גניבה ג
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
אות א הגנב משלם תשלומי כפל:
color: #888;
ע"פ התורה פתח ר"ש בספר ליקוטי מוהר"ן הראשון (סי' ס) ע"ש כל התורה מראשה לסופה והכלל היוצא משם לעניננו שע"י ספורי מעשיות של שנים קדמוניות מעוררין ומקיצין את בני אדם משינתם. כי יש הרבה בני אדם שישינים את ימיהם ויש שאע"פ שעוסקים בתורה ותפלה אעפ"כ כל עבודתם הוא בבחי' שינה וכו' ע"ש וצריך לעוררם משינתם ויש שנפלו לבחי' שינה ע"י מעשים רעים ושי שהם אנשים כשרים אבל נפלו לשינה ע"י אכילה כי כשאוכל מאכל שאינו מבורר למאכל אדם יוכל לאבוד את פניו וליפול לבחי' שינה כי עיקר בחי' השינה הוא בחי' הסתלקות הדעת שהואהפנים וכו'. והתעוררות השינה הוא על ידי ספורי מעשיות שהצדיק מלביש בהם את הפנים של תורה מחמת ג' טעמים כמבואר שם והטעם הג' הואכי החיצונים האוחזין בו לא יניחו אותו לצאת ע"כ צריך להלביש את פניו כדי לשנותו שלא יכירו בו בבחי' משנה פניו ותשלחהו שע"י שמשנין את פניו ומלבישין לו פניו של תורה שאבד בסיפורי מעשיות עי"ז ותשלחהו כי עי"ז אין מכירין בו ומניחין אותו ושולחין אות ויוצא לחפשי מהם וכו'. ויש סיפורי מעשיו תשהם בקרב שנים כי הע' פנים של תורה הם בחי' ע' שנים וכו'. אבל יש סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות שהם בבחי' הדרת פנים שכל הע' פנים של תורה נמשכין ומקבלין מהם כי יש מי שנפל מכל הע' פנים של תורה שא"א לעוררו בשום פנים כ"א ע"י סיפורי מעשיו תשל שנים קדמוניות שהם בחי' הדרת פנים שכל הע' פנים מקבלין מהם ועל ידיהם יכולין לעורר ולהקיץ אפילו מי שנפל מכל הע' פנים של תורה וכו'. וע"י התעוררות השינה עי"ז להתיר פה אלמים ולהתיר פה עקרו תכי עי"ז נעשה פקידות עקרות וכו'. וע"י פקידות עקרות נמשך ונתגלה יראה שזהו בחי' פקידת יצחק שנפקדה שרה בר"ה שעי"ז בר"ה שעי"ז נתגלה יראה גדולה וכו'. וע"י היראה נמשך אריכת ימים וכו' שזוכין להאיך את ימיו שכל יום בתחילתו הוא קצר כי בתחילת היום עדיין העבודה קצרה ובצמצום גדול, ואח"כ צריכין להרחיב את היום שכל שעה שבאה אח"כ תהיה רחבה וגדולה וארוכה יותר בעבודת ה'. וכן יום שבא אח"כ יהי' עוד יותר ארוך בקדושה ועבודה יתירה וכן בכל יום ויום כי זהו עיקר האריכות ימים של האדם שצריכין לראות שכל יום שבא אח"כ יתארך יותר בתוספות קדושה ודעת וכו' וזה זוכין ע"י יראה בבחי' יראת ה' תוסיף ימים וכו'. ויראה מציל מפגם הברית. ועי"ז זוכין לקבל את העשירות בתוך האריכות ימים שהוא בחי' זקן בחי' תיקוני עתיק שע"י העשירות הגדול הזה זוכין להתבוננות גדול ונפלא שא,א לקבל התבוננות הזהכ"א ע"י עשירות גדול מאד כל הון דעלמא ולא תחסר כל בה וכו' כמבואר כל זה היטב שם ע"ש היטב.
Based on the Torah teaching: “And the ravens I have commanded to sustain you” (Melachim I 17:4) — in Likutay Tinyana, siman 4. See there the entire matter.
אות ב וזה בחי' מה שהגנב משלם כפל כ"ש חיים שנים ישלם כי כל הגניבות נמשכין בשרשן ע"י הבעל דבר שהואהגנב הראשון ראש לכל הגנבים והרמאים שבעולם כי הוא מתנהג עם רוב בני אדם בדרך גניבה בערמה ורמאות נלא במכה וכמה מיני דרכים שונים שהוא מרמה את האדם וגונב דעתו בכל עת עד שרוצה לתופסו במכמרתו רחמנא ליצלן כנודע ונראה בחוש. וכמ ושצעק דוד המע"ה על זה תמיד כ"ש יארוב במסתר כאריה בסוכו יארוב לחטוף עני במשכו ברשתו ידכה ישוח וכו' שכל זה הוא בחי' גניבה שבא על האדם כמ והגנב האורב במסתור כדי לצוד את האדם ברשתו ח"ו. כי באמת ע"פ רוב א"א להבעל דבר שיבא להאדם להסיתו מיד לעבירה גמורה ח"ו רק בתחילה מתלבש א"ע במצוות וגונב דעת האדם ומורה לו היתר ומלביש לו העצה רעה שלו במצוות והיום אומר לו עשה כך ומחר אומר לו עשה כך עד וכו' כשרז"ל וכש"ש רבינו ז"ל בתחילת הספר בהתורה אשרי תמימי דרך על מאמר רבב"ח ומתחזי כי ציצותא דנורא חיורא ברישי' שבתחילה מתלבש הבע"ד א"ע במצוות וכו' ע"ש ומחת גניבתו וערמתו קשה מאד להנצל ממנו. וע"כ באמת אי אפשר להנצל ממנו כי אם ע"י צדיקי הדור האמתיים שכפו את יצרם ועמדו בנסיון וכבשו את המלחמה שהם יודעים כל דרכי וומסתוריו וכל דרכי גניבתו והם יודעים איך להתנהג עמו כי הם גם הם מתנהגים עמו בגניבה וערמה בבחי' שרי להו לצדיקיא לסגואי ברמאותא עם רמאי (מגילה י"ג) כ"ש עם נבר תתברר ועם עקש תתפלת. ודייקא ע"י גניבות וערמות מצילין הצדיקים אמתיים את האנשים אשר נלכדו ברשתו כצפרים האחוזות בפח ע"י גניבתו וערמתו כנ"ל. כי הצדיקים הם בחי' יעקב שהוא אחיו ברמאות של עשו ולבן שהם בחי' הס"מ והבע"ד. וזהו בחי' מ"ש רבינו ז"ל בהתורה הנ"ל שהצדיקים אין יכולין לעורר ולהקיץ את בני אדם משינתם ונפילתם כ"א ע"י סיפורי מעשיות שמלבישין ומעלימין בהם את הפנים של תורה שהו בחי' גניבה וערמה שמתנהגים עמו ברמאות שעי"ז דייקא מוציאין את האנשים מרשתו בבחי' משנה פניו ותשלחהו שמשנין את הפנים ע"י סיפורי מעשיות שלא יכירו ועי"ז דייקא מוציאין אותו בגניבה מהם. נמצא שהצדיק מתנהג בגניבה וערמה גדולה כדילהוציא בני אדם מרשת הס"מ שנפלו לשם ע"י דרכי גניבתו כנ"ל שזה ובחי' התעוררות השינה ע"י ספורי מעשיות שעי"ז מחזירין כמה בני אדם בתשובה ע"י שמעוררין אותם משינתם ע"י סיפורי מעשיות דייקא כנ"ל. וכן מבואר בכמה ספרים שהצדיקים מתנהגים עם הבע"ד בדרך גניבה וכמובא בס' תולדות יעקב יוסף ע"ש:
margin-bottom: 40px;
אות ג וזהו בחי' מה שהגנב משלם כפל כי כל הגנבים נמשכיםמהגנב הראשון שהוא הבע"ד שמתנהג בגניבה כנ"ל שממנו מקבלים ונמשכים כל הגנבים וכל מזיקי עלמא. וע"כ התיקון של הגנב הוא דייקא ע"י בחי' גניבה דקדושה שהוא בחי' ספורי מעשיות שמלובש בהם ונעלם בהם בדרך נפלא פנים של תורה שע"י דרך גניבה זו דייקא מעורר הצדיק בני אדם משינתם ומחזירם בתושבה שלימה. כי זהו כלל שאין הדין נמתק אלא בשרשו וכל פגם ועבירה צריך להתתקן בשרשו שבקדושה שהוא כנגד העבירה הזאת דייקא כי את זה לעומת זה עשה אלקים בכל דבר. נמצא שתיקון הגניבה הוא ע"י הצדיק שיכול לעסוק עם הבע"ד בגניבה דהיינו שיכול לעורר את בני אדם ע"י סיפורי מעשיות כנ"ל. וע"כ צריך הגנב לשלם תשלומי כפל כי צריך לתקן במה שקלקל כי ע"י ספורי מעשיות שנעלם בהם הע' פנים9 של תורה שעי"ז הוא התעוררות השינה עי"ז נמשך עשירות גדול שהוא בחי' כל הון דעלמא ולא תחסר כל בה שעי"ז העשירות זוכין להתבוננות גדול וכו' כנ"ל. וזה העשירות הוא בחי' שפע כפולה כי מבואר בדברי רבינו ז"ל במ"א(בלק"ת בסיד'
.opening-law {
אות מ שיש בחי' שפע כפולה שעי"ז אין חסדר להאדם כלום כי אין אדם מת וחצי תאותו בידו נמצא שלעולם חסדר לו החצי אבל כשנמשך שפע כפולה אין חסר לו כלום וכו' ע"ש. נמצא זה שזוכה לעשירות גדול הנ"ל שצריכין להתבוננות הנ"ל שהוא בחי' כל הון דעלמא ולא תחסר כל בה הוא זוכה לבחי' שפע כפולה כי אם לאו לא הי' שייך לומר לא תחסר כל בה כי אין שום עשירות בלא חסרון כ"א ע"י בחי' שפע כפולה הנ"ל כנ"ל וזה השפע כפולה שהוא כל הון דעלמא ולא תחסר כל בה זוכין דייקא ע"י שמעוררין את בני אדם ע"י סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות ומחזירין אותם בתשובה. כי ע"י שמחזיר אותם בתשובה אזי העונות נחשבין לזכיות ואז ינעשה התורה כפולה בבחי' משנה תורה כי התורה נכפלה בכפלים לתושי' ע"י הבעלי תשובה מאחר שגם מהעונות נעשין זכיות ומצות שהם בחי' תורה וכמ"ש רבינו ז"ל בהתורה חותם בתוך חותם (סי' כב) על פסוק ביום ההוא יבוקש עון ישראל ואיננו שלעתיד כשיתתקנו עונות בי תשיראל יהיו נעשין מכל עונות ישראל תורה ע"י שיתהפכו העונות לזכויות וכו' ע"ש. וכ"ז נעשה דייקא ע"י סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות שהם בחי' הדרת פנים שכל הע' פנים של תורה נמשכין מהם שעל ידם יכולין לעורר ולהקיץ אפילו את אלו שנפלו מאד מכל הע' פנים של תורה וכו' כנ"ל. כי הצדיק מתנהג עם הבע"ד בגניבה ורמאות כנ"ל כי כמו שהבע"ד גנב לב האדם ע"י שהלביש א"ע במצוות עד שהביאו לידי עיבורת ר"ל, וגם המצוות בעצמן של הבע"ד הם עבירות. כמו כן עושה הצדיק כי הוא מתלבש א"ע בסיפורי מעשיות שהם סיפורין דעלמא שנדמה לספורים של חול ושיחת חולין ובהם דייקא מעלים ומלביש הע' פנים ש לתורה וכמו שמובא בזוה"ק בסבא משפטים כשנזדמן הסבא עם בני החבריא נדמה להם שמדבר דברי שטות שאמר עולימתא שפירתא דלית לה עיינין נפקת בצפרא וכו' עד שאמרו זה לזה שאסור להתחבר עם מי שאינו עוסק בד"ת רק בדברי שטות ומילין דעלמא וכו' כמבואר שם. ובאמת הסבא קדישא העלים והסתיר בסיפור זה שנדמה לשטות, תורה גבוה ונעלמת מאד עד שגילה להם אח"ז עי"ז כל סודות גילגולי נשמות כ"ש שם. נמצא שהצדיק מעלים עצמו בסיפורי מעשיות שנדמים כאלו הם רחוקים מהתורה ובהם דייקא מעלים את התורה ועי"ז דייקא מוציא את הנופלים מאד מבין שיני הס"מ אפילו אלו שנפלו מכל הע' פנים של תורה שא"א להוציאם בשום פנים, הוא מוציא אותם ע"י סיפורי מעשיות הנ"ל עד שזוכין אח"כ שיתהפכו עונותיהם לזכיות ונעשה מהם תורה כנ"ל ואזי התורה כפולה ע"י שנתהפכו גם העונות לזכיות ואז יגם העשירות והשפע הנמשך עי"ז היא ג"כ כפולה בבחי' שפע כפולה הנ"ל שהוא בחי' עשירות הנ"ל כנ"ל. כי העשירות נמשך כפי התורה כי הא בהא תליא כ"ש אם אין קמח אין תורה אם אין תורה אין קמח וכמו שבהתורה שבפשיטות שצריכין לזה פרנסה כי אם אין קמח אין תורה אבל באמת הפרנסה בעצמה נמשך מן התורה כי אם אין תורה אין קמח כי כל ההשפעות הכל מן התורה כידוע, כמו כן השפע כפולה הנ"ל שהוא בחי' העשירות הגדול שצריכין להתבוננות הנ"ל הוא נמשך ג"כ מן התורה הכפולה בבחי' משנה תורה בבחי' כי כפלים לתושי' היינו בחי' חידושי תורה כפולה שנעשה ע"י הבעלי תשובה שנתעוררו ע"י סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות שעי"ז נתהפכו העונות לתורה ולזכיות כנ"ל שעי"ז גם השפע כפולה ונמשך עשירות גדול הנ"ל שהוא בחי' לא תחסר כל בה כנ"ל:
background: #f5ece0;
אות ד וזה בחי' כפל שמשלם הגנב כי צריך להמשיך שפע כפולה כי כל מצוות התורה מרמזין לדברים עליונים מאד מאד כי ע"י הכפל שמשלם עי"ז הוא תיקון הגניבה בשרשה כי עולה ונתתקן ע"י בחי' גניבה דקדושה של צדיקי אמת שהוא בחי' הלבשת התורה בספורי מעשיות. שעי"ז השפע כפולה כנ"ל ושהו בחי' תיקון הגניבה ע"י הכפל שמשלם כי הדין נמתק בשרשו כי נתעורר עי"ז בחי' שפע כפולה הנ"ל שנמשך מבחי' ספורי מעשיות הנ"ל כנ"ל:
border-left: 4px solid #c8842a;
וזהו בחי' משארז"ל למה החמירה התורה בגנב שישלם כפל לפי שעשה עין של מטה כאיל ואינו רואה וכו' היינו כי פגם בעין שלמעלה שהוא בחי' ע' פנים של תורה כמבואר לקמן ומחמת שפגם בבחי' עין בבחי' ע' פנים של תורה ע"כ צריך לשלם כפל שעי"ז נתעורר בחי' שפע כופלה שנמשך מבחי' ספורי מעשיות של שנים קדמוניות שהם בחי' הדרת פנים ששם מושרשים כל הע' פנים של תורה וכל הע' פנים של תורה נמשכין משם נמצא ששם התורה כפולה כי בהשורש הכל כפול כי יש שם בחי' הע' פנים של תורה כמו שנמשכין למטה וגם יש שם שורש התורה שורש הע' פנים של תורה שהוא גבוה יותר וע"כ שם התורה כפולה ושם נתתקנין כל העונות על ידי צדיקי אמת שמגיעין לשם כי שם נתהפכין כל העונות לזכיות ע"י תשובה שזוכין ע"י סיפורי מעשיות אלו וכו' וכנ"ל. וע"כ צריך לשלם כפל שעי"ז נ משך ונתעורר השפע כפולה הנ"ל שנמשך מסיפורי מעשיות הנ"ל מהדרת פנים משורש הע' פנים של תורה שעי"ז נתתקן פגם הגניבה שפגם בעין שלמעלה כנ"ל:
And the rule, in brief: through tzedakah one merits to subdue the maitzach hanachash [the forehead of the serpent], which is the root of the wisdom of nature [chochmas hateva]. Which draws sustenance from the elders of the generation who lack completeness. For the essential old age is to increase each and every day holy light and da’as — so that each day that comes afterward should shine more in the service of Hashem. But when one does not increase holy light and da’as each day, then even when he ages he is called “short of days” [k’tzar yamim]. And from such elders who lack completeness, the forehead of the serpent draws sustenance — the root of the wisdom of nature. And through tzedakah, the sustenance of the forehead of the serpent, the root of the wisdom of nature, is nullified. And then the maitzach haratzon [the forehead of the Will] is revealed — which draws sustenance from the holy elders, the aspect of: “elder and of uplifted countenance,” as is explained there. And then the voice of the calling of the Yamim Tovim [holy festivals], the mikra’ai kodesh, is revealed and heard — which call and reveal the Ratzon [Divine Will]. See there. And through the revelation of the Ratzon — that it is revealed that everything is according to His will, blessed be He, and there is no compulsion of nature at all — through this, yir’ah [awe/fear] is made. And the yir’ah is a vessel to receive the bestowal of chesed [kindness] that flows constantly. And then, when His kindness flows upon us, one does not need to do any business or labor or trade for the sake of sustenance, for it is fulfilled: “And strangers shall stand and tend your flocks, and foreigners shall be your plowmen and your vinedressers; and you shall be called the priests of Hashem,” etc. (Yeshayahu 61:5–6) — see there. It emerges that through tzedakah one merits that one does not need to spend time on any business or labor or trade for the sake of sustenance, and one can engage in the service of Hashem always. And through tzedakah one merits to widen all the openings [p’sachim] of all the beginnings. For all beginnings are difficult, for at the time of the beginning one needs to make an opening anew — see there. And through tzedakah, all the openings that one needs to make at the time of the beginning are widened, in the aspect of: “You shall surely open” [pasoach tiftach] (Devarim 15:8) — see there, all of this is explained well. And this is the aspect of Chanukah. For the essential Chanukah is to subdue the wicked kingdom of Yavan [Greece], which rose against Israel to make them forget Your Torah, etc. For the wicked kingdom of Yavan is the aspect of the sages of nature, whose entire wisdom is called the wisdom of Yavan [Greek wisdom]. And they wanted to overpower Israel and to nullify the Torah, G–d forbid, and to make the wisdom of nature dominant in the world, G–d forbid. For the entire Torah is the aspect of emunas haratzon [the faith of the Will] — that we believe that everything is according to His will, blessed be He — which is the foundation of the entire Torah, as is known. And they wanted to nullify emunas haratzon, G–d forbid, the totality of the Torah, and to draw, G–d forbid, the wisdom of nature. And therefore we must in each and every generation, in each and every year, subdue the wicked kingdom of Yavan — that is, the wisdom of nature — during these holy days of Chanukah. And the essential subjugation of the wisdom of nature and the intensification of the revelation of the Ratzon is through connecting all the desires [r’tzonos] to the root of the Ratzon, which is the aspect of the maitzach haratzon [the forehead of the Will], which intensifies through the holy elders of the generation, as above. And the essential old age of holiness is the aspect of zakain — “this one has acquired wisdom” [zeh kanah chochmah]. That is, to increase each day holy light and da’as. For so must a person conduct himself all the days of his life — that each and every day that he ages further, he should shine more in the service of Hashem. And on each and every day of the days of his life that comes afterward, he should increase in it more holy light and da’as. And this is the essential old age of holiness, through which the Ratzon intensifies, in the aspect of “elder and of uplifted countenance.” And this is the aspect of the kindling of the Chanukah light. For the oil of the Chanukah light — this is the aspect of the light of the da’as, the aspect of the holy anointing oil [shemen mishchas kodesh], through which one draws the light of da’as on each and every day. And each and every day one adds and goes, for the Chanukah light adds and goes [mosaif v’holaich]. For each and every day that comes afterward must shine more, as above — and this is the essential old age of holiness, as above. And this is the aspect of the oil of the Chanukah light, in the aspect of: “Like the good oil upon the head, that descends upon the beard, the beard of Aharon,” etc. (Tehillim 133:2). And through this the Ratzon is revealed and the wisdom of nature, the aspect of the wisdom of Yavan, is subdued — and this is the essential aspect of Chanukah, as above. And this is the aspect of the eight days of Chanukah. For it is necessary that all the seven days — which are the aspect of the seven days of building, the seven days of Creation — all should be illuminated from the eighth day, which is the aspect of the World to Come, which is above time, which is the aspect of “a day that is entirely long and good.” For there is the essential old age of holiness. And this is the aspect of: “The days of our years, among them are seventy years; and if with might, eighty years” (Tehillim 90:10) — which are the essential old age. For seventy years are the aspect of the seven days of building. And the essential old age is above seventy years, which is the aspect of above time. For above the seven days of building, which are the aspect of time, the aspect of seventy years — above them is the aspect of Binah, Ima Ila’ah [the Supernal Mother], which is the aspect of the eighth day. And this is the aspect of “and if with might, eighty years.” And from there is the essential old age. For there is the aspect of length of days and years — for it is the aspect of the World to Come, “a day that is entirely long.” And therefore Moshe Rabbainu, who is the essential revelation of the Ratzon — for he revealed that everything is according to His will, blessed be He, through all the signs and wonders that he did before the eyes of Pharaoh, etc., in the Exodus from Egypt and the splitting of the Sea of Reeds and the giving of the Torah — therefore Moshe was eighty years old when he stood before Pharaoh. And this is the aspect of “and if with might, eighty years” — which is the essential old age, through which is the revelation of the Ratzon, as above. And therefore Moshe departed on Shabbos at Minchah, at the time of the Ratzon of the Ratzonos [ra’ava d’ra’avin], as is known and as is explained in the Torah teaching mentioned above. For the essential revelation of the Ratzon is through him — for he is the aspect of the holy elder, etc. And this is the aspect of the eight days of Chanukah, during which we draw the light of the holy elders through the oil of Chanukah, the aspect of: “Like the good oil upon the head, that descends upon the beard,” etc., as above. And this is the aspect of the tzedakah of Chanukah — that all of Israel have the custom to give much tzedakah during Chanukah. For through tzedakah one subdues the forehead of the serpent, which draws sustenance from the elders of the generation who lack completeness, as above — so that the forehead of the serpent should not overpower against the forehead of the Will, G–d forbid. And this is accomplished only through tzedakah, as is explained well in the Torah teaching mentioned above. It emerges that the essential subjugation of the forehead of the serpent, the root of the wisdom of nature, is through tzedakah. Therefore one gives much tzedakah during Chanukah — in order to subdue the forehead of the serpent that draws sustenance from the elders of the generation who lack completeness, and to make dominant the root of the Ratzon, which intensifies through the holy elders, who add light and da’as each and every day as they grow older. And this is the aspect of the Chanukah light, the aspect of: the Chanukah light adds and goes, etc. And through tzedakah, the openings of all the beginnings are widened, and one can begin in the service of Hashem. And therefore it is called “Chanukah” — which is an expression of chinuch [inauguration/education], in the aspect of: “Educate [chanoch] the youth according to his way” (Mishlai 22:6). For then one can be initiated, to begin in the service of Hashem. For tzedakah is the beginning of all beginnings, as is explained there — see there.
אות ה וזהו בחי' ספירת העומר בחי' יציאת מצרים וזהו בחי' מה שקבל יעקב את הברכות מאביו במרמה ובגניבה דייקא כ"ש בא חאיך במרמה ויקח ברכתך וכן ברח יעקב מבית לבן בגניבה דייקא כ"ש ויגנוב יעקב את לב לבן הארמי וכו' וכ"ש ותגנוב את לבבי וכו' שלכ זההוא בחי' הנ"ל בחי' שרי להו לצדיקיא לדגואי ברמאותא עם רמאי כי עם נבר תתברר ועם עקש תתפתל. כי עשו הוא הס"מ כנודע ונהג עם אביו בגניבה ורמאות כ"ש כי ציד בפיו שהי' מתלבש א"ע במצוות כאלו הוא צדיק גמור ושאל לו אב א איך מעשרין את המלח ואת התבן עד שהטעה את אביו עד שהי' ברצונו למסור לו את הברכות ח"ו. אבל הש"י ברחמיו סבב סיבות עד שקיבל יעקב את הברכות מאביו במרמה ובגניבה דייקא וכמובא בכתבים שיש בזה סוד גדול שצריכין כלל ישראל שהם בחי' יעקב לקבל את השפע והברכות בגניבה דייקא וכנ"ל:
padding: 18px 24px;
אות ו וזהו וייה כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות וכו' ואז עשה יעקב מטעמים לאביו והתלבש א"ע בבגדי עשו החמודות עד שקבל את הברכות מאביו בגניבה. כי יעקב הוא בבחי' פנים דקדשוה שהוא בחי' כלליות הע' פנים של תורה כ"ש רבינו ז,ל במ"א בבחי' (תהלים כד) מבקשי פניך יעקב סלה כי עיקב הוא כלליות התורה כ"ש (דברים לג) תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. והתלבשות יעקב בבגדי עשו זה בחי' התלבשות הע' פנים של תורה בסיפורי מעשיות כי המעשיות שמספרין זהו בחי' עשי' שהוא בחי' עשו שהוא לשון עשי' כשפרש"י שעש"ז קראוהו עשו שהי' עשוי ונגמר בשערות וכו' כי עש"ז נקראין מעשיות לשון עשי'. אבל ספורי מעשיות של הצדיקי אמת שמלובש בהם הע' פנים של תורה זהו בחי' התלבשות יעקב שהוא כלליות התורה בבגדי עשו שהם בחי' לבושין של עשי' שהוא בחי' סיפורי מעשיות שמספרין המעשה בלשון הנעשה בעולם העשיה ושם מלובש כל הע' פנים של תורה. כי בגדי עשו שלבש יעקב אז היו בגדים של אדה"ר כשרז"ל שהם כתנות עור שהלבישםהש"י כ"ש ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, וכתנות עור זהו בחי' סיפורי מעשיות שהם לבושין שמלובש בהםהתורה שהיא בחי' אדם. כי אחר החטא שחטאו אדם וחוה והי' רוצה הש"י להחזירם בתושבה ולעוררם משינתם שהוא בחי' מיתה שהמשיכו עליהם ע"כ עשה להם כתנות עור שהם רמז לסיפורי מעשיטות שמעתה אחר החטאבהכרח להלביש כל התורה בסיפויר מעשיות וע"כ גם התורה בעצמה נתלבשה בכמה סיפויר מעשיות המבוארין בתורה שבכולם מלובש ע' פנים של תורה.כי הסיפויר מעשיות של התורה הם גבוהים יותר משאר התורה כמובא בספרים ובפרט בזהו"ק מגודל עוצם הסודות הנוראיםשיש בכל דיבור ובכל את ובכל קוצו של יוד וכו' וכו' וכמו שהאריך לקלל תפח רוחם של האומרים שאין בהתורה אלא הפשוט ח"ו ע"ש. וכ"ז נעשה מחמת חטא אדה"ר שמחמת זה הוכרחה התורה להתלבש בסיפורי מעשיות ולהלביש בהם הע' פנים של תורה כדי לעורר מהשינה והמיתה כל באי עולם שישובו להש"י. כי חטאם הי' ע"י אכילה דהינו ע"י אכילת עץ הדעת שעי"ז אבדו הפנים ונמשך עליהם השינה שהיא בחי' מיתה שנגזר עליהם, כי עיקר אבידת הפנים אצל הכשרים הוא ע"י אכילה שאינה בקדושה כמבואר שם בהתורה הנ"ל וע"כ הוכרח כיבכול הש"י להלביש להם התורה בספורי מעשיות שהוא בחי' כתנות עור כדי לעוררם מהשינה כנ"ל. נמצא שכתנו תעור של אדה"ר הם בחי' לבושין של ספורי מעשיות כנ"ל. וזהו בגדי עשו החמודות שלבש יעקב שהוא בחי' כלליות הע' פנים של תורה שהם בחי' יעקב שנתלבשו בבגדי עשו בבחי' כתנות עור בסיפורי מעשיות כנ"ל, וע"כ עי"ז קבל את הברכות שהוא שפע עשירות גדול כי כל הברכות שקיבל אז הם שפע העשירות כ"ש ויתלן לך האלקים מטל השמים וכו' ורוב דגן ותירוש וכו' כי ע"י סיפורי מעשיות הנ"ל שעי"ז מעוררין מהשינה עי"ז זוכין לעשירות גדול הנ"ל כנ"ל, ודייקא מיצחק קבל הברכה של העשירות כנ"ל כי יצחק הוא בח'י יראה גדולה בחי' גבורות יצחק שע"י היראה הזאת זוכין לאריכות ימים בחי' זקן דקדושה שעי"ז נמשך העשירות הנ"ל כנ"ל. כי עשו ע"י שהטעה את אבי וכי ציד בפיו שאכל מצידו עי"ז רצה להטיל פגם בכל הבחינות הנ"ל שהוא היראה של יצחק בחי'זקן שכ"ז נפגם ע"י מאכלי עשו שהם מאכלים שלא נתבררו שעי"ז אובדין הפנים ח"ו דהיינו הע' פנים של תורה ונופלים לבחי' שינה ח"ו כנ"ל וזהו וייה כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות, ותכהין עיניו מראות זהו בחי' שינה ח"ו שהוא הסתלקות אור העינים כ"ש המפיל חבלי שינה על ניני כי עיניםזה בחי' עין פני םשל תורה כי כל התורה כלולה בעינים כמובא במ"א כיהתורה כלולה מטנת"א שהוא תלת גוונין דעינא ובת עין כי עינים ע"ש החכמה נאמר כ"ש ותפקחנה עיני שניהם. וע"כ עינים דקדושה של צדיק אמ תהם בחי' כלליות ע' פנים של תורה שמשם נמשך אור העין. וע"י עשו הרשע עי"ז נפגמין ח"ו נתסלקין העין פנים של תורה מהצדיק בבחי' ותכהין עיניו מראות וזה הפגם מגיע לבחי' יצחק דייקא לבחי' זקן יצחק כי יצחק הוא בחי' היראה הנמשכת ע"י התעוררות השינה שהוא בחי' תיקון הע' פנים של תורה כנ"ל שע"י היראה הזאת זוכין לאריכת ימים שהוא בחי' זקן. וזהו ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות ע"י מעשי עשו הרשע כשרז"ל. כי הבע"ד בעת שצריך האדם לבא לשלימות תיקונו אז מתגבר ביותר באותו הדבר הגורם קלקלו ופגם ח"ו לאותו התיקון והמעלה שמוכן לבא וע"כ יצחק שהוא בחי' היראה דקדושה כשבא לכלל זקן לזכות לאריכות ימיטם דקדושה בבחי' יראת ה' תוסיף ימים אז הי' הפגם ע"י עשו שרצה להתאחז בו ועי"ז ותכהין עיניו מראות שהוא בחי' שינה בחי' הסתלכות העין פנים של תורה שעי"ז ח"ו נפגם בחי' זקן יצחק כנ"ל. ויצחק מחמת שטעה בעשו ולא הי' יודע מגודל רשעותו ע"כ צוה לעשות שיביא לו מטעמים והזיהרו שיהיו מאכלים דקדושה כשרז"ל שאמר לו שא נא בדוק סכינך ושחוט יפה שלא תאכליני נבלה וכן אמר לו ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי מפיקודין דעשה היינו שיהיו מאכלים דקדשוה שעל ידם זוכין למצוא הפנים כמבואר בהתורה הנ"ל שע"י אכילה דקדושה מוצאין הפנים בבחי' לחם הפנים, אבל רבקה שמעה כל זאת וידעה שעשו הוא רשע גמור וע"י מאכלים שלו יסתלקו יותר ויותר ח"ו הע' פנים של תורה ויופגם הברכה והעשירות ביותר ע"כ צוותה ליעקב שליך בגניבה וילביש א"ע בבגדי עשו שזהו בחי' התלבשותהתורה בספורי מעשיות ועי"ז גרם התעוררות השינה כנ"ל עד שזכה להשלים ולתקן בחי' היראה של יצחק ועי"ז נתתקן ונמשך בחי' אריכת ימים ועי"ז זכה לקבל עשירות גדול שהם הברכות כנ"ל:
margin: 0 0 32px 0;
אות ז וכ"ז היה בליל פסח שאז יצאו אבותינו ממצרים. כי יציאת מצרים זהו בחי' התעוררות השינה כי הגלות נמשל לשינה כשרז"ל וכשיוצאין מהגלות זהו בחי' התעוררות השינה. ועיקר יצ"מ היה ע"י בחי' יוסף כמובא וכ"ש ויקח משה את עצמות יוסף עצמו וכמובא כי יוסף נגנב מבית אביו כ"ש כי גנב גונבתי מארץ העברים וכו' וע"כ אח"כ כשנתוועד עם אחיו היה הכל בדרך גניבה והתלבשות כ"ש ויתנכר אליהם וכו'. וכן בסוף האחרון כשרצה לגלות להם פניו להודיעם האמת היהי על ידי עלילה של גניבת הגביע שהטמין באמתחת בנימין, זה רמז כשהצדיק בחי' יוסף רוצה להכיר א"ע עם ישראל להראות להם פניו האמתיים הוא מסבב עמהם בכמה גניבות עד שמכירין אותו באמת שכל זה הוא בחי' סיפורי מעשיות הנ"ל שמלביש בהם הפנים של התורה שזהו בחי' גניבה ורמאות של הצדיקים כדי לעורר העולם משינתם שא"א לעוררם בשום אופן כ"א בדרך זה כנ"ל. וע"כ עסק יוסף בסיפור חלומותיו ובפתרון חלומות כי החלומות הם בחי' סיפויר מעשיות כי כל חלום הוא מעשה. ובאמת מלובש בהמעשיות של החלומות דברים גבוהים ונעלמים מאד מאד וברפט בהחלומות של הצדיקים שהם בחי' נבואה כי חלום אחד מששים בנבואה כי החלום הוא בשע תשינה ומי שזוכה לישן בקדושה אזי כל חלומותיו הם בח'י התעוררות השינה כי חלומותיו הם בחי' סיפורי מעשיות שמלובש בהם פנים של תורה שעי"ז מעוררין מהשינה. ולהיפך חלומות של שאר בני אדם הם בחי' התגברות השינה כמו שסיפורי מעשיות של העולם הם בחי' התגברות השינה. ומחמת זה דייקא מעורר הצדיק מהשינה ע"י סיפורי מעשיות דייקא כי זה כלל שאין הדין נמתק אלא בשרשו וכמ ושבארנו זאת במ"א מה שאמר רבינו אז בעת שגילה התורה הנוראה הזאת שאמר אז רבינו ז"ל אני אמרתי עכשיו ג' דברים להיפך מן העולם וכו'. וא' מהם הוא שהעולם אומרים שע"י סיפור מעשה נמשכת השינה ואני אמרתי להיפך שעל ידי סיפורי מעשיות מעוררין מהשינה וכמבואר בה' יין נסך ע"ש היינו כנ"ל. כי מיני' ובי' אבא ליזיל בי' נרגא כי אין הדין נמתק אלא בשרשו כנ"ל. וע"כ יוסף הצדיק שקבל כל הע' פנים של תורהמאביו כ"ש כי בן זקונים הוא לו וארז"ל כל מה שלמד משם ועבר מסר לו ע"כ הי' יודע להלביש התורה בסיפורי מעשיות שהם בח'י סיפור החלומות שספר לאחיו שהי' מלובש בזה הפנים של התורה. ואחיו לא רצו להאמין בזה שיש בחלומותיו ודבריו שמספר להם סיפורי מעשיות שמלובש בזה פנים של תורה והוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו. וכן בסוף עלה לגדולה ע"י פתרון החלום של פרעה כי יוסף הי' מבין האמת והתורה הנעלם בכל סיפורי מעשיות שהם בחי' חלומות כנ"ל, כי באמת גם בחלומות וסיפורי מעשיות שהעולם מספרין יש בהם ג"כ דברים גבוהים נעלמים רק שאין העולם יודעין מה הם מספרין. אבל הצדיק האמת בחי' יוסף יודע ומבין את התורה והאמת הנעלם בהם וע"כ היה יודע לפתור חלומות של פרעה ועי"ז עלה לגדולה. ועיקר הקיום של ישראל במצרים כל ימי הגלות ועיקר הגאולה היה ע"י יוסף היינו ע"י סיפורי מעשיות שלו שהם בחי' החלומות שספר שעי"ז נמשך התעוררות השינה שהוא בחי' הגאולה כי הגלות הוא בחי' שינה והגאולה הוא בחי' התעוררות השינה כנ"ל כי עיקר הגאולה הוא ע"י תשובה שזוכין ע"י סיפורי מעשיות הנ"ל כנ"ל:
font-style: italic;
אות ח וע"כ כל הנביאים והקדמונים השתמשו בזה בספורי מעשיוךת כ"ש רבינו ז"ל שבדורות הקודמים היו מדברים הקבלה בלשון זה של הסיפורי מעשיות וכמבואר קצת בכמה נבואות כ"ש בישעי' כרם היה לידידי בקרן בן שמן ויעזקהו וכ' וכן הכל היום יחרוש החורש וכן בירמי' ויחזקאל ובשאר הנביאים ובפרט נבואת זכריה, ובאמת היו קצת ישראל אומרים על יחזקאל הלא ממשל משלים הוא כי לא רצו להאמין שיש בגוף המעשיות סודות נפלאים ונוראים רק אמרו שהוא ממשל משלים כשאר מושלי משלים שאומרים משלים בשכלם האנושי. ובאמת הסיפורי מעשיות של הצדיקים והנביאים יש סודות גדולים בעצם המעשה שכל תיבה וכל ענין מרמז לדברים עליונים מאד כי מלובש בהם הע' פנים של תורה ועל ידם דייקא מעוררין מהשינה כנ"ל. וזהו בחי' כל מאמרי רבב"ח והמשתעי שאחריהם כגון ר"י משתעי וכו' ושאר המעשיות המובאים בדברי רז"ל שכולם הם בחי' התעוררות השינה לעורר בני אדם משינתם שלא יישנו את ימיהם להחזיר להם הפנים דקדושה עי"ז אם יזכו להתעורר על ידיהם:
color: #3a1a00;
אות ט וזהו בחי' ספרית העומר. כי עומר שעורים הוא מאכל בהמהמ ועיקר השינה שהוא בחי' גלות מצרים בחי' אבידת הפנים נמשך ממאכל בהמה שלא נתברר עדיין למאכל אדם כמבואר בהתורה כנ"ל. וע"כ עכשיו בשעת יציאת מצרים שאנו צריכין להתעורר מהשינה לצאת מטומאת מצרים ולזכות לעין פנים של תורה שהוא בחי' קבלת התורה בשבועות ע"כ צוותה התורה להביא קרבן משעורים דייקא שהוא העומר שעורים שהוא מאכל בהמה שהוא בחי' המתקת הדין בשרשו שזהו בחי' התעוררות השינה ע"י סיפורי מעשיות דייקא שהוא ג"כ בחי' המתקת הדין בשרשו שהצדיק מורדי א"ע ומלביש א"ע ואת התורה בסיפורי מעשיו תשל העולם ובמילין דחול ומדבר עם העולם שיחת חולין. וכ"ז כדי לעוררם ולהקיצם כי א"א להתחבר עמהם ולעוררם כ"א כשמוריד עצמו אלהים לדבר עמהם מעניניהם שהם עניני חול וסיפורי מעשיות ועי"ז דייקא מעוררם משינתם ומחזירם בתושבה וכמבואר מזה בדברי רבינו ז"ל בכמה מקומות. נמצא שהצדקיק מתקנם ומחזירם בתשובה במה שקלקלו דייקא דהיינו בעיני חול ובמלין דעלמא שבזה בעצמו מחזירם בתשבוה ע"י שעוסק עמהם בסיפורי מעשיו תשל עניני חול דייקא כנ"ל. וזהו בחי' עומר שעורים שדייקא מאכל בהמה שעי"ז אבדנו הפנים עי"ז דייקא אנו מטהרין עצמינו אז כי קדושת הקרבן של העומר שעורים יש לו זה הכח להפוך מהיפך אל היפוך ולהמתיק הדין בשרשו ובמה שקלקלו יתקנו שדיקא ע"י מאכל בהמה נזכה לחזור ולבקש ולמצוא הע' פנים של תורה. שזהו בחי' ספירת העומר שבהם מבקשין הפנים של הקדושה עד שזוכין לקבל הע' פנים של תורה בשבועות. וע"כ סופרין הימים לעומר כי ע"י עומר שעורים שהוא בבחי' סיפורי מעשיות שמלבישין הפנים של תורה במעשיות שהוא בחי' עשי' שהואבחי' העדר הדעת בחי' בהמיות כי בהמעשה אין רואין הדעת וכנ"ל, עי"ז זוכין להתעוררות השינה לשוב בתשובה לצאת מטומאה לטהרה שזהו בחי' יציאת מצרים כנ"ל, ע"כ מתחילין אח"כ לספור הימים לעומר כי ע"י סיפויר מעשיות הנ"ל שהואהתעוררות השינה עי"ז נפקדין עקרות שזהו בחי' פקידת יצחק כמבואר בהתורה הנ"ל. וע"כ נולד יצחק בפסח שהוא יציאת מצרים בחי' התעוררות השינה כנ"ל. וע"י פקידת יצחק בחי' יראה זוכין לאריכת ימים דהיינו להאריך הימים בקדושה שכל יום ויום שבא אח"כ יהיה ארוך וגדול יותר בתוספת קדושה ומעשים טובים כי תחילת היום הוא קצר אצל כ"א ואח"כ צריכין להרחיבו יותר וכן היום השני יא יר עוד יותר וכו' כנ,ל. וזהו בחי' ספירה שסופרין בכל יום ויום לועמר עי,ז אנו ממשיכין הארת העומר שעורים שהוא בחי' ספורי מעשיות הנ"ל בחי' התעוררות השינה על כל יום ויום כדי שלא נאבד את ימינו בשינה ח"ו רק נזכה לשמור מאד מאד את כל יום ויום שיהיה ארוך וגדול בתוספת קדושה בכל עת לקיים תמימות תהיינה. וזהו בחי' הספירה לשמור את היום מאד כמו דבר הנמסר במספר ובמפקד כי כל ימינו מנויים וספורים אצלו ית' כ"ש כי שנות מספר יאתיו וכו'. וצריכין לשמור את היום מאד לראות להאריך כל יום מתחילתו שהוא בא בקטנות והוא קצר מתחילתו במיעוט קדושה וצריכין מיד לידע שזמן היום פורח מאד ע"כ צריכין מיד לשמור את היום ולהשתדל מאד להרחיבו ולהאריכו בתוספת קדושה כנ"ל. וע"כ צריכין לספור את הימים מתחילתם בתחילת הלילה כ"ש תמימות תהיינה כי צריכין לשמוראת היום מתחילתו להגדילו ולהאריכו מקטנות לגדלות להוסיף קדשוה בכל עת ובכל שעה. וכ"ז ע"י שממשיכין על הימים קדושה מבחי' הסיפורי מעשיות הנ"ל שהם בחי' עומר שעורים שהם בחי' התעוררות השינה שעל ידם זוכין להאריך ולהגדיל הימים בקדושה יתירה בכל עת שזהו בחי' אריכת ימים כנ"ל וע"כ סופרין הימים לעומר כנ"ל, וזהו ספירת העומר ספירה דייקא לשון ספורי מעשיות כי ספר וסופר וספור הם בחי' אחת כידוע היינו כנ"ל. היינו ספירת העומר בחי' סופר היא בחי' סיפורי מעשיות כנ"ל בחי' סיפור שבהם מלובש התורה בחי' ספר בחי' ספר תורה. וזהו עומר שעורים עמר הוא עין מור כ"ש רבינו ז"ל במ"א (סי' יוד) עין הם העין פנים של תורה שמלובשין בהסיפורי מעשיות של שנים קדמוניות שהם בחי' מרדכי שהוא מר דרור כמבואר בהתורה הנ"ל ע"ש היטב:
border-radius: 0 6px 6px 0;
אות י וזהו בחינת יציאת מצרים. ואיתא שמצרים הוא לשון מיצר וכו' היינו שאנו צרכין לזכור יצ"מ בכל יום כי בכל יום אנו צריכין לצאת ממיצר למרחב שזהו בחי' יציאת מצרים כנ"ל בבחי' מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה שזהו בחי' אריכת ימים הנ"ל מה שצריכין להרחיב ולהאריך היום בכל יום ויום כי כל יום ויום בתחילתו הוא קצר מאד ובא להאדם לכ"א לפי בחינתו במיצר גדול, וכנראה בחוש שבכל יום בתחילתו קשה על האדם מאד מאד העבודה שהוא צריך לעשות ומחמת זה רבים נמנעין מעבודתו ית' ודוחין ומטעין את עצמן בכל יום ויום שאומרים היום קשה לי להתפלל היום לבי אטום היום יש לי מניעות ובלבולים אלי וכן מזדמן לו כמעט בכל יום ויום עד שמזלזלין בדברים העומדין ברומו של עולם ומה ניהו תפילה כשרז"ל (ברכות ו) על פסוק כרום זלות לבני אדם אלו דברים העומדין ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהם ומאי ניהו תפלה שהתפילה דומות עליהם למשאוי וחפצים לפטור התפילה מעליהם. וכל זה מחמת שאינכם מבינים שבכל יום ויום הוא כך כמו שגילה רבינו ז,ל בהתורה הנ"ל שכל יום ויום כשבא להאדם לכ"א לפי בחינתו הוא קצר בתחילתו ובא במיצר ובצמצום גדול להאדם והקדושה והעבודה שצריך לעשות באותו היום עדיין היא נעלמת במיצר גדול ובקטנות גדול מאד. אבל האדם צריך בכל יום ויום להיות גבור כארי וכו' להתגבר להאריך ולהרחיב את היום ולהתחיל לילך בכל שעה מקטנות לגדלות דהיינו להגדיל כל שעה ושעה בתוספות קדושה יתירה שזהו בחי'מה שצריכןי בכל יום לצאת ממוחין דקטנות למוחין דגדלות היינו כנ"ל וע"כ זכו בשעת יציאת מצרים לעשירות גדול כ"ש ואחרי כן יצאו ברכוש גדול כי ע"י התעוררות השינה הנ"ל שהוא בחי' יציאת מצרים זוכין לעשירות גדול. וזה העשירות נתתקן ונזדכך בכל מ"ט ימי הספירה שהם בחי' מ"ט שערי בינה שהם בחי' הע' פנים של תורה שעי"ז זוכין לקבלת התורה בשבועות שהוא בחי' התבוננות הנ"ל שזוכין ע"י העשירות הנ"ל הנמשך ע"י תיקוני עתיק שנתתקנין ע"י היראה שנמשכת ע"י סיפורי מעשיות הנ"ל. וזה בחי' המן שזוכין בימי הספירה כי בט"ו באייר ירד להם המן כשרז"ל וגם עוגה שהוציאו ישראל ממצרים טעמו בה טעם מן כשרז"ל (קדושין לח). כי המן הוא בחי' בטחון כמובא בכל הספרים שהמן מרמז על בטחון שצריך האדם לבטוח על ה' בכל יום שיזמין לו פרנסתו ולא יחשוב מיום לחבירו בבחי' (תהלים סח) ברוך ה' יום יום, ועיקר הבטחון נמשך ע"י סיפורי מעשיות הנ"ל שעי"ז מעוררין מהשינה ומתחילין לדבר והדיבור בא לתוך כלי ההולדה שהם בטחני הדור וכו'. ועי"ז נעשה פקידות עקרות וכו' עד שזוכין לעשירות הנ"ל וכו' כנ"ל כמבואר היטב בהתורה הנ"ל. נמצא שהבטחון נמשך ע"י התעוררות השינה ע"י סיפורי מעשיות הנ"ל, ע"כ בספירת העומר שהוא בחי' התעוררות השינה וכו' כנ"ל זוכין אז לבטחון שהוא בחי' ירידת המן כנ"ל:
font-size: 1.05em;
אות יא וע"כ מבקשין אחר הספירה יאר פניו אתנו סלה כי זוכין ע"י הספירה לבחי' הארת פנים הדרת פנים שהוא בחי' הע' פנים של תורה שזהו בחי' קבלת התורה בשבועות כנ"ל. וזהו בחי' היראה הגדולה שזכינו בשעת קבלת התורה כ"ש ויחרד כל העם אשר במחנה וכ"ש ולבעבור תהי' יראתו על פניכם וכ' כי היראה נמשכת ע"י התעוררות השינה ע"י סיפורי מעשיות הנ"ל כנ"ל. וזהו בחי' קול השופר חזק חזק מאד שהי' בשעת מתן תורה כי שופר מרמזעל כל הבחי' הנ"ל כמבואר בהתרוה הנ"ל ע"ש. וע"כ בשבועות נדמה להם כזקן כי אז נשלמין בחי' תיקוני עתיק שהוא בחי' זקן כנ"ל שנשלם ע"י סיפורי מעשיות שהם התעוררות השינה כנ"ל. כי אע"פ שזכינו לעשירות גדול ביציאת מצרים וקריעת ים סוף. אבל אין העשירות נזדכך בשלימות לזכות לקבל על ידו התבוננות הנ"ל שהוא בחי' קבלת התורה כי אם ע"י מ"ט ימי הספירה שבהם אנו מתעוררין מהשינה שהוא התעוררות התשובה וכנראה בחוש גודל ההתעוררות הנפלא שמתעוררין בשעת הספירה ועי"ז זוכין ליראה גדולה בשעת קבלת התורה ועי"ז נשלמין תקוני עתיק בחי' בשבועות נדמה להם כזקן ועי"ז נזדכך ונתתקן העשירות הגדול שקבלנו בשעת יציאת מצרים וע"י העשירות הזה אנו זוכין להתבוננות הנ"ל שהוא בחי' קבלת התורה כנ"ל:
line-height: 1.9;
אות יב כי מובן בכתבים שבשעת יציאת מצרים בפסח נעשו כל התיקונים בכלל בלילה הראשונה בליל שמורים אבל אח"כ נסתלקו וצריכין לחזור ולתקן הכל במ"ט ימי הספירה עד שזוכין בשבועות לשלימות התיקון שהועא קבלת התורה, וזהו בחי' הנ"ל שכתבנו למעלה שאע"פ שקבלנו העשירו תביציאת מצרים אבל אין נגמר להזדכך ולהתתקן עד שבועות ע"י מ"ט ימי הספירה שהם בחי' התעוררות השינה וכו' כנ"ל שע"י העשירות הזה זוכין לקבלת התורה שהוא בחי' התבוננות הנ"ל כמבואר בתחילת התורה הנ"ל לענין עשירות של משה שהתורההוא בחי' התבוננות הנ"ל ע"ש היטב מתחילתו לסופו ותבין דברי היטב:
.section-header {
אות יג ובשביל זה נוהגין להיות נעורין כל הלילה בשבועות זה בחי' התעוררות השינה שהוא בחי' קבלת התורה בחי' הע' פנים של תורה שהם היפך השינה כנ"ל:
font-size: 1.08em;
Loading comments…