקר בחי' השינה הוא בחי' הסתלקות הדעת שהואהפנים וכו'. והתעוררות השינה הוא על ידי ספורי מעשיות שהצדיק מלביש בהם את הפנים של תורה מחמת ג' טעמים כמבואר שם והטעם הג' הואכי החיצונים האוחזין בו לא יניחו אותו לצאת ע"כ צריך להלביש את פניו כדי לשנותו שלא יכירו בו בבחי' משנה פניו ותשלחהו שע"י שמשנין את פניו ומלבישין לו פניו של תורה שאבד בסיפורי מעשיות עי"ז ותשלחהו כי עי"ז אין מכירין בו ומניחין אותו ושולחין אות ויוצא לחפשי מהם וכו'. ויש סיפורי מעשיו תשהם בקרב שנים כי הע' פנים של תורה הם בחי' ע' שנים וכו'. אבל יש סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות שהם בבחי' הדרת פנים שכל הע' פנים של תורה נמשכין ומקבלין מהם כי יש מי שנפל מכל הע' פנים של תורה שא"א לעוררו בשום פנים כ"א ע"י סיפורי מעשיו תשל שנים קדמוניות שהם בחי' הדרת פנים שכל הע' פנים מקבלין מהם ועל ידיהם יכולין לעורר ולהקיץ אפילו מי שנפל מכל הע' פנים של תורה וכו'. וע"י התעוררות השינה עי"ז להתיר פה אלמים ולהתיר פה עקרו תכי עי"ז נעשה פקידות עקרות וכו'. וע"י פקידות עקרות נמשך ונתגלה יראה שזהו בחי' פקידת יצחק שנפקדה שרה בר"ה שעי"ז בר"ה שעי"ז נתגלה יראה גדולה וכו'. וע"י היראה נמשך אריכת ימים וכו' שזוכין להאיך את ימיו שכל יום בתחילתו הוא קצר כי בתחילת היום עדיין העבודה קצרה ובצמצום גדול, ואח"כ צריכין להרחיב את היום שכל שעה שבאה אח"כ תהיה רחבה וגדולה וארוכה יותר בעבודת ה'. וכן יום שבא אח"כ יהי' עוד יותר ארוך בקדושה ועבודה יתירה וכן בכל יום ויום כי זהו עיקר האריכות ימים של האדם שצריכין לראות שכל יום שבא אח"כ יתארך יותר בתוספות קדושה ודעת וכו' וזה זוכין ע"י יראה בבחי' יראת ה' תוסיף ימים וכו'. ויראה מציל מפגם הברית. ועי"ז זוכין לקבל את העשירות בתוך האריכות ימים שהוא בחי' זקן בחי' תיקוני עתיק שע"י העשירות הגדול הזה זוכין להתבוננות גדול ונפלא שא,א לקבל התבוננות הזהכ"א ע"י עשירות גדול מאד כל הון דעלמא ולא תחסר כל בה וכו' כמבואר כל זה היטב שם ע"ש היטב.
And this is the aspect of "for every loss." For the essential rectification of the generality of all losses — which are the forfeiture of ashirus d'kedushah, Heaven forbid — is through the rectification of chosam haraglin, from which all wealth [flows], in the aspect of: "And all the substance that was at their feet" [Deuteronomy 11:6] — which our Sages, of blessed memory, expounded: This is a person's money, which stands him upon his feet. For through the rectification of chosam haraglin, shalom is made, as above, and the banishment and displacement are nullified — which is the aspect of the blessing of livelihood and wealth, whose essential root is through shalom, in the aspect of The Holy One, blessed be He, found no vessel that holds blessing except for shalom — and the banishment and displacement are nullified, which is the aspect of losses, in the aspect of "I have strayed like a lost sheep" [Tehillim 119:176] . It emerges that the holy Torah hinted to us in these things that it mentioned — ox and donkey, and sheep and garment and every loss — all the rectifications that are drawn from hashavas aveidah, as above. And the essential of all the rectifications are drawn through the true tzadikim, who are the aspect of the two Mashi'chin mentioned above, who are the aspect of the ox and donkey. Therefore in Parashas Mishpatim the Torah mentioned only the ox and donkey, as it is written: "If you encounter the ox of your enemy or his donkey gone astray, you shall surely return it to him" [Exodus 23:4] . For there is the essential rectification, as above.
Segment 5
אות ב וזה בחי' מה שהגנב משלם כפל כ"ש חיים שנים ישלם כי כל הגניבות נמשכין בשרשן ע"י הבעל דבר שהואהגנב הראשון ראש לכל הגנבים והרמאים שבעולם כי הוא מתנהג עם רוב בני אדם בדרך גניבה בערמה ורמאות נלא במכה וכמה מיני דרכים שונים שהוא מרמה את האדם וגונב דעתו בכל עת עד שרוצה לתופסו במכמרתו רחמנא ליצלן כנודע ונראה בחוש. וכמ ושצעק דוד המע"ה על זה תמיד כ"ש יארוב במסתר כאריה בסוכו יארוב לחטוף עני במשכו ברשתו ידכה ישוח וכו' שכל זה הוא בחי' גניבה שבא על האדם כמ והגנב האורב במסתור כדי לצוד את האדם ברשתו ח"ו. כי באמת ע"פ רוב א"א להבעל דבר שיבא להאדם להסיתו מיד לעבירה גמורה ח"ו רק בתחילה מתלבש א"ע במצוות וגונב דעת האדם ומורה לו היתר ומלביש לו העצה רעה שלו במצוות והיום אומר לו עשה כך ומחר אומר לו עשה כך עד וכו' כשרז"ל וכש"ש רבינו ז"ל בתחילת הספר בהתורה אשרי תמימי דרך על מאמר רבב"ח ומתחזי כי ציצותא דנורא חיורא ברישי' שבתחילה מתלבש הבע"ד א"ע במצוות וכו' ע"ש ומחת גניבתו וערמתו קשה מאד להנצל ממנו. וע"כ באמת אי אפשר להנצל ממנו כי אם ע"י צדיקי הדור האמתיים שכפו את יצרם ועמדו בנסיון וכבשו את המלחמה שהם יודעים כל דרכי וומסתוריו וכל דרכי גניבתו והם יודעים איך להתנהג עמו כי הם גם הם מתנהגים עמו בגניבה וערמה בבחי' שרי להו לצדיקיא לסגואי ברמאותא עם רמאי (מגילה י"ג) כ"ש עם נבר תתברר ועם עקש תתפלת. ודייקא ע"י גניבות וערמות מצילין הצדיקים אמתיים את האנשים אשר נלכדו ברשתו כצפרים האחוזות בפח ע"י גניבתו וערמתו כנ"ל. כי הצדיקים הם בחי' יעקב שהוא אחיו ברמאות של עשו ולבן שהם בחי' הס"מ והבע"ד. וזהו בחי' מ"ש רבינו ז"ל בהתורה הנ"ל שהצדיקים אין יכולין לעורר ולהקיץ את בני אדם משינתם ונפילתם כ"א ע"י סיפורי מעשיות שמלבישין ומעלימין בהם את הפנים של תורה שהו בחי' גניבה וערמה שמתנהגים עמו ברמאות שעי"ז דייקא מוציאין את האנשים מרשתו בבחי' משנה פניו ותשלחהו שמשנין את הפנים ע"י סיפורי מעשיות שלא יכירו ועי"ז דייקא מוציאין אותו בגניבה מהם. נמצא שהצדיק מתנהג בגניבה וערמה גדולה כדילהוציא בני אדם מרשת הס"מ שנפלו לשם ע"י דרכי גניבתו כנ"ל שזה ובחי' התעוררות השינה ע"י ספורי מעשיות שעי"ז מחזירין כמה בני אדם בתשובה ע"י שמעוררין אותם משינתם ע"י סיפורי מעשיות דייקא כנ"ל. וכן מבואר בכמה ספרים שהצדיקים מתנהגים עם הבע"ד בדרך גניבה וכמובא בס' תולדות יעקב יוסף ע"ש:
And this is: "And Yehudah approached him and said: Please, my lord" [Genesis 44:18] , etc. Yehudah is the aspect of Mashi'ach ben David, who emerged from him. Yosef is the aspect of Mashi'ach ben Yosef. As found in the Zohar and Midrashim on this verse — "And Yehudah approached him": This is the drawing near of king to king — as it is written: "For behold the kings assembled; they passed by together" [Tehillim 48:5] — "they passed by" — and all the destroyers and harmful ones of the world were nullified, which are included in the klippos of Esav and Yishmael, from which comes the essential of this exile. And the essential rectification that is drawn through them is through the fact that they are constantly laboring with strong desires to make from the nishma a na'aseh, from the prayer — Torah, until they are included in t'filas Hashem and in Toras Hashem literally, until they draw wondrous new chasadim that are the aspect of tzedakah included within mishpat — until all manner of dinim [judgments] and charon af [fierce anger] are nullified from Yisrael, etc., as above.
Segment 7
אות ג וזהו בחי' מה שהגנב משלם כפל כי כל הגנבים נמשכיםמהגנב הראשון שהוא הבע"ד שמתנהג בגניבה כנ"ל שממנו מקבלים ונמשכים כל הגנבים וכל מזיקי עלמא. וע"כ התיקון של הגנב הוא דייקא ע"י בחי' גניבה דקדושה שהוא בחי' ספורי מעשיות שמלובש בהם ונעלם בהם בדרך נפלא פנים של תורה שע"י דרך גניבה זו דייקא מעורר הצדיק בני אדם משינתם ומחזירם בתושבה שלימה. כי זהו כלל שאין הדין נמתק אלא בשרשו וכל פגם ועבירה צריך להתתקן בשרשו שבקדושה שהוא כנגד העבירה הזאת דייקא כי את זה לעומת זה עשה אלקים בכל דבר. נמצא שתיקון הגניבה הוא ע"י הצדיק שיכול לעסוק עם הבע"ד בגניבה דהיינו שיכול לעורר את בני אדם ע"י סיפורי מעשיות כנ"ל. וע"כ צריך הגנב לשלם תשלומי כפל כי צריך לתקן במה שקלקל כי ע"י ספורי מעשיות שנעלם בהם הע' פנים9 של תורה שעי"ז הוא התעוררות השינה עי"ז נמשך עשירות גדול שהוא בחי' כל הון דעלמא ולא תחסר כל בה שעי"ז העשירות זוכין להתבוננות גדול וכו' כנ"ל. וזה העשירות הוא בחי' שפע כפולה כי מבואר בדברי רבינו ז"ל במ"א(בלק"ת בסיד'
For Yehudah is the aspect of the rectification of nishma, which is the aspect of prayer, the aspect of "This time I shall thank ( odeh ) Hashem" [Genesis 29:35] . Yosef is the aspect of the rectification of na'aseh, the aspect of Torah, in the aspect of "G-d has gathered ( asaf ) my disgrace" [Genesis 30:23] , the aspect of "Remove from me disgrace and contempt, for I have guarded Your testimonies" [Tehillim 119:22] . And it is written: "Remove my disgrace which I have dreaded, for Your judgments are good" [Tehillim 119:39] . Mishpat — this is the aspect of Torah, as above. And the essential rectification is when Yehudah is included together with Yosef, which is the aspect of the generality of the two Mashi'chin together. This is the aspect of what is written in the haftarah of Parashas Vayigash: the essential rectification is when the two staves — Yehudah and Yosef — are included together, as it is written there: "And they shall become one in your hand" [Ezekiel 37:17] , etc. For the generality of Yehudah and Yosef is the aspect of the generality of nishma included within na'aseh — that from the nishma should become na'aseh, from prayer — Torah — until the tzedakah is included in a wondrous generality within the mishpat, until all the dinim and the charon af in the world are sweetened, as above.
Segment 9
אות מ שיש בחי' שפע כפולה שעי"ז אין חסדר להאדם כלום כי אין אדם מת וחצי תאותו בידו נמצא שלעולם חסדר לו החצי אבל כשנמשך שפע כפולה אין חסר לו כלום וכו' ע"ש. נמצא זה שזוכה לעשירות גדול הנ"ל שצריכין להתבוננות הנ"ל שהוא בחי' כל הון דעלמא ולא תחסר כל בה הוא זוכה לבחי' שפע כפולה כי אם לאו לא הי' שייך לומר לא תחסר כל בה כי אין שום עשירות בלא חסרון כ"א ע"י בחי' שפע כפולה הנ"ל כנ"ל וזה השפע כפולה שהוא כל הון דעלמא ולא תחסר כל בה זוכין דייקא ע"י שמעוררין את בני אדם ע"י סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות ומחזירין אותם בתשובה. כי ע"י שמחזיר אותם בתשובה אזי העונות נחשבין לזכיות ואז ינעשה התורה כפולה בבחי' משנה תורה כי התורה נכפלה בכפלים לתושי' ע"י הבעלי תשובה מאחר שגם מהעונות נעשין זכיות ומצות שהם בחי' תורה וכמ"ש רבינו ז"ל בהתורה חותם בתוך חותם (סי' כב) על פסוק ביום ההוא יבוקש עון ישראל ואיננו שלעתיד כשיתתקנו עונות בי תשיראל יהיו נעשין מכל עונות ישראל תורה ע"י שיתהפכו העונות לזכויות וכו' ע"ש. וכ"ז נעשה דייקא ע"י סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות שהם בחי' הדרת פנים שכל הע' פנים של תורה נמשכין מהם שעל ידם יכולין לעורר ולהקיץ אפילו את אלו שנפלו מאד מכל הע' פנים של תורה וכו' כנ"ל. כי הצדיק מתנהג עם הבע"ד בגניבה ורמאות כנ"ל כי כמו שהבע"ד גנב לב האדם ע"י שהלביש א"ע במצוות עד שהביאו לידי עיבורת ר"ל, וגם המצוות בעצמן של הבע"ד הם עבירות. כמו כן עושה הצדיק כי הוא מתלבש א"ע בסיפורי מעשיות שהם סיפורין דעלמא שנדמה לספורים של חול ושיחת חולין ובהם דייקא מעלים ומלביש הע' פנים ש לתורה וכמו שמובא בזוה"ק בסבא משפטים כשנזדמן הסבא עם בני החבריא נדמה להם שמדבר דברי שטות שאמר עולימתא שפירתא דלית לה עיינין נפקת בצפרא וכו' עד שאמרו זה לזה שאסור להתחבר עם מי שאינו עוסק בד"ת רק בדברי שטות ומילין דעלמא וכו' כמבואר שם. ובאמת הסבא קדישא העלים והסתיר בסיפור זה שנדמה לשטות, תורה גבוה ונעלמת מאד עד שגילה להם אח"ז עי"ז כל סודות גילגולי נשמות כ"ש שם. נמצא שהצדיק מעלים עצמו בסיפורי מעשיות שנדמים כאלו הם רחוקים מהתורה ובהם דייקא מעלים את התורה ועי"ז דייקא מוציא את הנופלים מאד מבין שיני הס"מ אפילו אלו שנפלו מכל הע' פנים של תורה שא"א להוציאם בשום פנים, הוא מוציא אותם ע"י סיפורי מעשיות הנ"ל עד שזוכין אח"כ שיתהפכו עונותיהם לזכיות ונעשה מהם תורה כנ"ל ואזי התורה כפולה ע"י שנתהפכו גם העונות לזכיות ואז יגם העשירות והשפע הנמשך עי"ז היא ג"כ כפולה בבחי' שפע כפולה הנ"ל שהוא בחי' עשירות הנ"ל כנ"ל. כי העשירות נמשך כפי התורה כי הא בהא תליא כ"ש אם אין קמח אין תורה אם אין תורה אין קמח וכמו שבהתורה שבפשיטות שצריכין לזה פרנסה כי אם אין קמח אין תורה אבל באמת הפרנסה בעצמה נמשך מן התורה כי אם אין תורה אין קמח כי כל ההשפעות הכל מן התורה כידוע, כמו כן השפע כפולה הנ"ל שהוא בחי' העשירות הגדול שצריכין להתבוננות הנ"ל הוא נמשך ג"כ מן התורה הכפולה בבחי' משנה תורה בבחי' כי כפלים לתושי' היינו בחי' חידושי תורה כפולה שנעשה ע"י הבעלי תשובה שנתעוררו ע"י סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות שעי"ז נתהפכו העונות לתורה ולזכיות כנ"ל שעי"ז גם השפע כפולה ונמשך עשירות גדול הנ"ל שהוא בחי' לא תחסר כל בה כנ"ל:
And this is the aspect of the ox and donkey that Yaakov boasted: "And I have acquired ox and donkey" [Genesis 32:6] — which are the aspect of the two Mashi'chin, as above. For shor [ox] is the aspect of the rectification of the nigleh, for shor is an expression of seeing and gazing, as it is written: "I behold him ( ashurenu ) but not near" [Numbers 24:17] — this is the aspect of the nigleh that one sees openly. Chamor [donkey] is the aspect of the nistar, the aspect of chumra d'shma'assa [the difficulty of the teaching] — which is the aspect of the nistar that is hard to grasp except through great exertion.
Segment 11
אות ד וזה בחי' כפל שמשלם הגנב כי צריך להמשיך שפע כפולה כי כל מצוות התורה מרמזין לדברים עליונים מאד מאד כי ע"י הכפל שמשלם עי"ז הוא תיקון הגניבה בשרשה כי עולה ונתתקן ע"י בחי' גניבה דקדושה של צדיקי אמת שהוא בחי' הלבשת התורה בספורי מעשיות. שעי"ז השפע כפולה כנ"ל ושהו בחי' תיקון הגניבה ע"י הכפל שמשלם כי הדין נמתק בשרשו כי נתעורר עי"ז בחי' שפע כפולה הנ"ל שנמשך מבחי' ספורי מעשיות הנ"ל כנ"ל:
And this is: "And Yehudah approached him" — the aspect of nishma, the aspect of nistar, the aspect of prayer, the aspect of tzedakah — "and said to him" — that is, to Yosef, the aspect of Torah — "Please, my lord, let your servant speak a word in the ears of my lord." And Rashi explains: "Let my words enter your ears." Davar [word] — this is the aspect of the words of Torah that are explained there in the aforementioned Torah-teaching, which are the aspects of the nistar, etc., as above. And this is "let my words enter your ears" — requesting that the words of Torah, the aspect of the nistar, should enter into the revealed Torah. That is, that he should merit to reveal the nistar — which are the secrets of Torah — and introduce them into the Torah of the nigleh. For there is nothing that is not alluded to in the Torah . And the tzadik, when he grasps hidden secrets, is not satisfied with this until he introduces them into the Torah of the nigleh, so that he can reveal Torah to the public through them. And the essential thing is that he should draw from them counsel and pathways and arousal and strengthening for each person, wherever he may be. This is the essential generality of nishma included within na'aseh, as above (in section 24).
Segment 12
וזהו בחי' משארז"ל למה החמירה התורה בגנב שישלם כפל לפי שעשה עין של מטה כאיל ואינו רואה וכו' היינו כי פגם בעין שלמעלה שהוא בחי' ע' פנים של תורה כמבואר לקמן ומחמת שפגם בבחי' עין בבחי' ע' פנים של תורה ע"כ צריך לשלם כפל שעי"ז נתעורר בחי' שפע כופלה שנמשך מבחי' ספורי מעשיות של שנים קדמוניות שהם בחי' הדרת פנים ששם מושרשים כל הע' פנים של תורה וכל הע' פנים של תורה נמשכין משם נמצא ששם התורה כפולה כי בהשורש הכל כפול כי יש שם בחי' הע' פנים של תורה כמו שנמשכין למטה וגם יש שם שורש התורה שורש הע' פנים של תורה שהוא גבוה יותר וע"כ שם התורה כפולה ושם נתתקנין כל העונות על ידי צדיקי אמת שמגיעין לשם כי שם נתהפכין כל העונות לזכיות ע"י תשובה שזוכין ע"י סיפורי מעשיות אלו וכו' וכנ"ל. וע"כ צריך לשלם כפל שעי"ז נ משך ונתעורר השפע כפולה הנ"ל שנמשך מסיפורי מעשיות הנ"ל מהדרת פנים משורש הע' פנים של תורה שעי"ז נתתקן פגם הגניבה שפגם בעין שלמעלה כנ"ל:
And this is the aspect of "Let your servant speak a word in the ears of my lord — let my words enter your ears" — that the words of Torah that are the aspect of the nistar should enter into the Torah of the nigleh, so that each person can hearken to them and hear them and understand them, to extract from them practical counsel. And this is: "And let your anger not burn against your servant" [Genesis 44:18] . For through the generality of nishma included within na'aseh, through this the tzedakah is included within mishpat, through which all manner of charon af and dinim are sweetened and nullified, as above. And this is: "For you are like Pharaoh" [Genesis 44:18] — that the tzedakah is included within mishpat so thoroughly that all the mishpat is only tzedakah and great chesed. And this is "for you are like Pharaoh" — Pharaoh is the aspect of the revelation of the supernal chesed, as found in the Holy Zohar: all lights are revealed from there . That is, the supernal chesed is very greatly included within Yosef — within the aspect of Torah, the aspect of mishpat — in a great generality, until the two are one. Through which all the dinim in the world are nullified, and all the chasadim are drawn upon Yisrael, in the aspect of "And He performs chesed for His anointed one" [Tehillim 18:51] , as above.
Segment 14
אות ה וזהו בחי' ספירת העומר בחי' יציאת מצרים וזהו בחי' מה שקבל יעקב את הברכות מאביו במרמה ובגניבה דייקא כ"ש בא חאיך במרמה ויקח ברכתך וכן ברח יעקב מבית לבן בגניבה דייקא כ"ש ויגנוב יעקב את לב לבן הארמי וכו' וכ"ש ותגנוב את לבבי וכו' שלכ זההוא בחי' הנ"ל בחי' שרי להו לצדיקיא לדגואי ברמאותא עם רמאי כי עם נבר תתברר ועם עקש תתפתל. כי עשו הוא הס"מ כנודע ונהג עם אביו בגניבה ורמאות כ"ש כי ציד בפיו שהי' מתלבש א"ע במצוות כאלו הוא צדיק גמור ושאל לו אב א איך מעשרין את המלח ואת התבן עד שהטעה את אביו עד שהי' ברצונו למסור לו את הברכות ח"ו. אבל הש"י ברחמיו סבב סיבות עד שקיבל יעקב את הברכות מאביו במרמה ובגניבה דייקא וכמובא בכתבים שיש בזה סוד גדול שצריכין כלל ישראל שהם בחי' יעקב לקבל את השפע והברכות בגניבה דייקא וכנ"ל:
Hashmatot
Segment 16
אות ו וזהו וייה כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות וכו' ואז עשה יעקב מטעמים לאביו והתלבש א"ע בבגדי עשו החמודות עד שקבל את הברכות מאביו בגניבה. כי יעקב הוא בבחי' פנים דקדשוה שהוא בחי' כלליות הע' פנים של תורה כ"ש רבינו ז,ל במ"א בבחי' (תהלים כד) מבקשי פניך יעקב סלה כי עיקב הוא כלליות התורה כ"ש (דברים לג) תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. והתלבשות יעקב בבגדי עשו זה בחי' התלבשות הע' פנים של תורה בסיפורי מעשיות כי המעשיות שמספרין זהו בחי' עשי' שהוא בחי' עשו שהוא לשון עשי' כשפרש"י שעש"ז קראוהו עשו שהי' עשוי ונגמר בשערות וכו' כי עש"ז נקראין מעשיות לשון עשי'. אבל ספורי מעשיות של הצדיקי אמת שמלובש בהם הע' פנים של תורה זהו בחי' התלבשות יעקב שהוא כלליות התורה בבגדי עשו שהם בחי' לבושין של עשי' שהוא בחי' סיפורי מעשיות שמספרין המעשה בלשון הנעשה בעולם העשיה ושם מלובש כל הע' פנים של תורה. כי בגדי עשו שלבש יעקב אז היו בגדים של אדה"ר כשרז"ל שהם כתנות עור שהלבישםהש"י כ"ש ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, וכתנות עור זהו בחי' סיפורי מעשיות שהם לבושין שמלובש בהםהתורה שהיא בחי' אדם. כי אחר החטא שחטאו אדם וחוה והי' רוצה הש"י להחזירם בתושבה ולעוררם משינתם שהוא בחי' מיתה שהמשיכו עליהם ע"כ עשה להם כתנות עור שהם רמז לסיפורי מעשיטות שמעתה אחר החטאבהכרח להלביש כל התורה בסיפויר מעשיות וע"כ גם התורה בעצמה נתלבשה בכמה סיפויר מעשיות המבוארין בתורה שבכולם מלובש ע' פנים של תורה.כי הסיפויר מעשיות של התורה הם גבוהים יותר משאר התורה כמובא בספרים ובפרט בזהו"ק מגודל עוצם הסודות הנוראיםשיש בכל דיבור ובכל את ובכל קוצו של יוד וכו' וכו' וכמו שהאריך לקלל תפח רוחם של האומרים שאין בהתורה אלא הפשוט ח"ו ע"ש. וכ"ז נעשה מחמת חטא אדה"ר שמחמת זה הוכרחה התורה להתלבש בסיפורי מעשיות ולהלביש בהם הע' פנים של תורה כדי לעורר מהשינה והמיתה כל באי עולם שישובו להש"י. כי חטאם הי' ע"י אכילה דהינו ע"י אכילת עץ הדעת שעי"ז אבדו הפנים ונמשך עליהם השינה שהיא בחי' מיתה שנגזר עליהם, כי עיקר אבידת הפנים אצל הכשרים הוא ע"י אכילה שאינה בקדושה כמבואר שם בהתורה הנ"ל וע"כ הוכרח כיבכול הש"י להלביש להם התורה בספורי מעשיות שהוא בחי' כתנות עור כדי לעוררם מהשינה כנ"ל. נמצא שכתנו תעור של אדה"ר הם בחי' לבושין של ספורי מעשיות כנ"ל. וזהו בגדי עשו החמודות שלבש יעקב שהוא בחי' כלליות הע' פנים של תורה שהם בחי' יעקב שנתלבשו בבגדי עשו בבחי' כתנות עור בסיפורי מעשיות כנ"ל, וע"כ עי"ז קבל את הברכות שהוא שפע עשירות גדול כי כל הברכות שקיבל אז הם שפע העשירות כ"ש ויתלן לך האלקים מטל השמים וכו' ורוב דגן ותירוש וכו' כי ע"י סיפורי מעשיות הנ"ל שעי"ז מעוררין מהשינה עי"ז זוכין לעשירות גדול הנ"ל כנ"ל, ודייקא מיצחק קבל הברכה של העשירות כנ"ל כי יצחק הוא בח'י יראה גדולה בחי' גבורות יצחק שע"י היראה הזאת זוכין לאריכות ימים בחי' זקן דקדושה שעי"ז נמשך העשירות הנ"ל כנ"ל. כי עשו ע"י שהטעה את אבי וכי ציד בפיו שאכל מצידו עי"ז רצה להטיל פגם בכל הבחינות הנ"ל שהוא היראה של יצחק בחי'זקן שכ"ז נפגם ע"י מאכלי עשו שהם מאכלים שלא נתבררו שעי"ז אובדין הפנים ח"ו דהיינו הע' פנים של תורה ונופלים לבחי' שינה ח"ו כנ"ל וזהו וייה כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות, ותכהין עיניו מראות זהו בחי' שינה ח"ו שהוא הסתלקות אור העינים כ"ש המפיל חבלי שינה על ניני כי עיניםזה בחי' עין פני םשל תורה כי כל התורה כלולה בעינים כמובא במ"א כיהתורה כלולה מטנת"א שהוא תלת גוונין דעינא ובת עין כי עינים ע"ש החכמה נאמר כ"ש ותפקחנה עיני שניהם. וע"כ עינים דקדושה של צדיק אמ תהם בחי' כלליות ע' פנים של תורה שמשם נמשך אור העין. וע"י עשו הרשע עי"ז נפגמין ח"ו נתסלקין העין פנים של תורה מהצדיק בבחי' ותכהין עיניו מראות וזה הפגם מגיע לבחי' יצחק דייקא לבחי' זקן יצחק כי יצחק הוא בחי' היראה הנמשכת ע"י התעוררות השינה שהוא בחי' תיקון הע' פנים של תורה כנ"ל שע"י היראה הזאת זוכין לאריכת ימים שהוא בחי' זקן. וזהו ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות ע"י מעשי עשו הרשע כשרז"ל. כי הבע"ד בעת שצריך האדם לבא לשלימות תיקונו אז מתגבר ביותר באותו הדבר הגורם קלקלו ופגם ח"ו לאותו התיקון והמעלה שמוכן לבא וע"כ יצחק שהוא בחי' היראה דקדושה כשבא לכלל זקן לזכות לאריכות ימיטם דקדושה בבחי' יראת ה' תוסיף ימים אז הי' הפגם ע"י עשו שרצה להתאחז בו ועי"ז ותכהין עיניו מראות שהוא בחי' שינה בחי' הסתלכות העין פנים של תורה שעי"ז ח"ו נפגם בחי' זקן יצחק כנ"ל. ויצחק מחמת שטעה בעשו ולא הי' יודע מגודל רשעותו ע"כ צוה לעשות שיביא לו מטעמים והזיהרו שיהיו מאכלים דקדושה כשרז"ל שאמר לו שא נא בדוק סכינך ושחוט יפה שלא תאכליני נבלה וכן אמר לו ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי מפיקודין דעשה היינו שיהיו מאכלים דקדשוה שעל ידם זוכין למצוא הפנים כמבואר בהתורה הנ"ל שע"י אכילה דקדושה מוצאין הפנים בבחי' לחם הפנים, אבל רבקה שמעה כל זאת וידעה שעשו הוא רשע גמור וע"י מאכלים שלו יסתלקו יותר ויותר ח"ו הע' פנים של תורה ויופגם הברכה והעשירות ביותר ע"כ צוותה ליעקב שליך בגניבה וילביש א"ע בבגדי עשו שזהו בחי' התלבשותהתורה בספורי מעשיות ועי"ז גרם התעוררות השינה כנ"ל עד שזכה להשלים ולתקן בחי' היראה של יצחק ועי"ז נתתקן ונמשך בחי' אריכת ימים ועי"ז זכה לקבל עשירות גדול שהם הברכות כנ"ל:
Addenda from Orach Chaim, Hilchos Rosh Chodesh, Halacha 6 Also pertaining to Hilchos Matanah above
Segment 18
אות ז וכ"ז היה בליל פסח שאז יצאו אבותינו ממצרים. כי יציאת מצרים זהו בחי' התעוררות השינה כי הגלות נמשל לשינה כשרז"ל וכשיוצאין מהגלות זהו בחי' התעוררות השינה. ועיקר יצ"מ היה ע"י בחי' יוסף כמובא וכ"ש ויקח משה את עצמות יוסף עצמו וכמובא כי יוסף נגנב מבית אביו כ"ש כי גנב גונבתי מארץ העברים וכו' וע"כ אח"כ כשנתוועד עם אחיו היה הכל בדרך גניבה והתלבשות כ"ש ויתנכר אליהם וכו'. וכן בסוף האחרון כשרצה לגלות להם פניו להודיעם האמת היהי על ידי עלילה של גניבת הגביע שהטמין באמתחת בנימין, זה רמז כשהצדיק בחי' יוסף רוצה להכיר א"ע עם ישראל להראות להם פניו האמתיים הוא מסבב עמהם בכמה גניבות עד שמכירין אותו באמת שכל זה הוא בחי' סיפורי מעשיות הנ"ל שמלביש בהם הפנים של התורה שזהו בחי' גניבה ורמאות של הצדיקים כדי לעורר העולם משינתם שא"א לעוררם בשום אופן כ"א בדרך זה כנ"ל. וע"כ עסק יוסף בסיפור חלומותיו ובפתרון חלומות כי החלומות הם בחי' סיפויר מעשיות כי כל חלום הוא מעשה. ובאמת מלובש בהמעשיות של החלומות דברים גבוהים ונעלמים מאד מאד וברפט בהחלומות של הצדיקים שהם בחי' נבואה כי חלום אחד מששים בנבואה כי החלום הוא בשע תשינה ומי שזוכה לישן בקדושה אזי כל חלומותיו הם בח'י התעוררות השינה כי חלומותיו הם בחי' סיפורי מעשיות שמלובש בהם פנים של תורה שעי"ז מעוררין מהשינה. ולהיפך חלומות של שאר בני אדם הם בחי' התגברות השינה כמו שסיפורי מעשיות של העולם הם בחי' התגברות השינה. ומחמת זה דייקא מעורר הצדיק מהשינה ע"י סיפורי מעשיות דייקא כי זה כלל שאין הדין נמתק אלא בשרשו וכמ ושבארנו זאת במ"א מה שאמר רבינו אז בעת שגילה התורה הנוראה הזאת שאמר אז רבינו ז"ל אני אמרתי עכשיו ג' דברים להיפך מן העולם וכו'. וא' מהם הוא שהעולם אומרים שע"י סיפור מעשה נמשכת השינה ואני אמרתי להיפך שעל ידי סיפורי מעשיות מעוררין מהשינה וכמבואר בה' יין נסך ע"ש היינו כנ"ל. כי מיני' ובי' אבא ליזיל בי' נרגא כי אין הדין נמתק אלא בשרשו כנ"ל. וע"כ יוסף הצדיק שקבל כל הע' פנים של תורהמאביו כ"ש כי בן זקונים הוא לו וארז"ל כל מה שלמד משם ועבר מסר לו ע"כ הי' יודע להלביש התורה בסיפורי מעשיות שהם בח'י סיפור החלומות שספר לאחיו שהי' מלובש בזה הפנים של התורה. ואחיו לא רצו להאמין בזה שיש בחלומותיו ודבריו שמספר להם סיפורי מעשיות שמלובש בזה פנים של תורה והוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו. וכן בסוף עלה לגדולה ע"י פתרון החלום של פרעה כי יוסף הי' מבין האמת והתורה הנעלם בכל סיפורי מעשיות שהם בחי' חלומות כנ"ל, כי באמת גם בחלומות וסיפורי מעשיות שהעולם מספרין יש בהם ג"כ דברים גבוהים נעלמים רק שאין העולם יודעין מה הם מספרין. אבל הצדיק האמת בחי' יוסף יודע ומבין את התורה והאמת הנעלם בהם וע"כ היה יודע לפתור חלומות של פרעה ועי"ז עלה לגדולה. ועיקר הקיום של ישראל במצרים כל ימי הגלות ועיקר הגאולה היה ע"י יוסף היינו ע"י סיפורי מעשיות שלו שהם בחי' החלומות שספר שעי"ז נמשך התעוררות השינה שהוא בחי' הגאולה כי הגלות הוא בחי' שינה והגאולה הוא בחי' התעוררות השינה כנ"ל כי עיקר הגאולה הוא ע"י תשובה שזוכין ע"י סיפורי מעשיות הנ"ל כנ"ל:
And this is the aspect of rising at chatzos [midnight] , when one cries out greatly over the destruction of the Beis HaMikdash — which was destroyed through the blemish of emunah — and from then on, the secret of ha'ibur [the intercalation/the "pregnancy" of renewal] was hidden from us, etc. And this is: "From amidst the roaring and tumultuous voices" etc. — that is, through the outcry of the heart, the aspect of the l'vanah [moon] — which is the aspect of emunah — is magnified.
Segment 20
אות ח וע"כ כל הנביאים והקדמונים השתמשו בזה בספורי מעשיוךת כ"ש רבינו ז"ל שבדורות הקודמים היו מדברים הקבלה בלשון זה של הסיפורי מעשיות וכמבואר קצת בכמה נבואות כ"ש בישעי' כרם היה לידידי בקרן בן שמן ויעזקהו וכ' וכן הכל היום יחרוש החורש וכן בירמי' ויחזקאל ובשאר הנביאים ובפרט נבואת זכריה, ובאמת היו קצת ישראל אומרים על יחזקאל הלא ממשל משלים הוא כי לא רצו להאמין שיש בגוף המעשיות סודות נפלאים ונוראים רק אמרו שהוא ממשל משלים כשאר מושלי משלים שאומרים משלים בשכלם האנושי. ובאמת הסיפורי מעשיות של הצדיקים והנביאים יש סודות גדולים בעצם המעשה שכל תיבה וכל ענין מרמז לדברים עליונים מאד כי מלובש בהם הע' פנים של תורה ועל ידם דייקא מעוררין מהשינה כנ"ל. וזהו בחי' כל מאמרי רבב"ח והמשתעי שאחריהם כגון ר"י משתעי וכו' ושאר המעשיות המובאים בדברי רז"ל שכולם הם בחי' התעוררות השינה לעורר בני אדם משינתם שלא יישנו את ימיהם להחזיר להם הפנים דקדושה עי"ז אם יזכו להתעורר על ידיהם:
Therefore we read the Book of Rus on Shavuos, which begins: "And it was in the days of the judging of the judges" [Ruth 1:1] — who judged [their judges] — which is the blemish of mishpat. And it concludes with the birth of David Mashi'ach, who is the essential rectification of mishpat — which is what one must draw down on Shavuos. This is the aspect of the sh'tei halechem [two loaves] that are brought specifically from chameitz [leaven] , as above. And everything was through the aspect of geirei tzedek [righteous converts] — which is Rus. And Orpah was distanced — the aspect of the converts that must be pushed away — they are the aspect of Esav and Yishmael. This is the essential rectification of mishpat. "And a spring from the House of Hashem shall go forth and water the valley of Shittim" [Joel 4:18] — at first it resembles the horns of grasshoppers, the aspect of "deep waters — counsel" [Proverbs 20:5] — and afterward it grows stronger, etc., until the mishpat is rectified: "And let mishpat roll down as waters" [Amos 5:24] — which is the rectification of the deed of Shittim, as our Sages, of blessed memory, said.
Segment 22
אות ט וזהו בחי' ספרית העומר. כי עומר שעורים הוא מאכל בהמהמ ועיקר השינה שהוא בחי' גלות מצרים בחי' אבידת הפנים נמשך ממאכל בהמה שלא נתברר עדיין למאכל אדם כמבואר בהתורה כנ"ל. וע"כ עכשיו בשעת יציאת מצרים שאנו צריכין להתעורר מהשינה לצאת מטומאת מצרים ולזכות לעין פנים של תורה שהוא בחי' קבלת התורה בשבועות ע"כ צוותה התורה להביא קרבן משעורים דייקא שהוא העומר שעורים שהוא מאכל בהמה שהוא בחי' המתקת הדין בשרשו שזהו בחי' התעוררות השינה ע"י סיפורי מעשיות דייקא שהוא ג"כ בחי' המתקת הדין בשרשו שהצדיק מורדי א"ע ומלביש א"ע ואת התורה בסיפורי מעשיו תשל העולם ובמילין דחול ומדבר עם העולם שיחת חולין. וכ"ז כדי לעוררם ולהקיצם כי א"א להתחבר עמהם ולעוררם כ"א כשמוריד עצמו אלהים לדבר עמהם מעניניהם שהם עניני חול וסיפורי מעשיות ועי"ז דייקא מעוררם משינתם ומחזירם בתושבה וכמבואר מזה בדברי רבינו ז"ל בכמה מקומות. נמצא שהצדקיק מתקנם ומחזירם בתשובה במה שקלקלו דייקא דהיינו בעיני חול ובמלין דעלמא שבזה בעצמו מחזירם בתשבוה ע"י שעוסק עמהם בסיפורי מעשיו תשל עניני חול דייקא כנ"ל. וזהו בחי' עומר שעורים שדייקא מאכל בהמה שעי"ז אבדנו הפנים עי"ז דייקא אנו מטהרין עצמינו אז כי קדושת הקרבן של העומר שעורים יש לו זה הכח להפוך מהיפך אל היפוך ולהמתיק הדין בשרשו ובמה שקלקלו יתקנו שדיקא ע"י מאכל בהמה נזכה לחזור ולבקש ולמצוא הע' פנים של תורה. שזהו בחי' ספירת העומר שבהם מבקשין הפנים של הקדושה עד שזוכין לקבל הע' פנים של תורה בשבועות. וע"כ סופרין הימים לעומר כי ע"י עומר שעורים שהוא בבחי' סיפורי מעשיות שמלבישין הפנים של תורה במעשיות שהוא בחי' עשי' שהואבחי' העדר הדעת בחי' בהמיות כי בהמעשה אין רואין הדעת וכנ"ל, עי"ז זוכין להתעוררות השינה לשוב בתשובה לצאת מטומאה לטהרה שזהו בחי' יציאת מצרים כנ"ל, ע"כ מתחילין אח"כ לספור הימים לעומר כי ע"י סיפויר מעשיות הנ"ל שהואהתעוררות השינה עי"ז נפקדין עקרות שזהו בחי' פקידת יצחק כמבואר בהתורה הנ"ל. וע"כ נולד יצחק בפסח שהוא יציאת מצרים בחי' התעוררות השינה כנ"ל. וע"י פקידת יצחק בחי' יראה זוכין לאריכת ימים דהיינו להאריך הימים בקדושה שכל יום ויום שבא אח"כ יהיה ארוך וגדול יותר בתוספת קדושה ומעשים טובים כי תחילת היום הוא קצר אצל כ"א ואח"כ צריכין להרחיבו יותר וכן היום השני יא יר עוד יותר וכו' כנ,ל. וזהו בחי' ספירה שסופרין בכל יום ויום לועמר עי,ז אנו ממשיכין הארת העומר שעורים שהוא בחי' ספורי מעשיות הנ"ל בחי' התעוררות השינה על כל יום ויום כדי שלא נאבד את ימינו בשינה ח"ו רק נזכה לשמור מאד מאד את כל יום ויום שיהיה ארוך וגדול בתוספת קדושה בכל עת לקיים תמימות תהיינה. וזהו בחי' הספירה לשמור את היום מאד כמו דבר הנמסר במספר ובמפקד כי כל ימינו מנויים וספורים אצלו ית' כ"ש כי שנות מספר יאתיו וכו'. וצריכין לשמור את היום מאד לראות להאריך כל יום מתחילתו שהוא בא בקטנות והוא קצר מתחילתו במיעוט קדושה וצריכין מיד לידע שזמן היום פורח מאד ע"כ צריכין מיד לשמור את היום ולהשתדל מאד להרחיבו ולהאריכו בתוספת קדושה כנ"ל. וע"כ צריכין לספור את הימים מתחילתם בתחילת הלילה כ"ש תמימות תהיינה כי צריכין לשמוראת היום מתחילתו להגדילו ולהאריכו מקטנות לגדלות להוסיף קדשוה בכל עת ובכל שעה. וכ"ז ע"י שממשיכין על הימים קדושה מבחי' הסיפורי מעשיות הנ"ל שהם בחי' עומר שעורים שהם בחי' התעוררות השינה שעל ידם זוכין להאריך ולהגדיל הימים בקדושה יתירה בכל עת שזהו בחי' אריכת ימים כנ"ל וע"כ סופרין הימים לעומר כנ"ל, וזהו ספירת העומר ספירה דייקא לשון ספורי מעשיות כי ספר וסופר וספור הם בחי' אחת כידוע היינו כנ"ל. היינו ספירת העומר בחי' סופר היא בחי' סיפורי מעשיות כנ"ל בחי' סיפור שבהם מלובש התורה בחי' ספר בחי' ספר תורה. וזהו עומר שעורים עמר הוא עין מור כ"ש רבינו ז"ל במ"א (סי' יוד) עין הם העין פנים של תורה שמלובשין בהסיפורי מעשיות של שנים קדמוניות שהם בחי' מרדכי שהוא מר דרור כמבואר בהתורה הנ"ל ע"ש היטב:
And this is: Originally they would light signal-fires — to rectify the fire and the heat, to elevate them toward holiness. This is accomplished in Nisan, the head of the months, etc. Once the heretics corrupted [the process] — through the fact that it appeared to them that it was a distortion of mishpat: "the righteous one and it is good for him," etc. — as it is written: "And they said: How shall we know?" etc. They ordained that messengers would go out , who would announce the sanctification of the new month orally — which is the aspect of the rectification of mishpat, the aspect of "His wonders and the judgments of His mouth" [Tehillim 105:5] .
Segment 24
אות י וזהו בחינת יציאת מצרים. ואיתא שמצרים הוא לשון מיצר וכו' היינו שאנו צרכין לזכור יצ"מ בכל יום כי בכל יום אנו צריכין לצאת ממיצר למרחב שזהו בחי' יציאת מצרים כנ"ל בבחי' מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה שזהו בחי' אריכת ימים הנ"ל מה שצריכין להרחיב ולהאריך היום בכל יום ויום כי כל יום ויום בתחילתו הוא קצר מאד ובא להאדם לכ"א לפי בחינתו במיצר גדול, וכנראה בחוש שבכל יום בתחילתו קשה על האדם מאד מאד העבודה שהוא צריך לעשות ומחמת זה רבים נמנעין מעבודתו ית' ודוחין ומטעין את עצמן בכל יום ויום שאומרים היום קשה לי להתפלל היום לבי אטום היום יש לי מניעות ובלבולים אלי וכן מזדמן לו כמעט בכל יום ויום עד שמזלזלין בדברים העומדין ברומו של עולם ומה ניהו תפילה כשרז"ל (ברכות ו) על פסוק כרום זלות לבני אדם אלו דברים העומדין ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהם ומאי ניהו תפלה שהתפילה דומות עליהם למשאוי וחפצים לפטור התפילה מעליהם. וכל זה מחמת שאינכם מבינים שבכל יום ויום הוא כך כמו שגילה רבינו ז,ל בהתורה הנ"ל שכל יום ויום כשבא להאדם לכ"א לפי בחינתו הוא קצר בתחילתו ובא במיצר ובצמצום גדול להאדם והקדושה והעבודה שצריך לעשות באותו היום עדיין היא נעלמת במיצר גדול ובקטנות גדול מאד. אבל האדם צריך בכל יום ויום להיות גבור כארי וכו' להתגבר להאריך ולהרחיב את היום ולהתחיל לילך בכל שעה מקטנות לגדלות דהיינו להגדיל כל שעה ושעה בתוספות קדושה יתירה שזהו בחי'מה שצריכןי בכל יום לצאת ממוחין דקטנות למוחין דגדלות היינו כנ"ל וע"כ זכו בשעת יציאת מצרים לעשירות גדול כ"ש ואחרי כן יצאו ברכוש גדול כי ע"י התעוררות השינה הנ"ל שהוא בחי' יציאת מצרים זוכין לעשירות גדול. וזה העשירות נתתקן ונזדכך בכל מ"ט ימי הספירה שהם בחי' מ"ט שערי בינה שהם בחי' הע' פנים של תורה שעי"ז זוכין לקבלת התורה בשבועות שהוא בחי' התבוננות הנ"ל שזוכין ע"י העשירות הנ"ל הנמשך ע"י תיקוני עתיק שנתתקנין ע"י היראה שנמשכת ע"י סיפורי מעשיות הנ"ל. וזה בחי' המן שזוכין בימי הספירה כי בט"ו באייר ירד להם המן כשרז"ל וגם עוגה שהוציאו ישראל ממצרים טעמו בה טעם מן כשרז"ל (קדושין לח). כי המן הוא בחי' בטחון כמובא בכל הספרים שהמן מרמז על בטחון שצריך האדם לבטוח על ה' בכל יום שיזמין לו פרנסתו ולא יחשוב מיום לחבירו בבחי' (תהלים סח) ברוך ה' יום יום, ועיקר הבטחון נמשך ע"י סיפורי מעשיות הנ"ל שעי"ז מעוררין מהשינה ומתחילין לדבר והדיבור בא לתוך כלי ההולדה שהם בטחני הדור וכו'. ועי"ז נעשה פקידות עקרות וכו' עד שזוכין לעשירות הנ"ל וכו' כנ"ל כמבואר היטב בהתורה הנ"ל. נמצא שהבטחון נמשך ע"י התעוררות השינה ע"י סיפורי מעשיות הנ"ל, ע"כ בספירת העומר שהוא בחי' התעוררות השינה וכו' כנ"ל זוכין אז לבטחון שהוא בחי' ירידת המן כנ"ל:
Therefore chameitz is forbidden until the Splitting of the Sea. For then Yisrael were placed under judgment, as our Sages, of blessed memory, said. Therefore the splitting of the sea was difficult before Him. But through His wonders, our mishpat went forth to light, and the sea was split. He raised the mishpat from the depths, and the Egyptians drowned through this, and Yisrael were saved, in the aspect of: "The depths covered them" [Exodus 15:5] . And it is written: "The depths congealed" [Exodus 15:8] . For the mishpat is according to the day, and on the day they left Egypt, the measure of the Egyptians had not yet been filled such that they should fall completely. Therefore they were forced to flee in haste. Therefore chameitz is forbidden — because it was still impossible to enter into the depth of the mishpat until the seventh day of Pesach, the Splitting of the Sea, when He raised the mishpat from the depths, as above. And then the chameitz was permitted afterward. Therefore on Shavuos they bring specifically the two loaves from chameitz, for then the chameitz is in the aspect of the rectification of mishpat — the binding of the Merkavah [Divine Chariot] that is rectified then. This is the aspect of Ma'aseh Merkavah [the workings of the Chariot] that is read as the haftarah then. Therefore before the giving of the Torah, the portion of Yisro was stated — he who rectified the mishpat and advised Moshe to appoint judges of thousands, and they judged the people, etc. Therefore specifically Yisro, a righteous convert, added this portion, for he needed this rectification, as explained there. For he is the opposite of the klipah of Amalek, as is known from the writings of the Ari z"l. For Amalek is the aspect of distorted mishpat — the aspect of the contaminated drop of Esav and Yishmael — eirev rav . And Yisro is their opposite — the aspect of a righteous convert who added the portion of the rectification of mishpat, upon which the essential receiving of the Torah depends. For the essential rectification of the Exodus from Egypt was completed on Shavuos at the time of the receiving of the Torah, for the sake of which the essential Exodus occurred, as it is written: "When you bring the people out" [Exodus 3:12] , etc. Therefore He began: "I am [Hashem your G-d]... Who brought you out" [Exodus 20:2] , etc. But because of the eirev rav, the rectification of mishpat was still not completed in its fullness. Therefore what happened happened, and the rectification is on Rosh Hashanah, etc., when the essential rectification of mishpat [takes place]. Therefore on Yom Kippur the sin is forgiven, for then the mishpat is concluded in truth. But the rectification is not completed in one year, etc. — only until Mashi'ach comes, as above.
Segment 26
אות יא וע"כ מבקשין אחר הספירה יאר פניו אתנו סלה כי זוכין ע"י הספירה לבחי' הארת פנים הדרת פנים שהוא בחי' הע' פנים של תורה שזהו בחי' קבלת התורה בשבועות כנ"ל. וזהו בחי' היראה הגדולה שזכינו בשעת קבלת התורה כ"ש ויחרד כל העם אשר במחנה וכ"ש ולבעבור תהי' יראתו על פניכם וכ' כי היראה נמשכת ע"י התעוררות השינה ע"י סיפורי מעשיות הנ"ל כנ"ל. וזהו בחי' קול השופר חזק חזק מאד שהי' בשעת מתן תורה כי שופר מרמזעל כל הבחי' הנ"ל כמבואר בהתרוה הנ"ל ע"ש. וע"כ בשבועות נדמה להם כזקן כי אז נשלמין בחי' תיקוני עתיק שהוא בחי' זקן כנ"ל שנשלם ע"י סיפורי מעשיות שהם התעוררות השינה כנ"ל. כי אע"פ שזכינו לעשירות גדול ביציאת מצרים וקריעת ים סוף. אבל אין העשירות נזדכך בשלימות לזכות לקבל על ידו התבוננות הנ"ל שהוא בחי' קבלת התורה כי אם ע"י מ"ט ימי הספירה שבהם אנו מתעוררין מהשינה שהוא התעוררות התשובה וכנראה בחוש גודל ההתעוררות הנפלא שמתעוררין בשעת הספירה ועי"ז זוכין ליראה גדולה בשעת קבלת התורה ועי"ז נשלמין תקוני עתיק בחי' בשבועות נדמה להם כזקן ועי"ז נזדכך ונתתקן העשירות הגדול שקבלנו בשעת יציאת מצרים וע"י העשירות הזה אנו זוכין להתבוננות הנ"ל שהוא בחי' קבלת התורה כנ"ל:
Therefore each person must see to draw upon himself the aspect of the rectification of mishpat. And even if not every person merits to know the explanation of this matter in its fullness — at the very least, what it is possible to draw upon himself, one must endeavor in this. And the essential thing is the emunah — to know that "Hashem is righteous and upright are His judgments" [Tehillim 119:137] — and not to question Him, blessed be He, at all, Heaven forbid, in all that passes over him all the days of his life. For one who questions, Heaven forbid — this, Heaven forbid, is the aspect of the blemish of mishpat, as is understood at the end of the aforementioned Torah-teaching. And likewise, that one should not judge his fellow negatively, Heaven forbid, and should examine himself whether he is worthy to judge his fellow — rather he should judge only himself at every time, as Rabbaynu, of blessed memory, wrote many times. And when there is judgment below, there is no judgment above. And then his mishpat goes forth as light.
Segment 28
אות יב כי מובן בכתבים שבשעת יציאת מצרים בפסח נעשו כל התיקונים בכלל בלילה הראשונה בליל שמורים אבל אח"כ נסתלקו וצריכין לחזור ולתקן הכל במ"ט ימי הספירה עד שזוכין בשבועות לשלימות התיקון שהועא קבלת התורה, וזהו בחי' הנ"ל שכתבנו למעלה שאע"פ שקבלנו העשירו תביציאת מצרים אבל אין נגמר להזדכך ולהתתקן עד שבועות ע"י מ"ט ימי הספירה שהם בחי' התעוררות השינה וכו' כנ"ל שע"י העשירות הזה זוכין לקבלת התורה שהוא בחי' התבוננות הנ"ל כמבואר בתחילת התורה הנ"ל לענין עשירות של משה שהתורההוא בחי' התבוננות הנ"ל ע"ש היטב מתחילתו לסופו ותבין דברי היטב:
And for all of this one must cry out very much, very much, from the depths of the heart exceedingly, in order to dig out true counsel, etc. For all the aforementioned rectifications require much counsel, etc. And also because each one depends on its fellow, as above. Therefore one must at every occasion cry out greatly from the depths of the heart, until he is shown mercy from Heaven and he is granted good, true counsel — through which the emunah will be magnified together with all the rectifications needed for this. The counsel will help him to all the aforementioned rectifications. And even when one arrives at all the aforementioned rectifications, it is certainly only some aspect of rectification, but one still needs further rectification after rectification (even if he has not corrupted anything in the interim at all). Therefore one must at every occasion return and begin again, to cry out greatly from the depths of the heart, as above — and so all the days of his life, until the rectification is completed in its fullness.
Segment 30
אות יג ובשביל זה נוהגין להיות נעורין כל הלילה בשבועות זה בחי' התעוררות השינה שהוא בחי' קבלת התורה בחי' הע' פנים של תורה שהם היפך השינה כנ"ל:
Therefore the entire redemption from Egypt was through much crying out, as it is written: "And we cried out to Hashem our G-d, and He saw our affliction" [Deuteronomy 26:7] , etc. And this is the aspect of maror — to sweeten the corruption of mishpat, the aspect of "those who turn mishpat to wormwood" [Amos 5:7] . And we dip it in charoses , which is chas Rus — the aspect of David Mashi'ach who emerged from Rus. And this is: chas = gematria of chaim [68 = life] — the aspect of David, king of Yisrael, lives and endures . For Boaz and Rus rectified the sin of Eir and Onan, as is known — which is the aspect of the blemish of the bris , as above. Therefore from them emerged David Mashi'ach, when the essential rectification of mishpat will be in its fullness, as above. The four cups of wine correspond to the four angels of the Merkavah — to draw some illumination from there. Wine is above the mishpat, the aspect of matzah , that He skipped over the keitz [end-time] . The korban Pesach is the aspect of clarification — from one who has engraved in his flesh [the mark of idolatry] to the holy seal. This is the aspect of all the korbanos — to elevate from animal to man, from a dream through a demon to a dream through an angel. Therefore the redemption was at night. "It is a night of watching" [Exodus 12:42] — that is guarded from the above. "And against all the gods of Egypt I shall execute judgments — I am Hashem" [Exodus 12:12] — for then the mishpat was through Hashem, blessed be He, Himself. For they had not yet merited the rectification of mishpat below — which is the essential thing.